Transcript Herodion מתחם ההרודיון נבנה כמעין מבצר על ידי הורדוס בין השנים

Herodion - ‫ההרודיון‬
www.ronpeled.com
[email protected]
2008 ‫ רון פלד‬:‫צילום‬
‫מתחם ההרודיון נבנה כמעין מבצר על ידי הורדוס בין השנים ‪ 22‬ועד ‪ 15‬לפנה"ס‪ .‬הסיבה למיקומו הספציפי של האתר בדרום‬
‫מדבר יהודה היא כי כאן ניהל בשנת ‪ 40‬לפנה"ס קרב מול הפרתים והיהודים אותם ניצח‪ .‬ארמון לחורף‪ ,‬מבצר נגד מרידות‬
‫וחלקת קבורה מפוארת (מוזוליאום) – סיבות מספקות לבניית המתחם המדהים‪ ,‬שהפך בידי הורדוס לבירת הפלך‪ .‬בערבית‬
‫מכונה המקום ג'בל פורדיס שהנו גלגולו של הרודיון או פרדיס מלשון גן עדן‪ ...‬במאה ה‪ 15-‬כינו אותו הנוצרים הר פרנקברג‪,‬‬
‫כלומר הר הפרנקים שכן האמינו כי הצלבנים בנו כאן יישוב נוצרי‪...‬‬
‫בתחתית הצילום (חץ שחור) ניתן להבחין בשער הכניסה אל הארמון העליון‬
‫ובצילום מקרוב‪...‬‬
‫"ובעת מנוסתו היו היהודים קשים לו מן הפרתים‪ ,‬כי הקיפו עליו בלי הרף ובמרחק שישים ריס מירושלים [ריס = ‪ 180‬מטר]‬
‫התיצבו למערכה למולו ונלחמו אתו זמן רב‪ .‬אך הורדוס גבר והמית רבים מהם לפי חרב‪ .‬ואחרי זמן בנה עיר במקום ההוא לזכר‬
‫נצחונו ופאר אותה בארמונות נהדרים וגם בירה בצורה מאוד הקים בה וקרא לה הירודיון על שמו‪ ...‬את ראש הרמה הקיף מגדלים‬
‫עגולים‪ ,‬ואת כל הכיכר המוקפת מילא ארמונות נהדרים‪ ,‬ולא רק מראה הבתים בפנים היה תאוה לעינים‪ ,‬כי־אם גם מחוץ היה‬
‫עושר רב שפוך על הקירות והקרנות והגגות‪ .‬ובשיפוע הגבעה חצב מאתיים מעלות שיש לבן צח‪ ,‬כי הייתה הגבעה גבוהה למדי‪,‬‬
‫אף כי כולה נעשתה בידי אדם‪ .‬וגם בתחתית הגבעה הקים הורדוס בנייני מלכים אחרים‪ ,‬בתי מסכנות (מחסנים) לכלי בית המלך‬
‫ובתי משכן לעבדיו‪ ,‬עד כי דמתה המצודה הזאת לכל חוקיה לעיר שלמה בתחום ארמון־מלכים"‪ ,‬מלחמות היהודים‪ ,‬ספר א'‬
‫הר ההרודיון שימש יותר כמבצר לעיתות מצוקה ואילו העיר עצמה (הרודיון תחתית) שוכנת למרגלות‬
‫ההר ואליהָ עוד נגיע בהמשך‪...‬‬
‫יוספוס פלביוס מתאר כיצד אירח הורדוס בהרודיון את המושל הרומי מרכוס אגריפס (ההוא‬
‫שעל שמו רח' אגריפס בירושלים הסמוך לשוק מחנה יהודה) ובכלל כאן זה המקום להבין את המשפט‬
‫”‪“It’s good to be a king‬‬
‫אחד מתפקידי הארמון העליון בהרודיון כאמור‪ ,‬הוא מקום מפלט מפני מורדים‪ .‬לשם כך הוקף הארמון בשתי חומות עגולות‬
‫שהמרחק בין אחת לשנייה כ‪ 3.5-‬מטרים‪ .‬קשה להבחין מרחוק בחומות מכיוון שהן רופדו בכמויות גדולות של עפר מכל צד‪.‬‬
‫בחלקים חשופים יותר בתוך המבנה ניתן לצפות בשתי החומות בבירור‪ .‬בחפירה שבצילום במעלה ההר‪ ,‬ניתן להבחין בשכבות‬
‫העפר המכסות מלאכותית את ההר‬
‫על החומות נבנו ארבעה מגדלי שמירה הצופים לארבע כיווני רוחות השמיים‪ ,‬כשהמזרחי (בצילום)‬
‫גבוהָ מעל כולם וצורתו עיגול מלא כאשר שאר המגדלים צורתם עיגול חסר‬
