Transcript אמצעי התקשורת ההמוניים כסוכן חיברות

‫חיברות‪ ,‬סוכני חיברות‪,‬‬
‫ואמצעי התקשרות ההמוניים‬
‫חיברות‬
‫ִחברות‪ ,‬או סוציאליזציה‪ ,‬הוא תהליך של התנסות חברתית‬
‫ותרבותית מתמשכת‪ ,‬המקנה ליחיד את דפוסי‪ ,‬כללי וערכי התרבות‬
‫בחברה בה הוא חי‪.‬‬
‫תהליך החיברות נמשך לכל אורך החיים‪.‬‬
‫תהליך החיברות הוא תהליך בסיסי ואף קריטי לעיצוב האישיות‪,‬‬
‫הדימוי העצמי‪ ,‬ההתנהלות הרגשית ודפוסי המחשבה של היחיד‬
‫בחברה‪.‬‬
‫מטרות תהליך החיברות‬
‫‪ .1‬מבחינת החברה – שיבוץ חברים חדשים בחברה‪ .‬העברת‬
‫המורשת התרבותית לדור הבא‪ .‬שמירה על הסדר החברתי הקיים‪.‬‬
‫פיקוח חברתי‪.‬‬
‫‪ .2‬מבחינת היחיד –הפנמת נורמות וערכים מקובלים‪ .‬השתלבות‬
‫"חלקה" בחברה‪ .‬גיבוש האישיות‪ .‬מימוש הפוטנציאל האישי‪.‬‬
‫ההנחה הרווחת היא כי אם לא יבוצע תהליך החיברות או לא יצלח‪,‬‬
‫תיפגע התפתחותו האישית והחברתית של היחיד‪.‬‬
‫גישת הקונפליקט תטען שתהליך החיברות מלמד את היחיד‬
‫את הדפוסים הקיימים בחברה ובשל כך מנציח‪ ,‬סטריאוטיפים וריבוד‬
‫חברתי ומגדרי‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יכול להיות מצב בו החברה תשדר מסרים סותרים‬
‫וזהו מצב היכול ליצור בלבול ושבירה של הערכים החברתיים‪.‬‬
‫סוכני חיברות‬
‫בתהליך החיברות מעורבים גורמים שונים‪ ,‬יחידים וקבוצות‪ .‬כל‬
‫הגורמים התורמים להעברת תהליך החברות מכונים "סוכני חברות"‪.‬‬
‫סוכני החיברות מתווכים בין היחיד לחברה‪ ,‬ומלמדים את האדם כיצד‬
‫להתנהג ולפעול בחברה‪ .‬חלקם עושים זאת באופן מודע וחלקם באופן‬
‫בלתי מודע וללא כל כוונה‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬כל התנסות חברתית משפיעה עלינו‪ ,‬אולם חלק מההתנסויות‬
‫החברתיות משפיעות עלינו הרבה יותר מאחרות‪.‬‬
‫סוכני החיברות העיקריים בחברה המודרנית‬
‫‪ .1‬המשפחה‪.‬‬
‫בשלב הילדות המשפחה היא סוכן החיברות העיקרי משום שהיא מהווה את‬
‫מרכז עולמו של הילד‪.‬‬
‫‪ .2‬בית הספר‪.‬‬
‫בבית הספר הילד רוכש ידע ומיומנויות הנדרשות בחברה‪ ,‬לומד על הכללים‬
‫החברתיים הקולקטיביים ביחס לתחומי החיים השונים‪ ,‬ומתוודע לתרבותו‪.‬‬
‫‪ .3‬קבוצת השווים‪.‬‬
‫קבוצה חברתית המורכבת מבני אותו גיל ואותו סטטוס חברתי ותחומי עניין‬
‫משותפים‪.‬‬
‫‪ .4‬אמצעי התקשורת ההמוניים‪.‬‬
‫טלוויזיה‪ ,‬אינטרנט‪ ,‬קולנוע‪ ,‬רדיו‪ ,‬עיתונים וכו'‪.‬‬
‫סוכן חיברות ראשוני – דמות או קבוצה משמעותית ביותר בתהליך החיברות‪,‬‬
