האבנים האלה פעם היו חיות.

Download Report

Transcript האבנים האלה פעם היו חיות.

‫האבנים האלה פעם היו חיות‬
‫האבנים האלה פעם היו חיות‪.‬‬
‫במשך מאות מליוני השנים בהן קיימים יצורים רב תאיים בנו שלדיהם‬
‫את סלעי המשקע‪ .‬רק מיעוט זעיר מאותם סלעי משקע שרד‪ -‬השאר‬
‫התפרק בתהליכי בליה שונים ונוצל על ידי יצורים שונים לבנין גופם‬
‫וחוזר חלילה‪.‬‬
‫רק מיעוט זעיר מהשלדים שבסלעי המשקע ששרדו שמר על צורה‬
‫המאפשרת זיהוי‪ .‬השאר רוסקו‪ ,‬או הומסו כימית והתגבשו מחדש‪ ,‬או‬
‫נבלעו על ידי בעלי חיים ואיבדו את צורתם‪.‬‬
‫המיעוט של השלדים ששרדו‪ -‬בדרך כלל בעלי חיים אבל מדי פעם גם‬
‫צמח‪ ,‬חד תאי או שריד לפעילות בעלי חיים הוא נושא מצגת זו‪.‬‬
‫לעיתים המאובן הוא‬
‫חלק שכמעט לא עבר‬
‫שינוי צורה‪ ,‬כמו קשוות‬
‫צדפות האקסוגירה‬
‫(משני מינים‪ ,‬פלבלטה‬
‫וקולומבה) שצילמתי‬
‫במכתש רמון‪ ,‬בחניה‬
‫ליד החולות הצבעוניים‪.‬‬
‫לעיתים הוחלף החומר ממנו היה בנוי השלד המקורי בצור‪ ,‬אבל צורתו‬
‫נשמרה‪ -‬כולל המבנה הפנימי‪ .‬כך קרה לבקוליט (אמוניט ישר‪ ,‬עוד על‬
‫אמוניטים בהמשך) ולחלזון הקטן שלידו‪.‬מאובן כזה‪ ,‬שהפך לצור‪ ,‬נקרא‬
‫מאובן מצורר‪.‬‬
‫לעיתים השלד עצמו‬
‫נעלם‪ ,‬ונשארה רק‬
‫הטביעה שלו על סלע‪,‬‬
‫כמו טביעת רגל על‬
‫חול‪ .‬בתמונה מאובן‬
‫כזה‪ ,‬כנראה צדפה‪,‬‬
‫שמצאתי בשילה‪.‬‬
‫גם החלק הפנימי יכול להשאר כטביעה‪ .‬לעיתים צדפות מתמלאות בבוץ גירני‪,‬‬
‫ולאחר שהבוץ מתקשה הצדפה עצמה שעשויה מחומר עמיד פחות נשחקת‬
‫ונעלמת‪ ,‬כמו במקרה של מילוי זה‪ .‬שני סימנים מראים שזוהי צדפה ולא סתם‬
‫חלוק נחל‬
‫המנעול‪,‬‬
‫נקודת החיבור‬
‫של שתי‬
‫הקשוות‪.‬‬
‫תפר בין שתי‬
‫הקשוות‪.‬‬
‫מאובן יכול להיות גם שריד לפעילות בעל‬
‫חיים‪ ,‬כמו הצורה דמוית השורש הנראית‬
‫בתמונה‪ .‬בעל חיים כלשהו‪ -‬סרטן‪ ,‬תולעת‪,‬‬
‫צדפה או משהו אחר חפר מחילה בתוך‬
‫המשקע שבקרקעית ים רדוד‪ .‬המחילה‬
‫התמלאה במשקעים נוספים‪ ,‬וכאשר התקשו‬
‫המשקעים שבהם נחפרה המחילה ואלה‬
‫שבתוך המחילה נשמרה צורתה‪ .‬מאובנים‬
‫כאלה נקראים מאובני פעילות‪ .‬מאובן‬
‫פעילות זה צולם בכרמל‪.‬‬
‫סטרומטוליט הוא עוד צורה בה נשארת‬
‫עדות לקיומו של יצור כלשהו אבל את‬
‫היצור עצמו לא רואים‪.‬‬
‫אצות כחוליות שיצרו משטח על מצע‬
‫כלשהו התכסו במשקע‪ .‬לאחר מכן שוב‬
