Transcript השפעת היוד שבתזונה על בלוטת התירואיד ועל הבריאות

‫השפעת היוד שבתזונה על בלוטת‬
‫התירואיד ועל הבריאות‬
‫היוד הוא היסוד המינרל היחיד הדרוש לייצור הורמונים‬
‫(‪ .)1‬הוא מצוי במזון ובמים‪ .‬בגוף מרוכז רוב היוד‬
‫בבלוטת התריס‪ .‬במקרים של חוסר ביוד הבלוטה גדולה‬
‫ובולטת‪ .‬היוד חסר כיום לפחות אצל שליש מאוכלוסית‬
‫העולם (‪ .)1‬החוסר נובע מהריכוז הנמוך של יוד בתזונת‬
‫האדם‪ .‬ב‪ 1930-‬כתב חוקר בשם ‪)2( Thomson‬‬
‫שהכמות היומית הדרושה של יוד לא נקבעה‪ .‬הדבר נכון‬
‫עד היום‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫בלוטת התריס זקוקה ליוד כדי לייצר את ההורמונים‬
‫תירוקסין‪ T4-‬וטרייודותירוקסין ‪.T3‬‬
‫תירוקסין נוצר על ידי תאי הבלוטה מטירוזין חופשי‬
‫ומשיירי טירוזין של חלבון הנקרא תירוגלובולין‪.‬‬
‫יוד נתפש באמצעות "מלכודת יוד" ומוצמד‬
‫לטירוזין ולתירוגלובולין‪.‬‬
‫תאי הבלוטה משחררים ‪ T4‬שהופך ל‪ T3-‬על ידי‬
‫האנזים דהיודינאז המסיר אטום של יוד‬
‫מהתירוזין‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תירוקסין‬
‫טרייודותירוקסין‬
‫‪3‬‬
‫מבלוטת התריס משתחררים לדם ‪ 90%‬של ההורמון‬
‫‪ T4‬ו‪ T4 .T3 10%-‬נספג בכבד והופך שם ל‪.T3-‬‬
‫ייצור ההורמונים מווסת ע"י‬
‫‪ Thyroid stimulating hormone-TSH‬המופרש‬
‫מההיפופיזה‪ TSH .‬הוא הורמון רגיש לחשיפה‬
‫לאור ולמחזוריות יום‪-‬לילה‪ .‬פעילותו גבוהה יחסית‬
‫בבוקר ויורדת באופן משמעותי לקראת הלילה‪.‬‬
‫פעילות ההורמון נמוכה בשינה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫עולם הרפואה קבל כדבר ברור ומוחלט שהיוד דרוש‬
‫לייצור שני ההורמונים‪ ,‬ורמת ‪ TSH‬התקבלה‬
‫כמבחן העיקרי לפעילות של התירואיד‪.‬‬
‫כך מלמדים במשך שנים‪ ,‬וחוזרים על טעויות‬
‫שנכתבו בלי לחקור את אמיתותן‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬פרסמו שריכוז גבוה של יוד גרם לדלקת‬
‫ולסרטן של בלוטת התירואיד וציטטו מחקר אחד‬
‫(‪ .)3‬כשבודקים מה נכתב במחקר מוצאים שמדובר‬
‫על אזור בארגנטינה שהיה בו מחסור חמור ביוד‪.‬‬
‫כיצד נוצר המחסור?‬
‫‪5‬‬
‫בתחילת שנות הששים של המאה ה‪ 20-‬הוסיפו יוד‬
‫ללחם בתהליך של עיבוד הבצק‪ .‬פרוסה אחת לחם‬
‫הכילה ‪ 150‬מיקרוגרם של יוד (‪ .)4‬בשנים אלה‬
‫תזונת האדם הכילה ‪1‬מ"ג של יוד ליום‪ ,‬מתוכם‬
‫‪ 726‬מיקרוגרם ממיני מאפה (‪.)4‬‬
‫זוהי כמות מתאימה כדי להפחית קליטה של יוד‬
‫רדיואקטיבי על ידי בלוטת התריס‪ ,‬ולמנוע שחרור‬
‫מוגזם של הורמונים שעלול לגרום ליתר‪-‬פעילות‬
‫של הבלוטה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מחקרים שנעשו בשנות הששים והשבעים של המאה‬
‫ה‪ 20-‬הוכיחו שיוד אי אורגני הוא בטוח לשימוש‬
‫(‪ .)4‬הוא אינו גורם לייצור מוגזם של הורמונים‪.‬‬
‫תוסף הנקרא לוגול פותח ע"י רופא צרפתי דר' ‪Lugol‬‬
‫ב‪ 1829.-‬הוא מכיל ‪ 5%‬יודין‪10% ,‬אשלגן יודיד ו‪-‬‬
‫‪ 85%‬מים‪ .‬הלוגול ידוע לנו כחומר מחטא‪,‬‬
‫שבמשך שנים המשיכו להשתמש בו למניעת זיהום‬
‫של פצעים וחתכים ולטיפול בהם‪.‬‬
