Transcript התמורות בישוב היהודי בארץ ישראל מחצית השנייה של המאה ה

‫התמורות בישוב היהודי בארץ ישראל‬
‫מחצית השנייה של המאה ה‪19 -‬‬
‫תהליכי השינוי בחיים הכלכלים החברתיים‬
‫בישוב היהודי במחצית המאה ה‪ 19 -‬השפיעו‬
‫על אופיו החברתי והרוחני‪.‬‬
‫להלן השנויים שהתחוללו בישוב‪:‬‬
‫‪ .1‬א‪ .‬האוכלוסייה‪:‬‬
‫מספר היהודים בישוב גדל פי ארבעה‪.‬‬
‫המקום והזמן‬
‫מספר הספרדים‬
‫מספר האשכנזים‬
‫ירושלים ‪1800‬‬
‫‪ 2,000‬נפש‬
‫עשרות בודדות‬
‫ירושלים ‪1880‬‬
‫‪ 8,000‬נפש‬
‫‪ 9,000‬נפש‬
‫כלל הישוב היהודי בא"י‬
‫בשנת ‪1800‬‬
‫‪ 7,000‬נפש‬
‫כלל הישוב היהודי בא"י‬
‫בשנת ‪1880‬‬
‫‪ 25,000‬נפש‬
‫בהמשך השנים הפער הלך וגדל בשל גלי העליות הגדולות של החסידים והפרושים‪ ,‬שנבעו בעיקר‬
‫מלחץ השלטון האנטישמי ברוסיה והן בשל האמונה בגאול ישראל הקרבה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסכמי הקפיטולציה‪ -‬במאה ה‪ 19 -‬חדרו מעצמות אירופה לא"י והקימו קונסוליות תפקידן היה‬
‫לייצג את האינטרס של ארצם ולהגן על אזרחיהן בתחום המשפטי אם כן יצא שאזרחי אירופה נהנו‬
‫מסמכיות משפטיות של הקטנסולים ובכך הוצאו ממסגרת שיפוטה של האימפריה העותומאנית ‪.‬‬
‫‪ .2‬ההתיישבות‪:‬‬
‫"היציאה מהחומות" ‪-‬‬
‫לאור העובדה כי הישוב היהודי הכפיל את מספר תושביו‪ ,‬התפתחה הבעיה של מצוקת דיור‬
‫חמורה ברובע היהודי בירושלים‪ .‬על רקע זה הגיעה יוזמתו של משה מונטיפיורי לבנות‬
‫שכונות חדשות מחוץ לחומות ‪.‬‬
‫בעצם זאת התחלה של תהליך היציאה מן החומות והקמת שכונות חדשות מחוץ לחומת‬
‫ירושלים במערב העיר‪ ,‬וזה הנחת אבן היסוד לירושלים החדשה‪.‬‬
‫משה מונטיפיורי ‪1885-1784‬‬
‫•‬
‫ממנהיגי יהדות אנגליה מגדולי הנדבנים והשתדנים שקמו לעם היהודי‪.‬‬
‫•‬
‫נולד באיטליה למשפחה מיוחסת שמוצאה מספרד‬
‫•‬
‫היה סוכן בבורסה של לונדון בירת אנגליה‪,,‬לאחר נישואיו פעל בשמו וצבר הון עתק‬
‫בעסקי הבורסה ‪,‬הבנקאות והמסחר‪.‬‬
‫•‬
‫בשנת ‪ 1824‬פרש מעיסוקיו הכלכליים והקדיש את כל מרצו לפעילות הציבורית‪.‬‬
‫•‬
‫ביקר שבע פעמים בא"י ופעל רבות למען ביסוס הישוב היהודי בארץ והעסקתו בעבודה יצרנית‪.‬‬
‫•‬
‫כמדינאי באנגליה זכה מונטיפיורי ליוקרה רבה ולמעמד בכיר וניצל אותם להגנה על אחיו הנדכאים‪ .‬מונטיפיורי פעל‬
‫להשגת שוויוון זכיות גמור ליהודי אנגליה‪ .‬בשנת ‪ – 1840‬קיבל תואר כבוד ממלכת בריטניה – ויקטוריה – כאות הוקרה‬
‫על פעילותיו למען הנרדפים‪.‬‬
‫•‬
‫בשנת ‪ 1840‬נפגש עם השולטן התורכי בעקבות עלילת דמשק והצליח להוציא מתחת ידו פקודה האוסרת ניהול משפטי‬
‫עלילות דם נגד היהודים‬
‫•‬
‫בשנים ‪ – 1876 ,1846‬ביקר אצל שלטונות רוסיה ‪ ,-‬בשנת ‪ 1858‬ביקר בותיקן שברומא‪ ,‬בשנת ‪ -1863‬ביקר במרוקו‪ .‬כל‬