‫האחראית לעיצובה הבסיסי של הזהות‪ ,‬תוך התייחסות למכלול תחומי החיים‪.‬‬
‫ההורים והמשפחה הם הדוגמא הרווחת ביותר לסוכן חיברות ראשוני‪,‬‬
‫אולם זו גם יכולה להיות דמות אחרת מחוץ למשפחה‪.‬‬
‫סוכן חיברות משני – גורם בתהליך החיברות‪ ,‬האחראי לעיצוב תחום ספציפי‬
‫בזהות‪ ,‬למשל‪ :‬מקום עבודה‪ ,‬צבא‪ ,‬תנועת נוער‪ ,‬חוגים ועוד‪...‬‬
‫אמצעי התקשורת ההמוניים כסוכן חיברות‬
‫היסטוריה‬
‫‪ -‬במאה ה‪ 15-‬המצאת הדפוס‪.‬‬
‫אולם רק מראשית המאה ה‪ 20-‬הפכו העיתונים המודפסים לגורם רב השפעה‬
‫בעל תפוצה רחבה‪.‬‬
‫ בתחילת המאה הקודמת התחילו גם לעשות סרטי קולנוע‪.‬‬‫ אמצעי התקשורת האלקטרוניים (רדיו וטלוויזיה) התפתחו בחצי הראשון של‬‫המאה ה‪ 20-‬ומהחצי השני של המאה‪ ,‬הטלוויזיה הופכת למאוד פופולרית ולגורם‬
‫השפעה רב עוצמה‪.‬‬
‫בארה"ב ב ‪ 98%‬מהבתים יש לפחות טלוויזיה אחת‪ .‬בני נוער אמריקאים צופים‬
‫בטלוויזיה מינקותם ועד סיום לימודיהם בכ‪ 20,000 -‬שעות בממוצע‪.‬‬
‫ מסוף המאה ה‪ 20-‬פתיחה של רשת האינטרנט ‪ -‬רשת האינטרנט נבדלת‬‫בחלקה מהגדרה זו‪ ,‬משום שחלק ממנה מנוהל על ידי ההמונים‪.‬‬
‫מה הם לדעתכם האלמנטים החיוביים‬
‫בהשפעת אמצעי התקשורת עלינו?‬
‫אלמנטים חיוביים בהשפעת אמצעי התקשורת‬
‫עלינו‬
‫‪.1‬‬
‫מספקים לנו מידע רב על העולם‪ ,‬על החברה שלנו‪ ,‬על אירועים‬
‫אקטואליים‪,‬על מקצועות ועיסוקים שונים‪ ,‬על אומנות‪ ,‬מדע‪ ,‬היסטוריה וכו'‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫מסבירים ומפרשים אירועים אקטואליים בעזרת מומחים (פרשנים פוליטיים‪,‬‬
‫כלכליים וכו')‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫ביקורת על השלטון – "כלב השמירה של הדמוקרטיה"‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫מחזקים ערכים ונורמות חברתיות (דיווח על לכידתם והענשתם של פושעים)‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫יוצרים תרבות משותפת לאזרחי המדינה‪ ,‬כולם נחשפים לאותם תכנים‬
‫(בעבר "מדורת השבט"‪ ,‬היום פחות עקב ריבוי הערוצים בטלוויזיה ואמצעי‬
‫התקשורת המיועדים ספציפית לקבוצות שונות בחברה)‪ .‬כמו כן מאחדים‬
‫דרך תוכניות העוסקות בהיסטוריה של החברה‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫מספקים בידור והנאה (אסקפיזם‪-‬בריחה מהמציאות)‪.‬‬
‫מה הם לדעתכם האלמנטים השליליים‬
‫בהשפעת אמצעי התקשורת עלינו?‬
‫אלמנטים שליליים בהשפעת אמצעי התקשורת‬
‫‪.1‬‬
