Transcript פגישה מס. 7
ד"ר מרים פסקין – פסיכיאטרית לילדים ד"ר תמי קרן – פסיכיאטרית לילדים היחידה לגיל הינקות "אורלנסקי" – המרכז לבריאות הנפש "גהה" איך באה לעולם הקבוצה? הילדים שהשתתפו בקבוצה והוריהם הסטינג הטיפולי ,המטרות הטיפוליות ותוכנית הטיפול תאור הפגישות הקבוצתיות תוצאות הטיפול ומסקנות • הצטברות של מספר ילדים עם תסמינים חרדתיים ,שעיקר ביטויים מחוץ לחדר ובמפגש עם בני גילם .הקבוצה כדרך ליצור תנאים שיאפשרו עבודה על התסמין .in vivo • מטרה נוספת היתה הבנה טובה יותר של עולמו הרגשי של כל אחד מהילדים מתוך התנהגותו במפגש עם בני גילו (ובנוכחות ההורה). • הרעיון של קבוצה הובא לפני צוות המרפאה במטרה לגייס מטופלים לקבוצה .מרים שמחה להצטרף אליי כמנחת הקבוצה. • גויסו 3מטופלים שהיו באותה תקופה בטיפולי. • לא מדובר בקבוצה של ילדים עם הפרעה זהה אלא בילדים מאוד שונים אך שלכל אחד מהם תסמיני חרדה ,שפוגעים משמעותית בתפקודם החברתי. • סוגי החרדות – מגוונים .לכל הילדים היו חרדות הקשורות להקשר החברתי אך גם מרכיבים של חרדת פרידה ,חרדות ספציפיות ורמת חרדה כללית גבוהה. קריטריונים נוספים להכללה בקבוצה • ילדים עם רמה שפתית דומה. • הורים ברמת השכלה דומה (במקרה של הקבוצה הזאת כולם בעלי השכלה גבוהה) ,בעלי מוטיבציה גבוהה( ,ואולי דאגה רבה סביב החרדה של ילדיהם ).ויכולת התמדה צפויה טובה בהגעה עקבית למפגשים. בדיעבד -היכרות מוקדמת זאת סייעה להבין רבדים רגשיים שיתכן והיה קשה להבינם במסגרת קבוצתית ואיפשרה הן להורים והן לילדים להגיע למסגרת טיפולית חדשה אך שאחד המרכיבים בתוכה ידוע. בת שנתיים וחצי בעת הפניה. בת בכורה .אח בן חודש וחצי. סיבת הפניה :בעיות שינה -קושי להירדם ,התעוררויות מרובות, דורשת את נוכחות ההורים ,בעיקר את נוכחות האם .כאשר מנסים לצאת מהחדר בוכה "בהיסטריה" או מגיבה בהתקף זעם ממנו מתקשה להירגע .נרדמת תוך החזקת יד האם .כאשר מתעוררת בלילה עוברת למיטת ההורים. האימא רואה בהתנהגותה מניפולטיביות" ,סוג של אגרסיביות- פסיבית" .בעת הפניה תהליך ההשכבה לעיתים מלווה בתחושה של האם של איבוד שליטה ,כעס וצעקות .מם נצמדת אז יותר. תולדות עבר • האם מתארת את הלידה כטראומתית ולאחריה קושי ליצור קשר עם מם בחודשים הראשונים לחייה. • מם מתוארת כתינוקת נוחה אך עם תגובה לא עקבית למקום חדש -לעיתים ביישנית ולוקח לה זמן ולעיתים "יכולה לרקוד על במה" .היא לעיתים קרובות מתעלמת מפניות של אנשים זרים ואף מוכרים (כמו סבה וסבתה) אליה והאם בד"כ עסוקה בתיווך במצבים אלו. • האם מתארת את הקשר של מם אליה כיום כ"קשר אובססיבי" ואת משחקה של מם כסובב בדרך כלל סביב נושאים קבועים של יום הולדת או אמא" .היא צמודה אליי, הקשר בינינו מאוד חזק"" .אני מראה מצוקה ,היא מיד נצמדת אליי" .מדובר בעצם בהתקשרות בלתי בטוחה של מם לאמה. תולדות הבעיה: • מאז שנולדה ,מם לא ישנה לילה שלם .היא היתה נרדמת בקלות בעגלה עד גיל שנה וכל שינוי נתקל בקושי רב .עד 3 חודשים לפני הפניה היתה נרדמת עם בקבוק ,שהיה מוחלף בחדש בכל פעם שהתעוררה (היו משאירים לה בקבוקים מוכנים במיטה והיא הייתה מחליפה בעצמה) .כשההורים היו החלטיים דיים ,הם הצליחו להפסיק הרגל זה ללא התנגדות רבה של מם. • מאז לידת האח לאם קושי רב "לתמרן" בין שניהם בזמן ההשכבה לישון והחמרה בקשיי ההרדמות של מם. • מם נרדמת בקלות רבה יותר בנוכחות האב .הוא עצמו חש פגוע מהעדפת מם את אמה ודרישתה לנוכחותה כמרדימה. פרטים חשובים מתולדות ההורים של מם • אמא -מתארת את משפחתה כמשפחה חרדתית .כילדה ועד גיל מאוחר מתארת את עצמה כדבוקה לאימה וכנמנעת אף יותר מאשר מאיה ,אשר לעיתים מפתיעה אותה באסרטיביות ובהנאה להופיע ,למשל. • השינה היתה תמיד מאוד חשובה לה וישנה שנת צהרים גם כמתבגרת. :אבחנות בתום האנטייק • Axis I: Sleep Behavior Disorder • Axis II: Mother- Infant Relationship Disorder: Mixed (anxious/tense type, over-involved, angry-hostile) • Axis IV: Birth of a Sibling מהלך טיפול עד להפניה לקבוצה וסיבות להפניה לקבוצה • הטיפול החל במתכונת דיאדית .במפגשים הנושא המדובר היה החרדה של מאיה בפרידה מהאם ,ההזדהות הרבה של האם עם מם ,שמונעת ממנה ליצור מרווח ביניהן והקושי בכניסתו של האב לתוך הקשר. • ההורים מבינים את הקושי בפרידה כדאגה של מאיה לאם"-היא מנסה לשמור עליי ורואה אותי כפגיעה" אומרת האם. • עם התגייסות של האב להקדים ולשוב הביתה בערב ולקחת אחריות על עניין ההשכבה של מם ,חל שינוי בדפוס השינה שלה. • ההורים מתייחסים לקושי שלהם לבצע שינוי ללא תיווך התהליך הטיפולי כגורם מארגן ומחזיק. מהלך טיפול עד להפניה לקבוצה וסיבות להפניה לקבוצה המשך: • עם ירידת העיסוק בסימפטום השינה ,הולך ומתבהר הקושי החברתי של מם ,בעיקר במפגש עם דמויות זרות ,השימוש שעושה במצבים שונים באימוץ זהות של דמות אחרת "מוצלחת" ודרישה של הסביבה להתייחס אליה בהתאם. • האם מספרת על קושי רב במעברים" ,כאילו קשה לה להתארגן להיות מם אל מול כל סיטואציה מחדש". • העדר הסימפטום בחדר ושאלות חוזרות לגבי מהותו ואופן ההתערבות הרצויה על ידי ההורים ,הוביל אותי לשקול הפניה למסגרת טיפולית קבוצתית שתסייע להם .