חישוב פיצויים
Download
Report
Transcript חישוב פיצויים
פיצויים בגין נזקי גוף
פיצויים בשל נזקי גוף
כשדנים בשאלת הפיצוי נהוג לחלק את ראשי הנזק בשתי דרכים:
הבחנה בין נזקים ממוניים לבין נזקים לא ממוניים.
ראשי הנזק הממוני – אובדן כושר השתכרות ,הוצאות רפואיות ,הוצאות
נסיעה ,עזרת הזולת ונלוות.
ראשי הנזק הלא ממוני – כאב וסבל (עוגמת נפש) ,אובדן שירותי בן
זוג/הורה/ילד...
הבחנה בין נזק מיוחד לנזק כללי.
נזק מיוחד הוא נזק שהתגבש עד ליום מתן פסק הדין :אובדן השתכרות עד
למתן פס"ד ,הוצאות רפואיות ונלוות עד למתן פס"ד וכו'.
נזק כללי הוא כל אותם נזקים ממונים עתידיים וכל הנזק הלא ממוני.
מטרת הפיצוי הנזיקי וסוגי הסעד
סעד הפיצוי הוא הסעד העיקרי.
לדיני הנזיקין מטרות שונות ,בשאלת הפיצוי המטרה
העיקרית הינה "השבת המצב לקדמותו".
למה כדאי לדעת את אופן חישוב נזק?
למעשה מה שהלקוח מעוניין לדעת בסופו של יום.
בבואנו לבחון את שאלת הפיצוי נענה על ארבע שאלות
מי זכאי לפיצוי בגין נזק הגוף שנגרם כתוצאה ממעשי
העוולה?
באיזה אופן נחשב את הפיצויים?
האם יש לקזז מסכום התביעה הטבות שונות שזכה בהם
הניזוק בעקבות הפגיעה?
מתי ישולמו הפיצויים?
ההבדל בין תלויים לעיזבון
העיזבון תובע במקום המנוח והתלויים תובעים
בזכות עצמם.
תביעת העיזבון אינה מותנית בקש''ס בין
העוולה למוות .תביעת התלויים לעולם מותנית
בכך שמות הנפגע המפרנס נגרם ע''י העוולה.
מי זכאי לתבוע בגין עוולה?
הניזוק עצמו – הוא או עזבונו.
סעיף 19לפקודת הנזיקין דן בשאלה כיצד מוות משפיע על עילת
התביעה:
(א)
(ב)
(ג)
(ד)
כל עילות התביעה שהיו לנפטר או נגדו ימשיכו לעמוד לעיזבונו או
נגדו.
אם המעשה או המחדל גרמו למותו "יהיו הפיצויים שניתן להיפרע לטובת
העיזבון מחושבים בלי שים לב להפסד או לריווח שנגרם לעזבון עקב
המוות ,אבל ניתן לכלול בהם סכום להוצאות קבורה".
אם המזיק נפטר לפני התגבשות הנזק יראו אותו לעניין החבות כאילו
נפטר אחרי הנזק.
הוראות אלה לא באות לפגוע בזכויות התלויים.
מי זכאי לתבוע בגין עוולה?
כאשר הניזוק נפטר כתוצאה מהעוולה קמה זכות תביעה גם לתלוייו.
סעיף 78לפקנ"ז דן בזכות התלויים וקובע:
" גרמה עוולה למותו של אדם ,והיה אותו אדם ,אילולא מת ,זכאי
אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת גוף שגרמה לו העוולה
– יהיו בן זוגו ,הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם האחראי
לעוולה".
לשים לב שיש הגבלה של זהות התלויים וכן הגבלה של סעיף 80לכך
שהתלויים זכאים לפיצוי רק אם סבלו הפסד ממון עקב מות הנפגע.
תנאים מצטברים לזכות התלויים לתבוע
על מנת שתלויים בנפטר יוכלו לתבוע פיצוי צריכים להתקיים ארבע תנאים
מצטברים:
.1נכללים ברשימת התלויים בסעיף ( 78בן זוג ,הורה וילד).
.2העוולה גרמה למותו של הניזוק.
.3לתלויים נגרם הפסד ממון (ס' .)80
.4הניזוק היה זכאי לתבוע אותה עת אילו היה בחיים.
דהיינו ,טרם מוצתה הזכות( .אם הגיש תביעה ונפטר לאחר מכן – את
המשך התביעה ינהל העזבון – לפי ס' 19לפקנ"ז).
זהות התלויים -הרחבה
תלויים :בן זוג ,הורה וילד.
מיהו בן זוג לעניין תלות?
בפס"ד לינדורן נ' קרנית נקבע כי בן זוג הוא גם ידוע/ה בציבור.
האם ניקח בחשבון סיכוי אדם להינשא בשנית בחישוב התלות?
