Transcript מלחמת העצמאות - לילך הוצאה לאור

‫מלחמת העצמאות‬
‫לחצו על הריבוע שליד הנושא שברצונכם מידע נוסף אודותיו‬
‫©כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור‪03-9344057 ,‬‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫חלק א'‬
‫הכוחות הלוחמים‬
‫מוקדי הלחימה‬
‫ארבעה החודשים‬
‫הראשונים‬
‫חודש וחצי‬
‫האחרונים‬
‫לחצו על הריבוע שליד הנושא שברצונכם מידע נוסף אודותיו‬
‫חזרה לתרשים‬
‫©כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור‪03-9344057 ,‬‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫חלק ב'‬
‫הפוגה ראשונה‬
‫קרבות עשרת הימים‬
‫הפוגה שנייה‬
‫הסכמי שביתת הנשק‬
‫לחצו על הריבוע שליד הנושא שברצונכם מידע נוסף אודותיו‬
‫חזרה לתרשים‬
‫©כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור‪03-9344057 ,‬‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫הסכמי שביתת הנשק‬
‫בין ישראל למצרים‬
‫בין ישראל לסוריה‬
‫בין ישראל ללבנון‬
‫בין ישראל לירדן‬
‫לחצו על הריבוע שליד הנושא שברצונכם מידע נוסף אודותיו‬
‫חזרה לתרשים‬
‫©כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור‪03-9344057 ,‬‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫חלק א'‬
‫הכוחות הלוחמים‬
‫שני הצבאות היו‪ :‬צבא היישוב וצבא הפלשתינאים‪.‬‬
‫כוח היישוב ‪ -‬היישוב מנה כ‪ 600-‬אלף נפש‪ .‬הוא כלל את שלוש המחתרות‪.‬‬
‫ההגנה והפלמ"ח מנו כ‪ 50.000-‬איש‪ ,‬אצ"ל מנה כ‪ 3.000-‬איש ולח"י מנה כ‪500-‬‬
‫איש‪ .‬הם לא נשמעו לפיקוד אחיד‪ .‬הארץ חולקה לשש חטיבות‪ ,‬הנשק שבידי‬
‫היישוב היה מורכב מרובים בריטים וצ'כים‪ ,‬מקלעים כבדים וקלים‪ ,‬מרגמות‪.‬‬
‫הכוח הערבי ‪ -‬האוכלוסייה הערבית מנתה כ‪ 1.300.000-‬נפש‪ .‬הכוח הלוחם‬
‫התבסס על כוחות לא סדירים‪ ,‬כמו הכנופיות הערביות‪ .‬שמנו כ‪ 12.000-‬איש‪.‬‬
‫במקביל פעל "צבא ההצלה" שהגיע מלבנון ופעל בגליל העליון‪ .‬חלק אחר שבא‬
‫מעירק פעל באזור השפלה והגליל‪.‬‬
‫חזרה לתרשים‬
‫©כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור‪03-9344057 ,‬‬
‫ראו עמ' ‪ 73-72‬במיקודית‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫חלק א'‬
‫משוריין‬
‫מוקדי הלחימה‬
‫ארבעת החודשים הראשונים (עד ראשית אפריל ‪ - )1948‬בארבעת‬
‫החודשים הראשונים ספג היישוב פגיעות רבות‪ .‬זהו השלב של "המאבק על‬
‫התחבורה"‪ .‬הדרכים לצפון‪ ,‬מהשפלה לירושלים‪ ,‬לנגב ‪ -‬נותקו על ידי כנופיות‬
‫ערביות‪ .‬המשמעות הייתה שיישובי הגליל והנגב נותקו מן המרכז‪ ,‬ישובי גוש‬
‫עציון נותקו מירושלים וזו הושמה במצור קשה‪ .‬בינואר ‪ 1948‬היה אסון הל"ה‪,‬‬
‫כאשר ‪ 35‬בחורים יצאו מירושלים להגיש סיוע לישובי גוש עציון‪ ,‬בדרך נתגלו‬