בשלב זה נשקלה גם חלופה של טיפול פרטני. בן שנתיים ושבעה חודשים בעת הפניה. בן יחיד להוריו (בתחילת הטיפול ,בהמשך נולדה אחות) .הוא נכד ראשון במשפחה. סיבת הפניה: בכי עיקש במצבי תסכול .כאשר לא מקבל מה שרוצה בבית ,בוכה או מכה את עצמו .בגן במצבים דומים "מכבה "את עצמו. אלף נמנע מלהשתתף בפעילויות בגן ,בעיקר במפגשים ,בהם יושב בוהה ,מכניס אצבע לפיו ,מתנתק ואינו מגיב לפניה אליו .תגובה דומה גם במפגש עם אנשים מסוימים ,בעיקר גברים ,ללא התרגלות. במצבים חברתיים ,בעיקר עם בני גילו ,אלף זקוק לסיוע של אימו ולוקח לו זמן להתחמם .כאשר לוקחים ממנו חפץ יכול לבכות אך פסיבי ,לא יפנה לבקש עזרה ולא ינסה להשיב לעצמו את החפץ שנלקח. המשך • הגננת "מרגישה שהילד על רצף האוטיזם". • למרות זאת ,המצב המתואר מהווה התקדמות לעומת מצבו בעת כניסתו לגן ,שאז במצבי תסכול היה נשכב על הרצפה ובוכה .לא היה מסביר מדוע. • בבית לדברי ההורים "הוא בטוח" ומתפקד אחרת. • ההורים נמנעים להגיד את המילה "מפחיד" ,כדי שאלף לא ישתמש בה לגבי דברים נוספים. תולדות עבר • • • • אלף נולד לאחר הריון תקין ,במועד ,בלידה שלוותה במצוקה עוברית .המהלך הפרינאטלי היה תקין. מתואר כתינוק חייכן וערני אך עם מזג איטי להתחמם וזמן התאקלמות ארוך למצבים חברתיים חדשים. התפתחותו המוטורית מתוארת כ"גרועה" .זחל על גחונו עד גיל שנה והחל ללכת בגיל שנה וחצי. החל לבקר במשפחתון מגיל 5חודשים .בדיעבד ,ההורים מצטערים על כך .לדבריהם ,כאשר היו לוקחים אותו הביתה היה נראה רציני וחייך אליהם רק אחרי כשעה. הבנת התסמין על ידי ההורים • האמא :אולי קשור לטראומה במשפחתון בעיקר סביב האיחור ההתפתחותי וחוויה אפשרית שלו ,שנרמס על ידי ילדים אחרים ושחטפו לו צעצועים .כיום חושבת שאינו חזק ושפיזית אינו יכול להתמודד עם בני גילו ,שהוא חסר בטחון עצמי להשתתף. • אבא :חושב שאלף לא אוהב את הגן" ,יש ילד שמרביץ לו", וגם "אולי יש לו בעיה רגשית מולדת". :אבחנות בתום האנטייק • Axis I: Anxiety Disorder of Infancy and Early Childhood • Axis II: No diagnosis (Perturbed Parent-Infant Relationship) • Axis III: Mild Motor Delay – m/p Specific Developmental Disorder of Motor Function • Axis IV: Birth of a Sibling תוכנית טיפולית ומהלך טיפול לפני ההפניה לקבוצה • הופנה להערכה וטיפול של מרפאה בעיסוק. • נערכו מספר מפגשים דיאדים עם אלף והוריו בהם היתה התיחסות לאופן התגובה של ההורים לביטויי חרדה שונים של אלף ואפשרות של התמודדות עם החרדות בעזרת משחק. במפגשים אלו במהרה פחתו ביטויי חרדה ונראתה יכולת טובה למשחק משותף בעיקר של אלף עם אימו ואף איתי. • דיווח מהגן על שיפור במידת המעורבות והתגובה לפניות אליו אך במקביל גם דיווח על כך שהחל לעיתים להכות ילדים אחרים ולחשוש שמסתכלים עליו. • מיעוט התסמינים בחדר הטיפול והיותם משמעותיים ובולטים במפגש עם ילדים אחרים הוביל להפנייה לטיפול במסגרת הקבוצה. • בת שנתיים ושמונה חודשים בעת הפניה. • הצעירה מבין 3ילדים. • סיבת הפנייה :אמא" :מגיל 3חודשים פחד היסטרי מאנשים זרים". • החלה לבקר בגן בגיל שנה ותשעה חודשים .מהלך כל השנה לא דיברה עם הילדים או עם הגננות; היתה צופה בילדים אחרים בגן ונראתה קפואה .בבית מדברת ללא קושי .ההורים פנו לאחר שצפו ביוד הקפואה בקלטת סוף שנה ,בה נראתה יוד עם יתר ילדי הגן באירועים שונים במהלך השנה. המשך: • כאשר נכנסים זרים לביתם מגיבה באופן דומה .תגובה דומה גם לזרים המגיעים באופן קבוע לביתם ,למשל העוזרת ,ללא התרגלות. • תגובות פחד ורתיעה גם לחושך ולרעשים. הבנת התסמין על ידי ההורים • האמא חושבת שליוד רגישות שמיעתית גבוהה .היא מעלה אפשרות של בעיה גנטית ,בשל תסמין דומה בילדות המוקדמת אצל אחיה של יוד ,שלא דיבר עד גיל .5מעלה אפשרות שהם, ההורים ,מגנים ביתר. • • אבא חושב שמדובר בפחד ,בעיקר מדברים שלא מכירה ולא ברגישות גבוהה לרעש .עם זאת ,מעלה אפשרות ,שליוד רגישות גבוהה לרעש ,הקשורה לעוצמות רעשים גבוהים אליהם היתה חשופה בעת ההריון ,בשל עיסוקה של האם בתחום המוסיקה. תולדות עבר • נולדה במועד לאחר הריון מתוכנן ורצוי. • מתוארת כתינוקת "קשה" -בכתה הרבה ,התקשתה להירגע והיתה זקוקה למגע פיזי רציף עם ההורים .גם כיום מתוארת כילדה שלא יכולה להישאר לבדה לרגע .דורשת את נוכחות ההורים ,השתתפות פעילה שלהם במשחקה והיענות מיידית לדרישותיה. • התפתחות מוטורית תקינה .התפתחות שפתית מעט איטית- השתמשה לדבריהם בג'יבריש רב עד כחצי שנה קודם לפניה. פרטים חשובים מתולדות ההורים • האב -מתאר עצמו כילד מושקע מבחינה הישגית אך מוזנח רגשית .