ד"נ לפידות נ' שליסר נקבע שלא יובאו בחשבון סיכוי האלמנה
להינשא מחדש [ספקולציה] ,ואולם ,בע"א חכמי נ' רותם נקבע
כי אם כבר מדובר בנישואין מתוכננים עם אדם שזהותו ידועה
הרי שיש לקחת זאת בחשבון בחישוב פיצוי תלות לאלמנה.
זהות התלות -הרחבה
מיהו ילד לעניין תלות?
בע"א יחזקאל נ' אליהו חב' לביטוח בע"מ נקבעה חזקה הניתנת
לסתירה לפיה ילד נחשב לתלוי בהוריו עד גיל 18ואילו בגילאי
צבא תלותו פוחתת לכדי שליש[ .לעניין נכה – ניתן להביא ראיות
להוכחה כי הילד היה נזקק לתמיכה ארוכה יותר מההורים].
מיהו הורה הזכאי בפיצוי תלות?
הורה אשר נתמך כלכלית בילדיו .באופן עקרוני בעניין זה ניתן
לטעון לתלות בעתיד שאינה קיימת בפועל אולם בשל
הספקולטיביות של אפשרות זו ,לא נתקבלה תביעה כזו לעולם.
חריג :הרחבת מעגל הניזוקים – נזק נפשי
בפסיקה עלתה מספר פעמים השאלה האם להכיר בנזק נפשי של ניזוקים
משניים.
ברע"א אלסוחה נקבעו ארבעה כללים בהם תוכר אחריות בגין נזק נפשי
של נפגע משני:
)1זהות התובע -מעגל משפחתי ראשון :הורים ,אחים ,בני זוג ,ילדים.
)2התרשמות ישירה מהאירוע המזיק
)3מידת הקרבה במקום ובזמן לאירוע המזיק
)4האירוע גרם למחלת נפש של ממש.
בע"א לבנה לוי נ' בי"ח שערי צדק ובע"א ,9466/05שוויקי נ' מ"י –
הרחבה של הלכת אלסוחה.
שאלה – 2מהם ראשי הנזק השונים
(באיזה אופן נחשב את הפיצויים?)
הפיצוי יכול להיקבע בדרך של אומדן (פיצוי גלובאלי) או דרך חישוב
מפורט.
מספר הבחנות:
נזק ממוני או נזק לא ממוני.
נזק מיוחד או נזק כללי.
ניזוק מתאונת דרכים או מעוולה רגילה.
חישוב נזק לניזוק החי או לניזוק המת.
פיצויים בשל נזקי גוף
כשדנים בשאלת הפיצוי נהוג לחלק את ראשי הנזק בשתי דרכים:
הבחנה בין נזקים ממוניים לבין נזקים לא ממוניים.
ראשי הנזק הממוני – אובדן כושר השתכרות ,הוצאות רפואיות ,הוצאות
נסיעה ,עזרת הזולת ונלוות.
ראשי הנזק הלא ממוני – כאב וסבל (עוגמת נפש) ,קיצור תוחלת חיים.
הבחנה בין נזק מיוחד לנזק כללי.
נזק מיוחד -הוא נזק שהתגבש עד ליום מתן פסק הדין :אובדן השתכרות עד
למתן פס"ד ,הוצאות רפואיות ונלוות עד למתן פס"ד וכו'.
נזק כללי -הוא כל אותם נזקים ממונים עתידיים וכל הנזק הלא ממוני.
13
נחלק את הדיון ל:3-
א' – חישוב הנזק לאדם שלא נפטר כתוצאה
מהתאונה ,מכונה "הניזוק החי".
ב' – חישוב הנזק לאדם שנפטר כתוצאה מהתאונה,
מכונה "הניזוק המת".
ג' – הטבות ניכויים שונים שיש להוסיף/להפחית
מהפיצוי .
ניזוק חי מול ניזוק מת
ניזוק חי
ניזוק מת
פיצויים ממוניים
פיצוי ממוניים
אובדן השתכרות
הוצאות רפואיות
הוצאות נסיעה
עזרת הזולת
הוצאות נלוות נוספות
פיצוי לא ממוני :כאב וסבל.
אובדן השתכרות בשנים
האבודות :תביעת התלויים
ותביעת העיזבון.
פיצוי לא ממוני
כאב וסבל
הוצאות קבורה
ראשי נזק לנפגע החי
נזקים ממוניים
אובדן השתכרות
הוצאות רפואיות
הוצאות נסיעה
הוצאות נלוות
עזרת הזולת
נזקים בלתי ממוניים – כאב וסבל,קיצור תוחלת חיים (כולל בחובו את
אובדן הנאות החיים).
אב נזק הפסד השתכרות של הניזוק החי
לצורך חישוב הפסד השתכרות אנחנו צריכים לקחת בחשבון שלושה
פרמטרים:
.1בסיס שכר – בבסיס השכר צריך לשים לב לכמה דברים:
אם הבסיס ידוע או לאו.
