Transcript הערכת מהימנות של עדויות ילדים בהאשמות של התעללות מינית פרופ' אירית הרשקוביץ אוניברסיטת חיפה

‫הערכת מהימנות של עדויות‬
‫ילדים בהאשמות של התעללות‬
‫מינית‬
‫פרופ' אירית הרשקוביץ‬
‫אוניברסיטת חיפה‬
‫בנימה אישית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אני מבקשת להודות לצוות מכון חרוב על‬
‫ההזדמנות המיוחדת להתבטא בפורום מיוחד זה‬
‫ועל הארגון של הסמינר‪.‬‬
‫אני מבקשת להודות לקהל שהצטרף אלי היום‪ .‬אני‬
‫מצפה לקבל אינסייט מועיל מהאינטרקציה‪.‬‬
‫כמו כן אני מבקשת להביע את תודתי והערכתי‬
‫העמוקה לצוות מכון חרוב ולקרן שוסטרמן על‬
‫מימון חלק המחקר שיתואר להלן‪.‬‬
‫מטרת הסמינר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לתאר את רמת הביצוע של הערכת מהימנות בארץ‬
‫ובעולם‪.‬‬
‫לתאר שיטות המוצעות בספרות להערכת מהימנות‬
‫והבסיסים התאוריטים והאמפיריים שלהם‪.‬‬
‫לחשוף אנשי מקצוע בכירים לפרויקט מחקרי גדול‬
‫שמטרתו לבסס מדעית כלים להערכת המהימנות של‬
‫עדויות ילדים‪ ,‬שיהיו ישימים למערכת המשפט‪.‬‬
‫לקיים דיון ולהפיק אינסייט וכיוונים חדשים או לחזק כיוונים‬
‫קיימים בפרויקט‪ .‬לדון במשימת הערכת המהימנות של‬
‫עדויות ילדים‪.‬‬
‫עדויות ילדים על התעללות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כ‪ 5000-‬ילדים בשנה מוסרים עדות על פגיעה פיזית‪ /‬מינית‬
‫ראיות חסרות לעיתים קרובות במקרים אלה‪.‬‬
‫עדויות אלו הן לעיתים קרובות המרכיב המרכזי אם לא‬
‫הבלעדי בדיון משפטי ונדרשת הערכת מהימנות העדות‪.‬‬
‫הערכת מהימנות העדות = הבחנה בין עדויות אמת‬
‫לעדויות שקר‪.‬‬
‫למרות שהרוב המכריע של העדויות שילדים מוסרים הוא‬
‫עדויות אמת‪ ,‬אלה מאותגרות בקביעות על ידי הסנגוריה‪.‬‬
‫הקושי בעדויות ילדים‪ :‬מצד אחד חסרות ראיות לתיקוף‬
‫ומצד שני קשה להפיק ולהעריך את העדות בשל אי‬
‫הבשלה קוגנטיבית‪ ,‬רגשית קומוניקטיבית‪ ,‬חברתית‪.‬‬
‫הערכת מהימנות‪ :‬מחידה בלשית לחידה‬
‫מדעית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מחקר על הפקת שקרים‪ :‬מחקר חברתי וקוגנטיבי‬
‫לא קל לשקר‪ :‬אלו משימות מבצעים שקרנים ומה נדרש‬
‫מהם?‬
‫אם קשה לשקר‪ ,‬האם בהכרח קל לזהות שקרים?‬
‫שיטות להתמודדות עם ספק במהלך חקירה‪.‬‬
‫שיטות לניתוח התנהגות לא וורבלית המלווה שקר‪.‬‬
‫שיטות לניתוח וורבלי של העדות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מחקר מדעי ענף בתחומי‪ :‬תקשורת‪ ,‬קרימינולוגיה‪,‬‬