כיום ,כאשר לא מפעיל את יוד מרגיש מזניח. • שני ההורים מתארים עצמם כאידאליסטים בעניין ההורות והזמינות לילדיהם. :אבחנות בתום האינטייק • Axis I: Social Phobia • Specific Phobia • Axis II: No Diagnosis (some evidences of anxiety and overinvolvement in mother and father-infant relationships) תוכנית טיפולית בסיום ההערכה הראשונית הומלץ על שילוב בקבוצה שעמד להיפתח. התלבטויות: מי יתאים לקבוצה ומי לא כמה משתתפים כמה פגישות האם לעבוד יותר ברמה של הילדים ישירות? האם לעבוד יותר ברמה של ההורים בהדרכה? איך לחלק את העבודה בינינו? סקירת ספרות Caminante, son tus huellas el camino y nada más, caminante, no hay camino, se hace camino al andar. Golpe a golpe, verso a verso. Al andar se hace el camino, y al volver la vista atrás se ve la senda que nunca se ha de volver a pisar. Caminante no hay camino sino estelas en la mar. Cantares, Antonio Machado הבנת הדינמיקה שמאחורי הסימפטומים והדינמיקה של היחסים של הילדים עם ההורים להתבסס על פרדיגמת הפסיכופתולוגיה ההתפתחותית להשתמש בטכניקות התנהגותיות ובשיטות להדרכת ההורים יצירת סביבת עבודה של משחק טרנספרנס חיובי :קוגניטיבית- כלים לעבודה התנהגותית-1 Muscle Relaxation Coping modeling – Problem solving Building a cognitive coping template Social skills training Exposure to anxiety-provoking situations Rewards for positive behavior Home tasks :ילדים- כלים לעבודת הורים-2 Dyadic interventions Interactional guidance : כלים לעבודה קבוצתית-3 Peer support Peer modeling שתי מנחות. ליצור סטינג שיאפשר חזרה למקום מוכר ובטוח מחד אך שיצור הזדמנות למפגש עם מצבים חדשים ושינוי מעידך. 12פגישות חלוקות ל 4 -יחידות. כל יחידה :שתי פגישות הורים-ילדים ופגישה אחת הורים בלבד: רצף מפגשים עם הילדים ואפשרות להתבוננות של ההורים בתהליך ולהדרכת ההורים והסקת מסקנות. הורה אחד בפגישות המשותפות .שני ההורים בפגישות של הורים. הסרטת הפגישות. T rep T act P 1 rep P 1 act P 2 act P 3 act P 3 rep P 2 rep T rep T act D 1 rep D 1 act D 2 act D 3 act D 3 rep D 2 rep T1-T2 rep T1-T2 act D 1 cog D 1 act D 2 act D 3 act D 3 cog D 2 cog T1-T2 cog T1-T2 act D 1 cog D 1 act D 2 act D 3 act D 3 cog D 2 cog T1-T2 cog T1-T2 rep T1-T2 act D 1 cog D 1 act D 2 act D 3 act D 3 cog D 2 cog T1-T2 cogrep T1-T2 act D1 cog-rep D 1 act D 2 act D2 cog-rep D 3 act D3 cog-rep T1-T2 cogrep T1-T2 act D1 cog-rep D 1 act D 2 act D2 cog-rep D 3 act D3 cog-rep להעמיק את ההכרות עם הילדים ,כולל הרמה החברתית-קבוצתית ובכך לבסס את ההבנה הדינאמית ואת והאבחנות הפורמאליות שלהם. להוריד את רמת החרדה של הילדים. לשפר את תפקודם של הילדים ובמיוחד את המיומנויות החברתיות שלהם. לשנות את התפיסה של הילדים את עצמם כמפוחדים ולא מסוגלים. ההורים כמטופלים ההורים כמטפלים ,כשותפים לטיפול התבוננות אמפטית ( vs.הזדהות). זיהוי מצבים אפקטיביים אצל הילדים ואצלם. זיהוי התגובות וההתנהגויות של הילדים ושלהם. שיפור במימד הנפרדות וביכולת ההכלה של ההורים לשפר את היכולות של ההורים בהתמודדות עם מצבי חרדה של ילדיהם. לשנות את התפיסה הבסיסית שמקשרת בין פחד והימנעות. לחולל שינוי בדימוי של הילדים ע"י ההורים ,מחלשים ,תלותיים ומסכנים לבעלי כוחות ויכולות לעצמאות. פגישות 3 -1 פגישה מס1 . אלף ויוד מגיעים עם אימותיהן ומם עם אביה. הפגישה מתחילה בטקס פתיחה :מתיישבים במעגל ,נערך סבב היכרות תוך מסירת כדור בין המשתתפים ,האמורים להגיד את שמם .בהמשך הטקס ישמש כפתיחה וקבלת פנים בו כל אחד מברך את השני תוך קריאה בשמו .מם מתחפרת בחיק אביה ויוצרת קשר עין דרך המראה. לא משתתפת .יוד( ,שבהמשך תתברר כ"אלופת ההסברים") אומרת: "היא לא יודעת לדבר". אלף ,משתתף תוך היסוס אך במהרה מודיע ש"רוצה להתחבא". מבקשים הצעות למשחקים מהילדים .אלף מציע לישון. במטרה לסייע להורים לשתף פעולה ביניהם ,אנו מציעות להם לבנות מסלול ג'ימבורי עבור הילדים .הבחירה בפעילות זו נועדה לאפשר פעילות גופנית מהנה ומרפה .לאחר שזה נבנה ,יוד מוכנה להתנסות, אלף זקוק לתיווך צמוד של אימו ואילו מם ממשיכה להיות צמודה לאביה .היא משתתפת רק לאחר שהאב מציע להשתתף באופן פעיל במסלול כולל זחילה בתוך המנהרה. כל דיאדה פועלת בפני עצמה ללא דיבור בין ההורים או בין הילדים. אלף מתקשה לפעול לפי הכללים של המסלול .כאשר הרעש בחדר גובר ,הוא מכריז "אני טלטביז" ,נסוג ובהמשך מכריז שוב "אני אוהב לעוף בשמים ,כמו אוירון" .מם עוברת את המסלול בלווי הצמוד של אביה וכמעט ללא הפנית מבט אל האחרים .היחידה שנראית נהנית היא יוד ,להפתעת אמה. בסיום המסלול כאשר כולם נראים קצת עייפים מוצע למשתתפים לערוך "ארוחת בוקר" .אלף מתעניין .יוד מכריזה ,שאינה רעבה ואילו מם נצמדת אל אביה ואומרת שהיא "חנה'לה" (דמות אותה נוהגת לאמץ לעיתים) .למרות זאת ,מם לראשונה מתרחקת מאביה ומביאה צלחת לשולחן .אלף צועק "תשתו מים" ובהמשך מציע "קפה" לאמו ולמרים. אנחנו מעודדות את הילדים לפנות זה לזה ישירות ו"לכבד" ממה שבצלחתם .יוד ניגשת בהיסוס לעברו של אלף ומציעה לו "ענבים". אלף נרתע":לא רוצה""...אני רוצה לאכול ביצה". מם בעידוד מציעה לאחרים "ביגלה". הארוחה נמשכת וניכר שהילדים נהנים מהמשחק ומצליחים לעמוד במשימה ולחלוק מהמאכלים שבצלחותיהם עם האחרים. לקראת סיום המפגש אנו מציעות לילדים להכין "הפתעה" להורים בעוד ההורים מכינים לילדים "הפתעה" בחדר הסמוך .המטרה היתה ליצור מצב של פרידה. המשימה נתקלת בתגובה חרדה של כולם .