Transcript אקולוגיה , תיעוש , סביבה ודמוקרטיה בישראל שלמה אילן אקולוגיה • • • • • המונח אקולוגיה נטבע לראשונה על ידי ארנסט הקל ) (Haeckel ב 1866- כ : "תחום מדע העוסק ביחסי גומלין.

‫אקולוגיה‪ ,‬תיעוש‪ ,‬סביבה‬
‫ודמוקרטיה בישראל‬
‫שלמה אילן‬
‫אקולוגיה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המונח אקולוגיה נטבע לראשונה על ידי ארנסט הקל )‪ (Haeckel‬ב‪ 1866-‬כ‪:‬‬
‫"תחום מדע העוסק ביחסי גומלין בין יצורים לסביבתם" ‪ -‬פעם ראשונה בה חקר הסביבה‪,‬‬
‫הרמה הכוללנית ביותר של הביולוגיה‪ ,‬הוגדר כתחום מדע‪.‬‬
‫אודום )‪ (Odum‬הגדיר בשנת ‪ 1971‬את האקולוגיה כ‪:‬‬
‫"חקר מבנה ותפקוד הטבע" ‪ -‬הגדרה כוללנית ביותר‪ ,‬שאינה מתקשרת במישרין‬
‫לביולוגיה‪.‬‬
‫קרבס )‪ (Krebs‬בשנת ‪ 1972‬התייחס בהגדרתו ל"חקר יחסי הגומלין הקובעים את‬
‫התפוצה והשפע של אורגניזמים" – הגדרה ממוקדת יותר (וקרובה יותר להגדרה‬
‫הראשונה של היקל)‪ ,‬המקשרת במישרין את האקולוגיה לאחד התחומים הבסיסיים‬
‫שאותה היא חוקרת ‪-‬דגמי תפוצה של מינים‪ ,‬ומגוון ביולוגי ‪.‬‬
‫ב– ‪ 1977‬הגדיר ‪ Ricklefs‬את האקולוגיה כ‪:‬‬
‫"חקר הסביבה הטבעית‪ ,‬ובמיוחד יחסי הגומלין בין אורגניזמים לסביבתם" ‪ -‬הרחבה של‬
‫הגדרת האקולוגיה הכוללת תחומי חקר נוספים מעבר ליחסי הגומלין‪.‬‬
‫ב– ‪ 1992‬איחד ג'ין ליקנס )‪ (Likens‬את ההגדרות למה שהתקבל על ידי ה ‪-Institute for‬‬
‫‪ Ecological Research‬בניו יורק כהגדרה הרשמית לאקולוגיה המודרנית‪:‬‬
‫"חקירה מדעית של התהליכים המשפיעים על תפוצה ושפע של אורגניזמים‪ ,‬יחסי הגומלין‬
‫ביניהם‪ ,‬וההשפעות ההדדיות בין אורגניזמים וההמרה והנעה של אנרגיה וחומר"‪.‬‬
‫תיעוש‬
‫• המהפכה התעשייתית ‪ -‬מונח שטבעו במאה ה‪ 19-‬לואי‪-‬‬
‫אוגוסט בלנק ופרידריך אנגלס‪ ,‬לתיאור רצף שינויים‬
‫חברתיים וכלכליים שהתחוללו באנגליה ואח"כ ביתר‬
‫מדינות אירופה ובארה"ב‪ ,‬החל מאמצע המאה ה‪ 18-‬ועד‬
‫מחצית המאה ה‪( 19-‬ע"פ ההיסטוריון האנגלי ט‪ .‬ס‪.‬‬
‫אשטון‪ ,)1830 – 1760 :‬ויש סוברים שהוא עדיין נמשך‪.‬‬
‫המהפכה החדירה שכלולים ומיכון בייצור חקלאי ותעשייתי‬
‫והובילה לעיור חלק ניכר מהאוכלוסייה‪ ,‬גידול ניכר במספר‬
‫התושבים והעלאת רמת חייהם ותוחלת חייהם‪.‬‬
‫• תיעוש ‪ -‬תהליך פיתוח והרחבה של התעשייה על ידי‬
‫הקמת בתי חרושת‪ ,‬שיפור המיכון‪ ,‬וייעול אמצעי הייצור‪.‬‬
‫סביבה‬
‫•‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫סביבה ‪ -‬מונח המתייחס למכלול המרכיבים החיים‬
‫והדוממים המופיעים על‪-‬פני כדוה"א או חלק מסוים ממנו‪.‬‬
‫מושג זה כולל בתוכו ‪ 3‬מרכיבים מרכזיים‪:‬‬
‫יחידות נוף שלמות שמהוות מערכות טבעיות ללא‬
‫התערבות משמעותית של האדם‪ ,‬על כל החי‪ ,‬הצומח‪,‬‬
‫הדומם‪ ,‬ותופעות הטבע שבהן‪.‬‬
‫משאבי טבע אוניברסאליים‪ ,‬ללא תחומי גבול ברורים‪ ,‬כמו‬
