בס"ד התפילה מ ת נ "ה משאלה תהילה נחמה הודאה הרציונאל : התפילה היא הכלי בו אנו ממליכים את הקב"ה עלינו וממנו הכל , מתן מקום לקב"ה בחיינו בהבנה.

Download Report

Transcript בס"ד התפילה מ ת נ "ה משאלה תהילה נחמה הודאה הרציונאל : התפילה היא הכלי בו אנו ממליכים את הקב"ה עלינו וממנו הכל , מתן מקום לקב"ה בחיינו בהבנה.

‫בס"ד‬
‫התפילה מ ת נ "ה‬
‫משאלה‬
‫תהילה‬
‫נחמה‬
‫הודאה‬
‫הרציונאל‪ :‬התפילה היא הכלי בו אנו ממליכים את הקב"ה עלינו וממנו הכל‪ ,‬מתן מקום‬
‫לקב"ה בחיינו בהבנה שהכל מאיתו יתברך ואנו בתפילתנו אליו מבקשים ברגש מהתפילה‬
‫כוח להרבות שם שמים בעולם ומבקשים שיעשה איתנו חסד ויזכנו לקבל את הדרוש לקיומנו‬
‫רק מאיתו יתברך‪.‬‬
‫פעילויות חברתיות‪-‬שילוב רב ביה"ס כאחראי לתחום זה‪:‬‬
‫שלטים וכרזות עם אמרות חשובות‪ ,‬לטיפוח סביבה לימודית‬
‫פריסת מדרשים‪/‬אגדו‪/‬שירים‪/‬סיפורים‪/‬שיחות ודמיות מפתח בנושא‪ -‬לעורר עניין וסקרנות‬
‫מפגש עם אנשים רלוונטיים שיספרו "בזכות התפילה‪.‬‬
‫שיחות עם דמיות מפתח שידגישו רגשית את חשיבות ומהות התפילה ‪.‬‬
‫כל ר"ח תתקיים תפילה בבית כנסת "ברוב עם והדרת מלך"‪ ,‬בה התלמידים יביעו בהדגשת‬
‫הלכה למעשה את הקטע הנלמד באותו חודש‪,‬‬
‫כך שבסוף השנה בע"ה כולם יתפללו נכון את התפילה‪.‬‬
‫פעילות בכיתות‪:‬‬
‫למידה בכיתות ע"י המורה את‪ :‬המדרש‪/‬אגדה‪/‬שיר‪/‬סיפור המשותפים‬
‫לכלל תלמידי ביה"ס‪,‬תוך התייחסות לסטנדרטים בשפה שיובאו בנספחים‪.‬‬
‫פעילות שבועית‪:‬‬
‫הוראת קטעי תפילה הלכה ומעשה עפ"י תוכנית לימודים בית ספרית וכתית‪,‬בבחינת ‪:‬‬
‫"דע לפני מי אתה עומד"‪.‬הכנת תלקיט לכל תלמיד בו הוא מביע את התכנים הנלמדים בכל‬
‫שבוע ויצירות שנוצרו בעקבות הלמידה‪(.‬כתיבה יצירה‪,‬מצגת דגם וכו‪.)..‬‬
‫מדדי הצלחה‪-‬‬
‫כל התלמידים מתפללים נכון את תפילת שחרית ויודעים להכין את עצמם לכך‪.‬‬
‫כל התלמידים התנסו בקריאה וכתיבה ל פתגמים‪,‬פסוקים‪,‬שירים וסיפורים‬
‫בנושא‪":‬התפילה היא מתנ"ה"‪.‬‬
‫בס"ד‬
‫בשבח והודיה לה' יתברך‪ ,‬מלאו שבע שנים להולדתי מחדש‪ .‬לאחר החלמה ממושכת‬
‫מחידק שתקף את ראשי וכמעט השיבני לבורא עולם‪ ,‬מעבר למסיבת הודיה משפחתית‪,‬‬
‫חלמתי‪ ,‬לעשות מעשה כדי להגדיל את שמו ברבים‪.‬‬
‫והזדמנות זאת נפלה בחלקי עת נתבקשתי ע"י מנהלת בי"ס "משואה" בקרית גת‪,‬‬
‫הגב' סימה בן ברוך שתחיה‪ ,‬ללוות את התלב"ס לשנת התשס"ט בבניין התפילה‪.‬‬
‫ובזאת באה לידי ביטוי תשורתי הצנועה והפשוטה – חוברת‪/‬מרכז למידה‪ ,‬השונה ממה שראו‬
‫עיני עד כה בכך שישנו חלק נכבד העוסק בתפילת חנה‪,‬ממנה למדו איך להתפלל‪ ,‬בהמשך ישנם‬
‫הדגשות רבים בנושא ההכנות לתפילה ע"י הבאת תקציר של דרשות ומאמרים של רבנים‬
‫מגוונים בליווי שאלות פתוחות המאפשרות תשובות יצירתיות לרמות שונות של למידה‪.‬‬
‫*לא ניתן להשתמש בחוברת ללא קבלת הסבר ממוקד שיכול להאיר ללומדים והמלמדים‬
‫כאחד‪.‬השארתי את כתובתי האלקטרונית גם לשם כך‪.‬‬
‫השאלות במרכז זה‪,‬הן רק בגדר של המלצות וניתן להוסיף‪/‬לשנות‪/‬להרחיב וכו‪. ....‬‬
‫עלינו לעשות ככל האפשר הן בפעולות הכתיבה המגוונות והן בהוראה של‬
‫"כזה ראה ועשה"(הוראה מעשית)‪ ,‬כבדי ללמד ולחבב עליהם את הידע בנושא‪.‬‬
‫החוברת מוקדשת בע"ה לכל האנשים הטובים שליווני ותומכים בי לאורך כל‬
‫הדרך‪ .‬בראש ובראשונה לבעלי יוסף נגב שיח'‪,‬בני ביתי היקרים ‪.‬‬
‫תודה מיוחדת על ההמלצות החמות בשאילת השאלות ליעל ויהושפט אוריין‪.‬‬
‫לד"ר מוני בניפלא‬
‫לד"ר בנימין נאגריס האיש האנושי‪ ,‬הצנוע‪ ,‬החם והלבבי למרות דרגתו הרפואית‪.‬‬
‫שהחיוך והפשטות שלו משיבים חיים לנפש "עייפה" ‪.‬‬
‫דע לך שמפגשי הביקורת שלי‪ ,‬עם כל הכאב הפיזי והכאב בכלל‪,‬‬
‫הם מפגשים מרתקים המלמדים אותי פרקי ענווה בכל פעם מחדש‪.‬‬
‫למלאך‪/‬המפקח מר מיכאל פיקאר שהאיר לי את הדרך והאמין בי למרות מגבלותי‪.‬‬
‫אשרי שזכיתי ועודני זוכה לליווי כ"כ אנושי‪.‬‬
‫למפקחת הגב' עליזה לוי‪ ,‬שניצבת לידי ומאחורי כל הזמן‪-‬בעצה בונה‪,‬בהדרכה נבונה‬
‫ובהגשמת חלומותי הפדגוגיים‪ ,‬בבחינת‪:‬‬
‫"הן דמה בדמי זורם הן קולה בי רן"‪(...‬רחל המשוררת)‬
‫ואחרונים חביבים לסימה המנהלת לגילה עשואל ולכל מודרכי באשר הם‪ ,‬שמהם‬
‫אני לומדת ובזכותם אני כאן‪ .‬לכולכם כל מה ששלי שלכם הוא‪-‬מזל שלי‬
‫הארות והערות לבניית זה הבניין יתקבלו בשמחה‪[email protected] :‬‬
‫*כל הזכויות שמורות‪-‬אין להעתיק או לצלם מהחוברת‪.‬‬
‫להפצה ניתן לפנות ליהושפט ‪ 0504242509‬או לרעות ‪0504242505‬‬
‫בס"ד‬
‫"הצוקר‪-‬יה"‬
‫אותיות ס' וכ' התחלפו למעני‪-...‬סיפור ההשגחה שלי‪.‬‬
‫כחודש לאחר החלמתי‪ ,‬פנינו בעלי ואני למרפאות חוץ לביקורת רפואית ראשונה‬
‫שלאחר אשפוז ממושך בבית לוינשטיין שברעננה‪ .‬בעודי מדדה עם ההליכון‬
‫במסדרונות בית הולים נפגשתי עם המלאך האנושי ד"ר גדעון צוקר ע"ה‪,‬‬
‫שהתלהב בהארת פנים לראותני‪ ,‬אך לא הוציא הגה מפיו‪ ,‬רק סימן לי בידיו‬
‫מעין סימני השתהות‪.‬‬
‫מאחר וידעתי כי באותה עת‪" ,‬בזמנו הפנוי" הוא נהג לקרוא תהילים‬
‫(סיפרו לי בעלי ואחי‪ ,‬שלא פעם כשהיו צריכים להתייעץ איתו לגבי‪ ,‬היו‬
‫מוצאים אותו קורא תהילים) הנחתי בליבי שמזמור תהילים שגור בפיו ולכן אין‬
‫הוא מתקשר עימי בלשונו‪ ,‬ורק בסימני ידיו (כך לפחות פירשתי את ששפתיו לא‬
‫אמרו) הוא מנסה להסביר לי כי אני "מפגרת" בשיקום‪ ,‬ועלי כבר ללכת ללא‬
‫המשענת החיצונית (הליכון)הזאת שבידי‪.‬‬
‫וכדרכו‪ ,‬הוא היה ממהר‪ ,‬הודיתי לו על הארת עיני בנושא ‪,‬והבטחתי לעצמי‬
‫שאגיע הביתה בע"ה אטוש לחלוטין את ההליכון ואתחיל ללכת בלעדיו‪,‬‬
‫(חשבתי בראשי וחשתי בליבי‪ ,‬אם ד"ר צוקר כ"כ השתאה למולי‪ ,‬כנראה שאני‬
‫צריכה מהר מאוד לשנות את קצב החלמתי)‪ .‬ואכן כבר באותו שבוע הלכתי‬
‫עם הידיים כשהן תומכות בקירות הבית עד שהגעתי למצב של כמעט הליכה‬
‫עצמאית‪ .‬כחודש וחצי לאחר מכן‪ ,‬שמעתי כי ד"ר צוקר הנפלא נפטר ממחלה‬
‫קשה‪.‬אין מילים המבטאות את צערי על כך‪.‬‬
‫בשבעה הלכתי (כן‪ ,‬כבר כמעט הולכת) לנחם את בני ביתו וסיפרתי שם‬
‫על פגישתנו הקצרה ואת ההתפתחות החיובית שנבעה בעקבותיה‪.‬‬
‫חיה רעיתו שתבדל"א ‪ ,‬הביטה בי במבט מלטף ואמרה לי‪" :‬אני יודעת הכל‪.‬‬
‫הייתי מאחורי גבך כשנפגשתם במסדרון באותו יום‪ .‬ליוויתי אותו מטיפול‬
‫כימותרפי הביתה‪,‬לכן הוא לא היה מסוגל לדבר" והוסיפה במבט נוגה‪:‬‬
‫"ואת חשבת שהוא "מוכיח" אותך על הליכתך? הלוואי שזה היה כך‪.‬‬
‫את לא הבנת נכון‪ ,‬הוא רצה להגיד לך כמה הוא שמח לראותך‬
‫לאחר הרבה זמן שלא פגש אותך‪,‬‬
‫בעצם כמה שהוא כ"כ מתלהב משיקומך‪" ....‬‬
‫הצעה להוראת כתיבה בנושא בהתאם‬
‫לתכ"ל בחינוך הלשוני‪:‬‬
‫כיתה א'‬
‫כיתה ב'‬
‫כיתה ג'‬
‫ככיתה ד'‬
‫כיתה ה'‬
‫כיתה ו'‬
‫כתיבת‬
‫ברכה‬
‫כתיבת‬
‫חויה‬
‫כתיבת‬
‫משפטים‬
‫לתמונות‬
‫הדלקת‬
‫נרות‪-‬‬
‫ברכות‬
‫כתיבת‬
‫סיפור‬
‫סיפור‬
‫בעקבות‬
‫חוויה‬
‫כתיבת‬
‫פרסומת‬
‫קומיקס‪,‬‬
‫סידור‬
‫תמונות‬
‫בנושא‪:‬‬
‫הכנה‬
‫לתפילה‪,‬‬
‫כרזות‪.‬‬
‫ברכה‬
‫כתיבת‬‫חוויה‬
‫הזמנה‬‫למסיבת‬
‫סידור‬
‫טקסט‬
‫מידע‪-‬‬
‫הכנת‬
‫מילון‬
‫אנצי'‬
‫בנושא‬
‫תפילה‪.‬‬
‫כתיבת‬
‫סיפור‬
‫ דיווח‪-‬‬‫כתיבת‬
‫סיפור‬
‫עפ"י‬
‫כותרת‬
‫נתונה‬
‫דיון‬‫בע"פ‪-‬‬
‫הצגת‬
‫עמדה‬
‫ הכרות‬‫עם‬
‫פרסומת‬
‫מתכון‪-‬‬
‫הכנת ספר‬
‫מתכונים‬
‫לשבת‬
‫מכתב‬
‫אישי‬
‫קומיקס‬
‫ברכה‪,‬בקשה‪,‬דיווח‬
‫הטקסט ומרכיביו‬
‫הכרות עם פרסומת‬
‫סיפור‪:‬‬
‫הכנת תוצר ספר‬
‫האגדות‬
‫והמעשיות של הכתה‪.‬‬
‫המשך הכרות עם‬
‫פרסומת‬
‫בקשה‪ ,‬הודעה‬
‫מודעה‪ :‬בהקשר‬
‫לתפילה‬
‫מודעה על תפילה‬
‫לאירוח חזן‬
‫חוויה‪ :‬בעקבות תפילה‬
‫מכתב‪ ,‬ראיון‬
‫ושלטי רחוב‬
‫המתקשרים לביה"כ‬
‫בשכונה‬
‫נקיטת עמדה‬
‫הוראות‪ :‬בהקשר‬
‫לביה"כ שלי הצגת‬
‫נושא בכתב ובעל פה‪:‬‬
‫בהקשר ליום תענית‪.‬‬
‫דיווח בעל פה ובכתב‪:‬‬
‫בהקשר לתפילה בכותל‬
‫לרגל מסיבה‬
‫סיכום ותמצות‬
‫ביטויים ופתגמים‬
‫הקשורים בתפילה‬
‫תיבת ספור‬
‫בנושא‬
‫חברות‪.‬כתיבת‬
‫מכתב‪-‬‬
‫הבעת עמדה‬
‫לבקשת סליחה‬
‫ספור‪.‬‬
‫הכנת תוצר‬
‫כתיבת משל‬
‫ואיורו‬
‫מאמר עמדה‬
‫עצומה‬
‫ספור‬
‫כתיבה למטרת‬
‫טיעון ושכנוע‪.‬‬
‫כתיבת סכום‬
‫ותמצית‬
‫מכתב לרב‬
‫תיאור דמות‬
‫ומאפייני דמות‬
‫הסבר‬
‫טקסט תנ"כי‪,‬‬
‫טקסט פיוטי‬
‫כתיבת חוויה‬
‫מכתב למערכת‬
‫המלצה על‬
‫פיוט‪.‬‬
‫כתיבה למטרת‬
‫דיווח‪.‬‬
‫עבודת סיכום‬
‫בנושא התפילה‬
‫שלי‪ .‬סיפור‪.‬‬
‫הכנת תוצר ספר‬
‫התפילות‬
‫סיפורי עם ‪-‬‬
‫מאמר עמדה‬
‫כתיבה עיתונאית‬
‫עצומה‬
‫כתיבה למטרת‬
‫טיעון ושכנוע‬
‫כתיבת סיכום‬
‫ותמצות מכתב‬
‫לרב‬
‫מכתב רשמי‬
‫תיאור דמות‬‫ומאפייני דמות‬
‫(טקסט למטרת‬
‫מידע או הסבר)‬
‫חזרה על סוגות‬
‫בהגדה‪ :‬הסבר‬
‫(מידעי) טקסט‬
‫מפעיל‪ ,‬טקסט‬
‫תנ"כי‪,‬‬
‫כתיבת חוויה‬‫‪-‬כתיבת יומן‪.‬‬
‫עבודת‬
‫סיכום –‬
‫"ספר‬
‫תפילות"‬
‫חזרה על‬
‫סוגי‬
‫המכתבים‬
‫השונים‬
‫כתיבת‬
‫ספור קצר‬
‫סכום‬
‫מיותר‬
‫ממקור‬
‫מידע אחד‬
‫הבעת‬
‫עמדה‬
‫טיעון‬
‫ושכנוע‬
‫כתבה‬
‫עיתונאית‬
‫כתיבת‬
‫מדריך‬
‫"טיול‬
‫בקברות‬
‫צדיקים ‪.‬‬
‫הסיפור‬
‫המיתולוגי‬
‫כתיבת‬
‫הוראות‬
‫למשחק‬
‫טקסט‬
‫מידע‬
‫יומן‬
‫פרסומות‬
‫כרזות‬
‫הפקת ספר‬
‫מחזור‬
‫א ו ִַּת ְתפַ לֵּל חַ נָּה ותאמר‪ ,‬עָּ לַץ לִּ בִּ י בַ י‪-‬הוָּה‪ָּ ,‬רמָּ ה קַ ְרנִּי בַ‬
‫י‪-‬הוָּה; ָּרחַ ב ִּפי עַ ל‪-‬א ֹויְבַ י‪ ,‬כִּ י ָּשמַ ְח ִּתי בִּ יׁשּועָּ תֶ ָך‪.‬‬
‫ב אֵּ ין‪-‬קָּ דוֹׁש כַ י‪-‬הוָּה‪ ,‬כִּ י אֵּ ין בִּ לְ תֶ ָך; וְ אֵּ ין צּור‪ ,‬כֵּאֹלהֵּ ינּו‪.‬‬
‫ג ַאל‪ַ -‬ת ְרבּו ְת ַדבְ רּו גְ בֹהָּ ה גְ בֹהָּ ה‪ ,‬יֵּצֵּ א עָּ תָּ ק ִּמ ִּפיכֶם‪:‬‬
‫כִּ י אֵּ ל דֵּ עוֹת ְי‪-‬הוָּה ולא(וְ ל ֹו) נ ְִּתכְ נּו עֲלִּ לוֹת‪.‬‬
‫ד קֶ ֶׁשת גִּ ב ִֹּרים‪ ,‬חַ ִּתים; וְ נִּכְ ָּׁשלִּ ים‪ָ ,‬אזְרּו חָּ יִּל‪.‬‬
‫ה ְשבֵּ עִּ ים בַ לֶחֶ ם נ ְִּשכָּרּו‪ְּ ,‬ורעֵּ בִּ ים חָּ דֵּ לּו‪ ,‬עַ ד‪-‬עֲקָּ ָּרה יָּלְ דָּ ה‬
‫ִּׁשבְ עָּ ה‪,‬‬
‫וְ ַרבַ ת בָּ נִּים אֻ ְמ ָּללָּה‪.‬‬
‫ּומחַ יֶה; מו ִֹּריד ְׁשאוֹל‪ַ ,‬ויָּעַ ל‪.‬‬
‫ו ְי‪-‬הוָּה‪ ,‬מֵּ ִּמית ְ‬
‫ז ְי‪-‬הוָּה‪ ,‬מו ִֹּריׁש ּומַ ע ֲִּׁשיר; מַ ְׁש ִּפיל‪ַ ,‬אף‪ְ -‬מרוֹמֵּ ם‪.‬‬
‫ח מֵּ ִּקים מֵּ עָּ פָּ ר ָּדל‪ ,‬מֵּ אַ ְׁשפֹת י ִָּּרים אֶ בְ יוֹן‪ ,‬לְ הו ִֹּׁשיב עִּ ם‪-‬נ ְִּדיבִּ ים‪,‬‬
‫וְ כִּ סֵּ א כָּבוֹד ַינ ְִּחלֵּם‪ :‬כִּ י לַי‪-‬הוָּה ְמצֻ קֵּ י אֶ ֶרץ‪ַ ,‬וי ֶָּׁשת‬
‫ֲעלֵּיהֶ ם תֵּ בֵּ ל‪.‬‬
‫ֹׁשְך יִּדָּ ּמּו‪ :‬כִּ י‪ֹ-‬לא בְ כֹחַ ‪,‬‬
‫ט ַרגְ לֵּי ח ֲִּס ָּידו י ְִּׁשמֹר‪ְּ ,‬ור ָּׁשעִּ ים בַ ח ֶ‬
‫יִּגְ בַ ר‪ִּ -‬איׁש‪.‬‬
‫ְי‪-‬הוָּה יֵּחַ תּו ְמ ִּריבָּ ו‪ ,‬עָּ לָּו בַ ָּשמַ יִּם י ְַרעֵּ ם—י‪-‬הוָּה‪ ,‬י ִָּּדין‬
‫ָארץ;‬
‫ַאפסֵּ י‪ֶ -‬‬
‫ְ‬
‫וְ יִּתֶ ן‪-‬עֹז לְ מַ לְ כ ֹו‪ ,‬וְ י ֵָּּרם קֶ ֶרן ְמ ִּׁשיח ֹו‪{ .‬פ}‬
‫סבתא שרה הייתה עקרה ‪ 50‬שנה‪,‬‬
‫סבתא רבקה ‪ 20‬שנה‬
‫אז מה הופך את חנה לכל כך מיוחדת?‬
‫ומדוע ‪ 18‬ברכות ולא ‪ ?15‬או ‪? 17‬‬
‫אלא שחנה כשילדה את בנה קיימה את‬
‫הנדר ועליה כותב המדרש שחנה התפללה‬
‫ואמרה‪:‬‬
‫ו ִַּת ְתפַ לֵּל חַ נָּה‪ַ ,‬ותֹּאמַ ר‪ ,‬עָּ לַץ לִּ בִּ י בַ ה‪ָּ ,‬רמָּ ה‬
‫קַ ְרנִּי בַ ה; ָּרחַ ב ִּפי עַ ל‪-‬א ֹּויְבַ י‪ ,‬כִּ י ָּשמַ ְח ִּתי‬
‫בִּ יׁשּועָּ תֶ ָך‪ .‬וכו‪...‬‬
‫מכאן שנשים חייבות בתפילה‪.‬‬
‫בפגישה הראשונה של משה עם הקב"ה‪ ,‬בסנה‪ ,‬אומר‬
‫לו הקב"ה‪:‬‬
‫ֱֹלהים‪ ,‬עַ ל‬
‫" בְ הו ִֹּציאֲ ָך אֶ ת‪-‬הָּ עָּ ם‪ִּ ,‬מ ִּּמ ְצ ַריִּם‪ ,‬תַ עַ בְ דּון אֶ ת‪-‬הָּ א ִּ‬
‫הָּ הָּ ר הַ זֶה‪" .‬‬
‫כשמעיינים בתורה ובחז"ל לא שומעים על תפילה‬
‫שהייתה בשעת קבלת התורה‪ .‬אם כך‪ ,‬היכן הושגה‬