מם ממהרת להיצמד לאביה ,אלף מכניס אצבע לפיו ויוד משתתקת וקופאת במקומה. ההורים מהססים לצאת אך יוצאים עם מרים ומכינים לילדים ציור. בסיוע שלי מצליחים אלף ויוד להכין ציור ואילו מם בוכה ומנסה לצאת .כאשר אביה חוזר לחדר היא ממהרת להשלים את ה"הפתעה" וכועסת שהמפגש הגיע לסיומו. פגישה מס2 . מם מגיעה הפעם עם אמא (למרות החוזה הטיפולי בו דובר על נוכחות של מלווה קבוע בעת הפגישות הורים-ילדים) .אלף ,מתקשה להיכנס ויוד נכנסת ומתיישבת על אמה בחשש אך בציפייה. חוזרים על טקס הפתיחה .אלף ,נעמד במרכז ומכריז שהוא מתחבא נראה שמתארגן סביב אמירת ואף אחד לא ימצא אותו. ה"לא". יוד ,ממשיכה לזרוק את הכדור אל עבר המוכר יותר (אליי) וכאשר מציעים שתזרוק למישהו אחר ,אומרת" :אני פוחדת" .אנו "מנצלות" זאת כדי להציע שדווקא בגלל שפוחדת כדאי שתזרוק .יוד ממשיכה ואומרת" :כל כך הרבה אנשים ,הרבה ילדים" ,אך מעזה לזרוק. במטרה לעזור לילדים להיות יוזמים ומובילים של אינטראקציה חברתית עוברים למשחק חיקוי תנועות (שבו הילד גם חשוף למבט של כל האחרים) .יוד מציעה ראשונה תנועה מורכבת וכולם מחקים אותה. אלף מפוחד ,אינו מצליח ליזום אך זוכה לחיקוי של תנועותיו המפוחדות. מם נראית קרועה בין הרצון להשתתף ובין הרצון לא להתרחק מאמה. היא מתרחקת לפתע מהאם ומסתובבת סביב עצמה במרכז החדר (תוך שנראית במצב תודעה אחר). המפגש ממשיך ב"מסלול הג'ימבורי". הפעם מם מצליחה להתרחק מהאם ונראית נהנית מהפעילות הגופנית .אלף ,אל מול הקושי להתמודד עם הפעילות הגופנית ,מאמץ דמות אחרת ומכריז "אני דבורה גדולה" (דפוס התמודדות חוזר) .יוד נראית נהנית ומתנסה. חוזרים אל ארוחת הבוקר המוכרת מהמפגש הקודם .חוזר ניסיון התקרבות מהוסס של יוד המציעה לאלף "שוקו" וזוכה לתגובה דוחת קשר (שוב ,ה"לא" כמארגן) .מם עסוקה בחלוקת האוכל בעיקר לאמה אך מחלקת בעידוד גם לשאר הילדים .נראה שארוחת הבוקר זוכה להצלחה ומתארכת. לקראת סיום ,שוב מוצעת פעילות ההפתעה של ההורים לילדים ולהיפך ,במטרה לסייע ביצירת תת הקבוצות השונות .מם נצמדת מידית לאמא .יוד מציעה שנמשיך בארוחה בתירוצים שונים. האמהות יוצאות .אני מציעה לילדים להתחבא כהפתעה .יוד שהגיבה תחילה בקיפאון ,מקבלת את ההצעה. אלף זקוק לליווי ואילו מם מנסה בכעס לצאת מהחדר. גם הפעם כאשר האמהות נכנסות ,ממשיכה מם לכעוס כאשר לא מחכים לה כדי שתכין הפתעה לאם. האמהות הכינו הצגה .מם עסוקה בהצמדות לאם והפרעה למהלך ההצגה ,אלף יושב מפוחד ואילו יוד מתמוגגת מהצגתה המאוד מושקעת של אמה. בעת הפרידה לשלום האמהות מכניסות את הילדים לחיקן .מם ממשיכה בכעסה. פגישה מס :3 .עם ההורים מגיעות שלושת האמהות .מטרת הפגישה היתה להתייחס לאופן בו רואה כל האחת מהן את הבעיה של ילדו ,מה הן ההשלכות של הבעיה ,מה מקורה ומה הן הציפיות מהילד. מטרות נוספות היו התיחסות לאופן בו רואה כל אחת מהאמהות את מקומו כמסייע לילד לפתור בעיות ,וכן מחשבות הקשורות למפגשים שנערכו עד כה ,ומתן מקום להורים להציע הצעות משלהם להמשך. שלושת האמהות גילו רמת פתיחות ושיתוף גבוהה .אמה של מם מספרת בשיחה על עצמה כילדה ביישנית ,שנהגה להתחבא "מאחורי הבגדים של אימה" (להתחפש?/להיות אמא?) .אמו של אלף מספרת שהיא מופנמת ,שלוקח לה זמן להיפתח ושמתקשה לקבל את הקושי של אלף ליצור קשר עם משפחתה .אמה של יוד היתה גם היא ילדה ביישנית אך שמגיל צעיר הפכה להיות "מלכה" חברתית תוך הסתרה של החרדה בתוכה. אמה של מם התייחסה לפערים אצל מם בין אהבת קהל ובין הימנעות ממנו ולתלות של מם בה. אימו של אלף דיברה בעיקר על הצורך שלו בתיווך ואילו אימה של יוד על רגישותה של יוד ועל הצורך שלה ובעלה להגן עליה. מרכיב עיקרי אינטר-אקטיבי ,עם התקשרות לא בטוחה. האבחנה העיקריתParent-Infant Relationship Disorder : חרדת פרידה מההורים ,בעיקר מהאם ,המוזנת בכעס הדדי של שתיהן זו כלפי זו ,מנגנון של .FIGHT מצבים חוזרים בהם מתמודדת על ידי ניתוק מעצמה ואימוץ דמות אחרת אותה מעריצה :מצבים של דיסוציאציה .במצבים אלו מם היא הדמות האחרת ,לא "בכאילו". מרכיב עיקרי :עיכוב התפתחותי ,בתחום ההתארגנות. מפגין קושי במציאת אסטרטגיית התארגנות אל מול קושי ,הן בתחום המוטורי והן בתחום הרגשי. אלף מאמץ מגוון רחב של דרכים כדי "לא להיות" ,מנגנון של .FLIGHTבמצבים בהם חש מאוים או מוצף ,הוא מתחבא ,הופך למישהו אחר או מתארגן בדפוס המנציח את עצמו דרך התנגדות (אני לא יוכל הופך ל"אני לא צריך") :אסטרטגיה אופוזיציונאלית. קושי של אימו לסייע לאלף להתארגן ורמת הכחשה גבוהה. מרכיב עיקרי ביולוגי-תורשתי .האבחנה העיקרית :חרדה חברתית. מנגנון ה ,FREEZING -ובעיקר הימנעות. יוד מחליטה מראש ובכך מונעת את ההתנסות ,היא משתמשת ברציונליזציה של ההימנעות (למשל ,לא לפנות למם כי "היא לא מדברת" וכו') .עם זאת ,בפגישות הטיפוליות היא מאוד קשובה לאינטראקציה החברתית ומנסה להתמודד. ההבנה של האם את יוד באה מתוך הזדהות איתה ומתוך החוויה האישית שלה ,כשגם היא סובלת מפוביה חברתית. פגישות 6 - 4 פגישה מס4 . למרות ההנחיות בפתיחת הקבוצה למלווה קבוע ,מם מגיעה שוב פעם עם אביה. המפגש מתחיל שוב בסבב מסירות כדור .מם נצמדת לאביה, אמביוולנטית לגבי השתתפותה במשחק .