‫האכסדרה הצפונית‬
‫ניתן לחלק כרונולוגית את ההרודיון לשלוש תקופות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬הקמת המתחם בידי הורדוס (‪ 22-15‬לפנה"ס)‬
‫‪ .2‬המרד הגדול ברומאים ( ‪ 66-71‬לספירה)‬
‫‪ .3‬מרד בר כוכבא (‪ 132-135‬לספירה)‬
‫מאזור מתחם קברֹו (המשוער) של הורדוס‪ ,‬אליו עוד נגיע בהמשך‪ ,‬ניתן להבחין בגבעה הסמוכה‬
‫ממזרח להרודיון‬
‫גבעה מזרחית זו הונמכה (או במילים אחרות‪ ,‬כוסחה בלי בושה) משתי סיבות‪ :‬האחת‪ ,‬שימוש בעפרּה לכיסוי‬
‫ומילוי הר ההרודיון הסמוך כפי שהזכרתי וסיבה שנייה‪ ,‬להשאיר את ההרודיון בולט לבד בשטח‪ ,‬מה שמזכיר לי‬
‫בדיחה רלוונטית (מקווה שהורדוס וצאצאיו יסלחו לי)‪ :‬בחּור אחד (לא משנה מאיזה עדה) התגייס לקורס טיס‬
‫ולאחר שהועף מהקורס נשאל בבקו"ם בידי קצין המיּון לאן ירצה לעבור‪ .‬הנ"ל ענה שרק נ‪.‬מ‪( .‬נגד מטוסים) שכן‬
‫אם הוא לא טס אף אחד לא טס‪...‬‬
‫גם כאן בהרודיון (לא מפתיע) נמצאו שרידי כנסיה ביזנטית (מאות ‪ 4‬עד ‪ 7‬לספירה)‪.‬‬
‫האפסיס שבמרכז הצילום פונה מזרחה‪ ,‬כיוּון השמש העולה‪ ,‬כנהוג ברוב הכנסיות בעולם‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬הכנסיה נבנתה בדיוק על מבני המגורים בהם שכנו ככל הנראה הורדוס ובני משפחתו (אלה שלא רצח)‬
‫בביקוריהם במקום‬
‫בצידו הצפון מערבי של ההרודיון נמצא בית המרחץ כמו במצדה שנבנתה אף היא בידי הורדוס‪.‬‬
‫בחלק השמאלי של בית המרחץ שתקרתו קרסה‪ ,‬נמצא החדר החם (קלדריום)‪ ,‬ממנו כפי שניתן לראות‪ ,‬שרדו רק האבנים עליהן‬
‫היתה רצפה שחוממה‪ ,‬ומימין בתוך המבנה‪ ,‬נמצאים החדר הפושר (טפידריום) והחדר הקר (פריג'ידריום)‬
‫בחדר החם הייתה מערכת חימום שעבדה בעזרת אוויר חם שהוזרם מתחת לרצפה התלויה על‬
‫העמודים (בצילום) ודרך לבנות הקיר החלולות (שיטה המכונה היפוקאוסט)‬
‫בחדר הפושר כיפת אבן שנחשבת לכיפה העתיקה ביותר בארץ ישראל (כנראה)‪ .‬אני מניח שכיפה זו‬
‫מתחרה בארבע הכיפות שנמצאות מתחת למסגד אל אקצא בהר הבית ('אל אקצא קדימה') שלא כל‬
‫כך ברּור אם אכן גם הן מתקופת הבית השני כמו כאן או יותר מאוחרות‬
‫מבט על הכיפה בחדר הפושר מאזור החדר החם‬
‫בסמוך לרצפת החדר הפושר מתחת לכיפה‪ ,‬נמצא שריד בודד של פְ ֵרסְ קֹו שהנו ציור על טיח סיד לח‪.‬‬
‫בטכניקה זו הצבע מתייבש יחד עם הטיח והופך לחלק אינטגרלי ממנו ובעצם מהקיר‬
‫בית הכנסת הקיים בהרודיון נמצא בפינה הדרום מערבית של ההר‪ .‬במקור‪ ,‬בתקופתו של הורדוס‪,‬‬
‫שימש המקום כטרקלין (בשבילי זה סלון) לאירוח‪ .‬רק בימי המרד ברומאים כאשר הגיעו לכאן‬
‫הקנאים‪ ,‬הם הסבו את המקום לבית כנסת ובנו גם מקוואות‪ .‬צריך לזכור שבית כנסת באותה תקופה‬
‫שימש כמקום התכנסות ולימוד ולא תפילה כפי שאנו מכירים כיום‬
‫מתחת למגדל המזרחי הגדול (וקרוב לבית הכנסת)‪ ,‬שוכן לו מקווה טהרה כשר למהדרין‪ .‬המקווה מתקופת‬
