סידור התפילה

Download Report

Transcript סידור התפילה

1
‫סידור התפילה‬
‫כמשקף זהויות וגוונים‬
‫ביהדות‬
‫ערך‪ :‬ד"ר איתן שיקלי‬
‫‪2‬‬
‫מטרות על של התכנית החדשה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪3‬‬
‫הקניית ידע‪ ,‬והתמצאות בתרבות ישראל‪.‬‬
‫יצירת תחושת שייכות ואחריות לעם‪ ,‬למדינה ולתרבות‬
‫ישראל‪.‬‬
‫טיפוח מחויבות מוסרית כלל אנושית‬
‫הכרה בכך שיש מגוון דרכים לפרש ולחיות את תרבות‬
‫ישראל‬
‫יצירת פתיחות לעיצוב אורחות חיים המבטאים את‬
‫תרבות ישראל‬
‫רכישת כלים לעיצוב השקפת עולם אישית‪.‬‬
‫יעדי התכנית על התפילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪4‬‬
‫התמצאות בסידור כספר מרכזי בתרבות ישראל‬
‫אוריינות יהודית‪ :‬העשרת השפה היהודית‬
‫במטבעות לשון מן הסידור‬
‫טיפוח קשר ושייכות לארץ ישראל ולמדינת ישראל‬
‫הסידור והתפילה כמצע לדיון בשאלות וערכים‬
‫העוסקים בזהות הפרט והחברה‪.‬‬
‫שאלות וסוגיות מרכזיות לבירור‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪5‬‬
‫הסידור כמכונן תודעה של הציבור‬
‫מה בין תפילה כתובה לתפילה של הלב?‬
‫מה בין תפילה ספונטנית לתפילה קבועה?‬
‫סידור התפילה כמשקף מצבים שונים של האדם ‪,‬‬
‫ערכים שונים של הציבור ושל יחידים ותקופות‬
‫היסטוריות‬
‫מדוע תפילה היא תמיד בלשון רבים?‬
‫סידורים ותיקים וחדשים‪...‬‬
‫איך לגשת לתפילה?‬
‫• "כמבקשי יהדות" ?‬
‫• "כמבקשי אלוהים"?‬
‫•‬
‫‪6‬‬
‫[הבחנה של יאיר שלג בספרו החדש "מעברי ישן‬
‫ליהודי חדש"]‬
‫ספרי יסוד לעיון תפילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪7‬‬
‫יששכר יעקבסון‪ ,‬נתיב בינה‬
‫ראי"ה קוק‪ ,‬עולת הראיה‬
‫מכון מופת‪ ,‬על סידור התפילה‪ ,‬מקראה‪[ ,‬עריכו זכריה גורן ומרים‬
‫דרור]‪ ,‬תש"ס‬
‫חננאל מאק‪ ,‬מקראה בחקר התפילה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ג‬
‫חננאל מאק‪ ,‬תפילה ותפילות‪ ,‬ירושלים‪.2008 ,‬‬
‫אורי ארליך‪ -‬כל עצמותי תאמרנה‪ -‬השפה הלא מילולית של‬
‫התפילה‪ ,‬הוצאת מגנס‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ט‬
‫יוסף היימן‪ ,‬התפילה בתקופת התנאים והאמוראים‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫תשמ"ד‬
‫יצחק משה אלבוגן‪ ,‬התפילה בישראל‪ ,‬בהתפתחותה ההיסטורית‪,‬‬
‫תל אביב‪ ,‬תשל"ב‬
‫‪...‬או כמטייל בגן פורח‪...‬‬
‫• "אנשים שונים חווים את הגן בדרכים שונות‪ :‬בוטנאים‬
‫יבחנו את הצמחים הנדירים הגדלים בו‪ ,‬זואולוגים יחפשו‬
‫בו חרקים ורמשים‪ ,‬אנשים בעלי מזג פילוסופי יבקשו פינה‬
‫להתעסק בהרהורים\ דקי הרגש יבדקו אם אפשר למצוא‬
‫בו מסתור לנפש בודדה‪ ,‬זוגות אוהבים יחפשו בו פינת‬
‫מחבוא‪ ,‬הורים יוודאו שאין בו אזורים מסוכנים לילדיהם‬
‫הקטנים‪ ,‬הילדים מצדם יתורו אחרי מתקני שעשועים‪.‬‬
‫האם משהו מהם תפס את תמצית מהותו של הגן? [‬
‫•‬
‫‪8‬‬