אלף ויוד משתתפים. ממשיכים במשחק חיקוי תנועות .יוד מתנדבת בשמחה להתחיל .מם קמה ומציעה לשיר כמו מירי מסיקה ,היא שרה במרכז החדר תוך קפיצות וכאילו באמת בדמות אחרת .כולם מחקים את מם .ההמולה בחדר גדולה. ואלף מגיב להצפה בהכרזה שהוא "בוב ספוג" או "יובל המבולבל". האם ממהרת לפרש אותו לאחרים ונראית חרדה מתפקודו .הוא אינו מצליח להציע תנועה משל עצמו ואנו מאמצות תנועה ומלל שלו במהלך המשחק של הזזת רגליים תוך אמירת "לא רוצה" ,שלא כוונה בהכרח למטרת חיקוי. גם אלף וגם מם "מתחפשים" במהלך המפגש ואנו מנצלות זאת כדי להציע הפעם פעילות סביב תחפושות .כולם מוזמנים להתחפש ולהציג עצמם .מטרת ההתערבות הינה להשתמש ב"תחפושת", שזה מנגנון של הילדים ,אך להגמיש אותו ולהפוך אותו למתאים יותר לסיטואציות המשתנות. לחדר מובאת שקית ובה כובעים וחלקי תחפושות אחרים .ההצעה ניגש ומתרחק ,מכניס אצבע מתקבלת בהיסוס רב תחילה .אלף לפיו ואומר "לא רוצה" .יוד מתקרבת אף היא ,חוזרת לאמה לדווח ש"לא רוצה ללבוש כלום" ומגייסת לעזרתה את המוצץ. מם מתחפרת בחיק אביה .אנחנו מכנות את הפחד בשמו ומציאות שלא לתת לו לנצח אלא ,לנצח אותו. אלף מעז ולוקח לעצמו ולאמו כובעים .יוד נרתמת להתנסות אך מנסה לגייס את אימה לסייע לה .האם שולחת אותה לנסות בעצמה. יוד מתחפשת לילדה (לא זזה מהמקום המוכר) .מם בסיוע רב מצד אביה ואחת מאיתנו מצליחה להתחפש גם היא .בהדרגה היא "מפשירה" אך פועלת לרוב אל מול אביה ,תוך התעלמות משאר הנוכחים. יוד מנסה להציע לשחק שוב ב"מסלול" אך אינה פונה באופן ישיר לאחרים ,למעט אל אמה .אנחנו מציעות לה לפנות לילדים .יוד נמנעת ומתרצת :לגבי מם" :יש לה מוצץ" ,או לגבי אלף" :אי אפשר לדבר איתו". אנחנו מציעות שוב ליוד ,שאולי היא מפחדת ,אך גם רוצה לנצח את הפחד ופונות לילדים האחרים בשאלה מה הם רוצים. אלף לא מצליח להציע משחק ושוב מכריז שהוא "יובל המבולבל". מם מציעה לשחק במחבואים. כולם מאמצים הצעה זאת .המטרה במשחק היא לאפשר משחק של הילדים כקבוצה ,המלווה תחילה על ידי ההורים ובהדרגה על ידי זר ושוב אנו משתמשות במנגנון קיים בניסיון להגמישו ולהפוך אותו למותאם. הילדים נשארים תחילה עם ההורים ,המסייעים להם בחיפוש מקום מסתור ,בעוד אנחנו יוצאות מהחדר .בהמשך הילדים נשארים עם אחד ההורים או אחת מאיתנו .הם מגלים התרגשות רבה ,כאשר מוצאים אותם ומבקשים לחזור על המשחק שוב ושוב. פגישה מס5 . הילדים מגיעים לקבוצה מהססים ,מתיישבים בחיקן של האמהות, שותקים ,שתי הבנות מוצצות מוצץ ,אלף מתחבא מאחורי אמו. מתחילים בחזרה על המשחק המוכר של מסירת כדור בתוך מעגל. בפגישה משכללים את המשימה ,כשהזורק את הכדור אמור לשנות מקום ,במטרה ליצור מרחב בכל אחת מהדיאדות ולהתייחס למתרחש מחוץ לדיאדות. ניכר קושי ליצור זרימה בקבוצה .הילדים מתכרבלים ומתחבאים בתוך האמהות והן מאפשרות זאת. המטרה בפגישה ליצור תת-קבוצה בין הילדים בתמיכה מאפשרת של האמהות .לצורך זה מוצע משחק ,בו הילדים אמורים ליצור מעגל פנימי ולהעביר ביניהם את הכדור (אינטר-אקציה ישירה בין הילדים) בעת שההורים מעבירים כדור אחר במעגל חיצוני (תומכים בפעילות של הילדים). לתדהמתנו אמא של מם ממהרת להצטרף למעגל הפנימי ,אך במהרה מתבקשת לחזור למעגל ההורים .במקומה אני מצטרפת כמתווכת למעגל הפנימי ,אשר בסופו של דבר אינו מתארגן מאחר ומם משתלטת על הכדור ולוקחת אותו מחוץ למעגל .אנו מנסות לעודד אליה ,ללא הצלחה ,כאשר יוד פנייה של יוד ואלף מנסה להפעיל את אמא ואלף נשאר מאוד פאסיבי .כשמעלים הצעה לחטוף את הכדור ממאיה היא חוזרת איתו למעגל ומוסרת אותו .עם היווצרות אינטר-אקציה קצרה בין הילדים ,רמת החרדה שלהם עולה, אלף מכריז על עצמו כמיקי מאוס ויוד מכריזה על עצמה כארנב. אנו מציאות כאן לחזור למשחק התחפושות שהתחיל בפגישה הקודמת .אלף מתחפש לצב ,יוד לילדה ,מם לאמא .המבוגרים יוצרים מעגל סביב הילדים בתור קהל הצופה בהצגה שהילדים יפיקו .אלף הצב מכריז כי גבו הינו השריון ומתכנס בתוכו ,מודיע שלא רוצה לצאת, אך בהמשך מודיע שרעב .אנו עושות reframingללא רוצה של הצב, אשר בעצם רוצה אך מפחד .אלף אומר "מפחד לצאת" ובהמשך ,בקול רם" ,אני מפחד לצאת". מגייסים את יוד להאכיל את הצב והיא מוכנה לכך אך הצב דוחה את ההצעה ,תוך שימוש בדפוס ההתמודדות ההודף שלו .בינתיים מם עסוקה באנטר-אקציה עם אמה ,הן מחליפות כובעים ביניהן ואז היא מתחילה לשיר מול המראה ,יוצרת מעין הצגה פרטית ולא ניתן לגייס אותה להצטרף לילדים אלא כשההצגה הופכת להיות סביבה. כשמתברר לנו שהנוכחות של האמהות בחדר אינה מאפשרת יצירת קשרים ישירים בין הילדים ,מוצע שתת-קבוצת הילדים תתחבא בזמן שהאמהות יוצאת מהחדר .כל פעם מבוגר אחר נשאר לסייע לילדים, קודם המנחות ובהמשך אחת האמהות. המשחק הזה ,אשר מהווה חזרה מפגישות קודמות ,מעורר גם הפעם בהתחלה חרדה והילדים מתקשים להשתתף ,אך עם החזרות מתחילה ההנאה ,הילדים מדברים ,מתלהבים וצוחקים. פגישה מס :6 .עם ההורים אנו חושפות בפני האמהות את סידרת המנגנונים הלא היסתגלותיים של הילדים ,מנגנונים לא מתאימים בעיקר מכיוון שבאים לשימוש באופן מופרז וללא הבחנה בסיטואציות השונות .בין המנגנונים האלה העיקרי הינו ההימנעות .