Transcript כבשים ועיזים הכבשה היא פוליאטסרלית עונתית ) (seasonal polyestrus הכבשים הן מתייחמות יום קצר (בניגוד למתיחמי יום ארוך כמו סוסים) , עונת הרבייה הטבעית מתחילה.

‫כבשים ועיזים‬‫הכבשה היא פוליאטסרלית עונתית )‪(seasonal polyestrus‬‬‫הכבשים הן מתייחמות יום קצר (בניגוד למתיחמי יום ארוך כמו סוסים)‪,‬‬‫עונת הרבייה הטבעית מתחילה עם התקצרות אורך היום‪.‬‬
‫בארץ‪ :‬העונה הטבעית נמשכת ממאי עד סוף ינואר (שיא העונה‪:‬‬‫ספטמבר‪ ,‬אוקטובר‪ ,‬נובמבר)‪.‬‬
‫פברואר עד אפריל נחשבים כלגמרי מחוץ לעונה )‪(total anestrus‬‬
‫נגרמת ירידה בתדירות הפולסים של ‪ LH‬הנגרמת בשל רכוזים נמוכים‬
‫של אסטרדיול)‪.‬‬
‫המערכת הנוירואנדוקרינית של הכבשה מבטיחה שהרביה תתרחש‬‫בעונה המתאימה ביותר בשנה‪ ,‬בתלות באורך ההריון‪ ,‬כך שהכבשה‬
‫תמליט בעונה המתאימה ביותר של השנה במושגים של אקלים והמצאות‬
‫מזון‪.‬‬
‫האינפורמציה על אורך היום מתורגמת ע"י בלוטת האורנית‬‫)‪ (pineal gland‬המפרישה מלטונין בשעות הלילה‪.‬‬
‫רמת ההורמון המופרש משקפת את אורך היום השורר‪.‬‬
‫באזור קו המשווה אין עונת רביה מוגדרת‪ ,‬הכבשים מראות פעילות‬‫מינית לאורך כל השנה‪.‬‬
‫‪-‬התנהגות יחום וביוצים מתרחשים רק במהלך עונת הרביה‪.‬‬
‫שינויים בגדילה ורגרסיה של פוליקלים באים לביטוי לכל אורך ה‪-‬‬‫‪ ,anoestrus‬ניתן לגרות פוליקלים אלו באופן מלאכותי‬
‫כבשים תתרבנה במהלך ה‪.anoestrus -‬‬
‫איילים‬
‫רב הגזעים מסוגלים להזדווג כל השנה‪.‬‬‫החשק‪ ,‬הכמות והאיכות של הזרמה יורדים במקביל לעונת השקט המינ‬
‫יש להתחשב בכך במשקים בהם משרים יחום בכבשים מחוץ לעונת‬‫הרביה הטבעית‪.‬‬
‫בגרות מינית‬
‫שלב התפתחות הטליה בו תיתכן הזדווגות פוריה‪.‬‬‫מבחינה פיסיולוגית‪ :‬התפתחות נוירונים בהפתלמוס המסוגלים לגרום‬
‫לשחרור כמויות מספיקות של ‪ GnRH‬בתדירות גבוהה‬
‫שחרור הורמונים גונדוטרופינים המפקחים על סטרואידוגנזה גמטוגנזה‬
‫והתפתחות אברי הרביה‪.‬‬
‫ההיפותלמוס אחראי ליכולת לבייץ‪.‬‬
‫בהיפותלמוס שני מרכזים המכילים נוירונים המפרישים ‪.GnRH‬‬
‫מרכז טוני‪ :‬שחרור פולסטילי של ‪ GnRH‬בקצב איטי עם תוצאה של‬
‫רמות נמוכות של גונדוטרופינים בדם‪.‬‬
‫‪.-‬‬
