Slide 1

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪1‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהי פרדיגמה? מדוע שינוי פרדיגמטי?‬
‫• תומאס קון‪– 1‬‬
‫– פרספקטיבה שלטת בחשיבה האנושית‬
‫– הבסיס להבהרת המושג מהפכה‪ ,‬ולאפשור של התקדמות מדעית‬

‫• אוסף של הנחות‪ ,‬תפיסות‪ ,‬ערכים ופרקטיקות‪ ,‬שמכוננות צורת‬
‫הסתכלות משותפת לקהילה כלשהי על העולם‬

‫• מכאן‪ ,‬ש‪-‬‬
‫– בני אדם מחוללים מהפכות פרדיגמטיות‪ ,‬ומחליטים האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות‬
‫לחולל‬
‫– אנו נדרשים להצטייד בכלים מיוחדים‪ ,‬אם וכאשר אנו מעוניינים לסמן‬
‫פוטנציאל שלנו לשינוי פרדיגמטי ולעצב את השינוי הראוי בעינינו‬
‫‪ .1‬תומאס קון (‪ ,)1962‬המבנה של מהפכות מדעיות‬

‫‪2‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות לחולל?‬
‫•‬

‫האם ומתי ‪ -‬תחושות ‪ /‬אבחנות –‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫אילו ‪ -‬השאלה איננה לאיזה כוון מנווטים‪ ,‬אלא מהי המפה על פיה אנו מחליטים‬
‫להתמצא בעולם ולנווט את עצמנו בתוכו?‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫מרכזיות ‪ -‬נגיעה בעניינים מרכזיים‪ ,‬יסודיים ושאינם טכניים‬
‫מערכתיות ‪ -‬לא מדובר רק בהצטברות זו לצד זו של השתנויות ותופעות; השינויים‬
‫קשורים אלה באלה‪ ,‬מזינים אלה את אלה‬
‫כפפה שהתהפכה ‪ -‬העולם שלי הוא כבר לא כך‪ ,‬אלא כך; אינני מסוגל‪/‬ת להסביר את‬
‫העולם החדש באמצעות הישן‪ ,‬והפוך‪..‬‬
‫עוצמה ‪ -‬בית הספר נמצא בליבם של מתחים בלתי נסבלים להכרעה‪...‬‬

‫הרחבת הפרספקטיבה כפי שנדרש לנו‬
‫עיסוק ברעיונות ולא בפעולות‬
‫סימולטניות ורב‪-‬מימדיות‬
‫סימון מתחים ולא נקיטת החלטות‬
‫הבניית תהליכים מתאימים של שיח ולמידה‬

‫שאלות אלה‪ ,‬הן עיסוקן של תורת המערכות‪ ,2‬ותאוריות של למידה‬

‫‪2. Ludwig von Bertalanffy (1968), General System Theory: Foundation, Development, Applications‬‬

‫‪3‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בקרב הדור החדש‪ ,‬ובחיי בית הספר‬

‫• בית הספר הוא מכשיר מדינתי‪-‬חברתי‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫‪4‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬
‫•‬

‫מטאפורת מדעי הטבע‬
‫– פוזיטיביזם‬
‫– הגילוי והלימוד‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפוזיטיביזם לתאוריות ביקורתיות‬
‫דקונסטרוקציה‬
‫למידה חברתית‪3‬‬
‫דלז וגוואטארי‪4‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בית הספר כמערכת לימוד‬
‫בית הספר כבעל סמכות קנונית על הידע‬
‫בית הספר כמבטא תפיסה שריגית‬
‫‪....‬‬
‫‪3. Etienne Wenger (1998), Communities of Practice: Learning, Meaning, and Identity‬‬
‫‪4. G. Deleuze & F. Guattari (1987), A Thousand Plateaus‬‬

‫‪5‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של הסדרות חברתיות‬
‫•‬

‫"פוסט‪-‬לאומיות"‪ ,‬מיצוי והחלשות רעיון מדינת הלאום‪,‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬
‫•‬

‫גלובליזציה‪5‬‬

‫כלכלית‬
‫בטחונית‬
‫תעסוקתית‬
‫רווחתית‬

‫"‪...‬רשת נעשתה למילת מפתח‪ ,‬בין שמדובר בדרכי הובלת מוצרים ובני אדם‪ ,‬בזרמי‬
‫סחורות הון וכסף‪ ,‬בהעברה ובעיבוד אלקטרוניים של מידע‪ ,‬או במחזורים בין‬
‫האדם‪,‬הטכנולוגיה והטבע‪ .‬טורי זמן מתעדים גלובליזציה בממדים רבים‪ .. ..‬המימד‬
‫החשוב ביותר יוצר גלובליזציה כלכלית‪ ,‬שעל איכותה כמעט שאין היום עוררין‪ ...‬אין‬
‫הפטריארכלית‬
‫החלשות המשפחה‬
‫ההאצה חסרת התקדים שחלה בתנועות ההון בשוקי הכספים‪,‬‬
‫כל ספק לגבי‬
‫נומדיםבאופן אלקטרוני‪ ...‬כנגד העיגון הטריטוריאלי של המדינה הלאומית נקשר‬
‫המרושתים‬
‫מאפיינים ריזומטים‪,‬‬
‫המונח גלובליזציה עם דימוי של נהרות עולים על גדותיהם‪ ,‬השוטפים וסוחפים את‬
‫תחנות ביקורת הגבולות ועלולים להביא את הבניין הלאומי לידי התמוטטות‪".‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫• מעבר מסמכות הורית – מדינתית לקהילת צעירים מתעצבת‬
‫• צמיחת המגזר השלישי ובתי ספר יחודיים‬
‫• ‪...‬‬

‫‪ .5‬יורגן הברמאס (‪ ,)2001‬הקונסטלציה הפוסט‪-‬לאומית‬

‫‪6‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫‪7‬‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של יצירת ה‪cyberspace -‬‬
‫•‬

‫"רגע" המעבר מרשת מחשבים ותקשורת (טכנולוגיה)‬
‫– הסרת מגבלות המהירות‬
‫– הסרת מגבלות החישוב‬
‫– הסרת מגבלות הנגישות‬

‫•‬
‫•‬

‫ממשות?‪6‬‬

‫וירטואליות או‬
‫מרחב קיום חברתי‪7‬‬

‫‪“.. a consensual hallucination, experienced daily by‬‬
‫‪billions of legitimate operators, in every nation, by‬‬
‫”…‪children being taught mathematical concepts‬‬

‫– זהויות מרובות בוזמניות‬
‫– אינטראקציות ללא חשש או סנקציות‬

‫•‬
‫•‬

‫מרחב חלק‪ ,‬בעל מאפיינים ריזומטיים‬
‫מרחב למידה וידע חדש‬
‫– ‪wiki‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בין "לימוד מתוקשב" לקהילות ידע קיברנטיות‬
‫בין טכסטים על גבי אתרים למבני ידע קיברנטים‬
‫בין "יושבים במעגל בדשא" לבין זהויות קיברנטיות‬
‫‪...‬‬