‫המטרה של תפילה (עבודה) על ההר הזה?‬
‫שנאמר מגמת יציאת מצרים הייתה‪:‬‬
‫"תעבדון על ההר הזה"‪.‬‬
‫איזו תפילה הייתה בהר סיני?‬
‫וכתוב בגמרא (ברכות ל"א ע"א)‪:‬‬
‫"אמר רב המנונא‪ :‬כמה הלכות לומדים מתפילתה‬
‫של חנה שנאמר‪:‬‬
‫"וחנה היא מדברת על לבה" ‪ -‬מכאן למתפלל צריך‬
‫שיכוין לבו‪.‬‬
‫"רק שפתיה נעות" ‪ -‬מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו‪,‬‬
‫"וקולה לא ישמע" ‪ -‬מכאן שאסור להגביה קולו‬
‫בתפלתו‪.‬‬
‫"ויחשבה עלי לשכורה ויאמר אליה עלי עד מתי‬
‫תשתכרין "וגו' ‪ -‬מכאן ששכור אסור להתפלל‪.‬‬
‫המשנה במסכת ברכות פ"ה ה"א‬
‫מלמדת אותנו ‪:‬‬
‫"אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד‬
‫ראש"‪ .‬חסידים ראשונים היו שוהין שעה‬
‫אחת ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם‬
‫שבשמים אפילו המלך שואל בשלומו –‬
‫לא ישיבנו‪" .‬ואפילו נחש כרוך על עקבו –‬
‫לא יפסיק"‪.‬‬
‫תנו רבנן‪ :‬אין עומדין להתפלל לא מתוך‬
‫עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק‬
‫ולא מתוך שיחה ולא מתוך קלות ראש ולא‬
‫מתוך דברים בטלים‪ ,‬אלא מתוך שמחה‬
‫של מצווה"‪.‬‬
‫השאלה היא‪:‬‬
‫מדוע בעיקר הדין כל תפילה צריכה להיות‬
‫בעמידה?‬
‫פעמים היא מזכירה את שם ה' בתפילתה‪.‬‬
‫לא סתם‪ ,‬אלא כנגד ירחי לידה‪ .‬דרך תפילה כזאת‬
‫אפשר להיולד מחדש‪ .‬ולהתחיל התחלה חדשה‪.‬‬
‫זה המיוחד אצל חנה‪ ,‬זה הופך אותה להיות המקור‬
‫לתפילה ולתפילת העמידה‪.‬‬
‫חנה אומרת שיש לבקש מהקב"ה בקשות‬
‫לשם שמים ואז זה יגיע ולא יגע לריק‪.‬‬
‫לכן חז"ל מלמדים אותנו שהתפילה צריכה‬
‫להיות בעמידה‪.‬‬
‫כי אדם שחסר לו משהו‪ ,‬הולך הוא לבקשו‪.‬‬
‫וכשהוא יושב‪ ,‬זה ביטוי שיש לו את שצריך‪.‬‬
‫למשל‪,‬הדיין יודע את תורתו‪,‬‬
‫ולכן הוא יושב‪.‬‬
‫לעומתו‪ ,‬המתדיין חסר לו ידע זה‪,‬‬
‫הוא עומד לבקשו‪.‬‬
‫רק אדם שחסר לו צריך לעמוד‪.‬‬
‫ולכן אנו עומדים בבקשה לפני ממי שיש לו‪.‬‬
‫ועוד שכן חנה הייתה מתפללת י"ח ברכות‪ .‬והן מקבילות‬
‫לברכות המופיעות בשמונה עשרה‪:‬‬
‫רמה קרני בה' =מגן אברהם‪.‬‬
‫ה' ממית ומחיה =מחיה המתים‪.‬‬
‫אין קדוש כה' =האל הקדוש‪.‬‬
‫כי אל דעות ה' =אתה חונן‪.‬‬
‫ונכשלים (בעוונם) אזרו חיל= הרוצה בתשובה‪.‬‬
‫מוריד שאול ויעל =המרבה לסלוח‪.‬‬
‫שמחתי בישועתך= גואל ישראל‪.‬‬
‫מקימי מעפר דל =רופא חולים‪.‬‬
‫שבעים בלחם =מברך השנים‪.‬‬
‫רגלי חסידיו ישמור =מקבץ נידחי עמו ישראל‪.‬‬
‫ה' ידין אפסי ארץ =אוהב צדקה ומשפט‪.‬‬
‫ורשעים בחשך ידמו= מכניע זדים‪.‬‬
‫ויתן עוז למלכו = בונה ירושלים‪.‬‬
‫וירם קרן משיחו= את צמח דוד‪.‬‬
‫ואין צור כאלוהינו =שומע תפלה‪.‬‬
‫אל תרבו תדברו גבוהה =שאותך לבדך ביראה [נעבוד]‪.‬‬
‫יצא עתק מפיכם= הטוב שמך ולך נאה להודות‪.‬‬
‫וייתן עוז למלכו =עושה השלום‪.‬‬
‫הרי שמונה עשרה ברכות שהתפללה‪.‬‬
‫מכאן שכל יהודי מתחבר לחנה כל יום‪ .‬ומדוע זכתה???‬
‫לשם תשובה‪ ,‬נכנס לביתה של חנה ואלקנה‬
‫שהיו נשואים ‪ 19‬שנים ולא היו להם ילדים‪.‬‬
‫כל שנה‪ ,‬היו עולים לרגל מכיוון אחר כדי לצרף אליהם‬
‫עולים נוספים‪ .‬חנה בוכה ואלקנה בוכה עימה‪.‬‬
‫כעבור ‪ 19‬שנה היא עושה פעולה משמעותית ומפסיקה לאכול‪.‬‬
‫יׁשּה‪ ,‬חַ נָּה לָּמֶ ה ִּתבְ כִּ י‬
‫" ַויֹאמֶ ר לָּּה אֶ לְ קָּ נָּה ִּא ָּ‬
‫וְ לָּמֶ ה ֹלא תֹאכְ לִּ י‪ ,‬וְ לָּמֶ ה‪ ,‬י ֵַּרע לְ בָּ בֵּ ְך‪:‬‬
‫ֲש ָּרה בָּ נִּים‪" .‬‬
‫הֲלוֹא ָאנֹכִּ י טוֹב לְָּך‪ ,‬מֵּ ע ָּ‬
‫במילים אחרות‪ ,‬אומר לה אלקנה‪ ,‬הלכנו לרופאים‪ ,‬למומחים‪,‬‬
‫התפללנו ובכינו וכנראה שהמסקנה של אלוקינו אלינו שלא‬
‫יהיו לנו ילדים‪ .‬בעצם אלקנה מרים ידיים‪ ,‬מתייאש‪.‬‬
‫משיבה לו חנה‪ ,‬אין מקום ליאושך אלקנה‪.‬‬
‫בוא ואראה לך תחליף לייאוש זה‪ .‬ואז כתוב‪:‬‬
‫"ותקום חנה" כאן היא מקימה את ביתה‪ .‬היא קמה‪,‬‬
‫מתפללת ונודרת נדר "ותאמר ה' צבאות"‪...‬‬
‫אמר רבי אליעזר‪" :‬מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו‪,‬‬
‫לא היה אדם שקראו להקדוש ברוך הוא "צבאות" עד שבאה‬
‫חנה וקראתו "צבאות"‪ .‬אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא‪:‬‬
‫ריבונו של עולם! מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך‪,‬‬
‫קשה בעיניך שתתן לי בן אחד?!‬
‫פסוק זה מקפלת חנה את כל עולם התפילה‪.‬‬
‫היא בעצם נתנה לקב"ה עוד שם‪.‬‬
‫אמרה לו‪":‬מכל הצבאות שבראת בעולמך‪,‬‬
‫קשה לך לתת לי בן אחד?!‬
‫המדרש מביא משל למה הדבר דומה –‬
‫למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו‪,‬‬
‫בא עני אחד ועמד על הפתח‪ ,‬אמר להם‪:‬‬
‫"תנו לי פרוסה אחת"! ולא השגיחו‬
‫עליו; דחק ונכנס אצל המלך‪ .‬אמר לו‪:‬‬
‫"אדוני המלך‪ ,‬מכל סעודה שעשית קשה‬
‫בעיניך ליתן לי פרוסה אחת?"‪....‬‬
‫מה הקשר בין המשל לתפילת חנה?‬
‫בד"כ‪ ,‬אם חכמינו מביאים משל‪ ,‬צריך לבדוק‬
‫מה היה להם קשה בפשט שנזדקקו לו‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬הפשט מדבר על חנה שביקשה בן‬
‫"ככול הנשים"‪.‬‬
‫המשל בא להוסיף את מה‬
‫שהרגישה חנה לפני שהתפללה‪.‬‬
‫מה היא הרגישה?‬
‫שסיכוייה שתפילתה תתקבל לפני בורא עולם‪,‬‬
‫הם כאותו עני שרצה להיכנס לסעודת המלך‪.‬‬
‫זה מה שרצו ללמדנו חז"ל‬
‫שאעפ"י ששערי רחמה של חנה‪ -‬חסומים‪,‬‬
‫שערי תפילתה‪ -‬חסומים‪,‬‬
‫"שערי אלקנה"‪ -‬מרים ידיים‪ ,‬ייאוש‪,‬‬
‫קמה חנה ומתפללת‪.‬‬
‫בתפילה זו מבקשת חנה לשבור את כל המחסומים‬
‫ומצפה שהקב"ה ייעתר לה‪.‬‬
‫עונה לה הקב"ה 'יהיה לך יותר מבן אחד'‪.‬‬
‫שואלים חכמים 'איך הצליחה חנה לעשות כך?'‬
‫משיבים חזל 'שבזכות תפילתה שמדברת על ליבה‬
‫אמרה לו כל מה שבראת אצל אישה‪-‬‬
‫שום דבר לא לבטלה‪.‬‬
‫עיניים לראות‪.....‬וכו‪..‬ולי בראת רחם‪,‬‬
‫בשביל מה בראת לי אותו??‬
‫אם אין לילדים יגידו כולם שהקב"ה ברא‬
‫בי כלי חסר תועלת?‬
‫לא בראת אותי כדי ששמך יתחלל על‪-‬ידי‪.‬‬
‫לכן תאפשר לי לממש את הכלים שנתת לי‬
‫ואני מבטיחה לך שאתייחס אליו ככלי‪,‬‬
‫על מנת להגדיל שמך ולהאדירו‪,‬‬
‫ולא בשביל האגואיסטיות שלי מבקשת אני‪.‬‬
‫ולכן אומר הקב"ה למשה‬
‫'תוציא את בנ"י ממצרים‪,‬‬
‫למען‪ -‬תעבדון‪....‬‬
‫מכאן ש‪:‬‬
‫בהר סיני לא התפללנו לרגע‪.‬‬
‫כי‪:‬‬
‫שם למדנו את המשמעות והיסוד‬
‫של‬
‫"דע לפני מי אתה עומד"‬
‫שם הבנו את השורש והעומק‬
‫של התפילה‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬גם חזקיהו המלך מלמדנו‬
‫את כוחה של תפילה‪.‬‬
‫נאמר במלכים ב' כ'‬
‫א בַ י ִָּּמים הָּ הֵּ ם‪ ,‬חָּ לָּה ִּחז ְִּקיָּהּו לָּמּות; ַו ָּיבֹא אֵּ לָּיו י ְַׁשעְ יָּהּו‬
‫בֶ ן‪ָ-‬אמוֹץ הַ נָּבִּ יא‪ַ ,‬ויֹאמֶ ר אֵּ לָּיו כֹה‪ָ-‬אמַ ר ה צַ ו לְ בֵּ יתֶ ָך‪--‬כִּ י‬
‫מֵּ ת אַ תָּ ה‪ ,‬וְ ֹלא ִּת ְחיֶה‪.‬‬
‫ב ַויַסֵּ ב אֶ ת‪-‬פָּ נָּיו‪ ,‬אֶ ל‪-‬הַ ִּקיר;‬
‫ַוי ְִּתפַ לֵּל‪--‬אֶ ל‪-‬ה‪ ,‬לֵּאמֹר‪.‬‬
‫ג אָּ נָּה ה‪ ,‬זְכָּ ר‪-‬נָּא אֵּ ת אֲ ֶׁשר ִּה ְתהַ לַכְ ִּתי לְ פָּ נֶיָך בֶ אֱמֶ ת‬
‫יתי;‬
‫ּובְ לֵּבָּ ב ָּׁשלֵּם‪ ,‬וְ הַ ּטוֹב בְ עֵּ ינֶיָך‪ ,‬עָּ ִּש ִּ‬
‫ַויֵּבְ ךְ ִּחז ְִּקיָּהּו‪ ,‬בְ כִּ י גָּדוֹל‪{ .‬ס}‬
‫ד ַוי ְִּהי י ְַׁשעְ יָּהּו‪ֹ--‬לא יָּצָּ א‪ ,‬העיר (חָּ צֵּ ר) הַ ִּתי ֹכנָּה; ְּודבַ ר‪ְ -‬י‪-‬‬
‫הוָּה‪--‬הָּ יָּה אֵּ לָּיו‪ ,‬לֵּאמֹר‪.‬‬
‫ה ׁשּוב וְ ָאמַ ְרתָּ אֶ ל‪ִּ -‬חז ְִּקיָּהּו נְגִּ יד‪-‬עַ ִּּמי‪ ,‬כֹה‪ָ-‬אמַ ר‬
‫ְי‪-‬הוָּה אֱֹלהֵּ י ָּדוִּ ד ָאבִּ יָך‪,‬‬
‫יתי אֶ ת‪ִּ -‬ד ְמעָּ תֶ ָך;‬
‫ָּׁשמַ עְ ִּתי אֶ ת‪ְ -‬ת ִּפלָּתֶ ָך‪ָּ ,‬ר ִּא ִּ‬
‫יׁשי‪ ,‬תַ ֲעלֶה בֵּ ית ה'‪.‬‬
‫ִּה ְננִּי‪ ,‬רֹפֶ א לְָּך בַ יוֹם הַ ְשלִּ ִּ‬
‫מדרש רבא איכה סימן רמב ‪:‬‬
‫שנאמר‪ :‬בימים ההם חלה חזקיהו למות וכתיב‪:‬‬
‫ויבא אליו ישעיהו‪.‬‬
‫א"ל‪ :‬צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה –‬
‫מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא‪.‬‬
‫א"ל‪ :‬למה‪ ,‬מה עשיתי?‬
‫א"ל‪ :‬משום שלא עסקת בפריה ורביה‪... .‬‬
‫חזיתי ברוח הקדש‪,‬שאתה תמות על כך‪.‬‬
‫א"ל‪ :‬ראיתי שיהיו לי בנים רשעים‪,‬לכן לא התחתני‪.‬‬
‫ענה לו הנביא‪-‬ממתי אתה עושה חשבונותיו של ריבונו‬
‫של עולם?? מכל מקום‪ ,‬כבר נגזרה גזרה עליך‪.‬‬
‫אמר לו‪ :‬בן אמוץ כלה נבואתך וצא!‬
‫כך מקובלני מבית אבי אבא‪,‬‬
‫אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע‬
‫עצמו מן הרחמים‪.‬‬
‫אחרי שנרפא ממחלתו‪ ,‬חזקיהו המלך שולח מכתב‬
‫המספר את השתלשלות נס זה‪.‬‬
‫ומעיד שאמר לפני ריבונו של עולם‪,‬‬
‫אם ימות לא יוכל להישתמש בשמו של ה'‪,‬‬
‫לא יראה "יה" במציאות שלנו?‬
‫האות י' מדברת על העתיד‪.‬‬
‫האות ה' מדברת על ההווה‪.‬‬
‫הגמרא במסכת מנחות אומרת‪:‬‬
‫'העולם נברא באותיות ה' ‪-‬ו'"‪.‬‬
‫חזקיהו מבטיח לה' הבטחה‪:‬‬
‫'אני אלמד את הבריות איך להכניס‬
‫את השם "יה" לתוך עשייתם היומיומית‬
‫ומכוח זה של שימוש ב"יה"‬
‫ככלי להרבות כבוד שמים‪,‬‬
‫כדי לתת מהות לכבוד ה'‪.‬‬
‫אומר חיזקיהו זה הסוד הגדול של התפילה‪,‬‬
‫להשתמש בתפילה ככלי לתת כבוד לה' בעולמנו‪.‬‬
‫המלצת הוועדה לבתי ספר‬
‫יסודיים‬
‫הנושא‪ :‬עבודת הלב‬
‫כיתה א’‬
‫•פרשת א' של ‪-‬‬
‫שמע‬
‫•ברכות השחר‬
‫•סידור התפילה‬
‫כיתה ב’‬
‫•ברכת הגוף‬
‫והנשמה‬
‫•ברכת התורה‬
‫•פרשה ב' של ‪-‬‬
‫שמע‬
‫כיתה ד’‬
‫•מבוא לתפילה‬
‫•חובות התפילה‬
‫•החזן וחזרת‬
‫הש”ץ‬
‫•תפילת מנחה‬
‫וערבית‬
‫כיתה ג’‬
‫•מבנה תפילת‬
‫השחר‬
‫•פיוטים‬
‫•עיון בפסוקי‬
‫דזימרא‬
‫כיתה ה’‬
‫•ברכות ק”ש‬
‫כיתה ו’‬
‫•התוספות‬
‫בעמידה‬
‫•תפילות השבת‬
‫•תפילה קצרה‬
‫•מזמורי שבת‬
‫מצוות‬
‫________‬
‫מצוות‬
‫________‬
‫מצוות‬
‫________‬
‫מצוות‬
‫________‬
‫נסו לכתוב מה אומר המתפלל בתמונה?‬
‫________________________________‬
‫________________________________‬
‫________________________________‬
‫________________________________‬
‫________________________________‬
‫________________________________‬
‫________________________________‬
‫דמיינו לעצמכם שהמתפלל הוא חייל‬
‫מה לדעתכם אומר החייל בתפילתו?‬
‫________________________________‬
‫________________________________‬
‫________________________________‬
‫________________________________‬
‫________________________________‬
‫________________________________‬
‫________________________________‬
‫________________________________‬
‫________________________________‬
‫____________________‬
‫השלימו את המשפט‪ :‬אני מתפלל לה' ש ‪:‬‬‫_____________________________‬
‫_____________________________‬
‫_____________________________‬
‫_____________________________‬
‫_____________________________‬
‫_____________________________‬
‫_____________________________‬
‫_____________________________‬
‫המילה "תפילה" נגזרת מהשורש פלל‬
‫שמשמעותו לקוות ולייחל‪.‬‬
‫כמו‪( :‬בראשית מ"ח י"א)‪ַ " .‬ויֹאמֶ ר י ְִּש ָּראֵּ ל אֶ ל יוֹסֵּ ף‪:‬‬
‫ֱֹלהים גַ ם‬
‫ְראֹה פָּ נֶיָך ֹלא ִּפלָּלְ ִּתי‪ ,‬וְ ִּהנֵּה הֶ ְרָאה א ִֹּתי א ִּ‬
‫אֶ ת ז ְַרעֶ ָך‪".‬‬
‫על פי המהר"ל מפראג‪ ,‬התפילה קשורה‬
‫למחשבה‪ ,‬כמו‪:‬‬
‫"הביאו עצה עשו פלילה" (ישעיהו טז ג)‪:‬‬
‫וכמו שהדיינים נקראים פלילים‪,‬‬
‫מפני שהם שופטים במחשבתם‪,‬כי התפילה צריכה‬
‫כוונה ומחשבה שיעשה השם יתברך‬
‫חפצו ורצונו‪,‬‬
‫ודבר זה נקרא תפילה‪ ,‬שרצונו ומחשבתו‬
‫חפץ ומבקש"‪.‬‬
‫התפילה היא מרכז חייו הרוחניים של האדם המאמין בעמידתו לפני הבורא‪.‬‬
‫חכמים תיקנו שלוש תפילות‪ :‬בבוקר – שחרית‪ ,‬בשבת ובחגים גם מוסף‪,‬‬
‫אחר הצהריים – מנחה‪ ,‬ובערב – ערבית‪.‬‬
‫התפילות תוקנו כנגד הקורבנות שהוקרבו במקדש‪.‬‬
