Slide 1

‫מרכז רפואי שיבא‬
‫מצגת לכנס מערכות מידע ברפואה‬

‫מציג‪:‬‬
‫שימי ארנסט‬
‫מנהל מערכות מידע שיבא‬
‫יוני ‪2015‬‬

‫‪ ‬מבוא ‪ -‬מה זה פתולוגיה דיגיטאלית‬
‫‪ ‬תחילתו של הסיפור ‪ -‬פיילוט‬
‫‪ ‬תאור תהליך עבודה קיים וחדש‬

‫‪ ‬יתרונות ושימושים עיקריים‬
‫‪ ‬חסרונות עיקריים‬
‫‪ ‬תשתיות המערכת‬
‫‪ ‬תוצאות הפיילוט‬
‫‪ ‬מבט לעתיד‬

‫‪ 15 ‬שנה לאחר מהפיכת הפאקס‬
‫מגיעה מהפיכת פתולוגיה דיגיטאלית‬

‫‪ ‬שמירת הדגימה הפתולוגית‬
‫באופן דיגיטאלי במערכת‬
‫‪ ‬שיבא החליט להיות חלוץ בנושא ולבצע פיילוט‬
‫בו סליידים ישמרו באופן דיגיטאלי במחשב‬
‫‪ ‬חברת גאמידור נציגה בישראל של חברת‬
‫‪ VENTANA‬חברת בת של ‪ROSH‬‬

‫• להוכיח כי צפייה ופענוח תמונה דיגיטאלית‬
‫אינו נחות מצפייה ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• לבדוק כי הפתולוגים יכולים לעבוד עם‬
‫המערכת מבחינת‪ :‬אמינות‪ ,‬איתור מקרה‪,‬‬
‫מניפולציות ומדידות‪ ,‬איכות‪ ,‬רזולוציה וכדו'‬
‫• ממשקים‪ -‬בשלב הפיילוט הוחלט‪ -‬לא יפותחו‪:‬‬
‫דמוגרפיה‬
‫קבלת רשימת נבדקים מה ‪LIS‬‬
‫ממשק חוזר לקבלת הפענוח לתוך ה ‪LIS‬‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• דגימה‪ ,‬בלוקים‪ ,‬סליידים‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• הזנת פרטי המקרה למערכת יעודית‬
‫• סריקת סליידים בסורק מיוחד‬
‫(תהליך חדש)‬

‫• שיוך הסליידים (אוטומטית)‬
‫למטופל הרלוונטי‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• קבלת הסליידים ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• רישום התשובה במערכת ‪LIS‬‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• אין מיקרוסקופ‬

‫• פענוח בעזרת שני מסכים ‪2MP‬‬
‫• דוח תשובה איכותי תוך יכולות‬
‫שילוב תמונות‪ ,‬טמפלט מובנה וכדו‬

‫‪ ‬מחקר‬
‫‪ ‬דיאגנוסטיקה קלינית (ביופסיית מחט ערמונית)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אין צורך במיקרוסקופ‬
‫חינוך‪ ,‬הדרכה‪ ,‬ישיבות צוות‪,‬‬
‫הכנת מצגות‬
‫מדידות ועיבודים ממוחשבים‬
‫מענה מהיר למקרים דחופים ‪frozen section‬‬

‫‪ ‬זמינות של התמונה בכל מקום‬
‫‪ ‬טלא פתולוגיה‪ ,‬שיתוף מידע‪,‬חוות דעת שניה‬

‫‪ ‬שיפור יכולות הפענוח‪:‬‬
‫‪ ‬הצגת כמה תמונות בו זמנית‬
‫‪ ‬השוואה למקרים קודמים‬
‫‪ ‬אבטחת איכות משופרת‬
‫לעומת הסליידים‪:‬‬
‫אובדן סליידים‪ ,‬נזק וכדו'‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול מסודר של תהליך‬
‫העבודה בפתולוגיה‪,‬‬
‫מי עובד על איזה מקרה‬

‫‪ ‬חסרון עיקרי‪:‬‬
‫נפח מידע גדול מאוד‪ .‬ממוצע ‪ 2gb‬לסלייד‬
‫‪ 172,500 ‬סליידים בשיבא ב ‪2014‬‬
‫סה"כ כ ‪ 350‬טרה לשנה = ‪$175,000‬‬
‫(עלות לטרה דיסק ‪)$500‬‬
‫‪ ‬פאקס‪ :‬בדיקה ‪ ,50mb‬סה"כ ‪18tb‬‬
‫‪ ‬עלות מערכת כ ‪ $350,000‬וצפונה‬

‫סורק פתוח ותחנת עבודה‬

Oracle DB

Ventana scanner

Application:
Slis ,
Virtuoso

Emc storage 1tb

‫ שניות‬45 ,‫ סליידים‬360
‫לסריקת סלייד בהגדלה של‬
20 ‫פי‬

Infinidat storage 3tb
‫תחנה עבודה דו מסכית‬

Format:
Tif , Bif

‫‪ ‬נבדקו דגימות בתהליך מסורתי וניתנו תשובות‬
‫‪ ‬לאחר שבועיים נבדקו אותן דגימות באופן‬
‫דיגיטאלי וניתנו תשובות‬
‫תוצאות הפיילוט‪ :‬פענוח סלייד‬
‫מיקרוסקופ = דיגיטאלי‬

‫‪ ‬שאלות לדיון‪:‬‬
‫• שמירת סליידים כן‪/‬לא ?‬
‫• מחיקת נתונים דיגיטאליים לאחר תקופה כן‪/‬לא ?‬

‫‪‬‬

‫ב ‪ $1.98 2012‬ביליון‪,‬‬
‫ב ‪ $5.7 2020‬ביליון (הערכה)‬

‫‪ ‬מה מניע את השוק‪:‬‬
‫‪ ‬אוטומציה של התהליך הידני הקיים היום‬
‫‪ ‬מתן תשובות לחולים באזורים מרוחקים‬
‫‪ ‬מגבלות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬עלויות גבוהות מאוד‬
‫‪ ‬רגולציות מחמירות במטרה לקבל אישור ‪FDA‬‬
‫‪ ‬אתגר לבצע סטנדרטיזציה בטכנולוגיה כגון‬
‫בפורמט השמירה‬


Slide 2

‫מרכז רפואי שיבא‬
‫מצגת לכנס מערכות מידע ברפואה‬

‫מציג‪:‬‬
‫שימי ארנסט‬
‫מנהל מערכות מידע שיבא‬
‫יוני ‪2015‬‬

‫‪ ‬מבוא ‪ -‬מה זה פתולוגיה דיגיטאלית‬
‫‪ ‬תחילתו של הסיפור ‪ -‬פיילוט‬
‫‪ ‬תאור תהליך עבודה קיים וחדש‬

‫‪ ‬יתרונות ושימושים עיקריים‬
‫‪ ‬חסרונות עיקריים‬
‫‪ ‬תשתיות המערכת‬
‫‪ ‬תוצאות הפיילוט‬
‫‪ ‬מבט לעתיד‬

‫‪ 15 ‬שנה לאחר מהפיכת הפאקס‬
‫מגיעה מהפיכת פתולוגיה דיגיטאלית‬

‫‪ ‬שמירת הדגימה הפתולוגית‬
‫באופן דיגיטאלי במערכת‬
‫‪ ‬שיבא החליט להיות חלוץ בנושא ולבצע פיילוט‬
‫בו סליידים ישמרו באופן דיגיטאלי במחשב‬
‫‪ ‬חברת גאמידור נציגה בישראל של חברת‬
‫‪ VENTANA‬חברת בת של ‪ROSH‬‬

‫• להוכיח כי צפייה ופענוח תמונה דיגיטאלית‬
‫אינו נחות מצפייה ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• לבדוק כי הפתולוגים יכולים לעבוד עם‬
‫המערכת מבחינת‪ :‬אמינות‪ ,‬איתור מקרה‪,‬‬
‫מניפולציות ומדידות‪ ,‬איכות‪ ,‬רזולוציה וכדו'‬
‫• ממשקים‪ -‬בשלב הפיילוט הוחלט‪ -‬לא יפותחו‪:‬‬
‫דמוגרפיה‬
‫קבלת רשימת נבדקים מה ‪LIS‬‬
‫ממשק חוזר לקבלת הפענוח לתוך ה ‪LIS‬‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• דגימה‪ ,‬בלוקים‪ ,‬סליידים‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• הזנת פרטי המקרה למערכת יעודית‬
‫• סריקת סליידים בסורק מיוחד‬
‫(תהליך חדש)‬

‫• שיוך הסליידים (אוטומטית)‬
‫למטופל הרלוונטי‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• קבלת הסליידים ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• רישום התשובה במערכת ‪LIS‬‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• אין מיקרוסקופ‬

‫• פענוח בעזרת שני מסכים ‪2MP‬‬
‫• דוח תשובה איכותי תוך יכולות‬
‫שילוב תמונות‪ ,‬טמפלט מובנה וכדו‬

‫‪ ‬מחקר‬
‫‪ ‬דיאגנוסטיקה קלינית (ביופסיית מחט ערמונית)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אין צורך במיקרוסקופ‬
‫חינוך‪ ,‬הדרכה‪ ,‬ישיבות צוות‪,‬‬
‫הכנת מצגות‬
‫מדידות ועיבודים ממוחשבים‬
‫מענה מהיר למקרים דחופים ‪frozen section‬‬

‫‪ ‬זמינות של התמונה בכל מקום‬
‫‪ ‬טלא פתולוגיה‪ ,‬שיתוף מידע‪,‬חוות דעת שניה‬

‫‪ ‬שיפור יכולות הפענוח‪:‬‬
‫‪ ‬הצגת כמה תמונות בו זמנית‬
‫‪ ‬השוואה למקרים קודמים‬
‫‪ ‬אבטחת איכות משופרת‬
‫לעומת הסליידים‪:‬‬
‫אובדן סליידים‪ ,‬נזק וכדו'‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול מסודר של תהליך‬
‫העבודה בפתולוגיה‪,‬‬
‫מי עובד על איזה מקרה‬