‫[דליה מרקס‪ ,‬מבוא בשלושה שערים‪ ,‬מתוך "ברכו"‪ ,‬במה להתחדשות התפילה בישראל]‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪9‬‬
‫מטרות אפשרויות לחינוך להכרת‬
‫סידור התפילה‬
‫ידע‬
‫סוציאליזציה תרבותית‬
‫חינוך ערכי‬
‫עמיות וציונות‬
‫התפתחות רוחנית של הלומד‬
‫חשיפתו למצבים הנפשיים השונים של האדם‬
‫"עבודת ה' "‬
‫ידע‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪10‬‬
‫המטרה ללמוד על התפילה או את התפילה או מהתפילה ?‬
‫מה ניתן ללמוד על התפילה?‬
‫היסטוריה של התפילה‪:‬‬
‫מה מקור חובת התפילה ביהדות?‬
‫למה שלוש תפילות ביום?‬
‫נוסח קבע או תפילת תחנונים?‬
‫מי חיבר אותן? מתי? שלבי התפתחותה של התפילה‪.‬‬
‫אילו תנועות רוחניות ביהדות באות לידי ביטוי בסידור התפילה?‬
‫מבנה התפילה‪.‬‬
‫הכרת סידורים שונים מתקופות שונות‪ ,‬מעדות שונות‪ ,‬מזרמים שונים‪.‬‬
‫טקסטים [ז'נרים ספרותיים שונים] ושפה‪.‬‬
‫היבטים לא מילוליים של התפילה [לחנים‪ ,‬תנועות‪ ,‬בית הכנסת]‬
‫סוציאליזציה תרבותית‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪11‬‬
‫התמצאות בסידור התפילה‬
‫התמצאות בשינויי נוסח והקשרם ההיסטורי או‬
‫התרבותי [נוסח ע"מ‪ ,‬ספרד‪ ,‬אשכהז]‪.‬‬
‫טיפוח יחס של כבוד וחיבה כלפי נאמנות העם לדורותיו‬
‫לסידור התפילה ו"יצר המסירה" שהופגן כלפיו‪.‬‬
‫יצירת שפה תרבותית משותפת סביב ניבים ביטויים‬
‫השאובים מסידור התפילה [שמע ישראל‪ ,‬קדיש‪ ,‬עמידה‪,‬‬
‫שמונה עשרה‪ ,‬חזרת הש"ץ‪ ,‬אותיות קידוש לבנה‪]..‬‬
‫חינוך לערכים דרך סידור התפילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪12‬‬
‫הכרת הטוב‬
‫מודעות ויכולת להתפעלות‬
‫ערך הלימוד בתפילה‬
‫תרבות הדיבור בתפילה‬
‫צדקה וחסד בתפילה‬
‫שלום בתפילה‬
‫כמיהה לציון‪ ,‬לירושלים ולגאולה בסידור‬
‫שייכות ומחויבות לכלל‬
‫ערך הקהילתיות בתפילת ישראל [רעיון המניין]‬
‫עמיות וציונות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪13‬‬
‫שייכות לשרשרת הדורות ["אלוהינו ואלוהי‬
‫אבותינו‪ ,‬אלוהי אברהם‪ ,‬אלוהי יצחק ואלוהי יעקב"]‬
‫כמיהה לקיבוץ גלויות‬
‫כמיהה לבניית ירושלים‬
‫כמיהה לגאולת העם‬
‫פיתוח הרוחניות של הלומד‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪14‬‬
‫פיתוח מודעות המתפלל להכרת הטוב שיש לו‬
‫פיתוח יכולת המתפלל להתפעל מחדש‬
‫רגישות לצרכים הקיומיים הבסיסיים של הפרט‬
‫[פרנסה‪ ,‬בריאות‪ ,‬דעת‪ ,‬שלום]‬
‫פתיחה אשנב של "התקשרות" עם מה שלמעלה‬
‫מן האדם‬
‫אברהם יהושע השל‬
‫• להתפלל משמע להבחין בפלא‪ ,‬לשוב ולרכוש את‬
‫תחושת המסתורין המניעה כל יצור חי באשר הוא‪,‬‬
‫הגבול האלוהי לכל הישגי האדם‪.‬‬
‫• התפילה היא תשובתנו הצנועה לפלא הבלתי‬
‫נתפס שבחיים‪.‬היא כל מה ביכולתנו להציע‬
‫כתמורה למסתורין השורה ביסוד חיינו‪.‬‬
‫‪A.J. Heschel, Man’s Quest for God: Studies in Prayer and Symbolism, 1954.‬‬
‫‪15‬‬
‫•‬
‫חשיפה למצבים הנפשיים של האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫אייכה‪ -‬שולי רנד‬
