Transcript Document

‫נושאי השיעור‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אפקט התחלופה וההכנסה‬
‫הביקוש המפוצה לפי היקס‬
‫הקשרים בין הביקושים השונים‬
‫‪ CV EV‬ו – ‪ AV‬כשטחים מתחת לעקומות ביקוש‬
‫הקשר בין המדדים השונים‬
Sir John R. Hicks, 1904-89
‫אפקט התחלופה וההכנסה – הצגה גראפית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נק' המוצא *‪X‬‬
‫מחיר מוצר ‪ 1‬יורד ו – **‪ X‬נבחר‪.‬‬
‫מהי ההכנסה המינימאלית במחירים החדשים שתאפשר לשמור על אותה רמת‬
‫תועלת כמו ב – ’‪?X‬‬
‫‪x2‬‬
‫איזה סל יבחר אז?‬
‫המעבר מ *‪ X‬ל – ’‪ – X‬אפקט התחלופה‬
‫המעבר מ – ’‪ X‬ל – **‪ X‬אפקט ההכנסה‬
‫ניכוי היקס הינו ההפרש בין שתי ההכנסות‬
‫*‪x‬‬
‫הוא מתלכד עם ה ‪.CV‬‬
‫**‪X‬‬
‫’‪X‬‬
‫‪x1‬‬
‫אפקט התחלופה וההכנסה לפי היקס‬
‫במצב המוצא עומד הפרט מול מחירים ‪p1,p2‬‬
‫עם הכנסה ‪ m‬ובוחר בסל *‪.X‬‬
‫‪ x1‬ל‬
‫לאחר ירידה במחיר‬
‫'‪ p1‬כשמחיר ‪x2‬‬
‫וההכנסה ללא שינוי בוחר הפרט בסל **‪.X‬‬
‫המעבר מ‬
‫– *‪ X‬ל‬
‫– **‪ X‬מתואר על ידי‬
‫פונקציות הביקוש הרגילות של הפרט‬
‫והשתקפותו במישור‬
‫‪p1‬‬
‫\‬
‫‪ x1‬הנה תזוזה על‬
‫עקומת הביקוש הרגילה של הפרט‪.‬‬
‫תזוזה זו תהיה בדרך כלל בכיוון של הגדלת‬
‫‪ x1‬אך במקרה של מוצר גיפן זו תהיה תזוזה‬
‫בכוון של ירידת ‪. x1‬‬
‫המעבר מ‬
‫–‬
‫*‪ X‬ל‬
‫–‬
‫**‪X‬‬
‫מרכיבים תוך שימוש בניכוי היקס‪.‬‬
‫יפורק לשני‬
‫אפקט התחלופה וההכנסה לפי היקס ‪1 -‬‬
‫‪ ‬המעבר מ‬
‫– *‪ X‬ל‬
‫– '‪ X‬מייצג את אפקט‬
‫התחלופה לפי היקס ‪.‬‬
‫‪p1‬‬
‫\‬
‫השתקפותו במישור‬
‫‪ x1‬הנה תזוזה על עקומת הביקוש‬
‫המפוצה לפי היקס‪.‬‬
‫‪ ‬ניתן לומר כי בקווי התקציב בהם בחר הפרט‬
‫– '‪ X‬יש לפרט אותה רמת‬
‫בנקודות *‪ X‬ו‬
‫הכנסה ריאלית‪.‬‬
‫‪ ‬נטרלנו את השפעת ההכנסה על ידי ביצוע‬
‫ניכוי היקס וקבלנו את השפעת התחלופה‬
‫ההיקסיאנית הנובעת מירידת מחירו של ‪.x1‬‬
‫‪ ‬ירידת מחיר‬
‫‪ x1‬המלווה בניכוי הכנסה‬
‫מתאים‪ ,‬גוררת כי הכמות המבוקשת מ‬
‫– ‪x1‬‬
‫אינה יורדת (ובדרך כלל עולה)‪ .‬כלומר‬
‫עקומת הביקוש המפוצה לפי היקס אינה‬
‫עולה משמאל לימין‪ .‬כלומר בביקוש המפוצה‬
‫לפי היקס לא תיתכן תופעת ה"גיפן"‪.‬‬
‫אפקט התחלופה וההכנסה לפי היקס ‪2 -‬‬
‫קווי התקציב בהם בחר הפרט בנקודות **‪ X‬ו – '‪X‬‬
‫נבדלים אך ורק ברמות ההכנסה‪.‬‬
