Transcript פרק ט"ו – ברית בין הבתרים

‫חשבו‪ ...‬מה‬
‫לחיות אלו‬
‫ולבתרים?‬
‫מקראגשר‬
‫פרק ט"ו –‬
‫ברית בין הבתרים‬
‫האם קל יותר לעבור משבר כשיודעים את סופו?‬
‫פרקים י"ג – י"ד‬
‫‪‬‬
‫פרק ט"ו פותח במילים "אחר הדברים האלה"‪ .‬למה‬
‫כוונתו?‬
‫‪ ‬למאורעות המתוארים בפרקים עליהם דילגנו (י"ג‪-‬י"ד)‬
‫ובעיקר לאחרון שבהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫מה הם המאורעות?‬
‫שיבת אברם לארץ‬
‫פרידת אברם ולוט‬
‫התגלות שלישית לאברם והבטחה על הארץ‬
‫תיאור מלחמת ארבעת המלכים בחמישה‬
‫מלחמת אברם בארבעת המלכים בשם ה' להצלת לוט‬
‫המחזה‬
‫‪ ‬נבואה – התגלות שיש בה מסר אלוהי‪.‬‬
‫‪ ‬עד כה ה' התגלה אל ה' באמירה‪ ,‬בדיבור‪.‬‬
‫‪ ‬המחזה הוא סוג נוסף של נבואה‪ .‬מהו? (רמז –‬
‫שימו לב לשורש המילה)‬
‫‪ ‬ח‪.‬ז‪.‬ה – ראה‪ ,‬צפה‬
‫‪ ‬במחזה הנבואה מועברת לא רק באמירה‬
‫המגיעה לאוזנו של הנביא אלא גם באמצעות‬
‫מראות נבואה שהנביא רואה בעיניו‪ ,‬דבר שאינו‬
‫אפשרי עבור האדם הרגיל‪.‬‬
‫הבטחת ה'‬
‫‪‬‬
‫מה מבטיח ה' לאברם בשל יראתו = פחדו של אברם?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הגנה‬
‫שכר רב = גמול חיובי לאו דווקא חומרי‬
‫ממה אברם מפחד? הוא כרגע ניצח ניצחון מזהיר על צבא אימתני?!‬
‫‪‬‬
‫בראשית רבה‪" :‬להרוג בני אדם – שמא היה ביניהם צדיק?" ‪ -‬חשש שפגע‬
‫בחף מפשע‬
‫‪‬‬
‫תפיסתו זו של אברם באה לידי ביטוי בסיפור נוסף‪ .‬איזה?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רמב"ן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הפיכת סדום ועמורה‬
‫"מן המלכים פן ירבו צבאותם עליו‪ ,‬הם או העומדים תחתם" – מנקמת המלכים‬
‫"יומו יבא למות בלא זרע" – המלחמה גרמה לו להיות מודע לאפשרות שימות‬
‫בלא יורש‬
‫הרש"ר הירש‪:‬‬
‫‪‬‬
‫"צורת ההתגלות האלוהית – היא שעוררה את הפחד שבלב" – מרגיע אותו‬
‫לקראת הצפייה הראשונה במחזה נבואי‪.‬‬
‫תשובת אברם‬
‫‪‬‬
‫קראו את תשובת אברם – פס' ‪ .2-3‬מה לדעתכם היה טון‬
‫הדיבור של אברם?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫"מה תתן לי?" = מה התועלת בכך שתתן לי שכר בשעה שאני‬
‫ערירי = בלא בנים ומי שירש את ביתי יהיה בן משק ביתי =‬
‫עבדי‪ ,‬ששמו אליעזר הדמשקאי?‬
‫איזה פירוש של יראת אברהם מחזק משפט זה?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מרבית הפרשנים סבורים שאברם לא בא בטענה אלא מביע חשש‬
‫או יאוש על כך שמילא את צו ה' אך ההבטחה לא התממשה עדיין‬
‫של הרמב"ן שטען שאברם חשש להשאר ללא בנים‪.‬‬
‫מעניין לדעת!! תעודות מהעיר נוזי‪ ,‬עיראק של היום‪ ,‬מספרות‬