‫ריבונו של עולם אם נדבר גלויות‬
‫לפעמים אין לי כח בעולמך להיות‬
‫אנה מפנך אסתתר?‬
‫מה אטען מה אצטדק מה אדבר?‬
‫חנון ורחום הן לפניך גלוי‬
‫כאן יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי‬
‫נלחם בעצבות בייאוש המכרסם כתולעת‬
‫השמחה נסתלקה ממני וגם הדעת‬
‫קולות מהעבר לוחשים לי לעצור‬
‫אבל אני מוסיף בחושך לחתור‬
‫ושואל ומבקש‪ ,‬אייכה?!‬
‫אותו זקן וכסיל שולח בי חיצים‬
‫אני הולך וכושל הוא הולך ומעצים‬
‫נשמה קדושה אל נא תבכי שבורת כנף‬
‫הן תעידי עלי כמה הייתי נכסף‬
‫כשסודות מהעבר פקדו עלי לעצור‬
‫אבל אני מוסיף בחושך לחתור‬
‫ושואל ומבקש‪ ,‬אייכה?!‬
‫בסופו של יום הן אפלט אל החוף‬
‫האדמה הרחומה אותי אליה תאסוף‬
‫ואז אצעק ואצטדק ואספר‬
‫איך בחושך הזה הייתי חותר‬
‫ושואל ומבקש וכוסף! אייכה?!‬
‫•‬
‫‪16‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=4jfVNwzpcZo‬‬
‫התפילה כעבודת ה'‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪17‬‬
‫גישה לייבוביציינית‬
‫גישה היסטורית‪-‬מסורתית [תפילות כנג קרבנות‬
‫תקנום]‬
‫גישה של הוקרה ועמידה לפני הבורא‬
‫גישה קבלית‪ -‬תיאורגית‬
‫לייבוביץ [מתוך יהדות‪ ,‬עם יהודי ומדינת ישראל]‬
‫• אין משמעות לתפילה כמוסד דתי אלא – עבודת ה'‬
‫ע"י האדם המקבל על עצמו עול מלכות‬
‫שמים‪.‬המתפלל לשם סיפוק צרכיו עושה את עצמו‬
‫תכלית ואת ה' ית' ‪ ,‬כביכול‪ ,‬אמצעי לעצמו‪.‬גדלה‬
‫ועצמה של התפילה‪...‬בדחיית כל האינטרסים‬
‫והמניעים העצמיים של האדם‪....‬מפני תודעת‬
‫מעמדו לפני ה'‪ ,‬מעמד שהוא שווה לכל אדם בכל‬
‫התנאים ובכל הנסיבות ואינו תלוי בקורותיו ובמה‬
‫שאירע לו‪[.‬עמ' ‪]386‬‬
‫‪18‬‬
‫לייבוביץ [המשך‪]...‬‬
‫• ‪...‬דווקא התפילה שאדם מתפלל מפני שהוא חייב‬
‫בה ולא מפני שהוא נדחף אליה ע"י הרגשתו‬
‫וצרכיו – היא היא ‪ ,‬ורק היא‪ ,‬מעשה דתי של קבלת‬
‫עול מלכות שמים ועול תורה ומצוות‪...‬שינוי נוסח‬
‫התפילה או סדרי התפילה מתוך אינטרס בשינוי‬
‫זה – כדי לעשות את התפילה טעימה יותר‬
‫למתפלל‪ ,‬כדי להתאימה לרוח הזמן‪ ,‬לערכים‬
‫המוסריים או האסתטיים השולטים בשעה זו וכד'‪,‬‬
‫שינוי כזה אינו תיקון התפילה אלא חיסולה כמעשה‬
‫דתי‪...‬‬
‫‪19‬‬
‫הגישה הקבלית‪ -‬התפילה כמעדה‬
‫תיאורגי‬
‫• פעולתה של התפילה מתוארת כתהליך מודרג של ארבעה‬
‫תיקונים‪:‬תיקון ראשון‪ -‬תיקון עצמו למתפלל; התיקון השני‪:‬‬
‫תיקון העולם הזה; התיקון השלישי‪ :‬תיקון העולם למעלה‬
‫בכל צבאות השמים; התיקון הרביעי‪ :‬תיקון השם הקדוש‬
‫בסוד המרכבות ובסוד העולמות כולם‪...‬‬
‫• "תפילתו של אדם בוקעת אווירים‪ ,‬בוקעת רקיעים‪ ,‬פותחת‬
‫פתחים ועולה למעלה"‪...‬כל מלה ומלה של תפילה שמוציא‬
‫אדם מפיו‪ ,‬עולה למעלה ובוקעת רקיעים עד שמגיעות‬
‫לאותו מקום שמגיעות ומתעטרות בראש המלך ונעשית‬
‫מהן עטרה"‪[ .‬זוהר‪ ,‬ח"ג‪ ,‬רס‪ ,‬ע"ב]‬
‫‪20‬‬
