הקרקע כבית גידול לצמח פרק ט"ז מהי קרקע ?  הקרקע היא השכבה העליונה התחוחה של כדור הארץ , בעלת כושר פוריות ומסוגלת לשאת צמחים מניבי יבולים

Download Report

Transcript הקרקע כבית גידול לצמח פרק ט"ז מהי קרקע ?  הקרקע היא השכבה העליונה התחוחה של כדור הארץ , בעלת כושר פוריות ומסוגלת לשאת צמחים מניבי יבולים

‫הקרקע כבית גידול לצמח‬
‫פרק ט"ז‬
‫מהי קרקע ?‬
‫‪ ‬הקרקע היא השכבה‬
‫העליונה התחוחה של כדור‬
‫הארץ‪ ,‬בעלת כושר פוריות‬
‫ומסוגלת לשאת צמחים‬
‫מניבי יבולים‪ ,‬ולספק להם‬
‫מים ומזון‪.‬‬
‫מוצא הקרקע‬
‫‪ ‬הקרקע נוצרה מסלעים בתהליך שנקרא‬
‫התרוחחות (בליה)‬
‫קבוצות יסוד של סלעים‬
‫‪.1‬סלעי פרץ‬
‫‪.2‬סלעי משקע‬
‫‪.3‬סלעי תמורה‬
‫צוק גרניט בפארק בארה"ב‬
‫אבן גיר על גבי חרסית‬
‫שיש‬
‫קבוצות יסוד של סלעים‬
‫המשך‪...‬‬
‫‪ .1‬סלעי פרץ – נוצרו מהתקררות והתקשות של לבה‬
‫לוהטת‪.‬‬
‫‪ .2‬סלעי משקע – נוצרו מהצטברות של סחף סלעים‬
‫שהתבלו‪ ,‬אורגניזמים ששקעו ומינרלים שהתגבשו‪.‬‬
‫‪ .3‬סלעי תמורה – מתהווים במעמקי האדמה‬
‫כתוצאה מטמפרטורה ולחץ גבוהים‪.‬‬
‫תהליכי בליה‪.‬‬
‫‪ .1‬בליה פיסיקלית או מכנית‪ -‬גורמת לפירוק מכני‬
‫בלבד של הסלעים ללא שינוי בהרכב הכימי‪ ,‬בעיקר‬
‫משינויי טמפרטורה‪.‬‬
‫‪ .2‬בליה כימית‪ -‬מביאה לשינויים כימיים והיוצרות‬
‫תוצרים חדשים‪ ,‬נגרמת ע"י‪ :‬אדי מים‪ ,‬חמצן ו‪.CO2 -‬‬
‫‪ .3‬בליה ביולוגית – פירוק כימי ומכני ע"י צמחים‬
‫ואורגניזמים‪.‬‬
‫‪ ‬בתנאי אקלים מדברי עיקר הבליה היא מכנית לעומת‬
‫זאת באקלים חם ולח הבליה היא בעיקר כימית‪.‬‬
‫מרכיבי הקרקע‬
‫‪ ‬פזה מוצקה – א‪ .‬חומר אורגני‪ :‬שיירי צמחים‪ ,‬רקבובית‬
‫(‪ – )humus‬התוצר של הצטברות ופרוק של שיירי‬
‫הצמחים‪ ,‬מיקרו ומקרו אורגניזמים‪ .‬ב‪ .‬חומר אנאורגני‪:‬‬
‫שברי סלע אם וחומרי בליית הסלע בגדלים שונים‪.‬‬
‫‪ ‬פזה נוזלית – תמיסת הקרקע – המים שבין חלקיקי‬
‫הקרקע המוצקים‪ ,‬משמשת אמצעי הובלה לחומרים‬
‫מוצקים ולמומסים‪.‬‬
‫‪ ‬פזה גאזית – האוויר בחללים שבין חלקיקי הקרקע‬
‫המוצקים‪.‬‬
‫‪ ‬שיווי משקל נכון בין שלשת הפאזות מהווה תנאי חשוב‬
‫בהתפתחות טובה של הצמחים‪.‬‬