‫‪ ‬חסרון עיקרי‪:‬‬
‫נפח מידע גדול מאוד‪ .‬ממוצע ‪ 2gb‬לסלייד‬
‫‪ 172,500 ‬סליידים בשיבא ב ‪2014‬‬
‫סה"כ כ ‪ 350‬טרה לשנה = ‪$175,000‬‬
‫(עלות לטרה דיסק ‪)$500‬‬
‫‪ ‬פאקס‪ :‬בדיקה ‪ ,50mb‬סה"כ ‪18tb‬‬
‫‪ ‬עלות מערכת כ ‪ $350,000‬וצפונה‬

‫סורק פתוח ותחנת עבודה‬

Oracle DB

Ventana scanner

Application:
Slis ,
Virtuoso

Emc storage 1tb

‫ שניות‬45 ,‫ סליידים‬360
‫לסריקת סלייד בהגדלה של‬
20 ‫פי‬

Infinidat storage 3tb
‫תחנה עבודה דו מסכית‬

Format:
Tif , Bif

‫‪ ‬נבדקו דגימות בתהליך מסורתי וניתנו תשובות‬
‫‪ ‬לאחר שבועיים נבדקו אותן דגימות באופן‬
‫דיגיטאלי וניתנו תשובות‬
‫תוצאות הפיילוט‪ :‬פענוח סלייד‬
‫מיקרוסקופ = דיגיטאלי‬

‫‪ ‬שאלות לדיון‪:‬‬
‫• שמירת סליידים כן‪/‬לא ?‬
‫• מחיקת נתונים דיגיטאליים לאחר תקופה כן‪/‬לא ?‬

‫‪‬‬

‫ב ‪ $1.98 2012‬ביליון‪,‬‬
‫ב ‪ $5.7 2020‬ביליון (הערכה)‬

‫‪ ‬מה מניע את השוק‪:‬‬
‫‪ ‬אוטומציה של התהליך הידני הקיים היום‬
‫‪ ‬מתן תשובות לחולים באזורים מרוחקים‬
‫‪ ‬מגבלות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬עלויות גבוהות מאוד‬
‫‪ ‬רגולציות מחמירות במטרה לקבל אישור ‪FDA‬‬
‫‪ ‬אתגר לבצע סטנדרטיזציה בטכנולוגיה כגון‬
‫בפורמט השמירה‬


Slide 3

‫מרכז רפואי שיבא‬
‫מצגת לכנס מערכות מידע ברפואה‬

‫מציג‪:‬‬
‫שימי ארנסט‬
‫מנהל מערכות מידע שיבא‬
‫יוני ‪2015‬‬

‫‪ ‬מבוא ‪ -‬מה זה פתולוגיה דיגיטאלית‬
‫‪ ‬תחילתו של הסיפור ‪ -‬פיילוט‬
‫‪ ‬תאור תהליך עבודה קיים וחדש‬

‫‪ ‬יתרונות ושימושים עיקריים‬
‫‪ ‬חסרונות עיקריים‬
‫‪ ‬תשתיות המערכת‬
‫‪ ‬תוצאות הפיילוט‬
‫‪ ‬מבט לעתיד‬

‫‪ 15 ‬שנה לאחר מהפיכת הפאקס‬
‫מגיעה מהפיכת פתולוגיה דיגיטאלית‬

‫‪ ‬שמירת הדגימה הפתולוגית‬
‫באופן דיגיטאלי במערכת‬
‫‪ ‬שיבא החליט להיות חלוץ בנושא ולבצע פיילוט‬
‫בו סליידים ישמרו באופן דיגיטאלי במחשב‬
‫‪ ‬חברת גאמידור נציגה בישראל של חברת‬
‫‪ VENTANA‬חברת בת של ‪ROSH‬‬

‫• להוכיח כי צפייה ופענוח תמונה דיגיטאלית‬
‫אינו נחות מצפייה ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• לבדוק כי הפתולוגים יכולים לעבוד עם‬
‫המערכת מבחינת‪ :‬אמינות‪ ,‬איתור מקרה‪,‬‬
‫מניפולציות ומדידות‪ ,‬איכות‪ ,‬רזולוציה וכדו'‬
‫• ממשקים‪ -‬בשלב הפיילוט הוחלט‪ -‬לא יפותחו‪:‬‬
‫דמוגרפיה‬
‫קבלת רשימת נבדקים מה ‪LIS‬‬
‫ממשק חוזר לקבלת הפענוח לתוך ה ‪LIS‬‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• דגימה‪ ,‬בלוקים‪ ,‬סליידים‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• הזנת פרטי המקרה למערכת יעודית‬
‫• סריקת סליידים בסורק מיוחד‬
‫(תהליך חדש)‬

‫• שיוך הסליידים (אוטומטית)‬
‫למטופל הרלוונטי‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• קבלת הסליידים ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• רישום התשובה במערכת ‪LIS‬‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• אין מיקרוסקופ‬

‫• פענוח בעזרת שני מסכים ‪2MP‬‬
‫• דוח תשובה איכותי תוך יכולות‬
‫שילוב תמונות‪ ,‬טמפלט מובנה וכדו‬

‫‪ ‬מחקר‬
‫‪ ‬דיאגנוסטיקה קלינית (ביופסיית מחט ערמונית)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אין צורך במיקרוסקופ‬
‫חינוך‪ ,‬הדרכה‪ ,‬ישיבות צוות‪,‬‬
‫הכנת מצגות‬
‫מדידות ועיבודים ממוחשבים‬
‫מענה מהיר למקרים דחופים ‪frozen section‬‬

‫‪ ‬זמינות של התמונה בכל מקום‬
‫‪ ‬טלא פתולוגיה‪ ,‬שיתוף מידע‪,‬חוות דעת שניה‬

‫‪ ‬שיפור יכולות הפענוח‪:‬‬
‫‪ ‬הצגת כמה תמונות בו זמנית‬
‫‪ ‬השוואה למקרים קודמים‬
‫‪ ‬אבטחת איכות משופרת‬
‫לעומת הסליידים‪:‬‬
‫אובדן סליידים‪ ,‬נזק וכדו'‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול מסודר של תהליך‬
‫העבודה בפתולוגיה‪,‬‬
‫מי עובד על איזה מקרה‬

‫‪ ‬חסרון עיקרי‪:‬‬
‫נפח מידע גדול מאוד‪ .‬ממוצע ‪ 2gb‬לסלייד‬
‫‪ 172,500 ‬סליידים בשיבא ב ‪2014‬‬
‫סה"כ כ ‪ 350‬טרה לשנה = ‪$175,000‬‬
‫(עלות לטרה דיסק ‪)$500‬‬
‫‪ ‬פאקס‪ :‬בדיקה ‪ ,50mb‬סה"כ ‪18tb‬‬
‫‪ ‬עלות מערכת כ ‪ $350,000‬וצפונה‬

‫סורק פתוח ותחנת עבודה‬

Oracle DB

Ventana scanner

Application:
Slis ,
Virtuoso

Emc storage 1tb

‫ שניות‬45 ,‫ סליידים‬360
‫לסריקת סלייד בהגדלה של‬
20 ‫פי‬

Infinidat storage 3tb
‫תחנה עבודה דו מסכית‬

Format:
Tif , Bif

‫‪ ‬נבדקו דגימות בתהליך מסורתי וניתנו תשובות‬
‫‪ ‬לאחר שבועיים נבדקו אותן דגימות באופן‬
‫דיגיטאלי וניתנו תשובות‬
‫תוצאות הפיילוט‪ :‬פענוח סלייד‬
‫מיקרוסקופ = דיגיטאלי‬

‫‪ ‬שאלות לדיון‪:‬‬
‫• שמירת סליידים כן‪/‬לא ?‬
‫• מחיקת נתונים דיגיטאליים לאחר תקופה כן‪/‬לא ?‬

‫‪‬‬

‫ב ‪ $1.98 2012‬ביליון‪,‬‬
‫ב ‪ $5.7 2020‬ביליון (הערכה)‬

‫‪ ‬מה מניע את השוק‪:‬‬
‫‪ ‬אוטומציה של התהליך הידני הקיים היום‬
‫‪ ‬מתן תשובות לחולים באזורים מרוחקים‬
‫‪ ‬מגבלות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬עלויות גבוהות מאוד‬
‫‪ ‬רגולציות מחמירות במטרה לקבל אישור ‪FDA‬‬
‫‪ ‬אתגר לבצע סטנדרטיזציה בטכנולוגיה כגון‬
‫בפורמט השמירה‬


Slide 4

‫מרכז רפואי שיבא‬
‫מצגת לכנס מערכות מידע ברפואה‬

‫מציג‪:‬‬
‫שימי ארנסט‬
‫מנהל מערכות מידע שיבא‬
‫יוני ‪2015‬‬

‫‪ ‬מבוא ‪ -‬מה זה פתולוגיה דיגיטאלית‬
‫‪ ‬תחילתו של הסיפור ‪ -‬פיילוט‬
‫‪ ‬תאור תהליך עבודה קיים וחדש‬

‫‪ ‬יתרונות ושימושים עיקריים‬
‫‪ ‬חסרונות עיקריים‬
‫‪ ‬תשתיות המערכת‬
‫‪ ‬תוצאות הפיילוט‬
‫‪ ‬מבט לעתיד‬

‫‪ 15 ‬שנה לאחר מהפיכת הפאקס‬
‫מגיעה מהפיכת פתולוגיה דיגיטאלית‬

‫‪ ‬שמירת הדגימה הפתולוגית‬
‫באופן דיגיטאלי במערכת‬
‫‪ ‬שיבא החליט להיות חלוץ בנושא ולבצע פיילוט‬
‫בו סליידים ישמרו באופן דיגיטאלי במחשב‬
‫‪ ‬חברת גאמידור נציגה בישראל של חברת‬
‫‪ VENTANA‬חברת בת של ‪ROSH‬‬