‫בקו שהביא ל – **‪ X‬יש את ההכנסה המקורית ובקו‬
‫שהביא ל – '‪ X‬את ההכנסה לאחר הניכוי‪.‬‬
‫המעבר מ‬
‫– '‪ X‬ל‪-‬‬
‫**‪ X‬מייצג לכן את אפקט‬
‫ההכנסה‪.‬‬
‫במקרה שמחיר מוצר ‪ 1‬ירד ההכנסה ב – '‪ X‬נמוכה‬
‫מההכנסה ב – **‪.X‬‬
‫אם המוצר נורמלי אפקט ההכנסה יתרום אף הוא‬
‫להגדלת הביקוש ויפעל באותו כיוון כמו אפקט התחלופה‪.‬‬
‫אם המוצר ניטרלי אפקט ההכנסה ישאיר את הכמות‬
‫המבוקשת ללא שינוי‪.‬‬
‫אם המוצר נחות אפקט ההכנסה יפעל בכיוון המנוגד‬
‫לאפקט התחלופה‪.‬‬
‫אנו מגיעים למסקנות זהות גם במקרה שמחיר מוצר‬
‫‪ 1‬עולה כי אז ההכנסה ב – '‪ X‬גבוהה מההכנסה ב‪. X** -‬‬
‫אפקט התחלופה וההכנסה לפי היקס ‪3 -‬‬
‫כאשר ה מוצר נורמלי ‪ ,‬אפקט ההכנסה‬
‫מצטרף לאפקט התחלופה ושניהם פועלים בכוון‬
‫המנוגד לכיוון השינוי במחיר‪.‬‬
‫מוצר נורמלי אינו יכול להיות מוצר גיפן‪.‬‬
‫כאשר המוצר נחות אפקט ההכנסה פועל‬
‫לקיזוז (חלקי) של אפקט התחלופה ובמקרים‬
‫קיצוניים אף תיתכן תופעת הגיפן‪.‬‬
‫אפקט התחלופה וההכנסה לפי היקס – עליית מחיר‬
‫כאשר מחיר ‪ x1‬עולה ההכנסה המינימלית לה‬
‫יזדקק הפרט כדי להשיג אותה תועלת כמו בנקודת‬
‫המוצא תהיה גבוהה יותר מההכנסה המקורית‬
‫ולמעשה נבצע פיצוי היקס כדי להגיע לנקודה '‪.x‬‬
‫הצגה גראפית ‪...‬‬
‫אפקט התחלופה לפי היקס פועל תמיד בכוון‬
‫המנוגד (חלש) לכיוון השינוי במחיר‪.‬‬
‫הצגה גראפית של ביקוש רגיל ומפוצה לפי היקס בשקפים‬
‫הבאים‬
‫ירידת מחיר – מוצר נורמלי‬
‫‪ ‬שיווי המשקל המקורי‬
‫‪p1‬‬
‫‪‬ירידת מחיר – אפקט התחלופה‬
‫‪ ‬האפקט הכולל – מוצר נורמלי‬
‫עקומת הביקוש‬
‫המפוצה לפי היקס‬
‫‪ ‬אפקט ההכנסה מוצר נורמלי‬
‫עקומת הביקוש‬
‫הרגילה‬
‫)‪D1(p,m‬‬
‫)‪H1(p,u‬‬
‫מחיר המוצא‬
‫‪‬עבור מוצר נורמלי אפקט‬
‫ההכנסה חיובי‪.‬‬
‫‪x1‬‬
‫**‪x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x*1‬‬
‫ירידת‬
‫מחיר‬
‫‪Compensating‬‬
‫‪Variation‬‬
‫ירידת מחיר – מוצר נחות‬
‫‪ ‬שיווי המשקל המקורי‬
‫‪p1‬‬
‫‪ ‬ירידת מחיר – אפקט התחלופה‬
‫עקומת הביקוש‬
‫הרגילה‬
‫‪ ‬האפקט הכולל – מוצר נחות‬
‫‪ ‬אפקט ההכנסה מוצר נחות‬
‫עקומת הביקוש‬
‫המפוצה‬
‫במקרה של מוצר נחות‬
‫עקומת הביקוש המפוצה‬
‫יותר שטוחה מהרגילה‪.‬‬
‫‪x1‬‬
‫**‪x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x*1‬‬
‫ירידת‬
‫המחיר‬
‫‪ ‬עבור מוצר נחות אפקט‬
‫ההכנסה שלילי‬
‫‪Compensating‬‬