‫הביקורים נועדו למנוע רדיפות וגזירות נגד היהודים‪.‬‬
‫•‬
‫מאז ביקורו הראשון בארץ בשנת ‪ – 1834‬החל להקפיד בשמירת מצוות ומנע את התפשטות התנועה הרפורמית באנגליה‪.‬‬
‫•‬
‫כיוניו של משה מונטפיורי – "השר הצדיק" הוא נפטר בגיל ‪101‬‬
‫"משכנות שאננים"‬
‫בשנת ‪1860‬הוקמה השכונה הראשונה מחוץ לחומות הרי היא "משכנות שאננים"‪.‬‬
‫בשכונה נבנו ‪ 20‬יחידות דיור ולצידם טחנת קמח ומשאבת מים‪.‬‬
‫השכונה הוקמה בעזרתו של משה מונטיפיורי ובכספיו של יהודה טורא‪ ,‬יחידות הדיור נמסרו‬
‫חצי לקהילה הספרדית וחצי וקהילה האשכנזית‪.‬‬
‫בתחילה אנשי הישוב היהודי לא רצו לגור בשכונה זו מפני הפחד לפגיעה מגנבים ושודדים‪ ,‬אך‬
‫כאשר ראו תושבי הישוב שמגפת ה"חולירע" פגעה קשות בתוך יושבי החומות ומאידך לא פגעה‬
‫כלל ביושבי "פורצי החומות" הדבר עודד רבים לצאת ולהתיישב בשכונות החדשות שמחוץ‬
‫לחומות ‪.‬‬
‫•‬
‫שכונות אלו נבנו בסמוך לרחוב יפו ‪ ,‬שבאתה תקופה נסללה רכבת הדרך הראשונה מיפו‬
‫לירושלים כמו כן נבנתה מסילת הברזל הראשונה באותו נתיב‪ .‬היזומה לדבר הייתה של יוסף‬
‫נבון שקיבל תואר "ביי" מהשלטון העותומאני אך הנ"ל לא הצליח לעמוד במשימה והעביר את‬
‫הזיכיון לחברה צרפתית‪.‬‬
‫• בהמשך הוקמו שכונות נוספות ‪" :‬מחנה ישראל"‪" ,‬נחלת שבעה" ‪" ,‬מאה שערים"‪,‬‬
‫ועוד‪...‬‬
‫•‬
‫עד סוף תקופת העותומאנים הוקמו בירושלים יותר ממאה שכונות חדשות של יהודים‪,‬‬
‫מוסלמים ‪,‬ונוצרים‪.‬‬
‫רוב מוחלט של השכונות כ‪ 80% -‬היו יהודיות שהוקמו כשכונות מגורים‪ ,‬לעומת זאת השכונות‬
‫הנוצריות היו בעיקר מכלול של מנזרים ומבנים ציבוריים‬
‫השכונות מחוץ לחומות‪:‬‬
‫מאה שערים‬
‫נחלת שבעה‬
‫מחנה ישראל‬
‫ימין משה‬
‫משכנות שאננים‬
‫משכנות שאננים ‪1855 -‬‬
‫מחנה ישראל‬
‫ימין משה‬
‫מאה שערים‬
‫מחנה יהודה‬
‫ועוד‪...‬‬
‫‪ .2‬ב – הרחבת הישוב העירוני אל מחוץ לארבע ערי הקודש‪.‬‬
‫• בראשית המאה ה‪ 19 -‬הערים המרכזיות של א"י היו קטנות‬
‫ובלתי מפותחות‪ ,‬הערים הקדושות ליהדות ולנצרות היו עיירות‬
‫ואילו בערי הנמל – עכו יפו ועזה – הייתה פעילות מצומצמת ‪.‬‬
‫לאחר עקירתה של עכו התיישבו התושבים בחיפה והם פיתחו‬
‫מחדש נמל ‪,‬ובהדרגה הפכה חיפה לעיר נמל ומסחר‪ ,‬הדבר עודד‬
‫יהודים מצפון אפריקה ומתורכיה לבוא ולהתיישב בחיפה‪ .‬הם‬
‫הקימו שכונה יהודית בצד המזרחי של העיר בשנת ‪ 1891‬הקימו‬
‫הספרדים שכונה ראשונה מחוץ לתחומי העיר חיפה בשנת ‪1895‬‬
‫התיישבו גם האשכנזים בחיפה והקימו מוסדות חינוך‬
‫וקהילתיים משלהם‪.‬‬
‫‪ .2‬ג‪ .‬ההתיישבות החקלאית‪.‬‬
‫• באותה תקופה גברו מאמצם של המתיישבים הצעירים‬
‫להגשמת החלום להתיישבות חקלאית יהודית‪ ,‬הם‬