‫פרופיל הקרקע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בדיקת פרופיל הקרקע בשדה‪ -‬ביצוע סקר קרקע‪.‬‬
‫בשדה מתארים תאור חזותי של האופקים‬
‫(השכבות) כולל צבע ושינויי צבע‪ ,‬אופי כללי של‬
‫השכבה ושינויים שקיימים‪.‬‬
‫לוקחים מדגמים למעבדה לפי השכבות‪.‬‬
‫במעבדה נבדוק את ההרכב המכני‪ ,‬ה‪%, pH -‬‬
‫הגיר‪ ,‬רמת המוליכות החשמלית‪ ,‬רמת יסודות‬
‫המליחות ויסודות ההזנה‪.‬‬
‫פרופיל קרקע אופייני‬
‫•פרופיל הקרקע מתחלק‬
‫לשלשה אופקים דיאגנוסטיים‪:‬‬
‫•אופק ‪ – A‬אופק שטיפה‬
‫•אופק ‪ – B‬אופק צבירה‬
‫•אופק ‪ – C‬אופק מעבר לסלע‬
‫אב‬
‫•התכונות של האופקים‬
‫השונים‪ ,‬וכן עוביים (כפי‬
‫שבאים לידי ביטוי במורפולוגיה‬
‫של הקרקע) הם תוצר של‬
‫הגומלין בין התשומות‬
‫המשתנות לפני השטח‬
‫והתהליכים יוצרי הקרקע‪.‬‬
‫תאור הפרופיל‬
‫‪ ‬בקרקע יהיו תמיד שכבות אבל אנחנו מעוניינים‬
‫שבעומק שמעניין אותנו בהתאם לגידול שעליו‬
‫מדובר נקבל פרופיל קרקע עם מקסימום אחידות‬
‫‪ ‬שונות גדולה של הפרופיל יכולה להיות מגבלה‬
‫לגידולים רגישים‪.‬‬
‫‪ ‬בדיקת הרכב מכני של הקרקע בהתאם לעומקים‬
‫שנדגמו יכולה לתת מדד כמותי לשינויים שאותם‬
‫ראינו בשדה‪.‬‬
‫מרקם הקרקע‪-‬התפלגות גודל‬
‫החלקיקים המוצקים בקרקע‪.‬‬
‫הגדרה‬
‫קוטר במ"מ‬
‫חצץ‬
‫גדול מ‪2 -‬‬
‫חול גס‬
‫‪2-0.2‬‬
‫חול דק‬
‫‪0.2-0.02‬‬
‫סילט (אבק)‬
‫‪0.02-0.002‬‬
‫חרסית (טין)‬
‫קטן מ‪0.002 -‬‬
‫מרקם הקרקע – ‪texture‬‬
‫•היחס הכמותי קובע את המרקם (טקסטורה)‪.‬‬
‫• ככל שהחלקיקים קטנים יותר המשקל והנפח גדלים‬
‫יותר‪.‬‬
‫•החול‪ ,‬הסילט והחרסית קובעים את סוג הקרקע‪.‬‬
‫•קרקע חולית עשירה בחול ועניה בחרסית‪.‬‬
‫•קרקע חרסיתית בדיוק להיפך‪.‬‬
‫•קרקע בינונית‪ 50%-20% :‬חול‪ 50%-30% ,‬סילט‪,‬‬
‫‪ 30%-10%‬חרסית‪.‬‬
‫מרקם – הקבוצות העיקריות מתוך משולש המרקם‬
‫סילט‬
‫‪20%‬‬
‫חול‬
‫סילט‬
‫חרסית‬
‫קרקעות בינוניות‬
‫‪5%‬‬
‫‪75%‬‬
‫קרקע חרסיתית כבדה‬
‫קרקע חולית‬
‫מרקם – ‪texture‬‬
‫שטח פנים סגולי כתלות בגודל‬
‫שטח פנים סגולי קטן‬
‫שטח פנים סגולי גדול‬
‫מרקם – ‪texture‬‬
‫שטח פנים סגולי כתלות בצורה‬
‫שטח פנים סגולי קטן‬
‫שטח פנים סגולי גדול‬
‫קולואידים‬
‫קולואידים – חלקיקים קטנים מ‪ 1 -‬מיקרון‪ ,‬בעלי שטח פנים סגולי‬