‫עלולים להגביר תופעות של אלימות בשל ריבוי תוכניות וסרטים אלימים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫קיימת סכנה שילדים לא ידעו להבחין בין התרחשויות אמיתיות לדמיוניות‬
‫(סופרמן‪ ,‬סרטים מצוירים‪ ,‬הילד עלול לחשוב שאפשר לעוף או לקפוץ מגובה‬
‫רב)‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫"אבדן הילדות" – ילדים קטנים יכולים לראות תוכניות של מבוגרים‪ ,‬וקיימת‬
‫נגישות לסודות המבוגרים (מין)‪ ,‬ערעור השליטה והבקרה של סוכני החיברות‬
‫האחרים (משפחה‪ ,‬בית ספר)‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫עלולים לבטא נורמות וערכים המתנגשים עם אלה שסוכני החיברות האחרים‬
‫(משפחה‪ ,‬בית ספר) רוצים להקנות‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫מעודדים את תרבות הצריכה – הוצאה כספית מיותרת ונזקים נוספים (ג'אנק‬
‫פוד‪ ,‬או תעשיית "היופי" על דימוייה המזיקים)‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫חיזוק ויצירת סטריאוטיפים על אנשים מקטגוריות חברתיות שונות (דרך קטעי‬
‫הומור‪ ,‬סרטי פשע‪ ,‬כתבות חדשות)‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫חיזוק ויצירת סטריאוטיפים מגדריים (התנהגות נשית והתנהגות גברית)‪.‬‬
‫דימוי נשים בפרסומות‬
‫ממצאי מחקר משווה בין פרסומות שהופיעו בעיתונות ובמגזינים בישראל‬
‫בשנים ‪ 1994-1979‬העלו‪ ,‬כי נשים עדיין מוצגות כאובייקטים מיניים‪ ,‬במצבים‬
‫של נחיתות ביחס לגברים ותוך שימוש בחלקי גופן להדגשת כותרות ומשיכת‬
‫תשומת לב‪ .‬על‪-‬פי הסטראוטיפ‪ ,‬אנשים מתייחסים לגבר ולאישה לפי‬
‫קטגוריות המעניקות לגבר סמכות ואמינות ולאישה חוסר ביטחון‬
‫ואמוציונליות‪ .‬הגבר נתפס כמומחה‪ ,‬בעל ידע‪ ,‬ונשים מאופיינות ברגש; הן‬
‫מחייכות‪ ,‬מתלהבות‪ ,‬ונדרשות להסבר של "המומחה" הגברי על‪-‬מנת‬
‫להשתמש במוצר‪ .‬נשים בדרך‪-‬כלל אינן אומרות דברים משמעותיים‪ ,‬הן‬
‫נמצאות בבית או סמוך למוצר‪ ,‬כרקע או כקישוט‪ ,‬הן מדברות על דברים‬
‫טריוויאליים‪ ,‬אין להם שיקול דעת בעניינים רציניים‪ ,‬ובפרסומת הן מהוות את‬
‫הפרס המרומז‪ ,‬או המובטח‪ ,‬הנלווה למוצר עצמו‪.‬‬
‫דוגמאות לפרסומות – האישה כאובייקט מיני‬
‫דימויי היופי הנשי "הבעייתיים" המופצים‬
‫בתקשורת‬
‫‪ .1‬יופי חיצוני נתפס כפרמטר מאוד חשוב בהערכת נשיות‪.‬‬
‫‪ .2‬שאיפה למראה צעיר ככל האפשר‪.‬‬
‫‪ .3‬רזון קיצוני‪.‬‬
‫הקודים המעוותים של עולם האופנה‪ :‬הדוגמנית מימין נחשבת למלאה ולא מתאימה‬
‫ריטוש מרזה בפוטושופ‪:‬‬
‫מימין הדוגמנית האמיתית ומשמאל לאחר ריטוש‬