‫מניין חובת התפילה?‬
‫‪21‬‬
‫מניין חובת התפילה במסורת ישראל?‬
‫•‬
‫הלכות תפילה פרק א [משנה תורה לרמב"ם]‬
‫א מצות עשה להתפלל בכל יום‪ ,‬שנאמר "ועבדתם‪ ,‬את ה' אלוהיכם" (שמות כג‪,‬כה)‪ :‬מפי השמועה למדו שעבודה זו‪--‬‬
‫היא תפילה‪ ,‬ונאמר "ולעובדו‪ ,‬בכל לבבכם" (דברים יא‪,‬יג); אמרו חכמים‪ ,‬איזו היא עבודה שבלב‪ ,‬זו תפילה‪ .‬ואין‬
‫מניין התפילות מן התורה‪ ,‬ואין משנה התפילה הזאת מן התורה‪ .‬ואין לתפילה זמן קבוע מן התורה; [ב] ולפיכך נשים‬
‫ועבדים חייבין בתפילה‪ ,‬לפי שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמה‪.‬‬
‫ב אלא חיוב מצוה זו‪ ,‬כך הוא‪--‬שיהא אדם מתפלל ומתחנן בכל יום‪ ,‬ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ואחר כך שואל‬
‫צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחינה‪ ,‬ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו‪ :‬כל אחד כפי כוחו‪.‬‬
‫ג אם היה רגיל‪ ,‬מרבה בתחינה ובקשה; ואם היה ערל שפתיים‪ ,‬מדבר כפי יכלתו ובכל עת שירצה‪ .‬וכן מניין התפילות‪,‬‬
‫כל אחד כפי יכולתו‪--‬יש שמתפלל פעם אחת ביום‪ ,‬ויש שמתפלל פעמים הרבה‪ .‬והכול היו מתפללים נוכח המקדש‪,‬‬
‫בכל מקום שיהיה‪ .‬וכן היה הדבר תמיד ממשה רבנו‪ ,‬עד עזרא‪.‬‬
‫ד כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנאצר הרשע‪ ,‬נתערבו בפרס ויוון ושאר האומות‪ ,‬ונולדו להם בנים בארצות הגויים; ואותן‬
‫הבנים נתבלבלה שפתם‪ ,‬והייתה שפת כל אחד ואחד מעורבת מלשונות הרבה‪ .‬וכיון שהיה מדבר‪ ,‬אינו יכול לדבר‬
‫כל צרכיו בלשון אחת אלא בשיבוש‪ ,‬שנאמר "ובניהם‪ ,‬חצי מדבר אשדודית‪ ,‬ואינם מכירים‪ ,‬לדבר יהודית‪--‬וכלשון‪ ,‬עם‬
‫ועם" (נחמיה יג‪,‬כד)‪.‬‬
‫ה ומפני זה‪ ,‬כשהיה אחד מהם מתפלל‪ ,‬תקצר לשונו לשאול חפציו או להגיד שבח הקדוש ברוך הוא בלשון הקודש‪ ,‬עד‬
‫שיערב עימה לשונות אחרות‪.‬‬
‫ו וכיון שראה עזרא ובית דינו כך‪ ,‬עמדו ותיקנו להם שמונה עשרה ברכות על הסדר‪ :‬שלוש ראשונות‪ ,‬שבח לה'; ושלוש‬
‫אחרונות‪ ,‬הודיה; ואמצעיות‪ ,‬יש בהן שאילת כל הדברים שהן כמו אבות לכל חפצי איש ואיש‪ ,‬ולצורכי הציבור‪ ,‬כולן‪--‬‬
‫כדי שיהיו ערוכות בפי הכול‪ ,‬וילמדו אותן במהרה‪ ,‬ותהיה תפילת אלו העילגים תפילה שלמה‪ ,‬כתפילת בעלי הלשון‬
‫הצחה‪ .‬ומפני עניין זה‪ ,‬תיקנו כל הברכות והתפילות הסדורות בפי כל ישראל‪--‬כדי שיהא כל עניין‪ ,‬ברכה ערוכה בפי‬
‫העילג‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫למה שלוש תפילות ביום?‬
‫‪23‬‬
‫• דניאל‪ ,‬ו‪:11,‬‬
‫• יא ו ְדָ נִיֵּאל כ ְִדי י ְַדע ִדי‪ְ -‬ר ִ‬
‫שים כְתָ בָא‪ַ ,‬על ְל ַבי ְ ֵּתּה‪ ,‬ו ְ ַכוִין פְ ִתיחָ ן ֵּלּה‬
‫יתּה‪ ,‬נֶגֶד י ְרושְ לֶם; ו ְ ִזמְ נִין תְ לָתָ ה בְיֹומָ א הוא ב ֵָּרְך ַעל‪ִ -‬ב ְר ִ‬
‫ב ְִע ִל ֵּ‬
‫כֹוהי‪,‬‬
‫ומֹודא קֳ דָ ם אֱ ל ֵּ‬
‫ֵּ‬
‫ָהּה‪ ,‬כָל‪-‬קֳ ֵּבל ִדי‪-‬הֲ ו ָא עָ ֵּבד‪ִ ,‬מן‪ַ -‬קדְ ַמת דְ נָה‪.‬‬