‫התיישבו על אותו משקע אצות כחוליות‬
‫ואיחדו אותו על ידי השקעת גיר‪ ,‬וחוזר‬
‫חלילה‪ .‬התוצאה היא סלע הבנוי‬
‫שכבות דקיקות‪ ,‬הנקרא סטרומטוליט‪.‬‬
‫סטרומטוליטים הם בין המאובנים‬
‫הקדומים ביותר על פני כדור הארץ‪.‬‬
‫כיום הם נוצרים בתנאים קיצוניים‬
‫שאינם מאפשרים לבעלי חיים‪ ,‬שהיו‬
‫אוכלים את האצות‪ ,‬להתקיים‪ -‬למשל‬
‫ים המלח‪ ,‬שקרוב אליו (עין פשחה)‬
‫צילמתי סטרומטוליט זה‪ ,‬או המעיינות‬
‫החמים בפארק ילוסטון בארה"ב‪.‬‬
‫כמה מאובנים גדולים שניתן למצוא בארץ‪ ,‬אם‬
‫מחפשים‬
‫המאובנים מסודרים לפי קבוצות טקסונומיות‪ ,‬לא לפי גיל‪.‬‬
‫חד תאיים‪ -‬נומוליטים‪ .‬נומוליט‪" ,‬אבן מטבע"‪ ,‬הוא פוראמיניפר (קרוב בעל שריון‬
‫גירני של האמבות) שגודלו הגיע למספר סנטימטרים‪ -‬הגדול ביותר שראיתי‬
‫היה בערך בגודל ‪ 2‬ס"מ‪.‬‬
‫בתקופה שנקראה איאוקן חד תאיים אלה בנו שוניות כמו שאלמוגים בונים אותן‬
‫היום‪ .‬ההיסטוריון היווני הרודוטוס שראה נומוליטים במצרים סבר שאלה‬
‫עדשים מאובנות‪ ,‬שריד לאוכל של העבדים שבנו את הפירמידות‪.‬‬
‫נומוליטים נוספים‪ ,‬בחתכים שונים‪ .‬בחתך רוחב נראים הנומוליטים כספירלה‬
‫הדוקה הבנויה מתאים זעירים‪ .‬ניתן למצוא נומוליטים במקומות רבים בארץ‪-‬‬
‫בין השאר הגלבוע‪ ,‬הארבל‪ ,‬חמוקי ניצנה ועוד‪.‬‬
‫מאובן כזה‪ ,‬הנפוץ בתקופה מסוימת ונעדר מאחרות נקרא "מאובן מנחה"‪.‬‬
‫צמחים‪ -‬קנים מאובנים‬
‫קנה מצוי הוא צמח מים או ביצה‪ .‬בעין גדי מתגבש סביב הקנה טרוורטין‪,‬‬
‫ולאחר שהקנה עצמו מת ונרקב נשאר הטרוורטין שסביבו‪ -‬לעיתים עם‬
‫חור באמצע במקום בו היה הקנה‪.‬‬
‫קנים מאובנים בסלע‬
‫טרוורטין בשמורת עין‬
‫גדי‪ .‬טרוורטין‪ ,‬מבחינה‬
‫כימית‪ ,‬הוא אבן‬
‫קומקום‪ -‬אותו חומר כמו‬
‫המשקע הלבן הנוצר‬
‫בקומקום כאשר‬
‫מחממים בו מים‪ .‬פחמת‬
‫סידן המרכיבה סלעי גיר‬
‫מסיסה במים קרים יותר‬
‫מבמים חמים‪ .‬כאשר‬
‫יורד גשם קר בהרי‬
‫ירושלים הוא ממיס את‬
‫סלעי הגיר‪ ,‬אבל‬
‫כשאותם מים יוצאים‬
‫במעינות עין גדי‬
‫החמימים אותו גיר‬
‫שוקע בצורת טרוורטין‬
‫גם בירקון מתאבנים קנים‪.‬‬
‫הצורה כאן שונה במקצת‪.‬‬
‫בעוד בשמורת עין גדי‬
‫ההתאבנות היא באמצעות‬
‫השקעה של גיר ממים‬
‫עשירים בסידן מסביב לקנה‪,‬‬
‫בירקון מה שמתאבן הוא‬
‫הבוץ בתוכו גדל הקנה‪.‬‬
‫בעלי חיים‪ -‬אלמוגים‪.‬‬
‫אלמוג הוא שם כללי לנבוביים המפרישים שלד גירני‪.‬‬