בפלת"ד יש לנו הגבלה בפיצוי לעד פי שלוש מהשכר הממוצע
במשק.
להלן נרחיב בדרכים לקביעת בסיס שכר
.2משך זמן פיצוי – "אורך הפגיעה" (פנסיה; תקופות משתנות).
.3אחוזי נכות תפקודית –
נכות רפואית – נקבעת ע"י בימ"ש לפי חוו"ד רופא מומחה .קובע
מה אחוזי הפגיעה מהעוולה לפי מבחני הנכות של המל"ל.
נכות תפקודית – נקבעת ע"י בימ"ש לפי התרשמותו מהאופן שבה
התאונה משפיעה על תפקודו של התובע.
דוגמא :מידת ההשפעה התפקודית שיש על פסנתרן לעומת כדרוגלן.
הפרמטרים אשר יכולים להשפיע על הנכות התפקודית :מקצוע,
גיל ,אורח חיים ועוד.
דרכים לקביעת בסיס שכר
א) פוטנציאל השתכרות עתידית
בע"א ברששת נקבע כי יש להסתמך על פוטנציאל השתכרות ולא
השתכרות בפועל באותם מקרים בהם יש אפשרות ממשית כי
הפוטנציאל עשוי לבוא למימוש.
פס"ד עמר נ' סהר :המערער נפגע בת''ד ,נגרמה לו נכות.היה איש
אחזקה מספר שנים ,חזר בתשובה ובעת התאונה למד בישיבה ולא
עבד .נפסק:המערער הוא בעל מקצוע,יש לו כושר השתכרות שנפגע
ויש לפסוק לו פיצוי בגין אובדן כושר זה גם אם בעת התאונה למד
תורה ולא עבד.
גבאי נ' לוזון :פיצוי כבעל משק אף שערב מותו עבד ככוון ברכבת.
ב) דוקטרינת פיצוי מול סיכוי
בע"א חיו נ' ונטורה נקבע כי במצב של חוסר
ודאות לגבי השתכרות עתידית ,לדוג' כאשר לא
ברור אם יתקבל למשרה בה חפץ ,החישוב של
בסיס השכר ייעשה בהתאם לדוקטרינה של פיצוי
ע"פ סיכוי.
ג) אי וודאות לגבי העתיד
ניזוק שלא עבד (בד''כ מדובר בילדים):
הכלל-פיצוי על בסיס השכר הממוצע במשק.
חריג :ע''א אריה אקסלרד -אם יוכחו כישורים
מיוחדים ספציפיים או נתונים סטטיסטים שונים ניתן
לסטות מהכלל.
הגבלה על החריג :ע''א מגדל נ' אבו חנא -אין
לקחת בחשבון ראיות מגדריות או מגזריות אליו
משתייך הניזוק (אלא את השכר הממוצע במשק).
ע''א אגבבה 80% -מהשכר הממוצע במשק בשל
ליקוי למידה קשים 30%( .מ.)80%-
פיצויים בגין הפסדי שכר שאינם מדווחים למס הכנסה
השאלה המוסרית.
ע''א 5794/94אררט חברה לביטוח נ' בן שבח.
ע''א 8639/96אריה חברה לביטוח נ' קרדוניס
ביקורת משפטית על ההלכה.
הערה כללית :הכללים הנוגעים ל''-קביעת בסיס השכר'' רלוונטים
לחישוב בסיס השכר גם עבור השנים האבודות ואבדן תמיכה.
22
תחשיבי נזק
תחשיב לניזוק חי.
תחשיב לעיזבון.
תחשיב לתלויים.
23
שכר עבודה?
תביעת הניזוק החי ' -הפסד כושר השתכרות'.
תביעת העיזבון ' -השנים האבודות'.
תביעת התלויים ' -אובדן תמיכה'.
24
פיצויים לניזוק החי
שלב ראשון – מהם אחוזי הנכות .אם מדובר בתאונת דרכים נפנה
לביהמ"ש בבקשה למנות מומחה רפואי ואם מדובר בעוולה נזיקית
אחרת נפנה למומחה אשר ייתן חוו"ד לתובע.
בחוות הדעת תקבע הנכות של הנפגע ויש להבחין בין נכות רפואית
ונכות תפקודית.
הפרמטרים אשר יכולים להשפיע על הנכות התפקודית :מקצוע ,גיל,
אורח חיים ועוד.
25
אב נזק הפסד השתכרות של הניזוק החי
הנוסחה לעבר :בסיס שכר נטו/ברוטו Xאחוזי נכות תפקודית Xמס'
חודשים מיום התאונה ועד למתן פסק הדין = הפיצוי לעבר.
הנוסחה לעתיד :בסיס שכר נטו/ברוטו Xאחוזי נכות תפקודית Xמס'
חודשים מיום מתן פסק הדין ועד גיל הפנסיה Xמקדם היוון של 3%
= הפיצוי לעתיד.