‫‪6. William Gibson (1984), Neuromancer‬‬
‫?‪7. Sherry Turkle (1996), Who am We‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫כלומר‪ ,‬באופן מפתיע למדי‪...‬‬
‫‪.I‬‬

‫התופעות של "האינטרנט"‪" ,‬קהילת הילדים"‪" ,‬פירוק הסמכות‬
‫ההירכית‪-‬מוסדית" – לא התחילו אצל הילדים כלל וכלל‪ ,‬ואינן‬
‫תופעות תרבותיות גרידא; יש דרכים לדבר עליהן כחלק‬
‫ממהפיכה תפיסתית רב‪-‬מימדית שעוברת על האנושות בדור‬
‫הנוכחי‬

‫‪ .II‬בהמשך לכך‪ ,‬הדרך לעיצוב של בית הספר את עצמו‪ ,‬באופן‬
‫רלוונטי לשינויים בעולם הילדים והחינוך‪ ,‬נדרשת להשען על‬
‫הבנת מימדי אותה מהפיכה אנושית‬

‫‪8‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪9‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪10‬‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫מתחים פרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫בין י ֵדע קנוני (מדינתי‪ ,‬אקדמי‪ ,‬פרופסיונלי) לבין ידע סובייקטיבי‬

‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בין‬
‫לבין קהילות קיברנטיות‬
‫מתוקשב‬
‫בקרב‬
‫לימודהדור‬
‫החדש‬

‫בין זהות תלמידית‬
‫לזהות קיברנטית‬

‫בין מבני ידע‬
‫מסורתיים למבני‬
‫ידע קיברנטים‬

‫חברתית לבין קהילת‬
‫צעירים מעצבת‪-‬עצמה‬

‫בית הספר כמערכת למידה‬

‫מדינתיים לבין‬
‫הסדרות עצמאיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫בין בית‬
‫הספר‬
‫לבתיהוא‬
‫חברתי‬
‫ספרמכשירביןמדינתי‬
‫•‬
‫מונופול‬
‫סמכות‪ -‬הורית‪-‬‬

‫הכלה של המתחים הפרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫בין לימוד מוסדי‬
‫לבין למידה רשתית‬

‫בין מבנים שריגיים לבין‬
‫למידה חברתית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪11‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫מודל (לא המודל) – לצורך למידה אכספרימנטלית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪12‬‬

‫•‬
‫•‬

‫מבלעדיות הרעיון של לימוד ידע פעולתי‪ ,‬ומסוגלות לבחור בין טוב לרע ←‬
‫להוספת הרעיון של השראת תהליכי שיח ולמידה ואחריות לעיצוב העצמי‬
‫הרעיון של שילוביות סימולטנית בין תפיסות‪ ,‬הגדרות תפקיד וצורות פעולה‬
‫המטפורה המארגנת – אונות המוח‬

‫כיתה‪/‬שכבה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪13‬‬

‫אכספרימנט – עבודה בצוותים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אילו רעיונות וצורות תפקוד אנחנו רוצים לעצב במסגרת מודל כזה?‬
‫איך הם מתמודדים עם הכלת המתחים הפרדיגמטים?‬
‫כיצד יורגשו המתחים הפרדיגמטים? אילו דרכי התמודדות יכולות‬
‫להיות לכך?‬
‫אילו קהילות למידה הייתם‪/‬ן מגדירים‪/‬ות?‬
‫– סביב נושאים?‬
‫– את מי היו כוללות?‬
‫– כיצד היו יכולות לערב את המרחב הסייברי (בהקשר למבני ידע‪ ,‬לזהויות‪,‬‬
‫למרחבים חלקים)‬

‫• הכשרות?‬
‫• עוד‪..‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪14‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬


Slide 2

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪1‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהי פרדיגמה? מדוע שינוי פרדיגמטי?‬
‫• תומאס קון‪– 1‬‬
‫– פרספקטיבה שלטת בחשיבה האנושית‬
‫– הבסיס להבהרת המושג מהפכה‪ ,‬ולאפשור של התקדמות מדעית‬

‫• אוסף של הנחות‪ ,‬תפיסות‪ ,‬ערכים ופרקטיקות‪ ,‬שמכוננות צורת‬
‫הסתכלות משותפת לקהילה כלשהי על העולם‬

‫• מכאן‪ ,‬ש‪-‬‬
‫– בני אדם מחוללים מהפכות פרדיגמטיות‪ ,‬ומחליטים האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות‬
‫לחולל‬
‫– אנו נדרשים להצטייד בכלים מיוחדים‪ ,‬אם וכאשר אנו מעוניינים לסמן‬
‫פוטנציאל שלנו לשינוי פרדיגמטי ולעצב את השינוי הראוי בעינינו‬
‫‪ .1‬תומאס קון (‪ ,)1962‬המבנה של מהפכות מדעיות‬

‫‪2‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות לחולל?‬
‫•‬

‫האם ומתי ‪ -‬תחושות ‪ /‬אבחנות –‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫אילו ‪ -‬השאלה איננה לאיזה כוון מנווטים‪ ,‬אלא מהי המפה על פיה אנו מחליטים‬
‫להתמצא בעולם ולנווט את עצמנו בתוכו?‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫מרכזיות ‪ -‬נגיעה בעניינים מרכזיים‪ ,‬יסודיים ושאינם טכניים‬
‫מערכתיות ‪ -‬לא מדובר רק בהצטברות זו לצד זו של השתנויות ותופעות; השינויים‬
‫קשורים אלה באלה‪ ,‬מזינים אלה את אלה‬
‫כפפה שהתהפכה ‪ -‬העולם שלי הוא כבר לא כך‪ ,‬אלא כך; אינני מסוגל‪/‬ת להסביר את‬
‫העולם החדש באמצעות הישן‪ ,‬והפוך‪..‬‬
‫עוצמה ‪ -‬בית הספר נמצא בליבם של מתחים בלתי נסבלים להכרעה‪...‬‬

‫הרחבת הפרספקטיבה כפי שנדרש לנו‬
‫עיסוק ברעיונות ולא בפעולות‬
‫סימולטניות ורב‪-‬מימדיות‬
‫סימון מתחים ולא נקיטת החלטות‬
‫הבניית תהליכים מתאימים של שיח ולמידה‬

‫שאלות אלה‪ ,‬הן עיסוקן של תורת המערכות‪ ,2‬ותאוריות של למידה‬

‫‪2. Ludwig von Bertalanffy (1968), General System Theory: Foundation, Development, Applications‬‬

‫‪3‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בקרב הדור החדש‪ ,‬ובחיי בית הספר‬

‫• בית הספר הוא מכשיר מדינתי‪-‬חברתי‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫‪4‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬
‫•‬

‫מטאפורת מדעי הטבע‬
‫– פוזיטיביזם‬
‫– הגילוי והלימוד‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפוזיטיביזם לתאוריות ביקורתיות‬
‫דקונסטרוקציה‬
‫למידה חברתית‪3‬‬
‫דלז וגוואטארי‪4‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בית הספר כמערכת לימוד‬
‫בית הספר כבעל סמכות קנונית על הידע‬
‫בית הספר כמבטא תפיסה שריגית‬
‫‪....‬‬
‫‪3. Etienne Wenger (1998), Communities of Practice: Learning, Meaning, and Identity‬‬
‫‪4. G. Deleuze & F. Guattari (1987), A Thousand Plateaus‬‬