‫היחידות המרכיבות את האלמוג נקראות פוליפים‪ .‬בתמונה אלמוג בו נראים‬
‫פוליפים רבים מכיוון הפתח‪.‬‬
‫אלמוג יחידאי‪ ,‬צולם‬
‫בשמורת נחל מערות‪.‬‬
‫אלמוגים יכולים להיות או‬
‫קיבוציים‪ ,‬כאלה שבהם‬
‫פוליפים רבים מרכיבים גוש‬
‫אחד‪ ,‬או יחידאיים בהם כל‬
‫פוליפ גדול חי בנפרד‪.‬‬
‫ניתן לזהות אלמוגים לפי‬
‫המחיצות המחלקות כל‬
‫פוליפ לאורכו ונפגשות‬
‫במרכז‪ ,‬כמו בתמונה זו‪.‬‬
‫עוד אלמוג יחידאי‪,‬‬
‫הפעם מהגלבוע‪,‬‬
‫מאותו סלע בו צולמו‬
‫הנומוליטים שכמה‬
‫מהם נראים מקיפים‬
‫את האלמוג‪.‬‬
‫עוד אלמוג‬
‫יחידאי‪ ,‬הפעם‬
‫בחתך‪ -‬באדיבות‬
‫הקבלן שבנה‬
‫קניון וציפה אותו‬
‫בלוחות גיר‬
‫מלוטש‪.‬‬
‫ברכיופוד (זרוע רגל)‪ -‬בעל דמיון שטחי לצדפה‪.‬‬
‫אותו ברכיופוד‪ ,‬זוית שונה‪ .‬כאשר מצאתי את הברכיופוד הזה חשבתי‬
‫במבט ראשון שזהו קיפוד ים‪ .‬בבחינה נוספת מצאתי שני פרטים‪ ,‬שלמרות‬
‫מצב השימור הגרוע שלו הסגירו שזה לא קיפוד ים אלא ברכיופוד‪.‬פרט‬
‫אחד הוא קוי הגדילה המסומנים בחץ‪ .‬לא מתאים לקיפוד ים‪ ,‬אז אולי‬
‫צדפה?‬
‫קווי‬
‫גדילה‬
‫כאשר הפכתי אותו‪ ,‬מצאתי את‬
‫הסימן השני‪ .‬נקב קטן בתחתית‪.‬‬
‫לברכיופוד שני חלקים הבולטים‬
‫החוצה מהקונכיה‪ .‬האחד הוא‬
‫רגל שרירית‪ ,‬היוצאת החוצה‬
‫דרך הנקב הזה ומחברת אותו‬
‫לקרקעית הים‪ .‬השני הוא זרוע‬
‫הציד‪ ,‬היוצאת מבין הקשוות‪.‬‬
‫מכאן שמו‪ -‬יש לו זרוע ורגל‪.‬‬
‫בניגוד לצדפה בה יש שריר‬
‫הסוגר את הקשוות‪ ,‬לברכיופוד‬
‫יש שריר המחזיק אותן פתוחות‪.‬‬
‫לכן אחרי מותו הוא נסגר‬
‫ומוצאים בדרך כלל את שתי‬
‫הקשוות בעוד בצדפה הן בדרך‬
‫כלל נפרדות לאחר המוות‪.‬‬
‫נקב‬
‫באנגלית נקראים הברכיופודים ‪ -Lampshell‬צדף מנורה‪ ,‬בשל דמיונם לנרות‬
‫שמן כמו זה שבתמונה‪.‬‬
‫נעבור לצדפות‪.‬‬
‫צדפות אלה‬
‫צולמו בסלע חופי‬
‫בעין קדם‪ ,‬מעט‬
‫ממזרח לטירת‬
‫הכרמל‪.‬‬
‫בתמונה נראית‬
‫צדפה אחת‬
‫שהקשוות שלה‬
‫מתחילות‬
‫להישבר ולחשוף‬
‫את המילוי וכן‬
‫שתי צדפות‬
‫נוספות‪.‬‬
‫רודיסט‪ ,‬צדפה יוצרת שוניות‪.‬‬
‫קשווה אחת של הרודיסטים‬
‫בעלת צורת קונוס‪ ,‬ואילו‬
‫הקשווה השניה‪ ,‬אותה קשה‬
‫יותר למצוא‪ ,‬נשארה שטוחה‬
‫ומשמשת כמכסה‪.‬‬
‫שוניות רודיסטים ניתן למצוא‬
‫במקומות רבים בארץ בהם יש‬
‫סלעי גיר מהקרטיקון העליון‪ .‬בין‬
‫השאר מוצאים אותם בהרי‬
‫אילת‪ ,‬הרי ירושלים‪ ,‬הר הנגב‪,‬‬
