Transcript מחויבות קיימת

‫הפרשות‪ ,‬התחייבויות תלויות‬
‫ונכסים תלויים‬
‫‪IAS 37‬‬
‫מאי ‪2010‬‬
‫‪1‬‬
‫תחולה‬
‫•‬
‫התקן חל על כל ההפרשות‪ ,‬ההתחייבויות התלויות והנכסים‬
‫התלויים‪ ,‬למעט אלה‪:‬‬
‫– הנובעים מחוזי ביצוע (‪ ,)Executory contracts‬למעט חוזים מכבידים‬
‫(‪.)Onerous Contract‬‬
‫– נמצאים בתחולת תקנים אחרים‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫• מכשירים פיננסיים (לרבות ערבויות פיננסיות) אשר בתחולת ‪.IAS-39‬‬
‫• טיפול בהתחייבויות תלויות אצל רוכש בצירוף עסקים ‪ -‬מטופל ב‪.IFRS 3-‬‬
‫• חוזי הקמה ‪ -‬לפי ‪.IAS-11‬‬
‫• טיפול בנכסים והתחייבויות בנושא מיסים ‪ -‬לפי ‪.IAS-12‬‬
‫• חכירות (למעט חכירות תפעוליות שהפכו למכבידות) ‪ -‬לפי ‪.IAS-17‬‬
‫• הטבות לעובדים ‪ -‬לפי ‪.IAS-19‬‬
‫• חוזי ביטוח ‪ -‬לפי ‪.IFRS-4‬‬
‫‪2‬‬
‫הגדרות – הפרשה לעומת התחייבות‬
‫• התחייבות (‪ )Liability‬היא מחויבות (‪)Obligation‬‬
‫קיימת של ישות הנובעת מאירועי העבר‪ ,‬אשר‬
‫סילוקה חזוי לגרום תזרים שלילי של משאבים של‬
‫הישות המגלמים הטבות כלכליות‪ .‬הדוגמאות‬
‫הקלאסיות‪ :‬התחייבות לספקים (‪)trade payables‬‬
‫או הוצאות לשלם (‪.)Accruals‬‬
‫• הפרשה (‪ )Provision‬היא התחייבות שעיתוי פירעונה‬
‫או סכומה אינו וודאי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫הגדרות – הפרשה לעומת תלויה‬
‫•‬
‫•‬
‫הפרשה (‪ – )Provision‬למרות שעיתוי פירעונה או סכומה‬
‫אינו וודאי‪ ,‬מוכרת כהתחייבות בדוחות הכספיים‪.‬‬
‫תלויה (‪ – )Contingent Liability‬לא מוכרת כהתחייבות‬
‫מאחר שהיא‪:‬‬
‫– מחויבות אפשרית (לא מחויבות קיימת) שקיומה יאומת רק אם‬
‫יתרחש‪ ,‬או לא יתרחש‪ ,‬אירוע עתידי בלתי וודאי שאינו בשליטת‬
‫הישות‪.‬‬
‫– מחויבות קיימת שלא עומדת בתנאי ההכרה של הפרשה (לא צפוי‬
‫שתמומש‪ ,‬או לא ניתן לאמוד אותה במידה מספקת של מהימנות)‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫תיאור כללי של הוראות התקן‬
‫מחויבות – במקרים נדירים לא ברור אם ישנה מחויבות קיימת‪ ,‬ואז‪..‬‬
‫יותר סביר מאשר לא‬
‫שהמחויבות אינה‬
‫קיימת לתאריך המאזן‪.‬‬
‫יותר סביר מאשר לא‬
‫שהמחויבות קיימת‬
‫לתאריך המאזן‪.‬‬
‫מחויבות אפשרית‬
‫מחויבות קיימת‬
‫לא צפוי שימוש‬
‫במשאבים כלכליים‬
‫צפוי שימוש‬
‫במשאבים כלכליים‬
‫לא ניתן לאמוד במידה‬
‫מספקת של מהימנות‬
‫את הסכום (נדיר)‬
‫‪5‬‬
‫תלויה‬
‫ניתן לאמוד במידה‬
‫מספקת של מהימנות‬
‫את הסכום‬
‫הפרשה‬
6
‫תנאים להכרה בהפרשה‬
‫• הפרשה תוכר בדוחות הכספיים כאשר מתקיימים‬
‫כל התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬לישות מחויבות קיימת (משפטית או משתמעת)‬
‫כתוצאה מאירועי העבר (אירוע מחייב);‬