‫המרד הגדול ברומאים (כ‪ 70-‬שנה לאחר מותו של הורדוס המייסד)‪ .‬מֵ י מקווה הם אך ורק מים חיים‪ ,‬כלומר‪ ,‬מי‬
‫מעיין‪ ,‬נהר או ים‪ ,‬מי גשמים‪ ,‬קרח או שלג שהופשרּו‪ .‬המקווה חייב להכיל לפחות ארבעים סאה (כ‪ 750-‬ליטר‪,‬‬
‫תלוי בשיטת המדידה)‪ .‬מימין למקווה נמצא בור מים המכונה אוצָר (ניתן להבחין בצילום)‪ ,‬שאם אנסה להסביר‬
‫בפשטּות את תפקידו ביקּום הרי שמדובר במקווה טהרה למקווה עצמו‪ ,‬כלומר השקת המים מהאוצר עם מימי‬
‫המקווה מטהרים את מימיו של האחרון – על זה אמר אורי זוהר‪ ,‬המוח היהודי ממציא לנו פטנטים‪...‬‬
‫בצילום המרכזי‪ ,‬אבן ריחיים מבזלת שהובאה לכאן במיוחד מרמת הגולן‪ .‬החורים שבבזלת הקלו על תפקידּה של‬
‫האבן שאיתה טחנו גרעינים‪/‬דגנים לקמח‪.‬‬
‫בתקופה הרומית (כמו בצילום) השתמשו בריחיים בהן האבן התחתונה מעוצבת כקונוס‪ ,‬אצטרוביל בלשון חז"ל‪,‬‬
‫והאבן העליונה כעין קונוס חלול כפול‪ ,‬קלת בלשון חז"ל‪ .‬הגרעינים נטחנו בין הקונוס התחתון של הקלת לבין‬
‫האצטרוביל ואילו הקונוס העליון של הקלת שימש כמשפך להכנסת הגרעינים‪ .‬ריחיים אלה הונעו בידי אדם‬
‫או בכח בהמה‪.‬‬
‫בורות המים (הכניסה בסמוך למקווה) נחצבו בסלע עם הגיעו של הורדוס למקום כהכנה לשעת מצור לא עלינו‪.‬‬
‫הורדוס בנה ארבעה בורות מים גדולים‪ .‬בור אחד (ממש בכניסה למערכת התת קרקעית) שימש באופן יומיומי‬
‫את הארמון ואילו שלושת האחרים (לדוגמא הבור המרכזי שבצילום) שימשו רק בעת מצור ‪ .‬המים הגיעו באמה‬
‫(אקוודוקט) מברכות שלמה שבדרום בית לחם ומַארטָ ס עד להרודיון תחתית שלמרגלות ההר‪ .‬מהעיר התחתית‬
‫הועלו המים בכדים אל הבורות בעזרת עבדים ופרדות‬
‫המחילות שמחברות בין בורות המים‪ ,‬נחצבו יותר מאוחר לתקופתו של המלך הורדוס‪ ,‬הן בתקופת המרד‬
‫ככככבר כוכבא (‪ 132-135‬לספירה)‪.‬‬
‫הגדול (‪ 66-70‬לספירה) והן בתקופת מרד‬
‫באחת מהמגילות‪ ,‬שנמצאו במדבר יהודה מוזכר שמו של הנמען‪" ,‬שמעון בר כוכבא אשר בהרודיס [הרודיון]"‬
‫האור שבקצה המערה‪...‬‬
‫כאמור‪ ,‬מתאר יוספוס פלביוס כי ההרודיון נמצא במרחק ‪ 60‬ריס מירושלים‪ ,‬כלומר‪ ,‬כמעט ‪ 11‬ק"מ‪.‬‬
‫אם נביט מההרודיון צפונה נוכל להבחין בשכונת הר חומה שבדרום ירושלים ומעליהָ מימין על‬
‫הגבעה בין העצים‪ ,‬בית ההארחה של קיבוץ רמת רחל‪ .‬המבנה הלבן עם צריח הכנסיה שבגבעה‬
‫בצידו השמאלי של הצילום הנו מנזר מר אליאס הסמוך לצומת גילה בכניסה לבית לחם‬
‫עוד קצת צפונה – רכס הר הזיתים‬
‫לא להתבלבל – המגדל השמאלי הנו מגדל האוניברסיטה העברית בהר הצופים‪ .‬האמצעי הנו‬
‫כנסית העלייה שבלב הר הזיתים והימני הנו מתחם אוגוסטה ויקטוריה‪ ...‬הזווית קצת מטעה‬
‫שכן מירושלים תמיד נראה מבנה אוגוסטה ויקטוריה במרכז‪.‬‬
‫שלושת המבנים אינם בקו ישר כשמסתכלים מהצד‪/‬מהפרופיל ולכן הרכס "נראה" אחרת‬