‫על חוק שהיה נהוג בחרן‪ ,‬לפיו אדם ערירי מוריש לעבדו‪,‬‬
‫בתנאי שזה עובד אותו כל חייו וסופד לו‪.‬‬
‫נראה בהמשך עדויות נוספות לכך שמשפחת אברם היתה‬
‫מושפעת בכל זאת מחלק ממנהגי ארצם ומולדתם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש בחשש זה של אברם קושי – מהו?‬
‫‪ ‬רמב"ן‪" :‬ויש עליך לשאול‪ ,‬שכבר נאמר לו לאברהם‬
‫(לעיל יג טו) כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך‬
‫אתננה ולזרעך עד עולם ושמתי את זרעך כעפר הארץ‪,‬‬
‫ואיך יאמר עתה ואנכי הולך ערירי‪ ,‬והנה בן ביתי יורש‬
‫אותי? ולמה לא האמין בנבואה הראשונה כאשר יאמין‬
‫בזאת?‬
‫‪‬‬
‫הרמב"ן גם מציע פתרון לקושי‪" :‬והתשובה‪ ,‬כי‬
‫הצדיקים לא יאמינו בעצמם בחטאם בשגגה‪ ...‬והנה‬
‫ראה עצמו בא בימים ולא נתקיימה נבואתו וחשב‬
‫כי חטאיו מנעו הטוב‪ .‬ואולי חשש עתה פן יענש על‬
‫הנפשות שהרג כדברי רבותינו"‬
‫‪‬‬
‫ה' שב ומבטיח לאברם שעבדו לא יירש אותו אלא זה‬
‫ש"יצא ממעיו"‪ .‬מה פירוש?‬
‫‪ ‬אבן עזרא‪" :‬ממעיך כנוי לאבר‪ ,‬בעבור היותו קרוב"‬
‫‪‬‬
‫הרש"ר הירש מוסיף עוד הסבר מדוע דווקא מצוינים‬
‫המעיים‪" :‬המעים הם משכן הרגשות‪ ,‬בייחוד של‬
‫השתתפות בצער והמיית רחמים‪ .‬הרגש היהודי עובר‬
‫בירושה ממעי אברם אבינו"‬
‫"כה יהיה זרעך"‬
‫‪‬‬
‫מה אתם חשים או חושבים‬
‫כשאתם מסתכלים על שמיים‬
‫בהירים‪ ,‬זרועי רבבות כוכבים?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המחשה סמלית – ה' רוצה‬
‫להעביר מסר באמצעות החושים‬
‫מהי מטרת ה'?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אולי תחושה של קיומו של אין‬
‫סוף לנוכח אין ספור הכוכבים‬
‫כיצד נכנה את מעשה ה'?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אולי תדהמה על בריאת העולם‬
‫לגרום לאברם לצאת "ויוצא‬
‫אותו החוצה" מן התפיסה‬
‫השכלית שלו ולעורר באברם‬
‫המיואש את האמונה שבשמים‪,‬‬
‫שהם סמל לעולמות עליונים‪ ,‬יש‬
‫תוכנית אחרת עבורו – גוי גדול‬
‫שיצא ממנו‬
‫מה בציור של ליליאן מלמד כי‬
‫לדעתו המטרת הושגה?‬
‫‪‬‬
‫היד המונחת על הלב‬
‫אברהם‬
‫אפרים משה ליליאן‪ ,‬צייר יהודי‪1925-1874 ,‬‬
‫תחריט‬
‫א‪.‬מ‪.‬ן‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התורה אף היא מתארת שהמטרה הושגה – פס' ‪.6‬‬
‫מה ההבדל בין להאמין למישהו לבין להאמין במישהו?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫להאמין ל = לתת אמון בדברי האחר‬
‫להאמין ב = לסמוך על‪ ,‬להתחזק בו וללכת אחריו‬
‫הרש"ר הירש מציין כי השורש א‪.‬מ‪.‬ן פירושו לגבש את‬
‫החומר‪ ,‬לצור צורה מחומר נטול צורה ומכאן אומָ ן שהוא‬
‫בעל מלאכה ו ֵ‬
‫אומן שהוא מחנך‪.‬‬