‫‪ .2‬צפוי שיידרש תזרים שלילי של משאבים‬
‫המגלמים הטבות כלכליות כדי לסלק את‬
‫המחויבות; וכן‬
‫‪ .3‬ניתן לערוך אומדן מהימן של סכום המחויבות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫הסבר התנאים להכרה בהפרשה‪:‬‬
‫מחויבות קיימת מאירוע מן העבר‬
‫• אירוע מן העבר‪ ,‬שיוצר מחויבות קיימת‪ ,‬נקרא‬
‫אירוע מחייב (‪.)obligating event‬‬
‫• כדי שאירוע יהיה אירוע מחייב צריך שלישות‬
‫לא תהיה חלופה ריאלית אחרת לסילוק‬
‫המחויבות שנוצרה על ידי האירוע‪.‬‬
‫• זה המצב רק כאשר קיימת מחויבות משפטית‬
‫או קיימת מחויבות משתמעת‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מחוייבות משפטית ומשתמעת‬
‫• מחוייבות משפטית – מחויבות הנובעת מחוזה (מפורש‬
‫או מרומז)‪ ,‬חקיקה או כל דין אחר‪.‬‬
‫• מחויבות משתמעת – מחויבות הנובעת מפעולות הישות‬
‫אשר‪:‬‬
‫– באמצעות דפוס התנהגות המבוסס על ניסיון העבר‪ ,‬מדיניות‬
‫פומבית או הודעה עדכנית מפורטת דיה‪ ,‬הישות גרמה לצדדים‬
‫אחרים להבין שהיא תקבל על עצמה אחריות מסוימת; וכן‪,‬‬
‫– כתוצאה מכך‪ ,‬הישות יצרה בקרב אותם צדדים אחרים ציפייה‬
‫תקפה (‪ )valid expectation‬שהיא תמלא אחריות זו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ניתוח מקרים‬
‫• רק מחויבויות‪ ,‬הנובעות מאירועי העבר‪ ,‬הקיימות ללא קשר לפעולות הישות‬
‫בעתיד יכולות להיות מוכרות כהפרשות‪ .‬כוונה‪/‬צורך של הישות להוציא‬
‫כספים כדי לפעול בדרך מסוימת בעתיד אינה נחשבת מחויבות קיימת ולא‬
‫תוכר הפרשה ‪ ‬הישות יכולה להימנע מהיציאה העתידית ע"י שינוי שיטת‬
‫פעולתה‪.‬‬
‫• מחויבות היא לצד ג'‪ ,‬אך לא צריכים לדעת את זהותו‪ .‬החלטה של הנהלה או‬
‫דירקטוריון לא יוצרת מחויבות‪ ,‬אלא אם כן ההחלטה נמסרה לפני תאריך‬
‫המאזן לאלה המושפעים ממנה‪ ,‬במידה מפורטת כדי ליצור בקרבם ציפייה‬
‫תקפה שהישות תמלא את אחריותה‪.‬‬
‫• האירוע לא חייב להיות מחייב באופן מיידי‪ .‬כאשר נגרם נזק סביבתי‪ ,‬יתכן‬
‫שאין מחויבות לתקן את הנזק‪ .‬אולם גרימת הנזק תהפוך לאירוע מחייב‪,‬‬
‫כאשר חוק חדש מחייב לתקן את הנזק או כאשר הישות מקבלת על עצמה‬
‫פומבית אחריות לתיקון הנזק‪.‬‬
‫• כאשר פרטי הצעת חוק חדשה טרם סוכמו סופית‪ ,‬נוצרה מחויבות רק כאשר‬
‫וודאי למעשה שהחוק שיחוקק יהיה תואם את הצעת החוק‪ .‬ואז מחויבות‬
‫כזו מטופלת כמחויבות משפטית‪ .‬במקרים רבים יהיה זה בלתי אפשרי‬
‫‪ 10‬לראות חקיקה כוודאית למעשה עד להשלמת הליך החקיקה בפועל ‪.‬‬
‫ניתוח מקרים‬
‫• דוגמה ‪1‬‬
‫• דוגמה ‪2‬א'‬
‫• דוגמה ‪2‬ב'‬
‫‪11‬‬
‫צפי לשימוש במשאבים כלכליים‬
‫• הסיכוי שיהיה צורך במשאב כלכלי כדי לסלק את‬
‫המחויבות גדול יותר מאשר הסיכוי שלא יהיה צורך‬
‫בכך (‪.)more likely than not‬‬
