Transcript מצגת תרגיל חסינות

‫חסינות מדינה‬
‫נתמקד ב‪:‬‬
‫חסינות מדינה מפני‬
‫תביעות אזרחיות‬
‫חסינות מדינה מפני‬
‫הוצל"פ‬
‫לא נתייחס ל‪:‬‬
‫חסינות רוה"מ‬
‫חסינות דיפלומטית‬
‫וקונסולארית‬
‫חסינות ארב"ל‬
‫חסינות מדינה וראשיה‬
‫מפני הליכים פליליים‬
‫דוקטרינת מעשה מדינה‬
‫ועקרון השפיטות‬
‫חסינות מדינה‬
‫מגמות‬
‫בעבר – הענקת חסינות רחבה למדינות זרות מפני תביעות אזרחיות‪.‬‬
‫תוצאה – תביעות אזרחיות התבררו בביהמ"ש של המדינה הנתבעת‪ ,‬בפורומים‬
‫בינ"ל ליישוב סכסוכים‪.‬‬
‫"דעת מיעוט" – כלל נימוס הכפוף לרצון אישי ולעקרון ההדדיות‬
‫"דעת רוב" ‪ -‬אקט שהפך למנהגי ואח"כ עוגן סטטוטורית‪.‬‬
‫בהמשך – כרסום בהיקף החסינות – גישה מצמצמת (‪.)Restrictive Approach‬‬
‫תוצאה – החלת חסינות מדינה ביחס לפעולות שלטוניות של המדינה הנתבעת‬
‫אך לא ביחס לפעולות המסווגות כשייכות למשפט הפרטי‪.‬‬
‫סיכום שינוי המגמה וחריגיה‬
‫• חסינות מדינה ‪ -‬ממוחלטת ליחסית‪.‬‬
‫• מספר חריגים להענקתה‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫החריג הנזיקי‪,‬‬
‫חריג דיני העבודה‪,‬‬
‫חריג הקניין‬
‫וחריג הקניין הרוחני‪.‬‬
‫• מה לגבי הענקתה למדינה הנתבעת בגין מעשים המתבצעים על‬
‫ידה כחלק מהפרה שיטתית ורחבת היקף של נורמות‪-‬על של‬
‫המשב"ל?‬
‫• מה לגבי שלילת החסינות למשל ביחס למדינה התומכת בפעולות‬
‫טרור?‬
‫תיקון החוק האמריקני בדבר חסינות‬
‫מדינות זרות (‪)1996‬‬
‫מאפשר לפנות להליך תביעה אזרחית בארה"ב נגד‬
‫מדינה זרה‪ ,‬בגין מעשה טרור שנתמך על‪-‬ידה‪.‬‬
‫ת"א (מחוזי י‪-‬ם) ‪ 2538/00‬ליטבק נוריץ' נ'‬
‫הרשות הפלסטינית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בפס"ד זה נידון מספר רב של תובענות שעניינן תביעות נזיקין נגד הרש"פ בגין נזקים‬
‫שנגרמו לישראלים ולחברות ישראליות עקב פעולות טרור שמקורן בשטחי הרשות או בגין‬
‫התנהלותה הפסולה שתוצאתה בגרימת נזקים כלכליים‪.‬‬
‫טענת הרשות כי זכאית היא לחסינות מדינה מפי שיפוט מאחר ובעניינה מתקיימים תנאי‬
‫המשפט הבינלאומי הפומבי להגדרתה כמדינה‪ ,‬או לכל הפחות‪ ,‬למעמד קרוב של מעין‬
‫דינה – נדחו‪.‬‬
‫שופטי הרוב (השופטים גל ומזרחי) קבעו כי על בית‪-‬המשפט להפעיל את דוקטרינת‬
‫השפיטות ולהימנע מהכרעה שיפוטית עצמאית באשר למעמדה של הרשות ולהכרה בה‬
‫כריבון וזאת מאחר ועסקינן בסוגיה בעלת רגישות פוליטית וציבורית (הכרעה מדינית)‪.‬‬
‫נקבע כי סוגית מעמדה של הרשות‪ ,‬כמו גם סוגית החסינות‪ ,‬יבואו לידי הכרעה על פי‬