‫מרכז נחשולי‪ :‬רגיש לרמות גבוהות של אסטרדיול‪.‬‬
‫הרגישות מבשילה רק בגיל ‪ 27‬שבועות‪.‬‬
‫טליות מגיעות לבגרות מינית בגיל ‪ 7-6‬חודשים‪.‬‬‫טלאים מגיעים לבגרות מינית בגיל ‪ 10-8‬חודשים‬‫‪.‬‬
‫גנטיקה‬‫משקל גוף‪ ,‬מטבוליזם ‪ ,‬הזנה (יש צורך במשקל גוף מסויים‪ ,‬הנוירונים‬‫בהיפותלמוס מושפעים מרמת גלוקוז וח‪.‬ש‪ .‬בדם)‪.‬‬‫חשיפה לגורמי סביבה‪:‬‬‫ תאורה‪ :‬טלאים שנולדו בסתיו יגיעו לבגרות מינית בגיל ‪ 10 -12‬חודשים‪.‬‬‫ טמפ' – לטמפ' הסביבה השפעה על תחילת עונת הרביה‪.‬‬‫ נוכחות זכר (מגע‪ ,‬מראה‪ ,‬ריח שמיעה) באמצעות פרומונים בשתן‪,‬‬‫בלוטות ריח‪ ,‬ובלוטות חלב‪.‬‬
‫‪ -‬חברת בני אותו זוויג‪ ,‬תלוי בגודל הקבוצה‪.‬‬
‫מחזור מיני בכבשים‪:‬‬
‫המחזור בן ‪ 17‬יום בממוצע‪.‬‬‫הייחום הראשון בעונה סמוי‪.‬‬‫הייחום ההתנהגותי נמשך ‪ 2-1‬ימים (‪ 36‬ש')‪.‬‬‫ביוץ ספונטני ‪ 18 -24‬ש' אחרי תחילת הייחום‪.‬‬‫סימני יחום‪:‬‬‫ בושת נפוחה‪.‬‬‫ נרתיק אדמדמם ורירי‪.‬‬‫ התנהגות – (פעילות רבה יותר)‪.‬‬‫‪ -‬תתכן ירידה בחלב‪.‬‬
‫מחזור מיני‬
‫בעיזים‪:‬‬
‫‪-‬המחזור בן ‪ 20 – 21‬ימים‪.‬‬
‫‪-‬הביוץ מתרחש ‪ 30 – 36‬ש' אחרי תחילת היחום‪.‬‬
‫סימני יחום‪:‬‬‫ עליה בפעילות‪.‬‬‫ משמיעות קולות געיה‪.‬‬‫ מסתובבות כשזנבן מורם ונע מצד לצד‪.‬‬‫ בושת אדומה ונפוחה‪.‬‬‫ מציגות התנהגות הומוסקסואלית (בדומה לפרות‬‫ השתנות תכופות‪.‬‬‫ תתכן ירידה בחלב ובתאבון‪.‬‬‫‪ -‬הפרשה מימית שקופה מהנרתיק‪.‬‬
‫מחזור היחום – פרופיל הורמונלי‬
‫בכבשים אורכו כ‪ 17 -‬ימים‪.‬‬‫‪ 13 -14‬ימים ראשונים הם הפאזה הלוטאלית של המחזר‬
‫הפרשת פרוגסטרון ע"י ה‪( C.L . -‬מגע לשיאו ‪ 6‬ימים מהביוץ)‪.‬‬
‫ירידה ברמת‬
‫‪ 3 -4‬ימים הנותרים הם הפאזה הפוליקולרית‬
‫פרוגסטרון‪.‬‬
‫ירידה ברמת פרוגסטרון מעלה את תדירות שחרור ‪ LH‬מיותרת‪.‬‬‫‪ -‬המח‬
‫אסטרדיול‬
‫ע"י פוליקלים שלא עברו אטרזיה‪.‬‬
‫התנהגות יחום‪Pre ovulatory LH surge ,‬‬
‫אסטרדיול‬‫ביוץ‪.‬‬
‫ועליה ברמת ‪FSH‬‬
‫לוטאוליזה – כשאין הריון נגרמת ע"י ‪.PGF2‬‬‫במקרה של הריון נוצר מ ‪( ovine trophoblastic protein‬אנטרפרון)‬‫המדכא הפרשת ‪ PGF2‬מהרחם‪.‬‬
‫יחום וביוץ‬