26
שוני בין פלת"ד לנזיקין :בפלת"ד השכר עד שילוש השכר הממוצע
במשק בעוולה רגילה של נזיקין אין הגבלה.
בפלת"ד החישוב לפי שכר נטו ובעוולה רגילה החישוב לפי שכר
ברוטו.
פיצויים לניזוק המת
27
עיזבון
תלויים
הלכת השנים האבודות
(הגבלת הפיצוי בפלת''ד).
אובדן תמיכה (הגבלת הפיצוי
בפלת''ד).
הוצאות רפואיות ,נסיעה,
עזרת הזולת ,נלוות – רק אם
לא נפטר מיד.
אובדן שירותים.
הוצאות קבורה
הוצאות קבורה –רק הוצאות
ישירות נכללות.
כאב וסבל -בפלת"ד 25%
מהסכום המקסימאלי.
אין פיצוי בראשי נזק של כאב
וסבל וקיצור תוחלת חיים.
הלכת השנים האבודות
שנים אבודות:שנים בהן נתקצרה תוחלת חיי העבודה של הניזוק.
הלכת גבריאל – הפסד השתכרות בשנים שאדם איננו חי אינו מהווה
נכס או נזק ממון בר פיצוי.
עיוותים שיצרה ההלכה:
הבחנה בין ניזוק שנפגע לניזוק שנפטר'' .זול יותר להרוג''.
הבחנה מלאכותית בין ניזוק בגיר בעל משפחה לניזוק קטין.
הבחנה בין ניזוק בעל משפחה שנפטר בסמוך לפגיעה ,לניזוק שנפטר
מאוחר יותר (צפי לקיצור תוחלת חיים)[ .חלופת תפקידים].
28
הלכת השנים אבודות
הלכת אטינגר (ניתןב:)3/2004-
עקרון בדיני הנזיקין של השבת המצב לקדמותו.
השופט ריבלין":יכולת ההשתכרות היא ערך המלווה את האדם מרגע
לידתו .מדובר בפוטנציאל המשקף את האופק הכלכלי של האדם.
הפיצוי עבור אבדן כושר ההשתכרות בשנים האבודות בא לפצות את
הנפגע על קיצור אופק זה".
אי בהירות שיצרה ההלכה:
העדר קביעה מפורשת בדבר אופן חישוב הפיצוי.
האם ההלכה חלה גם בפיצוי על פי עקרונות הפלת''ד?
29
הלכת השנים האבודות
ע''א 10990/05פינץ נ' הראל:
.1
.2
.3
.4
30
חישוב הפיצוי בשנים האבודות יעשה לפי שיטת הידות.
חישוב עבור קטין/ניזוק ללא משפחה 30% -מבסיס
השכר.
תחולת הלכת אטינגר גם על תאונות דרכים (רז נ' צור).
ניתן להחיל את הלכת אטינגר על תביעות התלויות
ועומדות בפני בית המשפט (סולל בונה נ' אלחמיד).
אב נזק :הוצאות רפואיות
ההוצאות הקשורות בטיפול בעקבות הפגיעה :אשפוזים ,תרופות וכד'.
סעיף 22לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי אין פיצוי בגין
טיפולים המצויים במסגרת סל הבריאות של קופ"ח (על התובע
להוכיח שהטיפול אינו קיים בסל/אינו ברמה נאותה).
31
האם יש להסתפק בטיפול הוגן על פני טיפול מלא?
בע"א ברדה נ' נעים נקבע כי יש להסתפק בטיפול הוגן וזאת
בניגוד לדעת המיעוט של ברק בפסק דין זה.
כיום ,החל מע"א סורוקה נ' הבאבו ההלכה השתנתה ומעדיפה
טיפול מלא.
אב נזק :הוצאות שאינן רפואיות
כל אותן הוצאות שהניזוק נדרש להוציא ואינן עונות
להגדרת הוצאות רפואיות :דיור חלופי ,ניידות ,התאמת
הבית לנכים ,מזגן וכו
בשנים האחרונות אנו עדים להכרה בראשי נזק נוספים:
הפסד זכויות סוציאליות כגון פנסיה ,ביטוח מנהלים
וכד'.
32
אב נזק עזרת הזולת/צ"ג
עזרת הזולת כוללת כל עזרה לה נזקק הניזוק לרבות עזרה סיעודית.
יש צורך בהצגת קבלות ממשיות .בע"א עזבון בחירי נ' קופת
חולים כללית ,נקבע כי עזרת משפחה מזכה בפיצוי אם יוכח כי אכן
סייעו בפועל ומעבר לעבודה הרגילה והשוטפת הנצרכת בבית.
הפיצוי עבור העזרה -בגובה תשלום לעובד זר גם אם מעסיקים
עובד מקומי (ע''א אקסלרד נ' צור שמיר).
33
בתלויים מדובר ב'אבדן שירותים'.