‫הכרמל והגליל‪.‬‬
‫עוד רודיסט‪ ,‬הפעם בחתך מפארק‬
‫הסלעים ליד הכפר כיסרא בגליל‬
‫(שביל הממותות)‪ .‬הסלע שנשחק‬
‫מגלה את המבנה הפנימי של‬
‫הרודיסט‪.‬‬
‫ניתן למצוא רודיסטים חתוכים‬
‫בלוחות אבן המצפים בנינים ישנים‬
‫או ב"שיש" במטבח‪ .‬בעבר לוחות‬
‫אלה היו מגיעים ממחצבות בהר‬
‫חברון‪ .‬כיום הם מגיעים ממקומות‬
‫אחרים‪ -‬ויש בהם מאובנים אחרים‪,‬‬
‫חלק מהם נראה בהמשך‪.‬‬
‫משמאל‪ :‬צדפה‪ ,‬כנראה מהמין‬
‫‪ Plicatula spinosa‬בסלע‬
‫מנחל חתירה‪.‬למטה‪ :‬צדפות‬
‫מהסוג ‪ , Lucina‬אורית‬
‫בעברית‪ ,‬מאותו נחל‪.‬‬
‫כונדרודונטים‪ ,‬צדפות המצויות במדרגות המוליכות אל מערות האדם‬
‫הקדמון בנחל מערות‪.‬‬
‫צדפה בחתך דמוי‬
‫לב מהריצוף‬
‫בכניסה לכנסיית‬
‫פאטר נוסטר על‬
‫הר הזיתים‪.‬‬
‫נרינאות הן מהחלזונות הנפוצים ביותר בין מאובני הארץ‪ .‬בתמונה נראים‬
‫סלעים ליד מעין עין קדם המכילים אלפי נרינאות‪.‬‬
‫נרינאות בחתך‬
‫אורך ממספר‬
‫מקומות בארץ‪.‬‬
‫השמאלית נמצאה‬
‫בלוח גיר מלוטש‬
‫במצפה רמון‪.‬‬
‫האמצעית בהרי‬
‫אילת‪ ,‬והימנית‬
‫בחלוק אבן‬
‫שמצאתי על חוף‬
‫הים בין חיפה‬
‫לעתלית‪.‬‬
‫מילוי חלזון‪ ,‬הר סנפיר (המכתש הגדול)‬
‫קולאז' של מאובני חלזונות‬
‫מקירות מבנים‪ .‬ליטוש‬
‫לוחות האבן בהם מצופים‬
‫מבני ציבור שונים‪ ,‬חדרי‬
‫מדרגות וכו' חושף את‬
‫המבנה הפנימי של חלזונות‪,‬‬
‫ולפעמים (פינה שמאלית‬
‫תחתונה) גם גבישי קלציט‬
‫שהתפתחו בהם‪.‬‬
‫כל הקירות בספריית בית אריאלה בתל אביב‪ ,‬מבפנים ומבחוץ‪ ,‬מצופים‬
‫בלוחות גיר המלאים חלזונות מאובנים כמו בתמונה זו‪ .‬המקום היחיד הנוסף‬
‫בו מצאתי לוחות מסוג זה הוא התחנה המרכזית בת גלים בחיפה‪.‬‬
‫לא מצאתי שם כמעט שום מאובן אחר‪ ,‬מלבד אלמוג במצב שימור גרוע‪.‬‬
‫נראה שבלגונה לחוף ים רדוד כלשהו הצטברה ערימת חלזונות ענקית‬
‫והתאבנה‪.‬‬
‫גם בריצוף שדורכים עליו אפשר למצוא מאובני‬
‫חלזונות‪ .‬משמאל חלזון מהריצוף בחצר אכסניית‬
‫הנוער בתל חי‪ ,‬למטה חלזונות מגן הפעמון‪,‬‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫נאוטילואיד מנחל מערות‪ .‬הנאוטילואידים הם הפרימיטיביים בקבוצה ממנה‬
‫התפתחו גם האמוניטים‪ ,‬התמנונים והדיונונים‪ .‬ניתן להבחין בין נאוטילואיד‬
‫לאמוניט לפי התפר הפשוט יחסית ‪ ,‬דמוי האות ‪ S‬בין התאים בקונכיה ולפי‬