‫ביום הכיפורים מתפללים אחרי תפילת מנחה את "תפילת נעילה"‪.‬‬
‫בבוקר ובערב קוראים את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"‪,‬‬
‫ולאחריו נאמרות תפילות על אהבת האל ושמירת מצוותיו‪.‬‬
‫לאחר קריאת שמע מתפללים "תפילת שמונה עשרה" הכוללת ‪ 19‬ברכות‪,‬‬
‫ובה כלולות דברי שבח והודיה לאל‪ ,‬ובקשות שונות כגון‪ :‬רפואה‪ ,‬פרנסה‬
‫(גשמים) ושלום‪.‬‬
‫בימינו תוקנו תפילות נוספות‪ :‬תפילה לשלום המדינה ותפילה לשלום חיילי‬
‫צה"ל‪.‬נוסח של התקשרות נוספת אל הקב"ה הן ברכות‪ .‬אדם הנהנה מהעולם‬
‫מברך את האלוהים על כך‪ .‬לפיכך‪ ,‬קיימות ברכות על אוכל ושתייה‪,‬‬
‫על הנאה מריחות‪ ,‬ועוד‪ .‬כמו כן מברכים ברכה לפני עשיית מצווה‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫ברכה על הדלקת נרות שבת‪.‬‬
‫מיין את התפילות המוזכרות כאן עפ"י סדר שתבחר‪.‬‬
‫נמק את בחירתך‪__________________________:‬‬
‫_______________________________________‬
‫_______________________________________‬
‫בתורה‪ ,‬אנחנו מוצאים אישים רבים שמתפללים בין על עצמם ובין על אחרים‪.‬‬
‫רוב התפילות נובעות מצרה וקריאה אל האל להתערב ולהושיע‪ ,‬ומיעוטן הן תפילות הודיה‪.‬‬
‫ציין מקור לכל אחד מהמתפללים המוזכרים והעתק את תפילתם‪.‬‬
‫אברהם מתפלל על אבימלך מלך גרר בהדרכת האל וגורם לריפויו‪.‬‬
‫____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‬
‫אליעזר עבד אברהם מבקש הדרכה בבחירת הזיווג ליצחק‪.‬‬
‫_______________________________________________‬
‫_______________________________________________‬
‫יצחק מתפלל על בן‪.‬‬
‫_______________________________________________‬
‫_______________________________________________‬
‫יעקב אבינו מתפלל על הצלה מידי עשו שהולך לקראתו במערך צבאי‪.‬‬
‫_______________________________________________‬
‫_______________________________________________‬
‫משה רבנו מתפלל על העם מספר פעמים‪ ,‬וכן על מרים אחותו שנצטרעה‬
‫ועל אהרון אחיו שלא יענש על שיצר את עגל הזהב‪.‬‬
‫____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‬
‫ציין מקור למתפללים הבאים‪:‬‬
‫ממנוח ועד שלמה המלך והעתק את תפילתם‪.‬‬
‫מנוח אב שמשון התפלל לקבל הדרכה לגבי בנו‪.‬‬
‫שמשון מתפלל שה' יחזיר לו את כוחו שיוכל לנקום בפלישתים‪.‬‬
‫חנה העקרה מתפללת על בן‪ .‬שמואל מתפלל על העם[‪.‬‬
‫דוד המלך מתפלל במקרים רבים ומגוונים‪.‬‬
‫שלמה המלך התפלל תפילת הודיה על ההצלחה בבניין בית המקדש‪.‬‬
‫חזקיהו בכדי שלא ימות ממחלתו‪.‬‬
‫וישעיהו מתפללים להצלה בזמן מצור סנחריב על ירושלים‪.‬‬
‫מנשה שהתפלל לחזור למלכותו‪.‬‬
‫ירמיהו שהתפלל בעד ירושלים‪.‬‬
‫דניאל מתפלל על גאולת ישראל‪ ,‬שה' ישיב את חמתו מעל ירושלים ויאיר פניו אל‬
‫מקדשו השמם‪.‬‬
‫עזרא מתפלל לתיקון מצבו הרוחני הירוד של העם‪.‬‬
‫נחמיה כאשר שמע בשורות רעות על מצב ירושלים והוא התפלל לתקומתה‪.‬‬
‫ואף יונה הנביא שמתפלל ממעי הדגה להצלתו האישית‪.‬‬
‫איוב שמתפלל על רעיו לבל יוענשו‪.‬‬
‫הנביא שמתפלל על ירובעם שיתרפא מהשיתוק שאחז בו‪.‬‬
‫נראה שהתפילות היו ספונטאניות בהתאם למצב ולמעמד‬
‫ולהלך רוחו של המתפלל‪.‬‬
‫התפילות כוונו כנגד מטרות רבות‪ ,‬לעיתים אישיות‪ ,‬לעיתים כלפי‬
‫הזולת‪ ,‬לעיתים כלפי מטרות לאומיות ולעיתים אף אוניברסאליות‬
‫כלליות‪.‬‬
‫התפילות המוזכרות בתנ"ך לעיתים הם מפורשות‬
‫ולעיתים סתומות‪ .‬בחלק מהתפילות מופיעה מילת מפתח "נא"‬
‫שקשורה לבקשה ותחינה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בחלק מהתפילות אנו מוצאים בכי של המתפלל כמו‪:‬‬
‫אצל חנה‪ ,‬חזקיהו ועזרא‪ ,‬ובחלק אחר ישנה פריסת כפיים כלפי‬
‫מעלה כמו אצל משה שלמה ועזרא‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬בתפילת שלמה ניתן לראות כי הדבר נחשב למאפיין‬
‫עיקרי של התפילה‪.‬‬
‫נכתב כי ‪":‬הדבר נחשב למאפיין עיקרי של התפילה"‬
‫הסבר בלשונך‪ ,‬למה הכוונה במשפט זה?‬
‫___________________________________________________‬
‫______________________________________________‬
‫______________________________________________‬
‫"ואני קרבת אלוקים לי טוב"‬
‫כתב דוד בתהלים‪ .‬למה התכוון דוד?‬
‫(תהלים ע"ג פב')‪,‬‬
‫תשובה לשאלה נמצא בדברי המדרש‪ ,‬המסביר מדוע‬
‫היו האמהות עקרות‪.‬‬
‫כי התאווה ה' לתפילתן‪ ,‬אם כן‪ ,‬התפילה היא הדרך בה‬
‫האדם מתקרב אל האלוקים‪ .‬התפילה היא החוויה‬
‫של היהודי המתקרב ועומד לפני אלוקיו‪ .‬מובן אפוא‪,‬‬
‫מדוע מצווה התורה את היהודי‪:‬‬
‫"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל‬
‫מאודך"(שמות כ"ג ‪.)52‬‬
‫מה אתם לומדים מהנאמר על תפקידה של התפילה ?‬
‫_____________________________________‬
‫_____________________________________‬
‫מקום התפילה נקרא בית כנסת על שם ההתכנסות של האנשים בו‪,‬‬
‫ונהוג שהוא מרוהט ויש בו ארון קודש‪ ,‬בימה ואף מעמד לחזן‪.‬‬
‫יש בתי כנסת שיש בהם תמונות‪ ,‬ויש שמצמצמים בהם‪.‬‬
‫למרות שישנה אפשרות לבצע תפילת יחיד‪ ,‬לתפילה בציבור יש מעמד‬
‫מיוחד והיא רצויה ועדיפה על תפילת יחיד‪.‬‬
‫ישנם גם חלקים חשובים בתפילות (כמו קדיש‪ ,‬קדושה וקריאה בתורה)‬
‫שיחיד או קבוצה שפחותה מעשרה אינם יכולים לבצעם‪.‬‬
‫התפילות המקובלות ביהדות חוברו החל מתקופת התנאים ועיקרן‬
‫סודרו על ידי גאוני בבל‪ .‬תפילות חוברו גם במועדים מאוחרים יותר‪.‬‬
‫תפילה שחוברה במאה ה‪ 20-‬היא תפילה לשלום המדינה‪.‬‬
‫ניתן לפגוש בתלמוד ברכות ונסחי תפילות שאחר כך סודרו לכלל‬
‫מערך אחד בסידור התפילה‪.‬‬
‫ספר התפילות היהודי קרוי סידור‪ ,‬כנראה על שם סידור התפילות‬
‫ועריכתם‪ ,‬ומרוכזים בו תפילות יום יומיות וברכות שונות‪,‬‬
‫וספר התפילות של החגים קרוי מחזור‪ ,‬על שם המחזוריות השנתית‪,‬‬
‫ומרוכזים בו תפילות של שלוש רגלים (פסח‪ ,‬שבועות וסוכות)‪,‬‬
‫וכן ראש השנה ויום הכיפורים‪.‬‬
‫תאר בכמה משפטים‪,‬את בית הכנסת שלך__________________‬
‫______________________________________________‬
‫______________________________________________‬
‫__________________________________________‬
‫בזמן הקדום עיקר עבודת האל הייתה בקורבנות‪ ,‬והתפילות היו כנראה‬
‫של יחידים באופן ספונטאני‪ .‬במשך הזמן התפילה התמסדה ונעשתה‬
‫לטקס ציבורי‪ ,‬שיש לו זמנים קבועים ונוסחים קבועים‪,‬‬
‫הוקמו בתי תפילה מיוחדים לשם כך‪ ,‬ומונו אנשים שאחראים לניהול‬
‫התפילה‪ .‬המספר המינימאלי של תפילות ביום הוא שלוש‪.‬‬
‫תפילת הבוקר שנקראת תפילת שחרית‪ -‬זמנה מעלות השחר ועד שליש‬
‫היום‪ .‬תפילת הצהריים שנקראת 'תפילת מנחה ‪-‬זמנה מאחרי חצות‬
‫היום ועד שקיעת השמש‪ ,‬ותפילת הערב שנקראת תפילת ערבית ‪-‬זמנה‬
‫מצאת הכוכבים ועד עלות השחר‪ .‬בשבתות‪ ,‬בחגים ובראשי חודשים‬
‫ישנה תפילה נוספת אחרי תפילת שחרית שנקראת תפילת מוסף‪,‬‬
‫שבאה במקום קרבן מוסף שהיה מוקרב בבית המקדש בימים אלו‪.‬‬
‫גרעין התפילה המרכזי שחוזרים עליו בגרסאות שונות הוא‪:‬‬
‫תפילת שמונה עשרה או בשמה האחר תפילת עמידה שנקראת על כך‬
‫שחייבים לבצעה בעמידה‪.‬‬
‫‪.1‬מיין את התפילות עפ"י לו"ז ‪.‬‬
‫‪.2‬מה מייחד את תפילת עמידה?________________________‬
‫________________________‬
‫‪ .3‬מדוע ישנה חשיבות כ"כ גדולה לזמן?__________________‬
‫______________________________________________‬
‫צד אחר של התפילה‪ ,‬וחשיבותה לחינוכו היהודי של הילד‪ ,‬הוא מקומה‬
‫של התפילה ובית הכנסת בחיי הקהילה‪ .‬הדרך בה הילד משתלב בחיי הקהילה ‪-‬‬
‫היא דרך התפילה בבית הכנסת‪ .‬שם לומד הילד כי הוא חלק מן הצבור‪,‬‬
‫חיי הקהילה הם חייו‪ ,‬ותפילתו היא תפילת המבוגרים‪.‬‬
‫לא כל אדם יכול להקדיש עתים לתורה; לא כל אדם יכול להעמיק ולהבין‬
‫את עומק דברי התורה; אבל כל אדם יכול להתפלל‪ .‬התפילה‪ ,‬היא אפוא‪ ,‬החוט‬
‫המאחד את כל עם ישראל‪ ,‬בכל מקום שהוא‪ .‬לא ייפלא‪ ,‬אפוא‪ ,‬שהחסידות‪ ,‬בצד‬
‫הדגשתה את העיסוק בתורה‪ ,‬הדגישה הדגשה רבה את חשיבות התפילה‪,‬‬
‫בבית המדרש‪.‬‬
‫ולבסוף‪ :‬דרך התפילה נכנס אדם לעולמה של ההיסטוריה היהודית והפילוסופיה‬
‫היהודית‪ .‬הוא פוגש בסידור את תולדות עם ישראל; את גזירות ת"ח; את ראשי‬
‫הגולה בבבל; את שמואל הקטן; את האבות; את בית המקדש; את הגלות –‬
‫כל אלה נמצאים בסידור‪ ,‬והתפילה נותנת להם עומק ומשמעות‪ .‬ומן ההיסטוריה‬
‫היהודית ‪ -‬למחשבה היהודית‪ :‬מה פירוש "ה' אלוקינו ה' אחד"?‬
‫מהו "אתה בחרתנו מכל העמים"? למה הכוונה ב"שפוך חמתך על הגויים אשר‬
‫לא ידעוך"? למי הכוונה ב"שהם משתחווים להבל וריק ומתפללים לא‪-‬ל לא‬
‫יושיע"? כל אלה הם יסודות היהדות‪ ,‬העקרונות עליהם חי עם ישראל‪.‬‬
‫התפילה פותחת מפני המתפלל דרכים להתבונן‪ ,‬לעיין ולהבין‪.‬‬
‫מה רוכש המתפלל בעקבות השימוש בסידור? הדגם מהכתוב‪:‬‬
‫___________________________________‬
‫__________________________________________‬
‫__________________________________________‬
‫מדוע הסידור נקרא כך? נמק את תשובתך‪.‬‬
‫__________________________________________‬
‫__________________________________________‬
‫רצף‪-‬עיין בסידור וסדר מחדש‬
‫את סדר תפילת שחרית שהתבלבל‪:‬‬
‫'יגדל א‪-‬להים חי' ‪-‬‬
‫י'ג עיקרי האמונה‬
‫'אדון עולם'‬
‫'אשר יצר'*‬
‫ברכות התורה*‬
‫ברכות השחר‬
‫מצוות ציצית ותפילין‬
‫__________________________________________‬
‫__________________________________________‬
‫__________________________________________‬
‫__________________________________________‬
‫__________________________________________‬
‫__________________________________________‬
‫ערך התפילה‬
‫הרב דוד חי הכהן‬
‫בפרשת "ואתחנן" ישנן שתי משמעויות לתואר "גוי גדול"‬
‫שמכונה בו עם ישראל‪ .‬בפעם הראשונה שהוא מכונה כך‪:‬‬
‫"מי גוי גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו כה' אלוהינו בכל קוראינו אליו" הכוונה‬
‫לכוח התפילה שהוא המיוחד לנו‪ ,‬ואנו מצוינים על ידו‪.‬‬
‫הפסוק השני שמגדיר אותנו כגוי גדול‪:‬‬
‫"ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת" ‪ -‬הכוונה היא‬
‫לגדולתנו מתוך היחס המיוחד שזכינו לו מאת ה' בקבלתנו את‬
‫תורתנו‪.‬‬
‫מדוע שתי משמעויות אלו קשורות עם התואר "גדול"?‬
‫ומדוע התורה הקדימה את ערך התפילה שלנו לגדולת התורה‪,‬‬
‫והרי לכאורה התורה היא תורת ה' מן השמים‪,‬והתפילה היא תפילת‬
‫האדם‪ ,‬וגם אם האדם הוא איש המעלה‪ ,‬ברור שכוח התורה הוא‬
‫לאין ערוך גדול מכוחה של תפילה‪ .‬כך למדנו גם מדברי חז"ל‬
‫שקראו לתורה "חיי עולם"‪ -‬חיי נצח‪ ,‬ולתפילה "חיי שעה"‪.‬‬
‫מדוע אם כן הקדימה התורה את עובדת היותנו "גוי גדול"‬
‫בזכות תפילתנו‪ ,‬לקריאתנו בשם זה בזכות נצח התורה שאנו שייכים‬
‫לה והיא ניתנה לנו‪ -‬לישראל‪.‬‬
‫מדוע התורה הקדימה את ערך התפילה שלנו לגדולת התורה?_________‬
‫____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‬
‫גדולת‬
‫התורה הרב דוד חי הכהן‬
‫גדולת התורה איננה יכולה להיות נחלת העם כולו‪ .‬אמנם כולנו מצווים‬
‫על לימוד התורה כפי יכולתנו‪ ,‬אבל לזכות לתורה ולכתרה לא נוכל לבד‬
‫בלי סייעתא דשמיא‪ .‬ה' הבוחר בתורה ובוחר בישראל‪ ,‬הוא שבחר ויצר‬
‫את חכמי ישראל ובחר במשנתם‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬התפילה יכולה להיות תפילה בוקעת שחקים גם אם היא באה‬
‫מהיהודי הפשוט שבפשוטים‪" :‬תפילה לעני כי יעטוף"‪ .‬ואמרו חכמי הזוהר‬
‫ששלוש תפילות נזכרו בספר תהילים‪" :‬תפילה למשה איש האלוהים"‬
‫"תפילה לדוד" ‪ -‬מלך ישראל ו"תפילה לעני כי יעטוף"‪ ,‬ורק אצל העני נזכר‬
‫הביטוי "כי יעטוף"‪ .‬תפילתו גדולה יותר מתפילות משה ודוד‪ ,‬גדולי ישראל‪.‬‬