‫משפט‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬לינגוויסטיקה‪ ,‬פסיכופיזיולוגיה ועוד‬
‫מנסה לזהות הבחנות בין דוברי אמת לדוברי שקר‪.‬‬
‫מחקר זה ישים לא רק למערכת המשפט אלא למערכות‬
‫רבות המעריכות את מהימנות המידע‪ :‬מדיה‪ ,‬בקורת‬
‫גבולות‪ ,‬מס הכנסה‪ ,‬בנקים‪ ,‬אתרי אינטרנט‪ ,‬מערכות בין‪-‬‬
‫אישיות ועוד‪.‬‬
‫כיצד מוגדר שקר )‪?)Deception‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נסיון מודע להעביר מסרים ואנפורמציה במטרה ליצור‬
‫מסקנה שגויה )‪.(Buller and Burgoon 1994‬‬
‫כעובדה‪ ,‬תקשורת יומיומית כוללת צורות שונות של שקר‬
‫על הטווח שבין שקרים לבנים‪ ,‬השמטות‪ ,‬הגזמות‬
‫להעמדה שגויה ושקר מלא‪.‬‬
‫אלו תהליכים מעורבים בשקר?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חוקרים שותפים להערכה שלשקר באופן מיומן דורש‬
‫הפעלה של תהליכים קוגנטיבים מורכבים‪.‬‬
‫על מנת להפיק שקר‪ ,‬אדם צריך לכבוש מידע שיש לו‪,‬‬
‫ולהפיק מידע חדש‪ .‬עליו לוודא עקיבות פנימית וחיצונית‬
‫של המידע החדש‪ ,‬עליו לנהל את הרושם ( ‪impression‬‬
‫‪ )management‬שהוא עושה על האחר מילולית ולא מילולית‬
‫ובאופן מתמיד לבקר את הקוגניציה של האחר‪.‬‬
‫בגלל המורכבות של התהליכים‪ ,‬צפויים כשלים קוגנטיבים‪.‬‬
‫ניתוח הכשל הקוגנטיבי‬
‫‪‬‬
‫תאוריות רבות פותחו לתיאור התהליכים והכשלים המעורבים‬
‫בשקר‪ .‬לדוג‪ :‬תאוריה העוסקת בפעולה הבסיסית הנדרשת‬
‫משקרן‪ :‬לכבוש אינפורמציה שיש לו ‪Ironic-processes theory‬‬
‫‪‬‬
‫דוברים מתייחסים למידע שמאוחסן אצלהם גם כשהם מתכננים‬
‫להתעלם ממנו ובאופן אירוני מתייחסים למידע קיים יותר בדיוק‬
‫בגלל שהם התבקשו או צריכים להתעלם ממנו‪.‬‬
‫ילדים נדרשים למאמץ מרוכז יותר משום שה‪theory of mind -‬‬
‫(‪ )TOM‬שלהם מתפתח בשלבים‪ .‬שקר דורש מהם‪:‬‬
‫‪( First order TOM‬אני יודע מה אתה חושב)‬
‫‪( Second order TOM‬אני יודע מה אתה חושב שאני חושב‪/‬יודע)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מושג מפתח הוא ‪ leakage‬וניתן לראותו במערכות שונות‪ :‬לא‬
‫מילוליות‪ ,‬מילוליות‪ ,‬פיזיולוגיות‪.‬‬
‫‪.(Wegner, 1994‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מדדים לא מילוליים הנלווים לשקר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ההנחה היא שאנשים שמשקרים מציגים רמזים לא‬
‫מילוליים שונים מאנשים שדוברים אמת‪.‬‬
‫משוער כי לרמזים לא מילוליים יש מקור קוגנטיבי ורגשי‪:‬‬