‫על כן המאמין בה' הוא אדם הבוחר "לתת אימון בה'‪ ,‬להיות‬
‫בידי ה' כחומר ביד היוצר‪..‬מוסר את עצמו בידי שמיים"‬
‫ועוד הוא אומר כי "העונה "אמן" אחרי המברך אינו רק מכריז‬
‫על אמיתות הדברים אלא ‪...‬מקבל אותה בלבו ונודר להתנהג‬
‫על פיה"‬
‫האם אתם חשים שאתם מאמינים במשהו או מישהו כך?‬
‫"ויחשבה לו צדקה"‬
‫‪‬‬
‫צדקה =‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מידת הצדק‪ ,‬משפט צדק‬
‫חסד‬
‫זכות‬
‫ישנם חילוקי דעות – מי הנושא בפס'? = מי הוא זה שהחשיב לשני צדקה?‬
‫‪‬‬
‫ה' לאברם –‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אברם לה' –‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לדוג' רש"י‪" :‬הקב"ה חשבה לאברם לזכות ולצדקה על האמונה שהאמין בו"‬
‫לדוג' הרמב"ן‪" :‬פירש רש"י "הקדוש ברוך הוא חשב לו צדקה וזכות על האמונה‬
‫שהאמין בו" ואיני מבין מה הזכות הזאת‪ ,‬למה לא יאמין באלהי אמת‪ ,‬והוא הנביא‬
‫בעצמו? ‪ ...‬ומי שהאמין לשחוט את בנו היחיד האהוב ושאר הנסיונות איך לא יאמין‬
‫בבשורה טובה!? והנכון בעיני כי יאמר שהאמין בה' וחשב כי בצדקו של הקב"ה יתן‬
‫לו זרע על כל פנים‪ ,‬לא בצדקת אברם ובשכרו‪.‬‬
‫אילו מהפרשנויות של המילה "צדקה" מתאימה לכל פרשן?‬
‫הבטחת ה' על הארץ‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ה' מקדים את ההבטחה שתנתן לאברם הרשות לרשת את הארץ‬
‫באזכור היציאה מאור כשדים‪.‬‬
‫ה' מוסיף לנו פה פרט חדש‪ .‬מהו?‬
‫‪‬‬
‫תרח לא העלה את המחשבה בלבו לצאת את אור כשדים לבדו אלא‬
‫היתה זו חלק מתוכנית ה'‬
‫‪ ‬המדרש מספר‪:‬‬
‫"בשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם אבינו לתוך כבשן האש‪ ,‬אמר גבריאל לפני‬
‫הקב"ה‪ :‬רבש"ע! ארד ואצנן‪ ,‬ואציל את הצדיק מכבשן האש‪ .‬א"ל הקב"ה‪ :‬אני יחיד‬
‫בעולמי והוא יחיד בעולמו‪ ,‬נאה ליחיד להציל את היחיד" (פסחים קי"ח‪ .‬ב"ר פמ"ד י"ג)‪.‬‬
‫‪ ‬מה משמעות המילה "אוּר"?‬
‫‪ ‬אש‪.‬‬
‫‪ ‬פרשנים סבורים כי יש כאן רמז למדרש כי‬
‫ה' הציל את אברהם מאור כשדים – מהאש בה‬
‫רצו לשרוף הכשדים את אברהם על אמונתו בה'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מה פירוש לרשת‬
‫את הארץ?‬
‫שורש י‪.‬ר‪.‬ש –‬
‫‪ ‬להתנחל – להפוך‬
‫מקום לנחלתך‬
‫‪ ‬לקבל לרשותך‬
‫‪ ‬לכבוש‬
‫‪ ‬לגרש‬
‫‪‬‬
‫מה מבקש אברם לדעת בפס' ‪?8‬‬
‫‪" ‬איך אדע כי הגיעה העת לכבוש‬
‫אותה? ‪ -‬יתכן שאברם רצה להבין‬
‫כיצד ידע שהגיעה השעה לירושת‬
‫הארץ‬
‫‪" ‬איך אדע שאכן ארש אותה‪ /‬שיש‬
‫לי זכות לרשת אותה?" ‪ -‬יתכן‬
‫שאברם רצה אות או סימן מה'‬
‫שהוא עתיד לרשת את הארץ‪,‬‬
‫אולם פירוש זה קשה‪ .‬מדוע?‬
‫‪‬‬
‫שכן נאמר על אברם שהיה מאמין‬