‫ומְ ַצ ֵּלא‬
‫• תרגום‪:‬‬
‫כאשר ידע שנרשם הכתב [המלך מכתב ידו על הכתב] נכנס לביתו‬
‫וחלונות פתוחים לבעלייתו נגד ירושלים‪[ ,‬לכוון בתפלתו למולה]‬
‫ושלשה פעמים ביום היה הוא כורע על ברכיו ומתפלל ומודה לפני‬
‫אלהיו בעבור אשר כן היה עושה מלפני זה לכן אחז צדיק דרכו ‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫• תהילים‪ ,‬נה‪17-19 ,‬‬
‫יֹוש ֵּ‬
‫ֹלהים אֶ קְ ָרא; וַיהו ָה‪ִ ,‬‬
‫יז אֲ נִי‪ ,‬אֶ ל‪-‬אֱ ִ‬
‫יענִי‪.‬‬
‫יח עֶ ֶרב ו ָב ֹקֶ ר וְצָהֳ ַריִם‪ ,‬אָ ִ‬
‫שיחָ ה ו ְאֶ הֱ מֶ ה; וַיִשְ ַמע‬
‫קֹו ִלי‪.‬‬
‫יט פָ דָ ה בְשָ לֹום נַפְ ִ‬
‫ִכי‪-‬ב ְַר ִבים‪ ,‬הָ יו‬
‫שי‪ִ ,‬מקְ ָרב‪ִ -‬לי‪:‬‬
‫ִעמָ ִדי‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫איתמר רבי יוסי ברבי חנינא אמר תפלות אבות תקנום‬
‫רבי יהושע בן לוי אמר תפלות כנגד תמידין תקנום‬
‫תניא כוותיה דר' יוסי ברבי חנינא ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי‬
‫תניא כוותיה דרבי יוסי בר' חנינא‪:‬‬
‫אברהם תקן תפלת שחרית שנא' (בראשית יט) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם‬
‫ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהילים קו) ויעמד פינחס ויפלל‬
‫יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר (בראשית כד) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב‬
‫ואין שיחה אלא תפלה שנאמר (תהילים קב) תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו‬
‫יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר (בראשית כח) ויפגע במקום וילן שם‬
‫ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיהו ז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי‬
‫ותניא כוותיה דר' יהושע בן לוי ‪:‬מפני מה אמרו‬
‫תפלת השחר עד חצות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות‬
‫ורבי יהודה אומר עד ארבע שעות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות‬
‫ומפני מה אמרו‬
‫תפלת המנחה עד הערב שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב‬
‫רבי יהודה אומר עד פלג המנחה שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פלג המנחה‬
‫ומפני מה אמרו‬
‫תפלת הערב אין לה קבע שהרי אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב‬
‫קרבים והולכים כל הלילה ומפני מה אמרו של‬
‫מוספין כל היום שהרי קרבן של מוספין קרב כל היום‬
‫‪...‬רבי יהודה אומר עד שבע שעות שהרי קרבן מוסף קרב והולך עד שבע שעות [‪]...‬‬
‫אמר לך ר' יוסי בר' חנינא‬
‫לעולם אימא לך תפלות אבות תקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות ‪:...‬‬
‫‪26‬‬
‫ממי עוד למדנו להתפלל? מחנה‪...‬‬
‫‪27‬‬
‫•‬
‫•‬
‫שמואל א'‪ ,‬ב‪ ,‬ט‪-‬טז‬
‫ו ַתָ קָ ם חַ נָה‪ַ ,‬אחֲ ֵּרי ָא ְכלָה בְשִ ֹלה ו ְַאחֲ ֵּרי שָ ת ֹה; ו ְעֵּ לִי הַ כ ֹהֵּ ן‪ ,‬י ֹשֵּ ב עַ ל‪-‬הַ כִסֵּ א‪ ,‬עַ ל‪-‬מְ זוזַת‪ ,‬הֵּ יכַל י ְהו ָה‪ .‬י‬