אב נזק :כאב וסבל
כאב -אימפקט של הפגיעה בגוף על מערכת העצבים.
סבל -התוצאה הנפשית של אותה פגיעה לרבות תגובת צער בושה
ופחד .החישוב סובייקטיבי.
ניזוק שאיבד את ההכרה -אינו זכאי לפיצוי בראש נזק זה.
ניזוק שנותר עם פיגור מלא -זכאי לפיצוי בראש נזק זה.
תביעת עיזבון – (האם יכולים לתבוע כאב וסבל?) תלוי בהליך
הפטירה של הניזוק.
34
בעוולה נזיקית רגילה – אין הגבלת סכום וביהמ"ש קובע
סכום לכאב וסבל על סמך ראיות ובהתחשב בנסיבות
הסובייקטיביות :גיל ,ימי אשפוז ,סיכוי החלמה ועוד.
אב נזק קיצור תוחלת חיים ואבדן הנאות חיים
סכום גלובאלי – רק בתביעה ע"פ פקנ"ז.
השפעת אורך החיים שקוצרו על סכום הפיצוי.
איבוד הכרה –תקופה זו נמנית בחישוב קצור תוחלת
חיים.
אבדן הנאות החיים הוכר כראש נזק בר פיצוי (אגבבה).
35
הוצאות קבורה
חי – אין צורך בקבורה.
מת (עיזבון) – ע"פ ס' (19ב) :נסיעה להלוויה ,אחוזת
קבר/מצבה.
מת (תלויים) – ס' .80
הוצאות האבל אינם נכללים בפיצוי זה – ס' .)2(81
36
פיצויים נוספים לתלויים
אובדן שירותים (הקבלה לעזרת הזולת/צ"ג בעיזבון) –
לא מדובר בפיצוי לנזק נפשי.
ע"א 64/89גבאי נ' לוזון– די להוכיח שהשירותים
שאבדו ניתנים להערכה שיפוטית ולפיצוי במונחים
כספיים ואין צורך להוכיח הוצאה בפועל.
37
פיצויים לנפגעי תאונות דרכים/פקנ"ז.
תחשיבי נזק זהים בפיצוי על פי הפלת''ד ובפיצוי על פי
הפקנ''ז:
.1
.2
.3
הוצאות רפואיות.
הוצאות שאינם רפואיות.
עזרה צד ג'.
תחשיבי נזק שאינם זהים:
.1
38
.2
הפסד השתכרות.
כאב וסבל.
פיצויים עבור נזק וכאב לפי חוק הפלת''ד
בראש נזק כאב וסבל זה יש אבחנה בין פלת"ד ובין תביעת נזיקין אחרת:
בפלת"ד :תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים
בשל נזק שאינו נזק ממון) קובעות:
39
לניזוק חי:הגבלת תקרת פיצוי לסך של ₪ 100,000עבור נכות של 100%
(כיום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עומד על .)₪ 167,000
קביעת נוסחה מתמטית לחישוב אשר לוקחת בחשבון את הפרמטרים
הבאים :נכות רפואית ,ימי אשפוז ,גיל (מעל )30ומשכללת אותם בנוסחה.
עזבון :אם התאונה גרמה למוות הפיצוי יהיה 25%מהסכום המקסימאלי.
תלויים -לא זכאים לתביעה בראש נזק זה
פיצויים לתלויים
חישוב אבדן תמיכה בתביעת התלויים –
א .חילוץ גודלה של ידה בתא המשפחתי :את הכנסת הנפטר מחברים
להכנסת בת/בן זוג וזו ההכנסה המשפחתית .את ההכנסה המשפחתית
מחלקים במספר הידות (מספר הידות כולל :ידות לכל בני המשפחה +ידה
לנפטר +ידת משק בית) .התוצאה היא גודלה של ידה.
ב .חישוב התלות החודשית – מהכנסתו של הנפטר מחסירים את ידתו שלו
וזה הפיצוי החודשי המגיע לתלויים.
פס"ד יחזקאל – חזקה בנוגע לתלות ילדים.
40
פיצויים לעיזבון
חישוב השנים האבודות–
41
ניזוק הותיר אחריו תלויים:
החישוב יעשה באותה הדרך של חישוב התמיכה בתלויים רק
בתוספת ידת החיסכון.
ניזוק שלא הותיר אחריו תלויים:
גובה בסיס השכר ( 30% Xחיסכון) xחודשים מגיל 21עד גיל
פנסיה
היוון
הפחתה מסכום הפיצוי המלא על נזקי העתיד את רווח
ההשקעה האפשריים (ההיוון נעשה בכל ראשי הנזק
המתקבלים לעתיד).
ע''א 836/76סעדה נ' חמדי-
3%היוון שנתי אלא אם יוכח שבהשקעה ניתן להשיג סכום שונה.
