Slide 1

‫אחריות האדם לסביבתו‬
‫הרחבה לפרק ‪11‬‬

‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 2

‫האדם הוא חלק מהטבע סביבו‬
‫‪ ‬האדם הינו חלק ממערכות אקולוגיות והוא תלוי בהן לקיומו‪.‬‬
‫‪ ‬במערכות אקולוגיות שאינן מופרעות מתקיים שיווי משקל דינמי‪.‬‬
‫‪ ‬שיווי משקל דינמי בא לידי ביטוי בדרכים הבאות‪:‬‬
‫ תהליכים המתרחשים במערכת‬‫ מגוון המינים‬‫ מעברי האנרגיה בין המינים‬‫ יחסי הגומלין ביניהם‬‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 3

‫מגוון ביולוגי הוא המדד לשונות הקיימת‬
‫בטבע‪ .‬מגוון ביולוגי מתאר את הגיוון של‬
‫היצורים הקיימים בכל מארגי המזון‬
‫ובמערכות האקולוגיות אליהם הם‬
‫משתייכים ואת התהליכים האקולוגיים‬
‫המאפשרים להם לשרוד‪.‬‬
‫המגוון הביולוגי עוסק במינים (כל מיני‬
‫היצורים החיים)‪ ,‬במטענם התורשתי (גנטי)‪,‬‬
‫ובעושר בתי הגידול‪.‬‬

‫מגוון ביולוגי בשונית אלמונים‬

‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 4

‫מדוע חשוב לשמור על המגוון הביולוגי?‬
‫האדם תלוי במידה רבה במגוון הביולוגי לקיומו‪:‬‬
‫‪ ‬המגוון הביולוגי הוא מקור מזון‪.‬‬
‫‪ ‬המגוון הביולוגי הוא מקור חמצן‪.‬‬
‫‪ ‬המגוון הביולוגי הוא מקור לחומרי גלם (לבנייה‪ ,‬לתעשייה)‪.‬‬
‫‪ ‬המגוון הביולוגי הוא מקור לתרופות‪.‬‬
‫‪ ‬המגוון הביולוגי הוא מקור למידע גנטי‪.‬‬
‫פרחי לבנדר מיובשים משמשים למגוון‬
‫תרופות טבעיות‪ ,‬כגון חומרים קוטלי‬
‫חיידקים וחומרים להרגעה‪ ,‬וכן במקרים‬
‫של הפרעות במערכת העיכול‬
‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 5

‫האדם משפיע לרעה על המגוון הביולוגי‬
‫• פיתוח מואץ‬
‫• שימוש מופרז בדשנים‬

‫• זיהום מקורות מים וקרקע‬
‫• ניצול יתר של מינים בטבע‬

‫זיהום מים בפסולת‬
‫תעשייתית בנהר הזורם‬
‫ממקסיקו לקליפורניה‬

‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 6

‫במערכת אקולוגית מתקיימת זרימה של חומרים‬
‫ואנרגיה מיצור אחד למשנהו‬
‫יצרנים‪ :‬הצמחים‪ ,‬האצות וחיידקים מסוימים יכולים לייצר חומרים‬
‫אורגניים מחומרים אנאורגניים‪ .‬אלה הם יצורים‬
‫אוטוטרופיים‪.‬‬
‫צרכנים‪ :‬בעלי חיים היכולים לייצר חומר אורגני חדש רק מחומר‬
‫אורגני קיים‪ .‬אלה הם יצורים הטרוטרופיים‪.‬‬
‫מפרקים‪ :‬מפרקים את החומר האורגני‪ ,‬בין אם מקורו ביצרנים או‬
‫בצרכנים‪ ,‬לחומרים אנאורגניים‪ .‬כך ממוחזרים‬
‫החומרים ושבים אל המערכת האקולוגית‪ .‬אלה הם‬
‫יצורים הטרוטרופיים‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 7

‫את הצרכנים ניתן לחלק ל‪:‬‬
‫צרכנים ראשוניים‪ :‬בעלי חיים הניזונים ישירות מהיצרנים‬
‫(בעלי חיים צמחוניים)‪.‬‬
‫צרכנים שניוניים‪ :‬בעלי חיים הניזונים מבעלי חיים צמחוניים‬
‫(טורפים)‪.‬‬
‫צרכנים שלישוניים‪ :‬בעלי חיים הניזונים מטורפים אחרים‬
‫(טורפים)‪.‬‬
‫אוכלי כול‪ :‬בעלי חיים (כולל האדם) הניזונים מבעלי חיים וגם מצמחים‪.‬‬