‫‪5‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של הסדרות חברתיות‬
‫•‬

‫"פוסט‪-‬לאומיות"‪ ,‬מיצוי והחלשות רעיון מדינת הלאום‪,‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬
‫•‬

‫גלובליזציה‪5‬‬

‫כלכלית‬
‫בטחונית‬
‫תעסוקתית‬
‫רווחתית‬

‫"‪...‬רשת נעשתה למילת מפתח‪ ,‬בין שמדובר בדרכי הובלת מוצרים ובני אדם‪ ,‬בזרמי‬
‫סחורות הון וכסף‪ ,‬בהעברה ובעיבוד אלקטרוניים של מידע‪ ,‬או במחזורים בין‬
‫האדם‪,‬הטכנולוגיה והטבע‪ .‬טורי זמן מתעדים גלובליזציה בממדים רבים‪ .. ..‬המימד‬
‫החשוב ביותר יוצר גלובליזציה כלכלית‪ ,‬שעל איכותה כמעט שאין היום עוררין‪ ...‬אין‬
‫הפטריארכלית‬
‫החלשות המשפחה‬
‫ההאצה חסרת התקדים שחלה בתנועות ההון בשוקי הכספים‪,‬‬
‫כל ספק לגבי‬
‫נומדיםבאופן אלקטרוני‪ ...‬כנגד העיגון הטריטוריאלי של המדינה הלאומית נקשר‬
‫המרושתים‬
‫מאפיינים ריזומטים‪,‬‬
‫המונח גלובליזציה עם דימוי של נהרות עולים על גדותיהם‪ ,‬השוטפים וסוחפים את‬
‫תחנות ביקורת הגבולות ועלולים להביא את הבניין הלאומי לידי התמוטטות‪".‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫• מעבר מסמכות הורית – מדינתית לקהילת צעירים מתעצבת‬
‫• צמיחת המגזר השלישי ובתי ספר יחודיים‬
‫• ‪...‬‬

‫‪ .5‬יורגן הברמאס (‪ ,)2001‬הקונסטלציה הפוסט‪-‬לאומית‬

‫‪6‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫‪7‬‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של יצירת ה‪cyberspace -‬‬
‫•‬

‫"רגע" המעבר מרשת מחשבים ותקשורת (טכנולוגיה)‬
‫– הסרת מגבלות המהירות‬
‫– הסרת מגבלות החישוב‬
‫– הסרת מגבלות הנגישות‬

‫•‬
‫•‬

‫ממשות?‪6‬‬

‫וירטואליות או‬
‫מרחב קיום חברתי‪7‬‬

‫‪“.. a consensual hallucination, experienced daily by‬‬
‫‪billions of legitimate operators, in every nation, by‬‬
‫”…‪children being taught mathematical concepts‬‬

‫– זהויות מרובות בוזמניות‬
‫– אינטראקציות ללא חשש או סנקציות‬

‫•‬
‫•‬

‫מרחב חלק‪ ,‬בעל מאפיינים ריזומטיים‬
‫מרחב למידה וידע חדש‬
‫– ‪wiki‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בין "לימוד מתוקשב" לקהילות ידע קיברנטיות‬
‫בין טכסטים על גבי אתרים למבני ידע קיברנטים‬
‫בין "יושבים במעגל בדשא" לבין זהויות קיברנטיות‬
‫‪...‬‬

‫‪6. William Gibson (1984), Neuromancer‬‬
‫?‪7. Sherry Turkle (1996), Who am We‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫כלומר‪ ,‬באופן מפתיע למדי‪...‬‬
‫‪.I‬‬

‫התופעות של "האינטרנט"‪" ,‬קהילת הילדים"‪" ,‬פירוק הסמכות‬
‫ההירכית‪-‬מוסדית" – לא התחילו אצל הילדים כלל וכלל‪ ,‬ואינן‬
‫תופעות תרבותיות גרידא; יש דרכים לדבר עליהן כחלק‬
‫ממהפיכה תפיסתית רב‪-‬מימדית שעוברת על האנושות בדור‬
‫הנוכחי‬

‫‪ .II‬בהמשך לכך‪ ,‬הדרך לעיצוב של בית הספר את עצמו‪ ,‬באופן‬
‫רלוונטי לשינויים בעולם הילדים והחינוך‪ ,‬נדרשת להשען על‬
‫הבנת מימדי אותה מהפיכה אנושית‬

‫‪8‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪9‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪10‬‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫מתחים פרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫בין י ֵדע קנוני (מדינתי‪ ,‬אקדמי‪ ,‬פרופסיונלי) לבין ידע סובייקטיבי‬

‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בין‬
‫לבין קהילות קיברנטיות‬
‫מתוקשב‬
‫בקרב‬
‫לימודהדור‬
‫החדש‬

‫בין זהות תלמידית‬
‫לזהות קיברנטית‬

‫בין מבני ידע‬
‫מסורתיים למבני‬
‫ידע קיברנטים‬

‫חברתית לבין קהילת‬
‫צעירים מעצבת‪-‬עצמה‬

‫בית הספר כמערכת למידה‬

‫מדינתיים לבין‬
‫הסדרות עצמאיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫בין בית‬
‫הספר‬
‫לבתיהוא‬
‫חברתי‬
‫ספרמכשירביןמדינתי‬
‫•‬
‫מונופול‬
‫סמכות‪ -‬הורית‪-‬‬

‫הכלה של המתחים הפרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫בין לימוד מוסדי‬
‫לבין למידה רשתית‬

‫בין מבנים שריגיים לבין‬
‫למידה חברתית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪11‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫מודל (לא המודל) – לצורך למידה אכספרימנטלית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪12‬‬

‫•‬
‫•‬

‫מבלעדיות הרעיון של לימוד ידע פעולתי‪ ,‬ומסוגלות לבחור בין טוב לרע ←‬
‫להוספת הרעיון של השראת תהליכי שיח ולמידה ואחריות לעיצוב העצמי‬
‫הרעיון של שילוביות סימולטנית בין תפיסות‪ ,‬הגדרות תפקיד וצורות פעולה‬
‫המטפורה המארגנת – אונות המוח‬

‫כיתה‪/‬שכבה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪13‬‬

‫אכספרימנט – עבודה בצוותים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אילו רעיונות וצורות תפקוד אנחנו רוצים לעצב במסגרת מודל כזה?‬
‫איך הם מתמודדים עם הכלת המתחים הפרדיגמטים?‬
‫כיצד יורגשו המתחים הפרדיגמטים? אילו דרכי התמודדות יכולות‬
‫להיות לכך?‬
‫אילו קהילות למידה הייתם‪/‬ן מגדירים‪/‬ות?‬
‫– סביב נושאים?‬
‫– את מי היו כוללות?‬
‫– כיצד היו יכולות לערב את המרחב הסייברי (בהקשר למבני ידע‪ ,‬לזהויות‪,‬‬
‫למרחבים חלקים)‬