מבחינה קוגניטיבית מטרתנו הינה להבהיר כי פחד אינו מצריך הימנעות אלא שאמור להוביל להתמודדות איתו. אנו מסבירות שתהליכים פסיכו-פיזיולוגים אשר קיימים בבסיס הפרעות החרדה הינן היעדר התרגלות ( )habituationוקושי בתהליכים של הסמלה ושל הפנמה. האמהות מתבקשות לספר באיזה כלים הן נעזרו עד כה .הן מדברות על חשיפה ,על דמיון וחבר דמיוני ,על הכנת הילדים מראש למצבים בלתי מוכרים ועל דיבור עצמי. אנו מעלות את הצורך לזהות את הביטויים של חרדה השונים אצל הילדים ואת הנסיבות בהן מופיעים :התחפושות של החרדה ,ובאותה מידה את הצורך לזהות ביטוים אלה ונסיבות אלה גם אצלן ,ולקשר בין מצבים רגשיים שלהן לבין מצבים רגשיים של ילדיהן. תחפושות אלה הינן: לברוח פיזית ,להתחבא ,להתנתק "לדעת מראש" ,לא לדעת ,לא לשאול שאלות ,לא לדבר ,לא לשמוע לא להיות "אני" ,להתחפש ,להיות מישהו אחר ()dissociation לא להתעניין לא לרצות ,לוותר לא להיפרד ,להיצמד לא להביע רגשות אנו מדריכות את האמהות לחשוף את הילדים לפחדים ,הן בתנאים דימיונים (לביים את המצבים מעוררי החרדה ולהעלות תגובות אפשריות להגיב ,שונות מאלה שהילדים רגילים אליהן) והן במציאות, לדבר עם הילדים על הרגשות המתעוררים מבלי להיבהל ולהשתמש בחוש ההומור. פגישות 9 - 7 :7 פגישה מס. יוד ומם מתיישבות ליד האמהות שלהן ואף מתמסרות בכדור .ניכר שיוד משוחררת יותר ומחייכת .אלף לסירוגין מסתתר מאחורי הכובע שלו אך ניכר כי הוא יותר מנסה לתקשר עם הקבוצה .אנו מדברות על כמה יכול להפחיד להתרחק מאמא וכמה יכול להפחיד שיראו אותנו. עם השיפור באפקט והפסיכומוטוריקה של הילדים ,אשר נצפה כבר מתחילת הפגישה ,בולט יותר הקיפאון של האמהות .הן למעשה לא יוזמות ,לא מדברות ולא יוצרות קשר ביניהן. מם מתחילה לעשות תנועות ואנו מחליטות לעבור למשחק התנועות המוכר מפגישות קודמות .אנו מנצלות את העובדה שהתנועות של מם קשות לחיקוי ע"י המבוגר על מנת להגדיר "תנועות שרק הילדים יכולים לעשות" ,בניסיון חוזר ליצור את תת קבוצת הילדים וגם להעמיד את הילדים בעמדת יתרון .האמהות מעודדות ,איתנו ,את מעשיהם של הילדים והמשחק מקבל את השם "מי יעשה כמוני", משחק המעמיד את הילדים ,כל אחד בתורו ,במוקד המבטים של כולם. אלף מכריז שיש מפלצת בחדר ,ובהמשך "אני מפלצת" .אנו מצטרפות לאלף ומסכימות שיש מפלצת בחדר ,אך מפלצת שקוראים לה פחד, אשר לעתים אפילו משתלטת לדוגמא על אלף ונראה שהוא כולו פחד. הילדים מוזמנים לבנות ביחד מסלול למכוניות עם קוביות לגו בעת שהאמהות יושבות מסביבם .יוד מכריזה" :אני לא אוהבת את המשחק הזה" .הגילוי של יוד מאפשר לחשוף עוד פחד :להתנסות בדברים חדשים .אנו מעודדות את הסקרנות של הילדים ומגדירות את המשחק הזה כמעניין וכייפי .ניכר כי האמהות מתאמצות להישאר בתור קהל תומך ומצליחות לעודד את הילדים שלהן במקום להיות במקומם. כשהמסלול בנוי אנו מבקשות מהאמהות לצאת מהחדר .הן רוצות לעבור לחדר שני לצפות בנעשה ,אך החדר הפעם אינו פנוי .אנו מחלקות מכוניות לילדים ומזמינות אותם להסיע אותן על המסלול. המשחק מעורר התלהבות .שלושתם מסיעים את המכוניות מבלי לשחרר אותן. כולם שותפים למשחק אך לא מתייחסים אחד לשני .אנו מציעות לעשות תחרות ,דבר שיאלץ אותם להיות קשובים יותר אחד לשני. המכוניות שלהם מתנגשות על המסלול ועליהם להתמודד עם מצבים חדשים נוספים ועם שינוים שאנו יוצרות במסלול. כך נחשפים פחדים נוספים :התמודדות עת הכעסים שמתעוררים .מם יוצרת התנגשויות ,יוד נוטה לוותר ולהוריד את מכוניתה מהמסלול, אלף כועס כשהמשחק לא מתנהל לשביעות רצונו והולך לצד .הבנות מתבקשות לקרוא לו בחזרה ,אך כשזה לא מספיק אנו מתגייסות לתווך את חזרתו .אנו מציעות שהמכוניות תסענה לבד, שתשתחררנה. מתקשה במיוחד ואומרת "אבל יש אור אדום" .אנו נותנות יוד מקום לקושי ובהמשך מודיעות שעכשיו האור ירוק .אנו מדגימות כיצד המכוניות שלנו מתגלשות במורד המסלול ,ובעקבותינו הילדים .ככה המכוניות פחות בשליטתם ,אך הדבר משעשע אותם .הפעולה נמשכת כ 25 -דקות ,תוך שהילדים יותר ויותר מסתכלים על מה שהאחרים עושים. האמהות מוזמנות לחזור אלינו .הילדים מראים להן את הנעשה, ולמעשה מראים איך המשחק המפחיד הפך לאתגר ,לעשייה ולהנאה. האמהות מגיבות בהתפעלות ,ניכר כי מאפשרות לילדים יותר מרחב פעולה ומבקשות מהם "תראה לי" .כמו כן האמהות מראות יכולת טובה יותר להתייחס לילדים האחרים. הפגישה מסתיימת במשחק משותף של כולם בהסעת המכוניות ובבקשה להביא לפגישה הבאה דברים שהילדים מפחדים מהם במיוחד. פגישה מס :8 .פסגת הפחד הילדים מגיעים עם "חבילות" מהבית .הם יושבים במעגל יותר נינוחים, ליד האמהות .הם מתבקשים להראות את הדברים המפחידים שהביאו. הביאה ספר מפחיד על מפלצת סגולה .אמה מסבירה מם לקבוצה שמם לא יכולה להעביר את דפי הספר ולראות את התמונות או לשמוע את הסיפור כיוון שמאוד חוששת .מם פותחת את הספר, מרביצה למפלצת וסוגרת אותו. אלף הביא שואב אבק צעצוע ,נרות וזיקוקים ומספר שהוא גם מפחד מזאבים. יוד הביאה תיק מלא בדברים מפחידים :מיקסר וחיות. אחת החיות הינה עכבר .