‫הסימנים ההתנהגותיים של היחום נמשכים ‪ 2-1‬ימים (ממוצע ‪ 36‬שעות)‪.‬‬‫כשאיל נמצא בסביבה הכבשים תראנה התנהגות יחום‪.‬‬‫כשאין זכר בסביבה היחום יהיה ארוך יותר ויעבור מבלי שנבחין בו‪.‬‬‫טליות כמעט ולא מראות סימני יחום‬‫נסיון (יש צורך בהכנסת אילים בוגרים)‪.‬‬
‫בעיה לאיילים חסרי‬
‫בתחילת עונת הרביה‪ - :‬מספר הביוצים נמוך‪.‬‬‫ יחומים קצרים יותר‪ ,‬פחות בולטים‪.‬‬‫‪ -‬פחות פוריים‪.‬‬
‫מספר הביוצים תלוי במספר הפוליקלים הבוגרים והוא מושפע ע"י‪:‬‬‫ גזע‪.‬‬‫ גיל‪.‬‬‫ מצב רבייתי (יבש‪ ,‬תחלובה)‬‫ עונות השנה‪.‬‬‫ מצב גופני‪.‬‬‫מחסור בפרוגסטרון לפני היחום הראשון )‪(Progesterone priming‬‬‫יחום שקט‪ ,‬ללא התנהגות יחום אופיינית‪.‬‬
‫הזדווגות והפריה‬
‫במרוק אחד האיל יחדיר ‪ 3000 – 4000‬מיליון תאי זרע לחלק‬‫הקדמי של הנרתיק‪.‬‬
‫בשל אופיו המפותל של צואר הרחם של הכבשה ופעולת מערכת‬‫מאות בודדות של תאי זרע יגיעו לביצית‪.‬‬
‫החסון‬
‫הביצית חיונית למשך ‪ 10 – 12‬שעות‪.‬‬‫תאי הזרע נשמרים בגוף הכבשה למשך ‪ 48‬שעות‪.‬‬‫‪-‬העובר מגיע לרחם ביום ‪ ,3‬בשלב של ‪ 8‬תאים‪.‬‬
‫‪.Transuterine migration‬‬‫‪ -‬מיום ‪ 10‬עד יום ‪ 21‬העובר מפריש אינטרפרון טאו (‪.)t‬‬
(Cotyledonary) ‫שיליה‬
,‫השליה בכבשים ועיזים היא שליה סינדסמוכוריאלית‬
:‫ שכבות‬-‫מורכבת מ‬
Fetal (chorion)
Chorionic cappillaries
Chorionic interstitium
Chorionic epithelium
Space between the endometrium and chorion
Maternal
(endometrial
epithelium)
Endometrial epithelium
Endometrial interstitium
Endometrial cappillaries
‫הצמדות הכוריון לאפיתל הקורונקולרי קורית בימים ‪.8 – 15‬‬‫ההצמדות מושלמת עד ‪ 30‬יום‪.‬‬‫בחודש הראשון השליה פזורה (דפוזית)‪ ,‬לאחר מכן קוטלידונית‪.‬‬‫מיום ה‪ 50-‬השליה מייצרת מספיק פרוגסטרון לקיום ההריון‬‫(בכבשים)‪.‬‬
‫אורך ההריון‪ 143 – 155 :‬ימים‪.‬‬
‫תלוי ב‪:‬‬
‫ גזע‬‫‪ -‬רמת הזנה‪.‬‬
‫ מספר ולדות‬‫‪ -‬גיל האם‬
‫‪ -‬מין העובר (ז )‬
‫אבחון הריון‪:‬‬
‫אי חזרה לייחום‪.‬‬‫‪ – X- ray‬החל מהיום ה‪ 55 -‬להריון‪.‬‬‫‪– Ultrasonic techniques‬‬‫‪ )1‬טכניקת ‪ – Doppler‬שמיעת הדופק של העובר‪.‬‬
‫‪ )2‬טכניקת ‪ – A-mode‬גילוי הרחם המלא בנוזלים‪.‬‬