‫גדול‪ ,‬אינו מסיס ובעל טעינה חשמלית על שטח הפנים (חרסיות‬
‫וחומר אורגני)‪.‬‬
‫שטח פנים סגולי – שטחם הכולל של חלקיקי הקרקע הבודדים בגרם‬
‫אחד של קרקע יבשה‪.‬‬
‫שטח פנים סגולי תלוי ‪:‬‬
‫‪ .1‬גודל החלקיק‪ :‬שטח הפנים נמצא ביחס הפוך לגודל החלקיק‪.‬‬
‫ירידה בגודל – עליה בשטח הפנים‪.‬‬
‫ככל שעולה שטח הפנים הסגולי כן עולה קיבול הקטיונים‬
‫החליפים‪.‬‬
‫מבנה הקרקע ‪ -‬סטרוקטורה‬
‫יחידת המבנה הקטנה ביותר של הקרקע היא התלכיד ‪.‬‬
‫•כאשר מאפיינים את סוגי התלכידים חשוב לציין גם שני פרמטרים‪:‬‬
‫א‪ .‬גודל התלכיד‪ :‬גס‪ ,‬בינוני‪ ,‬דק (טווח הגדלים ‪ 0.5-10‬ס"מ)‬
‫ב‪ .‬מידת העמידות של התלכיד לפירוק (‪ :)durability‬חזקה‪ ,‬חלשה‬
‫‪ ‬סידור התלכידים קובע את מבנה הקרקע‪.‬‬
‫מבנה הקרקע‪-‬‬
‫סטרוקטורה (המשך)‬
‫ההתארגנות של מרכיבי הקרקע לתלכידים קשורה ישירות למרקם‬
‫הקרקע‪ .‬כלומר‪ :‬ליחסים שבין המקטעים ‪ :‬החול – הסילט – החרסית‪.‬‬
‫כאשר אחוז החול גבוה – אין התארגנות לתלכידים‪.‬‬
‫הגורמים המלכדים את מרכיבי הקרקע‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כוחות תאחיזה בין החלקיקים הבונים את התלכיד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ציפויים דקים של חרסיות או של תחמוצות (ברזל או מנגן)‬
‫או של חומרים אורגניים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מים‬
‫‪‬‬
‫סידן‬
‫דוגמא‬
‫לתלכידים‬
‫קיבול קטיונים חליפים‬
‫‪ ‬מדד ליכולתם של הקולואידים (חרסיות וחומר‬
‫אורגני) בקרקע לספוח אליהם קטיונים‬
‫‪ ‬מחזיק יונים מסיסים בתוך הקרקע ואינו מאפשר‬
‫להם להישטף לעומק‪.‬‬
‫‪ ‬הקטיונים הספוחים הם מקור המזון לצומח‪.‬‬
‫‪ ‬עליה ב‪ pH -‬מעלה את קיבול הקטיונים‬
‫החליפים‪.‬‬
‫גיר וגבס ומלחים מסיסים בקרקע‬
‫‪ ‬גבס ומלחים מסיסים‬
‫מתרכזים בקרקעות של‬
‫אזורים צחיחים‪ ,‬וככל‬
‫שהניקוז לקוי ריכוזם גדל‬
‫יותר‪.‬‬
‫‪ ‬ריכוזים גבוהים של‬
‫מלחים הם ארסיים‬
‫לצמחים‪.‬‬
‫הצטברות גיר‬
‫גיר וגבס ומלחים מסיסים בקרקע‬
‫המשך‪...‬‬
‫‪ ‬השקיית השדות במים מליחים או השקיה בטפטוף‬
‫והשקית אזור צחיח גורמת להמלחת הקרקע‪( .‬הגורם‬
‫לפוטנציאל אוסמוטי שלילי)‪.‬‬