אמה של מם אומרת שהיא מפחדת מעכברים. אנו מנסות לביים בעזרתה התמודדות עם גורם מפחיד ,אך היא מסתייגת" :לא פוחדת מהעכבר הזה ,הוא לא אמיתי". מרים מביימת שפוחדת ,מסתתרת מהעכבר ואני מזמינה את הילדים לחשוב איך אפשר לעזור לה לא לפחד .יוד מסכימה לקרב את העכבר ולעודד נגיעה בו. הילדים נשאלים לגבי הדברים המפחידים ,כאשר לדוגמא מם אומרת שהיא לא פוחדת מזיקוקים ,מה שמעמיד את הפחדים של כל אחד במימד אישי ולא כללי ומעלה את האפשרות להבין שניתן גם אחרת, ניתן גם לא לחשוש. שיוד הביאה ומתחיל לשאוג .הדבר אלף לוקח את הנמר מפחיד את יוד ,אמה צוחקת מהסיטואציה ומנסה לשתף בכך את יוד,אך יוד לא מצליחה להיות במרחב הפוטנציאלי של משחק ומבקשת לצאת לשירותים. אנו הבאנו גם חפץ "מפחיד" ,מייבש שיער. הילדים לא יודעים מה זה וחוששים .ההתעסקות עם הפחד מעוררת עניין רב בילדים והם מאוד קשובים .מרים מדגימה תהליך של חשיפה הדרגתית :קודם שומעים הסבר על המכשיר ועל הרעש שמתלווה להפעלתו .בהמשך הילדים מוזמנים לגעת בו ,ללמוד אותו בנגיעות בלחצנים ,לדמיין את הרעש שהוא עושה ,להיות ביחד ספרים ולייבש את השיער שלי (ובכך לגלות כמה מעצים יכול להיות הביחד) .עוד בהמשך מפעילים את המכשיר ,קודם חלש ורחוק ,ועם ההתרגלות חזק וקרוב .אנו מזמינות את הילדים להחזיק בו ולשחק איתו. עוברים למיקסר של יוד ,תוך שימוש באותם עקרונות של חשיפה הדרגתית והפיכה של התהליך למשחק .מגלים שבעצם אמה של יוד מציגה את המכשיר כמאוד מסוכן בגלל הסכינים שיש בו ,יתכן שהפחד של יוד ,לפחות בחלקו ,נובע מהעתקה של החשש של אמה לרעש של המכשיר. מגיע התור של שואב האבק של אלף ואנו מציעות להרכיב תזמורת עם כל המכשירים הרועשים .נוצר משחק אשר במהלכו מייבש השיער מפזר "לכלוכים" והשואב אבק אוסף אותם. מגיע התור לחיות של יוד ומגיעים למסקנה שהן לא כ"כ מפחידות ואף "קצת חמודות" .אנו מראות ומקריאות את הספר של מם ,אשר גם הוא נחווה כפחות מפחיד .הרצון להכיר וללמוד גובר על החשש. לבסוף התור של הנרות והזיקוקים .כיוון שחנוכה מתקרב אמו של אלף חוששת מהתגובות שלו למסיבות לכבוד החג .האמהות מתבקשות לצאת בעת שאנו נארגן מסיבת חנוכה .הפרידה מאוד קלה ,בשונה באופן משמעותי מפרידות קודמות .הילדים נחשפים לנרות הדולקים ומוזמנים להחזיק אותם ,אלף לא רוצה מגע ישיר עם הנרות או הזיקוקים אך נשאר מסביב לשולחן .הפגישה מסתיימת באווירה חגיגית. פגישה מס :9 .עם ההורים זוהי פגישה עם האמהות ,לקראת החלק האחרון של הקבוצה ,והיא מקדשת לצפייה בקטעים שהוסרטו במהלך הפגישות. קטעים אלה נבחרו על ידינו מראש ובקפידה ונועדו להראות התערבויות תומכות ומאפשרות מצד האמהות בכל אחת מהדיאדות. קטעים אלה היו נדירים בפגישות הראשונות ותדירותם עלתה בהמשך. במצב שנוצר האמהות היו מסוגלות מיוזמתן להתייחס גם לעצמן ולילד שלהן וגם לדיאדות האחרות. ניכר היה כי אמה של יוד מתמוגגת לראות את ילדתה מתפקדת, מדברת ,משחקת .היא מסגלת לעצמה דימוי פחות פגיע של יוד ובעקבות זאת היא מספרת שיכולה לחשוף אותה למצבים שמפחידים. אמא של אלף שיתפה את הקבוצה בהתלהבותה מהשינוי שהיא רואה אצלו ,ביכולת שלו להתמודד עם פחדים שבעבר שיתקו אותו. אמה של מם שיתפה בתחושה גדלה של מסוגלות להתמודד עם בתה ,לשים לה גבולות בצורה יעילה יותר ,מה שהופך אותה לפחות כועסת ומרגיע את הילדה .היא מביעה דאגה רבה סביב נטייתה של מם לאמץ דמויות אחרות. בפגישה יש מקום לשיחה על המאפיינים הייחודיים של כל אחד מהילדים ,לאחר שבפגישה הקודמות הייתה התייחסות למרכיבים המשותפים של הקשיים של הילדים. אמו של אלף מספרת על הקושי שלה להתמודד עם חוסר היכולת של אלף להתחלק .בעקבות זאת אנו מציעות שכל אחד מהילדים יביא לפגישה הבאה מאכל שהוא אוהב ושאפשר להתחלק בו. פגישות 12 - 10 פגישה מס10 . המפגש נערך לאחר שבועיים של הפסקה של הילדים (מפגש עם ההורים וחופשת חנוכה) .גם הפעם מם מגיעה עם אביה. טקס הפתיחה מתנהל באופן נינוח וזורם יותר .אנו מזכירות את המוקד שבמפגשים האחרונים :המלחמה בפחד. במטרה לחזור ולהתמודד עם אחד הפחדים המרכזיים ,הפרידה, אנחנו מציעות פעילות כבר מוכרת עם הילדים בעוד ההורים מחכים בחוץ .הילדים נצמדים אל הוריהם .אמם של אלף ויוד מצליחות לצאת מהחדר .מם מגבירה את היצמדותה אל אביה ונאבקת כדי למנוע את יציאתו .כאשר אביה יוצא ממשיכה מם למחות ומנסה לצאת. בשל משך הבכי שלה מתירים לאביה של מם להיכנס לחדר .יוד ואלף כבר התחילו בבניית מסלול לגו למכוניות תוך עבודה בנפרד אך מתוך משימה משותפת .שוב נראית מם קרועה בין רצון להיצמד לאביה ובין הרצון להשתתף ,והפעם אנו לא מצליחות לסייע לה. אלף מגיב לנוכחות של אביה של מם ומנסה הוא לצאת לפגוש את אמו. בתמיכה שלנו הוא חוזר ומשתתף בפעילות .יוד עסוקה במשימה ויוזמת שיחה אתנו בה משתפת בחוויות מהחופשה. ההורים מוזמנים להיכנס .תחילה מוזמנים לצפות ביצירה המשותפת של הילדים ולאחר מכן מוזמנים להשתתף במטרה להיעזר בהם כמתווכים ומסייעים במשחק המשותף של הילדים .ההורים פונים לילדים האחרים בקבוצה ומנסים להפעיל אותם .הרעש בחדר גובר. מתחילה "להפשיר" ומציעה פעילויות מצחיקות עם המכונית מם שבידה .