‫על ידי רועה ערבי וזה הזעיק המון ערבי שהרג את כל ‪ 35‬הבחורים‪ .‬חודש‬
‫מרס ‪ 1948‬היה החודש החמור ביותר בכל המלחמה‪ .‬שיירת יחיעם מנהריה‬
‫לקיבוץ יחיעם‪ ,‬שיירת חולדה מהשפלה לכיוון ירושלים‪ ,‬שיירת נבי דניאל לגוש‬
‫עציון ‪ ,‬שיירת "הדסה" ובה עשרות רבות של רופאים‪ ,‬אחיות ופרופסורים להר‬
‫הצופים בירושלים (בראשית אפריל) ‪ -‬כולן חוסלו על ידי הערבים‪.‬‬
‫המשך‬
‫©כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור‪03-9344057 ,‬‬
‫חזרה לתרשים‬
‫קשרית‬
‫במשוריין‬
‫בדרך‬
‫לירושלים‬
‫ראו עמ' ‪ 72‬במיקודית‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫חלק א'‬
‫מוקדי הלחימה‬
‫חודש וחצי האחרונים (אפריל עד אמצע מאי ‪ - )1948‬ראשי ה"הגנה" הגיעו‬
‫לידי הבנה כי יש להפעיל תכנית חדשה אשר תעביר את היוזמה בקרבות לידי‬
‫היישוב‪ .‬המטרה התחדדה נוכח כוונת הבריטים לצאת מן הארץ באמצע מאי‪.‬‬
‫מטרת התוכנית הייתה לכבוש משלטי מפתח בכפרים ערביים כדי לאפשר‬
‫תנועה חופשית של תחבורה עברית‪ ,‬לכבוש בסיסים קדמיים של האויב‪,‬‬
‫ולהתבסס בערים מעורבות‪ .‬תוכנית ד' ביקשה לאחד את היישובים העבריים‬
‫לרצף טריטוריאלי אחד‪ .‬המבצע הראשון שנוהל לפי תוכנית ד' היה מבצע‬
‫נחשון בראשית אפריל ‪ .1948‬מטרת מבצע נחשון הייתה לפרוץ את הדרך‬
‫לירושלים‪,‬‬
‫מאז ועד לאמצע מאי השיג היישוב הישגים צבאיים חשובים‪ :‬כיבוש יפו על ידי‬
‫כוחות אצ"ל וה"הגנה"‪ ,‬כיבוש טבריה‪ ,‬צפת‪ ,‬עכו וחיפה מידי הערבים‪,‬‬
‫בירושלים נכבשו קטמון ושכונת שייח' ג'אראח‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬גוש עציון והעיר‬
‫העתיקה בירושלים נפלו בידי האויב‪.‬‬
‫©כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור‪03-9344057 ,‬‬
‫חזרה לתרשים‬
‫ראו עמ' ‪ 72‬במיקודית‬
‫שיירה‬
‫בדרך‬
‫בורמה‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫הקמת המדינה‬
‫ההכרזה על קום המדינה‪ :‬ה' באייר תש"ח‬
‫עם פינוי הבריטים את ארץ ישראל ב‪ 14-‬במאי ‪ ,1948‬החל ויכוח חריף בקרב‬
‫ראשי היישוב אם זה הזמן להכריז על הקמת מדינת ישראל? ‪ 13‬חברי מנהלת‬
‫העם (מעין ממשלה זמנית) התכנסו בתל אביב כדי להחליט‪ :‬להכריז או לא‬
‫להכריז‪.‬‬
‫אלה שהיו נגד ההכרזה העלו את הנימוקים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬ארה"ב נסוגה מתמיכתה במדינה יהודית (לאחר מפלות היישוב בחודש מרס) ואף‬
‫דרשה לדחות את ההכרזה‪ .‬ללא תמיכה אמריקנית‪ ,‬אין להכריז על מדינה יהודית‪.‬‬
‫‪ .2‬כוחות היישוב אינם מספיקים לעמוד מול נוכח פלישה אפשרית של מדינות ערב‪.‬‬
‫אלה שהיו בעד ההכרזה על מדינת ישראל‪ ,‬ובראשם בן גוריון‪ ,‬טענו‪:‬‬
‫‪ .1‬כוחות היישוב נמצאים עתה במתקפה יזומה‪ ,‬יש להמשיך בתנופה‪.‬‬
‫‪ .2‬אם לא עכשיו‪ ,‬אימתי? זו תהיה החמצה היסטורית לדורות‪.‬‬