‫עומס קוגנטיבי וחוויית רגשות כגון פחד או אשם לא יהיו‬
‫תמיד נשלטים )‪.(Ekman, 2001‬‬
‫דליפה מתבטאת בהבעות פנים‪ ,‬תנועות גוף וטון דיבור‬
‫)‪.(Vrij et al. 2001‬‬
‫אנשים שמשקרים לעיתים מנסים לפצות על אי שליטה או‬
‫דליפה‪.‬‬
‫מדדים לא מילוליים‪:‬‬
‫גישת העומס הקוגנטיבי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מסירת הצהרה שקרית מצריכה מאמצים קוגנטיבים‬
‫מוגברים ויש לכך עדויות פיזיולוגיות ונורולוגיות‬
‫ביטויים לא מילוליים המקושרים עם עומס קוגנטיבי הם‬
‫לדוגמא‪ :‬השהיית תשובות‪ ,‬ירידה במיצמוץ או בתנועות‬
‫ידיים ואצבעות‬
‫הכנה מוקדמת של ההצהרה מקשה על זהוי השקר‬
‫בנוסף גם הצהרה אמיתית מלווה בדרך כלל בעומס‬
‫קוגנטיבי‬
‫בעיקרון ניתן במהלך חקירה לתפעל עומס קוגנטיבי אך יש‬
‫חשש שזה יפגע בילדים דוברי אמת שעברו התעללות‬
‫מדדים לא מילוליים‪:‬‬
‫הגישת האפקטיבית‬
‫‪‬‬
‫גישה זו מניחה שאוניברסלית מצבים רגשיים יתבטאו‬
‫בהבעות פנים ותנועות גוף מעבר הבדלים תרבותיים ‪(Ekman,‬‬
‫)‪.2001‬‬
‫אנשים שמשקרים חווים רגשות הקשורים לתוכן ההצהרה‬
‫כגון גועל ורגשות הקשורים בתרמית כגון פחד להתפס‬
‫‪‬‬
‫יש תמיכה מדעית מסויימת לכך שרגשות הקשורים בתרמית‬
‫מלווים בהפחתת קשר עין או הפחתת חיוכים‪.‬‬
‫בטוי זה חזק יותר ככל שסכנת החשיפה גדולה יותר והציפיה‬
‫לענישה חמורה גבוהה יותר‪.‬‬
‫בנוסף דוברי אמת עלולים אף הם לחוות רגשות שליליים‬
‫קשים הקשורים בחוויה עליה הם מעידים‪ ,‬עלולים להרגיש אי‬
‫נוחות בחקירה וחרדה שהמהימנות שלהם מוטל בספק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫)‪.(warren, 2009‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫גישת הבקרה הלא מילולית‬
‫‪‬‬
‫הגישה מציעה שכשאנשים משקרים‪ ,‬הם מנסים לשלוט‬
‫ולווסת את שפת הגוף שלהם כדי ליצור רושם אמין‬
‫(‪.)Impression management‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הם מנסים לדחוק או להסוות הבעות רגשיות וסימנים של‬
‫עומס קוגנטיבי‪.‬‬
‫נסיונות אלה מתבטאים במבעים נוקשים‪ ,‬חסרי ספונטניות‬
‫ולא מותאמים ומשמשים לזהוי שקר‪.‬‬
‫חלק מהערוצים הלא מילוליים יותר מבוקרים מאחרים ולכן‬
‫ישנה הררכיה של דליפה‪.‬‬
‫שקרנים מיומנים מייצרים לפעמים תנועות הדגמה‬
‫)‪ )illustrators‬שנראות ספונטניות כדי לשבש את השיפוט‪.‬‬
‫מבעים לא מילוליים של שקר בילדים‬
‫‪‬‬
‫מעט מחקר מעבדה מראה שילדים דומים למבוגרים במובנים שונים‪:‬‬