‫ו ְהִ יא‪ ,‬מָ ַרת נָפֶ ש; ו ִַתתְ פַ לֵּל עַ ל‪-‬י ְהו ָה‪ ,‬ובָכ ֹה תִ ְבכֶה‪ .‬יא ו ַתִ ד ֹר נֶדֶ ר ו ַת ֹאמַ ר‪ ,‬י ְהו ָה ְצבָאֹות אִ ם‪ָ -‬רא ֹה תִ ְראֶ ה‬
‫בָעֳ נִי אֲ מָ תֶ ָך ו ְזכ ְַרתַ נִי ו ְֹלא‪-‬תִ שְ כַח אֶ ת‪-‬אֲ מָ תֶ ָך‪ ,‬וְנָתַ ָתה לַאֲ מָ תְ ָך‪ ,‬ז ֶַרע אֲ נָשִ ים‪--‬ונ ְַת ִתיו לַיהו ָה כָל‪-‬י ְמֵּ י חַ יָיו‪,‬‬
‫ומֹורה ֹלא‪-‬י ַעֲ לֶה עַ ל‪-‬ר ֹאשֹו‪ .‬יב ו ְהָ י ָה כִי הִ ְרבְתָ ה‪ ,‬לְהִ תְ פַ לֵּל לִפְ נֵּי י ְהו ָה; ו ְעֵּ לִי‪ ,‬ש ֹמֵּ ר אֶ ת‪-‬פִ יהָ ‪ .‬יג ו ְחַ נָה‪,‬‬
‫ָ‬
‫הִ יא מְ דַ ב ֶֶרת עַ ל‪ִ -‬לבָּה‪ַ --‬רק שְ פָ ֶתיהָ נָעֹות‪ ,‬ו ְקֹולָּה ֹלא י ִשָ מֵּ עַ ; וַיַחְ שְ בֶהָ עֵּ לִי‪ ,‬לְשִ כ ָֹרה‪ .‬יד ו ַי ֹאמֶ ר אֵּ לֶיהָ עֵּ לִי‪,‬‬
‫עַ ד‪-‬מָ תַ י ִתשְ ַתכ ִָרין; הָ סִ ִ‬
‫ירי אֶ ת‪-‬י ֵּינְֵּך‪ ,‬מֵּ עָ ָלי ְִך‪ .‬טו ו ַַתעַ ן חַ נָה ו ַת ֹאמֶ ר‪ֹ ,‬לא אֲ דֹנִי‪ ,‬אִ שָ ה קְ שַ ת‪-‬רוחַ ָאנֹכִי‪ ,‬וְיַי ִן‬
‫ו ְשֵּ כָר ֹלא שָ ִתיתִ י; ו ָאֶ שְ פְֹך אֶ ת‪-‬נַפְ שִ י‪ ,‬לִפְ נֵּי י ְהו ָה‪ .‬טז ַאל‪ִ -‬ת ֵּתן‪ ,‬אֶ ת‪-‬אֲ מָ תְ ָך‪ ,‬לִפְ נֵּי‪ ,‬בַת‪ְ -‬ב ִליָעַ ל‪ :‬כִי‪-‬מֵּ ר ֹב‬
‫שִ יחִ י וְכַעְ סִ י‪ ,‬דִ ב ְַרתִ י עַ ד‪-‬הֵּ נָה‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫בבלי‪ ,‬ברכות‪ ,‬לא‪ ,‬ע"א‬
‫אמר רב המנונא כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה (שמואל א א) וחנה היא‬
‫מדברת על לבה מכאן למתפלל צריך שיכוין לבו רק שפתיה נעות מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו‬
‫וקולה לא ישמע מכאן שאסור להגביה קולו בתפלתו ויחשבה עלי לשכרה מכאן ששכור אסור להתפלל‬
‫ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין וגו' א"ר אלעזר מכאן לרואה בחברו דבר שאינו הגון צריך להוכיחו‬
‫ותען חנה ותאמר לא אדני אמר עולא ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא אמרה ליה לא אדון אתה בדבר זה‬
‫ולא רוח הקודש שורה עליך שאתה חושדני בדבר זה איכא דאמרי הכי אמרה ליה לא אדון אתה לאו‬
‫איכא שכינה ורוח הקודש גבך שדנתני לכף חובה ולא דנתני לכף זכות מי לא ידעת דאשה קשת רוח‬
‫אנכי ויין ושכר לא שתיתי אמר רבי אלעזר מכאן לנחשד בדבר שאין בו שצריך להודיעו אל תתן את‬
‫אמתך לפני בת בליעל אמר רבי אלעזר מכאן לשכור שמתפלל כאלו עובד ע"ז‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫קבע או תחנונים?‬
‫• מסכת ברכות פרק ד‪ ,‬דף כט‪ ,‬ב גמרא‬
‫ר' אליעזר אומר העושה תפלתו קבע אין תפילתו תחנונים‪ :‬מאי קבע?‬
‫א"ר יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא כל שתפלתו דומה עליו כמשוי‬
‫ורבנן אמרי כל מי שאינו אומרה בלשון תחנונים‬
‫רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו כל שאינו יכול לחדש בה דבר א"ר זירא אנא יכילנא‬