‫הסיפון‪ ,‬הצינור המרוקן את המים מהתאים‪ ,‬העובר דרך מרכז התא‪.‬‬
‫מהנאוטילואידים שרדו ‪ 4‬מינים עד ימינו‪ ,‬כולם שייכים לסוג נאוטילוס‪.‬‬
‫בתמונה הקודמת‪ -‬אמוניט בנחל‬
‫כזיב‪ .‬בתמונה זו אמוניט מגיא‬
‫זוחלים‪ .‬האמוניטים היו קרוביהם‬
‫של הנאוטילואידים‪ ,‬שנכחדו בסוף‬
‫הקרטיקון באותה הכחדה בה‬
‫נכחדו הדינוזאורים‪.‬‬
‫אמוניטים הם בין ה"ידוענים"‬
‫מחסרי החוליות המאובנים בשל‬
‫נדירותם היחסית‪ ,‬גודלם‬
‫(האמוניט המצולם כאן קוטרו‬
‫כמטר אחד)‪ ,‬צורתם היפה בחתך‬
‫ומגוון הצורות שלהם‪.‬‬
‫משמאל‪ -‬אמוניט מהטיילת‬
‫שבין כנסיית הלחם והדגים‬
‫בטחה וכפר נחום‪ .‬כמו‬
‫רבים מהמאובנים‬
‫החתוכים מהמצגת‪ -‬גם‬
‫הוא בלוח גיר מלוטש‪.‬‬
‫למטה‪ -‬אמוניט המתחבא‬
‫אחרי האריה השואג בתל‬
‫חי‪.‬‬
‫אמוניט שצולם‬
‫בחניון האלה‪,‬‬
‫ליד צומת ישע‪.‬‬
‫האמוניט‬
‫התמלא בגבישי‬
‫אראגוניט‪ ,‬אותם‬
‫ניתן יהיה‬
‫לראות טוב יותר‬
‫בשקופית‬
‫הבאה‪.‬‬
‫גבישי אראגוניט מתפתחים בתוך תאי האויר של האמוניט‪ .‬מים המכילים‬
‫פחמת סידן חלחלו לתוכם והשקיעו בפנים את הגבישים הנ"ל וכך מה שהיה‬
‫חלל הלך והתמלא בחומר זה‪.‬‬
‫קווצי עור‪ -‬קיפודי ים‪ .‬לקיפודי הים‪ ,‬כמו לרוב קווצי העור יש בדרך כלל‬
‫סימטריה רדיאלית‪ .‬קיפודי ים השומרים על סימטריה זו נקראים קיפודי ים‬
‫רגולאריים‪ ,‬כאלה שהסימטריה שלהם בילטרלית נראים "אי רגולאריים"‪ .‬זהו‬
‫קיפוד ים אי רגולארי שצולם בראש הנקרה‪.‬‬
‫קיפודי ים רגולאריים‪ ,‬בעלי סימטריה רדיאלית‪ .‬השמאלי והאמצעי הם‬
‫מאובנים שצילמתי בחולות כסוי‪ ,‬הימני קיפוד ים חי שצילמתי בחוף אילת‪.‬‬
‫ניתן לראות דרך עורו של קיפוד הים את ‪ 5‬זוגות הרכסים המחלקים את‬
‫השריון ל‪ 5-‬מקטעים‪.‬‬
‫גם אצל קיפודי הים האי רגולאריים יש חלוקה דומה‪ ,‬אלה שאצלם צורת‬
‫הגוף אינה עגולה אלא מחודדת בקצה אחד‪ .‬קיפודי הים הרגולאריים חיים‬
‫על סלעים ואילו האי רגולאריים בתוך המשקע‪ -‬מה שמכתיב את צורתם‪ ,‬וזו‬
‫גם הסיבה בגללה השימור של קיפודי הים האי רגולאריים טוב יותר‪ -‬הם‬
‫נשארים קבורים במשקע לאחר מותם‪ ,‬ואילו הרגולאריים חשופים לגלים‪,‬‬
‫אוכלי נבלות ושחיקה על ידי החול‪.‬‬
‫עוד קיפודי ים‪ ,‬שני השמאליים רגולאריים והימני אי רגולארי‪ .‬הנקב הנראה‬
‫בראשם של קיפודי הים הוא פי הטבעת‪ -‬הפה נמצא בצידו התחתון של הגוף‪.‬‬
‫כאשר חיים במים אין בעיה של סניטציה‪ ,‬ולכן בעל החיים יכול להפריש על‬
