Transcript "הערכים הסמויים" של תרבות שיעורי הבית עפרה מייזלס הפקולטה לחינוך , אוניברסיטת חיפה * פרופ' עפרה מייזלס , דיקן הפקולטה לחינוך , אוני' חיפה ויו"ר הפורום של בתי.

‫"הערכים הסמויים" של תרבות‬
‫שיעורי הבית‬
‫עפרה מייזלס‬
‫הפקולטה לחינוך‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫* פרופ' עפרה מייזלס‪ ,‬דיקן הפקולטה לחינוך‪ ,‬אוני' חיפה ויו"ר הפורום של‬
‫בתי ספר לחינוך באוניברסיטאות בישראל‬
‫•הרצאה במסגרת יום עיון בנושא‪" :‬מה לשיעורים ולבית? בדק בית לשיעורי‬
‫הבית" במכון מופ"ת‪ ,‬בית ספר למחקר ולפיתוח תכניות בהכשרת עובדי חינוך‬
‫והוראה במכללות‪ ,‬קרית החינוך‪ ,‬תל‪-‬אביב‬
‫‪ 15‬בפברואר ‪ 2009‬כ"א בשבט תשס"ט‬
‫רקע כללי‬
‫• שיעורי בית מלווים את מערכת החינוך והעשייה‬
‫החינוכית לאורך כל שנות הלימודים ביסודי‪,‬‬
‫בחטיבת הביניים ובתיכון‪ :‬מן השבוע הראשון‬
‫בכיתה א' ועד השיעורים האחרונים לפני הבגרות‪.‬‬
‫מטרות מוצהרות של שיעורי הבית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מקור לשינון ותרגול חומר שנלמד‬
‫הכנה לקראת חומר שיועבר בהמשך‬
‫דרך חליפית להעברת חומר חדש‪ ,‬בעיקר כאשר‬
‫המורה אינו מספיק להעביר החומר בשיעור‪.‬‬
‫אמצעי לחינוך התלמיד והתלמידה לעבודה עצמאית‬
‫ולרכישה ותרגול של מיומנויות לימוד ולא רק של‬
‫חומר לימודי‪.‬‬
‫מטרות ראויות‬
‫• על פניו נראה שמדובר במטרות ראויות שמשקפות‬
‫(‪ )1‬את התפיסה שיש חשיבות לפעילות לימודית‬
‫עצמאית‬
‫• (‪ )2‬את האמונה‪ ,‬שיש לה הוכחות אמפיריות רבות‪,‬‬
‫שתרגול וחזרה על חומר לימודי וכן תרגול של‬
‫מיומנויות שונות אכן מסייע להפנמתם ולזכירתם‪.‬‬
‫• יתכן אכן שהדבר הוא כך במדינות שונות בעולם‪.‬‬
‫הערכים הסמויים‬
‫• בהרצאה זו ארצה לטעון ששיעורי הבית בישראל‬
‫משמשים אחת הזירות המרכזיות לאימון הילד‬
‫ברכישת ערכים מרכזיים בתרבות הישראליות‪,‬‬
‫ערכים שאינם מוצהרים בריש גלי אלא הם ערכים‬
‫סמויים למחצה‪.‬‬
‫מה כולל האימּון?‬
‫• אימון זה כולל בעיקרו לימוד מורכב ולא פשוט‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫(‪ )1‬כיצד לא לציית לסמכות מבלי להיענש‬
‫(‪ )2‬כיצד לרמות בלי להיחשב שקרן‬
‫(‪ )3‬כיצד לעקוף את החוק והנוהל מבלי להיתפס‬
‫(‪ )4‬כיצד להצליח בלי להתאמץ‬
‫ובעיקרון כיצד "להסתדר" בחברה הישראלית‬
‫הטיעון המרכזי‬
‫• בהרצאה ארצה לטעון שאימון זה אכן מצליח ביותר‪ ,‬בין‬