‫האדם הוא אוכל כול‪ ,‬וניזון ממזון שמקורו בבעלי‬
‫חיים וממזון שמקורו בצמחים‬

‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 8

‫את זרימת החומרים והאנרגיה ניתן לתאר בשרשרת מזון‪ ,‬במארג‬
‫מזון או בפירמידה אקולוגית‪.‬‬

‫שרשרת מזון‬
‫רצף של יצרנים וצרכנים‪ ,‬המתחיל בצמחים ומסתיים ביצורים‬
‫מפרקים ובפירוק החומר האורגני‪.‬‬
‫כל חולייה בשרשרת מהווה מזון לחולייה הבאה‪.‬‬
‫ובתרשים‪:‬‬
‫שיטה‬

‫ג'ירפה‬
‫אריה‬

‫הג'ירפה היא‬
‫חולייה בשרשרת‬
‫המזון‪ ,‬בין הצמחייה‬
‫שהיא אוכלת לבין‬
‫האריה הטורף‬
‫אותה‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 9

‫מארג מזון‬
‫מורכב ממספר שרשרות מזון המשולבות זו בזו‪.‬‬
‫רוב בעלי החיים משתתפים במספר שרשרות מזון‪ .‬כך גדלים‬
‫סיכוייהם להשיג אספקה סדירה של מזון‪.‬‬
‫האדם הוא אוכל כול‪ ,‬ניזון מרוב סוגי היצורים ומשתתף במספר‬
‫רב מאוד של מארגי מזון‪.‬‬
‫חתול‬

‫עיט‬

‫בז‬

‫לטאה‬

‫זעמן‬
‫עכביש‬
‫נמלה‬

‫דוכיפת‬
‫פרפר‬
‫(זחל)‬

‫חרצית‬

‫נברן‬
‫עץ אלון‬

‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 10

‫כיצד פוגע האדם בעצמו כאשר הוא פוגע במגוון‬
‫הביולוגי?‬
‫מעורבות‬
‫האדם בטבע‬
‫מעוררת בעיות‬
‫ודילמות‬
‫חברתיות‬
‫ואתיות‬

‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 11

‫הדחף הבלתי פוסק של האדם‬
‫להישגים ולהכרה‪ ,‬לשיפור חייו‬
‫ולהבנת עצמו‪ ,‬התנהגותו ודרכי‬
‫חשיבתו והעולם הסובב אותו‬
‫הוביל לחקר מעמיק יותר ויותר‬
‫של סדרי עולם – המרכיבים‪,‬‬
‫התהליכים והחוקים של‬
‫המתמטיקה‪ ,‬הפיסיקה‪,‬‬
‫האסטרונומיה‪ ,‬הכימיה‪,‬‬
‫הגיאולוגיה‪ ,‬הביולוגיה‪,‬‬
‫הפסיכולוגיה‪ ,‬הרפואה ועוד‪.‬‬
‫פסל "האדם החושב" של רודן‬

‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 12

‫הבנות אלו הובילו לכך שהאדם‬
‫למד להתאים ולנצל את משאבי‬
‫הטבע‪ ,‬קרי מקורות האנרגיה‪,‬‬
‫אוצרות הטבע והמזון‪ ,‬על מנת‬
‫לספק את צורכי אוכלוסיית האדם‪,‬‬
‫וגדלים‬
‫ההולכים‬
‫צרכים‬
‫לאוכלוסייה ההולכת וגדלה‬
‫(נכון ל‪ 2012-‬קרוב ל‪ 7-‬מיליארד‬
‫בני אדם)‪.‬‬

‫המים הם אחד מאוצרות הטבע‬
‫החשובים ביותר‬

‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 13

‫האדם פיתח אמצעים לשיפור והגנה על חייו ובריאותו‪,‬‬
‫להגדלת סיכויי ההישרדות ותוחלת חייו‪ ,‬ולהפחתת תלותו‬
‫בתנאי הסביבה בה הוא חי ואותה הוא מנצל‪.‬‬
‫האדם יצר סדרי חברה‪ ,‬שלטון‪ ,‬כלכלה ומשפט המאפשרים‬
‫אמצעי הגנה‪ ,‬הנהגה ושליטה בחברה האנושית‪.‬‬

‫משחר האנושות מפתח האדם‬
‫אמצעים להפחתת תלותו‬
‫בתנאי הסביבה בה הוא חי‬

‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 14

‫הישגי האדם בכל תחומי החיים‪ ,‬כולל הישגיו במדע ובטכנולוגיה‪,‬‬
‫גבו וגובים מחיר כבד מאוד מהסביבה‪:‬‬

