תהליכים תרפויטיים בכתיבה בבלוג פרופ' עזי ברק אוניברסיטת חיפה בלוגפרנס , המרכז הבינתחומי הרצליה , יולי 2007
Download ReportTranscript תהליכים תרפויטיים בכתיבה בבלוג פרופ' עזי ברק אוניברסיטת חיפה בלוגפרנס , המרכז הבינתחומי הרצליה , יולי 2007
תהליכים תרפויטיים בכתיבה בבלוג פרופ' עזי ברק אוניברסיטת חיפה בלוגפרנס ,המרכז הבינתחומי הרצליה ,יולי 2007 בתוך יער הבלוגים ביער הבלוגים ניתן לזהות כמה וכמה סוגים שונים – שונים במטרתם ,אופיים וסגנונם בין השאר ,אנחנו מוצאים אלפי בלוגים אישיים מאד, החושפים מצוקות ,כאבים ,הרהורי התאבדות ,חלומות ותקוות ,כעסים ,תשוקות ,רגעי אושר ,ועוד ועוד חוויות פרטיות בעלות משמעות עמוקה מאד לבלוגים אישיים אלו יש חשיבות ותרומה לתהליכים פסיכולוגיים שאותם חווה הבלוגר – הם לא רק מדווחים ומהווים שיקוף של מה שמתרחש בתוכו ,אלא שיש להם תפקיד וחלק בהפעלה ובהאצה של תהליכים אלו בכך – יש להם ערך תרפויטי רב בלוגים אישיים מבחינה טכנית – כל אחד יכול לא כל אחד רוצה לא לכל אחד זה מתאים הערך המיוחד של היומן האישי במגירה של פעם הכתיבה לכשעצמה כתהליך תרפויטי בלוג :כתיבה פלוס פומביות • תגובתיות ואינטראקטיביות • קישוריות • עיצוביות • להלן כמה תהליכים פסיכולוגיים מובהקים שניתן לזהות בכתיבה בבלוגים אישיים ,כל אחד מלווה בדוגמה מבלוג אמיתי כמה תהליכים תרפויטיים ראויים לציון ()1 קתרזיס וזיכוך אני שונאת את החיים האלה ואני שונאת שכולם קוראים לי "כוסית" ושונאת שאומרים משהו בסגנון ה"יפה" שונאת שחושבים שאני רכוש שונאת שמתנהגים אליי ככה שונאת שחושבים שאני צומיסטית בגלל מה? בגלל שרציתי את ההיפך המוחלט אני רוצה למות אני גרמתי לו לדאוג אני גרמתי לו לתהות אם עליו מדובר.. אני שונאת את הבלוג הזה! אני שונאת את החרא הזאת בכללי שימות שיידרס שיושמד אמן אמן אמן שתגנוב אותו חללית! אני שונאת אתכם את כולכם! על זה שאתם כאלה עיוורים על זה שאתם כאלה חסרי עמוד שדרה שגורמים לי לבכות על כלום ליפול תחת לחץ אני לבד ואתם הרבה אני קורסת ..אני לא יכולה יותר ככה אני צועקת ואתם לא מקשיבים למה? כי אתם עסוקים בתחת שלכם בעניינים ה"כ"כ" חשובים שלכם כמה תהליכים תרפויטיים ראויים לציון ()2 הבעת כאב ,קושי ,משאלה הלב שלי כל כך כואב... חזרתי מההלוויה.... אין לי מילים לתאר מה שאני מרגישה ,משום מה רק פה אני יכולה להוציא את מה שבאמת מעיק עלי ...כולם מנסים לדבר איתי ואני לא רוצה לראות אף אחד. כול כך כואב לי ,אני מעדיפה את הכאבים של ההקרנות ,לא אכפת לי ,מעדיפה כאב פיזי על כאב נפשי. אף כאב לא יכול להתעלות על כאב נפשי ,זה פשוט כול כך נורא. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. בינתיים איבדתי שני אנשים שכול כך אהבתי כתוצאה מהסרטן. בנוסף לזה שאני חולה אני צריכה לאבד אנשים קרובים... יש אנשים שאומרים "למה האנשים הטובים סובלים ככה ..