‫אוויר‪ ,‬מים ואקלים‪.‬‬
‫מרכיבים טבעיים שונים‪ ,‬המופיעים גם בתוך אזורים בהם‬
‫ישנה השפעה מסיבית של האדם (כמו למשל ציפורי בר‬
‫המופיעות בגינות עירוניות)‪.‬‬
‫סוגי סביבות‬
‫•‬
‫‪.I‬‬
‫‪.II‬‬
‫‪.III‬‬
‫את הסביבה הכוללת נהוג לחלק לשלושה סוגי אזורים‪:‬‬
‫סביבה טבעית ‪ -‬מכלול המרכיבים החיים והדוממים‬
‫המופיעים באופן טבעי ביחידות נוף שלמות שמהוות‬
‫מערכות טבעיות ללא התערבות משמעותית של‬
‫האדם‪ ,‬על כל החי‪ ,‬הצומח‪ ,‬הדומם‪ ,‬ותופעות הטבע‬
‫שבהן‪ .‬רמה התערבות האדם תלויה בהקשר‪ ,‬ומשתנה‬
‫באזורים ובהקשרים שונים‪.‬‬
‫סביבה בנויה ‪ -‬מכלול האזורים והמרכיבים המופיעים‬
‫על‪-‬פני כדור‪-‬הארץ‪ ,‬המושפעים במידה ניכרת‬
‫מפעילות האדם‪.‬‬
‫ארץ בראשית (‪ - )wilderness‬אזור טבעי ללא‬
‫השפעה אנושית בכלל (או כמעט בכלל)‪.‬‬
‫דמוקרטיה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫דמוקרטיה ‪ -‬שיטת ממשל בה יש לאזרחים יכולת השפעה‬
‫על המדיניות הציבורית במדינתם‪ ,‬באמצעות הצבעה‪,‬‬
‫השתתפות בדיונים לפני ההחלטות ובהחלטות עצמן או‬
‫בדרכים ממוסדות אחרות‪.‬‬
‫בדמוקרטיה ישירה ‪ -‬הצבעות הן על ענייני הממשל עצמם‪.‬‬
‫בדמוקרטיה ייצוגית (המקובלת כיום) – הצבעות הן לצורך‬
‫בחירת נציגי ציבור‪ ,‬והם המקבלים החלטות בענייני שלטון‬
‫בעלות על קניין והזכות לממשה ברכישה או מכירה של‬
‫קניין היא אחד הביטויים העיקריים של חירות הפרט‬
‫המוגנים על ידי החוק בדמוקרטיה‪.‬‬
‫ישראל ‪ - 2008‬מדינה יהודית דמוקרטית‬
‫נגזרות היסוד היהודי‬
‫נגזרות היסוד הדמוקרטי‬
‫• הכרת במסגרות דתיות‬
‫• יכולת השפעה לאזרח‬
‫• קיום "קומבינות" ו"דילים" • מבנה חברתי מסורתי‬
‫• משקל רב לחשיבה‬
‫• בית המשפט העליון‪,‬‬
‫דתית‪:‬‬
‫ה"פוסק אחרון" במדינה‪,‬‬
‫מייחס ערך רב מאד לזכות ‪ .1‬בעלות האל על העולם‬
‫העיסוק‬
‫ולחופש‬
‫הקניין‬
‫‪ .2‬מתן ערך לצניעות‬
‫הדינאמיקה המלתוסית‬
‫אוכלוסיית כדוה"א במיליוני בני אדם‬
‫‪7000‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪1950‬‬
‫ימי‬
‫אמצע‬
‫המאה הורדוס‬
‫ה‪18-‬‬
‫הגידול המואץ באוכלוסיית‬
‫כדוה"א הביא את הכומר‬
‫האנגליקני תומס מלתוס כבר‬
‫ב‪ 1798-‬לטעון שגידול‬
‫האוכלוסייה האנושית מהיר‬
‫מקצב יצירת המשאבים ובניית‬
‫התשתיות השונות עבורה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬מידרדרים‬
‫המשאבים הזמינים‬
‫לאוכלוסייה עד כדי משבר‬
‫כלכלי‪ ,‬תברואתי‪ ,‬חברתי‬
‫ומדיני‪ ,‬תוך יצירת עוני ורעב‪.‬‬
‫מצב זה כונה מאוחר יותר‬
‫"התפוצצות אוכלוסין ‪".‬‬
‫ההסתייגויות של החוקרת ‪E. Boserup‬‬
‫• משתנה קבוע‪ :‬גודל אוכלוסייה האדם בכדוה"א‪,‬‬
‫• משתנה בלתי קבוע‪ :‬כמות המזון הניתנת לייצור‬
‫עקב התפתחות טכנולוגית הנובעת מגידול בצורך‬
‫• התוצאה‪ :‬עליה מתמדת‪ ,‬והגדרות מתחדשות של‬