‫כאמור‪ ,‬העיר עצמה הרודיון (תחתית) נמצאת למרגלות ובסמוך להר ההרודיון לכיוון צפון מערב‪.‬‬
‫שטחּה של הרודיון תחתית הנו כמאה וחמישים דונמים‪ ,‬ובהם נבנה חלקו המרכזי של הארמון‪.‬‬
‫במתחם נמצאו שרידי בריכות מים‪ ,‬בניינים‪ ,‬גנים‪ ,‬אורוות‪ ,‬מקוואות ומחסנים‪.‬‬
‫הרודיון תחתית המשיכה להתקיים לסירוגין עד לתקופה הביזנטית וננטשה בסיומּה במאה השביעית‬
‫בריכת מים בהרודיון תחתית‪.‬‬
‫במרכזּה פביליון (היום היו קוראים לזה בר אקטיבי)‪...‬‬
‫בית המרחץ (הכיפה שוחזרה לאחרונה) הצמוד לבריכת המים שראינו‪ ,‬מתוארך ככל הנראה‬
‫לתקופה הרומית המאוחרת‪.‬‬
‫בתוך המבנה עצמו נחשף בין השאר פסיפס מרשים ושלם‬
‫במהלך שנת ‪ 2007‬חשף פרופ' אהוד נצר את מתחם קברו (המשוער) של הורדוס במורד הצפוני של ההר (לכיוון‬
‫ירושלים) וזאת לאחר מעל ל‪ 30-‬שנות מחקר וחיפושים!‬
‫מדובר במתחם עשוי אבני גזית מרשימות ואף נמצאו כאן שרידי סרקופג (ארון קבורה) מפואר‬
‫המקום מתאים הן מבחינת השרידים והן מדבריו של יוספוס פלביוס על הקבורה שהחלה במסע‬
‫הלוויה מהרודיון תחתית הסמוכה‪ .‬לצערינו‪ ,‬טרם נמצאה כתובת בשטח שתרמוז או תוכיח סופית כי‬
‫אכן מדובר בקברו של מי שבנה בין השאר את הר הבית וייתכן כי לעולם לא נדע בוודאות‪...‬‬
‫"ומחלת המלך גברה עליו‪ ,‬כי רפיון הזקנה וצרות לבבו חברו עליו יחד להכריעהו‪ .‬כבר היה כבן‬
‫שבעים שנה והאסונות אשר באו עליו מידי בניו דכאו את נשמתו מאד‪ ,‬עד כי גם בהיותו בריא בגופו‪,‬‬
‫לא יכול לשמוח בחייו‪ ,"...‬מלחמות היהודים א'‬
‫"אז הכינו את קבורתו של המלך‪ ,‬וארכילאוס נתן דעתו על כך‪ ,‬שהלווית אביו תהא רבת הוצאות ביותר‪ ,‬וישאו לפניו את כל‬
‫תכשיטיו‪ ,‬כדי שיהיו גם הם בלווית המת‪ .‬המלך נישא על מיטת זהב‪ ,‬משובצת אבנים יקרות מכל המינים (ועליה) שטיח ארגמן‪,‬‬
‫הגוויה הייתה עטופה בגדי פורפורה ומקושטת בכתר (ומעליו) היה מונח זר זהב‪ ,‬וליד ימינו (של המת) הושם שרביט‪ .‬סביב‬
‫המיטה היו הבנים והמון הקרובים‪ ,‬ואחריהם אנשי הצבא מחולקים לפי אומותיהם או הכינויים‪ .‬וכך היו ערוכים‪ :‬הראשונים היו‬
‫שומרי הראש‪ ,‬אחר כך הגדוד התראקי‪ ,‬ואחריהם הגרמנים כמה שהיו‪ ,‬אחרי אלה הגדוד הגאלטי‪ ,‬כולם בכלי מלחמה‪ .‬מאחורי‬
‫אלה היה כל הצבא כאילו הוא יוצא למלחמה‪ ,‬בהנהגת ראשי הגדודים‪ ,‬וראשי המערכה שלהם‪ .‬אליהם נצטרפו חמש מאות עבדים‬
‫נושאי בשמים‪ .‬הם הלכו שמונה ריס להרודיון‪ ,‬שכן בפקודתו של הורדוס שם הייתה קבורתו‪ .‬כך אפוא נפטר הורדוס מן‬
‫העולם‪ "...‬קדמוניות י"ז‬
‫אבנים שדורדרו (ככל הנראה) מן ממעלה ההרודיון לתחתיתו‬
‫"ולנו יש פלאפל‪"...‬‬
‫ככה סתם צמוד להורדיון‪ ,‬אביב ‪2008‬‬
‫לאתר של רון פלד על ירושלים לחץ‪/‬י כאן‬
‫לכתבה על סיור בהרודיון (כולל וידאו) לחץ‪/‬י כאן‬
‫‪[email protected]‬‬