‫• כאשר קיימות מספר מחויבויות דומות‪ ,‬קביעת‬
‫הסיכוי שיהיה צורך במשאב כלכלי לצורך סילוק‪,‬‬
‫תיבחן לגבי סוג המחויבות כמכלול‪ .‬לדוגמא‪ :‬אחריות‬
‫בגין מוצרים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫אמידה באופן מהימן‬
‫• השימוש באומדנים הוא חלק מובנה במדידת‬
‫הפרשות – שבמהותן אינן וודאיות‪.‬‬
‫• רק במקרים נדירים ביותר אי אפשר לאמוד את סכום‬
‫המחויבות באופן מהימן – כלומר‪ ,‬התקן מניח כי‬
‫תמיד ניתן לקבוע תחום של תוצאות אפשריות‪.‬‬
‫• במקרה הנדיר לעיל – קיימת התחייבות שלא ניתן‬
‫להכיר בה ויינתן גילוי נדרש לגבי התחייבות תלויה‪.‬‬
‫‪13‬‬
14
‫מדידת הפרשה‬
‫• הסכום המוכר כהפרשה יהיה האומדן הטוב ביותר‬
‫של היציאה הנדרשת לסילוק המחויבות הקיימת‬
‫בתאריך המאזן‪.‬‬
‫• האומדן הטוב ביותר של היציאה הנדרשת לסילוק‬
‫מחויבות קיימת הוא הסכום שישות הייתה משלמת‪,‬‬
‫באופן רציונאלי‪ ,‬כדי לסלק את המחויבות בתאריך‬
‫המאזן או כדי להעבירה לצד שלישי באותו תאריך‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מדידת הפרשה‬
‫•‬
‫•‬
‫כדי להגיע לאומדן הטוב ביותר של הפרשה יש להביא‬
‫בחשבון את הסיכונים ואי הוודאויות אשר בהכרח קשורים‬
‫באירועים ובנסיבות רבים‪.‬‬
‫כאשר הנמדדת עוסקת באוכלוסיה גדולה של פריטים יש‬
‫למדוד את ההפרשה כתוחלת‪.‬‬
‫לדוגמה ‪ -‬ישות מוכרת סחורות עם אחריות לתיקון פגמים‪ .‬אם יתגלו‬
‫פגמים קלים במוצרים‪ ,‬עלויות התיקון יסתכמו ל‪ 1-‬מליון ש"ח‪ .‬במקרה‬
‫של פגמים חמורים‪ ,‬עלויות התיקון יסתכמו ל‪ 4-‬מליון ש"ח‪ .‬על פי‬
‫ניסיון העבר ב‪ 75%-‬מהסחורות לא מתגלים פגמים‪ .‬ב‪ 20%-‬מהמקרים‬
‫מתגלים פגמים קלים וב‪ 5%-‬מהמקרים מתגלים פגמים חמורים‪ .‬הערך‬
‫החזוי של עלות התיקונים במסגרת האחריות (ולפי ערך זה תוכר‬
‫ההפרשה)‪0.75 * 0 + 0.2 * 1 M + 0.05 * 4 M = 400 K :‬‬
‫‪16‬‬
‫מדידת הפרשה‬
‫• ערך נוכחי‪:‬‬
‫– כאשר ההשפעה של ערך הזמן של כסף היא מהותית‪,‬‬
‫סכום ההפרשה צריך להיות הערך הנוכחי של היציאות‬
‫החזויות שידרשו לסילוק המחויבות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫מדידת הפרשה‬
‫•‬
‫השפעת אירועים עתידיים‪:‬‬
‫– יש לשקף בסכום של הפרשה אירועים עתידיים העשויים להשפיע על‬
‫הסכום הנדרש לסילוק המחויבות כאשר ישנן ראיות אובייקטיביות‬
‫מספיקות לכך שאירועים אלה אכן יקרו (כגון‪ ,‬עלות טיהור אתר‬
‫בתום תקופת חייו תקטן כתוצאה משינויים טכנולוגיים בעתיד –‬
‫שיש לגביהם ראיות אובייקטיביות שיתממשו)‪.‬‬
‫– ההשפעה של חקיקה חדשה אפשרית נשקלת במדידת מחויבות‬
‫קיימת‪ ,‬כאשר ישנן ראיות אובייקטיביות מספיקות שהחלת‬
‫החקיקה היא וודאית למעשה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מדידת הפרשה‬