‫הטעם לזה‪ ,‬כי העני‪ ,‬שאין לו למי לפנות‪ ,‬קורא מקירות לבו אל האלוהים‪,‬‬
‫ומשווע על עצם חייו אל ה' שאתו מקור החיים‪ .‬וה' "כי לא בזה ולא שיקץ‬
‫ענות עני‪ ,‬ובשוועו אליו שמע" ‪.‬‬
‫מכל האמור צריך להבין שיש לנו צורך גדול להשתדל בתיקון יחסנו לתפילה‬
‫וביחסנו לבתי התפילה‪ -‬בתי הכנסת‪ .‬בזכות זאת נזכה לקיום דברי דוד המלך‬
‫"דרשתי את ה' וענני‪ ,‬ומכל מגורותי הצילני"‪,‬‬
‫"קרוב ה' לכל קוראיו‪ ,‬לכל אשר יקראוהו באמת‪ .‬רצון יראיו יעשה ואת שוועתם ישמע‬
‫ויושיעם‪ .‬שומר ה' את כל אוהביו ואת כל הרשעים ישמיד"‪.‬‬
‫מה יש לנו ללמוד מתפילת העני ?_____________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫מהות התפילה ‪ -‬הרב דוד חי הכהן‬
‫מהי משמעות התפילה שאנו מתפללים בפינו?‬
‫תפילה זו היא עשיית חסד עם נשמתנו כאשר אנו פותחים לה פתח להביע‬
‫את הכמוס בתוכה על ידי מילים היוצאות החוצה‪ .‬מילים אלו דומות כמשל‬
‫לעץ הפרי‪ ,‬המשמש מכשיר וצינור לאדמה מליאת החיים להביע את‬
‫כישרונותיה הטמונים בתוכה‪ ,‬ומוציאה אותן בצורת הפירות הריחניים‬
‫והרעננים‪ .‬אין הפרי תוצרת העץ‪ ,‬הוא תוצר של החיים הגנוזים באדמה‪.‬‬
‫העץ‪ -‬שורשיו‪ ,‬גזעו וענפיו‪ ,‬מהווים רק מכשירים הגונים להעביר את‬
‫החיים הגנוזים ולהוציאם החוצה בצורה הנראית לנו‪ .‬גם האדם אוצר‬
‫בקרבו מטמונים יקרים‪ ,‬ומילותיו ולשונו הם צינורות מעבר וגיבוש‬
‫לאוצרות אלו והתגלותם‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אין התפילה מהווה מעמסה לנשמה‪ ,‬ההיפך הוא הנכון‪.‬‬
‫התפילה עוזרת לה לשחרר את עצמה מכלא האלם שהייתה נתונה בו‪,‬‬
‫והיא לה תענוג ועידון הדר ותפארת‪ .‬רצונה העז ביותר של הנפש האנושית‬
‫האלוהית‪ ,‬הוא לגלות את אורה העצום המסתתר בפנים‪ ,‬ולהאיר בעזרתו את‬
‫כל החשיכה המקיפה את העולם ואת החיים‪.‬‬
‫זאת הסיבה שהתפילה פונה אל כל חלקי החיים ומשתדלת לרומם את כולם‪-‬‬
‫את הרחוק ואת הקרוב‪ ,‬את החומר ואת הרוח‪ ,‬את האדם ואת כל החיים‬
‫הסובבים אותו‪ .‬ליבה של התפילה‪ ,‬הוא תפילה על לב העולם המפרנס אותו‬
‫מאז תחילת התרבות האנושית בערכי הנצח של האמונה והצדק‪ ,‬היושר‬
‫ותום הלב‪ .‬לב זה מתגלה הן בעולם האנושי והן בעולם הגיאוגרפי‪ ,‬דרך עם‬
‫ישראל וארצו הקדושה‪ ,‬כשבליבה ירושלים עיר הקודש המצפה כל כך‬
‫לבניינה ביד בן דוד משיח צדקנו‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬לפי זה מתברר שגם לצרות ולסבל העוברים עלינו יש בדיעבד‬
‫תפקיד חיובי‪ ,‬לעורר את ליבנו לקרוא אל ה' באמת כדי שתישמע תפילתנו‪.‬‬
‫ובזאת אנו נגאלים באמת‪ ,‬כאשר אנו קוראים אל ה' מקירות לבנו ועומק‬
‫נפשנו‪.‬בכך אנו מגלים את נפשנו האמיתית‪ ,‬וזאת היא גאולתה‪.‬‬
‫מהו המשל? כתוב אותו בלשונך‪.‬‬
‫____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‬
‫מתי ומדוע משתמשים במשל?______________________________‬
‫____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‬
‫מהו המסר הנלמד ממנו?‬
‫____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‬
‫_____________‬
‫כיצד בא לידי ביטוי בחיי היומיום שלך משל זה? (ספר על מקרה כזה)‬
‫____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‬
‫__________________________________________________‬
‫סיפר רבי פנחס מקוריץ לחסידיו על כפרי אחד שלא ידע סדרי תפלה‪.‬‬
‫והנה הגיע ראש השנה‪ .‬החליט הכפרי להגיע אל בית הכנסת להצטרף‬
‫לתפלת שאר אחיו היהודים‪ .‬והנה מגיע שלב בתפלה‪ ,‬שבו הכל פורצים‬
‫בבכי‪ .‬תמה הכפרי‪ :‬על מה ולמה כולם בוכים? ומתרץ בינו לבינו‪:‬‬
‫כנראה כולם רעבים‪ ,‬על כן הם בוכים מרה‪ ,‬ובהרהרו בכך נכמרים רחמיו‬
‫והצטרף אף הוא לבכיים‪.‬‬
‫לאחר זמן‪ ,‬רואה הוא‪ ,‬והנה לפתע הפך אבלם לששון‪ ,‬אח‪ ,‬איזו תפילה‪,‬‬
‫כולם כאחד שמחים ומוחאים כפיים! שואל עצמו הכפרי‪ :‬ובכן‪ ,‬מה נשתנה‬
‫עתה‪ ,‬שכולם שמחים? ומתרץ‪ :‬כנראה נזכרו בתבשילים המבעבעים‬
‫בקדירה‪ ,‬שכל רגע חולף הרי הוא גורם להשביחם‪ .‬ובין כה וכה נזכר אותו‬
‫כפרי שגם תבשיליו שלו‪ ,‬סוף סוף‪ ,‬הולכים ומשתבחים‪ ,‬ומיד גם הוא‬
‫מצטרף לשמחת הכלל‪.‬‬
‫לא עובר זמן רב‪ ,‬ושוב נושאים המתפללים קולם בבכי‪ .‬עתה זוהי קושיה‬
‫באמת‪ ,‬אך תשובה בצידה‪ :‬אמנם… התבשילים בקדירה הולכים‬
‫ומשתבחים‪ ,‬אולם המעיים‪ ,‬מה יהא על המעיים‪,‬‬
‫כבד מאד הרעב עד שאי אפשר עוד לסבול…‬
‫וסיים רבי פנחס מקוריץ משלו‪ :‬כך היא הגלות הארוכה‪ .‬בטוחים הננו‪,‬‬
‫שכל עיכוב בגאולה בודאי יסבב להכשיר לנו גאולה עוד יותר גדולה‪.‬‬
‫על כל יום של צרות יגמול הקב"ה לנו בשפע של טובה‪ ,‬כהנה וכנה‪.‬‬
‫אלא מה ‪ -‬כבר אי אפשר לסבול יותר את עול הגלות ואריכותה‪.‬‬
‫מה הקשר בין הכפרי לגאולת ישראל?‬
‫___________________________________________________‬
‫___________________________________________________‬
‫____________________________________‬
‫מהו המסר של משל זה?__________________________________‬
‫___________________________________________________‬
‫הגאון הרב אברהם‬
‫שפירא זצוק"ל‬
‫"ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם"‬
‫ופרש"י‪ :‬עבודה שהיא בלב‪ ,‬וזו תפילה‪ ,‬שהתפילה קרויה עבודה‪.‬‬
‫ובהמשך‪" :‬ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש"‪,‬‬
‫וכתב בעל הטורים‪:‬‬
‫לומר שאין נעניין על המטר אלא אם כן יכוונו להתפלל בכל לב‪.‬‬
‫יסוד זה נאמר כבר בספר בראשית‪" :‬וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ‪...‬‬
‫כי לא המטיר ד' אלוקים על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה"‪,‬‬
‫ופרש"י‪" :‬מה טעם לא המטיר? לפי שאדם ַאיִן לעבוד את האדמה‪,‬‬
‫ואין מכיר בטובתן של גשמים‪ ,‬וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם‪,‬‬
‫התפלל עליהם וירדו"‪ .‬תפילת האדם 'בכל לבבכם' היא כשאדם מביע‬
‫ומכיר בצורך של אותו נושא שמתפלל עליו‪ .‬ובמהר"ל ב'גור אריה'‬
‫כותב שם‪ ,‬שמכאן אנו לומדים שאסור לעשות טובה למי שלא מכיר‬
‫בטובה‪ ,‬והדברים ידועים‪.‬‬
‫וכך כתב הרמב"ן‪ ,‬כי בחטא המרגלים לא ביקש עליהם משה לזכור‬
‫עבורם זכות אבות‪ ,‬כי אותם אלה שאינם מזדהים עם א"י שניתנה‬
‫לאבותינו‪ ,‬אין זכות אבות עומדת להם‪ ,‬ובזה מובן מה שנכתב בתפילה‪,‬‬
‫"וזכרתי את בריתי יעקב‪ ...‬והארץ אזכור"‪,‬‬
‫כי זכות האבות קשורה עם זכירת ארץ ישראל‪.‬‬
‫מה הקשר בין זכות האבות לארץ ישראל?____________________‬
‫_________________________________________________‬
‫_________________________________________________‬
‫ובגמ' מסכת בבא קמא (דף נ')‪:‬‬
‫"מעשה בבתו של נחוניה חופר שיחין (ופרש"י‪ :‬לעולי רגלים בדרכים‬
‫שיהיה להם מים לשתות) שנפלה לבור והודיעו לרבי חנינא בן דוסא‪,‬‬
‫ואמר להם שכבר עלתה‪ ,‬והסביר רבי חנינא שדבר שאותו צדיק מצטער‬
‫בו יכשל בו זרעו? ואף על פי כן מת בנו של נחוניה בצמא‪ ,‬וביאר בשיטה‬
‫מקובצת שם‪ ,‬שלבנו לא עמדה זכות צדקתו של האב‪ ,‬כי כשנפלה בתו‬
‫רבי חנינא בן דוסא התפלל‪ ,‬וכשמצרפים זכות אבות עם תפילה זכה לו‪,‬‬
‫מה שאין כן במקרה השני‪ ,‬שלא הזכירו זאת בתפילה‪ ,‬ועל כן לא עמדה‬
‫לו‪ .‬ועניין זה הוא יסוד גדול בתפילה על כל דבר ועניין‪.‬‬
‫ומובא בשם רבי שמחה בונים מפשיסחא‪ ,‬שביאר את מה שכתוב‬
‫שאדם צריך לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותיי אברהם ויצחק‪,‬‬
‫שאין הכוונה שמעשינו יהיו ממש כמעשיהם‪ ,‬אלא מלשון נגיעה‪,‬‬
‫שיהיה חיבור בין אבותינו לבין מעשינו‪.‬‬
‫השווה‪ ,‬במה שונה מקרה א' ממקרה ב'?‬
‫(מי חי? מי נפטר ומדוע)‬
‫מה ניתן ללמוד ממשל זה?‬
‫______________________________________________‬
‫______________________________________________‬
‫_________‪.‬‬
‫הרב יוסף כרמל‬
‫במגילת שיר השירים מצוי פסוק קשה מאוד‪:‬‬
‫ַָאר ָגמָן ֶמלְֶך ָאסרּר ָּ ְָר ָהטִים" ( ז' ו)‪.‬‬
‫"ר ֹאשְֵׁך ָע ַלי ְִך ַככ ְַרמֶל וְדַ לַת ר ֹאשְֵׁך כ ְ‬
‫למה התכוון המשורר (שלמה)? מסביר המדרש‪:‬‬
‫"אמר הקב"ה לישראל הרשים שבכם חביבין עלי כאליהו שעלה לכרמל הה"ד‬
‫"ואליהו עלה אל ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין ברכיו" ‪" ...‬ודלת ראשך‬
‫כארגמן" אמר הקב"ה הדלים שבכם חביבין עלי כדוד שנאמר (זכריה יב) "והיה הנכשל‬
‫בהם ביום ההוא כדוד"‪ ...‬אמר ר' ברכיה מלך אסור ברהטים זה משה דכתיב ביה‬
‫(דברים לג)ויהי בישורון מלך אסור ברהטים שגזר הקב"ה עליו שלא יכנס לארץ ישראל‬
‫בשביל מי בשביל רהטים של מי מריבה" (ויקרא רבה (פרשה לא ד"ה ד"א צו)‪.‬‬
‫מסביר הנצי"ב את כוונת המדרש‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫"אלא העניין שהורו לנו חז"ל עיקר גדול בתפילה‪ ....‬קבע הקב"ה שיקדימו עבודת התפילה‬
‫שהיא המוספת כוח כנסת ישראל למעלה‪ ...‬ומשום הכי אפילו בזמן שרוצה הקב"ה להשפיע‬
‫טובה בברור ואין השעה צריכה לעורר רחמי שמים מכל מקום כך רצונו יתברך שיתפללו‬
‫מקודם‪ ,‬כי כך קבע מי שאמר והיה העולם יתברך‪...‬אם כך‪ ,‬אין נפקא מינא אם מתפלל אדם‬
‫גדול כאליהו או הדיוט ורש בישראל"‪ .‬על פי זה‪ ,‬טעותו של משה הייתה שב"מי מריבה"‬
‫לא התפלל אל הקב"ה שיצאו מים מן הסלע וסמך על הבטחתו‪.‬‬
‫("הרחב דבר" במדבר כ' יג)‪.‬‬
‫כי‬
‫הביטויים "ר ֹאשְֵׁך ָע ַלי ְִך ַככ ְַרמֶל" ו" ְו ֵׁא ִלי ָהרּ ָעלָה ַאל ר ֹאש ַה ַכ ְרמֶל" מלמדים אותנו‬
‫לעולם יתפלל אדם אל קונו‪ ,‬גם אם יש באמתחתו הבטחה ברורה‪ ,‬קל וחומר כשאין‪.‬‬
‫כתוב בלשונך‪,‬מי צריך להתפלל?________________________‬
‫____________________________________________________‬
‫______________‬
‫מצות עשה להתפלל בכל יום ‪-‬ספר המצוות הקצר –‬
‫מצוה ז' הרב שמואל הולשטיין‬
‫מצות עשה להתפלל בכל יום להשם יתברך שנאמר‪" :‬ואותו תעבוד"‪ .‬ומפי‬
‫השמועה למדו שעבודה זו תפילה שנאמר‪" :‬ולעבדו בכל לבבכם" ‪ -‬איזוהי‬
‫עבודה שבלב ‪ -‬זו היא תפילה‪.‬‬
‫ניגש תלמיד צעיר אל הגאון הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל‪,‬‬
‫סיפור‪:‬‬
‫ושאלו‪":‬מהי עבודתו הרוחנית של הרב?"‪ .‬התלמיד כמו ביקש לומר‬
‫שמן הסתם הרב בגדלותו כבר 'מושלם' ואין לו צורך בעבודה רוחנית‪.‬‬
‫הרב חייך אליו ואמר לו‪" :‬דע לך‪ ,‬כי למרות שחושבים כי התפילה הינה‬
‫דבר קל שצריך לעבור אותו‪ ,‬בעצם התפילה הינה עבודה קשה‪.‬‬
‫יום בו הצלחתי לכוון בכל המילים כולן הינו יום חג בשבילי!"‪.‬‬
‫מקורביו של הרב שמו לב כי לעת זקנותו הוא החל להתפלל באריכות‬
‫יתרה‪.‬‬
‫פעם שאלו על כך מישהו‪ .‬ענה לו הרב‪" :‬היום אין לי את הכוח שהיה לי‬
‫פעם להתרכז בכל התפילה‪ ,‬ולכן אני נאלץ לעצור לפני כל ברכה לאגור כוח‬
‫על מנת שאוכל להתרכז ולכוון את הברכה שלפני‪ ,‬ולכן התפילה אורכת לי‬
‫זמן כה רב"‪.‬‬
‫מה ניתן ללמוד מתפילתו של הרב?___________________________‬
‫___________________________________________________‬
‫_________________‬
‫________________________________________________‬
‫"סבא‪ ",‬פנה נכדו של הרב ר' ברוך בר ליבוביץ' זצ"ל‬
‫(בעל ה'ברכת שמואל') יום לפני הבר מצווה שלו‪".‬תן לי בבקשה עצה‬
‫איך אוכל לזכות לגדול ולהתפתח בלימוד התורה"?הרב הביט בנכדו‬
‫במבט אוהב וענה לו‪:‬‬
‫"ידוע כי הגאון ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל (ראש ישיבת 'עץ חיים')‬
‫אמר כי ביום שאינו מזיל דמעה בברכת אהבת רבה שבברכות קריאת‬
‫שמע‪ ,‬אינו זוכה באותו יום לחדש חידושי תורה"‪ ,‬וסיים הרב‪:‬‬
‫"ואף לך אומר כן‪ ,‬אם תכוון בכל כוחך עד כדי בכי בברכת אתה חונן‬
‫לאדם דעת אני משוכנע כי תצליח ותזכה לגדול בתורה"‬