אלף מוצף אצבע ומתנתק אך כאשר אנחנו מציעות לעבור לפעילות הבאה ,לאחר איסוף חלקי הלגו הוא מתגייס לכך ,ומדגים דרך מצחיקה אותה מחקות שתי הבנות. בדומה למפגשים הקודמים ,אנחנו מציעות לערוך ארוחה בעוד ההורים מחכים בחוץ .גם כאן המטרה היא ליזום פעילות משותפת של הילדים תוך התמודדות עם פרידה. הפעם הפרידה היא ללא קושי .שלושת הילדים מחקים זה את זה בתנועות ומשפטים ומתארגנים מסביב לשולחן .כל אחד פותח את החטיף שהביא ואנחנו מצרפות אוכל "בכאילו". אלף ממהר להתחיל לאכול .אנחנו מעודדות אותם לחלוק ביניהם את הכיבוד שהביאו .יוד ומם מצליחות בכך ,פונות זו לזו בעידוד שלנו ונהנות ואילו אלף מתעלם ומתנגד .ההורים מוזמנים להצטרף .יש אווירת חגיגה .רק אלף ממשיך באכילת הבייגלה שלו ומסרב להתחלק .בהמשך הוא מוכן לתת בכאילו ואימו מתווכחת איתו שהוא יאכל את הבכאילו והיא את האמיתי .אלף מודיע בגאווה "אכלתי הכל ולא נתתי לכם". הפגישה לקראת סיומה ואנחנו מזכירות שהפגישה הבאה היא האחרונה עם הילדים .אלף רוצה לתת משהו בכל זאת ואומר "אני לא ישן בגן" .מעורר תגובות של שתי הבנות .מם מספרת על חויות מהפסטיגל .כולם מתגייסים לסדר ,בעיקר מם .נפרדים בטקס דומה לטקס הפתיחה. פגישה מס11 . המפגש מתחיל בטקס הפתיחה המוכר .הפעם כולם מתיישבים לצד האמהות .אנו מציעות לילדים להחליט על הפעילות .אלף מתחיל לשאוג כאריה .אנחנו מתייחסות לכך שמזכיר לנו במה אנחנו מתעסקים ,בדברים המפחידים .בהמשך המפגש הוא "בורח" פחות לדמויות אחרות .יוד ,נראית נבוכה כאשר נשאלת במה תבחר לשחק ואומרת שלא יכולה לחשוב (קיפאון המחשבה בזמן פחד) .בהמשך היא פעילה ויוזמת ומתייחסת לרגשות שלה .היא מציאה לחזור לשחק במחבואים והילדים מצטרפים לדעתה .האמהות יוצאות והילדים נשארים עם אחת מאיתנו ובהמשך עם אחת האמהות. הפעם הילדים מצליחים להישאר במקום המחבוא למשך זמן ארוך יותר ושמחים מאוד להימצא. מם לאורך כל המפגש נינוחה יותר ,משתפת ופונה אלינו .נראה במקביל שגם אמא שלה יותר נינוחה ומצליחה להיות קשובה לצרכיה ולהציב גבולות ללא כעס או איימה. גם הפעם עורכים מסיבה ללא נוכחות ההורים תחילה .אימו של אלף מביאה הרבה מכל דבר כדי לסייע לו לחלק .הפעם אלף היסס אך הצליח בכך .מם נראיתה נהנית ,מחלקת ומבקשת מהממתקים שעל השולחן .בעידוד שלנו פונה ישירות אל הילדים שמסביב לשולחן .יוד אף היא יוזמת ופונה בעיקר אלינו .גם היא בעידוד פונה אל הילדים האחרים. ההורים מצטרפים .מסיבה של ממש. אמא של מם הביאה עוגה ,אמא של אלף נרות וזיקוקים .אלף אומר שהוא פוחד אך נשאר בחדר ולא בכה .חוגגים לילדים "יומולדת בכאילו" ,לקראת המסיבות שיהיו ,אשר מעוררות חשש במיוחד הצל אמו של אלף. ההורים מספרים שהילדים לא מבינים למה לא יגיעו יותר לפגישות, שהרי הם מאוד נהנים מהן. פגישה מס :12 .עם ההורים מפגש פרידה מההורים .נכחו האמהות בלבד. שלושתן היו שותפות להרגשה של הנאה שלהן ושל ילדיהן מהקבוצה והביעו צער על סיומה. אמה של מם דיווחה על שיפור רב בהתנהלות החברתית של מם וירידה במשך הזמן עד שמפשירה ,אך עדיין על תנודות בין מצבים בהם נראית בטוחה בעצמה ושתלטנית ומצבים בהם נראית מפוחדת והססנית .במצבים בהם מאמצת זהות אחרת היא לרוב אומרת שזה "בכאילו" ושהיא באמת מם .האם מתייחסת לתרומת הקבוצה לה עצמה .היא בעיקר מתייחסת להתערבויות שלנו שבהן התבקשה להתרחק ולא להצמיד את מם אליה ולהבנה שצריכה לדבר איתה .כיום מרגישה פחות כועסת עליה ויותר החלטית בעצמה (במידה מסוימת). אמה של יוד מתארת אף היא שיפור רב בתפקודה של יוד בגן וגם בבית .היא עצמה כיום רואה את בתה כפחות שבירה ומסוגלת לחשוף אותה לפחדים ולא רק לפעול על מנת להגן עליה. אימו של אלף מתארת שיפור רב מבחינה של השתלבות חברתית בגן וירידה בתגובות חרדה למצבים ספציפיים ,שהיו שכיחות בעבר .היא מדברת על התרומה של הקבוצה לה עצמה בהתמודדות עם הפחדים של אלף ,שעד אז חששו לדבר עליהם. מתארת פער משמעותי בין אופן ההתמודדות שלה כיום עם הפחדים של אלף ובין זה של אביו שלא השתתף בקבוצה .למרות השיפור היא סבורה שאלף זקוק להמשך תמיכה ותיווך שלה. לאחר מפגש זה הוזמנו ההורים של כל אחד מהילדים להגיע למפגשים איתנו בנפרד מיתר ההורים כדי להתייחס להמשך לגבי כל אחד מהילדים. מימד חווייתי :חוו עצמם כיכולים ,מתמודדים ,מעיזים ומצליחים .חוו את האמהות רגועות יותר ,מסוגלות לתמוך בהם ,לעודד אותם ,רואות אותם מתמודדים ויכולים. של שיפור ניכר אצל אלף ואצל יוד .בשלב זה מתוכננות רק פגישות מעקב .השיפור אצל מם היה פחות בולט והיא הופנתה להמשך טיפול. הייתה חרדה בסיסית אצל האמהות באשר לכוחותיהם של הילדים, אשר הובילה אותן לעמדה מתגוננת מופרזת ,שגרמה לקשיים בתהליך הנפרדות מהם .אצל הילדים הדבר הוביל לעיכוב ביכולות המשחק ,של היוזמות ושל תהליך הסוציאליזציה. במהלך הטיפול הן רכשו כלים להתמודדות עם מצבים שונים מעוררי חרדה אצל ילדיהן ,כולל מצבים חברתיים מעוררי חרדה. רמת החרדה שלהן ירדה ,דבר שהתאפשר יציאה מ"הבועה הדיאדית" .הן יכלו להגדיל את המרחב בינן לבין ילדיהם וכך להתבונן בהם ,להיפרד מהם מתוך הרגשה שאפשר לסמוך על היכולות שלהם, תוך תהליך של שינוי בתפיסת ילדיהן. התהליך אצל האמהות התאפיין בתנודות הן בשיתוף הפעולה והן ביכולת להשתנות ,במיוחד אצל אמה של מם.