לא מגיע לך".. אני לא רואה את זה ככה ,כמו שכתבתי כבר ,אני רואה את זה בתור הדרך שאלוהים רצה בשבילי ...אבל למה לאבד את האנשים שאני אוהבת? זה כול כך אכזרי... אני לא יכולה להספיק לבכות ,אני רק רוצה להיות איתה ,רק לדבר איתה ,פעם אחרונה, לחבק.. אני לא נפרדתי ממנה כמו שצריך! לא ראיתי את זה בא... כמה תהליכים תרפויטיים ראויים לציון ()3 תהליכי השלכה לחלל הוירטואלי אני כל כך רוצה למות. תתקשרו אליי! תגידו לי שאני צריך לראות פסיכולוג! כי אני לא נורמלי?! אתם אלה שלא נורמליים ,חתיכת אפסים קטנים ,פיסות אבק השוות כאין וכאפס! איך אתם מעזים בכלל להגיד לי מה ומי ולמה ואיך אני צריך להתנהג ,לחיות?! מי אתם ,שתקבעו עבורי מה נורמלי ומה לא?! אה ,אני אגיד לכם מי אתם ...אתם הרוב .והרי ,ידוע שבדמוקרטיה -הרוב קובע .כמה טוב להיות ברוב ,לא? אתם בעלי הכוח! מטומטמים!!! אווילים!!! כסילים!!! כמה טיפשות יכולה להיות מוכלת בתוך גוף אנושי?! איך אתם יכולים להיות כל כך עיוורים?! [כן ,במובן המטאפורי ,נאוה! את כלבה מפגרת!] מה אתם חושבים??? איך אתם מגיעים למסקנות המפגרות שלכם?!?! איך?!?! הפוסט הזה יימחק בעוד 24שעות. כמה תהליכים תרפויטיים ראויים לציון ()4 דיאלוג השלכתי עם אחר/ים כן ,את צודקת .גם אני ראיתי את זה. אבל בעצם לא. כשאני חושבת יותר נראה לי שזה לא היה ככה .הוא לא רצה בעצם. זאת אני .את אומרת שהיית נשארת .אני לא יודעת ...בטח שזה בא בחשבון ,או שלא ...לא יודעת .אווווווף .אני צריכה לעשות סדר בדברים .אני מבולבלת נורא .השאלה שלך גרמה לי לחשוב שוב ועכשיו אני מעורערת את יודעת מה? אני כותבת וחושבת ומהרהרת ,ואני לא יודעת אם אני מסכימה איתך .כי הרי הוא לא היה קם והולך ,נכון? ראיתי בעיניים שלו את זה .מסכימה אתי שאפשר לראות דברים כאלו בעיניים? כמה תהליכים תרפויטיים ראויים לציון ()5 תהליכי דיבור-עצמי ומודעות-עצמית (בלוג של קשישה) בעצם ,מה חסר לי? הגעתי אל המנוחה ואל הנחלה. יש לי ממה לחיות ,והבריאות בסדר יש לי ילדים ונכדים מקסימים ,כך שיש בהחלט נחת. יש לי דירה חמודה ושני חתולים יפים. אז למה ,בכל זאת ולמרות הכל ,לא טוב לי? האם זו הבדידות? כנראה ,אלא שאני ביישנית ונורא קשה לי לבוא בין אנשים. ואין בי את הכוח להשתנות כנראה שאמשיך לקטר וליבב. אז כל מי שמרגיש כמוני מוזמן לבוא ולקטר ולהתבכיין יחד אתי. אבל בבקשה ,בקיצור ,כי אין לי סבלנות לקרוא קיטורים ארוכים והתבכיינויות אין סופיות בסגנון "איפה הימים היפים ההם" .הימים ההם לא היו יפים יותר מאלה של עכשיו. זה רק אנחנו שנשארנו מאחור ומרגישים אבודים בעולם החדש הזה. כמה תהליכים תרפויטיים ראויים לציון ()7 בניה ועיצוב של זהות-עצמית זה ממש תפקיד ,תפקיד שאין לי מושג איך אני ממלא .