היחידה לאבחנה כפולה

Download Report

Transcript היחידה לאבחנה כפולה

‫היחידה לאבחנה כפולה‬
‫בית איזי שפירא‬
‫כנס " יזמות וחדשנות "‬
‫אוגוסט ‪2012‬‬
‫היחידה לאבחנה כפולה‬
‫‪ ‬הוקמה לפני כ‪ 4-‬שנים‬
‫‪ ‬המטרה‪ :‬אבחון וטיפול רב מקצועי לסובלים מ"אבחנה כפולה"‬
‫‪ ‬יחידה ייחודית‪ ,‬שעד היום טיפלה בעשרות מטופלים‪ ,‬ונותנת שירות‬
‫לאוכלוסיה מכל הארץ‬
‫‪ ‬שיתוף פעולה עם המרפאה לרפואה פסיכולוגית בבית חולים שניידר‪,‬‬
‫דר' מייק סטבסקי‬
‫אבחנה כפולה‬
‫‪ ‬מושג המתייחס לסובלים מהפרעה התפתחותית משמעותית – פיגור‬
‫שכלי‪ ,‬ובנוסף מהפרעה פסיכיאטרית ‪:‬‬
‫‪ ‬הפרעות מצב רוח‪ ,‬הפרעות חרדה‪ ,‬סכיזופרניה‪ ,‬הפרעות התנהגות‪,‬‬
‫הפרעת קשב וריכוז ועוד‪...‬‬
‫מדוע יש צורך ביחידה לאבחנה כפולה?‬
‫‪ ‬שכיחות גבוהה של הפרעות פסיכיאטריות בבעלי ‪10-60% :MR‬‬
‫‪ ‬רתיעה של מטפלים במערכות בריאות הנפש מטיפול באוכלוסיה זו‬
‫‪ -Over shadowing ‬תת אבחון פסיכיאטרי‪ ,‬והתיחסות לכל כחלק‬
‫מהפיגור‬
‫‪ ‬בעיות התנהגות ייחודיות לבעלי ‪MR‬‬
‫מדוע יש צורך ביחידה לאבחנה כפולה?‬
‫‪ ‬אוכלוסיה מורכבת עם ריבוי לקויות ולכן יש צורך בהערכה וטיפול‬
‫רב מקצועיים‬
‫‪ ‬היכרות עם צרכי וקשיי המשפחה ומערכות התמיכה והשיקום‬
‫סיבות לריבוי הפרעת פסיכיאטריות בבעלי ‪MR‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נזק "כללי" לרקמת המח‪ -‬מנגנון משותף‬
‫חסרים נוירולוגים נלווים‪ -‬חושיים‪ ,‬נכות‬
‫יכולות קוגניטיביות מוגבלות‬
‫השפעות פסיכולוגיות‬
‫השפעות סביבתיות‪-‬בידוד ודחייה‪ ,‬השפעות שליליות של גורמים‬
‫מטפלים‬
‫השפעות תרופתיות‬
‫מטרות היחידה לאבחנה כפולה‬
‫‪ ‬פיתוח שירות בקהילה מותאם לאנשים עם אבחנה כפולה‬
‫‪ ‬פיתוח ידע וכלים הנדרשים לאבחון רב תחומי‪ ,‬לתהליכי עבודה‬
‫ולהתערבות מקצועית כל אלו בראייה רב תחומית ומערכתית‬
‫‪ ‬לחולל שינוי בקרב אנשי המקצוע בתחום בריאות‪-‬נפש‪ ,‬ביחס‬
‫לאנשים עם "אבחנה כפולה" באמצעות הפצת ידע והכשרות‬
‫מקצועיות‬
‫עקרונות העבודה של היחידה הקהילתית לאבחנה כפולה‬
‫‪ ‬ראייה מערכתית רחבה של המטופל‪ ,‬משפחתו‪ ,‬והסביבה הפיזית והחברתית שלו‬
‫‪ ‬עבודה בצוות רב מקצועי‬
‫‪ ‬שותפות עם משפחה וגורמים בקהילה בשלבי העבודה השונים‪ :‬הערכה טיפול‪,‬‬
‫ותוכנית להמשך‬
‫‪ ‬שירות מייעץ ומתערב לטווח קצר‬
‫‪ ‬גיוס מעורבות של גורמים קהילתיים ורתימתם לתהליך כגון‪ :‬פסיכיאטרים‬