42
הלכת הניכוי
פס"ד דוביצקי וכרכבי:
יש להבחין בין ראשי הנזק הנמצאים בחפיפה ואותם לנכות זה
מזה –
אבדן התמיכה (לתלויים) והשנים האבודות (לעזבון)
מקום בו אין זהות בין היורשים לבין התלויים יש לנכות
מתביעת העיזבון את תביעת התלויים .כלומר ,קודם התלויים
מקבלים.
\
כאשר יש זהות בין היורשים לבין התלויים יקבלו את הפיצוי
הגבוה מהשניים.
43
בשאר ראשי הנזק שאינם בתחום החפיפה לא תהיה הפחתה.
שלב שלישי :קיזוז וניכוי הטבות
44
החזרת המצב לקדמותו ולא להרוויח מהפיצוי:
היחס בין המטיב-מזיק-ניזוק.
מיטיב וולנטארי.
חוזה ביטוח אישי.
פנסיה.
משכורת.
גמלאות.
המוסד לביטוח לאומי.
קופת חולים.
ירושה.
הטבות הכוונה היא לכל אותם מצבים בהם זכאי אדם לקבלת כספים
שונים מצד ג' בגין התאונה בה ניזוק.
מיטיב – מי שנתן את ההטבה ,מוטב – מקבל ההטבה (הניזוק).
הטבות כתוצאה מפגיעה:
מכוח חוזה :חוזה ביטוח ,פנסיה.
מכוח חוק :המוסד ביטוח לאומי או קופות החולים.
מכוח רצון – עזרה וולונטרית.
חקיקה המסדירה את נושא ההטבות :סעיף 86 + 81לפקנ"ז +חוק
לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף) ,תשכ"ד 1964 -
סעיפים 81ו – 86לפקנ"ז
.81 סכומים שלא יחושבו
בקביעת סכום הפיצויים לא יובאו בחשבון -
( )1סכום שנתקבל או שזכאים לקבלו במות המת לפי חוזה-ביטוח;
( )2סכום ששולם או שחייבים לשלמו לרגל האבל על המת.
.86 סכום ביטוח לא יובא בחשבון פיצויים
שעה שבאים לשום פיצויים המשתלמים בשל עוולה ,לא יובא בחשבון
כל סכום ששולם או שמגיע לרגל אותה עוולה על פי חוזה-ביטוח.
חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבות נזקי גוף)
סעיף 1לחוק קובע מהי הטבה:
" הוצאות שהוצאו או שירות שניתן כדי לתקן נזק גוף ,למנוע מניזוק
החמרתו של נזק נוסף או להקל מסבלו ,לרבות תמיכה שניתנה לניזוק
למחייתו ולמחיית בני ביתו שנצטרך לה עקב הנזק ,וכן ,אם מת
הניזוק ,תמיכה כאמור שניתנה לאדם הזכאי לפיצוי בשל כך מאת
המזיק".
סעיף 4קובע כי אין נפקא מינה אם המיטיב פעל לפי חובה שבדין או
שבהסכם או שפעל בהתנדבות .אלא אם כן היה המיטיב תאגיד ביטוח
ופעל לפי חוזה ביטוח.
חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף)
סעיף 2לחוק קובע את זכותו של מיטיב להיפרע את הטבת הגוף מאת
המזיק עד כדי סכום שהמזיק היה חייב למוטב על פי דין בשל גרימת
נזק הגוף אלמלא ההטבה.
סעיף 5לחוק קובע כי אין להיפרע לפי חוק זה אלא הוצאות ,שכר
שירות ודמי תמיכה סבירים .לגבי המשכורת אם שולמה אותה
משכורת כבעבר רואים אותה לעניין זה כהוצאה סבירה.
מיטיב וולונטארי
אדם/גורם המבקש לתת כספים לניזוק בגין התאונה באופן וולונטארי.
ההנחה היא כי המטיב הוולונטרי ביקש להטיב עם הניזוק על רקע
היכרות אישית ולא עם המזיק.
פיצוי מהמזיק לאחר ההטבה :הכלל הוא שכספי ההטבה שייכים
למיטיב ולא לניזוק על מנת שהניזוק לא יזכה בכפל פיצוי .לכן ,ניתנת
למיטיב אפשרות תביעה ראשונית.
יחד עם זאת ,אם המיטיב לא עושה שימוש בזכותו (מוותר עליה או
חלה התיישנות) יכול הניזוק לתבוע את עלות ההטבה ולזכות לכאורה
בכפל פיצוי.
האם יש לקזז משכורת?
ע"א ,18/81קלייר נ' גולדנברג –
אם מדובר בתשלום משכורת בזמן העדרות אשר הניזוק יצטרך
להחזירה או שתנוכה ממשכורות עתיד (מעין הלוואה) הרי שאין זו
הטבה שהמיטיב יכול לתבוע בגינה ולא מדובר בתשלום משכורת שיש
לנכותו מהפיצוי לניזוק.