‫לוגול צובע את העור והבגדים והטעם שלו מתכתי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫בשנות השבעים של המאה ה‪ 20-‬נבדקה השפעת‬
‫הלוגול‪ .‬נתנו למטופלים עם היפרתירואיד ‪ 5‬טיפות‬
‫של לוגול שלוש פעמים ביום‪ ,‬בסה"כ ‪90‬מ"ג ליום‪.‬‬
‫המסקנה של המחקר היתה ש‪ 90-‬מ"ג של לוגול‬
‫הביא לנורמליזציה של פעילות בלוטת התריס‬
‫במקרים של היפרתירואיד(‪.)5‬‬
‫בשנות השמונים של המאה ה‪ 20-‬הוציאו את היוד‬
‫מהלחם והמלח והחליפו אותו במלחים של ברום‪-‬‬
‫ברומינים‪ .‬יודין וברומין דומים במבנה המולקולרי‬
‫שלהם‪ ,‬והברומין נקלט בקלות על ידי הקולטנים‬
‫ליוד של בלטת התריס‪ .‬הם חוסמים את הקולטנים‬
‫ומעכבים קישור של יוד לבלוטה‪ ,‬ויוצרים מצב של‬
‫חוסר יוד שעלול לגרום למחלת גויטר (‪)6‬‬
‫‪8‬‬
‫כבר בשנות השמונים של המאה ה‪ 20-‬היתה עליה‬
‫משמעותית במקרים של סרטן השד‪ ,‬הפרוסטטה‬
‫והתירואיד‪ .‬הקשר בין חוסר יוד וסרטן השד‪,‬‬
‫הפרוסטטה והתירואיד הוכח במחקרים רבים (‪.)7‬‬
‫הסיכון לסרטן בשנים שהוסיפו יוד ללחם‪ ,‬למלח‬
‫ולמים היה ‪ 1‬ל‪ .20-‬בשנות ה‪ 80-‬עלה הסיכון ל‪1-‬‬
‫ל‪ .)8( 8-‬החלפת היוד בברומידים פגע בבריאות‬
‫האוכלוסיה‪ .‬מלח הבישול מכיל כמות קטנה של יוד‪,‬‬
‫ומקטינים אותה עם השנים‪ .‬כמות קטנה זו של יוד‬
‫אינה משמעותית‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫חוסר יוד בתאי בלוטת התירואיד הופך את קרומי‬
‫התא פגיעים יותר לחמצון על ידי אנזימים‬
‫פראוקסידאז המופרשים מהתאים‪.‬‬
‫התאים נפגעים ומתפתחת מחלת השימוטו שהיא‬
‫מחלה אוטואימונית הגורמת להרס תאי הבלוטה‪.‬‬
‫בהדרגה הולך ויורד ייצור ההורמונים של הבלוטה‪,‬‬
‫והאדם נעשה תלוי בהורמונים הסינתטיים‪.‬‬
‫תוספים של יוד הנמכרים הם לעתים קרובות יודיד‬
‫ולא יודין‪ .‬יודיד מכיל רק שליש יודין ושני שלישים‬
‫מלחים מנרליים‪ .‬הוא נקשר לקולטנים שעל‬
‫הבלוטה וחוסם אותם בפני קליטה של יוני יוד‬
‫אחרים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫קיימת בדיקה לאיבחון של חוסר יוד שפותחה על ידי‬
‫‪ .Dr. Jay Abrahams‬הנבדק מקבל ‪ 4‬כדורים‪,‬‬
‫שכל אחד מהם מכיל ‪ 12.5‬מ"ג של יוד‪ .‬אם ריכוז‬
‫היוד בגוף תקין יופרש כל היוד בשתן במשך ‪24‬‬
‫שעות‪ .‬במקרים של חוסר ביוד הגוף אינו משחרר‬
‫את היוד‪.‬‬
‫בכל המקרים שנבדקו מטופלים עם מחלות הקשורות‬
‫לחוסר יוד‪ ,‬התקבלה תוצאה חיובית‪ ,‬כלומר‪ ,‬רק‬
‫אחוז קטן מהיוד השתחרר מהגוף‪.‬‬
‫ריכוז של פחות מ‪ 100-‬מיקרוגרם לליטר בשתן‬
‫נחשב למצב של חוסר יוד‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בישראל‪ ,‬כמו בארצות רבות בעולם קיים מצב של חוסר‬
‫יוד‪ .‬מחקר שנערך בשנת ‪ 2004‬על ידי פרופ' בן בסט‬
‫הראה שאצל ‪ 27%‬מהנשים כמות היוד בשתן היתה‬
‫פחות מ‪ 100-‬מיקרוגרם לליטר‪ ,‬ואצל ‪ 7.8%‬היה‬
‫ריכוז היוד בשתן פחות מ‪ 50-‬מיקרוגרם לליטר‪.‬‬
‫הארצות בהן ריכוז היוד הוא הגבוה ביותר הן יפן‬
‫ואיסלנד‪ .‬ביפן מרבים לאכול אצות ים שהן עשירות‬
‫ביוד‪ ,‬באיסלנד מרבים לאכול דגים‪ .‬בארצות אלה‬
‫הסיכון לסרטן השד‪ ,‬הפרוסטטה והתירואיד הם‬
‫הקטנים ביותר‪ .‬היפנים נחשבים לאחד מהעמים‬
‫הבריאים ביותר‪ .‬תוחלת החיים גבוהה לנשים‬