‫בקהילה‪ ,‬רופאי משפחה‪ ,‬עובדים סוציאליים בקהילה‬
‫מבנה היחידה‬
‫הרכב הצוות‬
‫‪ ‬עובד סוציאלי כוללני‪ -‬יהודית נוימן‪ ,‬שרית לבינגטון‬
‫‪ ‬פסיכיאטר‪ -‬דר' עידית דקל‪ ,‬הדרכה‪-‬דר' מייק סטבסקי‬
‫‪ ‬פסיכולוג שיקומי– שי שניידרמן‬
‫‪ ‬מטפל התנהגותי‪ -‬חווה‬
‫‪ ‬מרפאה בעיסוק – דר' מישל שפירא‬
‫‪ ‬קלינאית תקשורת – שפי משיח‬
‫‪ ‬מטפל משפחתי – שפי משיח‬
‫קהל היעד ביחידה‬
‫‪ ‬ילדים מעל גיל ‪ ,4‬ומבוגרים‬
‫‪ ‬פיגור שכלי ‪ :‬אבחון של ‪ 70 IQ‬ומטה על ידי כל גורם פורמלי או‬
‫לומד במסגרת חינוך מיוחד לילדים עם פיגור או חשד משמעותי של‬
‫איש מקצוע כי האדם עם פיגור‬
‫‪ ‬עדות להפרעה נפשית‪ ,‬רגשית או התנהגותית‪ :‬שינוי התנהגותי‪,‬‬
‫תוקפנות‪ ,‬ירידה תפקודית‪ ,‬וכו'‬
‫הצגת מקרה‪ -‬כפיר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בן ‪ 9‬וחצי‪ ,‬יתום מאב‪ ,‬שני מבין שני ילדים‪ .‬מתגורר עם אמו ואחותו‬
‫בת ה‪ 13-‬בבני ברק‬
‫אובחן בעבר כסובל מפיגור שכלי בינוני‬
‫מראה דיסמורפי‪ ,‬חשד לתסמונת‪ -‬ללא זיהוי גנטי‬
‫יוזמת הפנייה‪ -‬אמו‬
‫אי שקט ניכר כמעט כל שעות היום‪ ,‬תזזיתיות פעלתנות‬
‫הצגת מקרה‪ -‬כפיר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לומד בבית ספר עציון של החינוך המיוחד‬
‫בעבר טיפול פסיכיאטרי‪ -‬ריספרדל‪ ,‬נוילפטיל‪ ,‬ללא השפעה‬
‫באינטייק ובהערכה‪ :‬רקע משפחתי מורכב‬
‫פעלתנות ניכרת‪ ,‬חשד ל‪ ADHD-‬ליקוי שפתי משמעותי‪ ,‬רצון‬
‫בתקשורת עם דלות יכולות‬
‫תצפית בבית ספר‪ :‬מוסחות‪ ,‬תזזיתיות‪ ,‬תגובה טובה לגבולות‬
‫הצגת מקרה‪ -‬כפיר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רושם והמלצות ראשוניות‪:‬‬
‫‪ADHD‬‬
‫‪MR-moderate‬‬
‫פער בין יכולות הבנה לביטוי ותקשורת‬
‫קונפליקט במשפחה‬
‫טיפול תרופתי ב‪ -ADHD-‬ריטלין‬
‫הערכת קלינאית תקשורת ביחידה‪ ,‬ובהמשך הדרכה לקלינאית‬
‫התקשורת בבית הספר‬
‫הערכה משפחתית מעמיקה‬
‫הצגת מקרה‪ -‬כפיר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סיכום ביניים לאחר התערבות ראשונית‪:‬‬
‫צורך בטיפול אינטנסיבי של קלינאית תקשורת‪ ,‬פיתוח מיומנויות‬
‫תקשורת לא מילוליות‪ ,‬לוח תקשורת‬
‫שיפור במוסחות ובתזזיתיות בבית הספר‪ ,‬קושי עצום בבית‪ -‬תוספת‬
‫טיפול תרופתי‬
‫בפגישות עם האם‪ -‬רצון בהוצאה למסגרת חוץ ביתית‪ ,‬עיבוד ותמיכה‬
‫בתהליך קבלת ההחלטה‬
‫קשר עם הקהילה לסיוע לאם‪ -‬עו"ס‬