אם מדובר בתשלום משכורת שהניזוק לא יצטרך להשיב הרי שמדובר
בהטבה .המעסיק יוכל לתבוע הטבת נזקי גוף ואם לא יתבע אזי הזכות
שמורה לניזוק.
סעיף 5לחוק תיקון דיני הנזיקים (הטבת נזקי גוף) קובע כי תשלום
משכורת הינה הוצאה סבירה.
הטבה מכוח חוזה ביטוח
חוזה ביטוח :כאשר ההטבה מקורה בחוזה ביטוח ,אשר עשה הניזוק
לעצמו ,קובע סעיף 4לחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי
גוף) וקובעים סעיפים 81ו – 86לפקנ"ז כי אין המזיק נהנה מביטוח
זה.
התוצאה היא שניזוק ייהנה מכפל פיצוי למעשה.
הרציונאל הוא שמכיוון שהניזוק שילם את פרמיית הביטוח לאורך
השנים אין כל סיבה שהמזיק יהיה זה שייהנה מפירות החוזה.
הטבה מכוח חוזה ביטוח פנסיוני (פנסיה)
אם בעקבות התאונה יצא הניזוק לפנסיה מוקדמת אז יש כאן מעין
הטבה בעקבות התאונה והפיצוי יהיה כדלקמן:
אם מדובר בפנסיה שהיא סכום חד פעמי שנצבר אזי לא יבוצע
ניכוי ולא מדובר בהטבה( .הקדמת התשלומים לא הטיבה עם
הניזוק אלא רק פרסה ליותר שנים את הכסף המגיע לו).
אם מדובר בפנסיה חודשית שמשולמת ללא קשר לסכום צבירה
אזי מדובר בהטבה והגמלה תקוזז מסכום הפיצוי שמגיע לנפגע כל
חודש עד גיל הפנסיה .לאחר גיל הפנסיה לא תקוזז הגמלה שכן אזי
מתנתק הקש"ס בין המאורע לנזק כי ממילא היה מקבל הניזוק את
הפנסיה.
בע"א ,331/75מבטחים נ' פלאצי ,נקבע כי קצבת שאירים
מפנסיה הינה הטבת גוף אשר המיטיב יכול לתבוע בגינה.
מכוח חוק – גמלאות מהמדינה האם יש לקזז?
בהתאם לסעיף 2לחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי
גוף) ,גמלה שמקבל הניזוק מהמדינה תקוזז מסכום התביעה אשר
רשאי הניזוק להגיש.
בנוסף ,המדינה תהיה רשאית לתבוע מן המזיק את ההטבה( .ע"א
599/68לנקרי נ' מ"י).
דג' לגמלה מהמדינה -המוסד לביטוח לאומי
בנסיבות מתאימות ניזוק יכול לתבוע קבלת גמלה מהביטוח הלאומי
בגין מעשה העוולה ו/או התאונה.
הכלל הוא כי יש לקזז את מלוא סכום הגימלאות אשר מקבל הניזוק
מהביטוח הלאומי ואשר יקבל בעתיד כתוצאה מהפגיעה.
אם אדם בוחר להימנע מלתבוע את המוסד לביטוח לאומי ,ביהמ"ש
יקזז את הסכומים להם הוא זכאי מאת הביטוח הלאומי שכן אין אדם
זכאי לוותר על זכות התביעה הזו (ע"א 714/80גולדברגר נ' בסה).
לעומת זאת ,אם הגיש תביעה וחלקה/כולה נדחתה אזי יקוזזו רק אותם
גימלאות אשר קיבל בפועל.
ביטוח לאומי – המשך קיזוז
סעיף 320לחוק הביטוח הלאומי קובע כי אם אדם זכאי לשתי
גימלאות מן הביטוח הלאומי אזי הוא יקבל רק את הגבוהה מבין
השתיים.
לכן ,כאשר באים לבצע קיזוז קצבאות ביטוח לאומי יש לקחת עובדה
זו בחשבון ולבדוק האם הקצבה כתוצאה מהתאונה ניתנה ו/או לא
פגעה בקיצבה אחרת לה היה זכאי הניזוק.
חלוקה בין הניזוק לביטוח הלאומי בכספים
סעיף (330א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי אם הגיש הזכאי לגמלה
תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד
לפי סעיף (328א) ,לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75%מסך כל
הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד ,והזכאי
לגמלה יהיה זכאי ליתרה.
ע"א ,541/88החברה להגנת הטבע נ' עיזבון תמר .חלוקה בפיצויים :לפי
מה שמגיע ,אולם ,אם הפיצוי המגיע לניזוק נבלע כולו או רובו בפיצוי
המגיע לביטוח הלאומי הרי החלוקה תהיה כדלקמן 25% :לניזוק ו –
75%לביטוח הלאומי.