‫‪Variation‬‬
‫מחיר המוצא‬
‫חישוב הביקוש המפוצה לפי היקס‬
‫נניח כי ‪u(x1,x2)=x10.5+x20.5‬‬
‫פונקציות הביקוש הרגילות הינן‪:‬‬
‫‪p2 m‬‬
‫) ‪p1 ( p1  p2‬‬
‫‪x1 ( p1 , p2 , m) ‬‬
‫‪p1m‬‬
‫) ‪p2 ( p1  p2‬‬
‫‪x2 ( p1 , p2 , m) ‬‬
‫נניח כי נקודת המוצא ה ינה‪:‬‬
‫‪p1=5 p2=3‬‬
‫‪ m=120‬במחירים והכנסה אלו בוחר הפרט את‬
‫הנקודה )‪ (9,25‬לה קראנו‬
‫*‪ .X‬כאשר מחיר‬
‫מוצר ‪ 1‬יורד ל – ‪ P11=3‬בוחר הפרט את הנקודה‬
‫)‪ (20,20‬לה קראנו **‪.X‬‬
‫חישוב הביקוש המפוצה ‪1 -‬‬
‫ההכנסה המינימלית אשר תיתן לפרט‬
‫במחירים החדשים אותה תועלת כמו‬
‫*‪ X‬ניתנת‬
‫על ידי פתרון הבעיה‪:‬‬
‫‪3x1+3x2‬‬
‫‪Min‬‬
‫‪s.t.‬‬
‫‪x10.5+x20.5  8‬‬
‫פתרון הבעיה הזו ניתן על ידי שתי‬
‫המשוואות הבאות‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪x1  16 ; x2  16‬‬
‫‪‬‬
‫‪0.5 x10.5‬‬
‫‪0.5 x2 0.5‬‬
‫‪‬‬
‫‪x10.5  x2 0.5  8‬‬
‫כאשר הראשונה הנה תנאי ההשקה (שיפועו‬
‫של הקו שווה ההוצאה שווה לשיפוע עקומת‬
‫האדישות) והשניה הנה מגבלת התועלת‪.‬‬
‫חישוב הביקוש המפוצה ‪2 -‬‬
‫ההכנסה הדרושה לקניית נקודה זו הנה ‪.96‬‬
‫כלומר אם ננכה מהכנסת הפרט ‪ 24‬אזי במחירים‬
‫החדשים יבחר הפרט את הנקודה‬
‫)‪ (16,16‬לה‬
‫קראנו '‪.X‬‬
‫כעת ניתן לפרק את השינוי הכולל של ‪ 11‬מ –‬
‫‪ 9‬ל – ‪ 20‬בכמות המבוקשת ממוצר ‪ 1‬כתוצאה‬
‫מירידת מחירו מ – ‪ 5‬ל – ‪ ,3‬לעליה של ‪ 7‬כתוצאה‬
‫מאפקט התחלופה ועליה נוספת של‬
‫מאפקט ההכנסה‪.‬‬
‫‪ 4‬כתוצאה‬
‫חישוב הביקוש המפוצה ‪3 -‬‬
‫את הבעיה של מציאת הכנסה המינימלית‬
‫הדרושה להבטחת תועלת ‪ 8‬ניתן לפתור עבור כל‬
‫‪ p1‬ונקבל‪:‬‬
‫‪p1‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪p12‬‬
‫‪p12‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ x2  x1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪x1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪p1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0.5 x10.5‬‬
‫‪0.5 x2 0.5‬‬
‫‪x10.5  x2 0.5  8  x10.5  x10.5‬‬
‫‪576‬‬
‫‪(3  p1 ) 2‬‬
‫‪ x1 ‬‬
‫ההטלה של נקודות *‪ X‬ו – **‪ X‬על המישור‬
‫‪ x1\px1‬נמצאת על עקומת הביקוש הרגילה‪:‬‬
‫)‪.x1=360/(p12+3p1‬‬
‫ההטלה של נקודות *‪ X‬ו – '‪ X‬על המישור‬
‫‪ x1\p1‬נמצאת על עקומת הביקוש המפוצה לפי‬
‫היקס ‪. x1=576/(3+p1)2 :‬‬