‫• מימוש חזוי של נכסים‪:‬‬
‫– במדידת הפרשה‪ ,‬אין להביא בחשבון רווחים ממימוש‬
‫חזוי של נכסים (גם אם המימוש החזוי קשור באופן הדוק‬
‫לאירוע הגורם ליצירת ההפרשה)‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫מדידת הפרשה בתקופות עוקבות‬
‫• הפרשות יסקרו מחדש בכל תאריך מאזן ויותאמו כדי‬
‫לשקף את האומדן השוטף הטוב ביותר‪.‬‬
‫• כאשר מבוצע היוון‪ ,‬הערך בספרים של ההפרשה גדל‬
‫בכל תקופה על מנת לשקף את חלוף הזמן‪ .‬גידול זה‬
‫יוכר כעלות אשראי‪.‬‬
‫• ההפרשה תנוצל רק בגין אותן יציאות ספציפיות‬
‫שעבורן הוכרה ההפרשה במקורה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫שיפוי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪21‬‬
‫כאשר חזוי שיתקבל שיפוי מצד אחר בגין יציאה‪ ,‬כולה או‬
‫חלקה‪ ,‬הנדרשת לסילוק הפרשה‪ ,‬יש להכיר בשיפוי אם‪ ,‬ורק‬
‫אם‪ ,‬ודאי למעשה שהשיפוי יתקבל אם הישות תסלק את‬
‫המחויבות‪.‬‬
‫דוגמאות‪ :‬חוזי ביטוח‪ ,‬סעיפי שיפוי בחוזה‪ ,‬אחריות ספקים‪.‬‬
‫השיפוי יטופל במאזן כנכס נפרד‪ .‬הסכום שיוכר בגין השיפוי‬
‫לא יעלה על סכום ההפרשה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בדוח רווח והפסד‪ ,‬ניתן להציג את ההוצאה‬
‫המתייחסת להפרשה לאחר ניכוי הסכום שהוכר בגין השיפוי‪.‬‬
22
‫גילוי בגין הפרשות – מידע כמותי‬
‫• ערך בספרים לתחילת התקופה ולסופה‪.‬‬
‫• הפרשות נוספות שנוצרו בתקופה‪ ,‬כולל גידול‬
‫בהפרשות קיימות‪.‬‬
‫• סכומים שנוצלו לסילוק ההפרשה‪.‬‬
‫• סכומי הפרשה שלא נוצלו ובוטלו בתקופה‪.‬‬
‫• גידול בסכום שהוצג בערך נוכחי‪ ,‬הנובע מחלוף הזמן‪,‬‬
‫וההשקעה של שינוי כלשהו בשיעור ההיוון‪.‬‬
‫לא נדרש לתת מידע השוואתי‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫גילוי בגין הפרשות – מידע איכותי‬
‫• תיאור מילולי של מהות המחויבות ועיתויים החזוי‬
‫של השימוש במשאבים הכלכליים‪.‬‬
‫• ציון בדבר אי הוודאות לגבי הסכום והעיתוי וההנחות‬
‫המשמעותיות שבוצעו לגבי השפעת אירועים‬
‫עתידיים‪.‬‬
‫• סכום של שיפוי חזוי‪ ,‬תוך ציון סכום נכס כלשהו‬
‫שהוכר בגין אותו שיפוי חזוי‪.‬‬
‫‪24‬‬
25
‫התחייבות תלויה‬
‫• מחויבות אפשרית‪ ,‬הנובעת מאירועי העבר‪ ,‬שקיומה‬
‫יתברר רק אם יתרחשו‪ ,‬או לא יתרחשו‪ ,‬אירוע‪ ,‬או‬
‫אירועים עתידיים‪ ,‬בלתי וודאיים שבחלקם אינם‬
‫בשליטת הישות; או‬
‫• מחויבות קיימת הנובעת מאירועי העבר אך אינה‬
‫מוכרת היות שלא מקיימת את תנאי ההכרה של‬
‫הפרשה (לא צפוי תזרים שלילי לסילוק מחויבות או‬
‫לא ניתן לאמוד את סכום המחויבות ‪ -‬נדיר)‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫התחייבות תלויה‬
‫• אין להכיר בהתחייבות תלויה‪.‬‬
‫• יש לתת גילוי לקיומה של התחייבות תלויה‪ ,‬אלא אם‬