‫אולטראסאונד – ניתן לבצע בדיקות החל מהיום ה‪.21 -‬‬‫(בד"כ בודקים בימים ‪.)50 – 100‬‬
‫השיטה הנפוצה ביותר‪.‬‬
‫‬‫רמות פרוגסטרון בדם – מבוסס על העקרון שרמות פרוגסטרון‬‫בדם הכבשה בהריון גבוהה ב הרבה משל כבשה מחזורית‪.‬‬
‫פרוגסטרון בחלב – פותח לגבי כבשת האואסי בעונת הרביה הטבעית ע"י‬‫מוטי שמש‪.‬‬
‫ככל שההריון מתקדם‬
‫ רמת אסטרוגן בדם – רמת אסטרוגן בדם‬‫‪ ,Oestron Sulphate‬האסטרוגן העקרי בדם הכבשה‪.‬‬
‫ניתן לזהותו מסביבות יום ה‪ 70 -‬אחרי ההזדווגות‪.‬‬
‫‪-‬בדיקה ידנית – בימים ‪ 90 – 130‬להריון‪ ,‬כהשהכבשה בתנוחת ישיבה‪.‬‬
‫‪ – Rectal – abdominal palpation‬גלוי הרחם המורחב בהריון ע"י‬‫פרוב שמוכנס לרקטום‪ .‬שיטה שיכולה לגרום נזק רב בידי בודק לא מנוסה‪.‬‬
‫תהליך ההמלטה‬
‫אסטרוגן‬
‫פרוגסטרון‬
‫‪ Cortisol‬עוברי‬
‫הרחם מתכווץ ומתחיל בתהליך ההמלטה‪.‬‬
‫‪PGF2‬‬
‫סימני המלטה מתקרבים‬
‫עטין מתמלא בקולוסטרום‪( -‬עטין ריק לא מעיד על כך שההמלטה איננה‬‫מתקרבת)‪.‬‬
‫כבשה מבודדת עצמה מהעדר‪.‬‬‫הכבשה לא רגועה‪ ,‬מסתובבת‪ ,‬קמה‪ ,‬יושבת‪ ,‬רוקעת ברגליה בקרקע‪,‬‬‫מושכת צווארה‪ ,‬מבצעת תנועות ליקוק בלשון‪.‬‬
‫המלטה‬
‫שלב ‪ – I‬מקדים‪ ,‬התחלת התווצויות הרחם ‪ 5 - -10‬ש'‪.‬‬
‫‪ ,‬הרפיית צוואר רחם ופתיחתו‪.‬‬
‫‪relaxin‬‬
‫שלב ‪ – II‬המלטה ‪ 20‬דקות עד שעתיים‪.‬‬
‫העובר נדחף לתעלת הלידה‪ ,‬כשראש הולד נכנס התהליך מואץ‬
‫‪ oxytocin‬התכווצות הרחם יחד עם שרירי הבטן והטלה בחוץ‪.‬‬
‫שלב ‪ – III‬יציאת השליה עד ‪ 12‬שעות‪.‬‬
‫רבייה מחוץ לעונה‬
‫השבחה גנטית – סלקציה לעונה מינית רחבה‪.‬‬‫מלטונין‪ ,‬תאורה‪.‬‬‫‪-‬אפקט האיל‪.‬‬
‫השבחה גנטית‬
‫ גזעים שפותחו באיזורים גבוהים מבחינת קוי רוחב פיתחו עונתיות חזקה‬‫לעומת גזעים משוונים‪.‬‬
‫ בגזעים שאינם עונתיים במיוחד‪ ,‬קיימת אוכלוסיית נקבות המתייחמת‬‫במשך כל השנה‪ .‬תכונה זו היא יציבה ותורשתית‪.‬‬
‫מלטונין‬
‫הנתונים לגבי אורך היום (שעות אור) מועברים דרך מספר תחנות ממסר‬
‫עצביות מהרשתית שבעין אל בלוטת האיצטרובל‪.‬‬
‫הסיגנל מתורגם למחזור הפרשת ההורמון מלטונין‪ :‬הפרשה משמעותית בש‬
‫החשיכה ומועטה בשעות האור‪.‬‬
‫מלטונין מעורר הפרשת ‪ GnRH‬פעימתית מההיפותלמוס הפרשה המעוררת‬