‫הם משקרים במצבים שונים גם ממניע אישי וגם בעקבות הסתה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ילדים ערים למבעים לא מילוליים‪ ,‬וספציפית אלה הקשורים בשקר‬
‫‪‬‬
‫ילדים מנסים לשלוט בהבעות לא מילוליות כשהם משקרים ואפילו‬
‫עושים זאת ביעילות מסויימת‪ :‬בחלק מהמחקרים שופטים לא הבחינו‬
‫בין ילדים דוברי אמת ושקר )‪(Talwar et al., 2007‬‬
‫‪‬‬
‫כשילדים מתבקשים לתאר אירוע בסיפור חופשי‪ ,‬הם מסגירים יותר‬
‫רמזים של תרמית )‪.(Talwar & Lee, 2002‬זהו כלי בעל ערך רב‬
‫שמעודד דוברי אמת ומכשיל דוברי שקר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ישנה מגמה התפתחותית ביכולת לשלוט בביטויים לא מילוליים‪ :‬שפת‬
‫גוף והבעות פנים )‪.)Morency & Krauss, 1982‬‬
‫‪‬‬
‫מבעים לא מילוליים של כיבוש האמת‬
‫בחקירות ילדים על התעללות‪ :‬מחקר ישראלי‬
‫‪‬‬
‫לא נערכו מחקרים על ילדים בשדה והמחקר לוקה בתוקף אקולוגי‬
‫רק מחקר אחד בדק חקירות ילדים שהכחישו התעללות למרות‬
‫ראיות חזקות להתעללות‪ .‬המחקר עוסק בהסתרת מידע ולא‬
‫בהפקה של מידע שקרי‪.‬‬
‫מחקר זה זיהה ‪ 3‬אשכולות של מבעים לא למילוליים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .1‬מבעים של רגשות‪ :‬כעס‪ ,‬פחד‪ ,‬עצב‪ ,‬אשם‪ ,‬גועל ושמחה (‪.) ns‬‬
‫‪.2‬מבעים של דחק‪ :‬עיסוק באצבעות‪ ,‬בשיער‪ ,‬תיפוף‪ ,‬שינוי מנח‪,‬‬
‫נשיכה‪/‬מציצה‪ ,‬נוקשות‪ ,‬הרגעה עצמית ( ‪.)ns‬‬
‫‪ .3‬מבעים המבטאים המנעות‪ :‬התכווצות‪ ,‬סגירה‪ ,‬הסטת מבט‪,‬‬
‫הסתרת פנים או ראש‪ ,‬עמידה‪ ,‬הפניית הגוף מהחוקר (‪.)p<.005‬‬
‫‪‬‬
‫שאלה‪ :‬האם המנעות היא אינדיקציה לשקר או לכיבוש מידע?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מבעים מילוליים של שקר‬
.‫הטקסט הוא מקור ההערכה היחידי‬
‫בין השיטות להערכת טקסט המשמשות למחקר‬
:‫ופרקטיקה‬
Criteria-Based ContentAnalysis (CBCA),
Reality Monitoring (RM),
Scientific Content Analysis (SCAN),
Verbal Immediacy (VI),
Interpersonal Deception Theory (IDT)







Criteria-based content analysis
(CBCA)
(Statement Validity Assessment
-‫השיטה היא האלמנט המרכזי ב‬

) SVA
‫נוצרה לצורך הערכת עדויות ילדים על התעללות מינית‬
: ‫מבוססת על הצהרת אונדויטש‬
A statement derived from memory of an actual 
experience differs in content and quality from a
statement based oninvention or fantasy (Steller and
Köhnken 1989; Undeutsch, 1989).