‫כושר נשיאת האוכלוסין של כדוה"א‬
‫‪E. Boserup, The Conditions of Agricultural Growth, Chicago 1965‬‬
‫‪E. Boserup, Population and Technological Change: a study of Long Term Trends,‬‬
‫‪Chicago 1981.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫השפעות התיעוש על הסביבה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שפכים‬
‫זיהום אוויר‬
‫ריבוי פסולת מוצקה וקשיי‬
‫הטמנה‬
‫תפיסת עתודות קרקע‬
‫נרחבות‬
‫עידוד צריכה מיותרת‬
‫חיפוש‪ ,‬יצירה והמצאת‬
‫שווקים‬
‫• מאפשר הגדלת התוצרת‬
‫מתא שטח נתון‬
‫• מספק משאבים ומזון‬
‫רבים יותר‬
‫• יצירת אפשרויות מיחזור‬
‫קיימות (‪)sustainability‬‬
‫•‬
‫השקפת עולם דמוקרטית אופטימית‪ ,‬שבמרכזה כבוד האדם וחירותו תוך הבנה‬
‫עמוקה שכולנו חלק ממארג החיים המזין ומקיים את כל היצורים על פני כדור‬
‫הארץ‪.‬‬
‫קיימות היא גלוי מחדש של ערך הדברים המקיימים אותנו‪ :‬האוויר והמים הנקיים‪,‬‬
‫שקט המדבר והמגוון של החורש הים תיכוני‪ ,‬שכונה בה ילדים משחקים בחוץ‬
‫בבטחה‪ ,‬או קהילה בה קשיש הזקוק לעזרה יכול למצוא שכן הנכון לעזור‪.‬‬
‫•‬
‫חברה בת קיימא ‪ -‬חברה שהיא וכל מרכיביה מסוגלים להתקיים במשך שנים‬
‫רבות מאוד‪.‬‬
‫ארבעה תנאי מערכת (עקרונות מדעיים‪ ,‬או טכניים) מובילים לחברה בת קיימא‪:‬‬
‫ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה‪.‬‬
‫ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה‪.‬‬
‫לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של תשתית פיזית ליצרנות‪ ,‬ולמגוון של הטבע‪.‬‬
‫היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫הפיתרון הנוכחי‪:‬‬
‫פיתוח בר קיימא (‪)Sustainable development‬‬
‫• תהליך חברתי‪-‬כלכלי שמאופיין על ידי הספקה של‬
‫הצרכים האנושיים תוך שמירה על איכותה של‬
‫הסביבה הטבעית באופן מתמשך‪.‬‬
‫• התהליך מושתת על סיפוק צרכי ההווה בלי לפגוע‬
‫בצרכי הדורות הבאים‪ .‬לשם כך יש להשתמש רק‬
‫ב"ריבית" שהטבע מחדש כל העת‪ ,‬ואין להשתמש‬
‫ב"קרן" המהווה את בסיס ההתחדשות של הטבע‪.‬‬
‫האתגר האזרחי‬
‫•‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫יצירת מנגנוני השפעה תומכי קיימות מול (אך‬
‫גם בעזרת) הממסדים המרכזיים‪:‬‬
‫הכנסת‬
‫הממשלה‬
‫הרשות המקומית‬
‫המנהיגות הדתית‬
‫סוכני חינוך (בי"ס‪ ,‬תנועות נוער‪ ,‬מתנ"סים‪,‬‬
‫תקשורת וכו')‬
‫תפקידו של בית הספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הטמעת ההכרה כי אנו דיירים זמניים בעולם שהיה‬
‫לפנינו ויתקיים אחרינו‬
‫הקניית ידע והכרות עם נושאים מרכזיים בסוגיית‬
‫קיום הסביבה והשמירה עליה מפנינו‬
‫יצירת ופיתוח מחויבות אישית אצל תלמידינו ובני‬
‫משפחתם לשמירת הסביבה הקרובה והכוללת‬
‫הצגת מודל פעיל של פיתוח וחברה בני קיימא‬
‫הממלאים את תפקידם תוך מדיניות מקיימת‬