‫הפרשת הורמונים גונדוטרופינים מההיפופיזה (בנקבות ובזכרים)‪.‬‬
‫מלטונין פועל דרך מערכת מורכבת של אינטרנוירונים המשחררים סרוטונין‬
‫דופאמין ועוד והם פועלים על נוירונים של מרכזי ה‪.GnRH -‬‬
‫טיפול במלטונין‬
‫במזון‪ ,‬בהזרקה‪ ,‬שתל תת‪-‬עורי (רגולין)‪.‬‬‫ משך הטיפול ‪ 60‬יום‪.‬‬‫הכנסת אילים לאחר ‪ 40‬יום‪.‬‬‫השפעה‪:‬‬
‫הקדמת העונה הטבעית ב‪ 6-2 -‬שבועות‪ ,‬תלוי בגזע‪.‬‬‫שיפור ההתעברות‪.‬‬‫‪-‬עליה בגודל השגר‪.‬‬
‫שילוב טיפול במלטונין עם תאורה‬
‫מתאים לגזעים עם עונתיות חזקה‪ .‬שם קיימת סבילות לאור‬‫ולכן הטיפול במלטונין בחודשים מרץ‪ -‬מאי אינו מקדים את הופעת‬
‫הייחומים )‪.(photorefractioness‬‬
‫חשיפה קודמת ליום ארוך למשך חודשיים מתגברת על העיכוב‪.‬‬‫תאורה רציפה או הבזק מ‪ 16 -‬עד ‪ 18‬ש' אחרי הזריחה‪.‬‬
‫‪-‬לאחר מכן טיפול במלטונין‪.‬‬
‫אפקט האיל ‪Teaser effect, Male effect‬‬
‫הכנסת האייל לתוך כבשים המתרבות בעונת הרביה הטבעית‬
‫ביוץ ‪ 2 – 3‬ימים מיום הכנסת האיל (בתנאי שהכבשים לא היו במגע‬
‫ולא הריחו את האיל מספר שבועות קודם לכן)‪.‬‬
‫הפרומנים שמופרשים מהזכר גורמים לעליה מהירה בתדירות הפולסים‬
‫אסטרדיול‬
‫גדול מהיר של פוליקלים בשחלה‬
‫של ‪LH‬‬
‫‪ Preovulatory surge‬של ‪.LH‬‬
‫בד"כ היחום הראשון אחרי הכנסת האיל הוא יחום שקט (בשל חוסר‬‫‪ priming‬בפרוגסטרון‪.‬‬
‫‪-‬היחום הבא יהיה מלווה בהתנהגות יחום‪.‬‬
‫טיפול באור לזכרים יגביר את השפעתם‪.‬‬
‫יתרון אפקט האיל‪ :‬גורם לכבשים להתייחם מספר שבועות‬
‫מוקדם יותר מאשר העונה הטבעית‪.‬‬
‫האילים בהם נעשה שימוש אלו הם אילים שעברו ‪vasectomy‬‬‫או אילים מסורסים שקיבלו טיפול בטוסטסטרון‪.‬‬
‫ממשק רבייה בצאן‬
‫מטרות בקרת הרבייה‪:‬‬
‫ייצור מוגבר של בשר וחלב (בתנאי הארץ ‪ 3‬המלטות בשנתיים)‪.‬‬‫שיווק תוצרת לאורך כל השנה‪.‬‬‫שמירה על רצף תוצרת‪.‬‬‫תקופות המלטה מרוכזות‪.‬‬‫כיוון למחירי שוק גבוהים‪.‬‬‫שיטות‬
‫הגברת הוולדנות ותנובת החלב‪.‬‬‫שליטה על מועדי התעברות‪.‬‬‫הרבעות מכוונות‪.‬‬‫הזרעה מלאכותית‬‫‪-‬העברות עוברים )‪Multiple Ovulution Embryo Transfer (MOET‬‬
‫אמצעים‬
‫גנים לפוריות‪.‬‬‫אפקט האיל‬‫פלשינג (הגדשה)‬‫תאורה‬‫טיפולים הורמונלים‪:‬‬