‫ שנה לשיטה קבילה בבתי משפט‬60 ‫משמשת מזה‬
‫בסקנדינביה‬



‫קריטריוני ה‪CBCA -‬‬
‫‪‬‬
‫מאפיינים כלליים‬
‫‪‬‬
‫‪ .1‬מבנה לוגי וקוהרנטי‬
‫‪ .2‬תיאורים לא מובנים *‬
‫‪ .3‬כמות הפרטים *‬
‫‪‬‬
‫תכנים ספציפיים‬
‫‪‬‬
‫‪ .4‬עיגון בקונטקסט של זמן ומקום *‬
‫‪ .5‬תאור אינטרקציות *‬
‫‪ .6‬שיחזור שיחות *‬
‫‪ .7‬סיבוכים לא צפויים וקטיעת האירועים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תכנים יחודיים‬
‫‪‬‬
‫‪ .8‬פרטים חריגים *‬
‫‪ .9‬פרטים מיותרים‬
‫‪ .10‬פרטים מדוייקים אך לא מובנים‬
‫‪ .11‬תכנים חיצוניים עם טון מיני‬
‫‪ .12‬איזכור רגשות או מחשבות‬
‫‪ .13‬ייחוס רגשות או מחשבות לתוקף‬
‫‪‬‬
‫שונות‬
‫‪‬‬
‫‪ .14‬תיקונים ספונטניים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יעילות ה‪CBCA -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מטה‪-‬אנליזה העלתה יעילות מוגבלת ל‪.(Vrij 2000) CBCA -‬‬
‫השיטה ישימה רק על חומרים מהזכרות חופשית‪.‬‬
‫ישנה טענה שהשיטה מזהה יותר אמת מאשר שקר‪.‬‬
‫ציון מושפע מגיל ורמה התפתחותית‪ ,‬מורכבות האירוע‪,‬‬
‫מוכרות האירוע‪ ,‬סוג תשאול‪ ,‬הכנה והכרות עם השיטה‪.‬‬
‫השיטה מורכבת וקשה ליישום‪.‬‬
‫רוב המחקר נערך במעבדה‪.‬‬
‫מחקר שדה ססטמטי יחיד נערך בישראל )‪.(Lamb et al., 1997‬‬
‫המחקר הראה הבחנה מצומצמת יותר מאשר דווח קודם‪.‬‬
‫המחקר הישראלי‬
‫)‪(Lamb, Sternberg, Esplin, Hershkowitz, Hovav, 1997‬‬
‫‪ ‬בא על רקע שני מחקרי שדה חלשים & ‪(Boychuk 1991; Raskin‬‬
‫)‪Esplin 1991b, 1991c‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 98‬מקרים סבירים ו‪ 13 -‬מקרים לא סבירים‪ ,‬בני ‪.4-13‬‬
‫‪ 3‬שופטים מיומנים והחלטה בקונצנזוס‪.‬‬
‫שיפוט אמת‪ /‬שקר בוסס על ראיות חיצוניות‪ :‬ממצאים רפואיים‪,‬‬
‫הצהרות עדים וחשודים‪ ,‬עדויות חומריות ושונות‪.(Independent .‬‬
‫‪‬‬
‫שקלול על פי סקלת הורוביץ‪ ,‬ודרוג על טווח ‪1-5‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪Case Fact Scales ICFS‬‬
‫(מאוד סביר‪ ,‬סביר‪ ,‬לא ניתן לשפוט‪ ,‬לא סביר‪ ,‬מאוד לא סביר)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נמצאה קורלציה בין רמת הסבירות של העדות ומספר‬
‫הקריטריונים שהופיעו בה‪.‬‬
‫בעדויות סבירות יותר קיטריונים (‪ )6.74‬מעדויות לא‬
‫סבירות (‪.)4.85‬‬
‫‪ 6‬קירטריונים תוקפו‪.‬‬
‫הבדלים קטנים וחפיפה בשונות לא אפשרו הכשרת הכלי‬
‫לשימוש משפטי‪.‬‬
‫בעיה מהותית‪ :‬מיעוט נרטיבים חופשיים‪ .‬ללא שיפור‬