‫• הכשרות?‬
‫• עוד‪..‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪14‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬


Slide 3

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪1‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהי פרדיגמה? מדוע שינוי פרדיגמטי?‬
‫• תומאס קון‪– 1‬‬
‫– פרספקטיבה שלטת בחשיבה האנושית‬
‫– הבסיס להבהרת המושג מהפכה‪ ,‬ולאפשור של התקדמות מדעית‬

‫• אוסף של הנחות‪ ,‬תפיסות‪ ,‬ערכים ופרקטיקות‪ ,‬שמכוננות צורת‬
‫הסתכלות משותפת לקהילה כלשהי על העולם‬

‫• מכאן‪ ,‬ש‪-‬‬
‫– בני אדם מחוללים מהפכות פרדיגמטיות‪ ,‬ומחליטים האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות‬
‫לחולל‬
‫– אנו נדרשים להצטייד בכלים מיוחדים‪ ,‬אם וכאשר אנו מעוניינים לסמן‬
‫פוטנציאל שלנו לשינוי פרדיגמטי ולעצב את השינוי הראוי בעינינו‬
‫‪ .1‬תומאס קון (‪ ,)1962‬המבנה של מהפכות מדעיות‬

‫‪2‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות לחולל?‬
‫•‬

‫האם ומתי ‪ -‬תחושות ‪ /‬אבחנות –‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫אילו ‪ -‬השאלה איננה לאיזה כוון מנווטים‪ ,‬אלא מהי המפה על פיה אנו מחליטים‬
‫להתמצא בעולם ולנווט את עצמנו בתוכו?‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫מרכזיות ‪ -‬נגיעה בעניינים מרכזיים‪ ,‬יסודיים ושאינם טכניים‬
‫מערכתיות ‪ -‬לא מדובר רק בהצטברות זו לצד זו של השתנויות ותופעות; השינויים‬
‫קשורים אלה באלה‪ ,‬מזינים אלה את אלה‬
‫כפפה שהתהפכה ‪ -‬העולם שלי הוא כבר לא כך‪ ,‬אלא כך; אינני מסוגל‪/‬ת להסביר את‬
‫העולם החדש באמצעות הישן‪ ,‬והפוך‪..‬‬
‫עוצמה ‪ -‬בית הספר נמצא בליבם של מתחים בלתי נסבלים להכרעה‪...‬‬

‫הרחבת הפרספקטיבה כפי שנדרש לנו‬
‫עיסוק ברעיונות ולא בפעולות‬
‫סימולטניות ורב‪-‬מימדיות‬
‫סימון מתחים ולא נקיטת החלטות‬
‫הבניית תהליכים מתאימים של שיח ולמידה‬

‫שאלות אלה‪ ,‬הן עיסוקן של תורת המערכות‪ ,2‬ותאוריות של למידה‬

‫‪2. Ludwig von Bertalanffy (1968), General System Theory: Foundation, Development, Applications‬‬

‫‪3‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בקרב הדור החדש‪ ,‬ובחיי בית הספר‬

‫• בית הספר הוא מכשיר מדינתי‪-‬חברתי‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫‪4‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬
‫•‬

‫מטאפורת מדעי הטבע‬
‫– פוזיטיביזם‬
‫– הגילוי והלימוד‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפוזיטיביזם לתאוריות ביקורתיות‬
‫דקונסטרוקציה‬
‫למידה חברתית‪3‬‬
‫דלז וגוואטארי‪4‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בית הספר כמערכת לימוד‬
‫בית הספר כבעל סמכות קנונית על הידע‬
‫בית הספר כמבטא תפיסה שריגית‬
‫‪....‬‬
‫‪3. Etienne Wenger (1998), Communities of Practice: Learning, Meaning, and Identity‬‬
‫‪4. G. Deleuze & F. Guattari (1987), A Thousand Plateaus‬‬

‫‪5‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של הסדרות חברתיות‬
‫•‬

‫"פוסט‪-‬לאומיות"‪ ,‬מיצוי והחלשות רעיון מדינת הלאום‪,‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬
‫•‬

‫גלובליזציה‪5‬‬

‫כלכלית‬
‫בטחונית‬
‫תעסוקתית‬
‫רווחתית‬

‫"‪...‬רשת נעשתה למילת מפתח‪ ,‬בין שמדובר בדרכי הובלת מוצרים ובני אדם‪ ,‬בזרמי‬
‫סחורות הון וכסף‪ ,‬בהעברה ובעיבוד אלקטרוניים של מידע‪ ,‬או במחזורים בין‬
‫האדם‪,‬הטכנולוגיה והטבע‪ .‬טורי זמן מתעדים גלובליזציה בממדים רבים‪ .. ..‬המימד‬
‫החשוב ביותר יוצר גלובליזציה כלכלית‪ ,‬שעל איכותה כמעט שאין היום עוררין‪ ...‬אין‬
‫הפטריארכלית‬
‫החלשות המשפחה‬
‫ההאצה חסרת התקדים שחלה בתנועות ההון בשוקי הכספים‪,‬‬
‫כל ספק לגבי‬
‫נומדיםבאופן אלקטרוני‪ ...‬כנגד העיגון הטריטוריאלי של המדינה הלאומית נקשר‬
‫המרושתים‬
‫מאפיינים ריזומטים‪,‬‬
‫המונח גלובליזציה עם דימוי של נהרות עולים על גדותיהם‪ ,‬השוטפים וסוחפים את‬
‫תחנות ביקורת הגבולות ועלולים להביא את הבניין הלאומי לידי התמוטטות‪".‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫• מעבר מסמכות הורית – מדינתית לקהילת צעירים מתעצבת‬
‫• צמיחת המגזר השלישי ובתי ספר יחודיים‬
‫• ‪...‬‬

‫‪ .5‬יורגן הברמאס (‪ ,)2001‬הקונסטלציה הפוסט‪-‬לאומית‬

‫‪6‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫‪7‬‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של יצירת ה‪cyberspace -‬‬
‫•‬

‫"רגע" המעבר מרשת מחשבים ותקשורת (טכנולוגיה)‬
‫– הסרת מגבלות המהירות‬
‫– הסרת מגבלות החישוב‬
‫– הסרת מגבלות הנגישות‬

‫•‬
‫•‬

‫ממשות?‪6‬‬

‫וירטואליות או‬
‫מרחב קיום חברתי‪7‬‬

‫‪“.. a consensual hallucination, experienced daily by‬‬
‫‪billions of legitimate operators, in every nation, by‬‬
‫”…‪children being taught mathematical concepts‬‬

‫– זהויות מרובות בוזמניות‬
‫– אינטראקציות ללא חשש או סנקציות‬

‫•‬
‫•‬

‫מרחב חלק‪ ,‬בעל מאפיינים ריזומטיים‬
‫מרחב למידה וידע חדש‬
‫– ‪wiki‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בין "לימוד מתוקשב" לקהילות ידע קיברנטיות‬
‫בין טכסטים על גבי אתרים למבני ידע קיברנטים‬
‫בין "יושבים במעגל בדשא" לבין זהויות קיברנטיות‬
‫‪...‬‬