להכנס לנעליים הענקיות האלה של אדם מבוגר ,להיות אדון לעצמך ...זה מותח ומחריד ומעניין ומפחיד ועוד הרבה דברים שרק המחשבה עליהם גורמת לי פיק ברכיים .אני? אדון לעצמי? אותו ילד שפחד ממבחנים במתמטיקה ,שחיפש אהבה (ועדיין לא מצא) ושהתמודד עם קושיות ברומו של עולם (איזו חולצה ללבוש) צריך להיות עכשיו מבוגר. איך עושים את זה בכלל? אין לי מושג ,ואני מניח שאני גם לא ארגיש כשאהיה כבר מבוגר .ולהיות מבוגר זה לא רק להיות בן ( 18למרות שאני מניח שזה גם חלק מכך) ,זה משהו הרבה יותר מזה .זה אחריות על עצמך ,על החיים שלך .כאילו עד עכשיו הייתי בבריכה ענקית עם מצופים ,ועכשיו מורידים לי את המצופים לאט לאט ונותנים לי לשחות לאן שאני רוצה .אין לי מושג באיזה שביל אני רוצה ללכת ,או באיזה זרם אני רוצה לשחות .אני רק יודע שאני לא רוצה לעשות את זה לבד .אני לא אצליח לעשות את זה לבד .אולי כלפי חוץ זה יראה שכן ,אבל בפנים ...בפנים אני עדיין אהיה אותו ילד אבוד .אני רק מקווה לשמור על מה שיש לי .לא לאבד אף אחד מהאנשים שאספתי סביבי .אם אני אשמור אפילו על שניים או על אחד שיישארו לידי כל הזמן ,אז אני אעבור את זה .אני אעבור את זה. אני כל כך רוצה לעבור את זה. כמה תהליכים תרפויטיים ראויים לציון ()8 תיעוד תהליכי שינוי ועיצוב התנהגות החלטתי שאני לא סתם עושה דיאטה אלא שאתם עוזרים לי. אתם מלווים אותי ,עוקבים אחרי ,מעודדים אותי ,מענישים אותי. אתם אתי כל הזמן .אני מבטיחה לספר את האמת – מה אכלתי ,כמה ,מתי, איפה .ואיך זה מתאים או לא מתאים לתוכנית שלי .כל יום דיווח מלא. ואתם תגיבו לי ,טוב? אני יודעת שאני מעמיסה עליכם אבל אתם רוצים לעזור לי נכון? אז בואו לכאן כל יום בערב ותראו דיווח ותגיבו .בבקשהההההההה הבלוג כתוספת לטיפול מסורתי לאירועים ,חוויות ותובנות המתרחשים בין לבין מפגשים טיפוליים בטיפול פאפ (מסורתי) חשיבות רבה לתהליך הטיפולי בטיפול ,יש חשיבות רבה לאותנטיות של תהליכים אלו במקום להסתמך על זכרונו (הסלקטיבי והמּוטה) של המטופל – מה שפוגם באותנטיות – אפשר להציע לו לנהל בלוג ,שבו ירשום את הדברים בסמוך להם המטפל יכול לעקוב מקרוב אחר הרשימות כחומר טיפולי משמעותי המטפל יכול ,אם יבחר בכך ,להגיב ,להעלות שאלות ,להעיר... חשיבות רבה גם לעצם האירכוב של הדברים לסיכום בין הבלוגים המקצועיים ,העיתונאיים ,היצירתיים והאחרים נמצאים גם בלוגים אישיים מאד לבלוגים אלו חשיבות רבה מבחינה פסיכולוגית, כשהם מהווים אמצעי הקלה ותורמים לתהליך תרפויטי כלשהו עבור הכותב ניתן אולי לשפר מגמה זו על-ידי עידוד ואפילו הדרכה לשימוש כזה בבלוג המחקר בנושא זה – עדיין בתחילת דרכו מטפל עכשווי יכול לשלב שימוש בבלוג על-ידי מטופל (שמתאים לכך) ולתרום בכך לתהליך טיפולי מוצלח יותר תודה על ההקשבה