‫ניצול יתר הגורם לדלדול משאבי הטבע‪ ,‬חלקם עד תום‪.‬‬
‫נזקים לצומח הגורמים לצמצום יצירת חמצן‪.‬‬

‫פליטת גזים רעילים הפוגעים באטמוספרה ובשכבת‬
‫האוזון המגנה מפני קרינה‪.‬‬
‫פליטת גזים לאטמוספרה היוצרת את "אפקט החממה"‪,‬‬
‫• להתחממות איטית של פני כדור הארץ ובכך להפשרת‬
‫קרחונים ולמדבור של אזורים שהיו בעבר מכוסי צמחייה‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 15

‫זיהום מקורות הים והקרקע ברעלים ובמתכות כבדות גרם‬
‫לנזקים סביבתיים בלתי הפיכים בחלקם‪.‬‬
‫צמצום אזורי מחייה של החי והצומח בעקבות עיור‬
‫ושינויים דרמתיים של הסביבה הביאו להכחדתם של זנים‬
‫רבים של בעלי חיים וצמחים‪.‬‬

‫הטיגריס הסיבירי נמצא בסכנת‬
‫הכחדה מיידית‪ .‬ישנם שלושה תת‪-‬‬
‫מינים של טיגריסים שכבר הוכחדו‬
‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 16

‫האם תיתכן "קידמה" שאינה גובה מחיר מהסביבה?‬

‫אילו דילמות חברתיות ואתיות מתעוררות כתוצאה מהקידמה?‬
‫אירועי הכחדה אירעו גם בטרם‬
‫הופיע האדם‪:‬‬
‫הדינוזאורים – למשל הטי‪-‬רקס –‬
‫נעלמו בעקבות אסטרואיד ענק‬
‫שפגע בכדור הארץ לפני כשישים‬
‫מיליון שנה‪.‬‬

‫טי‪-‬רקס‬
‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 17

‫שתי דוגמאות למחיר הקידמה שמשלמת הסביבה‪ ,‬ובסופו של‬
‫דבר גם האדם‪ ,‬בעקבות הישגיו במדע ובטכנולוגיה‪:‬‬
‫‪ .1‬אפקט החממה‬

‫‪ .2‬השלכות החקלאות המתקדמת‬

‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 18

‫אפקט החממה‬
‫)‪ (greenhouse effect‬נוצר‬
‫מכך שהאטמוספרה לוכדת‬
‫חום באמצעות גזי חממה‪,‬‬
‫אותם גזים הבולעים את‬
‫קרינת החום‪.‬‬

‫לכידה זו של חום חיונית‬
‫במידה מסוימת‪ ,‬שאם לא כן‬
‫הייתה הטמפרטורה הממוצעת‬
‫על פני כדור הארץ כ‪18-‬‬
‫מעלות צלסיוס מתחת לאפס!‬

‫גזי חממה‬
‫אדי מים‬

‫פחמן דו‪-‬חמצני )‪)CO2‬‬
‫מתאן ( ‪)CH4‬‬
‫חנקן דו‪-‬חמצני (‪) NO2‬‬

‫כלורו‪-‬פלואור‪-‬פחמנים ( ‪)CFC‬‬

‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 19

‫גזי חממה‬
‫אדי מים‪ :‬גז החממה הנפוץ ביותר‪ .‬כמות אדי המים גבוהה ביותר מעל‬
‫האוקיינוסים ונמוכה במדבריות‪ .‬ככל שהטמפרטורות עולות‪ ,‬כך נוצרים יותר‬
‫אדי מים‪.‬‬
‫פחמן דו‪-‬חמצני‪ :‬נפלט בשריפה של דלקים (פחם‪ ,‬נפט‪ ,‬גז טבעי)‪ .‬זהו גז‬
‫החממה החשוב ביותר‪ ,‬ואחראי על כ‪ 55%-‬מאפקט החממה‪ .‬פולטי פחמן‬
‫דו‪-‬חמצני העיקריים הם תחנות כוח‪ ,‬מפעלי תעשייה וכלי רכב‪ .‬כריתת יערות‬
‫מצמצמת את השטחים הירוקים שקולטים פחמן דן‪-‬חמצני‪ ,‬ובכך תורמת‬
‫לעליית ריכוזו באטמוספרה‪.‬‬
‫מתאן‪ :‬נפלט משדות אורז‪ ,‬חיות מרעה‪ ,‬פעילותם של טרמיטים‪ ,‬שריפה של‬
‫דלקים ומתהליכי רקב של זבל אורגני כתוצאה מפעילות של חיידקים (למשל‬
‫במזבלות)‪ .‬אחראי על כ‪ 15%-‬מאפקט החממה‪.‬‬
‫חנקן דו‪-‬חמצני‪ :‬נפלט כתוצאה מכריתת יערות והפיכת אזורים טבעיים‬
‫לשדות חקלאיים‪ ,‬מפעילות כלי תחבורה‪ ,‬תחנות כוח ומפעלי תעשייה‪ .‬אחראי‬
‫על כ‪ 5%-‬מאפקט החממה‪.‬‬
‫כלורו‪-‬פלואור‪-‬פחמנים‪ :‬גזים ששימשו לקירור או לייצור תרסיסים‪ ,‬למשל‬
‫דאודורנטים‪ .‬כיום מיוצרים רוב המכשירים והתכשירים ללא חומר זה‪.‬‬

‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 20

‫עובדה‪:‬‬
‫מתחילת המאה ה‪ 20-‬עלתה הטמפרטורה הממוצעת של כדור‬
‫הארץ ב‪ 0.3-‬עד ‪ 0.6‬מעלות צלסיוס‪.‬‬

‫סברה אחת‪ :‬פעילות האדם‪ ,‬מאז המהפכה התעשייתית ועד היום‪,‬‬
‫הובילה לעלייה בריכוז גזי החממה‪.‬‬
‫סברה שניה‪ :‬התחממות כדור הארץ נובעת מסיבות טבעיות כגון‬
‫התפרצויות חום אדירות בשמש‪.‬‬
‫באלסקה עלו הטמפרטורות מאז‬
‫‪ 1970‬ב‪ 2-‬מעלות צלסיוס לערך‪.‬‬
‫העיירה הקטנה שישמרץ מתכוננת‬
‫לקראת העתקתה פנימה מחוף הים‬
‫על מנת להימנע מנזק שייגרם‬
‫כתוצאה מעלייה במפלס הים‬
‫(בעקבות הפשרת קרחונים בקוטב‬
‫כתוצאה מההתחממות)‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 21

‫התחזית‪:‬‬
‫עד אמצע המאה הנוכחית תעלה טמפרטורת כדור הארץ‬
‫ב‪ 1-‬עד ‪ 3‬מעלות‪.‬‬
‫עלייה זו עלולה לגרום לעלייה במפלס פני הים‬
‫כתוצאה מהפשרת קרחונים‪ ,‬לשינויים בכמות המשקעים‬
‫היורדים באזורים שונים ולהאצת ִ‬
‫המדּבּור‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1987‬חתמו ‪ 46‬מדינות על‬
‫"פרוטוקול מונטריאול" שבה נקבע‬
‫לוח זמנים מיידי להפחתת הייצור‬
‫והשימוש בכלורו‪-‬פלואור‪-‬פחמנים‪.‬‬

‫שימו לב לתווית!‬
‫תופעת המדבור‬
‫אזורים רבים הופכים לצחיחים‬

‫התווית הירוקה על תרסיסים‪ ,‬למשל‬
‫דאודורנטים‪ ,‬מעידה על כך שאינם‬
‫מכילים כלורו‪-‬פלואור‪-‬פחמנים‬
‫)‪.(CFC‬‬
‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 22

‫חקלאות מתקדמת עושה שימוש נרחב בדשנים המגדילים לעין‬
‫ערוך את היבול החקלאי‪.‬‬
‫היתרון‪:‬‬
‫הזנת מספר בני אדם הולך וגדל‪.‬‬

‫מתקן לייצור קומפוסט (דשן‬
‫אורגני) בקנה מידה מסחרי‬

‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 23

‫הנזק‪:‬‬
‫ הדשנים מכילים חנקן ואשלגן‪.‬‬‫ סילוק יסודות אלה מהקרקע איטי יותר מקצב הוספתם על ידי‬‫החקלאים‪.‬‬
‫ עודפי החנקן והאשלגן נשארים בקרקע וחלקם נשטף למי‬‫התהום ולמאגרי המים‪.‬‬
‫ בעקבות העלייה בריכוז התרכובות המכילות חנקן ואשלגן‬‫משגשגות במאגרי המים אצות‪.‬‬
‫ חיידקים מפרקי אצות מנצלים את החמצן שבמים לייצור‬‫אנרגיה‪ ,‬ודלדול מאגרי החמצן במים גורמים למות הדגים‪.‬‬
‫‪ -‬מות הדגים משפיע לרעה על מארג המזון‪.‬‬

‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬


Slide 24

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫האם ניתן לספק מזון לאוכלוסיית העולם‬
‫מבלי שייגבה מחיר מהסביבה?‬

‫דיג שפמנונים בבריכת דגים‬
‫© כל הזכויות שמורות להוצאת לילך‬