‫השאר בשל היותו סמוי חלקית מן העין‪.‬‬
‫• חיסיון זה מאפשר לעוסקים באימון זה – הורים‪ ,‬מורים‪,‬‬
‫ומנהלים להכשיר את הצעירים לתפקוד מוצלח בחברה‬
‫הישראלית בלי שהם מתחייבים לערכים הבעייתיים‬
‫שמבוטאים על ידי כך‪.‬‬
‫• אין כאן טענה שמדובר במערך מודע או מתוכנן של עשייה‬
‫אלא בשיקוף לא מודע בחלקו של ערכים מרכזיים בחברה‬
‫הישראלית‪ ,‬שאינם מחמיאים לה אך מאפשרים את‬
‫קיומה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬העתקות במבחנים‬
‫דרכים למימוש האימּון (‪)1‬‬
‫• מתן שיעורי בית ועבודות לבית שהילד‬
‫מתקשה לעשות לבד מבלי לספק "פיגום"‬
‫)‪ ) Scaffolding‬מתאים‬
‫• כתוצאה מכך הילד פונה לסיוע ההורים‬
‫ולעיתים קרובות עבודות הבית נעשות על‬
‫ידם או לא נעשות כלל‬
‫דרכים למימוש האימּון (‪)2‬‬
‫בבית ההורים‬
‫• סיוע בהכנת שיעורי הבית באופן שלא‬
‫בהכרח משאיר לילד את האחריות‬
‫(האוטונומיה) על התוכן של מה שנכתב ועל‬
‫האופן בו נעשים השיעורים‬
‫• קביעת מועדים ואופנים להכנת השיעורים‬
‫בבית יחד עם אי הקפדה על נהלים אלו‬
‫דרכים למימוש האימּון (‪)3‬‬
‫בבית הספר‬
‫• מתן שיעורי בית – כחובה ‪ -‬בידיעה די ברורה שלא‬
‫ייעשו‬
‫• בדיקת שיעורי הבית באופן שמאפשר ולעיתים אף‬
‫מזמין אי הכנה‪ ,‬העתקות או רמאות‬
‫• תוצאות שליליות ישירות – מועטות מאוד ‪ -‬לאי‬
‫הכנה או העתקה (כמעט ואין עונשים‪ ,‬או שיש אך‬
‫בסוף מוותרים על יישומם)‬
‫לסיכום הטענות ‪....‬‬
‫• בשני ההקשרים בהם דמויות סמכות אמורות לעצב‬
‫את ערכיו והתנהגותו של הילד‬
‫• ישנה השלמה וקבלה של תרבות של רמאות ושקר‬
‫בלי נסיון לאתגר תרבות זו או לשנותה ולעיתים‬
‫תוך עידודה הסמוי‬
‫קצת נתונים‪...‬‬
‫• מחקר על מדגם מייצג של בני נוער ונערך עם ד"ר‬
‫מירי שרף‬
‫• המחקר נערך ביוזמת החוקרות ובתמיכה כספית של משרד‬
‫החינוך במסגרת התחרות השנתית של לשכת המדען‬
‫הראשי‪ ,‬אך ללא פיקוח מלווה של לשכת המדען הראשי‬
‫בעת ביצועו‬
‫• המחקר בחן ‪:‬‬
‫• (‪ )1‬את סביבת בית הספר בהקשר של נהלים‪,‬‬
‫סמכות ותיפקוד הצעירים בבית הספר‬
‫• (‪ )2‬את מאפייני ההורות למתבגרים יהודים בארץ‬
‫תוך דגש מיוחד על ההיבט של הסמכות ההורית‬
‫שיטת מחקר‬
‫• מדגם מייצג ‪ 3500 :‬בני נוער‪ 158 ,‬כיתות‬
‫– כיתות ח' כמייצגות חטיבת ביניים – ‪ 22‬חטיבות ביניים‬
‫– כיתות י"א כמייצגות חטיבה עליונה – ‪ 25‬חטיבות‬
‫עליונות‬
‫• ייצוג לכל המגזרים היהודיים מלבד חרדים בדגימת‬