‫איכות הראיון‪ ,‬לא אפשרי להעריך מהימנות עם ‪.CBCA‬‬
‫שיפור איכות הראיון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫צורך מרכזי ודחוף בהפקת נרטיבים חופשיים באמצעות‬
‫הזמנות פתוחות‪.‬‬
‫בניה ויישום מבוקר של פרוטוקול ה‪.NICHD -‬‬
‫גרסת הפרוטוקול לחקירת האשמות בספק‪.‬‬
‫כתוצאה‪ :‬פי ‪ 6‬יותר הזמנות פתוחות ופרופורציונית יותר‬
‫מידע מהזכרות חופשית‪.‬‬
‫עליה באיכות העדויות מאפשרת תיקוף טוב יותר של‬
‫שיטת ה‪ CBCA -‬לצרכים משפטיים‪.‬‬
‫נדרש מחקר חוזר לתיקוף ה‪.CBCA -‬‬
‫)‪Reality monitoring (RM‬‬
‫‪ ‬במקור שיטה לניתוח אפיונים של זיכרון )‪(Johnson & Raye 1981‬‬
‫‪‬‬
‫זיכרון אמיתי יכלול מידע חושי (חזותי‪ ,‬קולות‪ ,‬ריחות‪ ,‬טעמים‪,‬‬
‫ותחושות פיזיות)‪ ,‬מידע קונטקסטואלי ומידע רגשי‪ .‬דיווח לא אמיתי‬
‫יכלול יותר אופרציות קוגנטיביות (חשיבה‪ ,‬הזכרות‪ ,‬שיקול דעת)‬
‫‪‬‬
‫מבין ‪ 11‬מחקרים שנותחו )‪ )Vrij ,2000‬עלה תיקוף ל‪:‬‬
‫קיום מידע על זמן ומרחב (‪ 8‬מחקרים)‪.‬‬
‫מידע חושי (‪ 7‬מחקרים)‪.‬‬
‫תאור אופרציות קוגנטיבית (‪ 1‬מחקר)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ RM‬נמצא יעיל יותר לניתוח עדויות של מבוגרים מאשר ילדים משום‬
‫שילדים מתקשים בבקרת מציאות גם כשחוו את האירועים‪.‬‬
‫‪ RM‬יעיל בעיקר כשהאירועים קרו זמן קצר לפני הדיווח‪ .‬אנשים‬
‫נוטים למלא פערים בפרטים שלא נבעו מחווית האירוע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪Scientific content analysis (SCAN‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שיטה לניתוח טקסטים כתובים או תמלילי ראיונות )‪.(Driscoll 1994‬‬
‫כוללת קריטריונים שקיומם מחשיד בשקר כגון‪ :‬העדר זיכרון או‬
‫העדר קישור למקור הזיכרון‬
‫כוללת קריטריונים שהעדרם מחשיד בשקר‪ :‬קשרים בין חלקי‬
‫הדיווח‪ ,‬תיקונים‪ ,‬שימוש בגוף ראשון‪ ,‬זמני עבר‪ ,‬הכחשה של‬
‫האשמות‪ ,‬קישורים מיותרים‪ ,‬שינויים בשפה‪ ,‬רגשות‪ ,‬זמן‪.‬‬
‫מחקרי שדה זהו יעילות מסויימת בשיפוט על פי השיטה אך ללא‬
‫עקביות במדידות חוזרות (כ‪ 65% -‬לעומת ‪ 45%‬בקרב חוקרי‬
‫משטרה )‪.)Smith et al., 2001‬‬
‫)‪Interpersonal deception theory (IDT‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫א‪ .‬איכות התיאורים‪ -‬בנסיון להראות אמין‪ ,‬אנשים יוסיפו מילות‬
‫תואר ותואר הפועל בתיאוריהם‬
‫ב‪ .‬כמות התיאורים‪ -‬פחות מילים‪ ,‬פחות משפטים ופחות זמן דיבור‪.‬‬
‫חסרים בתחביר‪ ,‬אנפורמציה חושית ורמת פירוט נמוכה‬