‫בה'‪ ,‬וכן אין זו הפעם הראשונה‬
‫שהוא שומע הבטחה זו ובעבר לא‬
‫בקש אות‬
‫‪" ‬איך אדע שארש כי אולי אני או‬
‫בניי נחטא?!" ‪ -‬יתכן שאברם‬
‫חשש שההבטחה לא תתקיים אם‬
‫יחטאו‪.‬‬
‫תשובת ה'‬
‫‪‬‬
‫קראו פס' ‪ .9-13‬כיצד בוחר ה' לענות לאברם?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫באמצעות המחשה סמלית נוספת‬
‫אברם מצווה לקחת‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עגלה משולשת = בת ‪ 3‬או ‪ 3‬עגלות‬
‫עז משולשת‬
‫איל משולש‬
‫תור = סוג של יונה‬
‫גוזל (כנראה של תור)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חשוב לדעת! כל אלו הם בעלי חיים טהורים לקורבן!‬
‫ומה לעשות איתם?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪3‬‬
‫לבתר = לחתוך אותם בתוך = באמצע ולהעמיד אותם אחד מול השני‬
‫מי נמלט מהביתור?‬
‫‪‬‬
‫הציפור = התור והגוזל‪ .‬מדוע? נחשוב בהמשך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אחרי כן מתאר הכתוב את העיט עט על הפגרים‬
‫ואת אברם "משיב" אותו‪ .‬מה פירוש?‬
‫‪ ‬לשון נשיבה והפרחה – מגרש את העיט‪.‬‬
‫‪teachers.org.il/data/mikranet/files/63837/66279/37958.ppt‬‬
‫‪" ‬ויהי השמש לבוא" –‬
‫כשהשמש עמדה לשקוע אברם נרדם‬
‫(קצת מוקדם‪)...‬‬
‫‪ ‬כיצד מתוארת תחושתו של אברם בשנתו?‬
‫‪" ‬אימה חשכה גדולה" – פחד אדיר‪ ,‬בהלה‪ ,‬כאדם שחש‬
‫שעולמו נחשך – באה עליו רעה‪.‬‬
‫מדוע??‬
‫‪ ‬לכאורה ניתן להבין את ביתור בעה"ח והמעבר‬
‫ביניהם כמעשה של כריתת ברית כנהוג אז‪.‬‬
‫‪ ‬קראו פס' ‪ – 13-16‬הפרטים במעשה גורמים‬
‫לפרשנים להניח שיש כאן מעשים סמליים‬
‫המסבירים את תחושת אברם‪ .‬כיצד ניתן לפרשם?‬
‫על פי פירוש הרש"ר הירש‬
‫הסמל‬
‫משמעותו‬
‫עגלה – בהמת עבודה‬
‫כוח הפעולה‬
‫עז – בהמת מרעה המאופיינת בעוז‪ ,‬תקיפות ועקשנות‬
‫כוח ההתנגדות‪ ,‬העצמאות‬
‫איל – הכבש הבוגר ההולך לפני העדר‬
‫גדולי העם‪ ,‬בעלי נכסים וזכויות רבות‬
‫ציפור – חסרת אונים ונטולת כוח התנגדות אבל חופשיה על‬
‫ידי כוח מעופה‬
‫חיי דרור‪ ,‬חופש‬
‫תור וגוזל – בוגר וצעיר‬
‫הדור המבוגר יגן על הצעיר‬
‫ה' מבתר את העגלה‬
‫ה' גוזר עבדות‬
‫ה' מבתר את העז‬
‫ה' גוזר עינוי‪ ,‬השפלה‬
‫ה' מבתר את האיל‬
‫ה' גוזר נטילת זכויות‪ ,‬גרות‪ ,‬חוסר בעלות‬
‫ה' לא מבתר את הציפור‬
‫ה' לא שובר את כוח המעוף – הגבורה הפנימית‪,‬‬
‫המתרוממת מעל כל מצוקה‬
‫‪3‬‬
‫שלושה דורות‬
‫עיט – אוכל נבלות‬
‫אימת המוות‬
‫השבת העיט על ידי אברם‬
‫הדור הרביעי עתיד להינצל בזכות אברם‬
‫נבואה לעתיד הקרוב ‪ -‬שלושה דורות של עם ישראל עתידים לסבול מעבדות‪ ,‬חוסר‬