‫• להוכיח כי צפייה ופענוח תמונה דיגיטאלית‬
‫אינו נחות מצפייה ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• לבדוק כי הפתולוגים יכולים לעבוד עם‬
‫המערכת מבחינת‪ :‬אמינות‪ ,‬איתור מקרה‪,‬‬
‫מניפולציות ומדידות‪ ,‬איכות‪ ,‬רזולוציה וכדו'‬
‫• ממשקים‪ -‬בשלב הפיילוט הוחלט‪ -‬לא יפותחו‪:‬‬
‫דמוגרפיה‬
‫קבלת רשימת נבדקים מה ‪LIS‬‬
‫ממשק חוזר לקבלת הפענוח לתוך ה ‪LIS‬‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• דגימה‪ ,‬בלוקים‪ ,‬סליידים‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• הזנת פרטי המקרה למערכת יעודית‬
‫• סריקת סליידים בסורק מיוחד‬
‫(תהליך חדש)‬

‫• שיוך הסליידים (אוטומטית)‬
‫למטופל הרלוונטי‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• קבלת הסליידים ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• רישום התשובה במערכת ‪LIS‬‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• אין מיקרוסקופ‬

‫• פענוח בעזרת שני מסכים ‪2MP‬‬
‫• דוח תשובה איכותי תוך יכולות‬
‫שילוב תמונות‪ ,‬טמפלט מובנה וכדו‬

‫‪ ‬מחקר‬
‫‪ ‬דיאגנוסטיקה קלינית (ביופסיית מחט ערמונית)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אין צורך במיקרוסקופ‬
‫חינוך‪ ,‬הדרכה‪ ,‬ישיבות צוות‪,‬‬
‫הכנת מצגות‬
‫מדידות ועיבודים ממוחשבים‬
‫מענה מהיר למקרים דחופים ‪frozen section‬‬

‫‪ ‬זמינות של התמונה בכל מקום‬
‫‪ ‬טלא פתולוגיה‪ ,‬שיתוף מידע‪,‬חוות דעת שניה‬

‫‪ ‬שיפור יכולות הפענוח‪:‬‬
‫‪ ‬הצגת כמה תמונות בו זמנית‬
‫‪ ‬השוואה למקרים קודמים‬
‫‪ ‬אבטחת איכות משופרת‬
‫לעומת הסליידים‪:‬‬
‫אובדן סליידים‪ ,‬נזק וכדו'‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול מסודר של תהליך‬
‫העבודה בפתולוגיה‪,‬‬
‫מי עובד על איזה מקרה‬

‫‪ ‬חסרון עיקרי‪:‬‬
‫נפח מידע גדול מאוד‪ .‬ממוצע ‪ 2gb‬לסלייד‬
‫‪ 172,500 ‬סליידים בשיבא ב ‪2014‬‬
‫סה"כ כ ‪ 350‬טרה לשנה = ‪$175,000‬‬
‫(עלות לטרה דיסק ‪)$500‬‬
‫‪ ‬פאקס‪ :‬בדיקה ‪ ,50mb‬סה"כ ‪18tb‬‬
‫‪ ‬עלות מערכת כ ‪ $350,000‬וצפונה‬

‫סורק פתוח ותחנת עבודה‬

Oracle DB

Ventana scanner

Application:
Slis ,
Virtuoso

Emc storage 1tb

‫ שניות‬45 ,‫ סליידים‬360
‫לסריקת סלייד בהגדלה של‬
20 ‫פי‬

Infinidat storage 3tb
‫תחנה עבודה דו מסכית‬

Format:
Tif , Bif

‫‪ ‬נבדקו דגימות בתהליך מסורתי וניתנו תשובות‬
‫‪ ‬לאחר שבועיים נבדקו אותן דגימות באופן‬
‫דיגיטאלי וניתנו תשובות‬
‫תוצאות הפיילוט‪ :‬פענוח סלייד‬
‫מיקרוסקופ = דיגיטאלי‬

‫‪ ‬שאלות לדיון‪:‬‬
‫• שמירת סליידים כן‪/‬לא ?‬
‫• מחיקת נתונים דיגיטאליים לאחר תקופה כן‪/‬לא ?‬

‫‪‬‬

‫ב ‪ $1.98 2012‬ביליון‪,‬‬
‫ב ‪ $5.7 2020‬ביליון (הערכה)‬

‫‪ ‬מה מניע את השוק‪:‬‬
‫‪ ‬אוטומציה של התהליך הידני הקיים היום‬
‫‪ ‬מתן תשובות לחולים באזורים מרוחקים‬
‫‪ ‬מגבלות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬עלויות גבוהות מאוד‬
‫‪ ‬רגולציות מחמירות במטרה לקבל אישור ‪FDA‬‬
‫‪ ‬אתגר לבצע סטנדרטיזציה בטכנולוגיה כגון‬
‫בפורמט השמירה‬


Slide 5

‫מרכז רפואי שיבא‬
‫מצגת לכנס מערכות מידע ברפואה‬

‫מציג‪:‬‬
‫שימי ארנסט‬
‫מנהל מערכות מידע שיבא‬
‫יוני ‪2015‬‬

‫‪ ‬מבוא ‪ -‬מה זה פתולוגיה דיגיטאלית‬
‫‪ ‬תחילתו של הסיפור ‪ -‬פיילוט‬
‫‪ ‬תאור תהליך עבודה קיים וחדש‬

‫‪ ‬יתרונות ושימושים עיקריים‬
‫‪ ‬חסרונות עיקריים‬
‫‪ ‬תשתיות המערכת‬
‫‪ ‬תוצאות הפיילוט‬
‫‪ ‬מבט לעתיד‬

‫‪ 15 ‬שנה לאחר מהפיכת הפאקס‬
‫מגיעה מהפיכת פתולוגיה דיגיטאלית‬

‫‪ ‬שמירת הדגימה הפתולוגית‬
‫באופן דיגיטאלי במערכת‬
‫‪ ‬שיבא החליט להיות חלוץ בנושא ולבצע פיילוט‬
‫בו סליידים ישמרו באופן דיגיטאלי במחשב‬
‫‪ ‬חברת גאמידור נציגה בישראל של חברת‬
‫‪ VENTANA‬חברת בת של ‪ROSH‬‬

‫• להוכיח כי צפייה ופענוח תמונה דיגיטאלית‬
‫אינו נחות מצפייה ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• לבדוק כי הפתולוגים יכולים לעבוד עם‬
‫המערכת מבחינת‪ :‬אמינות‪ ,‬איתור מקרה‪,‬‬
‫מניפולציות ומדידות‪ ,‬איכות‪ ,‬רזולוציה וכדו'‬
‫• ממשקים‪ -‬בשלב הפיילוט הוחלט‪ -‬לא יפותחו‪:‬‬
‫דמוגרפיה‬
‫קבלת רשימת נבדקים מה ‪LIS‬‬
‫ממשק חוזר לקבלת הפענוח לתוך ה ‪LIS‬‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• דגימה‪ ,‬בלוקים‪ ,‬סליידים‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• הזנת פרטי המקרה למערכת יעודית‬
‫• סריקת סליידים בסורק מיוחד‬
‫(תהליך חדש)‬

‫• שיוך הסליידים (אוטומטית)‬
‫למטופל הרלוונטי‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• קבלת הסליידים ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• רישום התשובה במערכת ‪LIS‬‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• אין מיקרוסקופ‬

‫• פענוח בעזרת שני מסכים ‪2MP‬‬
‫• דוח תשובה איכותי תוך יכולות‬
‫שילוב תמונות‪ ,‬טמפלט מובנה וכדו‬

‫‪ ‬מחקר‬
‫‪ ‬דיאגנוסטיקה קלינית (ביופסיית מחט ערמונית)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אין צורך במיקרוסקופ‬
‫חינוך‪ ,‬הדרכה‪ ,‬ישיבות צוות‪,‬‬
‫הכנת מצגות‬
‫מדידות ועיבודים ממוחשבים‬
‫מענה מהיר למקרים דחופים ‪frozen section‬‬

‫‪ ‬זמינות של התמונה בכל מקום‬
‫‪ ‬טלא פתולוגיה‪ ,‬שיתוף מידע‪,‬חוות דעת שניה‬

‫‪ ‬שיפור יכולות הפענוח‪:‬‬
‫‪ ‬הצגת כמה תמונות בו זמנית‬
‫‪ ‬השוואה למקרים קודמים‬
‫‪ ‬אבטחת איכות משופרת‬
‫לעומת הסליידים‪:‬‬
‫אובדן סליידים‪ ,‬נזק וכדו'‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול מסודר של תהליך‬
‫העבודה בפתולוגיה‪,‬‬
‫מי עובד על איזה מקרה‬

‫‪ ‬חסרון עיקרי‪:‬‬
‫נפח מידע גדול מאוד‪ .‬ממוצע ‪ 2gb‬לסלייד‬
‫‪ 172,500 ‬סליידים בשיבא ב ‪2014‬‬
‫סה"כ כ ‪ 350‬טרה לשנה = ‪$175,000‬‬
‫(עלות לטרה דיסק ‪)$500‬‬
‫‪ ‬פאקס‪ :‬בדיקה ‪ ,50mb‬סה"כ ‪18tb‬‬
‫‪ ‬עלות מערכת כ ‪ $350,000‬וצפונה‬

‫סורק פתוח ותחנת עבודה‬

Oracle DB

Ventana scanner

Application:
Slis ,
Virtuoso

Emc storage 1tb

‫ שניות‬45 ,‫ סליידים‬360
‫לסריקת סלייד בהגדלה של‬
20 ‫פי‬

Infinidat storage 3tb
‫תחנה עבודה דו מסכית‬

Format:
Tif , Bif

‫‪ ‬נבדקו דגימות בתהליך מסורתי וניתנו תשובות‬
‫‪ ‬לאחר שבועיים נבדקו אותן דגימות באופן‬
‫דיגיטאלי וניתנו תשובות‬
‫תוצאות הפיילוט‪ :‬פענוח סלייד‬
‫מיקרוסקופ = דיגיטאלי‬

‫‪ ‬שאלות לדיון‪:‬‬
‫• שמירת סליידים כן‪/‬לא ?‬
‫• מחיקת נתונים דיגיטאליים לאחר תקופה כן‪/‬לא ?‬