‫‪6. William Gibson (1984), Neuromancer‬‬
‫?‪7. Sherry Turkle (1996), Who am We‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫כלומר‪ ,‬באופן מפתיע למדי‪...‬‬
‫‪.I‬‬

‫התופעות של "האינטרנט"‪" ,‬קהילת הילדים"‪" ,‬פירוק הסמכות‬
‫ההירכית‪-‬מוסדית" – לא התחילו אצל הילדים כלל וכלל‪ ,‬ואינן‬
‫תופעות תרבותיות גרידא; יש דרכים לדבר עליהן כחלק‬
‫ממהפיכה תפיסתית רב‪-‬מימדית שעוברת על האנושות בדור‬
‫הנוכחי‬

‫‪ .II‬בהמשך לכך‪ ,‬הדרך לעיצוב של בית הספר את עצמו‪ ,‬באופן‬
‫רלוונטי לשינויים בעולם הילדים והחינוך‪ ,‬נדרשת להשען על‬
‫הבנת מימדי אותה מהפיכה אנושית‬

‫‪8‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪9‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪10‬‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫מתחים פרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫בין י ֵדע קנוני (מדינתי‪ ,‬אקדמי‪ ,‬פרופסיונלי) לבין ידע סובייקטיבי‬

‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בין‬
‫לבין קהילות קיברנטיות‬
‫מתוקשב‬
‫בקרב‬
‫לימודהדור‬
‫החדש‬

‫בין זהות תלמידית‬
‫לזהות קיברנטית‬

‫בין מבני ידע‬
‫מסורתיים למבני‬
‫ידע קיברנטים‬

‫חברתית לבין קהילת‬
‫צעירים מעצבת‪-‬עצמה‬

‫בית הספר כמערכת למידה‬

‫מדינתיים לבין‬
‫הסדרות עצמאיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫בין בית‬
‫הספר‬
‫לבתיהוא‬
‫חברתי‬
‫ספרמכשירביןמדינתי‬
‫•‬
‫מונופול‬
‫סמכות‪ -‬הורית‪-‬‬

‫הכלה של המתחים הפרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫בין לימוד מוסדי‬
‫לבין למידה רשתית‬

‫בין מבנים שריגיים לבין‬
‫למידה חברתית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪11‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫מודל (לא המודל) – לצורך למידה אכספרימנטלית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪12‬‬

‫•‬
‫•‬

‫מבלעדיות הרעיון של לימוד ידע פעולתי‪ ,‬ומסוגלות לבחור בין טוב לרע ←‬
‫להוספת הרעיון של השראת תהליכי שיח ולמידה ואחריות לעיצוב העצמי‬
‫הרעיון של שילוביות סימולטנית בין תפיסות‪ ,‬הגדרות תפקיד וצורות פעולה‬
‫המטפורה המארגנת – אונות המוח‬

‫כיתה‪/‬שכבה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪13‬‬

‫אכספרימנט – עבודה בצוותים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אילו רעיונות וצורות תפקוד אנחנו רוצים לעצב במסגרת מודל כזה?‬
‫איך הם מתמודדים עם הכלת המתחים הפרדיגמטים?‬
‫כיצד יורגשו המתחים הפרדיגמטים? אילו דרכי התמודדות יכולות‬
‫להיות לכך?‬
‫אילו קהילות למידה הייתם‪/‬ן מגדירים‪/‬ות?‬
‫– סביב נושאים?‬
‫– את מי היו כוללות?‬
‫– כיצד היו יכולות לערב את המרחב הסייברי (בהקשר למבני ידע‪ ,‬לזהויות‪,‬‬
‫למרחבים חלקים)‬

‫• הכשרות?‬
‫• עוד‪..‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪14‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬


Slide 4

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪1‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהי פרדיגמה? מדוע שינוי פרדיגמטי?‬
‫• תומאס קון‪– 1‬‬
‫– פרספקטיבה שלטת בחשיבה האנושית‬
‫– הבסיס להבהרת המושג מהפכה‪ ,‬ולאפשור של התקדמות מדעית‬

‫• אוסף של הנחות‪ ,‬תפיסות‪ ,‬ערכים ופרקטיקות‪ ,‬שמכוננות צורת‬
‫הסתכלות משותפת לקהילה כלשהי על העולם‬

‫• מכאן‪ ,‬ש‪-‬‬
‫– בני אדם מחוללים מהפכות פרדיגמטיות‪ ,‬ומחליטים האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות‬
‫לחולל‬
‫– אנו נדרשים להצטייד בכלים מיוחדים‪ ,‬אם וכאשר אנו מעוניינים לסמן‬
‫פוטנציאל שלנו לשינוי פרדיגמטי ולעצב את השינוי הראוי בעינינו‬
‫‪ .1‬תומאס קון (‪ ,)1962‬המבנה של מהפכות מדעיות‬

‫‪2‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות לחולל?‬
‫•‬

‫האם ומתי ‪ -‬תחושות ‪ /‬אבחנות –‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫אילו ‪ -‬השאלה איננה לאיזה כוון מנווטים‪ ,‬אלא מהי המפה על פיה אנו מחליטים‬
‫להתמצא בעולם ולנווט את עצמנו בתוכו?‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫מרכזיות ‪ -‬נגיעה בעניינים מרכזיים‪ ,‬יסודיים ושאינם טכניים‬
‫מערכתיות ‪ -‬לא מדובר רק בהצטברות זו לצד זו של השתנויות ותופעות; השינויים‬
‫קשורים אלה באלה‪ ,‬מזינים אלה את אלה‬
‫כפפה שהתהפכה ‪ -‬העולם שלי הוא כבר לא כך‪ ,‬אלא כך; אינני מסוגל‪/‬ת להסביר את‬
‫העולם החדש באמצעות הישן‪ ,‬והפוך‪..‬‬
‫עוצמה ‪ -‬בית הספר נמצא בליבם של מתחים בלתי נסבלים להכרעה‪...‬‬

‫הרחבת הפרספקטיבה כפי שנדרש לנו‬
‫עיסוק ברעיונות ולא בפעולות‬
‫סימולטניות ורב‪-‬מימדיות‬
‫סימון מתחים ולא נקיטת החלטות‬
‫הבניית תהליכים מתאימים של שיח ולמידה‬

‫שאלות אלה‪ ,‬הן עיסוקן של תורת המערכות‪ ,2‬ותאוריות של למידה‬

‫‪2. Ludwig von Bertalanffy (1968), General System Theory: Foundation, Development, Applications‬‬

‫‪3‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בקרב הדור החדש‪ ,‬ובחיי בית הספר‬

‫• בית הספר הוא מכשיר מדינתי‪-‬חברתי‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫‪4‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬
‫•‬