‫ג‪ .‬בהירות ‪ -‬תיאורים כלליים ובלתי מחוייבים‪ ,‬אי בהירות תחבירית‪,‬‬
‫שימוש בשפה כללית ולא בהירה‪,‬‬
‫ד‪ .‬רלונטיות – חוסר ישירות סמנטית ותחבירית‪ ,‬פרטים לא‬
‫רולונטיים‬
‫ה‪ .‬דפרסונליזציה‪ -‬הבעת ריחוק באמצעות הפרדת הדובר מהנושא‪,‬‬
‫אי שימוש בגוף ראשון‪ ,‬שימוש בסביל‬
‫ו‪ .‬תפעול האימג' כדי להראות אמין‪ .‬ביקורת עצמית‪ ,‬הודאה בהעדר‬
‫ידע או זיכרון‪ ,‬המנעות משפה שלילית כדי לא להסגיר חרדה אשם‬
‫ורגשות שליליים‪.‬‬
‫)‪Verbal immediacy (VI‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מתייחס להתנהגות וורבלית ולא‪-‬וורבלית המיועדים ליצור‬
‫רושם של קרבה או ריחוק‪ ,‬התקרבות או המנעות‪.‬‬
‫כוללת קטגוריות של‪ :‬א‪ .‬מרחב וזמן‪ ,‬ב‪ .‬עצמי‪ ,‬אובייקט‬
‫ופעולה ג‪ .‬ספציפיות בזהוי ותאור המבססים מיידיות או‬
‫אי‪-‬מיידיות‪.‬‬
‫אי מיידיות מילולית כוללת אינדיקטורים של חוסר שייכות‪,‬‬
‫חוסר זהות‪ ,‬דיבור מנומס ולא אישי‪ ,‬אוטומטיות בדיבור‪,‬‬
‫פחות ישירות שינוי ביחסי קרבה עם המראיין‪.‬‬
‫מדדים אחרים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פיזיולוגים ונורולוגים ‪FMRI‬‬
‫פר‪-‬וורבלים‪ :‬ניתוח קול‪ ,‬כתיבה‪ ,‬ציור‬
‫התוקף של הערכות מהימנות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫למרות הקושי בהפקת שקרים‪ ,‬ובעיקר לילדים‪ ,‬קשה‬
‫מאוד להעריך מהימנות העדות‪.‬‬
‫מחקרים הראו שלשימוש בכלים פורמאליים לניתוח‬
‫מהימנות יש השפעה מועטה על תוקף ההערכות‪.‬‬
‫ישנן עדויות אמפיריות המראות שאנשי מקצוע שונים‬
‫מזהים במידה מועטה עדויות שקר של ילדים וכי אחוזי‬
‫הזיהוי אינם מספקים‪.‬‬
‫הטיות קיימות‪ :‬הטיית אמת )‪.)truth bias‬‬
‫בעלי מקצוע אינם מבצעים טוב יותר מהדיוטות‪.‬‬
‫השכלה‪ ,‬ותק או בכירות מקצועית לא שינו‪.‬‬
‫הערכת מהימנות‪ :‬המחקר הישראלי‬
‫)‪(Hershkowitz et al., 2007‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫השווה שיפוט עדויות שהופקו עם פרוטוקול ה‪NICHD-‬‬
‫לשיפוט עדויות שהופקו ללא הפרוטוקול‬
‫הקיף את כל חוקרי הילדים בישראל‬
‫השימוש בפרוטוקול שיפר הערכת מהימנות על ‪ 3‬מימדים‪:‬‬
‫הסכמה בין שופטים‬
‫דיוק השיפוט‬
‫ביטחון בשיפוט‬
‫הטיית אמת‪ :‬עדויות אמת זוהו טוב יותר מעדויות שקר‬
‫סכום תחום הדעת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המחקר מזהה אינדיקטורים בודדים אך לא בעקביות‪.‬‬
‫גודל האפקט (‪ )effect size‬נמוכים‪.‬‬
‫הטיות אמת‪.‬‬