‫‪‬‬

‫ב ‪ $1.98 2012‬ביליון‪,‬‬
‫ב ‪ $5.7 2020‬ביליון (הערכה)‬

‫‪ ‬מה מניע את השוק‪:‬‬
‫‪ ‬אוטומציה של התהליך הידני הקיים היום‬
‫‪ ‬מתן תשובות לחולים באזורים מרוחקים‬
‫‪ ‬מגבלות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬עלויות גבוהות מאוד‬
‫‪ ‬רגולציות מחמירות במטרה לקבל אישור ‪FDA‬‬
‫‪ ‬אתגר לבצע סטנדרטיזציה בטכנולוגיה כגון‬
‫בפורמט השמירה‬


Slide 6

‫מרכז רפואי שיבא‬
‫מצגת לכנס מערכות מידע ברפואה‬

‫מציג‪:‬‬
‫שימי ארנסט‬
‫מנהל מערכות מידע שיבא‬
‫יוני ‪2015‬‬

‫‪ ‬מבוא ‪ -‬מה זה פתולוגיה דיגיטאלית‬
‫‪ ‬תחילתו של הסיפור ‪ -‬פיילוט‬
‫‪ ‬תאור תהליך עבודה קיים וחדש‬

‫‪ ‬יתרונות ושימושים עיקריים‬
‫‪ ‬חסרונות עיקריים‬
‫‪ ‬תשתיות המערכת‬
‫‪ ‬תוצאות הפיילוט‬
‫‪ ‬מבט לעתיד‬

‫‪ 15 ‬שנה לאחר מהפיכת הפאקס‬
‫מגיעה מהפיכת פתולוגיה דיגיטאלית‬

‫‪ ‬שמירת הדגימה הפתולוגית‬
‫באופן דיגיטאלי במערכת‬
‫‪ ‬שיבא החליט להיות חלוץ בנושא ולבצע פיילוט‬
‫בו סליידים ישמרו באופן דיגיטאלי במחשב‬
‫‪ ‬חברת גאמידור נציגה בישראל של חברת‬
‫‪ VENTANA‬חברת בת של ‪ROSH‬‬

‫• להוכיח כי צפייה ופענוח תמונה דיגיטאלית‬
‫אינו נחות מצפייה ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• לבדוק כי הפתולוגים יכולים לעבוד עם‬
‫המערכת מבחינת‪ :‬אמינות‪ ,‬איתור מקרה‪,‬‬
‫מניפולציות ומדידות‪ ,‬איכות‪ ,‬רזולוציה וכדו'‬
‫• ממשקים‪ -‬בשלב הפיילוט הוחלט‪ -‬לא יפותחו‪:‬‬
‫דמוגרפיה‬
‫קבלת רשימת נבדקים מה ‪LIS‬‬
‫ממשק חוזר לקבלת הפענוח לתוך ה ‪LIS‬‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• דגימה‪ ,‬בלוקים‪ ,‬סליידים‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• הזנת פרטי המקרה למערכת יעודית‬
‫• סריקת סליידים בסורק מיוחד‬
‫(תהליך חדש)‬

‫• שיוך הסליידים (אוטומטית)‬
‫למטופל הרלוונטי‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• קבלת הסליידים ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• רישום התשובה במערכת ‪LIS‬‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• אין מיקרוסקופ‬

‫• פענוח בעזרת שני מסכים ‪2MP‬‬
‫• דוח תשובה איכותי תוך יכולות‬
‫שילוב תמונות‪ ,‬טמפלט מובנה וכדו‬

‫‪ ‬מחקר‬
‫‪ ‬דיאגנוסטיקה קלינית (ביופסיית מחט ערמונית)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אין צורך במיקרוסקופ‬
‫חינוך‪ ,‬הדרכה‪ ,‬ישיבות צוות‪,‬‬
‫הכנת מצגות‬
‫מדידות ועיבודים ממוחשבים‬
‫מענה מהיר למקרים דחופים ‪frozen section‬‬

‫‪ ‬זמינות של התמונה בכל מקום‬
‫‪ ‬טלא פתולוגיה‪ ,‬שיתוף מידע‪,‬חוות דעת שניה‬

‫‪ ‬שיפור יכולות הפענוח‪:‬‬
‫‪ ‬הצגת כמה תמונות בו זמנית‬
‫‪ ‬השוואה למקרים קודמים‬
‫‪ ‬אבטחת איכות משופרת‬
‫לעומת הסליידים‪:‬‬
‫אובדן סליידים‪ ,‬נזק וכדו'‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול מסודר של תהליך‬
‫העבודה בפתולוגיה‪,‬‬
‫מי עובד על איזה מקרה‬

‫‪ ‬חסרון עיקרי‪:‬‬
‫נפח מידע גדול מאוד‪ .‬ממוצע ‪ 2gb‬לסלייד‬
‫‪ 172,500 ‬סליידים בשיבא ב ‪2014‬‬
‫סה"כ כ ‪ 350‬טרה לשנה = ‪$175,000‬‬
‫(עלות לטרה דיסק ‪)$500‬‬
‫‪ ‬פאקס‪ :‬בדיקה ‪ ,50mb‬סה"כ ‪18tb‬‬
‫‪ ‬עלות מערכת כ ‪ $350,000‬וצפונה‬

‫סורק פתוח ותחנת עבודה‬

Oracle DB

Ventana scanner

Application:
Slis ,
Virtuoso

Emc storage 1tb

‫ שניות‬45 ,‫ סליידים‬360
‫לסריקת סלייד בהגדלה של‬
20 ‫פי‬

Infinidat storage 3tb
‫תחנה עבודה דו מסכית‬

Format:
Tif , Bif

‫‪ ‬נבדקו דגימות בתהליך מסורתי וניתנו תשובות‬
‫‪ ‬לאחר שבועיים נבדקו אותן דגימות באופן‬
‫דיגיטאלי וניתנו תשובות‬
‫תוצאות הפיילוט‪ :‬פענוח סלייד‬
‫מיקרוסקופ = דיגיטאלי‬

‫‪ ‬שאלות לדיון‪:‬‬
‫• שמירת סליידים כן‪/‬לא ?‬
‫• מחיקת נתונים דיגיטאליים לאחר תקופה כן‪/‬לא ?‬

‫‪‬‬

‫ב ‪ $1.98 2012‬ביליון‪,‬‬
‫ב ‪ $5.7 2020‬ביליון (הערכה)‬

‫‪ ‬מה מניע את השוק‪:‬‬
‫‪ ‬אוטומציה של התהליך הידני הקיים היום‬
‫‪ ‬מתן תשובות לחולים באזורים מרוחקים‬
‫‪ ‬מגבלות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬עלויות גבוהות מאוד‬
‫‪ ‬רגולציות מחמירות במטרה לקבל אישור ‪FDA‬‬
‫‪ ‬אתגר לבצע סטנדרטיזציה בטכנולוגיה כגון‬
‫בפורמט השמירה‬


Slide 7

‫מרכז רפואי שיבא‬
‫מצגת לכנס מערכות מידע ברפואה‬

‫מציג‪:‬‬
‫שימי ארנסט‬
‫מנהל מערכות מידע שיבא‬
‫יוני ‪2015‬‬

‫‪ ‬מבוא ‪ -‬מה זה פתולוגיה דיגיטאלית‬
‫‪ ‬תחילתו של הסיפור ‪ -‬פיילוט‬
‫‪ ‬תאור תהליך עבודה קיים וחדש‬

‫‪ ‬יתרונות ושימושים עיקריים‬
‫‪ ‬חסרונות עיקריים‬
‫‪ ‬תשתיות המערכת‬
‫‪ ‬תוצאות הפיילוט‬
‫‪ ‬מבט לעתיד‬

‫‪ 15 ‬שנה לאחר מהפיכת הפאקס‬
‫מגיעה מהפיכת פתולוגיה דיגיטאלית‬

‫‪ ‬שמירת הדגימה הפתולוגית‬
‫באופן דיגיטאלי במערכת‬
‫‪ ‬שיבא החליט להיות חלוץ בנושא ולבצע פיילוט‬
‫בו סליידים ישמרו באופן דיגיטאלי במחשב‬
‫‪ ‬חברת גאמידור נציגה בישראל של חברת‬
‫‪ VENTANA‬חברת בת של ‪ROSH‬‬

‫• להוכיח כי צפייה ופענוח תמונה דיגיטאלית‬
‫אינו נחות מצפייה ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• לבדוק כי הפתולוגים יכולים לעבוד עם‬
‫המערכת מבחינת‪ :‬אמינות‪ ,‬איתור מקרה‪,‬‬
‫מניפולציות ומדידות‪ ,‬איכות‪ ,‬רזולוציה וכדו'‬
‫• ממשקים‪ -‬בשלב הפיילוט הוחלט‪ -‬לא יפותחו‪:‬‬
‫דמוגרפיה‬
‫קבלת רשימת נבדקים מה ‪LIS‬‬
‫ממשק חוזר לקבלת הפענוח לתוך ה ‪LIS‬‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• דגימה‪ ,‬בלוקים‪ ,‬סליידים‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• הזנת פרטי המקרה למערכת יעודית‬
‫• סריקת סליידים בסורק מיוחד‬
‫(תהליך חדש)‬

‫• שיוך הסליידים (אוטומטית)‬
‫למטופל הרלוונטי‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• קבלת הסליידים ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• רישום התשובה במערכת ‪LIS‬‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• אין מיקרוסקופ‬

‫• פענוח בעזרת שני מסכים ‪2MP‬‬
‫• דוח תשובה איכותי תוך יכולות‬
‫שילוב תמונות‪ ,‬טמפלט מובנה וכדו‬

‫‪ ‬מחקר‬
‫‪ ‬דיאגנוסטיקה קלינית (ביופסיית מחט ערמונית)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אין צורך במיקרוסקופ‬
‫חינוך‪ ,‬הדרכה‪ ,‬ישיבות צוות‪,‬‬
‫הכנת מצגות‬
‫מדידות ועיבודים ממוחשבים‬
‫מענה מהיר למקרים דחופים ‪frozen section‬‬