‫מטאפורת מדעי הטבע‬
‫– פוזיטיביזם‬
‫– הגילוי והלימוד‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפוזיטיביזם לתאוריות ביקורתיות‬
‫דקונסטרוקציה‬
‫למידה חברתית‪3‬‬
‫דלז וגוואטארי‪4‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בית הספר כמערכת לימוד‬
‫בית הספר כבעל סמכות קנונית על הידע‬
‫בית הספר כמבטא תפיסה שריגית‬
‫‪....‬‬
‫‪3. Etienne Wenger (1998), Communities of Practice: Learning, Meaning, and Identity‬‬
‫‪4. G. Deleuze & F. Guattari (1987), A Thousand Plateaus‬‬

‫‪5‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של הסדרות חברתיות‬
‫•‬

‫"פוסט‪-‬לאומיות"‪ ,‬מיצוי והחלשות רעיון מדינת הלאום‪,‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬
‫•‬

‫גלובליזציה‪5‬‬

‫כלכלית‬
‫בטחונית‬
‫תעסוקתית‬
‫רווחתית‬

‫"‪...‬רשת נעשתה למילת מפתח‪ ,‬בין שמדובר בדרכי הובלת מוצרים ובני אדם‪ ,‬בזרמי‬
‫סחורות הון וכסף‪ ,‬בהעברה ובעיבוד אלקטרוניים של מידע‪ ,‬או במחזורים בין‬
‫האדם‪,‬הטכנולוגיה והטבע‪ .‬טורי זמן מתעדים גלובליזציה בממדים רבים‪ .. ..‬המימד‬
‫החשוב ביותר יוצר גלובליזציה כלכלית‪ ,‬שעל איכותה כמעט שאין היום עוררין‪ ...‬אין‬
‫הפטריארכלית‬
‫החלשות המשפחה‬
‫ההאצה חסרת התקדים שחלה בתנועות ההון בשוקי הכספים‪,‬‬
‫כל ספק לגבי‬
‫נומדיםבאופן אלקטרוני‪ ...‬כנגד העיגון הטריטוריאלי של המדינה הלאומית נקשר‬
‫המרושתים‬
‫מאפיינים ריזומטים‪,‬‬
‫המונח גלובליזציה עם דימוי של נהרות עולים על גדותיהם‪ ,‬השוטפים וסוחפים את‬
‫תחנות ביקורת הגבולות ועלולים להביא את הבניין הלאומי לידי התמוטטות‪".‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫• מעבר מסמכות הורית – מדינתית לקהילת צעירים מתעצבת‬
‫• צמיחת המגזר השלישי ובתי ספר יחודיים‬
‫• ‪...‬‬

‫‪ .5‬יורגן הברמאס (‪ ,)2001‬הקונסטלציה הפוסט‪-‬לאומית‬

‫‪6‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫‪7‬‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של יצירת ה‪cyberspace -‬‬
‫•‬

‫"רגע" המעבר מרשת מחשבים ותקשורת (טכנולוגיה)‬
‫– הסרת מגבלות המהירות‬
‫– הסרת מגבלות החישוב‬
‫– הסרת מגבלות הנגישות‬

‫•‬
‫•‬

‫ממשות?‪6‬‬

‫וירטואליות או‬
‫מרחב קיום חברתי‪7‬‬

‫‪“.. a consensual hallucination, experienced daily by‬‬
‫‪billions of legitimate operators, in every nation, by‬‬
‫”…‪children being taught mathematical concepts‬‬

‫– זהויות מרובות בוזמניות‬
‫– אינטראקציות ללא חשש או סנקציות‬

‫•‬
‫•‬

‫מרחב חלק‪ ,‬בעל מאפיינים ריזומטיים‬
‫מרחב למידה וידע חדש‬
‫– ‪wiki‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בין "לימוד מתוקשב" לקהילות ידע קיברנטיות‬
‫בין טכסטים על גבי אתרים למבני ידע קיברנטים‬
‫בין "יושבים במעגל בדשא" לבין זהויות קיברנטיות‬
‫‪...‬‬

‫‪6. William Gibson (1984), Neuromancer‬‬
‫?‪7. Sherry Turkle (1996), Who am We‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫כלומר‪ ,‬באופן מפתיע למדי‪...‬‬
‫‪.I‬‬

‫התופעות של "האינטרנט"‪" ,‬קהילת הילדים"‪" ,‬פירוק הסמכות‬
‫ההירכית‪-‬מוסדית" – לא התחילו אצל הילדים כלל וכלל‪ ,‬ואינן‬
‫תופעות תרבותיות גרידא; יש דרכים לדבר עליהן כחלק‬
‫ממהפיכה תפיסתית רב‪-‬מימדית שעוברת על האנושות בדור‬
‫הנוכחי‬

‫‪ .II‬בהמשך לכך‪ ,‬הדרך לעיצוב של בית הספר את עצמו‪ ,‬באופן‬
‫רלוונטי לשינויים בעולם הילדים והחינוך‪ ,‬נדרשת להשען על‬
‫הבנת מימדי אותה מהפיכה אנושית‬

‫‪8‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪9‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪10‬‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫מתחים פרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫בין י ֵדע קנוני (מדינתי‪ ,‬אקדמי‪ ,‬פרופסיונלי) לבין ידע סובייקטיבי‬

‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בין‬
‫לבין קהילות קיברנטיות‬
‫מתוקשב‬
‫בקרב‬
‫לימודהדור‬
‫החדש‬

‫בין זהות תלמידית‬
‫לזהות קיברנטית‬

‫בין מבני ידע‬
‫מסורתיים למבני‬
‫ידע קיברנטים‬

‫חברתית לבין קהילת‬
‫צעירים מעצבת‪-‬עצמה‬

‫בית הספר כמערכת למידה‬

‫מדינתיים לבין‬
‫הסדרות עצמאיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫בין בית‬
‫הספר‬
‫לבתיהוא‬
‫חברתי‬
‫ספרמכשירביןמדינתי‬
‫•‬
‫מונופול‬
‫סמכות‪ -‬הורית‪-‬‬

‫הכלה של המתחים הפרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫בין לימוד מוסדי‬
‫לבין למידה רשתית‬

‫בין מבנים שריגיים לבין‬
‫למידה חברתית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪11‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫מודל (לא המודל) – לצורך למידה אכספרימנטלית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪12‬‬

‫•‬
‫•‬

‫מבלעדיות הרעיון של לימוד ידע פעולתי‪ ,‬ומסוגלות לבחור בין טוב לרע ←‬
‫להוספת הרעיון של השראת תהליכי שיח ולמידה ואחריות לעיצוב העצמי‬
‫הרעיון של שילוביות סימולטנית בין תפיסות‪ ,‬הגדרות תפקיד וצורות פעולה‬
‫המטפורה המארגנת – אונות המוח‬

‫כיתה‪/‬שכבה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪13‬‬

‫אכספרימנט – עבודה בצוותים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אילו רעיונות וצורות תפקוד אנחנו רוצים לעצב במסגרת מודל כזה?‬
‫איך הם מתמודדים עם הכלת המתחים הפרדיגמטים?‬
‫כיצד יורגשו המתחים הפרדיגמטים? אילו דרכי התמודדות יכולות‬
‫להיות לכך?‬
‫אילו קהילות למידה הייתם‪/‬ן מגדירים‪/‬ות?‬
‫– סביב נושאים?‬
‫– את מי היו כוללות?‬
‫– כיצד היו יכולות לערב את המרחב הסייברי (בהקשר למבני ידע‪ ,‬לזהויות‪,‬‬
‫למרחבים חלקים)‬