‫חישוב הביקוש המפוצה ‪4 -‬‬
‫בכדי לחשב את מערכת הביקוש‬
‫ההיקסיאנית עבור כל צרוף מחירים ‪ p1,p2‬ורמת‬
‫תועלת מובטחת ‪ v‬יש לפתור את הבעיה‪:‬‬
‫‪p1x1+p2x2‬‬
‫‪Min‬‬
‫‪s.t.‬‬
‫‪x10.5+x20.5  v‬‬
‫פתרון הבעיה הזו ניתן על ידי‪:‬‬
‫תנאי השקה‪MRS=P1/P2 :‬‬
‫מגבלת תועלת‪U(x1,x2)=v :‬‬
‫חישוב הביקוש המפוצה ‪5 -‬‬
‫‪p1‬‬
‫‪p2‬‬
‫‪‬‬
‫‪0.5 x10.5‬‬
‫‪0.5 x2 0.5‬‬
‫‪x10.5  x2 0.5  v‬‬
‫‪Hence‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪p12‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x1‬‬
‫‪p2‬‬
‫‪p1‬‬
‫‪v‬‬
‫‪p2‬‬
‫‪x10.5  x10.5‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪p2‬‬
‫‪v‬‬
‫‪x1 ( p1 , p2 , v ) ‬‬
‫‪( p1  p2 ) 2‬‬
‫‪p12 v 2‬‬
‫‪x2 ( p1 , p2 , v ) ‬‬
‫‪( p1  p2 ) 2‬‬
‫מערכת הביקוש ההיקסיאנית מציגה את‬
‫הכמויות המבוקשות כפונקציה של המחירים‬
‫ורמת תועלת מבוקשת‪.‬‬
‫שינויים במחירי מוצר אחר‬
‫עד כה דנו בשינויים במחיר‬
‫השינוי בכמות המבוקשת מ‬
‫‪ x1‬ופרקנו את‬
‫–‬
‫‪ x1‬לאפקט‬
‫התחלופה ואפקט ההכנסה‪ .‬בצורה דומה ניתן‬
‫לנתח שינויים במחיר‬
‫‪ x2‬ולפרק את השינוי‬
‫בכמות המבוקשת מ‬
‫– ‪ x1‬לאפקט התחלופה‬
‫הצולב ואפקט ההכנסה‪ .‬נדגיש כי גם כאן מדובר‬
‫על אפקט תחלופה צולב לאחר ניכוי‪.‬‬
‫בעולם של שני מוצרים אפקט התחלופה‬
‫הצולב הנו תמיד חיובי (חלש)‪ .‬עליה במחירו של‬
‫מוצר ‪ x2‬המלווה בניכוי היקס תביא לגידול‬
‫(חלש) בכמות המבוקשת של ‪.x1‬‬
‫אפקט התחלופה ללא ניכוי עשוי להיות‬
‫שלילי‪.‬‬
‫נתחו את המקרה בו ‪ x2‬הינו מוצר גיפן‪.‬‬
‫תחליפים ומשלימים נטו‬
‫מוצרים ‪ x1‬ו – ‪x2‬‬
‫נקראים תחליפיים נטו‬
‫(‪ )net substitutes‬אם עליה במחירו של‬
‫‪x2‬‬
‫המלווה בניכוי היקס מגדילה את הכמות‬
‫המבוקשת מ – ‪.x1‬‬
‫ניתן להראות כי הגדרה זו סימטרית במובן‬
‫שאם ‪ x1‬ו – ‪ x2‬ת חליפיים נטו אזי גם ‪ x2‬ו – ‪x1‬‬
‫תחליפיים נטו‪.‬‬
‫מוצרים ‪ x1‬ו – ‪x2‬‬
‫נקראים משלימים נטו‬
‫(‪ )net complements‬אם עליה במחירו של‬
‫המלווה בניכוי היקס מקטינה את הכמות‬
‫המבוקשת מ – ‪.x1‬‬
‫‪x2‬‬
‫תחליפים ומשלימים ‪...‬‬
‫מוצרים ‪ x1‬ו‬
‫– ‪x2‬‬
‫נקראים תחליפיים‬
‫(‪ )substitutes‬אם עליה במחירו של‬
‫‪ x2‬מגדילה‬
‫את הכמות המבוקשת מ – ‪.x1‬‬
‫הגדרה זו אינה בהכרח סימטרית‪.‬‬
‫מוצרים ‪ x1‬ו‬
‫– ‪x2‬‬
‫נקראים משלימים‬