‫שכבות‬
‫• דיווח תלמידים על עצמם ועל חבריהם לכיתה ודיווח‬
‫מורים‬
‫• שאלונים מהימנים ומתוקפים‪ ,‬ידועים ומקובלים בעולם‬
‫(לצורכי השוואה)‬
‫האווירה בית ספרית‬
‫• ‪ 53%‬מן המשיבים מדווחים שבכיתה יש רעש ומהומה‬
‫לעיתים קרובות‬
‫• כ‪ 50% -‬מדווחים שהתלמידים בכיתה משתעממים‬
‫לעיתים קרובות‬
‫• רק בין ‪( 13%‬בוגרים) ל‪( 29% -‬צעירים) מדווחים‬
‫שלעיתים קרובות יש בכיתה חוקים ברורים שצריך לפעול‬
‫לפיהם‪.‬‬
‫• על פניו נראה שקרוב למחצית מן התלמידים חווים את‬
‫בית הספר כמסגרת כאוטית (לא מאורגנת) ומשעממת‬
‫("בכיתה יש רעש ומהומה לעיתים קרובות"; "התלמידים‬
‫בכיתה משתעממים לעיתים קרובות") ‪.‬‬
‫רמה גבוהה ונורמטיבית של הפרות‬
‫משמעת "קלות"‬
‫ממצאים חדשים !!‬
‫• בתחומי בעיות המשמעת והעבירות "הקלות"‬
‫האחוזים מעידים על רמת מוסר והתנהגות מוסרית‬
‫נמוכה ביותר שהפכה בעצם לנורמה‪.‬‬
‫• אינדיקציה מעניינת לקושי של מתבגרים ישראלים‬
‫לקבל סמכות ניתן לראות בכך ש ‪ 64%‬מהם ענו‬
‫שהם מתעצבנים (ברמה גבוהה עד גבוהה מאד)‬
‫ממבוגרים שאומרים להם מה לעשות‪.‬‬
‫ביחס כלפי המורים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ 50%‬מן הצעירים ו‪ 60%‬מן הבוגרים מדווחים‬
‫שהרימו קול על מורה‪.‬‬
‫‪ 20%‬מן הצעירים ומן הבוגרים דיווחו שקיללו אחד‬
‫מן המורים‪.‬‬
‫רק כ‪ 30% -‬נותנים אימון במורים (במידה רבה עד‬
‫רבה מאוד)‪.‬‬
‫‪ 17%‬גאים בהם (במידה רבה עד רבה מאוד)‬
‫ורק ‪ 6%‬רוצים להידמות להם (במידה רבה עד רבה‬
‫מאוד)‪.‬‬
‫ביחס כלפי רכוש‬
‫• כ ‪ 35%‬מן הצעירים ו‪ 42%-‬מן הבוגרים מדווחים‬
‫על השחתת רכוש בבית הספר בשנה האחרונה‬
‫• ‪ 64%‬מן הצעירים ו ‪ 76%‬מן הבוגרים קשקשו על‬
‫רכוש בית הספר‬
‫• ‪ 65%‬השליכו ניירות טיוטה על הרצפה‬
‫ביחס לגבי לימודים‬
‫• ‪ 48%‬מן הצעירים ו ‪ 79%‬מן הבוגרים מדווחים על‬
‫"הברזה" משיעורים‪.‬‬
‫• ‪ 85%‬מן הצעירים ו ‪ 87%‬מן הבוגרים מדווחים‬
‫על העתקת שיעורי בית‪.‬‬
‫• ‪ 55%‬מן הצעירים ו ‪ 70%‬מן הבוגרים מדווחים על‬
‫העתקה במבחן‪.‬‬
‫קשרים בין משתנים שונים‬
‫ו ‪ -‬העתקת שיעורי בית‬
‫קשר עם דפוסי הורות‬
‫העתקת שיעורי בית קשורה עם‬
‫• רמה גבוהה של הורות פוגענית‬
‫• רמה נמוכה של הורות חיובית‬
‫ובמיוחד‬
‫• רמה נמוכה של בקרה‬
‫ורמה גבוהה של מתירנות ותחושת "נסיכות"‬
‫•‬
‫קשרים בין משתנים שונים‬
‫ו ‪ -‬העתקת שיעורי בית‬
‫קשר עם משתני כיתה‬
‫העתקת שיעורי בית קשורה עם‬