‫• הכשרות?‬
‫• עוד‪..‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪14‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬


Slide 5

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪1‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהי פרדיגמה? מדוע שינוי פרדיגמטי?‬
‫• תומאס קון‪– 1‬‬
‫– פרספקטיבה שלטת בחשיבה האנושית‬
‫– הבסיס להבהרת המושג מהפכה‪ ,‬ולאפשור של התקדמות מדעית‬

‫• אוסף של הנחות‪ ,‬תפיסות‪ ,‬ערכים ופרקטיקות‪ ,‬שמכוננות צורת‬
‫הסתכלות משותפת לקהילה כלשהי על העולם‬

‫• מכאן‪ ,‬ש‪-‬‬
‫– בני אדם מחוללים מהפכות פרדיגמטיות‪ ,‬ומחליטים האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות‬
‫לחולל‬
‫– אנו נדרשים להצטייד בכלים מיוחדים‪ ,‬אם וכאשר אנו מעוניינים לסמן‬
‫פוטנציאל שלנו לשינוי פרדיגמטי ולעצב את השינוי הראוי בעינינו‬
‫‪ .1‬תומאס קון (‪ ,)1962‬המבנה של מהפכות מדעיות‬

‫‪2‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות לחולל?‬
‫•‬

‫האם ומתי ‪ -‬תחושות ‪ /‬אבחנות –‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫אילו ‪ -‬השאלה איננה לאיזה כוון מנווטים‪ ,‬אלא מהי המפה על פיה אנו מחליטים‬
‫להתמצא בעולם ולנווט את עצמנו בתוכו?‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫מרכזיות ‪ -‬נגיעה בעניינים מרכזיים‪ ,‬יסודיים ושאינם טכניים‬
‫מערכתיות ‪ -‬לא מדובר רק בהצטברות זו לצד זו של השתנויות ותופעות; השינויים‬
‫קשורים אלה באלה‪ ,‬מזינים אלה את אלה‬
‫כפפה שהתהפכה ‪ -‬העולם שלי הוא כבר לא כך‪ ,‬אלא כך; אינני מסוגל‪/‬ת להסביר את‬
‫העולם החדש באמצעות הישן‪ ,‬והפוך‪..‬‬
‫עוצמה ‪ -‬בית הספר נמצא בליבם של מתחים בלתי נסבלים להכרעה‪...‬‬

‫הרחבת הפרספקטיבה כפי שנדרש לנו‬
‫עיסוק ברעיונות ולא בפעולות‬
‫סימולטניות ורב‪-‬מימדיות‬
‫סימון מתחים ולא נקיטת החלטות‬
‫הבניית תהליכים מתאימים של שיח ולמידה‬

‫שאלות אלה‪ ,‬הן עיסוקן של תורת המערכות‪ ,2‬ותאוריות של למידה‬

‫‪2. Ludwig von Bertalanffy (1968), General System Theory: Foundation, Development, Applications‬‬

‫‪3‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בקרב הדור החדש‪ ,‬ובחיי בית הספר‬

‫• בית הספר הוא מכשיר מדינתי‪-‬חברתי‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫‪4‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬
‫•‬

‫מטאפורת מדעי הטבע‬
‫– פוזיטיביזם‬
‫– הגילוי והלימוד‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפוזיטיביזם לתאוריות ביקורתיות‬
‫דקונסטרוקציה‬
‫למידה חברתית‪3‬‬
‫דלז וגוואטארי‪4‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בית הספר כמערכת לימוד‬
‫בית הספר כבעל סמכות קנונית על הידע‬
‫בית הספר כמבטא תפיסה שריגית‬
‫‪....‬‬
‫‪3. Etienne Wenger (1998), Communities of Practice: Learning, Meaning, and Identity‬‬
‫‪4. G. Deleuze & F. Guattari (1987), A Thousand Plateaus‬‬

‫‪5‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של הסדרות חברתיות‬
‫•‬

‫"פוסט‪-‬לאומיות"‪ ,‬מיצוי והחלשות רעיון מדינת הלאום‪,‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬
‫•‬

‫גלובליזציה‪5‬‬

‫כלכלית‬
‫בטחונית‬
‫תעסוקתית‬
‫רווחתית‬

‫"‪...‬רשת נעשתה למילת מפתח‪ ,‬בין שמדובר בדרכי הובלת מוצרים ובני אדם‪ ,‬בזרמי‬
‫סחורות הון וכסף‪ ,‬בהעברה ובעיבוד אלקטרוניים של מידע‪ ,‬או במחזורים בין‬
‫האדם‪,‬הטכנולוגיה והטבע‪ .‬טורי זמן מתעדים גלובליזציה בממדים רבים‪ .. ..‬המימד‬
‫החשוב ביותר יוצר גלובליזציה כלכלית‪ ,‬שעל איכותה כמעט שאין היום עוררין‪ ...‬אין‬
‫הפטריארכלית‬
‫החלשות המשפחה‬
‫ההאצה חסרת התקדים שחלה בתנועות ההון בשוקי הכספים‪,‬‬
‫כל ספק לגבי‬
‫נומדיםבאופן אלקטרוני‪ ...‬כנגד העיגון הטריטוריאלי של המדינה הלאומית נקשר‬
‫המרושתים‬
‫מאפיינים ריזומטים‪,‬‬
‫המונח גלובליזציה עם דימוי של נהרות עולים על גדותיהם‪ ,‬השוטפים וסוחפים את‬
‫תחנות ביקורת הגבולות ועלולים להביא את הבניין הלאומי לידי התמוטטות‪".‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫• מעבר מסמכות הורית – מדינתית לקהילת צעירים מתעצבת‬
‫• צמיחת המגזר השלישי ובתי ספר יחודיים‬
‫• ‪...‬‬

‫‪ .5‬יורגן הברמאס (‪ ,)2001‬הקונסטלציה הפוסט‪-‬לאומית‬

‫‪6‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫‪7‬‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של יצירת ה‪cyberspace -‬‬
‫•‬

‫"רגע" המעבר מרשת מחשבים ותקשורת (טכנולוגיה)‬
‫– הסרת מגבלות המהירות‬
‫– הסרת מגבלות החישוב‬
‫– הסרת מגבלות הנגישות‬

‫•‬
‫•‬

‫ממשות?‪6‬‬

‫וירטואליות או‬
‫מרחב קיום חברתי‪7‬‬

‫‪“.. a consensual hallucination, experienced daily by‬‬
‫‪billions of legitimate operators, in every nation, by‬‬
‫”…‪children being taught mathematical concepts‬‬