‫כן האפשרות לתזרים שלילי של משאבים המגלמים‬
‫הטבות כלכליות קלושה‪.‬‬
‫• הגילוי שיינתן (אלא אם לא מעשי לתת גילוי למידע)‪:‬‬
‫– אומדן ההשפעה הכספית של התלויה‪.‬‬
‫– אי הודאות הקשורה לסכום או לעיתוי התזרים השלילי‪.‬‬
‫– האפשרות לשיפוי כלשהו‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫נכס תלוי‬
‫• נכס אפשרי הנובע מאירועי העבר‪ ,‬שקיומו יתברר רק‬
‫אם יתרחשו‪ ,‬או לא יתרחשו‪ ,‬אירוע‪ ,‬או אירועים‬
‫עתידיים‪ ,‬בלתי וודאיים שבחלקם אינם בשליטת‬
‫הישות‪.‬‬
‫• ישות לא תכיר בנכס תלוי – יביא להכרה בהכנסה‬
‫שלעולם לא תתממש‪.‬‬
‫• כאשר המימוש של ההכנסה הוא ודאי למעשה – אז‬
‫הנכס הוא לא נכס תלוי (וניתן להכיר בו)‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫נכס תלוי‬
‫•‬
‫•‬
‫‪29‬‬
‫לגבי נכס תלוי ניתן גילוי אם צפוי תזרים חיובי של הטבות‬
‫כלכליות לישות‪.‬‬
‫הגילוי יכלול תיאור של מהות הנכסים התלויים‪ ,‬וכן‪ ,‬אם‬
‫מעשי‪ ,‬אומדן של השפעתם הכספית (מדידה לפי כללי מדידת‬
‫הפרשה)‪.‬‬
‫אם תזרים חיובי של הטבות כלכליות לישות הפך לודאי‬
‫למעשה‪ ,‬הנכס וההכנסה הקשורה מוכרים בדוחות הכספיים‬
‫לתקופה שבה חל השינוי – כלומר‪ ,‬תביעה שנפסקה לטובת‬
‫החברה לאחר תאריך המאזן לא תוכר כהכנסה (אלא אם כן‬
‫אפשר היה להוכיח שזכייה בתביעה היא ודאית למעשה)‪.‬‬
30
‫יישום כללי ההכרה והמדידה‬
‫• הפסדים תפעוליים עתידיים‪:‬‬
‫– אין להכיר בהפרשה בגין הפסדים תפעוליים עתידיים –‬
‫לא עונה להגדרה הבסיסית של התחייבות ולא מקיים את‬
‫הקריטריונים להכרה בהפרשות‪.‬‬
‫– עם זאת‪ ,‬תחזית להפסדים תפעוליים עתידיים מהווה‬
‫סימן לכך שנפגם ערכם של נכסים מסוימים‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫יישום כללי ההכרה והמדידה‬
‫• חוזים מכבידים (חוזה שגלום בו הפסד)‬
‫– חוזה שהעלויות הבלתי נמנעות לצורך עמידה במחויבויות‬
‫על פי החוזה עולות על ההטבות הכלכליות החזויות‬
‫להתקבל על פיו‪.‬‬
‫– אם לישות חוזה מכביד‪ ,‬המחויבות הקיימת על פי החוזה‬
‫תוכר ותימדד כהפרשה מדידה על בסיס הנמוך מבין עלות‬
‫מילוי החוזה או קנס הביטול‪.‬‬
‫– אם החוזה מתייחס לנכס כלשהו‪ ,‬יש להכיר בהפסד‬
‫מירידת ערך לפני יצירת ההפרשה‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫יישום כללי ההכרה והמדידה‬
‫• שינוי מבני‬
‫– שינוי מבני הוא תוכנית המתוכננת ונשלטת ע"י ההנהלה ואשר יש‬
‫בה לשנות באופן מהותי אחד משני אלה‪:‬‬
‫• את תכולת העסק המבוצע על ידי הישות; או‬
‫• את האופן שבו העסק מתנהל‪.‬‬
‫– דוגמאות‪ :‬מכירת תחום פעילות עסקית או חיסולו‪ ,‬סגירת אתרים‬
‫עסקיים במדינה או אזור‪ ,‬שינוי במבנה ההנהלה‪ ,‬ארגון מחדש‬
‫יסודי וכדומה‪.‬‬