‫‪ ‬תכולת גיר גבוהה מקשה על קליטת מינרלים חיוניים‬
‫ע"י הצמח‪.‬‬
‫בתמונה ‪ -‬הצטברות גבס והתעוותות כתוצאה מהרטבה‬
‫גיר וגבס ומלחים מסיסים בקרקע‬
‫המשך‪...‬‬
‫‪ ‬עיכוב בקליטת יסודות חיוניים נגרמים ע"י יונים בלתי‬
‫רצוים המצויים בריכוז גבוה בקרקע עם מטען חשמלי‬
‫דומה (אניון כלור מעכב את אניון החנקה וקטיון נתרן‬
‫מעכב את קטיון הסידן‪.‬‬
‫‪ ‬הרעלה זו מתבטאת בכתמי נבילה בשולי העלים‪.‬‬
‫‪ ‬את רמת המליחות ניתן לצמצם ע"י‪ :‬שטיפות קרקע‬
‫במים טובים‪ ,‬או הגדלת מנת המים בהשקיה והוספת‬
‫יוני סידן ע"י דישון בגבס‬
‫החומר האורגני בקרקע‬
‫‪ ‬מקורו מפירוק צמחים וכן בע"ח ואורגניזמים‬
‫שמתו ועברו פירוק‪.‬‬
‫‪ ‬מתקבלת רקבובית החשובה לפוריות הקרקע‬
‫ומזון לצמחים‪.‬‬
‫‪ ‬מגדילה את קיבול המים‪ ,‬אוורור‪ ,‬השבחת מבנה‬
‫הקרקע ויצירת תלכידים‪ ,‬נוחה יותר לעיבוד‪,‬‬
‫טובה לחדירת שורשים‪.‬‬
‫התגובה הכימית )‪ )PH‬של הקרקע‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ה‪ PH-‬מורה על מידת החמיצות של הקרקע הנגרמת‬
‫ממלחים המומסים בקרקע‪.‬‬
‫כאשר יש עודף ביוני מימן התמיסה היא חומצית ‪PH‬‬
‫‪ 6.5‬ומטה‪.‬‬
‫כאשר יש מחסור ביוני מימן התמיסה היא בסיסית‬
‫‪ 7.1 PH‬ומעלה‪.‬‬
‫וכאשר אין מחסור ואין עודף התמיסה היא נייטרלית‬
‫‪ ,6.6-7.0 PH‬וזהו המצב הרצוי והטוב ביותר לרוב‬
‫לצמחים‬
‫התגובה הכימית )‪ )PH‬של הקרקע‬
‫המשך‪...‬‬
‫‪ ‬כדי להוריד את דרגת ה ‪ PH‬יש לבצע שטיפות קרקע‬
‫בכמות גדושה של מים טובים‪.‬‬
‫‪ ‬שימוש בזבל אורגני מונע את השינויים הבלתי צפויים‬
‫בתגובות הכימיות של הקרקע‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר דרגת ה‪ PH-‬נמוכה מ‪ 7-‬מפזרים ומצניעים גיר‬
‫או סידן שהם בעלי תגובה בסיסית‪.‬‬
‫מד ‪ PH‬דגיטלי‬
‫עייפות הקרקע‬
‫‪ ‬עייפות קרקע נגרמת כאשר מגדלים באותה חלקת‬
‫שדה‪ ,‬גידול מסוים שנה אחר שנה ברציפות‪ .‬וכך‬
‫היבולים הולכים ופוחתים בהדרגה‪.‬‬
‫‪ ‬הסיבות לעייפות הן‪:‬‬
‫‪ ‬דלדול יסודות ההזנה‪.‬‬
‫‪ ‬הצטברות גורמי מחלות ומזיקים‪.‬‬
‫‪ ‬התבססות עשבים המקשה את הדברתם‪.‬‬
‫‪ ‬הפתרון‪ :‬מחזור זרעים (גידולים)‪.‬כלומר שבאותה‬
‫חלקה מגדלים בכל עונה גידול שונה בסדר קבוע‪.‬‬