המוסד לביטוח לאומי – זכות חזרה למזיק
סעיף 328לחוק הביטוח הלאומי[נוסח משולב] מעניק לביטוח הלאומי
זכות לתבוע בחזרה מזיק כאשר האירוע המזיק הצמיח זכות לקבלת
גמלה על סמך חוק זה.
חריג לזכות החזרה :בהתאם לסעיף 82לפקנ"ז כאשר המזיק הוא
המעסיק .במקרים כאלה אין הביטוח הלאומי יכול לחזור למעסיק שכן
בדיוק בשביל כך המעסיק שילם דמי ביטוח לאומי כל השנים.
ברע"א ,686/97מנורה נ' עיזבון המנוח משה תמר ,נקבע כי גם
עצמאי יחשב למעסיק לעניין זכות החזרה.
הטבה של קופות חולים
בעבר הביטוח בקופת חולים היה וולונטארי ולכן נהגו כלפיו כמו חוזה
ביטוח אחר ולא התחשבו בהטבות אשר קיבל הניזוק עקב ביטוח זה
בעת פסיקת הפיצויים.
בשנת 1994חוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי הקובע חובת ביטוח
בקופת חולים ובד בבד קובע את סל השירותים שעל קופ"ח להעניק
למבוטחיהן.
סעיף 22לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי קופת חולים או נותן
שירותים ,שנתנו שירותי בריאות למי שחלה או למי שנפגע ממזיק
זכאים להיפרע את הטבת הנזק מהמזיק או ממבטחו או מכל אדם אחד,
בשל חבותם לפי כל דין או לפי כל חוזה ביטוח ,בסכום ההוצאות אשר
הוציאו בפועל למתן שירותי הבריאות למי שנפגע או שחלה כאמור.
הטבת קופת חולים -המשך
בע"א ,5557/95סהר חברה לביטוח נ' חדד מתייחס בית המשפט
לסוגיה זו בקובעו כי טיפולים הנכללים במסגרת החוק לא יוכל הניזוק
לתבוע בגינם .לעומת זאת יהיה רשאי הניזוק להגיש תביעה על
טיפולים שאינם בסל השירותים וחובת ההוכחה כי הטיפול לא ניתן
במסגרת קופת החולים הינה על הניזוק.
בע"א 2801/96אל על נתיבי אויר לישראל נקבע כי בדומה למוסד
לביטוח לאומי גם כאן ניזוק חייב למצות את זכויותיו מול קופת
החולים ואין הוא יכול לתבוע את המזיק תוך שהוא מבקש להימנע
מתביעה נגד קופת החולים משיקולים שונים.
ירושה – אין קיזוז האצה
לכאורה גם האצת ירושה הינה בגדר הטבה לה זוכה עיזבונו של
הניזוק עם מותו.
בע"א 5/84יחזקאל נ' אליהו חברה לביטוח נקבע כי לא יקוזז שווי
האצת הירושה וזאת מהטעם שהרווח מהאצת הירושה מתקזז לעומת
ההפסד האפשרי שכן נמנע מהניזוק להמשיך לעבוד ולהרחיב את
ירושתו.
שאלה רביעית – אופן הפיצוי
פיצוי חד פעמי ,פיצוי תכוף או פיצוי עיתי.
פיצוי עיתי :סעיף 6בפלת"ד דן בשאלת הפיצוי העיתי בעוד בפקנ"ז
אין כל התייחסות לאופציה זו.
בע"א ,283/89עיריית חיפה נ' מוסקוביץ קובע ביהמ"ש העליון כי יש
להחיל את האופציה של תשלום עיתי גם בפקנ"ז וכי ההחלטה בנוגע
לאופן התשלום מסורה לבית המשפט גם ללא הסכמת הצדדים.
בפס"ד זה נקבעים אמות מידה להפעלת הסמכות לפסוק פיצויים
עיתיים :מחד ,עקרון סופיות הדיון ומאידך עשיית צדק.
פיצוי עיתי המשך
בפס"ד עיריית חיפה נ' מוסקוביץ נקבע כי כל עוד לא נעשה הסדר
תחיקתי או מינהלי להבטחת התשלום העיתי ,יש להגביל את יישום
השיטה למקרים שהמזיק הוא המדינה .גם כשניתן לבטוח במעמדו
הכלכלי של המזיק ,יש לנקוט שיטה זו רק במקרים שהערכת הנזק
מבוססת על סיכוי עתידי ,שהערכתו קשה.
בע"א 960/02עיזבון סביחי נ' הפניקס – ביהמ"ש המחוזי פסק פיצוי
עיתי בהתחשב בסיכויה של האלמנה להינשא שוב .ביהמ"ש העליון
קיבל את הערעור וביטל את התשלום העיתי שכן בהתאם להלכה אין
להתחשב בנתון זה ,אין זו המטרה לשמה נקבע מוסד התשלום העיתי
ותיקון ההלכה כיום הינה עניין למחוקק להתערב בו.