‫גיל‪ ,‬מוכרות האירוע והכנה לעדות מצמצמים יעילות‪.‬‬
‫שאלות פתוחות‪ ,‬לא צפויות מקדמות דליפה‪.‬‬
‫מטה‪-‬אנליזות לא מכוונות מספיק‪.‬‬
‫הרוב המכריע של המחקר נעשה במעבדה והתוקף‬
‫האקולוגי שלו נמוך‪ :‬לא ניתן לתפעל בו מוטיבציה גבוהה‬
‫לשקר‪ ,‬רמת סטרס גבוהה‪ ,‬לשחזר תנאי חקירה‪ ,‬ולדמות‬
‫את ההשלכות החמורות שיש לשקר‪.‬‬
‫הפרוייקט הישראלי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נערך בשיתוף היחידה לחקירות ילדים‪ ,‬חוקרים‬
‫מאוניברסיטת חיפה‪ ,‬ממכון המחקר של משרד הבריאות‬
‫האמריקאי ‪,NICHD‬מאוניברסיטת קיימברידג'‪.‬‬
‫המטרה‪ :‬בדיקה ססטמטית של מגוון כלים להערכת‬
‫מהימנות‪.‬‬
‫בעל תוקף אקולוגי מלא ורלוונטיות למערכת המשפט‬
‫בישראל‪.‬‬
‫מחקר השדה הגדול‪ ,‬המקיף והרגיש ביותר מבחינה‬
‫מתודולוגית‪.‬‬
‫בודק היבטים מילוליים ולא מילוליים של עדויות הילדים‪.‬‬
‫מתודולוגיה‬
‫‪‬‬
‫בניה ססטמטית של קבוצת עדויות סבירות ולא‪-‬סבירות‪.‬‬
‫התאמה‪ :‬גיל‪ ,‬סוג פגיעה‪ ,‬קרבה לפוגע‪ ,‬חוזק הראיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המדגם נאסף בשלבים מזה שני עשורים‬
‫‪‬‬
‫תיקוף אמת‪ /‬לא אמת באמצעות ראיות חיצוניות לעדות‬
‫בלבד בקטגוריות‪ :‬ממצאים רפואיים כולל ‪ ,DNA‬הצהרות‬
‫עדים וחשודים‪ ,‬עדויות חומריות ושונות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שימוש בסקלת הורוביץ לשקלול הראיות‬
‫‪‬‬
‫שיפוט אמיתות העדות ע"י ‪ 3‬שופטים מיומנים‪.‬‬
‫(קלטות בשנה האחרונה)‪.‬‬
‫)‪.(Horowitz et al., 1994‬‬
‫אנטגרציה של מדדים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מדדים לא מילוליים‪ :‬דחק‪ ,‬הימנעות‪ ,‬רגשות‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪CBCA‬‬
‫השלמת קריטריונים משיטות מילוליות נוספות‪.‬‬
‫‪ ‬בדיקת הדינמיקה של הראיון בחלק הקדם מהותי‪( :‬כניסה‬
‫ותגובה להקלטה‪ ,‬יצירת קשר‪ ,‬כללי תקשורת‪ ,‬הבחנה בין אמת לשקר‪ ,‬תגובות‬
‫לצורות תשאול שונות)‪ ,‬בחלק המהותי‬
‫הרחבה לאחר תשאול) ובתיאור חשיפת ההתעללות‪.‬‬
‫בדיקת מדדים המשמשים באופן פרקטי בשדה‪.‬‬
‫(תאור חופשי‪ ,‬דליפות‪ ,‬סתירות‪,‬‬
‫‪‬‬
‫שאלות לדיון‬
‫‪‬‬
‫מהשדה למחקר‪ :‬האם האלמנטים החשובים של הערכת‬
‫מהימנות מיוצגים במחקר?‬
‫‪‬‬
‫מהמחקר לשדה‪ :‬יישימות השיטות להערכת מהימנות‪.‬‬
‫האם זו משימה לביצוע באמצעים מדעיים?‬
‫‪‬‬
‫הרחבה לבעלי פרופסיות אחרות‪ :‬שוטרים‪ ,‬פרקליטים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תגובות על הפרויקט‪.‬‬