‫לחדושי בה מילתא ומסתפינא דלמא מטרידנא‬
‫אביי בר אבין ור' חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו כל שאין מתפלל עם דמדומי חמה‬
‫דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מצוה להתפלל עם דמדומי חמה וא"ר זירא מאי‬
‫קראה (תהילים עב) ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים לייטי עלה במערבא‬
‫אמאן דמצלי עם דמדומי חמה מאי טעמא דלמא מיטרפא ליה שעתא‪:‬‬
‫‪29‬‬
‫על שמירת הלשון בתפילה‬
‫‪:‬יִהְ יו ל ְָרצון ִאמְ ֵּרי ִפי ו ְהֶ גְיון ִל ִבי לְפָ נֶיָך‪ .‬ה' ִ‬
‫צורי ו ְגואֲ ִלי •‬
‫אֱ ַ‬
‫להי‪ .‬נְצר לְשונִי ֵּמ ָרע ושפָ ַתי ִמ ַד ֵּבר ִמ ְרמָ ה‪.‬‬
‫שי ִתדם‪ .‬וְנַפְ ִ‬
‫ו ְ ִלמְ ַק ְל ַלי נַפְ ִ‬
‫שי כֶעָ פָ ר ַלכל ִתהְ י ֶה‪ .‬פְ ַתח‬
‫ְתורתֶ ָך‪ .‬ו ְַאחֲ ֵּרי ִמצְותֶ יָך ִת ְרדף נַפְ ִ‬
‫ִל ִבי ב ָ‬
‫שי‪ .‬וְכָל‬
‫ַהקָ ִמים ו ְַהחושְ ִבים עָ ַלי ל ְָרעָ ה‪ .‬מְ ֵּה ָרה הָ ֵּפר עֲ צָתָ ם‬
‫‪:‬ו ְַקל ְֵּקל ַמחֲ ַ‬
‫שבְתָ ם‬
‫‪31‬‬
‫כרית הנוצות‬
‫מעשה בעיירה אחת שהיה בה אדם רכלן‪.‬‬
‫כל אנשי העירייה כעסו עליו בגלל דברים שסיפר עליהם‪.‬‬
‫הכיר האיש בכך שפגע באנשים והצטער על כך מאוד‪.‬‬
‫הלך אל רב העיירה ושאל אותו כיצד יוכל לתקן את הנזק שגרם‪.‬‬
‫הרב הביט בו ואמר‪" :‬האם יש בביתך כריות נוצות כלשהן?"‬
‫"רבי" השתומם האיש‪" ,‬אני לא עני! יש לי כמה וכמה כריות כאלה‪ ,‬האם אתה רוצה שאמכור אותן?‬
‫שאתן אותן לצדקה?" "לא" השיב הרב‪" ,‬גש לביתך והבא כרית אחת"‪.‬‬
‫האיש התפלא מאוד‪ ,‬אך הלך לביתו ושב לאחר זמן קצר לחדר העבודה של הרבי כשכרית נאה ורכה תחת זרועו‪.‬‬
‫הרב פתח את החלון בחדרו ונתן לו סכין חדה‪" .‬חתוך את הכרית"!‬
‫האיש חתך את הכרית וענן נוצות יצא ממנה‪ .‬הם נחתו על הכיסאות ועל אצטבת הספרים‪,‬‬
‫על השעון הגדול‪ ,‬על החתולה שהחלה לקפוץ ולנסות לתופסן‪ .‬הן ריחפו מעל לשולחן ולתוך ספלי התה‪,‬‬
‫על הרב ועל האיש שהחזיק את הסכין בידו‪ ,‬ורבות מהן עפו החוצה דרך החלון בשובל ארוך ומסתחרר‪.‬‬
‫פנה הרב לאיש ואמר לו‪" :‬עכשיו הבא לי חזרה את כל הנוצות ודחס אותן חזרה לכרית שלך‪.‬‬
‫שים לב‪ ,‬את כולן‪ ,‬אסור שתחסר אף אחת!"‬
‫האיש הביט ברב בתדהמה‪" .‬רבי‪ ,‬זה בלתי אפשרי! את אלה שכאן בחדר אולי אצליח לאסוף‪,‬‬
‫אבל את אלה שעפו אל מחוץ לחלון לא אצליח להשיב לעולם‪.‬‬
‫"כן"‪ ,‬אמר הרב והניד בראשו בעצב‪.‬‬
‫"זה מה שקורה‪ :‬ברגע ששמועה‪ ,‬סיפור רכילות‪,‬‬
‫"סוד" כלשהו‪ ,‬יוצא מפיך‪ ,‬אין אתה יודע לאן הוא יתגלגל‪ .‬הוא עף על כנפי הרוח ואף פעם לא תוכל להשיבו!"‬
‫‪32‬‬
‫שלוש המסננות‬
‫איש אחד בא לסוקרטס ואמר‪" :‬האם שמעת כבר מה שמספרים על‬
‫הידיד שלך"?‬
‫"לא" ענה סוקרטס‪" ,‬אבל לפני שאתה מספר‪ ,‬תגיד לי‪ :‬האם העברת את‬
‫השמועה על ידידי דרך שלוש המסננות?"‬
‫"אילו מסננות"? ‪ ,‬שאל האורח‪.‬‬