‫מלטונין‬
‫פרוגסטרון‪.‬‬
‫‪PMSG‬‬
‫‪OFSH‬‬
‫פרוסטגלנדין‬
‫חיסון (כנגד אנדרוסטנדיון‪ ,‬נגד איניהיבין)‪.‬‬
‫גנים לפוריות‬
‫בגזעים שונים קיימת שונות במספר הביוצים במהלך המחזור המיני‬
‫ולכן הכלאות )‪ (cross breeding‬היא השיטה הפשוטה להגדיל את‬
‫פוריות העדר‪.‬‬
‫(דוגמא‪ :‬הכלאה של גזע הרומנוב עם גזע האסף)‪.‬‬
‫‪( FLUSHING‬הגדשה)‬
‫האכלה במנה עתירת אנרגיה ‪ /‬חלבון לתקופה מוגדרת על מנת להעלות‬
‫את מספר הביוצים לפני הכנסת הזכר‪.‬‬
‫תוספת אנרגיה‬
‫תוספת גרעיני תירס שלמים (‪ 200‬מ"ג) למשך ‪ 8‬ימים לפני הוצאת הספוגיות‬
‫עד יומיים אחרי הוצאתן‪.‬‬
‫תוספת חלבון‬
‫תוספת כוספת סויה (‪ 200‬גר') למשך ‪ 8‬ימים לפני הוצאת ספוגיות‬
‫עד יומיים אחרי הוצאתן‪.‬‬
‫ה‪ Flushing -‬יעילותו רבה ביותר בכבשים במצב גופני תקין (‪.)4-3.5‬‬
‫מנגנון פעולה‪:‬‬
‫תאוריית היפתלמוס היפופיזה‪:‬‬‫‪-‬הפרשה מוגברת של גונדוטרופינים‪.‬‬
‫מטאבוליזם מוגבר של חומרים מעכבים מהשחלה‬‫‪(-‬עליה ברגישות השחלה לגונדוטרופינים)‪.‬‬
‫תאוריית השחלה‬
‫אפקט ישיר של נוטרינטים על השחלה –‬‫מעלה את מספר הזקיקים שבייצו (ע"י מניעת אטרזיה)‪.‬‬
‫אפקט עקיף דרך הורמונים מטאבולים‬‫(מעלה רמות אנסולין‪ ,IGF1 ,‬ושל ח‪.‬א‪ .‬מסועופות‪:‬‬
‫ואלין‪ ,‬לאוצין‪ ,‬ואיזולאוצין)‪.‬‬
‫טיפולים הורמונליים‪:‬‬
‫ פרוגסטרון‪:‬‬‫ספוגיות וסידרים שעברו אמפרגנציה עם פרוגסטרון יחד עם ‪PMSG‬‬
‫משמשים להשריית יחומים וביוץ בכבשים שנמצאות בעונת ה‪-‬‬
‫‪ Anoestrus‬או ללא ‪ PMSG‬לסנכרון מאורעות אלו במהלך עונת הרביה‬
‫הטבעית‪.‬‬
‫ספוגיות‬
‫‪ 60 )MPA( Medroxy Progesterone Acetate‬מ"ג‬
‫‪ 30 (FGA) Flurogestrone Acetate‬מ"ג‬
‫סידר )‪(CIDR‬‬‫‪ 300 (Controlled Internal Drug Releaser)-‬מ"ג פרוגסטרון‪.‬‬
‫)‪Pregnant Mare Serum Gonadotrophin (PMSG‬‬‫זהו ‪ gonadotrophin‬או ‪ OFSH‬יכולים לגרום לביוץ יתר בכבשים‬
‫(בהעברת עוברים) כבשים שונות תגבנה תגובה שונה לטיפול‪.‬‬
‫ב‪ – PMSG -‬משתמשים להשרות יחום וביוצים בד"כ מחוץ לעונה הטבעית‬
‫או כדי להבטיח סנכרון טוב של הכבשים בעונת הרביה‪.‬‬
‫‪ – OFSH‬משמש להשרות ביוץ יתר בכבשים תורמות‪.‬‬