‫מהי העצה שנתן הסב לנכדו?_________________________‬
‫_________________________________________________‬
‫___________________________________________‬
‫_________________________________________________‬
‫_________________________________________________‬
‫____________‬
‫ההתרגשות הרבה ניכרה על פניהם של כל אנשי העיירה מגדול ועד קטן‬
‫שהרי היום אחר הצהריים יעבור בעיירה הבעל שם טוב הקדוש‪ .‬כשהגיע‬
‫הבעש"ט לעיירה לקחוהו התושבים אל בית הכנסת לתפילת מנחה‪ .‬לאחר סיום‬
‫התפילה נדחק הציבור כולו כדי לשמוע את דבריו של האורח החשוב‪.‬‬
‫הבעש"ט סקר במבטו את פני הנוכחים‪ ,‬ואמר בחיוך קל‪:‬‬
‫"אני יכול לומר כי בית הכנסת שלכם מלא וגדוש בתפילות"‪.‬‬
‫רחש של שביעות רצון עבר בקהל‪ .‬המשיך הרב בחיוך‪:‬‬
‫"התפילות שלכם שנאמרות ללא כוונה וללא רגש‪ ,‬הרי הם כל כך כבדות עד‬
‫שאינם יכולות לעלות לשמים ונשארות פה בתוך בית הכנסת‪"...‬‬
‫ואז החל הבעש"ט בשיחה ארוכה על חשיבות התפילה והכוונה בה‪.‬‬
‫מדוע הבעש"ט היה צריך לדבר על חשיבות התפילה?___________‬
‫________________________________________________‬
‫________________________________________________‬
‫____________________________‬
‫הגמרא מספרת על חוני המעגל‪:‬‬
‫מעשה שאמרו לו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמים‪ ,‬אמר להם צאו‬
‫והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא יימקו‪ .‬התפלל‪ ,‬ולא ירדו גשמים‪.‬‬
‫מה עשה? עג עוגה ועמד בתוכה ואמר לפניו ריבונו של עולם‪ ,‬בניך שמו‬
‫פניהם עלי שאני כבן בית לפניך‪ ,‬נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן‬
‫עד שתרחם על בניך‪ .‬התחילו גשמים מנטפין‪ .‬אמר לא כך שאלתי‪,‬‬
‫אלא גשמי בורות שיחין ומערות‪ .‬התחילו לירד בזעף‪ .‬אמר לא כך שאלתי‪,‬‬
‫אלא גשמי רצון ברכה ונדבה‪ .‬ירדו כתיקנן‪ ,‬עד שיצאו ישראל מירושלים‬
‫להר הבית מפני הגשמים‪ .‬באו ואמרו לו כשם שהתפללת עליהם שירדו כך‬
‫התפלל שילכו להן‪,‬אמר להם צאו וראו אם נמחית אבן הטוען‪ .‬שלח לו‬
‫שמעון בן שטח אלמלי חוני אתה גוזרני עליך נידוי‪ ,‬אבל מה אעשה לך‬
‫שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שהוא מתחטא לפני אביו‬
‫ועושה לו רצונו? ועליך הכתוב אומר "ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך"‪.‬‬
‫תפילתו של חוני המעגל הייתה כשיחה בינו לבין אביו‪ ,‬ללא מחיצות‪,‬‬
‫עד כדי "נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך"‪.‬‬
‫משפט זה יכול רק חוני המעגל לומר "ואלמלי חוני אתה גוזרני עליך‬
‫נידוי"‪ ,‬אך עצם היסוד שתפילה הינה קשר חי בינינו לאבינו שבשמים נכון‬
‫לגבי כל אדם באשר הוא‪ .‬משמעות זו של התפילה הודגשה מאוד בדברי ר'‬
‫נחמן מברסלב‪.‬‬
‫מה המיוחד בתפילתו של חוני המעגל?_________________________‬
‫___________________________________________________‬
‫_________________‬
‫על פי האמור בסיפור‪,‬מהו עצם היסוד שתפילה ?__________________‬
‫___________________________________________________‬
‫והגמרא במסכת תענית מספרת כמה וכמה ספורים על כוחה של התפילה‪.‬‬
‫רבי גזר תענית מפני שלא ירדו גשמים‪ ,‬ולמרות שהתענו לא ירדו גשמים‪.‬‬
‫ירד לפני התיבה אדם אחד בשם אילפא‪ ,‬אמר "משיב הרוח" ונשבה הרוח‪,‬‬
‫אמר "מוריד הגשם" והחל לרדת גשם‪ .‬לאחר התפילה קרא רבי לשליח‬
‫הציבור ושאל אותו במה אתה עוסק‪ ,‬אמר לו אני גר ביישוב שכל אנשיו‬
‫עניים ואין להם כסף לקנות יין לקדוש ולהבדלה‪ ,‬ואני רגיל לטרוח ולהביא‬
‫יין לקדוש ולהבדלה‪ ,‬ומוציא את האנשים ידי חובה‪.‬‬
‫ומוסיפה ומספרת הגמרא על רב‪ ,‬שהזדמן למקום אחד והייתה שם בצורת‪,‬‬
‫גזר רב תענית ולא ירדו גשמים‪ .‬ירד אדם אחד לפני התיבה להתפלל‪ ,‬אמר‬
‫"משיב הרוח" והחלה רוח לנשב‪ ,‬אמר "מוריד הגשם" והחל לרדת גשם‪.‬‬
‫אמר רב לשליח הציבור‪ ,‬במה אתה עוסק? מניין לך כוח התפילה הזה?‬
‫אמר לו‪ ,‬אני מלמד תינוקות ואני מלמד בני עניים כבני עשירים‪ ,‬ומי שאין‬
‫לו כסף לשלם איני לוקח ממנו‪ .‬ויש לי בריכות דגים וכל תלמיד שמתעצל‬
‫בלימודיו אני מושך אותו ללמוד על‪-‬ידי שאני נותן לו מהדגים עד שהוא‬
‫מתפייס ונמשך ללמודים‪.‬‬
‫זוהי מדרגתם של צדיקים‪ ,‬שהם גוזרים והקב"ה מקיים‪ ,‬כמה שנאמר‪:‬‬
‫"ותגזר אומר ויקם לך" והכח הזה גנוז בכל אדם מישראל‪.‬‬
‫לכל אדם יש איזו שהיא מדרגה של צדיק‪ ,‬שנאמר "ועמך כולם צדיקים"‪,‬‬
‫ותפילתם נשמעת‪.‬‬
‫ואומר מרן הראי"ה קוק‪ ,‬שעוד יתגלה בעולם מה גדול כח תפילתם‬
‫של ישראל‪ ,‬עד שכל העולם יבוא לבקש כח זה מישראל‪,‬‬
‫והוא שנאמר "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים"‪.‬‬
‫יהי רצון שיתקבלו תפילותנו לפני אדון כל‪ ,‬אלקי ישראל‪,‬‬
‫ותהיה לנו שנה טובה‪ ,‬שנת גאולה וישועה‪.‬‬
‫מה המשותף והשונה בין שני סיפורים אלו?‬
‫סיפור א'‬
‫סיפור ב'‬
‫מה המסר שהסיפורים מספרים לנו?__________________________‬
‫___________________________________________________‬
‫______________‬
‫השלחן ערוך (סימן צ"ח)‪:‬‬
‫"המתפלל צריך שיכווין בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו; ויחשוב כאלו שכינה כנגדו;‬
‫ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתישאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו;‬
‫ויחשוב כי אילו היה מדבר לפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו ומכווין בהם יפה לבל יכשל‪,‬‬
‫ק"ו לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא חוקר כל המחשבות‪ ...‬ואם תבוא לו מחשבה אחרת‬
‫בתוך התפלה‪ ,‬ישתוק עד שתתבטל המחשבה‪ .‬וצריך שיחשוב בדברים המכניעים הלב ומכוונים‬
‫אותו לאביו שבשמים‪ ,‬ולא יחשוב בדברים שיש בהם קלות ראש‪ ".‬ומוסיף הרמ"א‪" :‬ויחשוב‬
‫קודם התפלה מרוממות האל יתעלה ובשפלות האדם‪ ,‬ויסיר כל תענוגי האדם מלבו"‪.‬‬
‫"יתפלל דרך תחנונים‪ ,‬כרש המבקש בפתח‪ ,‬ובנחת‪,‬‬
‫ושלא תראה עליו כמשא ומבקש ליפטר ממנה"‪ .‬התפילה הרי היא במקום קורבן ולכן צריכה‬
‫שתראה כקורבן‪ .‬ממילא יש לכוון היטב בתפילה שהרי בקורבן מחשבה זרה פוסלתו‪.‬‬
‫כמו כן יש לעמוד בתפילה (שמונה עשרה)‪ ,‬וראוי ללבוש בגדים נאים ומכובדים כפי שהכוהנים‬
‫לבשו בגדי כהונה בזמן הקרבת הקורבנות‪ .‬אל לו לאדם לחשוב שהיות וכיוונתי בתפילתי‬
‫אני ראוי שתיענה‪ ,‬מפני שבזה מעורר עליו דינים‪ ,‬שאז מחפשים לראות האם הוא באמת ראוי‪,‬‬
‫שהוא כל כך בטוח בעצמו? אלא יבין שהכל הוא חסד מאת הבורא יתברך ורק מכוח חסדיו אדם‬
‫דל ונבזה יכול לבקש ממנו את צרכיו‪.‬‬
‫מצווה לרוץ לבית הכנסת שנאמר " ונדעה נרדפה לדעת את ה'"‪ ,‬ובייחוד‬
‫כשמתקרב לבית הכנסת שאז ניכר שרץ לשם וזה אפילו בשבת‪.‬‬
‫וכשיוצא לא ירוץ שאז נראה כבורח מבית הכנסת‪.‬‬
‫הלכות תפילה הנלמדות מקרבנות‬
‫על מעלתה של התפילה‪ ,‬כותב מרן (סי' צח ס"ד)‬
‫שהתפילה דומה לקרבן‪ ,‬וממילא ראוי ללמוד ממעשה הקרבנות‬
‫הלכות שונות לתפילה‪ ,‬וז"ל‪" :‬התפלה היא במקום הקרבן‪ ,‬ולכך‬
‫צריך ליזהר שתהא דוגמת הקרבן בכוונה ולא יערב בה מחשבה‬
‫אחרת ‪ ,‬כמו מחשבה שפוסלת בקדשים ‪ -‬ומעומד ‪ ,‬דומיא דעבודה ‪-‬‬
‫קביעות מקום כמו הקרבנות‪ ,‬שכל אחד קבוע מקומו לשחיטתו ומתן‬
‫דמיו‪ ,‬ושלא יחוץ דבר בינו לקיר‪,‬דומיא דקרבן שהחציצה פוסלת‬
‫בינו לקיר ‪ -‬וראוי שיהיו לו מלבושים נאים מיוחדים לתפלה ‪,‬‬
‫כגון בגדי כהונה‪ ,‬אלא שאין כל אדם יכול לבזבז על זה‪ .‬ומ"מ‬
‫טוב הוא שיהיו לו מכנסים מיוחדים לתפלה‪ ,‬משום נקיות "‪.‬‬
‫פרטו‪ ,‬מהם הלכות התפילה המוזכרות בקטע זה?‬
‫____________________________________________‬
‫____________________________________________‬
‫____________________________________________‬
‫____________________________________________‬
‫____________________________________________‬
‫____________________________________________‬
‫____________________________________‬
‫הרב יעקב כהן‬
‫שני קשרים בינינו לבין הקב"ה מתממשים בתפילה‪.‬‬
‫הקשר הראשון הוא הקשר בין הבורא לנבראים‪ ,‬בין מלכו של עולם‬
‫ובין נתיניו‪ .‬לדעת הרמב"ם‪ ,‬התפילה מהתורה נלמדת מהפסוק "ולעבדו‬
‫בכל לבבכם" שעליו אמרו חז"ל "איזוהי עבודה שבלב? זו תפילה"‪.‬‬
‫נמצא שהתפילה היא חלק מעבודת ה'‪ ,‬ככל המצוות‪ ,‬ועניין זה מורחב‬
‫בדברי המהר"ל (נתיבות עולם‪ ,‬נתיב העבודה תחילת פרק ג)‪:‬ומה שנקרא‬
‫התפילה עבודה כמו שביארנו זה למעלה‪ ,‬כי התפילה שמתפלל האדם אל‬
‫השם יתברך מורה שהאדם נתלה בו יתברך וצריך אליו ואין לו קיום זולתו‪,‬‬
‫והנה זהו אלוהותו יתברך שכל הנמצאים צריכים אליו ותלויים בו יתברך‬
‫עד שהכל אל השם יתברך‪...‬‬
‫התפילה היא עבודת ה' משום שהיא מבטאת שכל המציאות באה מהקב"ה‪,‬‬
‫וכולה ממשיכה להישען עליו‪ .‬התפילה מגלה אם כן את שם ה' בעולם‪,‬‬
‫ומבחינה זו היא שייכת אל כל האנושות‪.‬‬
‫קשר נוסף שמתגלה בתפילה הוא קשר ייחודי לעם ישראל‪ ,‬קשר בין בנים‬
‫לאביהם שבשמים‪ .‬לדעת הרמב"ן‪ ,‬חיוב התפילה מהתורה הוא בעת צרה‪,‬‬
‫כדברי הפסוק "וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם‬
‫והריעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלוקיכם ונושעתם מאויבכם"‪.‬‬
‫כאן יש פן נוסף של התפילה‪ ,‬מלבד עבודת ה' – בקשה‪ ,‬של עבד לאדונו‬
‫ושל בן לאביו‪.‬‬
‫כתוב בקצרה על שני הקשרים בין האדם לבוראו‪:‬‬
‫‪__________________________________________________.1‬‬
‫________________‬
‫‪__________________________________________________.2‬‬
‫________________‬
‫הרב יעקב כהן‬
‫"מנין לעשרה שמתפללים ששכינה עימהם‪ ,‬שנאמר אלהים ניצב בעדת אל"‬
‫משום כך תפילתו של אדם נשמעת יותר כאשר הוא מתפלל בציבור‪ ,‬וכן אומרת‬
‫הגמרא "מאי דכתיב ‪":‬ואני תפילתי לך ה' עת רצון‪ ,‬אימתי עת רצון בשעה‬
‫שהציבור מתפללים"‪.‬טעם א' "כדי להוציא ידי חובה את מי שאינו בקי"‬
‫אינו טעם לתפילה בציבור‪ ,‬כי אם לתקנת חזרת הש"ץ‪.‬‬
‫כאשר ציבור מתפללים‪ ,‬לא רק תפילתו של היחיד נשמעת יותר‪ .‬יש כאן תפילה‬
‫חדשה – תפילה של הציבור כולו‪ ,‬לא רק של אוסף יחידים‪ .‬בעניין זה אמרו‬
‫חכמים‪ ,‬שכאשר ציבור מתפללים הרי בשמים מסתכלים רק על המעלות‪,‬‬
‫ואילו החסרונות של אחד בטלים‪ .‬כך אומרת הגמרא במסכת כריתות ‪-‬‬
‫"כל תענית ציבור שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית"‪ ,‬והראיה לכך היא‬
‫מהחלבונה‪ ,‬שהיא בעלת ריח רע ואף על פי כן היא חלק מהקטורת‪ ,‬ובלעדיה‬
‫הקטורת פסולה‪ .‬אמנם החלבונה כשלעצמה היא בעלת ריח רע‪ ,‬אבל כשהיא‬
‫מצטרפת יחד עם כל סממני הקטורת ‪ -‬מתבטל הצד הרע שבה‪ ,‬ורק הצד הטוב‬
‫בא לידי ביטוי‪.‬‬
‫יש כאן רעיון אמוני עמוק‪ ,‬שכיון שמגמת העולם היא לטוב ומובטח שהטוב‬
‫בוא יבוא – כל המעשים הטובים מצטרפים יחד‪ ,‬ובונים את הבניין‬
‫של ההתקדמות‪ .‬לעומתם הדברים הרעים הם מעכבים חיצוניים‪ ,‬אשר מפריעים‬
‫להתגלות הטוב‪ ,‬אבל אין להם קיום נצחי‪.‬‬
‫הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א‬
‫אמרו חכמים במדרש‪-‬רבה נצבים‪ :‬גדולה היא התפילה לפני הקב"ה‪.‬‬
‫"אמר רבי אליעזר‪ ,‬רצונך לידע כוחה של תפילה‪ ,‬אם אינה עושה כולה‪,‬‬
‫חציה היא עושה‪ .‬קין עמד על הבל אחיו והרגו‪ ,‬יצאה גזרה "נע ונד‬
‫תהיה בארץ"‪ ,‬מיד עמד ונתוודה לפני הקב"ה‪ ,‬שנאמר "גדול עווני‬
‫מנשוא"‪ .‬אמר לפניו‪ ,‬רבש"ע כל העולם אתה סובל‪ ,‬ולעווני אי אתה‬
‫סובל‪ .‬כתבת "נושא עוון ועובר על פשע"‪ ,‬סלח לעווני שהוא גדול‪.‬‬
‫מיד יצא חסד לפני הקב"ה ונמנע ממנו נע‪ ,‬חצי הגזרה‪ .‬שהגזרה הייתה‬
‫"נע ונד תהיה בארץ"‪ ,‬אבל נמנע ממנו נע שנאמר "וישב בארץ נוד"‪.‬‬