‫כפי שהופיעה בפרסומת לג'ינס של ראלף לורן‬
‫דימוי היופי כאמצעי לדיכוי נשים‬
‫(טענה פמיניסטית)‬
‫הטענה היא שמודל היופי המופץ השכם וערב באמצעי התקשורת‪ ,‬והחשיבות שניתנת‬
‫למידת היופי של האישה‪ ,‬הם בעצם תגובת נגד של החברה הגברית המערבית‪,‬‬
‫להישגי התנועה הפמיניסטית בשנות השבעים‪ ,‬אשר מטרתה לגרום לדיכוי מחדש של‬
‫הנשים‪ .‬הנשים משתעבדות ל"עבודת יופי" מתמדת‪ ,‬הדימוי העצמי שלהן נפגע כי הן‬
‫מרגישות שמשהו בהן תמיד פגום‪ ,‬הן חשות כל העת צורך להסתיר את הפגמים שלהן‪,‬‬
‫הן עוטפות את עצמן באיפור‪ ,‬הן כל הזמן נמצאות במלחמה עם הגיל שלהן‪ ,‬עם הגוף‬
‫שלהן‪ ,‬עם הפער בין הדימוי הנוכחי של אישה מצליחה שחייבת להיות יפה רזה‬
‫ומושכת‪ ,‬ואיך שהן תופסות את עצמן‪ .‬הן משקיעות זמן רב מדי וכספים‪ ,‬במכוני כושר‪,‬‬
‫בדיאטות אינסופיות‪ ,‬בקנייה של מוצרי קוסמטיקה וביגוד‪ ,‬ובניתוחים קוסמטיים‪.‬‬
‫גם אשת קריירה מחויבת בנוסף כמובן לכישוריה המקצועיים‪ ,‬להיות ייצוגית‪ ,‬להיראות‬
‫טוב‪ ,‬להיראות צעירה ורזה‪ ,‬על מנת להתקדם או אפילו להתקבל לעבודה‪ ,‬וכאשר היא‬
‫מזדקנת וכבר לא "ייצוגית"‪ ,‬היא מתחילה להיות בבעיה‪.‬‬
‫"אם אי פעם התעוררת בבוקר‪ ,‬הזדחלת אל חדר האמבטיה‪ ,‬והבטת בתיעוב‬
‫ביצור הדהוי ונפוח הפנים שהביט בך מן המראה‪ ,‬אם אי פעם ספרת קמטים‬
‫בדאגה או תלשת שערות שיבה ראשונות‪ ,‬אם אי פעם הרהרת שאם תזכי‬
‫בלוטו‪ ,‬יש סיכוי טוב שאחד השימושים בכסף יהיה לעבור כמה ניתוחים‬
‫פלסטיים ולשפר את מראה‪ .‬אם אי פעם הרעבת את עצמך בדיאטת כסאח‪ ,‬אם‬
‫אי פעם הלכת לראיון עבודה בבגדים לוחצים מדי ומאופרת הרבה יותר ממה‬
‫שבדרך כלל‪ ,‬אם אי פעם סירבת לדייט כי בדיוק יצא לך חצ'קון גדול‪ ,‬אם אי‬
‫פעם בכית אחרי שעשו לך תספורת לא מוצלחת‪ ,‬אם אי פעם הוצאת יותר ממה‬
‫שאת מרוויחה ביום על קרם פנים‪ ,‬אם אי פעם הבטת במישהי במקלחות‬
‫משותפות וקינאת בה על שדיה המושלמים‪ ,‬אם אי פעם שאלת את עצמך למה‬
‫אין מגישות בגיל של חיים יבין בטלויזיה‪ ,‬אם אי פעם חשבת שמוזר שבבית‬
‫הקפה הזה יש רק מלצריות בלונדיניות‪ ,‬אם אי פעם אמרת לעצמך שאת חייבת‬
‫למצוא גבר להתחתן איתו לפני שאת מזדקנת ומאבדת את יופייך‪ ,‬אם אי פעם‬
‫מישהו קרא לך מכוערת כשהבעת את דעתך בנושא כלשהו וזה השתיק‬
‫אותך‪ "...‬מונולוג נשי ‪ -‬אינדי וגנר‬
‫‪NRG‬‬
‫מה הוא המודל "הנכון" לנשיות?‬
‫(פנינה רוזנבלום‪ ,‬גולדה מאיר‪ ,‬בר רפאלי‪ ,‬פרופ' עדה יונת)‬
‫האם לנשים כיום יש את החופש לבחור את המודל המתאים להן?‬