תקשורת בין נוירונים
Download
Report
Transcript תקשורת בין נוירונים
שיעור 5
התקשרות בין נוירונים
• נוירונים מתקשרים זה עם זה ללא הפסקה.
• התקשורת העיקרית נעשית בהעברה סינפטית ( synaptic
)transmissionבאמצעות נוירוטרנסמיטרים.
•
•
•
•
•
•
כאשר פוטנציאל הפעולה מגיע לקצה האקסון ,הוא משפיע על תא אחר,
בצורה ישירה או בצורה בלתי ישירה.
בכמה מקרים ספציפיים ,פוטנציאל הפעולה יכול לעבור ישירות מתא לתא
אחר.
ברוב המקרים פוטנציאל הפעולה נעצר בקצה האקסון .כיוון שאין רציפות
מבנית בין תא העצב לתא המטרה ,נוצר מצב שבו הולכה חשמלית אינה
אפשרית ,ובמקומה מתקיימת העברה כימית של הגירוי.
העברה מתבצעת על ידי שחרור של מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים) אל
המרווח הסינפטי וקליטתם בתא המטרה .המוליכים העצביים
מיוצרים ומאוחסנים בשלפוחית הסינפטית ,אשר נמצאת בקצה האקסון של
תא העצב.
הסינפסה היא מקום העברת האינפורמציה ביו הנוירון לבין תא אחר.
במרווח הסינפטי יש נוזל חוץ-תאי שדרכו מתפזר הנ"ט.
•
•
•
•
הנ"ט יוצרים פוטנציאלים פוסט-סינפטיים .כלומר ,דה-פולריזציות
או היפר-פולריזציות המגבירות או מאטות את קצב הירי באקסון
של הנוירון הפוסט-סינפטי.
הנ"ט נקשרים אל אזור במולקולת הרצפטור (הקולטן) הנקרא
אתר הקשירה (.)binding site
חומר כימי הנקשר באתר זה נקרא ליגנד (.)ligand
הנ"ט הוא ליגנד טבעי .אולם יש חומרים בטבע שהם גם
ליגנדים :בטבע – חומרים מצמחים או מארס ,במעבדה – סמים
ותרופות.
• סינפסה בין נוירון לנוירון נמצאת בין האקסון של נוירון אחד לבין הדנדריטים,
גוף התא ,או האקסון של תא אחר.
• ברוב המקרים הסינפסה נמצאת בין האקסון של הנוירון הראשון ,לבין
הדנדריטים או גוף התא של הנוירון השני.
• ההעברה העצבית היא בכיוון אחד :מהאקסון של הנוירון הראשון ,שהוא
הנוירון הפרה-סינפטי ( ,)Presynapticלנוירון השני שהוא הנוירון הפוסט-
סינפטי ( ,)Postsynapyicאו לתא השני (שריר ,בלוטה) שהוא תא פוסט-
סינפטיhttps://www.youtube.com/watch?v=6Ra3il45vnE.
• בכפתורים הסופיים
שבקצה האקסון יש
שלפוחיות סינפטיות.
אלה הם כדורים
קטנים שבתוכם
מולקולות של הנ"ט.
בתמונה בצד ימין ,שלפוחיות ( )Synaptic vesicles
במרווח הסינפטי ,תצלום מיקרוסקופי
פליטת הנ"ט
• פוטנציאל פעולה מועבר לאורך האקסון
• מגיע לכפתורים הסופיים
• שלפוחיות סינפטיות פוקעות
• מרוקנות את תוכנן אל המרווח הסינפטי.
פליטת הנ"ט
•
•
•
•
איך מתבצעת הפליטה?
אזור הפליטה (כפתורים סופיים הממוקמים לקראת קצה האקסון)
מכיל תעלות סידן ( )Ca2+תלויות מתח.
פוטנציאל פעולה מגיע אל הכפתור הסופי וגורם דפולריזציה של
הממבראנה .משום שפעילות התעלה קשורה למתח ,היא נפתחת
בזמן הדפולריזציה.
הסידן החיובי נמצא בריכוז גבוה מחוץ לתא (בדומה לנתרן) .לכן
כשהתעלות נפתחות הוא נכנס לפנים התא ,כלומר אל תוך האקסון,
בכוח הלחץ האלקטרוסטטי (בתוך התא המטען שלילי כזכור) וכוח
הדיפוזיה (אין הרבה סידן בתוך התא).
פליטת הנ"ט -המשך
•
•
•
•
•
•
כניסת הסידן גורמת לתנועה של שלפוחיות המכילות נ"ט לדופן
הממבראנה של הכפתור הסופי.
הסידן גם מאפשר את פתיחת השלפוחיות לאחר מכן.
אם הסידן לא ייכנס ,לא תהיה יציאה של נ"ט.
כחלק מהתהליך הזה ,ממבראנת השלפוחית עוברת איחוי עם
ממבראנת האקסון (ממבראנת הכפתורים הסינפטיים) ,ותוכן
השלפוחית משתחרר החוצה.
בדרך בזו משוחררות אלפי מולקולות של נ"ט למרווח הסינפטי.
בסוף התהליך ,נשאי סידן מיוחדים מסלקים את הסידן החוצה מפנים
התא אל הנוזל החוץ תאי.