‫קביעתו של שר החוץ הישראלי שתימסר לבית המשפט באמצעות תעודת שר חוץ‪.‬‬
‫בהיעדר תעודת שר חוץ הקובעת את זכאותה של הרשות הפלסטינית לחסינות‪ ,‬לא תוענק‬
‫לה חסינות זו‪.‬‬
‫השופט דרורי קבע (בדעת מיעוט) כי בית המשפט הוא אשר יכריע בשאלת מעמדה‬
‫הריבוני של הרשות כמו גם בסוגיית החסינות הנגזרת ממנה (הכרעה שיפוטית)‪ .‬ברם‪,‬‬
‫לבסוף הצטרף לדעת הרוב בנימוק שהרשות הפלסטינית אינה עומדת בתנאים הנדרשים‬
‫(תנאים מקדמיים‪ ,‬הסכמיים ומנהגיים) לקיומה של זו כמדינה ומכאן שאין להעניק לה‬
‫חסינות מדינה‪.‬‬
‫בש"א (מחוזי ת"א) ‪ 9767/08‬הרשות‬
‫הפלסטינית נ' פלד‬
‫• "‪ ...‬גם אם הייתי מגיעה למסקנה – שכאמור‪ ,‬לא‬
‫הגעתי אליה – שמעמדה של הרשות הפלסטינית‬
‫הוא כמעמד "ריבון" או "מדינה"‪ ,‬הרי שגם אז‬
‫ספק בעיני אם היה מקום לסלק תביעה זו על‬
‫הסף‪ ,‬במיוחד לאור הפסיקה המשמעותית‬
‫המתפתחת במדינות העולם‪ ,‬אשר מאפשרות‬
‫הגשת תביעות נזיקין כנגד מדינות המעודדות‬
‫ו‪/‬או שותפות בביצוע מעשי טרור‪"...‬‬
‫אבחנה חשובה נוספת‬
‫‪ .1‬סוגיית השפיטות – חסינות מהותית‪.‬‬
‫‪ .2‬חסינות מדינה זרה – חסינות דיונית‪.‬‬
‫‪ .3‬בש"א (שלום ת"א) ‪ 153290/06‬ארונוב נ' ‪The‬‬
‫‪United States of America‬‬
‫מושאי החסינות‬
‫‪ .1‬מדינה (המדינה הנתבעת)‪.‬‬
‫‪ .2‬כל אורגן שלה (רשות סטטוטורית)‪.‬‬
‫‪ .3‬תאגיד – חזקה הניתנת לסתירה‪.‬‬
‫‪ .4‬יישות מדינית שטרם הבשילה למעמד של‬
‫מדינה?‬
‫הכרעה בשאלת הענקת חסינות‬
‫‪.1‬‬
‫במקרה בו שגריר מתקשר בעסקה מטעם המדינה המשגרת או‬
‫השגרירות שלו‪ ,‬האם העובדה שהעסקה בוצעה לשם אספקת‬
‫שירותים או סחורות לאדם הנהנה מחסינות דיפלומטית מעניקה‬
‫בהכרח למדינה המתקשרת חסינות דיפלומטית ביחס לאותה‬
‫עסקה?‬
‫‪.2‬‬
‫העקרון ‪ -‬אבחנה בין פעולה שלטונית לבין פעולה מסחרית‬
‫פרטית‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫המבחן העיקרי – מהותה של הפעולה‪ ,‬טבעה‪ ,‬ואופייה (ולא‬
‫מטרתה)‪.‬‬
‫דוגמאות מובהקות‬
Her Majesty the Queen in 7092/94 ‫ ע"א‬.1
625 )1(‫ פ"ד נא‬,‫ נ' אדלסון‬Right of Canada
.‫– שכירת בניין לצורכי מגורי שגריר זר‬
Planmount Ltd. v. Republic of Zaire .2
(1980)
United States Government v. Bracale .3
Bicchierai (1968)
‫דוגמאות אחרות‬
‫‪ .1‬בש"א (שלום ת"א) ‪ 155151/05‬שגרירות דנמרק‬
‫המלכותית נ' פורטוגייז‪.‬‬
‫חוזה שכירות עבור השגרירות‪.‬‬
‫‪Kuwait Airways Corporation v. Iraqi .2‬‬