‫ספוגית ‪ CIDR /‬מוחדרים לנרתיק למשך ‪ 12 – 14‬ימים‬‫(מחקה ארך חיים נורמלי של ‪(CL‬‬
‫מתחילה את רצף הארועים‬
‫הוצאת ספוגית ‪ +‬פרוגסטרון‬‫ההורמונליים המביאים‪ ,‬ליחום ולביוץ בעונת הרביה הטבעית‪.‬‬
‫שלא בעונת הרביה הטבעית מזריקים ‪PMSG‬‬‫טיפול בפרוגסטרון וב‪PMSG -‬‬
‫כבשים‪ :‬עם הוצאת הספוגית ‪ 200 – 500‬יחב"ל בעונה‬
‫‪ 600 – 750‬יחב"ל מחוץ לעונה‪.‬‬
‫עיזים‪ :‬בעונה עם הוצאת הספוגית עד ‪ 400‬יחב"ל‬
‫מחוץ לעונה (טיפול קצר) ביום ‪ 400 ,9‬יחב"ל‪.‬‬
‫תקלות בשימוש בספוגיות‪:‬‬
‫ טכניקה לא נכונה ו‪/‬או הגיינית תגרום ל‪ vaginitis -‬קלה‬‫(הפרשה דמית ‪ /‬עכורה מהנרתיק) ספיגת פרוגסטרון עלולה להפגע‪.‬‬
‫(בקיץ עלול לגרום לרממת)‪.‬‬
‫‪-‬פגיעה בדופן הנרתיק‬
‫כבשה עקרה‪.‬‬
‫‪-‬הדבקות ספוגית לדופן הנרתיק‪ ,‬הוצאה בעזרת מכשור מתאים‪.‬‬
‫הרבעות ‪ /‬הזרעות‬
‫הרבעות‪ :‬יחס אילים לכבשים ‪1:8‬‬
‫סיכויי ההתעברות של כבשה בודדת יגדלו אם לעדר תוכנס קבוצת איילים‪.‬‬
‫האיילים מוכנסים לנקבות בין ‪ 36 – 48‬ש' אחרי הוצאת הספוגיות‬
‫(רוב הכבשים תתיחמנה בתקופה זו)‪.‬‬
‫הרבעת יד‬
‫הקפצה של איל על כל כבשה באופן נפרד –‬
‫טכניקה קשה לבצוע דורשת עבודה רבה‪.‬‬
‫הזרעה מלאכותית‬
‫במקרה של מחסור בזכרים או השבחת הגזע ניתן להשתמש בהזרעה‬‫מלאכותית (‪( (AI‬חשוב לוודא שהזירמה שמוכנסת לעדר מקורה‬
‫בעדרים חופשיים ממחלות מדבקות)‪.‬‬
‫אחרי איסוף זרע מהזכר ודלולו ניתן לבצע‪:‬‬
‫ הזרעה וגינלית‪ ,‬הזרעה צרויקלית‪ ,‬הזרעה תוך רחמית‪( ,‬הזרעה עם זר‬‫קפואה נותנת נכון להיום תוצאות פחות טובות)‪.‬‬
‫ הזרעה וגינלית‪ :‬הזירמה מונחת בחלק הקדמי של הנרתיק ללא נסיון‬‫להגיע ל‪.cervix -‬‬
‫מבצעים שתי הזרעות‪:‬‬
‫אחת – ‪ 48‬ש' אחרי הוצאת הספוגים‪.‬‬
‫שניה – ‪ 58‬ש' אחרי הוצאת הספוגים‪.‬‬
‫הזרעה צרויקלית‪ :‬הזרע מוחדר בעזרת קשית עד ‪ 3‬ס"מ לתוך‬
‫ה – ‪cervix‬‬
‫הזרעה תוך רחמית‪ :‬בעזרת לפרוסקופ‪ ,‬הזרעה אחת ‪ 56‬ש' אחרי‬
‫הוצאת הספוגית‪.‬‬
‫פרוסטגלנדין ‪PGF2‬‬
‫כבשים‪ - :‬משמש לסנכרון רק כבשים שפעילות מינית‪.‬‬
‫ ה‪ C .L-‬רגיש ל‪ PG -‬בימים ‪ 4 – 14‬של המחזור‪.‬‬‫מרווח מתאים בין שתי זריקות של ‪ PG‬יגרום לסנכרון כל‬
‫הכבשים תוך ‪ 9‬ימים‪.‬‬