‫רמה נמוכה של כבוד למורה‬
‫רמה גבוהה של ונדליזם‬
‫רמה נמוכה של הישגים לימודיים‬
‫אבל‬
‫רמה גבוהה של קומפטנטיות חברתית‬
‫ומעמד חברתי‬
‫קשרים בין משתנים שונים‬
‫ו ‪ -‬העתקת שיעורי בית‬
‫העתקת שיעורי בית קשורה עם‬
‫(בעיות הסתגלות)‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫רמה גבוהה של התנהגויות נטילת סיכון‬
‫רמה גבוהה של דווקאיות‬
‫רמה גבוהה של התנהגויות עברייניות‬
‫רמה גבוהה של תוקפנות כלפי בני הגיל‬
‫דמיון מפתיע בין המגזרים‪:‬‬
‫כור ההיתוך הצליח‬
‫• תמונת המצב אינה שונה מהותית בחלוקה לפי מין‪,‬‬
‫גיל (שכבת כיתה)‪ ,‬עשירון טיפוח או מגזר‬
‫(ממלכתי לעומת ממלכתי דתי)‪.‬‬
‫• הבדלים בין מגזרים ואחוזוני טיפוח הם בסדר‬
‫גודל של ‪2%-1%‬‬
‫• עם זאת ישנה שונות לא מבוטלת בין בתי ספר‬
‫ובין כיתות או מורים בתוך אותו בית ספר‬
‫השתמעויות‬
‫• באחד ההקשרים המרכזיים שבו הילד גדל – בית‬
‫הספר ניתן במחקר הנוכחי לזהות היבט בולט של‬
‫התרבות הישראלית‪:‬‬
‫חוסר כבוד לסמכות‪ ,‬ועידוד של אי צייתנות או של‬
‫ניסיונות לעקיפת החוק‪.‬‬
‫דבר זה בא לידי ביטוי גם בהיבט‬
‫של תרבות שיעורי הבית‬
‫התרבות הישראלית שאינה מגלה בדרך כלל כבוד רב‬
‫לסמכות רואה לעיתים קרובות בהפרות חוקים ותקנות‬
‫סממנים של "פקחות" והעדר פרייריות‪.‬‬
‫גם במסגרת תרבות שיעורי הבית‬
‫לומדים הילדים‪:‬‬
‫• איך להסתדר מבלי להיענש‬
‫• איך להצליח בלי לעבוד קשה‬
‫• ובמיוחד איך "לתחמן" את הסמכות‬
‫בעידודה המוסווה‬
‫הרצוי??‬
‫הסברים אפשריים‬
‫• מעבר מחינוך שהוא ממוקד חברה לחינוך שהוא‬
‫ממוקד ילד‪.‬‬
‫• הרצון לאפשר לילד חיים טובים ולא לגרום לו‬
‫תסכול או להכעיס אותו‪( .‬החיים ממילא קשים‬
‫בארץ)‬
‫• אסטרטגיה שאינה בהכרח מודעת‪ ,‬לחנך את‬
‫הילד שיהיה גמיש‪ ,‬שיידע לאלתר ולהסתדר –‬
‫לא להיות פרייר‬
‫המלצות‬
‫• תמונת המצב – במידה ונרצה לשנות אותה ‪-‬‬
‫מחייבת חשיבה של הציבור ושל קובעי מדיניות‬
‫לגבי טיפול בהיבטים בעיתיים אלו‪.‬‬
‫• אין מדובר ב"עשבים שוטים"‬
‫או ב"אירועים שוליים" אלא בפרופיל מרכזי‬
‫של מאפייני התרבות הישראלית שבאים לידי‬
‫ביטוי גם בבית הספר ובכלל זה גם בתרבות‬
‫שיעורי הבית‪.‬‬
‫האם נרצה באמת לשנות??‬
‫אם כן??‬
‫• בית הספר מהווה מקור מרכזי לאפשרות לשינוי‬
‫עמדות וערכים בחברה הישראלית‬
‫• להערכתי ‪ -‬יש לפעול לשינוי‬
‫משמעותי של האקלים הבית ספרי‬
‫– והדבר בידינו‬
‫תודה על ההקשבה‬