‫ולגברים‪ .‬מקרים של סרטן‪ ,‬מלבד סרטן הקיבה‪ ,‬הם‬
‫‪12‬‬
‫בין הנמוכים בעולם‪.‬‬
‫כ‪ 20-‬סוגים של אצות ים נאכלים ביפן‪ .‬הם שייכים‬
‫לקבוצות של האצות האדומיות‪ ,‬החומיות והירוקיות‪.‬‬
‫האצות הנפוצות ביותר בשימוש הן ‪Nori- Porphyra,‬‬
‫‪ .Wakame- Undaria, Kombu- Laminaria‬הקומבו‬
‫היא האצה העשירה ביותר ביוד‪ .‬היא מכילה ‪2350‬‬
‫מיקרוגרם ב‪1-‬ג' של אצה יבשה‪ .‬הנורי מכילה ‪16‬‬
‫מיקרוגרם ל‪1-‬ג'‪ ,‬וה‪ - Wakame‬מכילה ‪ 42‬מיקרוגרם‬
‫ל‪1-‬ג'‪ .‬היפנים נוהגים להשרות את האצות במים לכמה‬
‫שעות וליבש אותן‪ .‬מומלץ להשרות למשך הלילה לפני‬
‫הבישול ולשפוך את המים‪ .‬הסיבה היא שהאצות‬
‫מכילות ברומין בנוסף ליוד‪ ,‬והוא יכל לעכב את קשירת‬
‫היוד‪ .‬הברומין יוצא בהשרייה במים קרים‪ ,‬ויוד יוצא‬
‫‪13‬‬
‫בזמן הבישול‪.‬‬
‫מקורות ליוד בתזונה‬
‫אצות ים‪ ,‬דגי ים‪ ,‬ישנן המלצות לאכול סרדינים‪ ,‬מפני‬
‫שדגי ים עלולים להכיל מתכות כבדות‪ .‬הסרדינים‬
‫שחיים זמן קצר פחות בעייתיים מבחינת אגירת‬
‫מתכות‪.‬‬
‫מוצרי חלב‪ ,‬ריכוז היוד בהם תלוי במזון שנותנים‬
‫לפרות וכן בהעשרה של החלב‬
‫עופות ודגי בריכות‪ ,‬כמות היוד בהם תלויה במזון‬
‫שקבלו‬
‫‪14‬‬
‫צמחים המכילים יוד‪ :‬כמות היוד בצמח תלויה בכמות‬
‫המצויה באדמה‪.‬‬
‫ניתן למצוא יוד בבצל‪ ,‬חסה‪ ,‬אגוז מלך‪ ,‬אגוז ברזיל‪,‬‬
‫פטריות‪ ,‬אבוקדו‬
‫צמחים מעכבי קשירת יוד‪ :‬צמחים ממשפחת‬
‫המצליבים המכילים תרכובות גפרית‪-‬תיוציאנט‪,‬‬
‫כגון‪ ,‬כרוב‪ ,‬כרובית‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬כרוב ניצנים‪ .‬בישול‬
‫מוריד את רמת התיוציאנט‪.‬‬
‫ירק מבושל יפגע הרבה פחות בקשירת היוד‪.‬‬
‫‪15‬‬
1.
2.
3.
4.
5.
6.
7.
8.
16
‫מקורות‬
Editorial: What's Happening to our Iodine? J. Clinical Endocrinology and
Metabolism, 1998, 33: 3398-3400.
Thompson W.O. Brailey AG. Thompson PK. et al. The Range of Effective
Iodine Dosage in Exophthalmic Goiter. Arch. Int. Med. 1930, 45: 261-281.
Harach R. Williams ED. Thyroid cancer and thyroiditis in the goitrous region
of Salta, Argentina, before and after iodine prophylaxis. Clin. Endocrinol.
1995, 43:701-706
Abraham GE, Brownstein D. Validation of the orthoiodosupplementation
program: a rebuttal of Dr. Gaby's editorial on iodine. The Original Internist
2005, 12:184-194.
Wartofsky L. Ransi BJ. and Ingbar SH. Inhibition by iodine of the release of
thyroxine from the thyroid glands of patients with thyrotoxicosis from the
thyroid glands of patients with thyrotoxicosis. J. Clin. Invest. 1970, 49: 7886.
Van Leeuwen FXR, Hanemaauer R. and Loeber JG.effect of sodium
bromide on thyroid function. Arch. Toxicol. Suppl.1988, 12:93-97.
Abraham GE. Fleechas JD. And Hakala AJC.Orthoiodosupplementation:
Iodine sufficiency of the whole human body. The Original Internist, 2002
9:30-41.
Epstein SS. Steinman D. Breast Cabcer O. Prevention Program, Macmillan
N.Y, 1998, page 5.