שאלה...
• לאחר שעבר הנ"ט למרווח הסינפטי ,כיצד הוא גורם לדפולריזציה או
להיפר-פולריזציה בתא הבא?
• כלומר ,כיצד הוא מעורר או מעכב את הפעילות של התא הבא?
תשובה!
•
•
•
•
•
המולקולות של הנ"ט עוברות למרווח הסינפטי ,ונקשרות לקולטנים
ספציפיים שנמצאים על גבי הממבראנה הפוסט-סינפטית.
קולטנים אלה הם מולקולות חלבון מיוחדות המכונות קולטנים פוסט-
סינפטיים.
הקולטנים הללו גורמים לפתיחה של תעלות יונים בממבראנת התא הפוסט-
סינפטי.
תעלות אלה נקראות ,Chemically Gated Channelsאו Ligand gated
.channelsזאת בגלל שהתעלות (או השערים בתעלות האלה) נפתחים
כתוצאה מקישור חומר כימי לממבראנה הפוסט-סינפטית.
תעלות אלה מאפשרות ליונים מסוימים להיכנס או לצאת מהתא.
• המסקנה אם כן היא שהנוכחות של נ"ט מאפשרת ליונים להיכנס או
לצאת מהתא הבא ,באמצעות הפעלת התעלות המיוחדות הללו.
• השינוי במינון היונים מעורר או מעכב את התא הבא.
• הפוטנציאל הפוסט-סינפטי יכול להיות דפולרי (מעורר) או היפר-פולרי
(מעכב).
• סוג תעלת היונים הנפתחת עם הפעלת הקולטן היא שתקבע מה יקרה.
• בממבראנה הפוסט סינפטית יש 4סוגים עיקריים של תעלות יונים תלויות
נ"ט :תעלות נתרן ( ,)Na+אשלגן ( ,)K+כלוריד ( ,)Cl-וסידן (.)Ca2+
• המקור העיקרי לפוטנציאל פעולה מעורר היא תעלת הנתרן (.)Na+
• כאשר נתרן נכנס לתא האפקט שלו חזק מאוד והוא גורם לדפולריזציה.
במושגים של תקשורת בין נוירונים מדובר בEPSP
– Excitatory Post Synaptic Potentialפוטנציאל פוסט סינפטי מעורר.
• פוטנציאלים אלה גורמים לגירוי הנוירון הפוסט-סינפטי ,על מנת לייצר
פוטנציאל פעולה.
• עכבה תגרום ל .Inhibitory Post Synaptic Potential ,IPSP
• פוטנציאלים אלה מונעים מהנוירון הפוסט-סינפטי לייצר פוטנציאל
פעולה.
• תהליך זה מתרחש עקב פתיחה של תעלות אשלגן או כלוריד.
• מדוע פתיחת תעלות אשלגן גורמת ל ?IPSP
• רמז :כזכור יש עודף של יוני אשלגן בתוך התא.
• מדוע פתיחת תעלות כלוריד גורמות ל ?IPSP
• רמז :הכלוריד הוא שלילי ונמצא מחוץ לתא.
• לסיכום חלק זה,
• נוירוטרנסמיטר אקסטטורי ( )Excitatory Neurotransmitterגורם לדה-
פולריזציה של ממבראנת הנוירון או התא הפוסט-סינפטי.
• נוירוטרנסמיטר אינהיביטורי ( )Inhibitory Neurotransmitterגורם
להיפרפולרזציה של ממבראנת הנוירון או התא הפוסט-סינפטי.
סיום הפוטנציאל
• שאלה :הנ"ט במרווח הסינפטי גורם להפעלה או עיכוב של
התא הבא .אם כך ,מה מונע מהנ"ט להמשיך ולהפעיל או
לעכב את התא הבא שוב ושוב ללא הפסק?
• במלים אחרות – מה מפסיק את פעולות של הנ"ט?
• תשובה :ישנם שני מנגנונים שעושים זאת ,ביעילות רבה.
מנגנון :1קליטה חוזרת
•
•
•
•
במנגנון זה הכפתור הסופי מסלק במהירות את הנ"ט מן
המרווח הסינפטי.
דבר זה נעשה באמצעות מולקולות נשא מיוחדות המצויות
בממבראנה.
הן מעבירות את הנ"ט "על גבן" מהמרווח הסינפטי בחזרה
לציטופלזמה.
תהליך זה הוא מהיר מאוד ולכן הקולטן הפוסט סינפטי
נחשף לנ"ט לפרק זמן קצרצר.
מנגנון :2דה-אקטיבציה אנזימטית
•
•
•
•
בדרך זו נהרסת מולקולת הנ"ט ע"י אנזים מיוחד.
יש רק נ"ט שמסיים את חייו כך ,וזהו אציטילכולין ()ACh
נ"ט שכיח מאוד בסינפסות על גבי סיבי שריר ,ובחלק
מהסינפסות ב .CNS
האנזים מפרק מייד את הנ"ט הזה ובאופן יעיל מאוד.
מולקולה אחת של האנזים מפרקת 5000מולקולת של
הנ"ט במהלך שניה אחת.
מנגנונים להעברה
העצבית :סיכום