‫(‪ )complements‬אם עליה במחירו של‬
‫מקטינה את הכמות המבוקשת מ – ‪.x1‬‬
‫הגדרה זו אינה בהכרח סימטרית‪.‬‬
‫בדיקה של תכונות כמו תחליפי ומשלים‬
‫מתבצעת לפי גזירה של פונקציות הביקוש‬
‫הרגילות‪.‬‬
‫החלפה והשלמה נטו נבדקות על ידי גזירה‬
‫של פונקציות הביקוש המפוצות לפי היקס‪.‬‬
‫‪x2‬‬
‫תכונות פונקציות הביקוש הרגילות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הומוגניות מדרגה אפס‬
‫מקיימות מגבלת תקציב‬
‫השפעת תחלופה שלילית עבור ירידת מחיר עצמי‬
‫ניתן להראות שהשפעות תחלופה צולבות (עם ניכוי)‬
‫הן סימטריות‬
‫הצגה גראפית של ‪ CV , EV , AV‬כשטחים מתחת‬
‫לעקומות ביקוש מתאימות‬
‫שווי הירידה במחיר לפי הביקוש ההיקסיאני‬
‫(דרך נקודת המוצא)‬
‫הביקוש המפוצה לפי היקס‬
‫דרך נקודת המוצא‬
‫‪ ‬שיווי משקל תחילי‬
‫‪ ‬ירידה במחיר(עלייה ברווחה)‬
‫‪ ‬שווי הירידה במחיר יחסית לרמת‬
‫התועלת המקורית‬
‫‪p1‬‬
‫רמת התועלת‬
‫המקורית‬
‫)‪H1(p,u‬‬
‫רמת המחיר‬
‫התחילית‬
‫‪ ‬ה ‪ CV‬מספק מדד לשינוי‬
‫הרווחה‪.‬‬
‫‪x1‬‬
‫‪x*1‬‬
‫ירידת‬
‫מחיר‬
‫‪‬זה אינו המדד היחיד‪.‬‬
‫‪Compensating‬‬
‫‪Variation‬‬
‫שווי הירידה במחיר לפי הביקוש‬
‫ההיקסיאני (דרך הנקודה החדשה)‬
‫‪ ‬כעת נשתמש ברמת התועלת‬
‫החדשה כנקודת ייחוס‬
‫‪p1‬‬
‫הביקוש המפוצה‬
‫לפי היקס דרך‬
‫הסל החדש‬
‫‪ ‬ירידת מחיר (עלית רווחה)‬
‫‪ ‬שווי הירידה במחיר יחסית‬
‫לרמת התועלת החדשה‬
‫)‪H1(p,u‬‬
‫‪ ‬ה ‪ EV‬מספק אף הוא מדד‬
‫לשינוי ברווחה‪.‬‬
‫רמת התועלת‬
‫החדשה‬
‫‪‬מדד נוסף ‪...‬‬
‫‪x1‬‬
‫**‪x‬‬
‫‪1‬‬
‫ירידת‬
‫מחיר‬
‫‪ ‬נקודת הייחוס שלו שונה‪.‬‬
‫‪Equivalent‬‬
‫‪Variation‬‬
‫שווי הירידה במחיר לפי הביקוש הרגיל‬
‫עקומת הביקוש הרגילה‬
‫(המרשליאנית)‬
‫‪ ‬נקודת שיווי המשקל התחילי‬
‫‪ ‬ירידה במחיר‬
‫‪p1‬‬
‫‪ ‬דרך נוספת להערכת שווי הירידה‬
‫)‪D1(p, y‬‬
‫‪Change in‬‬
‫‪Consumer's‬‬
‫‪surplus‬‬
‫‪x1‬‬
‫**‪x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x*1‬‬
‫ירידת‬
‫מחיר‬
‫‪‬השינוי בעודף הצרכן (‪)AV‬‬
‫מספק אומדן לשינוי‬
‫ברווחה‪.‬‬
‫שלוש דרכים להצגת ה"תועלת" משינוי מחיר‬
‫כשטח‬
‫‪p1‬‬
‫)‪D1(p, y‬‬
‫שלושת הגישות בגראף‬
‫אחד‬
‫)‪H1(p,u‬‬
‫)‪H1(p,u‬‬
‫עבור מוצר נורמלי‬
‫‪CV AV‬‬
‫‪AV EV‬‬
‫ירידת‬
‫מחיר‬
‫‪CV < AV< EV‬‬
‫‪ ‬עבור מוצר נחות‬
‫‪CV >AV >EV‬‬
‫‪x1‬‬
‫**‪x1‬‬
‫*‪x1‬‬