‫מכאן אתה למד שגדולה התפילה לפני הקב"ה‪ .‬וכן חזקיהו הנביא‪,‬‬
‫בשעה שאמר לו ישעיהו "צו לביתך כי מת אתה"‪ ,‬מיד "ויסב חזקיהו‬
‫פניו אל הקיר ויתפלל אל ד'" ומשיב לו‪" :‬שמעתי את תפילתך‪...‬‬
‫הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה"‪ .‬שכל‪-‬כך רצון יראיו יעשה‬
‫ואת שוועתם ישמע ויושיעם"‪.‬‬
‫הבא שתי דוגמאות המלמדות על כוחה של תפילה‪.‬‬
‫‪________________________________________________.1‬‬
‫_____________‬
‫‪________________________________________________.2‬‬
‫_____________‬
‫הרב דוד חי הכהן‬
‫שקט נפשי מתוך אמונה‪ -‬שער אל התפילה‬
‫עוד נאמר בגמרא‪ ,‬שגם מי שלומד תורה לא יעמוד להתפלל מתוך לימוד‬
‫דינים והלכות‪ ,‬ומשא ומתן בסוגיות התופסות את מחשבותיו‪ ,‬אלא מתוך‬
‫הלכה פסוקה ומתוך שמחה‪ .‬אין הכוונה להוללות‪ ,‬אלא להרגשה של נחת‬
‫רוח‪ .‬וכותב רש"י שהכוונה להזכיר את הנסים של יציאת מצרים המזכירים‬
‫לאדם את חסדי ה' על ישראל עמו‪ ,‬או למזמור "אשרי יושבי ביתך"‬
‫שבו נזכרים גדלו וטובו של הקב"ה הטוב והמיטיב לכל בריה בעולם‪,‬‬
‫ועד כמה הוא מקשיב ומאזין לכל צרכי האדם הרבים ומטפל בהם ברוב‬
‫טובו וחסדו‪ .‬גם הלכה פסוקה וברורה משמחת את האדם‪ ,‬כדברי הרמ"א‬
‫על פי הפסוק ‪":‬פקודי ה' ישרים משמחי לב"‪ ,‬ואפילו אם ההלכה בנויה‬
‫על מנהג שנתקבל על ידי עם ישראל‪ ,‬האנשים או הנשים‪ ,‬כמובא בגמרא‪.‬‬
‫אם כן שתי דרכים להכנה נפשית לתפילה‪ :‬או שהייה בשתיקה‪ ,‬או‬
‫התעסקות בחסדי ה' שהם עוזרים להכנה זו‪ ,‬כמו בלימוד הלכות פסוקות‬
‫בלי מחלוקת או מזמורי שבח והלל לה' על חסדיו עם הכלל או עם הפרט‪.‬‬
‫יתכן ושתי הדרכים עניינן אחד‪ ,‬כי גם השהייה בשתיקה איננה חוסר‬
‫מחשבה‪ ,‬אלא בחשיבה על אותם עניינים המעוררים את האדם לתפילה‬
‫בכובד ראש ובשמחה גם יחד‪.‬‬
‫השו"ע פוסק להלכה שעל כולנו לשהות שעה אחת קודם תפילה‪ ,‬והרי‬
‫במשנה נאמר דין זה כמנהג חסידים הראשונים בלבד?! והרי ידוע שאנו‬
‫כמעט איננו יכולים לקיים דין זה‪ ,‬בעניותנו‪ ,‬ולהיכנס לבית הכנסת שעה‬
‫שלמה בלי דיבור קודם תפילה!‬
‫מהן שתי דרכים להכנה נפשית לתפילה‪:‬‬
‫‪__________________________________________________.1‬‬
‫_______________‬
‫‪__________________________________________________.2‬‬
‫_______________‬
‫הרב דוד חי‬
‫הכהן‬
‫על כן נראה לבאר את הדברים כך‪:‬‬
‫אין לגשת לתפילה לפני ה' בלי הכנה‪ .‬עמידה במצב זה מעידה על‬
‫זלזול‪ ,‬והיא לבד יכולה להיות הסיבה להפסד התפילה וקבלתה‪ .‬אם כן‪,‬‬
‫הכנה לתפילה היא חיוב גמור‪ ,‬ולא רק לחסידים‪ .‬מצד שני‪ ,‬לחייב‬
‫אותנו בהכנת הלב בלבד אין טעם‪ ,‬כי אנו חלשי אופי וקטני שכל‪,‬‬
‫וברובנו איננו מסוגלים לזה‪ .‬על כן‪ ,‬סדרו לנו חכמים דרך להוציאנו אל‬
‫שביל האור‪ ,‬והיא על פי עצת בעל "ספר החינוך" שכותב ‪" :‬אחרי‬
‫הפעולות נמשכים הלבבות"‪ .‬לכן‪ ,‬תקנו לנו אמירת מזמורים ושבחים‬
‫לה' המסייעים לנו להגיע אל השקט הנפשי מן הרדיפה אחרי הנאות‬
‫העולם הזה ומילוי צרכינו דרכה‪ ,‬וחיפוש המנוחה בה' אלוהינו אשר‬
‫רק אצלו נמצא שלוה ומרגוע מכל פחד ומכל רעש‪ .‬כדברי המשורר‬
‫האלוהי‪" :‬גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי‪...‬‬
‫תערוך לפני שלחן נגד צוררי‪ ,‬דישנת בשמן ראשי כוסי רוויה" ‪.‬‬
‫למחשבות והרגשות כאלו אנו זוכים להגיע על ידי אמירת זמירות‬
‫התהילים לפני קריאת שמע והתפילה‪ .‬החסידים הראשונים לא נזקקו‬
‫להתרומם על ידי אמירת זמירות‪ ,‬אלא על ידי עבודה פנימית‬
‫שבעזרתה הגיעו לרוממות גבוהה‪ ,‬שאנו איננו מסוגלים להגיע אליה‪.‬‬
‫כיצד ניתן להגיע להכנה טובה לפני התפילה?________________‬
‫________________________________________________‬
‫________________________________‬
‫הרב דוד חי‬
‫הכהן‬
‫שנו חכמים במסכת ברכות‬
‫"אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש"‪ ,‬והכוונה לרצינות‬
‫המאפשרים לאדם מצב של יציבות נפשית המסוגלת להתרכז במעמד הגדול‬
‫והאחראי‪ .‬מעמד של הפגישה הבלתי אמצעית בינו לבין יוצרו‪ ,‬יוצר נשמתו‬
‫ואדון חייו וגורלו‪ ,‬שהוא גם מלך העולם וכל יצוריו‪ ,‬העליונים והתחתונים‪.‬‬
‫מעמד נשגב זה מהוה אתגר קשה בהיות הבורא מסתתר ונעלם ואיננו מושג‬
‫בשכל‪ ,‬וכל ההשגה בו היא מצד מעשיו ופעולותיו‪ .‬כדברי המשורר ‪:‬‬
‫"לא ראינוהו ולא ידענוהו אך ממעשיו הכרנוהו"‪ .‬באופן טבעי‪ ,‬האדם‪,‬‬
‫שפגישותיו עם העולם היא דרך חושיו‪ ,‬זקוק למאמץ גדול כדי להתעלם‬
‫מחושיו והשגתם‪ ,‬ולהתעלות מן העולם ומושגיו אל סיבת הסיבות ועילת‬
‫העילות‪.‬‬
‫חז"ל מספרים שחסידים ראשונים היו שוהים בבית הכנסת שעה שלמה‬
‫קודם התפילה כדי שיוכלו לכוון בתפילתם‪ ,‬ושעה אחת אחרי תפילתם כדי‬
‫שלא תהיה תפילתם נראית עליהם כמשאוי‪ .‬הגמרא שאלה‪ ,‬אם היו שוהים‬
‫כל כך‪ ,‬שעה לפני תפילה ושעה אחרי תפילה ועוד שעה בזמן התפילה‪ ,‬והרי‬
‫יש שלוש תפילות ביום‪ ,‬כיצד הצליחו להתפרנס? ומתי למדו תורה? הרי‬
‫לימוד תורה מצריך זמן רב אם רוצים להצליח בו‪ .‬עונה הגמרא‪ :‬כיון שהיו‬
‫חסידים‪ ,‬שלח ה' ברכה במעשי ידיהם‪ ,‬וגם בתורה הצליחו במעט זמן‬
‫להשיג יותר משאחרים מצליחים בזמן מרובה‪.‬‬
‫כיצד מתברר שהתפילה איננה גורמת לבזבוז הזמן הדרוש לעניינים אחרים‬
‫של האדם‪? ,‬‬
‫____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‬
‫_______________________________‬
‫הרב אליעזר מלמד‬
‫ כיפה‬‫צריך אדם להתכונן לקראת התפילה‪ ,‬ולירא מפני הדר גאונו ולשמוח על‬
‫שהנה הוא עומד לבוא לפני מלך מלכי המלכים ולהתפלל‪ .‬והדבר צריך‬
‫להתבטא גם בלבושו‪ ,‬שיהיה מכובד‪ ,‬כראוי לעומד לפני המלך‪.‬‬
‫הגברים חייבים לכסות את ראשם בתפילה ובשעת הזכרת שם שמים ובעת‬
‫שנכנסים לבית הכנסת (שו"ע או"ח צא‪ ,‬ג)‪ .‬אמנם בפועל על פי המנהג‬
‫שהתקבל בכל ישראל‪ ,‬הגברים מקפידים שלא ללכת ארבע אמות בלא כיפה‬
‫(שו"ע או"ח ב‪ ,‬ו)‪ .‬מכל מקום החיוב בתפילה ובעת הזכרת שם שמים ובבית‬
‫הכנסת גדול יותר‪ ,‬ששורשו בדין ולא במנהג‪.‬‬
‫מהו הלבוש הראוי לתפילה‬
‫מי שנקלע למצב שאין לו בגדים‪ ,‬חייב לכל הפחות ללבוש בתפילה מכנסיים‬
‫קצרים וגופייה (ברכות כה‪ ,‬א; שו"ע צא‪ ,‬א)‪ .‬ואף שלאמירת קריאת שמע‬
‫וברכות די בדיעבד בכיסוי הערווה בלבד (שו"ע עד‪ ,‬ו)‪ ,‬מכל מקום לגבי‬
‫תפילה‪ ,‬שהוא כעומד לפני המלך‪ ,‬צריך לכל הפחות לכסות את ערוותו ואת‬
‫ליבו (היינו את בטנו וגבו)‬
‫כתוב בלשונך את ‪ 2‬ההלכות המוזכרות בקטע זה‪___________________:‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫___________________________‬
‫הרב אליעזר מלמד‬
‫נטילת ידיים‪:‬‬
‫המתפלל צריך לטהר עצמו‪ ,‬לפיכך מצווה ליטול ידיים לקראת התפילה‪ .‬אלא‬
‫שישנו חילוק בין מצב שאדם יודע שידיו מטונפות ובין מצב סתמי שאינו‬
‫יודע אם ידיו טונפו‪ .‬אם ידוע לו שידיו טונפו‪ ,‬כגון שעשה את צרכיו או נגע‬
‫במקומות המכוסים שבגופו‪ ,‬שיש בהם זוהמה מסוימת מחמת הזיעה ‪-‬‬
‫חייב ליטול ידיים לפני התפילה‪.‬‬
‫ואם אין בסמוך לו מים‪ ,‬צריך לטרוח ולילך עד למרחק של מיל‪ ,‬שהוא‬
‫כקילומטר (‪ 960‬מטר)‪ ,‬כדי ליטול את ידיו לקראת התפילה‪ .‬אמנם אם‬
‫בינתיים יעבור זמן התפילה או שיפסיד תפילה בציבור‪ ,‬ישפשף את ידיו‬
‫בחול או בבגדו‪ ,‬כדי להסיר מידיו כל שמץ זוהמה ‪ -‬ויתפלל‬
‫מי שאינו יודע אם ידיו מזוהמות‪ ,‬שאינו זוכר אם נגע במקומות המכוסים‬
‫שבגופו‪ ,‬נחלקו הפוסקים אם צריך ליטול את ידיו‪ .‬לפיכך אם יש שם מים‪,‬‬
‫יטול את ידיו‪ ,‬אבל אם אין בסמוך לו מים‪ ,‬אינו צריך ליטול את ידיו‪ ,‬ויסמוך‬
‫על הפוסקים הסוברים שסתם ידיים אינן צריכות נטילה לתפילה‪ .‬וליתר‬
‫בטחון ישפשף את ידיו בבגדו‬
‫מי שעשה צרכיו ורחץ את ידיו בביתו‪ ,‬ואח"כ השגיח על עצמו שלא לנגוע‬
‫במקומות המכוסים שבגופו‪ ,‬והלך לבית הכנסת להתפלל‪ ,‬אינו צריך לחזור‬
‫וליטול את ידיו לקראת התפילה‪ .‬וכן מי שנכנס לבית הכנסת כדי ללמוד‬
‫ולהתפלל‪ ,‬אם יטול את ידיו לפני הלימוד וישים לב שלא לנגוע במקומות‬
‫המכוסים שבגופו‪ ,‬אינו צריך לשוב וליטול את ידיו לקראת התפילה‪.‬‬
‫ציין שני הלכות המצויות בקטע זה‪:‬‬
‫‪_____________________________.1‬‬
‫‪____________________________ .2‬‬
‫הרב אליעזר מלמד‬
‫פרטי דינים של הלבוש בתפילה העוסקים במלאכת כפיים ולבושים בבגדי‬
‫עבודה‪ ,‬וקשה להם להחליף לקראת התפילה את בגדיהם‪ ,‬מותר להם להתפלל‬
‫בבגדי עבודה‪ ,‬כי אלו בגדים שאינם בזויים אצלם‪ .‬וכשיהיה להם זמן‬
‫להחליף בגדים‪ ,‬ישתדלו לבוא לתפילה בבגדים מכובדים יותר‪.‬‬
‫אין להתפלל בפיג'מה (מ"ב צא‪ ,‬יא)‪ .‬אבל לחולה מותר להתפלל בפיג'מה‪,‬‬
‫מפני שמקובל שחולה לובש פיג'מה גם בעת שאנשים מכובדים באים לבקרו‪.‬‬
‫אין לעמוד בתפילה במעיל גשם‪ ,‬מגפיים וכפפות‪ ,‬שאין דרך לעמוד בהם‬
‫לפני אנשים מכובדים (מ"ב צא‪ ,‬יב)‪ .‬אבל בשעה שקר מאוד‪ ,‬מותר להתפלל‬
‫במעיל גשם וכפפות‪ ,‬שאין בכך פגיעה בכבוד התפילה‪ .‬וכן במקום שהכול‬
‫רגילים ללכת במגפיים‪ ,‬מותר לעמוד בהם בתפילה‪.‬‬
‫נערים צעירים וחברי קיבוצים שרגילים ללכת במכנסיים קצרים גם בשעה‬
‫שיבואו לבקרם אנשים חשובים‪ ,‬מותר להם להתפלל במכנסיים קצרים‪ .‬אבל‬
‫החזן‪ ,‬צריך לכסות את רגליו עד אחר ברכיו‪ ,‬מפני שההולך במכנסיים קצרים‬
‫נקרא פוחח‪ ,‬ואינו רשאי להיות חזן (עיין לעיל ד‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫לפעמים אדם נמצא במקום שבו רגילים להקפיד פחות על לבושם‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫במקום נופש‪ ,‬ששם גם אנשים שרגילים לילך תמיד בחליפות הולכים‬
‫בחולצות בלבד‪ .‬אם באותם מקומות גם בפני אנשים נכבדים לא היה מתבייש‬
‫לילך באותם בגדים‪ ,‬יכול גם לתפילה לבוא בהם‪.‬‬
‫כתוב בלשונך את ההלכה הנלמדת מקטע זה‪:‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫___________________________‬
‫הרב שמואל אליהו‬
‫תורה‪ ,‬שירה – תורה מתוך שמחה ‪.‬‬
‫משה הנביא מתפלל בשירה כי גם התורה של משה נקראה בפיו של משה‬
‫ירה הַז ֹּאת ְו ַלמְ דָּ ּה אֶ ת ְבנֵי יִשְ ָּראֵ ל‬
‫"שירה"‪ְ " .‬ועַתָּ ה כִתְ בּו ָּלכֶם אֶ ת הַשִ ָּ‬
‫שִ ימָּ ּה ְבפִיהֶם" (דברים לא)‪ .‬לכן גם אנו קוראים את התורה בנגינה‬
‫וטעמים‪ .‬הגמרא במסכת שבת אומרת כי כמו שהתפילה צריכה להיות‬
‫מתוך שִ מְ חָּה כך גם השראת שכינה ולימוד תורה צריכים להיות מתוך‬
‫שֹורה ֹלא מִ תֹוְך ַעצְלּות‪ ,‬וְֹלא‬
‫שמחה של מצווה‪ְ " .‬ללַמֶ דְ ָך שֶ אֵ ין שְ כִינָּה ָּ‬
‫מִ תֹוְך ַעצְבּות‪ ,‬וְֹלא מִ תֹוְך שְ חֹוק‪ ,‬וְֹלא מִ תֹוְך קַּלּות ר ֹּאש‪ ,‬וְֹלא ִמתֹוְך שִ יחָּה‪,‬‬
‫וְֹלא מִ תֹוְך דְ ב ִָּרים בְטֵ לִים‪ .‬אֶ ּלָּא מִ תֹוְך דְ בַר שִ מְ חָּה שֶ ל מִ ְצוָּה ‪ ,‬שֶ נֶאֱ ַמר‪,‬‬
‫(מלכים ב ּג) " ְועַתָּ ה קְחּו לִי" וְגֹו'‪ָ .‬אמַ ר ַרב יְהּודָּ ה‪ְ ,‬ו ֵכן לִדְ בַר ֲה ָּלכָּה‪ .‬מכאן‬
‫אמרו חכמים (מגילה לב‪/‬א) "אמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן‪ :‬כל הקורא‬
‫בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר‪:‬‬
‫" ְוגַם אֲ נִי נָּתַ תִ י ָּלהֶם ֻחקִים ֹלא טֹובִים ּומִשְ פָּטִ ים ֹלא יִחְיּו ָּבהֶם" – חלילה‪.‬‬
‫אמנם אביי אומר שיש כאלה שלא יודעים לשיר‪ ,‬אבל העיקר היא‬
‫התורה שהיא מתוך שמחה ושירה‪.‬‬
‫מכיוון שהתורה מביאה את התפילה כדכתיב‪:‬‬
‫תֹורה ּגַם תְ ִפּלָּתֹו תֹו ֵעבָּה"‪.‬‬
‫"מֵ סִיר ָאזְנֹו מִשְ מ ֹּ ַע ָּ‬
‫מי שהתורה שלו היא "שירה"‪ ,‬גם התפילה שלו נקראת "שירה"‪.‬‬
‫הרב אריאל פרג'ון‬
‫רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ה הלכה ד ‪:‬‬
‫תיקון הגוף כיצד כשהוא עומד בתפלה צריך לכווין את רגליו זו בצד זו‬