‫‪ .3‬הפסקת אש תנוצל על ידי הערבים להתארגנות ולחיזוק‪.‬‬
‫ההכרעה נפלה‪ :‬בתל אביב‪ ,‬ביום שישי‪ ,‬ה' באייר‪ ,‬תש"ח (‪ 14‬במאי ‪ )1948‬הכריז‬
‫בן גוריון על הקמת המדינה‪.‬‬
‫ראו עמ' ‪ 73-72‬במיקודית‬
‫חזרה לתרשים‬
‫©כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור‪03-9344057 ,‬‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫הקמת המדינה‬
‫הקמת צה"ל ופירוק המחתרות‬
‫לאחר ההכרזה על הקמת המדינה‪ ,‬נפנה דוד בן גוריון להקמת צבא‬
‫ממלכתי הסר למרותו של הדרג המדיני‪ ,‬ולפירוק המחתרות‪.‬‬
‫בסוף מאי ‪ ,1948‬כאשר החלה פלישת מדינות ערב‪ ,‬פורסמה הפקודה על‬
‫הקמת צה"ל‪ .‬נאסר על הקמת כוח מזוין מחוץ לצבא הגנה לישראל‪.‬‬
‫במקביל תבע בן גוריון את פירוק המחתרות‪ .‬בסוף מאי ובראשית יוני‬
‫‪ 1948‬נחתמו הסכמים סופיים על פירוק אצ"ל ולח"י‪ ,‬שהתמזגו בצה"ל‪.‬‬
‫הוסכם שלאצ"ל יהיה מעמד עצמאי בירושלים‪ .‬קשה יותר היה לפרק את‬
‫הפלמ"ח‪ ,‬אך בן גוריון היה נחוש לפרקו‪ ,‬מכיוון שאין מקום לגופים צבאיים‬
‫אחרים‪ ,‬חשובים ככל שיהיו‪.‬‬
‫ראו עמ' ‪ 73-72‬במיקודית‬
‫חזרה לתרשים‬
‫©כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור‪03-9344057 ,‬‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫חלק ב'‬
‫הפוגה ראשונה‬
‫באמצע מאי‪ ,‬יום לאחר הכרזת המדינה‪ ,‬פלשו חמש צבאות ערב לישראל‬
‫(מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬סוריה עירק ולבנון) במטרה לבתר את המדינה לחלקים ולהשתלט‬
‫עליה‪ .‬צה"ל הצליח במאמץ ניכר לבלום את הפלישה‪ ,‬אם כי יד מרדכי וניצנים‬
‫בדרום נפלו בידי המצרים‪ ,‬בית הערבה מצפון לים המלח נפל בידי הירדנים‪,‬‬
‫והמושבה משמר הירדן מצפון לכינרת נפלה בידי הסורים‪.‬‬
‫ב‪ 11-‬ביוני החלה ההפוגה הראשונה שהושגה הודות לתיווכו של המתווך מטעם‬
‫האו"ם‪ ,‬הרוזן השבדי פולקה ברנדוט‪.‬‬
‫ההפוגה נמשכה קרוב לחודש ובמהלכה הצטייד צה"ל בנשק‪ ,‬ניצל את הזמן‬
‫למנוחה ממאמץ הבלימה‪ ,‬קלט לראשונה מתנדבים מחו"ל וגייס לשורותיו רבים‬
‫מפליטי השואה שהגיעו זה עתה למדינת ישראל‪.‬‬
‫חזרה לתרשים‬
‫©כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור‪03-9344057 ,‬‬
‫ראו עמ' ‪ 74‬במיקודית‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫חלק ב'‬
‫פרשת "אלטלנה"‬
‫פרשת אלטלנה‬
‫במהלך ההפוגה אירעה התקרית המפורסמת של אוניית הנשק "אלטלינה"‬
‫שהובאה לחופי הארץ על ידי האצ"ל כשעליה כמות עצומה של נשק‪ .‬בן‬
‫גוריון דרש שהנשק יימסר לידי צה"ל‪ .‬בגין‪ ,‬ראש האצ"ל‪ ,‬הסכים‪ ,‬אך רצה‬
‫גם למסור חלק מהנשק לידי כוחות אצ"ל בירושלים‪ .‬לכך התנגד בן גוריון‬
‫בטענה שהדבר יפגע בעקרון הממלכתיות וראה במסירת נשק אצ"ל גורם‬