‫זכויות ועינוי אך תקוות הגאולה לא תשבר ואכן בדור הרביעי עתידים הם להנצל מאימת‬
‫על פי פירוש הרד"ק‬
‫הסמל‬
‫משמעותו‬
‫עגלה‪ ,‬עז‪ ,‬איל‬
‫גלויות – מצרים‪ ,‬יוון ורומי‪ ,‬מדי ופרס‬
‫ציפור‬
‫ישראל‬
‫ה' מבתר את העגלה‪ ,‬העז‪ ,‬האיל‬
‫אומות העולם שהרעו לישראל יהיו‬
‫מחולקים ומפורדים – בינם לבין‬
‫עצמם וזה כנגד זה‬
‫ה' לא מבתר את הציפורים‬
‫תורת ואמונת ישראל לא נחלקה‬
‫ובימות המשיח ישובו להיות אחד‬
‫עיט – אוכל נבלות שעט על הפגרים –‬
‫לדעת רד"ק רק על הציפורים‬
‫בכל דור ודור אומות העולם עומדים‬
‫עלינו לכלותינו‬
‫השבת העיט על ידי אברם‬
‫ה' מביא הצלה בזכות אברהם‬
‫נבואה לעתיד הרחוק – עד ימות המשיח‪ .‬לאורך דורות רבים יסבול עם ישראל מגלויות‬
‫והתנכלויות על ידי אומות העולם אך לעתיד לבוא הם עצמם יהיו מפורדים ומחולקים‬
‫ואילו עם ישראל יגאל וישמור על אחדותו הפיזית והרוחנית בזכות אברהם‬
‫תוכן הנבואה‬
‫‪‬‬
‫‪.1‬‬
‫קראו פס' ‪ – 13-15‬מהו תוכן הנבואה?‬
‫שלושה דורות יהיו גרים בארץ זרה שם יענו ויעבידו‬
‫אותם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גרים = תושבים הגרים לאורך זמן בארץ זרה‬
‫קושי ‪ -‬ידוע כי עם ישראל היה משועבד במצרים ‪ 210‬שנים‬
‫ולא ‪.400‬‬
‫כיצד ניתן ליישב את הקושי?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רמב"ן – יש כאן "מקרא מסורס" – פסוק שסדר המילים בו שונה‬
‫מהרגיל‪ .‬הסדר הרגיל הוא‪" :‬כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ארבע‬
‫מאות שנה ועבדום וענו אותם"‬
‫מה ההבדל?‬
‫אין הכוונה שיעונו ‪ 400‬שנה אלא שהם יגורו‬
‫‪‬‬
‫בגלות ‪ 400‬שנה ולא ידוע כמה זמן יעונו שם‬
‫‪.2‬‬
‫ה' ישפוט גם את העם שהעביד את ישראל‬
‫‪‬‬
‫מדוע כתוב "וגם"?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בפירושם יש קושי מוסרי גדול! מהו?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רש"י – ה' ישפוט גם את ישראל שנענשים וגם את המשעבדים‬
‫רמב"ן – גם = אף על פי כן‪ .‬למרות שה' גזר על המשעבדים לשעבד את‬
‫ישראל הם יענשו‪.‬‬
‫מדוע אדם צריך להיענש אם הוא כלי ביד ה'?‬
‫הרמב"ן‪" :‬שאביא אותם במשפט‪ ,‬אם עשו כנגזר עליהם או‬
‫הוסיפו להרע להם‪....‬כי הזדון הוא שהביא עליהם העונש הגדול‬
‫שאבדם מן העולם‪ – .‬העונש הוא על כך שהוסיפו להרע‬
‫לישראל מעבר למה שנדרש על ידי ה' מתוך כוונה רעה‪.‬‬
‫הרמב"ם‪" :‬לפי שלא גזר על איש ידוע‪ ,‬וכל אותם המריעים‬
‫לישראל אלו לא רצה כל אחד מהם הרשות בידו‪ ,‬לפי שלא נגזר‬
‫על איש ידוע" – ה' גזר על העם המשעבד ככלל אבל לכל איש‬
‫נשארה יכולת הבחירה אם לשעבד או לא‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫עם ישראל יצא מהגלות ברכוש גדול‪.‬‬