‫עצמו ללא חשש‪.‬‬
‫חוליתנים‪ -‬שן כריש‪ .‬שיני‬
‫כרישים הן מאובני החוליתנים‬
‫הנפוצים ביותר‪ .‬לאורך חייו של‬
‫הכריש הוא מצמיח ומשיר‬
‫שיניים ברציפות‪ ,‬ומאחר ואין‬
‫בהן ערך תזונתי אף בעל חיים‬
‫לא בולע אותן‪ -‬כך שנחסך מהן‬
‫ההרס שעוברים שרידי בעלי‬
‫החיים האחרים במעבר דרך‬
‫מערכת העיכול של טורפים או‬
‫אוכלי נבלות‪.‬‬
‫שן הכריש שבתמונה נמצאה‬
‫בקירטון אאוקני‪ ,‬קרוב למצוק‬
‫ההעתקים‪ .‬הקירטון במקום זה‬
‫מתפצל בקלות כך שקל‬
‫"לפתוח" אבן ולחפש מה‬
‫מסתתר בה‪.‬‬
‫עצמות דג‬
‫כלשהו שנמצאו‬
‫בריצוף בחצר‬
‫אכסניית תל חי‪.‬‬
‫יכול להיות‬
‫שהגיע לשם‬
‫אחרי שדג אחר‬
‫שטרף אותו‬
‫הפריש את‬
‫העצמות‪ -‬וכך‬
‫רוכזו במקום‬
‫אחד‪ ,‬במקום‬
‫שאוכלי נבלות‬
‫יפזרו אותן אחרי‬
‫מותו‪.‬‬
‫חולית עמוד שדרה של בעל חיים‬
‫גדול כלשהו שמצאתי בנחל‬
‫יחיעם‪ .‬כנראה שאותו בעל חיים‬
‫היה זוחל‪ -‬אולי דינוזאור?‬
‫עקבות דינוזאורים בבית זית‪.‬‬
‫במקום נראים עקבותיו של‬
‫דינוזאור שהלך בים רדוד‪.‬‬
‫האתר בדרך כלל נעול וגם‬
‫כשהוא פתוח אין הרבה מה‬
‫לראות בו‪.‬‬
‫עקבות‬
‫הערות למצגת‬
‫קודם כל‪ ,‬מאובנים הם ערך טבע מוגן בארץ ולכן איסופם אינו חוקי‪ -‬וגם אין בו הרבה טעם‪,‬‬
‫מפני שניתן "לאסוף" אותם בקלות באמצעות מצלמה דיגיטלית‪.‬‬
‫כמה מהשמות בהם השתמשתי אינם מעודכנים‪ -‬אבל אלה השמות המקובלים והמוכרים‪.‬‬
‫כמה מונחים בהם השתמשתי‪:‬‬
‫גיר‪ -‬סלע קשה המורכב מפחמת סידן‪CaCO3 ,‬‬
‫קירטון‪ -‬סלע רך מהגיר‪ ,‬מורכב גם הוא מפחמת סידן‪ .‬גיר נוצר בים רדוד‪ ,‬קירטון בים עמוק יותר‪.‬‬
‫קלציט‪ -‬מינרל שנסוחתו הכימית ‪ .CaCO3‬סלעי גיר וקירטון מורכבים בעיקר ממינרל זה‪.‬‬
‫אראגוניט‪ -‬מינרל שנוסחתו הכימית ‪ .CaCO3‬חלק ניכר מקונכיות הרכיכות וכן שלדים של בעלי חיים אחרים מורכבים ממנו‪ -‬אבל‬
‫הוא אינו עמיד לאורך זמן ובסופו של דבר הופך למינרל היציב יותר של פחמת הסידן‪ ,‬קלציט‪.‬‬
‫קרטיקון‪ -‬תקופה גיאולוגית‪ ,‬התחילה לפני כ‪ 150-‬מליון שנים ונגמרה לפני כ‪ 65-‬מליון שנים‪.‬‬
‫איאוקן‪ -‬תקופה גיאולוגית‪ .‬התחילה לפני כ‪ 52-‬מליון שנים ונגמרה לפני כ‪ 40-‬מליון שנים‪.‬‬
‫המצגת נוצרה על ידי‬
‫יובל ירון‬
‫טלפון ‪0523-396463‬‬
‫דואר אלקטרוני ‪[email protected]‬‬
‫אתר אינטרנט ‪http://www.yuvaltourguide.com‬‬