‫"הראשונה‪-‬מסננת האמת"‪ .‬אמר סוקרטס‪" ,‬האם אתה בטוח שהדבר‬
‫שאתה עומד לספר לי על ידידי אמת"?‬
‫האורח היסס‪" :‬בעצם‪ ,‬אני לא בטוח‪ .‬אני רק שמעתי את הסיפור מפי‬
‫אחר‪ .‬ומה המסננת השנייה?"‬
‫"המסננת השנייה"‪ ,‬אמר סוקרטס‪" ,‬היא מסננת הטוב‪ ,‬האם הדבר‬
‫שאתה עומד לספר לי על ידידי הוא דבר טוב?"‬
‫"להיפך"‪ ,‬אמר האורח‪" ,‬זה משהו איום ונורא‪ .‬והשלישית?"‬
‫"השלישית היא המסננת של הנחוץ" המשיך סוקרטס‪" ,‬האם זה נחוץ‬
‫לספר לי את הדבר הנורא על ידידי‪ ,‬שספק אם הוא אמת?"‬
‫אחרי הפסקה אמר האורח‪" :‬לא‪ ,‬אין זה נחוץ כל‪-‬כך"‪.‬‬
‫"אם כך" אמר סוקרטס" כדאי שתשתוק‬
‫‪33‬‬
‫אז תהיו אנשים טובים יותר‬
‫‪.‬ומה שלא נחוץ ואמיתי ‪ -‬לא לספר‪.‬‬
‫זאת תורת‪ ...‬המוציא שם רע‬
‫"מי האיש החפץ חיים‪ ,‬אוהב ימים לראות טוב‪ ,‬נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה"‬
‫שנינו במדרש‪" :‬מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות הסמוכות לציפורי‪,‬‬
‫והיה מכריז ואומר‪ :‬מי רוצה‬
‫לקנות סם חיים?‬
‫ר' ינאי היה יושב‪ ...‬שמע אותו מכריז מי רוצה סם חיים‪ ,‬אמר לו‪:‬‬
‫בוא עלה לכאן ומכור לי‪.‬‬
‫א"ל לא אתה צריך לזה ולא אנשים שכמותך‪ .‬ביקש שוב ושוב ועלה לביתו]‬
‫הוציא לו ספר תהלים הראה לו פסוק‪" :‬מי האיש החפץ חיים"‬
‫מה כתיב בתריה "נצור לשונך מרע סור מרע ועשה טוב"‪.‬‬
‫אמר רבי ינאי אף שלמה מכריז ואומר "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" [משלי כא כג]‪.‬‬
‫א"ר ינאי כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה‬
‫ולא הייתי יודע עד היכן הוא פשוט‪,‬‬
‫עד שבא רוכל זה והודיעו"‪[ .‬ויקרא רבה טז ב]‪.‬‬
‫[תהלים לד יג‪.].‬‬
‫‪34‬‬
‫מי האיש‪ -‬חווה אלברשטיין‬
‫• "מי האיש החפץ חיים‪ ,‬אוהב ימים לראות טוב‪,‬‬
‫נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה"‬
‫[תהלים לד יג‪.].‬‬
‫‪• http://www.youtube.com/watch?v=UEXxr9thf‬‬
‫‪aU‬‬
‫‪35‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אדרבא‪ -‬תפילתו של רבי אלימלך‬
‫מליזענסק‬
‫אדרבה‪.‬‬
‫אדרבה‪ ,‬תן בליבנו‪,‬‬
‫שנראה כל אחד מעלת חברינו‬
‫ולא חסרונם‪.‬‬
‫ושנדבר כל אחד את חברו‬
‫בדרך הישר והרצוי לפניך‬
‫ואל יעלה בליבנו שום שנאה‬
‫מאחד על חברו‪ ,‬חלילה‪.‬‬
‫ותחזק אותנו באהבה אליך‪,‬‬
‫כאשר גלוי וידוע לפניך‪,‬‬
‫שיהא הכל נחת רוח אליך‪.‬‬
‫אמן כן יהי רצון‪.‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=evD84C02VTI‬‬
‫‪36‬‬
‫•‬
‫מילה טובה [מילים של יעקב גלעד‪ -‬שרה‬
‫יהודית רביץ]‬
‫‪• http://www.youtube.com/watch?v=Q6s1MXaE‬‬
‫‪WuQ‬‬
‫‪37‬‬
‫בקשות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪40‬‬
‫חונן הדעת‬
‫הרוצה בתשובה‬
‫סליחה‬
‫גאולה‬
‫רפואה‬
‫ברכת השנים‬
‫מקבץ נידחי עמו ישראל‬
‫אוהב צדקה ומשפט‬
‫ברכת המינים‬
‫ברכת הצדיקים‬
‫בונה ירושלים‬
‫מצמיח קרן ישועה‬
‫שומע תפילה‬