‫ יחום מתרחש ‪ 35‬ש' אחרי הזרקת ‪.PG‬‬‫‪ -‬הביוץ מתרחש ‪ 24‬ש' לאחר מכן‪.‬‬
‫עיזים‪:‬‬
‫בעונת הרביה הטבעית‪:‬‬
‫יום ‪ : 0‬הכנסת ספוגית‪.‬‬
‫יום ‪ :9‬הזרקת ‪.PG‬‬
‫יום ‪ :11‬הוצאת ספוגית ‪ +‬הזרקת ‪PMSG‬‬
‫יום ‪ :12 – 13‬תחילת המחזור‪.‬‬
‫מחוץ לעונה הטבעית‪ :‬אין צורך בהזרקת ‪.PG‬‬
‫חסון נגד סטרואידים‪:‬‬
‫השחלה מפרישה את האנדורגן ‪ androstenedione‬המשפיע על מספר‬
‫הביוצים דרך משוב על הציר הפותלמוס הפופיזה‪.‬‬
‫כבשים המחוסנות נגד ‪ androstenedione‬מגיבות במספר ביוצים גבוהה‬
‫יותר באופן משמעותי‪.‬‬
‫ התגובה משתנה עם הגזע ורמת ההזנה‪.‬‬‫החומר גרם לתמותת עוברים ולכן הוצא משמוש‪.‬‬‫‪Multiple Ovulution Embryo transfer - MOET‬‬‫מצריך סנכרון בין האם התורמת לבין האמהות המקבלות את העוברים‪.‬‬
‫עוברים בשלב הבלסטוציסט‪ ,‬נאספים ‪ 6‬ימים אחרי הרבעה ‪ /‬הזרעה‪.‬‬
‫העברה נעשית בעזרת לפרוסקופ‪.‬‬
‫השראת המלטה בצאן‬
‫כבשים‪ :‬אסטרוגן וקורטיקוסטאוידים משמשים להשראת המלטה כשהזרקת‬
‫קורטיקוסטרואידים הוא הטיפול המועדף ‪(Dexamethasone,‬‬
‫)‪Betamethasone‬‬
‫לא ניתן להשתמש ב‪ PG -‬בכבשים משום שהפרוגסטרון הנוצר בשליה‪,‬‬‫חוסם את פעילותו‪.‬‬
‫עיזים‪ PG :‬וקורטיקוסטרואידים משמשים להשראת המלטה‪ ,‬כשהזרקת‬
‫‪ PG‬הוא הטיפול המועדף (‪ C.L‬בעיזים פעיל עד סוף ההריון)‪.‬‬
‫ממשק רביה אנטנסיבי‬
‫בארץ‪:‬‬
‫ניתן לחלק את השנה ל‪ 5 -‬מחזורי פעילות של ‪ 70 – 75‬ימים‪.‬‬
‫מתאים ל‪ 2 -‬מחזורי יחום (‪ 35‬ימים) ומשאיר זמן אופטמימלי‬
‫לבדיקות הריון‪ ,‬כך שניתן לצרף את הכבשים השליליות למחזור הבא‪.‬‬
‫קבוצת ההזרעות ‪ /‬הרבעות מורכבות מכבשים שהן לפחות ‪ 60‬ימים‬
‫מההמלטה‪ ,‬כבשים שנמצאו שליליות בבדיקת הריון וטליות לגידול‬
‫בגיל ובמשקל המתאים‪.‬‬
‫ממשק רביה אנטנסיבי בארץ‪:‬‬
‫אמצע אפריל‪ :‬תאורה‪ ,‬מלטונין ספוגיות ו‪.PMSG -‬‬
‫תחילת יולי‪ :‬מלטונין ספוגיות ו – ‪.PMSG‬‬
‫אמצע ספטמבר‪ :‬ספוגיות ו‪( PMSG -‬אפשר גם בלי הורמון)‪.‬‬
‫תחילת דצמבר‪ :‬ספוגיות ו‪.PMSG -‬‬
‫אמצע פברואר‪ :‬תאורה‪ ,‬מלטונין‪ ,‬ספוגיות ו‪.PMSG -‬‬
‫בכל המחזורים מומלץ להשתמש בפלשינג‪ ,‬ובאפקט האיל‪.‬‬
‫לא‬
‫שכחתי‬
‫אתכם !‬