‫‪ ‬זמינות של התמונה בכל מקום‬
‫‪ ‬טלא פתולוגיה‪ ,‬שיתוף מידע‪,‬חוות דעת שניה‬

‫‪ ‬שיפור יכולות הפענוח‪:‬‬
‫‪ ‬הצגת כמה תמונות בו זמנית‬
‫‪ ‬השוואה למקרים קודמים‬
‫‪ ‬אבטחת איכות משופרת‬
‫לעומת הסליידים‪:‬‬
‫אובדן סליידים‪ ,‬נזק וכדו'‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול מסודר של תהליך‬
‫העבודה בפתולוגיה‪,‬‬
‫מי עובד על איזה מקרה‬

‫‪ ‬חסרון עיקרי‪:‬‬
‫נפח מידע גדול מאוד‪ .‬ממוצע ‪ 2gb‬לסלייד‬
‫‪ 172,500 ‬סליידים בשיבא ב ‪2014‬‬
‫סה"כ כ ‪ 350‬טרה לשנה = ‪$175,000‬‬
‫(עלות לטרה דיסק ‪)$500‬‬
‫‪ ‬פאקס‪ :‬בדיקה ‪ ,50mb‬סה"כ ‪18tb‬‬
‫‪ ‬עלות מערכת כ ‪ $350,000‬וצפונה‬

‫סורק פתוח ותחנת עבודה‬

Oracle DB

Ventana scanner

Application:
Slis ,
Virtuoso

Emc storage 1tb

‫ שניות‬45 ,‫ סליידים‬360
‫לסריקת סלייד בהגדלה של‬
20 ‫פי‬

Infinidat storage 3tb
‫תחנה עבודה דו מסכית‬

Format:
Tif , Bif

‫‪ ‬נבדקו דגימות בתהליך מסורתי וניתנו תשובות‬
‫‪ ‬לאחר שבועיים נבדקו אותן דגימות באופן‬
‫דיגיטאלי וניתנו תשובות‬
‫תוצאות הפיילוט‪ :‬פענוח סלייד‬
‫מיקרוסקופ = דיגיטאלי‬

‫‪ ‬שאלות לדיון‪:‬‬
‫• שמירת סליידים כן‪/‬לא ?‬
‫• מחיקת נתונים דיגיטאליים לאחר תקופה כן‪/‬לא ?‬

‫‪‬‬

‫ב ‪ $1.98 2012‬ביליון‪,‬‬
‫ב ‪ $5.7 2020‬ביליון (הערכה)‬

‫‪ ‬מה מניע את השוק‪:‬‬
‫‪ ‬אוטומציה של התהליך הידני הקיים היום‬
‫‪ ‬מתן תשובות לחולים באזורים מרוחקים‬
‫‪ ‬מגבלות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬עלויות גבוהות מאוד‬
‫‪ ‬רגולציות מחמירות במטרה לקבל אישור ‪FDA‬‬
‫‪ ‬אתגר לבצע סטנדרטיזציה בטכנולוגיה כגון‬
‫בפורמט השמירה‬


Slide 8

‫מרכז רפואי שיבא‬
‫מצגת לכנס מערכות מידע ברפואה‬

‫מציג‪:‬‬
‫שימי ארנסט‬
‫מנהל מערכות מידע שיבא‬
‫יוני ‪2015‬‬

‫‪ ‬מבוא ‪ -‬מה זה פתולוגיה דיגיטאלית‬
‫‪ ‬תחילתו של הסיפור ‪ -‬פיילוט‬
‫‪ ‬תאור תהליך עבודה קיים וחדש‬

‫‪ ‬יתרונות ושימושים עיקריים‬
‫‪ ‬חסרונות עיקריים‬
‫‪ ‬תשתיות המערכת‬
‫‪ ‬תוצאות הפיילוט‬
‫‪ ‬מבט לעתיד‬

‫‪ 15 ‬שנה לאחר מהפיכת הפאקס‬
‫מגיעה מהפיכת פתולוגיה דיגיטאלית‬

‫‪ ‬שמירת הדגימה הפתולוגית‬
‫באופן דיגיטאלי במערכת‬
‫‪ ‬שיבא החליט להיות חלוץ בנושא ולבצע פיילוט‬
‫בו סליידים ישמרו באופן דיגיטאלי במחשב‬
‫‪ ‬חברת גאמידור נציגה בישראל של חברת‬
‫‪ VENTANA‬חברת בת של ‪ROSH‬‬

‫• להוכיח כי צפייה ופענוח תמונה דיגיטאלית‬
‫אינו נחות מצפייה ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• לבדוק כי הפתולוגים יכולים לעבוד עם‬
‫המערכת מבחינת‪ :‬אמינות‪ ,‬איתור מקרה‪,‬‬
‫מניפולציות ומדידות‪ ,‬איכות‪ ,‬רזולוציה וכדו'‬
‫• ממשקים‪ -‬בשלב הפיילוט הוחלט‪ -‬לא יפותחו‪:‬‬
‫דמוגרפיה‬
‫קבלת רשימת נבדקים מה ‪LIS‬‬
‫ממשק חוזר לקבלת הפענוח לתוך ה ‪LIS‬‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• דגימה‪ ,‬בלוקים‪ ,‬סליידים‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• הזנת פרטי המקרה למערכת יעודית‬
‫• סריקת סליידים בסורק מיוחד‬
‫(תהליך חדש)‬

‫• שיוך הסליידים (אוטומטית)‬
‫למטופל הרלוונטי‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• קבלת הסליידים ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• רישום התשובה במערכת ‪LIS‬‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• אין מיקרוסקופ‬

‫• פענוח בעזרת שני מסכים ‪2MP‬‬
‫• דוח תשובה איכותי תוך יכולות‬
‫שילוב תמונות‪ ,‬טמפלט מובנה וכדו‬

‫‪ ‬מחקר‬
‫‪ ‬דיאגנוסטיקה קלינית (ביופסיית מחט ערמונית)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אין צורך במיקרוסקופ‬
‫חינוך‪ ,‬הדרכה‪ ,‬ישיבות צוות‪,‬‬
‫הכנת מצגות‬
‫מדידות ועיבודים ממוחשבים‬
‫מענה מהיר למקרים דחופים ‪frozen section‬‬

‫‪ ‬זמינות של התמונה בכל מקום‬
‫‪ ‬טלא פתולוגיה‪ ,‬שיתוף מידע‪,‬חוות דעת שניה‬

‫‪ ‬שיפור יכולות הפענוח‪:‬‬
‫‪ ‬הצגת כמה תמונות בו זמנית‬
‫‪ ‬השוואה למקרים קודמים‬
‫‪ ‬אבטחת איכות משופרת‬
‫לעומת הסליידים‪:‬‬
‫אובדן סליידים‪ ,‬נזק וכדו'‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול מסודר של תהליך‬
‫העבודה בפתולוגיה‪,‬‬
‫מי עובד על איזה מקרה‬

‫‪ ‬חסרון עיקרי‪:‬‬
‫נפח מידע גדול מאוד‪ .‬ממוצע ‪ 2gb‬לסלייד‬
‫‪ 172,500 ‬סליידים בשיבא ב ‪2014‬‬
‫סה"כ כ ‪ 350‬טרה לשנה = ‪$175,000‬‬
‫(עלות לטרה דיסק ‪)$500‬‬
‫‪ ‬פאקס‪ :‬בדיקה ‪ ,50mb‬סה"כ ‪18tb‬‬
‫‪ ‬עלות מערכת כ ‪ $350,000‬וצפונה‬

‫סורק פתוח ותחנת עבודה‬

Oracle DB

Ventana scanner

Application:
Slis ,
Virtuoso

Emc storage 1tb

‫ שניות‬45 ,‫ סליידים‬360
‫לסריקת סלייד בהגדלה של‬
20 ‫פי‬

Infinidat storage 3tb
‫תחנה עבודה דו מסכית‬

Format:
Tif , Bif

‫‪ ‬נבדקו דגימות בתהליך מסורתי וניתנו תשובות‬
‫‪ ‬לאחר שבועיים נבדקו אותן דגימות באופן‬
‫דיגיטאלי וניתנו תשובות‬
‫תוצאות הפיילוט‪ :‬פענוח סלייד‬
‫מיקרוסקופ = דיגיטאלי‬

‫‪ ‬שאלות לדיון‪:‬‬
‫• שמירת סליידים כן‪/‬לא ?‬
‫• מחיקת נתונים דיגיטאליים לאחר תקופה כן‪/‬לא ?‬

‫‪‬‬

‫ב ‪ $1.98 2012‬ביליון‪,‬‬
‫ב ‪ $5.7 2020‬ביליון (הערכה)‬

‫‪ ‬מה מניע את השוק‪:‬‬
‫‪ ‬אוטומציה של התהליך הידני הקיים היום‬
‫‪ ‬מתן תשובות לחולים באזורים מרוחקים‬
‫‪ ‬מגבלות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬עלויות גבוהות מאוד‬
‫‪ ‬רגולציות מחמירות במטרה לקבל אישור ‪FDA‬‬
‫‪ ‬אתגר לבצע סטנדרטיזציה בטכנולוגיה כגון‬
‫בפורמט השמירה‬


Slide 9

‫מרכז רפואי שיבא‬
‫מצגת לכנס מערכות מידע ברפואה‬

‫מציג‪:‬‬
‫שימי ארנסט‬
‫מנהל מערכות מידע שיבא‬
‫יוני ‪2015‬‬

‫‪ ‬מבוא ‪ -‬מה זה פתולוגיה דיגיטאלית‬
‫‪ ‬תחילתו של הסיפור ‪ -‬פיילוט‬
‫‪ ‬תאור תהליך עבודה קיים וחדש‬

‫‪ ‬יתרונות ושימושים עיקריים‬
‫‪ ‬חסרונות עיקריים‬
‫‪ ‬תשתיות המערכת‬
‫‪ ‬תוצאות הפיילוט‬
‫‪ ‬מבט לעתיד‬