‫ונותן עיניו למטה כאילו הוא מביט לארץ‪ ,‬ויהיה לבו פנוי למעלה כאילו הוא‬
‫עומד בשמים ומניח ידיו על לבו כופותין הימנית על השמאלית ועומד כעבד‬
‫לפני רבו באימה ביראה ופחד ולא יניח ידיו על חלציו‪.‬‬
‫אדם העומד לתפילה צריך להפנות את עיניו לארץ ולכוון את ליבו לשמים‪.‬‬
‫לכאורה טעם מצב זה הוא להראות הכנעה בפני מלך מלכי המלכים הקב"ה‪,‬‬
‫והפניית ליבו לשמים פירושה הכוונת עצמו לרוחניות ולזכות‪.‬‬
‫ישנה סברה להתפלל כלפי השמים בכדי לשנות החלטות מהותיות‬
‫בעולם‪ .‬וישנה סברה להתפלל כלפי הארץ‪ ,‬בכדי להוציא לפועל את‬
‫הגזרות הטובות שכבר נגזרו‪ .‬ובא ר' ישמעאל בר' יוסי ואמר משם‬
‫אביו‪ ,‬שבכדי להרוויח את שני הדברים‪ ,‬לאחד את שני רמות התפילה‬
‫ביחד‪ :‬יפנה את חיצוניותו‪ ,‬עיניו‪ ,‬כלפי חיצוניות העולמות ‪ -‬הרצון‬
‫האלוקי המוציא לפועל‪ ,‬השכינה השורה בארץ‪ .‬ויפנה את פנימיותו‪,‬‬
‫ליבו‪ ,‬כלפי פנימיות העולמות ‪ -‬הרצון האלוקי המחליט את ההחלטות‬
‫העקרוניות בעולם ‪ -‬הקב"ה השוכן בשמים‪.‬‬
‫מהי הסברה לתפילה לשמים?____________________________‬
‫________________________________________________‬
‫מהי הסברה לתפילה בארץ?_____________________________‬
‫________________________________________________‬
‫מעלת התפילה רבה ועצומה היא‪ ,‬וחובה על כל איש ישראל‬
‫להשתדל לכוון ולהבין את מה שמוציא מפיו בשעה שמתפלל‬
‫לפני בורא עולם‪ .‬וכך פסק מרן בשו"ע (סי' קא ס"א)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫"המתפלל צריך שיכווין בכל הברכות‪ ,‬ואם אינו יכול לכווין‬
‫בכולם‪ ,‬לפחות יכווין באבות‪ .‬אם לא כיון באבות‪ ,‬אע"פ שכיון‬
‫בכל השאר‪ ,‬יחזור ויתפלל"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬הרי‪ ,‬שהבנת המילים‬
‫והכוונה על מה שמוציא מפיו אינו ממידת חסידות בעלמא‬
‫אלא דין מפורש שנפסק בשולחן ערוך‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬בדורנו‬
‫שנחלשו הלבבות וטרודים מאוד בעניינים שונים‪ ,‬קשה לקיים‬
‫את ההלכה הזו‪ ,‬ומה עוד שגם אם לא כיוון כלל‪ ,‬אינו מובטח‬
‫שאם יחזור להתפלל יוכל לכוון‪ ,‬ומטעם זה חולק הרמ"א‬
‫על מרן ולדעתו אין חיוב לחזור ולהתפלל‪.‬‬
‫מהי ההלכה הנלמדת מכאן?______________________‬
‫______________________‬
‫______________________‬
‫_______________________‬
‫מעשה באמו של הרה"ג רבי יהודה צדקה זצוק"ל ראש ישיבת "פורת‬
‫יוסף"‪ ,‬שהייתה בת אחותו של מרן הריח הטוב ‪-‬בעל ה"בן איש חי"‬
‫זיע"א‪ ,‬והייתה ידענית גדולה‪ ,‬וכל מעשיה עשתה על פי דעתו דבריו‬
‫והנחיותיו‪ ,‬עד שגדולי ישראל היו מתייעצים אתה לדעת מה הייתה דעתו‬
‫של ה"בן איש חי" בדינים שונים‪ .‬היא הייתה נוהגת להתפלל בבית כנסת‬
‫"בית אהרן"‪ ,‬והייתה תפילתה מתונה מילה במילה כמונה מעות‪ ,‬עד כדי‬
‫כך שהייתה מתחילה תפילתה עם הציבור במניין הראשון‪ ,‬ומסיימת אותה‬
‫בגמר התפילה של הציבור במניין השני‪ .‬פעם בראש חודש‪ ,‬אחרי‬
‫שיצאה‪ ,‬אמר לה השליח ציבור בלעג‪" ,‬נו‪ ,‬את כל כך צדיקה ומאריכה‬
‫בתפילתך"‪ .‬והיא השיבה לו "נו‪ ,‬אתה מקצת בתפילתך ומדלג על "יעלה‬
‫ויבוא"‪ ...‬נפגע אותו שליח ציבור כיצד אומרת כן‪ ,‬והלך לברר בציבור‬
‫שאכן אמר "יעלה ויבוא" כדי להוכיח לה את טעותה‪ ,‬והנה הם אמרו לו‬
‫שאכן היא צודקת ולא אמר "יעלה ויבוא"‪ .‬רצו המתפללים לשוב‬
‫ולהתפלל כדי לומר יעלה ויבוא‪ ,‬אמרה להם הרבנית זצ"ל הרי כתוב‬
‫בשולחן ערוך סי' קכו שלא צריך לחזור באופן שהשליח ציבור טעה‬
‫משום טורח ציבור‪ .‬אמרו לה ולמה לא סימנת לשליח ציבור מייד בשעה‬
‫שדילג יעלה ויבוא? אמרה להם‪ ,‬שאם הייתי עושה כן‪ ,‬כולם היו‬
‫מסתובבים ומסתכלים עליי בעזרת נשים‪ ,‬ולא רציתי‪.‬‬
‫מה ניתן ללמוד ממעשיה זאת על השליח ציבור?_________________‬
‫__________________________________________________‬
‫מה ניתן ללמוד מאמו של הרה"ג ר' יהודה צדקה?_______________‬
‫__________________________________________________‬
‫לפניכם שיר העוסק בתפילה‪ ,‬קראו אותו וענו על השאלות‬
‫המצורפות‪.‬‬
‫תפילה ‪ /‬בצלאל אלוני‬
‫הוא היושב אי שם במרומים‬
‫הוא המרפא כל חולים‬
‫הוא הנותן רוב שמחה לילדים‬
‫הוא העושה משפטים‬
‫הוא בשמים והוא היחיד‬
‫הוא הגדול הנורא‬
‫הוא השומר עלינו מצרה‬
‫אלוה‪ ,‬שמור נא עלינו כמו ילדים‬
‫שמור נא ואל תעזוב‬
‫תן לנו אור ושמחת נעורים‬
‫תן לנו כוח עוד ועוד‪.‬‬
‫שאלות להעמקה ‪:‬‬
‫לאיזה סוג של תפילה אפשר לשייך שיר זה?‬
‫מה אנו מבקשים מן היושב במרומים בבית הראשון של השיר?‬
‫ומה מבקשים בבית השני? פרטו‪.‬‬
‫אילו רעיונות על מטרות התפילה התחדשו לכם בשיר שלפניכם?‬
‫מה מקומה של התפילה במציאות החיים של כל אחד מכם? כיצד‬
‫זה בא לידי ביטוי?‬
‫התכוננו לדווח בפני המליאה‪.‬‬
‫חיים ישראל ‪ -‬יתגדל ויתקדש‬
‫אלוקיי‪ ,‬מחשבה טובה עמוק בלב רקמתי‬
‫לחבר לך מילים ומנגינה‬
‫אלוקיי‪ ,‬לא מעט שירים כתבתי ובחרתי‬
‫אנא שפתיי תפתח לומר לך תודה‬
‫ואם תרחיב ליבי כמים הזורמים הם בתוך הים‬
‫ותפרוש ידי בכל קצוות עולם‬
‫איני מספיק לומר תודה‬
‫יתגדל ויתקדש שמך לעולם מבורך‬
‫על נשמה ונשימה על החיים במתנה‬
‫יתגדל ויתקדש שמך לעולם מבורך‬
‫על יום נוסף על יום חדש ועל השמש שתזרח‬
‫אלוקיי‪ ,‬איך הבדלת בין הארץ לשמיים‬
‫ומחסום ציווית לגלי הים‬
‫אלוקיי‪ ,‬איך גיבלת במעט עפר ומים‬
‫ויצרת בטובך את האדם‬
‫ואם תרחיב ליבי כמים הזורמים הם בתוך הים‬
‫ותפרוש ידי בכל קצוות עולם‬
‫איני מספיק לומר תודה‬
‫אלוקיי‪ ,‬בקשה אחת בכל ליבי כאבתי‬
‫לא אמצא לה שום מרגוע או תרופה‬
‫אלוקיי‪ ,‬בקשה אחת בכל כוחי חפצתי‬
‫שיתגדל ויתקדש לעד שמך‬
‫ואם תרחיב ליבי כמים הזורמים הם בתוך הים‬
‫ותפרוש ידי בכל קצוות עולם‬
‫איני מספיק לומר תודה‬
‫דניאל רחמים ‪ -‬אדון הכל‬
‫אני הוא אדון הכל‬
‫כי אני הוא הכל יכול‬
‫דואג וזן את כולם‬
‫כי אני הוא בורא עולם‬
‫לי מודים כולם על שמש ועל‬
‫ים‬
‫יש עם אחד לי יקר‬
‫אותו בחרתי מכולם‬
‫כשהיה לכם קשה‬
‫אני שלחתי את משה‬
‫משם תצאו ותזכרו‬
‫מאז ועד היום הזה‬
‫ואת הים בשבילכם‬
‫אני פתחתי רק לכם‬
‫שתעברו אל תשכחו‬
‫מה שהיה ביום ההוא‬
‫אני הוא אדון הכל‬
‫שבראתי את הכל‬
‫ירח שמש מסביב‬
‫גם קיץ חורף סתיו אביב‬
‫לכם שקיעות נותן גם זריחות‬
‫ועולם יפה לראות‬
‫בתפארתי מטיב אני האל‬
‫וגם את נצח ישראל‬
‫וכשגברו הזוועות‬
‫לכם עזרתי בגבורות‬
‫גזירות קשות שנים טובות‬
‫גם ניסים ונפלאות‬
‫לא תעשו פסל לכם‬
‫אז לא אסתיר פניי מכם‬
‫מסביבכם מעליכם‬
‫ולתמיד אהיה איתכם‬
‫הליכה לקיסריה ‪ /‬חנה סנש‬
‫אלי‪ ,‬שלא יגמר לעולם‬
‫החול והים‪.‬‬
‫רשרוש של המים‪,‬‬
‫ברק‪-‬השמים‪,‬‬
‫תפילת‪-‬האדם‪.‬‬
‫למדני אלוהי ‪ /‬לאה גולדברג‬
‫למדני‪ ,‬אלוהי‪ ,‬ברך והתפלל‬
‫על סוד עלה קמל‪ ,‬על נגה פרי בשל‪,‬‬
‫על החרות הזאת‪ :‬לראות‪ ,‬לחוש‪ ,‬לנשום‪,‬‬
‫לדעת לייחל‪ ,‬להיכשל‪.‬‬
‫למד את שפתותי ברכה ושיר הלל‬
‫בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל‪,‬‬
‫לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום‪.‬‬
‫לבל יהיה עלי יומי הרגל‪.‬‬
‫לו יהי ‪ /‬נעמי שמר‬
‫עוד יש מפרש בן באופק‬
‫מול ענן שחור כבד‬
‫כל שנבקש ‪ -‬לו יהי‬
‫ואם בחלונות הערב‬
‫אור נרות החג רועד‬
‫כל שנבקש ‪ -‬לו יהיה‪.‬‬
‫לו יהי ‪ -‬לו יהי ‪ -‬אנא לו יהי‬
‫כל שנבקש ‪ -‬לו יהי‪.‬‬
‫מה קול ענות אני שומע‬
‫קול שופר וקול תופים‬
‫כל שנבקש ‪ -‬לו יהי‪.‬‬
‫לו תשמע בתוך כל אלה גם תפלה‬
‫אחת מפי‬
‫כל שנבקש ‪ -‬לו יהי‪.‬‬
‫לו יהי ‪ -‬לו יהי ‪ -‬אנא לו יהי‬
‫כל שנבקש ‪ -‬לו יהי‪.‬‬
‫בתוך שכונה קטנה מוצלת‬
‫בית קט עם גג אדום‬
‫כל שנבקש ‪ -‬לו יהי‬
‫זה סוף הקיץ‪ ,‬סוף הדרך‬
‫תן להם לשוב הלום‬
‫כל שנבקש ‪ -‬לו יהי‪.‬‬
‫לו יהי ‪ -‬לו יהי ‪ -‬אנא לו יהי‬
‫כל שנבקש ‪ -‬לו יהי‪.‬‬
‫אלוקים שלי ‪ /‬עוזי חיטמן ז"ל‬
‫אלוקים שלי‪ ,‬רציתי שתדע‬
‫חלום שחלמתי בלילה במטה‪.‬‬
‫ובחלום ראיתי מלאך‬
‫משמים בא אלי‪ ,‬ואמר לי כך‪:‬‬
‫באתי משמים עברתי נדודים‬
‫לשאת מרכת שלום לכל הילדים‪.‬‬
‫וכשהתעוררתי נזכרתי בחלום‬
‫ויצאתי לחפש מעט שלום‪.‬‬
‫ולא היה מלאך ולא היה שלום‪.‬‬
‫הוא מזמן הלך ‪ -‬ואני עם החלום‪.‬‬
‫אלוקים שלי‪ ,‬רציתי שתדע‬
‫חלום שחלמתי בלילה במטה‪.‬‬
‫ובחלום ראיתי מלח‬
‫ממצולות‪-‬הים עלה ואמר לי כך‪:‬‬
‫באתי מן המים ממצולות‪-‬הים‬
‫לשאת ברכת שלום לילדי כל העולם‪.‬‬
‫וכשהתעוררתי נזכרתי בחלום‬
‫ויצאתי לחפש מעט שלום‪.‬‬
‫ולא היה מלח ולא היה שלום‪.‬‬
‫הוא את הבשורה לקח ‪ -‬ואני עם החלום‪.‬‬
‫אלוקים שלי‪ ,‬רציתי שתדע‬
‫שהחלום הזה נשאר לי כחידה‪.‬‬
‫אלוקים שלי‪ ,‬רציתי שתדע‬
‫על החלום שלי רציתי שתדע‪.‬‬
‫אלוקים שלי‪ ,‬רק רציתי שתדע‪...‬‬
‫מילים ולחן‪ :‬נעמי שמר‬
‫על הדבש ועל העוקץ‪,‬‬
‫על המר והמתוק‪,‬‬
‫על בתנו התינוקת‬
‫שמור אלי הטוב‪.‬‬
‫על האש המבוערת‪,‬‬
‫על המים הזכים‪,‬‬
‫על האיש השב הביתה‬
‫מן המרחקים‪.‬‬
‫על כל אלה‪ ,‬על כל אלה‪,‬‬
‫שמור נא לי אלי הטוב‪.‬‬
‫על הדבש ועל העוקץ‪,‬‬
‫על המר והמתוק‪.‬‬
‫אל נא תעקור נטוע‪,‬‬
‫אל תשכח את התקוה‬
‫השיבני ואשובה‬
‫אל הארץ הטובה‪.‬‬
‫שמור אלי על זה הבית‪,‬‬
‫על הגן‪ ,‬על החומה‪,‬‬
‫מיגון‪ ,‬מפחד פתע‬
‫וממלחמה‪.‬‬
‫שמור על המעט שיש לי‪,‬‬
‫על האור ועל הטף‬
‫על הפרי שלא הבשיל עוד‬
‫ושנאסף‪.‬‬
‫מרשרש אילן ברוח‪,‬‬
‫מרחוק נושר כוכב‪,‬‬
‫משאלות ליבי בחושך‬
‫נרשמות עכשיו‪.‬‬
‫אנא‪ ,‬שמור לי על כל אלה‬
‫ועל אהובי נפשי‪,‬‬
‫על השקט‪ ,‬על הבכי‬
‫ועל זה השיר‪.‬‬
‫בשיר זה אנו לומדים על ‪:‬‬
‫•אהבה לארץ ישראל‬
‫•הבנת קשייה של הארץ‬
‫•מהי מחזוריות‬
‫•לדעת לקוות‬
‫•להתפלל‬
‫•להסתפק במועט‪.‬‬
‫ תן דוגמאות היכן ניתן לראות רעיונות‬‫אלו בשיר‪.‬‬
‫ איזה מסר העבירה נעמי שמר בשיר?‬‫‪ -‬מה למדת מהשיר?‬
‫תודה‬
‫מילים‪ :‬עוזי חיטמן‬
‫תודה על כל מה שבראת‬
‫תודה על מה שלי נתת‬
‫על אור עיניים‬
‫חבר או שניים‬
‫על מה שיש לי בעולם‬
‫על שיר קולח‬
‫ולב סולח‬
‫שבזכותם אני קיים‬
‫תודה על כל מה שבראת‬
‫תודה על מה שלי נתת‬
‫על צחוק של ילד‬
‫ושמי התכלת‬
‫על אדמה ובית‬
‫פינה לשבת‬
‫אישה אוהבת‬
‫שבזכותם אני קיים‬
‫תודה על כל מה שבראת‬
‫תודה על מה שלי נתת‬
‫על יום של אושר‬
‫תמימות ויושר‬
‫על יום עצוב שנעלם‬
‫תשואות אלפיים וכפיים‬
‫שבזכותם אני קיים‪.‬‬
‫על מה נאמר תודה בשיר ?______________________‬
‫_________________________________________‬
‫_________________________________________‬
‫למי פונה המשורר בשיר ? הסבר‪__________________.‬‬
‫_________________________________________‬
‫_________________________________________‬
‫מדוע חשוב להביע תודה ?______________________‬
‫_________________________________________‬
‫_________________________________________‬
‫באיזה הזדמנות מביעים תודה ?___________________‬
‫_________________________________________‬
‫_________________________________________‬
‫למי אתה מעוניין להודות ומדוע ?__________________‬
‫_________________________________________‬
‫_________________________________________‬
‫מי לדעתך צריך להודות לך ומדוע ?________________‬
‫_________________________________________‬
‫_________________________________________‬
‫אנחנו לא צריכים ‪ /‬אבי קורן‬
‫כבר יבשו עינינו מדמעות‬
‫ופינו כבר נותר אלם בלי קול‬
‫כבר כיסינו תל ועוד אחד‪,‬‬
‫[מה עוד נבקש‪ ,‬אמור‪ ,‬מה עוד ‪-‬‬
‫טמנו את לבנו בין ברושים‪.‬‬
‫כמעט בקשנו לנו את הכל‪.‬‬
‫עוד מעט תפרוץ האנחה ‪-‬‬
‫את הגשם תן רק בעתו‬
‫קבל זאת כתפלה מאוד‬
‫ובאביב פזר לנו פרחים‬
‫אישית‪.‬‬
‫ותן שיחזור שוב לביתו ‪-‬‬