‫האמינו שזה הפתרון לשחרור התלות בכספי החלוקה‬
‫ושהדבר יביא לשיפור בחייהם‪.‬‬
‫• לאחר שהשלטון התיר על קניית קרקעות בידי נתינים‬
‫זרים ‪,‬קמו יהודים וקנו קרקעות לצורך הקמת ישוב‬
‫חקלאי‪.‬‬
‫• ראשית התיישבות זו הייתה במוצא –(בפאתי העיר‬
‫ירושלים )‬
‫"פתח תקווה"‬
‫"ונתתי לה את כרמיה משם‪ ,‬ואת עמק עכור לפתח תקווה" (הושע ב' ‪,‬יז')‬
‫בשנת ‪ 1878‬התארגנה קבוצה מירושלים בראשותו של משה‬
‫סלומון כדי להקים התיישבות חקלאית‪.‬‬
‫הקבוצה רכשה שטחי חקלאות ליד הכפר הערבי "מלבס"‬
‫מדרום לירקון והקימה את המושבה בשם – "פתח תקווה"‬
‫השנה הראשונה להתיישבות הייתה הצלחה‪ ,‬אך עד מהרה נחתו‬
‫הצרות קדחת‪ ,‬שיטפונות‪ ,‬חוסר ניסיון‪ ,‬בדווים התקיפו את‬
‫הישוב‪ ,‬לאחר שלוש שנים המושבה התפרקה והוקמה מחדש‬
‫לאחר העליה הראשונה‪.‬‬
‫‪ .3‬העיתונות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1841‬הוקם בית הדפוס הראשון בירושלים על‬
‫ידי ישראל בק‪ ,‬התפתחות הדפוס העברי הביאה‬
‫לייסוד עיתונים עבריים חדשים‪.‬‬
‫לראשונה הופיע עיתון "הלבנון" ‪ ,‬אשר נתמך בידי‬
‫הפרושים‪ ,‬לאחר מספר חודשים הופיע "החבצלת"‪,‬‬
‫אשר נתמך ע"י החסידים‪.‬‬
‫החשיבות של העיתונים הייתה שעודדו‬
‫את התמורות בישוב היהודי‪.‬‬
‫‪ .4‬חינוך‬
‫במחצית השנייה של המאה ה‪ 19 -‬חלה תפנית‬
‫במערכת החינוך‪,‬קמו בתי ספר שבהם שילבו לימוד‬
‫תורה עם לימודי חול והכשרה מקצועית‪.‬‬
‫כגון‪ :‬בית ספר "למל" ‪ ,‬בית מדרש‪" -‬דורש ציון" עם‬
‫השנים ולאחר היציאה מהחומות הלכו והתבססו בתי‬
‫ספר אלו שזכו לתרומות חוץ יהודיים‪ .‬בתי ספר אלה קמו‬
‫לא רק כפתרון למצב הכלכלי הקשה ולצורך האמיתי‬
‫ברכישת מקצוע אלא גם כחלק מהמלחמה בפעולות‬
‫המיסיון בארץ‪.‬‬
‫"בית ספר למל"‬
‫‪ .5‬תעסוקה‪:‬‬
‫• בתקופה זו גדל מספר היהודים שעבדו לפרנסתם‬
‫במלאכות שונות בדרך כלל מדובר בבעלי מלאכה‬
‫שרכשו את מקצועם בעיקר בגולה בישוב בחלטה‬
‫המגמה שעל היהודי להתפרנס מיגיע כפיו‪.‬‬
‫המקצעות‪:‬‬
‫צבעים ‪ ,‬אופים‪ ,‬בנאים‪ ,‬שענים ‪,‬סנדלרים ‪ ,‬וכו'‬
‫‪ .6‬מפעלי בריאות‪.‬‬
‫גם בתחום הבריאות בקרב הישוב היהודי היו תמורות‪,‬‬
‫בתקופה זו ביקשו יהודים נדבנים להקים מערכת בריאות‬
‫יהודית בכדי לא להיזקק לבתי חולים של הנוצרים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בשנת ‪ 1839‬שלח משה מונטיפיורי אל בין החומות את‬
‫ד"ר שמעון פרנקל אשר הקים מרפאה ובית מרקחת‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1844‬העדה הספרדית הקימה בית חולים אך לא‬
‫הצליחו להחזיקו‪.‬‬
‫בית חולים רוטשילד הוקם בשנת ‪.1859‬‬
‫בית חולים ביקור חולים הוקם בשנת ‪.1859‬‬
‫"בית חולים ביקור חולים"‬