‫‪ 15 ‬שנה לאחר מהפיכת הפאקס‬
‫מגיעה מהפיכת פתולוגיה דיגיטאלית‬

‫‪ ‬שמירת הדגימה הפתולוגית‬
‫באופן דיגיטאלי במערכת‬
‫‪ ‬שיבא החליט להיות חלוץ בנושא ולבצע פיילוט‬
‫בו סליידים ישמרו באופן דיגיטאלי במחשב‬
‫‪ ‬חברת גאמידור נציגה בישראל של חברת‬
‫‪ VENTANA‬חברת בת של ‪ROSH‬‬

‫• להוכיח כי צפייה ופענוח תמונה דיגיטאלית‬
‫אינו נחות מצפייה ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• לבדוק כי הפתולוגים יכולים לעבוד עם‬
‫המערכת מבחינת‪ :‬אמינות‪ ,‬איתור מקרה‪,‬‬
‫מניפולציות ומדידות‪ ,‬איכות‪ ,‬רזולוציה וכדו'‬
‫• ממשקים‪ -‬בשלב הפיילוט הוחלט‪ -‬לא יפותחו‪:‬‬
‫דמוגרפיה‬
‫קבלת רשימת נבדקים מה ‪LIS‬‬
‫ממשק חוזר לקבלת הפענוח לתוך ה ‪LIS‬‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• דגימה‪ ,‬בלוקים‪ ,‬סליידים‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• הזנת פרטי המקרה למערכת יעודית‬
‫• סריקת סליידים בסורק מיוחד‬
‫(תהליך חדש)‬

‫• שיוך הסליידים (אוטומטית)‬
‫למטופל הרלוונטי‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• קבלת הסליידים ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• רישום התשובה במערכת ‪LIS‬‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• אין מיקרוסקופ‬

‫• פענוח בעזרת שני מסכים ‪2MP‬‬
‫• דוח תשובה איכותי תוך יכולות‬
‫שילוב תמונות‪ ,‬טמפלט מובנה וכדו‬

‫‪ ‬מחקר‬
‫‪ ‬דיאגנוסטיקה קלינית (ביופסיית מחט ערמונית)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אין צורך במיקרוסקופ‬
‫חינוך‪ ,‬הדרכה‪ ,‬ישיבות צוות‪,‬‬
‫הכנת מצגות‬
‫מדידות ועיבודים ממוחשבים‬
‫מענה מהיר למקרים דחופים ‪frozen section‬‬

‫‪ ‬זמינות של התמונה בכל מקום‬
‫‪ ‬טלא פתולוגיה‪ ,‬שיתוף מידע‪,‬חוות דעת שניה‬

‫‪ ‬שיפור יכולות הפענוח‪:‬‬
‫‪ ‬הצגת כמה תמונות בו זמנית‬
‫‪ ‬השוואה למקרים קודמים‬
‫‪ ‬אבטחת איכות משופרת‬
‫לעומת הסליידים‪:‬‬
‫אובדן סליידים‪ ,‬נזק וכדו'‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול מסודר של תהליך‬
‫העבודה בפתולוגיה‪,‬‬
‫מי עובד על איזה מקרה‬

‫‪ ‬חסרון עיקרי‪:‬‬
‫נפח מידע גדול מאוד‪ .‬ממוצע ‪ 2gb‬לסלייד‬
‫‪ 172,500 ‬סליידים בשיבא ב ‪2014‬‬
‫סה"כ כ ‪ 350‬טרה לשנה = ‪$175,000‬‬
‫(עלות לטרה דיסק ‪)$500‬‬
‫‪ ‬פאקס‪ :‬בדיקה ‪ ,50mb‬סה"כ ‪18tb‬‬
‫‪ ‬עלות מערכת כ ‪ $350,000‬וצפונה‬

‫סורק פתוח ותחנת עבודה‬

Oracle DB

Ventana scanner

Application:
Slis ,
Virtuoso

Emc storage 1tb

‫ שניות‬45 ,‫ סליידים‬360
‫לסריקת סלייד בהגדלה של‬
20 ‫פי‬

Infinidat storage 3tb
‫תחנה עבודה דו מסכית‬

Format:
Tif , Bif

‫‪ ‬נבדקו דגימות בתהליך מסורתי וניתנו תשובות‬
‫‪ ‬לאחר שבועיים נבדקו אותן דגימות באופן‬
‫דיגיטאלי וניתנו תשובות‬
‫תוצאות הפיילוט‪ :‬פענוח סלייד‬
‫מיקרוסקופ = דיגיטאלי‬

‫‪ ‬שאלות לדיון‪:‬‬
‫• שמירת סליידים כן‪/‬לא ?‬
‫• מחיקת נתונים דיגיטאליים לאחר תקופה כן‪/‬לא ?‬

‫‪‬‬

‫ב ‪ $1.98 2012‬ביליון‪,‬‬
‫ב ‪ $5.7 2020‬ביליון (הערכה)‬

‫‪ ‬מה מניע את השוק‪:‬‬
‫‪ ‬אוטומציה של התהליך הידני הקיים היום‬
‫‪ ‬מתן תשובות לחולים באזורים מרוחקים‬
‫‪ ‬מגבלות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬עלויות גבוהות מאוד‬
‫‪ ‬רגולציות מחמירות במטרה לקבל אישור ‪FDA‬‬
‫‪ ‬אתגר לבצע סטנדרטיזציה בטכנולוגיה כגון‬
‫בפורמט השמירה‬


Slide 10

‫מרכז רפואי שיבא‬
‫מצגת לכנס מערכות מידע ברפואה‬

‫מציג‪:‬‬
‫שימי ארנסט‬
‫מנהל מערכות מידע שיבא‬
‫יוני ‪2015‬‬

‫‪ ‬מבוא ‪ -‬מה זה פתולוגיה דיגיטאלית‬
‫‪ ‬תחילתו של הסיפור ‪ -‬פיילוט‬
‫‪ ‬תאור תהליך עבודה קיים וחדש‬

‫‪ ‬יתרונות ושימושים עיקריים‬
‫‪ ‬חסרונות עיקריים‬
‫‪ ‬תשתיות המערכת‬
‫‪ ‬תוצאות הפיילוט‬
‫‪ ‬מבט לעתיד‬

‫‪ 15 ‬שנה לאחר מהפיכת הפאקס‬
‫מגיעה מהפיכת פתולוגיה דיגיטאלית‬

‫‪ ‬שמירת הדגימה הפתולוגית‬
‫באופן דיגיטאלי במערכת‬
‫‪ ‬שיבא החליט להיות חלוץ בנושא ולבצע פיילוט‬
‫בו סליידים ישמרו באופן דיגיטאלי במחשב‬
‫‪ ‬חברת גאמידור נציגה בישראל של חברת‬
‫‪ VENTANA‬חברת בת של ‪ROSH‬‬

‫• להוכיח כי צפייה ופענוח תמונה דיגיטאלית‬
‫אינו נחות מצפייה ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• לבדוק כי הפתולוגים יכולים לעבוד עם‬
‫המערכת מבחינת‪ :‬אמינות‪ ,‬איתור מקרה‪,‬‬
‫מניפולציות ומדידות‪ ,‬איכות‪ ,‬רזולוציה וכדו'‬
‫• ממשקים‪ -‬בשלב הפיילוט הוחלט‪ -‬לא יפותחו‪:‬‬
‫דמוגרפיה‬
‫קבלת רשימת נבדקים מה ‪LIS‬‬
‫ממשק חוזר לקבלת הפענוח לתוך ה ‪LIS‬‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• דגימה‪ ,‬בלוקים‪ ,‬סליידים‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• הזנת פרטי המקרה למערכת יעודית‬
‫• סריקת סליידים בסורק מיוחד‬
‫(תהליך חדש)‬

‫• שיוך הסליידים (אוטומטית)‬
‫למטופל הרלוונטי‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• קבלת הסליידים ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• רישום התשובה במערכת ‪LIS‬‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• אין מיקרוסקופ‬

‫• פענוח בעזרת שני מסכים ‪2MP‬‬
‫• דוח תשובה איכותי תוך יכולות‬
‫שילוב תמונות‪ ,‬טמפלט מובנה וכדו‬

‫‪ ‬מחקר‬
‫‪ ‬דיאגנוסטיקה קלינית (ביופסיית מחט ערמונית)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אין צורך במיקרוסקופ‬
‫חינוך‪ ,‬הדרכה‪ ,‬ישיבות צוות‪,‬‬
‫הכנת מצגות‬
‫מדידות ועיבודים ממוחשבים‬
‫מענה מהיר למקרים דחופים ‪frozen section‬‬

‫‪ ‬זמינות של התמונה בכל מקום‬
‫‪ ‬טלא פתולוגיה‪ ,‬שיתוף מידע‪,‬חוות דעת שניה‬

‫‪ ‬שיפור יכולות הפענוח‪:‬‬
‫‪ ‬הצגת כמה תמונות בו זמנית‬
‫‪ ‬השוואה למקרים קודמים‬
‫‪ ‬אבטחת איכות משופרת‬
‫לעומת הסליידים‪:‬‬
‫אובדן סליידים‪ ,‬נזק וכדו'‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול מסודר של תהליך‬
‫העבודה בפתולוגיה‪,‬‬
‫מי עובד על איזה מקרה‬

‫‪ ‬חסרון עיקרי‪:‬‬
‫נפח מידע גדול מאוד‪ .‬ממוצע ‪ 2gb‬לסלייד‬
‫‪ 172,500 ‬סליידים בשיבא ב ‪2014‬‬
‫סה"כ כ ‪ 350‬טרה לשנה = ‪$175,000‬‬
‫(עלות לטרה דיסק ‪)$500‬‬
‫‪ ‬פאקס‪ :‬בדיקה ‪ ,50mb‬סה"כ ‪18tb‬‬
‫‪ ‬עלות מערכת כ ‪ $350,000‬וצפונה‬