‫)‪Airways Co. (1995‬‬
‫תביעה נגד עיראק בגין תפיסה ושימוש במטוסים‬
‫של כווית‬
‫‪United States Government v. Irsa (1963) .3‬‬
‫תביעה מכוח הסכם בנייה בבסיס צבאי אמריקני‬
‫צמצומה של החסינות המנהגית לפעולות‬
‫שלטוניות בישראל‬
‫‪ .1‬חלחל ראשית למערכת המשפט באמצעות‬
‫פסיקת בית המשפט העליון הישראלי – פס"ד‬
‫אדלסון‪.‬‬
‫‪ .2‬אח"כ עוגן חקיקתית בדמות חוק חסינות מדינות‬
‫זרות‪ ,‬התשס"ט‪.2008-‬‬
‫קנדה נ' אדלסון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫העובדות = שכירות לצורך מגורי השגריר‬
‫נדרשו לעזוב‬
‫המחלוקת – מה היקף החסינות של הריבון הזר?‬
‫איזה סוגי החסינויות רלבנטי?‬
‫הפסידו בשלום ‪ ,‬הפסידו במחוזי בר"ע לעליון‬
‫קנדה נ' אדלסון ‪ -‬המשך‬
‫‪ .1‬ביהמ"ש העליון – המקרה בתחום גדר חסינות המדינה‬
‫השגריר – שלוח מדינתו‪.‬‬
‫‪ .2‬חסינות מדינה זרה בישראל – משפט מנהגי‪.‬‬
‫‪ .3‬סקירת חסינות המדינה בעולם ‪ -‬מגמת צמצום‪.‬‬
‫צמצום חסינות הריבון – אינטרס המדינה‪.‬‬
‫חסינות רחבה = גול עצמי מבחינה מסחרית‬
‫‪ .4‬הכלל שנמצא – מחד‪ ,‬חסינות על הפעלת סמכות שלטונית‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬שפיטות על פעילות מסחרית‪ /‬במשפט הפרטי‪.‬‬
‫איזון בין ערכים מתנגשים‬
‫• "‪ ...‬קו גבול זה (בין פעולה מסחרית לשלטונית –‬
‫ש‪.‬ש‪ ).‬ציך להיקבע בדרך של איזון ראוי בין שתי‬
‫מערכות של שיקולים נוגדים‪ .‬המערכת האחת‬
‫עניינה זכות הפרט‪ ,‬עקרון השוויון בפני החוק‬
‫ועקרון שלטון החוק‪ .‬השיקול האחר עניינו אינטרס‬
‫המדינה הזרה להגשים את מטרותיה הפוליטיות‬
‫ללא ביקורת שיפוטית הנעשית במדינה זרה‪"...‬‬
‫(פס"ד אדלסון‪ ,‬פסקה ‪.)24‬‬
‫במקרה של ספק‬
‫• "‪ ...‬במקרה של ספק‪ ,‬חש להכריע לטובת הכרה‬
‫בסמכותו של בית המשפט‪ ,‬וממילא נטייה לטובת‬
‫צמצום החסינות‪ ...‬רק במקרים חדים וברורים יש‬
‫להכיר בחסינות המדינה‪ .‬המאפיין מקרים אלה‬
‫הוא‪ ,‬שחסינות המדינה הזרה באה למנוע דיון בפני‬
‫בית‪-‬משפט של מדינה אחת בפעולות מדינה‬
‫אחרת‪ ,‬שהיסוד הדומיננטי בהן הוא בעל אופי‬
‫שלטוני" (פס"ד אדלסון‪ ,‬פסקה ‪.)30‬‬
‫קנדה נ' אדלסון ‪ -‬המשך‬
‫‪ .1‬המבחנים המקובלים‪:‬‬
‫טיב ומהות (‪ )nature‬לעומת מטרה (‪)purpose‬‬
‫השאלה – האם גוף פרטי יכול היה לבצע‬
‫הבעיה – המבחן הוא צורני ‪ ,‬לפעמים צריך מבחן‬
‫מהותי (מעורפל)‬
‫‪ .2‬היישום‪:‬‬
‫אדם פרטי יכול לשכור ולכן אין סיבה לחסינות‬
‫הערת סיום‪ :‬קריאה לחקיקת חוק להסדרת חסינות המדינה‬