‫את הגשם תן רק בעתו‬
‫יותר מזה אנחנו לא צריכים‪.‬‬
‫ובאביב פזר לנו פרחים‬
‫כבר כאבנו אלף צלקות‪,‬‬
‫ותן לה להיות שנית אתו ‪-‬‬
‫עמוק בפנים הסתרנו אנחה‬
‫יותר מזה אנחנו לא צריכים‪.‬‬
‫כבר יבשו עינינו מלבכות ‪-‬‬
‫אמור שכבר עמדנו במבחן‪.‬‬
‫את הגשם תן רק בעתו‬
‫ובאביב פזר לנו פרחים‬
‫ותן לה להיות שנית אתו ‪-‬‬
‫יותר מזה אנחנו לא צריכים‪.‬‬
‫תפילה‬
‫מילים‪ :‬בצלאל אלוני‬
‫הוא היושב לו אי שם‬
‫במרומים‬
‫הוא הרופא כל חולים‬
‫הוא הנותן רוב שמחה‬
‫לילדים‬
‫הוא העושה משפטים‬
‫הוא בשמיים והוא‬
‫היחיד‬
‫הוא הגדול הנורא‬
‫הוא השומר עלינו‬
‫מצרה‬
‫אלוה‪ ,‬שמור נא עלינו‬
‫כמו ילדים‬
‫שמור נא ואל תעזוב‬
‫תן לנו אור ושמחת‬
‫נעורים‬
‫תן לנו כוח עוד ועוד‬
‫שמור נא עלינו כמו‬
‫ילדים‬
‫שמור נא ואל תעזוב‬
‫תן לנו אור ושמחת‬
‫נעורים‬
‫תן לנו גם לאהוב‬
‫מה כבר נותר לנו עוד‬
‫בימים‬
‫מה כבר נותר כל היום‬
‫שמש תקווה והמון‬
‫מבטים‬
‫לילה ויום של חלום‬
‫הוא בשמיים והוא היחיד‬
‫הוא הגדול הנורא‬
‫הוא השומר עלינו מצרה‬
‫"אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה"‬
‫(תהילים צ"ז)‬
‫"מי כמוך באלים ה'‪ ,‬מי כמוך נאדר בקודש‪,‬‬
‫נורא תהילות עושה פלא" (שמות ט"ו)‬
‫ופרוש עלינו סוכת שלומך‬
‫לא ישא גוי אל גוי חרב‬
‫ולא ילמדו עוד מלחמה‬
‫על שלושה דברים העולם עומד‬
‫על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים‪.‬‬
‫הבאנו שלום עליכם‬
‫הינה מה טוב ומה נעים‬
‫שבת אחים גם יחד‬
‫הינה מה טוב ומה נעים‬
‫שבת אחים גם יחד‬
‫אשא עיני אל ההרים‬
‫מאין יבוא עזרי‬
‫עזרי מעם ה' עושה‬
‫שמים וארץ‪.‬‬
‫כל העולם כולו‬
‫גשר צר מאוד‬
‫והעיקר לא לפחד כלל‬
‫עץ חיים היא‬
‫למחזיקים בה ותומכיה‬
‫מאושר‬
‫שירו שיר הללו‬
‫שיר הללו‬
‫שיר הללויה‬
‫ידיד נפש אב הרחמן‬
‫משוך עבדך אל רצונך‬
‫ירוץ עבדך כמו איל‬
‫ישתחווה מול הדרך‬
‫ידיד נפש אב הרחמן‬
‫משוך עבדך אל רצונך‬
‫יערב לו ידידותיך‬
‫מנופת צוף וכל טעם‪.‬‬
‫התפילה היא אחד הנדבכים החשובים ביותר בבניית‬
‫של‬
‫החזון והשקפת העולם החינוכית‬
‫העולם הדתי בכלל‪ ,‬ושל בית הספר הדתי לגווניו‬
‫השונים בפרט‪.‬‬
‫"ארבעה צריכין חיזוק‪ :‬תורה ומעשים טובים‪,‬‬
‫תפילה ודרך ארץ‪ ...‬תפילה מנין?‬
‫שנאמר‪ :‬קווה אל ה'‪ ,‬חזק ויאמץ לבך וקווה אל ה'"‬
‫(ברכות‪ ,‬ל"ב‪ ,‬ב')‪.‬‬
‫אחד המרכיבים החשובים בחינוך תלמידינו לאורח‬
‫חיים‬
‫אמוני וקיום מצוות ולגיבוש זהותם הדתית הוא‬
‫תחושה מתמדת של עמידה לפני ה'‪.‬‬
‫מהותה של תפילה היא קירבת אלוקים‪,‬‬
‫"התקרבות לה' היא עצמה מטרת התפילה"‬
‫(הרב א‪ .‬בר שאול‪" ,‬מצוה ולב")‪.‬‬
‫‪ .1‬ברכות השחר‪ -‬אחרי ההשכמה בבוקר‪.‬‬
‫‪ .2‬פסוקי דזימרה‪-‬תהילה לקב"ה על טוב חסדו‪.‬‬
‫‪ .3‬קריאת שמע וברכותיה‪-‬קבלת עול שמים‬
‫‪ .4‬תפילת עמידה‪-‬בקשות מהקב"ה‪.‬‬
‫כתוב‪:‬‬
‫עפ"י מה‬
‫נקבע סדר‬
‫זה?‬
‫‪ .1‬מתי אדם צריך לומר "מודה אני"?‬
‫‪ -‬ציין זמן מדויק וכתוב על מה האדם מודה‪.‬‬
‫‪ .1‬במה שונה בשר ודם מהקב"ה‪ ,‬כאשר מפקידים בידיו דבר‬
‫למשמרת?‬
‫‪ .2‬הקטע מסתיים ב "חמלה רבה אמונתך" מדוע זה מעשה‬
‫חמלה?‬
‫‪ .1‬מהם הסיבות לנטילת ידיים זאת שאחרי "מודה אני"?‬
‫‪ .2‬דני נוהג לברך ברכה זאת תוך כדי ניגוב ידיים‪ .‬האם דני נוהג‬
‫נכון? נמק‪.‬‬
‫‪ .3‬כתוב מהו סדר נטילת ידיים של שחרית?‬
‫‪ .1‬על מה אנו מודים בתפילה זאת?‬
‫‪ .2‬מיין בטבלה‪ ,‬את הפעלים המופיעים בתפילה עפ"י הזמנים הווה‬
‫ועתיד‪.‬‬
‫‪ .3‬העתק מהתפילה את הפעלים המציינים את הטוב שהקב"ה עושה‬
‫לאדם כל יום‪ .‬מה אתה למד מכך?‬
‫‪ .1‬מיהו השכווי? על מה אנו מודים בברכה זאת?‬
‫‪ .2‬למה חשוב להבחין בין יום לבין לילה?‬
‫‪ .3‬היש לכם מושגים אחרים שיכולים להיות דומים ליום ולילה?‬
‫‪ .1‬מיהו העיוור בברכה זאת? על מה אנו מודים?‬
‫‪" .2‬בפני עיוור לא תתן מכשול" (ויקרא י"ט ‪ /‬יד)‪.‬‬
‫עיין ברש"י וכתוב את הפירוש בלשונך‪.‬‬
‫‪.3‬מדוע נסמך לציווי זה "ויראת מאלקך" (יט‪ ,‬יד)?‬
‫‪ .1‬האם כשאנו ישנים אנו דומים לאסירים? נמק‬
‫‪ .2‬מאיזה כבלים להתיר מהאסירים‪ ,‬אנו מברכים ?‬
‫‪ .3‬במה תכונת העקשנות דומה לאדם אסיר? נמק?‬
‫‪ .1‬מה הקשר בין ברכה זאת לאנשים כפופים? נמקו‬
‫‪ .2‬אילו מצוות ניתן לעשות כדי לזקוף את האנשים הכפופים?פרטו‬
‫‪ .3‬חבר תפילת הודיה לאנשים שזקפו קומתם‪.‬‬
‫‪ .1‬מי היה ערום ומה הוא עשה כדי להתכסות? הרחב תשובתך‪.‬‬
‫‪ .2‬את מי היית מבקש להלביש?‬
‫‪ .3‬הצניעות היא כלי המלביש את הערומים‪,‬‬
‫כתוב ‪ 2-3‬כללים לשמירה על הצניעות‪.‬‬
‫‪ .1‬על מה אנו מודים בברכה זאת? האם ברכה זאת יכולה‬
‫להיאמר רק ע"י זקן? נמק‪.‬‬
‫‪ .2‬את מי היית רוצה במיוחד לברך בברכה זאת?‬
‫‪ .3‬ספר מה הרגשת כאשר ישנת עייף והתעוררת עם כוחות‬
‫מחודשים?‬
‫‪ .1‬הסבר בלשונך ברכה זאת (צייר ציור מתאים)‪.‬‬
‫‪ .2‬תאר מה היה קורה לו הקב"ה לא היה תוחם את גבולות המים?‬
‫‪ .3‬היודע אתה מה עושים הצוללים כדי לחיות במים‪( ,‬עיין‬
‫באנציקלופדיה) ומדוע?‬
‫‪ .1‬מדוע הברכה על ההליכה חשובה כל כך?‬
‫‪ .2‬אילו שני הליכות רמוזות בברכה זאת?‬
‫‪ .3‬מה פירוש המושג "מכין מצעדי גבר"?‬
‫‪ .1‬על מה אנו מודים בברכה זאת?‬
‫‪ .2‬במה מיוחדת ברכה זאת?‬
‫‪ .3‬אילו צרכים אישיים ולאומיים היית מבקש ? פרט‬
‫‪ .1‬על מה אנו מודים בברכה זאת?‬
‫‪ .2‬מה פירוש "אוזר ישראל"?‬
‫‪ .3‬כתוב על אירוע בו אזרת את עצמך בגבורה ולא נכנעת ליצר‬
‫שלך לתקוף‪ /‬להשיב‪ /‬לפגוע?‬
‫‪ .1‬על מה אנו מודים בברכה זאת?‬
‫‪ .2‬הסבר בלשונך את הברכה?‬
‫‪ .3‬ציין אילו דברים מפארים את עם ישראל?‬
‫‪ .1‬על מה אנו מודים בברכה זאת?‬
‫‪ .2‬הסבר בלשונך ברכה זאת?‬
‫‪ .3‬מה מיוחד בהיותך יהודי? פרט‬
‫‪ .1‬על מה אנו מודים בברכה זאת?‬
‫‪ .2‬כיצד מתקשרת ברכה זאת למצרים? הוכח ע"י ציטוט‬
‫מהכתובים‪.‬‬
‫‪ .3‬במה שונה עבד ה' מעבד לאדון?‬
‫‪ .1‬מי מודה בברכה זאת?‬
‫‪ .2‬מאלו מצוות פטורות נשים‪ ,‬ומדוע?‬
‫‪ .3‬מדוע הגבר מברך ברכה זאת‪,‬מה הוא בא להדגיש?‬
‫‪ .1‬על מה אנו מודים בברכה זאת?‬
‫‪ .2‬הסבר בלשונך ברכה זאת‪.‬‬
‫‪ .3‬מהי הכפילות המשתמעת מתחילת ברכה זאת להמשכה?‬
‫‪ .1‬על מה אנו מודים בברכה זאת?‬
‫‪ .2‬מה באה ברכה זאת לבקש?‬
‫‪ .3‬בחר פעולה אחת מתפילה זאת שהיית רוצה להדגיש ביום זה‪.‬‬
‫נמק תשובתך‬
‫‪ .1‬על מה אנו מודים בברכה זאת?‬
‫‪ .2‬מדוע חשוב שדברי תורה יהיו ערבים לנו ולצאצאנו?‬
‫‪ .3‬מי חיבר את התורה שבכתב וכיצד נמסרה התורה שבע"פ?‬
‫‪ .1‬על מה אנו מודים בברכה זאת?‬
‫‪ .2‬מתי ה' בחר בנו? הבא את המדרש המספר את סיפור הבחירה של‬
‫עם ישראל מכל העמים‪.‬‬
‫‪ .3‬נאמר על ברכה זאת "שיהיו דברי התורה בעיניך כחדשים" מדוע‬
‫חשוב לאמר כך?‬
‫‪ .1‬מדוע מיוחסת ברכה זאת לכוהנים?‬
‫‪ .2‬הסבר במילים שלך את הברכה ?‬
‫‪ .3‬מה הקשר בין פריסת הידיים של הכהנים לברכה זאת?‬
‫‪ .4‬צייר זוג כפות ידיים וכתוב באילו ברכות היית רוצה להתברך‪.‬‬
‫‪ .1‬מה פירוש פיוט זה?‬
‫‪ .2‬הסבר במילים שלך את הפיוט ?‬
‫‪ .3‬איזה מאפיין בולט בפיוט זה ההופך אותו לפיוט?‬
‫‪ .1‬כיצד יש לומר ברכה זאת בישיבה או בעמידה? נמק‬
‫‪ .2‬לקט מברכה זאת מילות שבח לפעולותיו של הקב"ה ביקום‘‬
‫‪ .3‬מנה כמה פעמים מופיע המילה "ברוך" ומדוע חוזרת מילה זאת‬
‫כ"כ הרבה פעמים?‬
‫‪ .1‬מי הם "יושבי ביתך"?‬
‫‪ .2‬מדוע אשרם ועל מי עוד נאמר אשרי בברכה זאת ועל שום מה?‬
‫‪ .3‬הפיוט נכתב כאקרוסטיכון‪ ,‬האות נ' מסמלת את המושג נפילה ‪.‬‬
‫מדוע נשמטה האות נ' במזמור זה?‬
‫‪.1‬כיצד תפילה זאת מתקשרת לברכות השחר? נמקו‬
‫‪ .2‬התאימו את האיברים לתפקידם‪ ,‬מה אתה למד מפירוט זה?‬
‫‪ .3‬הוסיפו עוד ‪ 3‬איברים שאינם מופיעים בברכה זאת וכתבו ברכה‬
‫מתאימה‬
‫המשבחת את בורא עולם על קיומם‪.‬‬
‫‪ .1‬קריאת שמע מכילה את עיקרי אמונתנו‪-‬‬
‫צטט את המשפטים המדגישים זאת‪.‬‬
‫‪ .2‬כמה פרשיות מכילה פרשת שמע ?‬
‫‪ .3‬כמה פעמים קוראים קריאת שמע ומתי?‬
‫‪ .1‬וכי יש צורך לבקש לאהוב את ה' וכיצד אפשר לצוות כך?‬
‫‪ .2‬כמה פעמים ביום אנו מצווים בתפילה זאת ?‬
‫‪ .3‬תאר מצווה שעשית אותה מאהבה?‬
‫‪ .1‬הסבר עפ"י המילון את המושג "מאודך"‪.‬‬
‫‪ .2‬איך רצו חז"ל שילמד אדם לאהוב את ה' בכל מאודו ?‬
‫‪ .3‬במדרש על רבי עקיבא המתאר כיצד סרקו את בשרו‬
‫הסבר בלשונך כיצד קיים רבי עקיבא פסוק זה ‪.‬‬
‫‪ .1‬על אלו "דברים" מדובר?‬
‫‪ .2‬באיזו לשון נכתבו דברים אלו בעבר או בהווה ? מדוע נכתבו‬
‫דברים אלו בלשון זאת?‬
‫‪ .3‬אילו שתי מצוות רמוזות בבקשה זאת? ציין את מקורם מהכתוב‪.‬‬
‫‪ .1‬את מה קושרים ומדוע?‬
‫‪ .2‬מתי ומי קושר ?‬
‫‪ .3‬מה פירוש המושג "טוטפות" ? (היעזר ברש"י חומש דברים ו'‪,‬‬
‫ח'; ובפ' י''א‪ ,‬י''ח)‪.‬‬
‫‪ .4‬המשך את הסיפור‪" :‬התפילין שהצילו את‪."....‬‬
‫‪ .1‬מדוע חשוב לשנן?‬
‫‪ .2‬מדוע יש לשנן דווקא לבנים ?‬
‫‪ .3‬באילו מצבים אנו מבקשים לעסוק בתורה? מדוע ישנו פירוט כ"כ‬
‫מדויק?‬
‫‪ .1‬את מה כותבים? למה דווקא שם ?‬
‫‪ .2‬מה הקשר בין מצוות ציצית למזוזות?‬
‫‪ .3‬אילו פרשיות כתובות במזוזה ‪,‬ומדוע דווקא הם?‬
‫‪ .4‬האם מוכרות לך שיטות שונות להדבקת המזוזה‬
‫‪.‬כיצד היא מודבקת אצלך בבית?‬
‫‪ .1‬קרא את הפרשה השנייה וציין מהו התנאי המופיע בה?‬
‫‪ .2‬ציין את הברכות החקלאיות שמופיעות בברכה זאת‪.‬‬
‫‪ .3‬איזה עונש כבד יוטל חלילה אם לא נלך בדרכי ה'?‬
‫‪ .4‬אילו שתי מצוות מוזכרות בפירוש בקטע זה?‬
‫‪ .5‬מה השכר המובטח לנו בסוף פרשה זאת?‬
‫‪ .1‬הסבר‪,‬מה עניינה של מצווה זאת?‬
‫‪ .2‬מה דורשת מאיתנו מצוות ציצית?‬
‫‪ .3‬ממה עשוי פתיל תכלת? מדוע אין היום פתיל תכלת?‬
‫‪ .4‬מדוע מצווה זאת שקולה כנגד כל המצוות‪,‬וכיצד מזכירה מצווה‬
‫זאת את כל המצוות?‬
‫‪ .1‬איזה איבר חשוב מוזכר לנו בברכה זאת? במה ראיית העיניים‬
‫עלולה להזיק לנו?‬
‫‪ .2‬מה עלינו לעשות כדי לא להיכשל?‬
‫‪ .3‬במה חותמת ברכה זאת ומדוע דווקא בחתימה זאת?‬
‫‪ .1‬מדוע חוזר החזן על המילים‪":‬ה' אלוקיכם אמת"?‬
‫‪ .2‬במה עוסקת תפילה זאת?‬
‫‪ .3‬כמה ביטויי תואר ישנם לקב"ה?פרט‪.‬‬
‫‪ .4‬האם מותר לעשות הפסקה בין תפילה זאת לעמידה? נמק‪.‬‬
‫‪ .1‬כמה ברכות ישנם בתפילה זאת ומהי הברכה שנוספה?‬
‫‪ .2‬מתי ולמה נוספה ברכת ה‪? 19-‬‬
‫‪ .3‬פרט בשורה אחת למה מתייחסת כל ברכה?‬
‫‪ .1‬מתי נאמרת תפילה זאת?‬
‫‪ .2‬מה מבקשים בתפילה זאת ?‬
‫‪ .3‬רשום‪ ,‬מהם ‪ 8‬הביטויים המדגישים את העלייה וקבלת‬
‫תפילתנו ברצון?‬
‫‪ .1‬מתי נאמרת תפילה זאת?‬
‫‪ .2‬על מה משבחים בתפילה זאת ?‬
‫‪ .3‬מדוע יהושע חיבר תפילה זאת?‬
‫בס"ד‬
‫ַלמְדֵ נִי אֱ לֹוהַי‪ ,‬ב ֵָּרְך ְוהִתְ ַפּלֵל‪-‬‬
‫לאה גולדברג‬
‫עַ ל סוֹד עָּ לֶה קָּ מֵּ ל‪ ,‬עַ ל נ ֹוגָּה ְפ ִּרי‬
‫בָּ ֵּׁשל‪,‬‬
‫עַ ל הַ חֵּ רּות הַ זֹאת‪ :‬לִּ ְראוֹת‪,‬‬
‫לָּחּוׁש‪ ,‬לִּ נְׁשוֹם‬
‫ל ַָּדעַ ת‪ ,‬לְ יַיחֵּ ל‪ ,‬לְ ִּהכָּ ֵּׁשל‪.‬‬
‫לַּמֵּ ד אֶ ת ִּש ְפתוֹתַ י בְ ָּרכָּ ה וְ ִּׁשיר‬
‫הָּ לֵּל‬
‫בְ ִּה ְתחַ דֵּ ׁש יו ְֹמָך עִּ ם בֹקֶ ר וְ עִּ ם‬
‫לֵּיל‪,‬‬
‫לְ בַ ל י ְִּהי יו ִֹּמי הַ יוֹם כִּ ְתמוֹל‬
‫ִּׁשלְ ׁשוֹם‬
‫לְ בַ ל י ְִּהיֵּה יו ִֹּמי עָּ לַי הֶ ְרגֵּל‪.‬‬
‫רשמו בקשה‪ ,‬תפילה‪ ,‬תקווה‬
‫שמבטאת רצון או צורך אישי‬
‫או‪ :‬תקוות ושאיפות בתחומים‬
‫אחרים‪ :‬לימודים‪ ,‬משפחה‪,‬‬
‫חברה‪ ,‬כיתה‪ ,‬חי יום יום‪,‬‬
‫מדינה ועוד‪.‬‬
‫אני מתפלל תפילה‬
‫עבור‪_________________:‬‬
‫בתקווה ש‪:‬‬
‫_____________________________‬
‫_____________________________‬
‫_____________________________‬
‫_____________________________‬
‫_____________________________‬
‫_____________________________‬
‫__________________‬
‫מאחל‪:‬‬
‫‪:‬‬