‫סורק פתוח ותחנת עבודה‬

Oracle DB

Ventana scanner

Application:
Slis ,
Virtuoso

Emc storage 1tb

‫ שניות‬45 ,‫ סליידים‬360
‫לסריקת סלייד בהגדלה של‬
20 ‫פי‬

Infinidat storage 3tb
‫תחנה עבודה דו מסכית‬

Format:
Tif , Bif

‫‪ ‬נבדקו דגימות בתהליך מסורתי וניתנו תשובות‬
‫‪ ‬לאחר שבועיים נבדקו אותן דגימות באופן‬
‫דיגיטאלי וניתנו תשובות‬
‫תוצאות הפיילוט‪ :‬פענוח סלייד‬
‫מיקרוסקופ = דיגיטאלי‬

‫‪ ‬שאלות לדיון‪:‬‬
‫• שמירת סליידים כן‪/‬לא ?‬
‫• מחיקת נתונים דיגיטאליים לאחר תקופה כן‪/‬לא ?‬

‫‪‬‬

‫ב ‪ $1.98 2012‬ביליון‪,‬‬
‫ב ‪ $5.7 2020‬ביליון (הערכה)‬

‫‪ ‬מה מניע את השוק‪:‬‬
‫‪ ‬אוטומציה של התהליך הידני הקיים היום‬
‫‪ ‬מתן תשובות לחולים באזורים מרוחקים‬
‫‪ ‬מגבלות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬עלויות גבוהות מאוד‬
‫‪ ‬רגולציות מחמירות במטרה לקבל אישור ‪FDA‬‬
‫‪ ‬אתגר לבצע סטנדרטיזציה בטכנולוגיה כגון‬
‫בפורמט השמירה‬


Slide 11

‫מרכז רפואי שיבא‬
‫מצגת לכנס מערכות מידע ברפואה‬

‫מציג‪:‬‬
‫שימי ארנסט‬
‫מנהל מערכות מידע שיבא‬
‫יוני ‪2015‬‬

‫‪ ‬מבוא ‪ -‬מה זה פתולוגיה דיגיטאלית‬
‫‪ ‬תחילתו של הסיפור ‪ -‬פיילוט‬
‫‪ ‬תאור תהליך עבודה קיים וחדש‬

‫‪ ‬יתרונות ושימושים עיקריים‬
‫‪ ‬חסרונות עיקריים‬
‫‪ ‬תשתיות המערכת‬
‫‪ ‬תוצאות הפיילוט‬
‫‪ ‬מבט לעתיד‬

‫‪ 15 ‬שנה לאחר מהפיכת הפאקס‬
‫מגיעה מהפיכת פתולוגיה דיגיטאלית‬

‫‪ ‬שמירת הדגימה הפתולוגית‬
‫באופן דיגיטאלי במערכת‬
‫‪ ‬שיבא החליט להיות חלוץ בנושא ולבצע פיילוט‬
‫בו סליידים ישמרו באופן דיגיטאלי במחשב‬
‫‪ ‬חברת גאמידור נציגה בישראל של חברת‬
‫‪ VENTANA‬חברת בת של ‪ROSH‬‬

‫• להוכיח כי צפייה ופענוח תמונה דיגיטאלית‬
‫אינו נחות מצפייה ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• לבדוק כי הפתולוגים יכולים לעבוד עם‬
‫המערכת מבחינת‪ :‬אמינות‪ ,‬איתור מקרה‪,‬‬
‫מניפולציות ומדידות‪ ,‬איכות‪ ,‬רזולוציה וכדו'‬
‫• ממשקים‪ -‬בשלב הפיילוט הוחלט‪ -‬לא יפותחו‪:‬‬
‫דמוגרפיה‬
‫קבלת רשימת נבדקים מה ‪LIS‬‬
‫ממשק חוזר לקבלת הפענוח לתוך ה ‪LIS‬‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• דגימה‪ ,‬בלוקים‪ ,‬סליידים‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• הזנת פרטי המקרה למערכת יעודית‬
‫• סריקת סליידים בסורק מיוחד‬
‫(תהליך חדש)‬

‫• שיוך הסליידים (אוטומטית)‬
‫למטופל הרלוונטי‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• קבלת הסליידים ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• רישום התשובה במערכת ‪LIS‬‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• אין מיקרוסקופ‬

‫• פענוח בעזרת שני מסכים ‪2MP‬‬
‫• דוח תשובה איכותי תוך יכולות‬
‫שילוב תמונות‪ ,‬טמפלט מובנה וכדו‬

‫‪ ‬מחקר‬
‫‪ ‬דיאגנוסטיקה קלינית (ביופסיית מחט ערמונית)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אין צורך במיקרוסקופ‬
‫חינוך‪ ,‬הדרכה‪ ,‬ישיבות צוות‪,‬‬
‫הכנת מצגות‬
‫מדידות ועיבודים ממוחשבים‬
‫מענה מהיר למקרים דחופים ‪frozen section‬‬

‫‪ ‬זמינות של התמונה בכל מקום‬
‫‪ ‬טלא פתולוגיה‪ ,‬שיתוף מידע‪,‬חוות דעת שניה‬

‫‪ ‬שיפור יכולות הפענוח‪:‬‬
‫‪ ‬הצגת כמה תמונות בו זמנית‬
‫‪ ‬השוואה למקרים קודמים‬
‫‪ ‬אבטחת איכות משופרת‬
‫לעומת הסליידים‪:‬‬
‫אובדן סליידים‪ ,‬נזק וכדו'‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול מסודר של תהליך‬
‫העבודה בפתולוגיה‪,‬‬
‫מי עובד על איזה מקרה‬

‫‪ ‬חסרון עיקרי‪:‬‬
‫נפח מידע גדול מאוד‪ .‬ממוצע ‪ 2gb‬לסלייד‬
‫‪ 172,500 ‬סליידים בשיבא ב ‪2014‬‬
‫סה"כ כ ‪ 350‬טרה לשנה = ‪$175,000‬‬
‫(עלות לטרה דיסק ‪)$500‬‬
‫‪ ‬פאקס‪ :‬בדיקה ‪ ,50mb‬סה"כ ‪18tb‬‬
‫‪ ‬עלות מערכת כ ‪ $350,000‬וצפונה‬

‫סורק פתוח ותחנת עבודה‬

Oracle DB

Ventana scanner

Application:
Slis ,
Virtuoso

Emc storage 1tb

‫ שניות‬45 ,‫ סליידים‬360
‫לסריקת סלייד בהגדלה של‬
20 ‫פי‬

Infinidat storage 3tb
‫תחנה עבודה דו מסכית‬

Format:
Tif , Bif

‫‪ ‬נבדקו דגימות בתהליך מסורתי וניתנו תשובות‬
‫‪ ‬לאחר שבועיים נבדקו אותן דגימות באופן‬
‫דיגיטאלי וניתנו תשובות‬
‫תוצאות הפיילוט‪ :‬פענוח סלייד‬
‫מיקרוסקופ = דיגיטאלי‬

‫‪ ‬שאלות לדיון‪:‬‬
‫• שמירת סליידים כן‪/‬לא ?‬
‫• מחיקת נתונים דיגיטאליים לאחר תקופה כן‪/‬לא ?‬

‫‪‬‬

‫ב ‪ $1.98 2012‬ביליון‪,‬‬
‫ב ‪ $5.7 2020‬ביליון (הערכה)‬

‫‪ ‬מה מניע את השוק‪:‬‬
‫‪ ‬אוטומציה של התהליך הידני הקיים היום‬
‫‪ ‬מתן תשובות לחולים באזורים מרוחקים‬
‫‪ ‬מגבלות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬עלויות גבוהות מאוד‬
‫‪ ‬רגולציות מחמירות במטרה לקבל אישור ‪FDA‬‬
‫‪ ‬אתגר לבצע סטנדרטיזציה בטכנולוגיה כגון‬
‫בפורמט השמירה‬


Slide 12

‫מרכז רפואי שיבא‬
‫מצגת לכנס מערכות מידע ברפואה‬

‫מציג‪:‬‬
‫שימי ארנסט‬
‫מנהל מערכות מידע שיבא‬
‫יוני ‪2015‬‬

‫‪ ‬מבוא ‪ -‬מה זה פתולוגיה דיגיטאלית‬
‫‪ ‬תחילתו של הסיפור ‪ -‬פיילוט‬
‫‪ ‬תאור תהליך עבודה קיים וחדש‬

‫‪ ‬יתרונות ושימושים עיקריים‬
‫‪ ‬חסרונות עיקריים‬
‫‪ ‬תשתיות המערכת‬
‫‪ ‬תוצאות הפיילוט‬
‫‪ ‬מבט לעתיד‬

‫‪ 15 ‬שנה לאחר מהפיכת הפאקס‬
‫מגיעה מהפיכת פתולוגיה דיגיטאלית‬

‫‪ ‬שמירת הדגימה הפתולוגית‬
‫באופן דיגיטאלי במערכת‬
‫‪ ‬שיבא החליט להיות חלוץ בנושא ולבצע פיילוט‬
‫בו סליידים ישמרו באופן דיגיטאלי במחשב‬
‫‪ ‬חברת גאמידור נציגה בישראל של חברת‬
‫‪ VENTANA‬חברת בת של ‪ROSH‬‬

‫• להוכיח כי צפייה ופענוח תמונה דיגיטאלית‬
‫אינו נחות מצפייה ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• לבדוק כי הפתולוגים יכולים לעבוד עם‬
‫המערכת מבחינת‪ :‬אמינות‪ ,‬איתור מקרה‪,‬‬
‫מניפולציות ומדידות‪ ,‬איכות‪ ,‬רזולוציה וכדו'‬
‫• ממשקים‪ -‬בשלב הפיילוט הוחלט‪ -‬לא יפותחו‪:‬‬
‫דמוגרפיה‬
‫קבלת רשימת נבדקים מה ‪LIS‬‬
‫ממשק חוזר לקבלת הפענוח לתוך ה ‪LIS‬‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• דגימה‪ ,‬בלוקים‪ ,‬סליידים‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• הזנת פרטי המקרה למערכת יעודית‬
‫• סריקת סליידים בסורק מיוחד‬
‫(תהליך חדש)‬

‫• שיוך הסליידים (אוטומטית)‬
‫למטופל הרלוונטי‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• קבלת הסליידים ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• רישום התשובה במערכת ‪LIS‬‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• אין מיקרוסקופ‬