‫מפלג‪.‬‬
‫התוצאה הייתה ש"אלטלינה" לא יכלה לפרוק את הנשק בחופי הארץ‪,‬‬
‫וכשהיא נרדפת על ידי ספינות חיל הים‪ ,‬הגיעה אל מול חופי תל אביב‪ ,‬שם‬
‫פתחו עליה כוחות צה"ל (ההגנה) באש והטביעו אותה‪ 14 .‬אנשי אצ"ל‬
‫נהרגו באותה תקרית‪.‬‬
‫חזרה לתרשים‬
‫©כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור‪03-9344057 ,‬‬
‫ראו עמ' ‪ 76‬במיקודית‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫חלק ב'‬
‫קרבות עשרת הימים‬
‫מברק היציאה למבצע נחשון‬
‫עם סיום ההפוגה הראשונה חודשו הקרבות בכל הארץ למשך עשרה‬
‫ימים (יולי ‪ .)1948‬היעדים היו‪ :‬להרחיב את הפרוזדור לירושלים‪ ,‬ולהקל‬
‫עליה את המצור שחודש לאחר הפריצה במבצע "נחשון"‪ ,‬לפרוץ אליה‪,‬‬
‫לערער את אחיזת הצבא המצרי בקו אשקלון‪-‬בית ג'וברין‪.‬‬
‫הישגים חשובים‪ :‬אומנם המצרים נשארו לשבת על הקו ובכך ניתקו את‬
‫הנגב מהמרכז‪ ,‬אך התקפותיהם על ישובים עבריים נהדפו‪ .‬בצפון נכבשו‬
‫נצרת והגליל התחתון (מבצע "דקל")‪ ,‬במרכז נכבשו רמלה ולוד במבצע‬
‫"דני" (בכך סולקו חיילי הלגיון הירדנים ממרכז הארץ בהוותם איום על‬
‫השפלה)‪ ,‬הורחב הפרוזדור לירושלים עם כיבוש שער הגיא ונכבשו‬
‫שכונות סביב ירושלים‪ ,‬כמו קרית יובל‪ ,‬מלחה‪ ,‬עין כרם‪.‬‬
‫חזרה לתרשים‬
‫©כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור‪03-9344057 ,‬‬
‫ראו עמ' ‪ 75‬במיקודית‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫חלק ב'‬
‫הפוגה שנייה‬
‫עם סיום קרבות עשרת הימים נקבעה הפוגה שנייה ביוזמת מועצת הביטחון‬
‫באו"ם‪ ,‬ללא הגבלת זמן‪ .‬צה"ל לא היה מעוניין בהפסקת הקרבות‪ ,‬וכך נמשכו‬
‫הקרבות בזמן ההפוגה השנייה‪.‬‬
‫תום‬
‫מלחמת‬
‫יום העצמאות‬
‫‪1949‬‬
‫חזרה לתרשים‬
‫©כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור‪03-9344057 ,‬‬
‫ראו עמ' ‪ 75‬במיקודית‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫חלק ב'‬
‫מבצעים אחרונים‬
‫שלושת המבצעים הגדולים האחרונים שסיימו את המערכה היו‪ :‬יואב‪ ,‬חורב‪,‬‬
‫חירם‪.‬‬
‫מבצע "יואב" ‪ -‬מטרת מבצע יואב הייתה לבטל את אחיזת המצרים בצפון הנגב‬
‫ולאפשר להגיע מהנגב למרכז‪ .‬המבצע היה באוקטובר ‪ 1948‬ונמשך כשבוע‪,‬‬
‫במהלכו נכבשה באר שבע אך המצרים המשיכו להחזיק בקו אשקלון‪-‬בית ג'וברין‪.‬‬
‫הנגב עדיין היה מנותק‪.‬‬
‫מבצע חירם – מטרתו הייתה לטהר סופית את הגליל מצבא ההצלה תחת פיקודו‬
‫של קאוקג'י והכוחות הלבנוניים‪ .‬צה"ל טיהר את כל הגליל ‪.‬‬
‫מבצע חורב ‪ -‬המטרה הייתה לחסל סופית את הצבא המצרי בנגב‪ .‬היה זה‬
‫מבצע מסובך (דצמבר ‪-1948‬ינואר ‪ )1949‬ומורכב שלקחו בו כוחות רבים שנעו‬
‫מכיוונים שונים‪ .‬כוח אחד תקף את אל עריש‪ ,‬אחר פלש לתוך סיני‪.‬הכוח המצרי‬
‫בנגב סולק‪.‬‬