‫אברהם ימות בשיבה טובה ולא יראה את‬
‫הפורענות‪.‬‬
‫הדור הרביעי ישוב לארץ כנען‬
‫מהו הנימוק של ה' לכך שהגלות תסתיים‬
‫רק בדור הרביעי?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רק אז יגיע הזמן להעניש את האמורי = שם כולל‬
‫לעמי כנען‪.‬‬
‫שימו לב שיש כאן רמז לכך שה'‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אוניברסלי – אלוהות כלל עולמית ‪ -‬מסובב את‬
‫ההיסטוריה של כל העמים‪.‬‬
‫שופט צדק – לא מעניש עם טרם זמנו‪.‬‬
‫סיכום הברית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לכששקעה השמש וירדה עלטה = חושך הושלמה הברית‬
‫על ידי העברת תנור אש ובו לפיד האש בין הבתרים על‬
‫ידי ה'‬
‫על פי מעשה זה – מי התחייב בברית?‬
‫‪ ‬ה' בלבד‪ .‬זרעו של אברם יתחייב חזרה רק בהר סיני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בפס' ‪ 18-21‬מסכמת התורה את הברית‪ .‬מה היא‬
‫כוללת?‬
‫‪ ‬את עמי כנען שעם ישראל יחליף כבעלים על הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬את גבולות הארץ שתינתן לזרע אברם – מנהר פרת לנהר‬
‫מצרים (הזרוע המזרחית של הנילוס שכבר לא קיימת כיום)‬
‫‪‬‬
‫שימו לב – הגבולות הניתנים כאן אינם ברורים‪ .‬מה תוחם את הארץ‬
‫המובטחת ממזרח ומדרום? קראו שמות כ"ג פס' ‪.31‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ממזרח – המדבר‬
‫מדרום – ים סוף‬
‫‪http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/gvul-eli-1.htm‬‬
‫היכן נערכה הברית?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מסורות יהודיות ומוסלמיות מספרות שהמתואר בפרק‬
‫ט"ו התרחש באתר ברכס הרי החרמון‪ ,‬אחרי שאברם‬
‫חזר מהמלחמה בארבעת המלכים בדמשק‪.‬‬
‫המקום קרוי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫"מקאם אברהים אל חליל" שפירושו מקום אברהם החבר‬
‫האהוב או‬
‫"משהד אל‪-‬תייר" שפירושו "עדות הציפור" על שם הציפור‬
‫שהוקרבו בברית בין הבתרים‪.‬‬
‫במקום מבנה בעל כיפות‪ ,‬לידו מאגר מים ועצי אלון‬
‫עתיקים‪( .‬מתוך אתר הטיולים‬
‫‪)http://www.syt.co.il/showTrip.asp?id=838‬‬
‫הטיול דורש תאום עם צה"ל ומומלץ מאד!!!!!!!!!‬
‫סיכום‬
‫‪ ‬בפרק זה אברם רואה מחזות נבואה בהם‬
‫מבטיח לו ה' טובות‪:‬‬
‫‪ ‬שיצא ממנו עם רב‬
‫‪ ‬קבלת הארץ‬
‫‪ ‬אך ה' גם מנבא לו על משברים שעוד צפויים‪:‬‬
‫‪ ‬גרות‪ ,‬עבדות ועינוי במהלך הדורות‬
‫האם קל יותר לאדם לעבור משבר שהוא יודע שהבטחה‬
‫גדולה מחכה בקצה המנהרה?‬
‫ש‪.‬ב‪.‬‬
‫‪ ‬הכינו את פרק ט"ז‬
‫‪ ‬בחרו משפט אחד שמעורר בכם רגש‬
‫כל שהוא וכתבו על כך‪.‬‬