‫• פענוח בעזרת שני מסכים ‪2MP‬‬
‫• דוח תשובה איכותי תוך יכולות‬
‫שילוב תמונות‪ ,‬טמפלט מובנה וכדו‬

‫‪ ‬מחקר‬
‫‪ ‬דיאגנוסטיקה קלינית (ביופסיית מחט ערמונית)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אין צורך במיקרוסקופ‬
‫חינוך‪ ,‬הדרכה‪ ,‬ישיבות צוות‪,‬‬
‫הכנת מצגות‬
‫מדידות ועיבודים ממוחשבים‬
‫מענה מהיר למקרים דחופים ‪frozen section‬‬

‫‪ ‬זמינות של התמונה בכל מקום‬
‫‪ ‬טלא פתולוגיה‪ ,‬שיתוף מידע‪,‬חוות דעת שניה‬

‫‪ ‬שיפור יכולות הפענוח‪:‬‬
‫‪ ‬הצגת כמה תמונות בו זמנית‬
‫‪ ‬השוואה למקרים קודמים‬
‫‪ ‬אבטחת איכות משופרת‬
‫לעומת הסליידים‪:‬‬
‫אובדן סליידים‪ ,‬נזק וכדו'‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול מסודר של תהליך‬
‫העבודה בפתולוגיה‪,‬‬
‫מי עובד על איזה מקרה‬

‫‪ ‬חסרון עיקרי‪:‬‬
‫נפח מידע גדול מאוד‪ .‬ממוצע ‪ 2gb‬לסלייד‬
‫‪ 172,500 ‬סליידים בשיבא ב ‪2014‬‬
‫סה"כ כ ‪ 350‬טרה לשנה = ‪$175,000‬‬
‫(עלות לטרה דיסק ‪)$500‬‬
‫‪ ‬פאקס‪ :‬בדיקה ‪ ,50mb‬סה"כ ‪18tb‬‬
‫‪ ‬עלות מערכת כ ‪ $350,000‬וצפונה‬

‫סורק פתוח ותחנת עבודה‬

Oracle DB

Ventana scanner

Application:
Slis ,
Virtuoso

Emc storage 1tb

‫ שניות‬45 ,‫ סליידים‬360
‫לסריקת סלייד בהגדלה של‬
20 ‫פי‬

Infinidat storage 3tb
‫תחנה עבודה דו מסכית‬

Format:
Tif , Bif

‫‪ ‬נבדקו דגימות בתהליך מסורתי וניתנו תשובות‬
‫‪ ‬לאחר שבועיים נבדקו אותן דגימות באופן‬
‫דיגיטאלי וניתנו תשובות‬
‫תוצאות הפיילוט‪ :‬פענוח סלייד‬
‫מיקרוסקופ = דיגיטאלי‬

‫‪ ‬שאלות לדיון‪:‬‬
‫• שמירת סליידים כן‪/‬לא ?‬
‫• מחיקת נתונים דיגיטאליים לאחר תקופה כן‪/‬לא ?‬

‫‪‬‬

‫ב ‪ $1.98 2012‬ביליון‪,‬‬
‫ב ‪ $5.7 2020‬ביליון (הערכה)‬

‫‪ ‬מה מניע את השוק‪:‬‬
‫‪ ‬אוטומציה של התהליך הידני הקיים היום‬
‫‪ ‬מתן תשובות לחולים באזורים מרוחקים‬
‫‪ ‬מגבלות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬עלויות גבוהות מאוד‬
‫‪ ‬רגולציות מחמירות במטרה לקבל אישור ‪FDA‬‬
‫‪ ‬אתגר לבצע סטנדרטיזציה בטכנולוגיה כגון‬
‫בפורמט השמירה‬


Slide 13

‫מרכז רפואי שיבא‬
‫מצגת לכנס מערכות מידע ברפואה‬

‫מציג‪:‬‬
‫שימי ארנסט‬
‫מנהל מערכות מידע שיבא‬
‫יוני ‪2015‬‬

‫‪ ‬מבוא ‪ -‬מה זה פתולוגיה דיגיטאלית‬
‫‪ ‬תחילתו של הסיפור ‪ -‬פיילוט‬
‫‪ ‬תאור תהליך עבודה קיים וחדש‬

‫‪ ‬יתרונות ושימושים עיקריים‬
‫‪ ‬חסרונות עיקריים‬
‫‪ ‬תשתיות המערכת‬
‫‪ ‬תוצאות הפיילוט‬
‫‪ ‬מבט לעתיד‬

‫‪ 15 ‬שנה לאחר מהפיכת הפאקס‬
‫מגיעה מהפיכת פתולוגיה דיגיטאלית‬

‫‪ ‬שמירת הדגימה הפתולוגית‬
‫באופן דיגיטאלי במערכת‬
‫‪ ‬שיבא החליט להיות חלוץ בנושא ולבצע פיילוט‬
‫בו סליידים ישמרו באופן דיגיטאלי במחשב‬
‫‪ ‬חברת גאמידור נציגה בישראל של חברת‬
‫‪ VENTANA‬חברת בת של ‪ROSH‬‬

‫• להוכיח כי צפייה ופענוח תמונה דיגיטאלית‬
‫אינו נחות מצפייה ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• לבדוק כי הפתולוגים יכולים לעבוד עם‬
‫המערכת מבחינת‪ :‬אמינות‪ ,‬איתור מקרה‪,‬‬
‫מניפולציות ומדידות‪ ,‬איכות‪ ,‬רזולוציה וכדו'‬
‫• ממשקים‪ -‬בשלב הפיילוט הוחלט‪ -‬לא יפותחו‪:‬‬
‫דמוגרפיה‬
‫קבלת רשימת נבדקים מה ‪LIS‬‬
‫ממשק חוזר לקבלת הפענוח לתוך ה ‪LIS‬‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• דגימה‪ ,‬בלוקים‪ ,‬סליידים‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• הזנת פרטי המקרה למערכת יעודית‬
‫• סריקת סליידים בסורק מיוחד‬
‫(תהליך חדש)‬

‫• שיוך הסליידים (אוטומטית)‬
‫למטופל הרלוונטי‬

‫‪ ‬תהליך קיים‪:‬‬
‫• קבלת הסליידים ופענוח במיקרוסקופ‬
‫• רישום התשובה במערכת ‪LIS‬‬
‫‪ ‬תהליך חדש‪:‬‬
‫• אין מיקרוסקופ‬

‫• פענוח בעזרת שני מסכים ‪2MP‬‬
‫• דוח תשובה איכותי תוך יכולות‬
‫שילוב תמונות‪ ,‬טמפלט מובנה וכדו‬

‫‪ ‬מחקר‬
‫‪ ‬דיאגנוסטיקה קלינית (ביופסיית מחט ערמונית)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אין צורך במיקרוסקופ‬
‫חינוך‪ ,‬הדרכה‪ ,‬ישיבות צוות‪,‬‬
‫הכנת מצגות‬
‫מדידות ועיבודים ממוחשבים‬
‫מענה מהיר למקרים דחופים ‪frozen section‬‬

‫‪ ‬זמינות של התמונה בכל מקום‬
‫‪ ‬טלא פתולוגיה‪ ,‬שיתוף מידע‪,‬חוות דעת שניה‬

‫‪ ‬שיפור יכולות הפענוח‪:‬‬
‫‪ ‬הצגת כמה תמונות בו זמנית‬
‫‪ ‬השוואה למקרים קודמים‬
‫‪ ‬אבטחת איכות משופרת‬
‫לעומת הסליידים‪:‬‬
‫אובדן סליידים‪ ,‬נזק וכדו'‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול מסודר של תהליך‬
‫העבודה בפתולוגיה‪,‬‬
‫מי עובד על איזה מקרה‬

‫‪ ‬חסרון עיקרי‪:‬‬
‫נפח מידע גדול מאוד‪ .‬ממוצע ‪ 2gb‬לסלייד‬
‫‪ 172,500 ‬סליידים בשיבא ב ‪2014‬‬
‫סה"כ כ ‪ 350‬טרה לשנה = ‪$175,000‬‬
‫(עלות לטרה דיסק ‪)$500‬‬
‫‪ ‬פאקס‪ :‬בדיקה ‪ ,50mb‬סה"כ ‪18tb‬‬
‫‪ ‬עלות מערכת כ ‪ $350,000‬וצפונה‬

‫סורק פתוח ותחנת עבודה‬

Oracle DB

Ventana scanner

Application:
Slis ,
Virtuoso

Emc storage 1tb

‫ שניות‬45 ,‫ סליידים‬360
‫לסריקת סלייד בהגדלה של‬
20 ‫פי‬

Infinidat storage 3tb
‫תחנה עבודה דו מסכית‬

Format:
Tif , Bif

‫‪ ‬נבדקו דגימות בתהליך מסורתי וניתנו תשובות‬
‫‪ ‬לאחר שבועיים נבדקו אותן דגימות באופן‬
‫דיגיטאלי וניתנו תשובות‬
‫תוצאות הפיילוט‪ :‬פענוח סלייד‬
‫מיקרוסקופ = דיגיטאלי‬

‫‪ ‬שאלות לדיון‪:‬‬
‫• שמירת סליידים כן‪/‬לא ?‬
‫• מחיקת נתונים דיגיטאליים לאחר תקופה כן‪/‬לא ?‬

‫‪‬‬

‫ב ‪ $1.98 2012‬ביליון‪,‬‬
‫ב ‪ $5.7 2020‬ביליון (הערכה)‬

‫‪ ‬מה מניע את השוק‪:‬‬
‫‪ ‬אוטומציה של התהליך הידני הקיים היום‬
‫‪ ‬מתן תשובות לחולים באזורים מרוחקים‬
‫‪ ‬מגבלות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬עלויות גבוהות מאוד‬
‫‪ ‬רגולציות מחמירות במטרה לקבל אישור ‪FDA‬‬
‫‪ ‬אתגר לבצע סטנדרטיזציה בטכנולוגיה כגון‬
‫בפורמט השמירה‬