‫חזרה לתרשים‬
‫©כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור‪03-9344057 ,‬‬
‫ראו עמ' ‪ 75‬במיקודית‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫הסכמי שביתת הנשק‬
‫שקט זמני‬
‫חלק מהסכמי שביתת הנשק נוהלו ונחתמו באי רודוס (מקום נייטראלי)‬
‫בתיווכו של רלף בנץ' מראשית ‪( 1949‬ההסכם עם מצרים) ועד לקיץ ‪1949‬‬
‫(ההסכם עם סוריה)‪.‬‬
‫יש להדגיש‪ :‬ההסכמים לא היו הסכמי שלום אלא הסכמי שביתת נשק בלבד‪.‬‬
‫נחתמו הסכמים עם מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬לבנון וסוריה‪ .‬עירק לא חתמה על הסכם‪.‬‬
‫קווי הפסקת האש הוגדרו בשם "הקו הירוק" שהחזיק מעמד עד מלחמת‬
‫ששת הימים‪ .‬בלוזאן שבשוויץ נעשה ניסיון להגיע להסכם שלום קבוע בין‬
‫ישראל ומדינות ערב אך הוועידה התפוצצה שני הצדדים סירבו לסגת‬
‫מעמדותיהם‪.‬‬
‫חזרה לתרשים‬
‫©כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור‪03-9344057 ,‬‬
‫ראו עמ' ‪ 78‬במיקודית‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫הסכמי שביתת הנשק‬
‫בין ישראל למצרים‬
‫בפברואר ‪ 1949‬נחתם ההסכם עם מצרים‪ :‬המצרים מפנים את כיס‬
‫פאלוג'ה‪ ,‬קו הגבול בין ישראל למצרים יהיה בין אילת לרפיח (עד היום)‪,‬‬
‫אזור ניצנה (עוג'ה אל חפיר) משני עברי הגבול יהיה מפורז ‪,‬שם תשב ועדת‬
‫שביתת הנשק המעורבת‪.‬‬
‫ראו עמ' ‪ 77‬במיקודית‬
‫חזרה לתרשים‬
‫©כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור‪03-9344057 ,‬‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫הסכמי שביתת הנשק‬
‫בין ישראל ללבנון‬
‫בסוף מרס ‪ 1949‬נחתם ההסכם עם לבנון בראש הנקרה‪ .‬נקבע קו הגבול‬
‫הבינלאומי (תקף עד היום(‪ .‬צה"ל נסוג מן הכפרים הערבים שכבש‪.‬‬
‫חזרה לתרשים‬
‫©כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור‪03-9344057 ,‬‬
‫ראו עמ' ‪ 82 ,79‬במיקודית‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫הסכמי שביתת הנשק‬
‫בין ישראל לירדן‬
‫ההסכם עם ירדן נחתם בראשית אפריל ‪ .1949‬אולם שאיפות הירדנים לקבל‬
‫שטחים מן הערבה ואולי גם באילת בוטלו ב"מבצע עובדת"‪.‬‬
‫ב‪ 10-‬למרס בו כבש צה"ל את עין גדי ואת דרום הנגב והגיע לאילת שם הונף‬
‫"דגל הדיו" המפורסם (שאולתר במקום)‪.‬‬
‫הגבול עם ירדן היה הארוך ביותר ‪ -‬מדרום לכינרת דרך ים המלח ודרומה עד‬
‫לאילת‪ .‬הוא גם הקיף את כל יהודה ושומרון (הגדה המערבית) וחצה את‬
‫ירושלים לשניים ‪ -‬ירושלים העברית וירושלים הירדנית‪ .‬בין שני חלקי העיר‬
‫היה שטח הפקר ובו מעבר מנדלבאום‪ .‬הר הצופים‪ ,‬הכותל המערבי והעיר‬
‫העתיקה נשארו בידי ירדן‪ .‬ואדי ערה עבר לישראל ואיתו הכפרים הערביים‬
‫ב"משולש"‪.‬‬
‫ראו עמ' ‪ 77‬במיקודית‬
‫חזרה לתרשים‬