‫– הפרשה בגין עלויות לשינוי מבני מוכרת רק כאשר מתקיימים‬
‫הקריטריונים להכרה בהפרשה‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫יישום כללי ההכרה והמדידה‬
‫• שינוי מבני‬
‫– מחויבות משתמעת לשינוי מבני מתעוררת רק כאשר (במצטבר)‪:‬‬
‫• לישות יש תוכנית פורמאלית מפורטת לשינוי מבני המזהה לפחות את‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫העסק הרלוונטי (או חלק העסק הרלוונטי)‪.‬‬
‫את המיקומים העיקרים המושפעים‪.‬‬
‫המיקום‪ ,‬התפקוד והמספר המשוער של העובדים שיפוצו כתוצאה מפיטוריהם‪.‬‬
‫היציאות שיידרשו על ידי החברה‪.‬‬
‫לוחות זמנים לביצוע התוכנית‪.‬‬
‫• הישות יצרה ציפייה תקפה אצל אלה המושפעים מהתוכנית‪ ,‬שתבצע את‬
‫השינוי המבני‪ ,‬וזאת על ידי התחלת ביצוע התוכנית או על ידי מסירת הודעה‬
‫בדבר מרכיביה העיקריים לאלה המושפעים ממנה‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫יישום כללי ההכרה והמדידה‬
‫• שינוי מבני‬
‫– החלטה של הנהלה או דירקטוריון לשינוי מבני שנתקבלה‬
‫לפני תאריך המאזן אינה יוצאת מחויבות משתמעת‬
‫לתאריך המאזן אלא אם הישות‪ ,‬לפני תאריך המאזן‬
‫החלה ביישום התוכנית או מסרה הודעה ספציפית דיה על‬
‫מרכיביה העיקריים של התוכנית‪ ,‬עד כדי יצירת ציפייה‬
‫תקפה בקרבם שהישות תבצע את השינוי המבני‪.‬‬
‫– התחלת יישום תוכנית לשינוי מבני לאחר תאריך המאזן‬
‫דורש גילוי לפי ‪.IAS-10‬‬
‫‪35‬‬
‫יישום כללי ההכרה והמדידה‬
‫• שינוי מבני‬
‫– הפרשה בגין שינוי מבני תכלול רק יציאות ישירות‬
‫הנובעות מהשינוי המבני‪ ,‬העונות על התנאים הבאים‪:‬‬
‫• כרוכות בהכרח בשינוי המבני;‬
‫• אינן מיוחסות לפעילויות הממשיכות של הישות‪.‬‬
‫– הפרשה בגין שינוי מבני לא תכלול עלויות כגון הכשרה מחדש של‬
‫עובדים‪ ,‬שיווק או השקעה במערכת חדשות וברשתות הפצה‪.‬‬
‫– אין להתייחס לרווחים ממימוש צפוי של נכסים במדידת סכום‬
‫ההפרשה‪.‬‬
‫‪36‬‬
37
‫‪ED of proposed amendments to‬‬
‫‪ – IAS 37‬עיקרי התיקונים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪38‬‬
‫ביטול המונח "הפרשה" והבהרה כי התקן יחול לגבי התחייבויות לא‬
‫פיננסיות (זה גם שמו החדש של התקן)‪.‬‬
‫ביטול קריטריון הצפיות להכרה בהפרשה (צפוי יציאה של משאבים‬
‫כלכליים)‪.‬‬
‫העברת אי הוודאות שקיימת בהתחייבות הלא פיננסית למדידת‬
‫ההתחייבות (לקיחה בחשבון של ההסתברויות בחישוב סכום‬
‫ההתחייבות)‪.‬‬
‫ביטול המונח "התחייבות תלויה"‪ .‬האלמנט התלוי ‪ -‬מתייחס לאי‬
‫הוודאות הקיימת לגבי הסכום הנדרש לסילוק ההתחייבות ולא לאי‬
‫הודאות בנוגע לקיום ההתחייבות‪.‬‬
‫ביטול המונח "נכס תלוי"‪ .‬נכסים תלויים שבעבר הוכרו כנכסים‬
‫נמצאים בתחולה של ‪( IAS-38‬שיפוי הוא עדיין בתחולת ‪.)IAS-37‬‬
‫תודה רבה‬
‫‪39‬‬