‫©כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור‪03-9344057 ,‬‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫הסכמי שביתת הנשק‬
‫בין ישראל לסוריה‬
‫רק ביולי ‪ 1949‬נחתם ההסכם עם סוריה בשל אי ההסכמות הקשות בין‬
‫הצדדים‪.‬‬
‫נקבע כי קו הגבול הבין‪-‬לאומי היורד מן הבניאס דרומה לכינרת יהיה חופף לקו‬
‫הגבול בין סוריה לישראל‪.‬‬
‫נקבעו שלושה מקומות מפורזים‪ .‬רמת הגולן בידי סוריה‪ .‬הכינרת בידי ישראל‪.‬‬
‫ראו עמ' ‪ 78-77‬במיקודית‬
‫חזרה לתרשים‬
‫©כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור‪03-9344057 ,‬‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫היווצרות בעיית הפליטים הפלשתינאים‬
‫פליטים פלשתינים במלחמת העצמאות‬
‫תיאור מהלך הבריחה‬
‫כ‪ 700-‬אלף ערבים פלשתינאים נמלטו מישראל במהלך הקרבות ב‪,1948-‬‬
‫כמחצית ממספר ערביי ארץ ישראל‪ .‬עם תום הקרבות נשארו בישראל‪ ,‬בגבולות‬
‫הקו הירוק‪ ,‬כ‪ 150-‬אלף נפש‪ .‬השאר נשארו בגדה המערבית תחת שלטון ירדן‪.‬‬
‫הבריחה וגורמיה ‪ -‬עם פרוץ הקרבות היו כמה גלי בריחה של ערביי ארץ ישראל‪.‬‬
‫הגל הראשון עזב מיד לאחר ההצבעה באו"ם‪ .‬הם יצאו מן הערים המעורבות‪.‬‬
‫גל שני היה לקראת קיץ ‪ 1948‬לאחר כיבוש הערים יפו‪ ,‬טבריה‪ ,‬עכו‪ ,‬צפת – הוא‬
‫נגרם בעיקר בשל השמועות על מה שקרה בכפר הערבי דיר יאסין בו פעל אצ"ל‪.‬‬
‫גל שלישי עזב את הארץ במהלך קרבות עשרת הימים‪ .‬בעיקר בלטה עזיבתם של‬
‫כ‪ 70.000-‬ערביי רמלה ולוד את עריהם לכיוון הגדה המערבית ולעזה‪.‬‬
‫הגל הרביעי היה לקראת סוף ‪ 1948‬בזמן המבצעים האחרונים הגדולים‪.‬‬
‫חזרה לתרשים‬
‫©כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור‪03-9344057 ,‬‬
‫ראו עמ' ‪ 82 ,79‬במיקודית‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫היווצרות בעיית הפליטים הפלשתינאים‬
‫סיבות הבריחה‬
‫הסיבות לעזיבת הערבים‪ :‬בריחת השכבות האמידות וההנהגה הערבית‪,‬‬
‫האמונה כי מדובר בעזיבה זמנית בלבד עד לניצחון הסופי‪ ,‬החשש ממעשי גמול‬
‫ונקם קשים מצד הצבא הישראלי‪ ,‬היו שלא רצו לחיות במדינה שרוב‬
‫אוכלוסייתה הוא יהודית‪ ,‬אחרים גורשו בעל כורחם מן הכפרים הערביים‪.‬‬
‫האם הייתה מדיניות מכוונת של גירוש? בן גוריון וראשי ה"הגנה" לא פרסמו‬
‫מעולם פקודה לגרש את ערביי ישראל והיו מקומות רבים בהם פנו מפקדי צה"ל‬
‫לערביי המקום לא לעזוב את המקום כי לא יאונה להם כל רע‪ .‬עם זאת‪ ,‬הייתה‬
‫הנחייה כי מפקדים רשאים להפעיל שיקול דעת באזור לחימתם לגבי‬
‫האוכלוסייה הערבית‪ .‬הגורמים שעודדו את בריחת הערבים‪ :‬צרכים ביטחוניים‪,‬‬
‫פחד ממיעוט ערבי גדול‪ ,‬הרצון ליישב עולים חדשים ולהרחיב את ההתיישבות‪.‬‬
‫חזרה לתרשים‬
‫©כל הזכויות שמורות ללילך הוצאה לאור‪03-9344057 ,‬‬
‫ראו עמ' ‪ 82 ,79‬במיקודית‬