‫– זהויות מרובות בוזמניות‬
‫– אינטראקציות ללא חשש או סנקציות‬

‫•‬
‫•‬

‫מרחב חלק‪ ,‬בעל מאפיינים ריזומטיים‬
‫מרחב למידה וידע חדש‬
‫– ‪wiki‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בין "לימוד מתוקשב" לקהילות ידע קיברנטיות‬
‫בין טכסטים על גבי אתרים למבני ידע קיברנטים‬
‫בין "יושבים במעגל בדשא" לבין זהויות קיברנטיות‬
‫‪...‬‬

‫‪6. William Gibson (1984), Neuromancer‬‬
‫?‪7. Sherry Turkle (1996), Who am We‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫כלומר‪ ,‬באופן מפתיע למדי‪...‬‬
‫‪.I‬‬

‫התופעות של "האינטרנט"‪" ,‬קהילת הילדים"‪" ,‬פירוק הסמכות‬
‫ההירכית‪-‬מוסדית" – לא התחילו אצל הילדים כלל וכלל‪ ,‬ואינן‬
‫תופעות תרבותיות גרידא; יש דרכים לדבר עליהן כחלק‬
‫ממהפיכה תפיסתית רב‪-‬מימדית שעוברת על האנושות בדור‬
‫הנוכחי‬

‫‪ .II‬בהמשך לכך‪ ,‬הדרך לעיצוב של בית הספר את עצמו‪ ,‬באופן‬
‫רלוונטי לשינויים בעולם הילדים והחינוך‪ ,‬נדרשת להשען על‬
‫הבנת מימדי אותה מהפיכה אנושית‬

‫‪8‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪9‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪10‬‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫מתחים פרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫בין י ֵדע קנוני (מדינתי‪ ,‬אקדמי‪ ,‬פרופסיונלי) לבין ידע סובייקטיבי‬

‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בין‬
‫לבין קהילות קיברנטיות‬
‫מתוקשב‬
‫בקרב‬
‫לימודהדור‬
‫החדש‬

‫בין זהות תלמידית‬
‫לזהות קיברנטית‬

‫בין מבני ידע‬
‫מסורתיים למבני‬
‫ידע קיברנטים‬

‫חברתית לבין קהילת‬
‫צעירים מעצבת‪-‬עצמה‬

‫בית הספר כמערכת למידה‬

‫מדינתיים לבין‬
‫הסדרות עצמאיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫בין בית‬
‫הספר‬
‫לבתיהוא‬
‫חברתי‬
‫ספרמכשירביןמדינתי‬
‫•‬
‫מונופול‬
‫סמכות‪ -‬הורית‪-‬‬

‫הכלה של המתחים הפרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫בין לימוד מוסדי‬
‫לבין למידה רשתית‬

‫בין מבנים שריגיים לבין‬
‫למידה חברתית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪11‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫מודל (לא המודל) – לצורך למידה אכספרימנטלית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪12‬‬

‫•‬
‫•‬

‫מבלעדיות הרעיון של לימוד ידע פעולתי‪ ,‬ומסוגלות לבחור בין טוב לרע ←‬
‫להוספת הרעיון של השראת תהליכי שיח ולמידה ואחריות לעיצוב העצמי‬
‫הרעיון של שילוביות סימולטנית בין תפיסות‪ ,‬הגדרות תפקיד וצורות פעולה‬
‫המטפורה המארגנת – אונות המוח‬

‫כיתה‪/‬שכבה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪13‬‬

‫אכספרימנט – עבודה בצוותים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אילו רעיונות וצורות תפקוד אנחנו רוצים לעצב במסגרת מודל כזה?‬
‫איך הם מתמודדים עם הכלת המתחים הפרדיגמטים?‬
‫כיצד יורגשו המתחים הפרדיגמטים? אילו דרכי התמודדות יכולות‬
‫להיות לכך?‬
‫אילו קהילות למידה הייתם‪/‬ן מגדירים‪/‬ות?‬
‫– סביב נושאים?‬
‫– את מי היו כוללות?‬
‫– כיצד היו יכולות לערב את המרחב הסייברי (בהקשר למבני ידע‪ ,‬לזהויות‪,‬‬
‫למרחבים חלקים)‬

‫• הכשרות?‬
‫• עוד‪..‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪14‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬


Slide 6

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪1‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהי פרדיגמה? מדוע שינוי פרדיגמטי?‬
‫• תומאס קון‪– 1‬‬
‫– פרספקטיבה שלטת בחשיבה האנושית‬
‫– הבסיס להבהרת המושג מהפכה‪ ,‬ולאפשור של התקדמות מדעית‬

‫• אוסף של הנחות‪ ,‬תפיסות‪ ,‬ערכים ופרקטיקות‪ ,‬שמכוננות צורת‬
‫הסתכלות משותפת לקהילה כלשהי על העולם‬

‫• מכאן‪ ,‬ש‪-‬‬
‫– בני אדם מחוללים מהפכות פרדיגמטיות‪ ,‬ומחליטים האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות‬
‫לחולל‬
‫– אנו נדרשים להצטייד בכלים מיוחדים‪ ,‬אם וכאשר אנו מעוניינים לסמן‬
‫פוטנציאל שלנו לשינוי פרדיגמטי ולעצב את השינוי הראוי בעינינו‬
‫‪ .1‬תומאס קון (‪ ,)1962‬המבנה של מהפכות מדעיות‬

‫‪2‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות לחולל?‬
‫•‬

‫האם ומתי ‪ -‬תחושות ‪ /‬אבחנות –‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫אילו ‪ -‬השאלה איננה לאיזה כוון מנווטים‪ ,‬אלא מהי המפה על פיה אנו מחליטים‬
‫להתמצא בעולם ולנווט את עצמנו בתוכו?‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫מרכזיות ‪ -‬נגיעה בעניינים מרכזיים‪ ,‬יסודיים ושאינם טכניים‬
‫מערכתיות ‪ -‬לא מדובר רק בהצטברות זו לצד זו של השתנויות ותופעות; השינויים‬
‫קשורים אלה באלה‪ ,‬מזינים אלה את אלה‬
‫כפפה שהתהפכה ‪ -‬העולם שלי הוא כבר לא כך‪ ,‬אלא כך; אינני מסוגל‪/‬ת להסביר את‬
‫העולם החדש באמצעות הישן‪ ,‬והפוך‪..‬‬
‫עוצמה ‪ -‬בית הספר נמצא בליבם של מתחים בלתי נסבלים להכרעה‪...‬‬

‫הרחבת הפרספקטיבה כפי שנדרש לנו‬
‫עיסוק ברעיונות ולא בפעולות‬
‫סימולטניות ורב‪-‬מימדיות‬
‫סימון מתחים ולא נקיטת החלטות‬
‫הבניית תהליכים מתאימים של שיח ולמידה‬

‫שאלות אלה‪ ,‬הן עיסוקן של תורת המערכות‪ ,2‬ותאוריות של למידה‬

‫‪2. Ludwig von Bertalanffy (1968), General System Theory: Foundation, Development, Applications‬‬

‫‪3‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בקרב הדור החדש‪ ,‬ובחיי בית הספר‬

‫• בית הספר הוא מכשיר מדינתי‪-‬חברתי‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫‪4‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬
‫•‬

‫מטאפורת מדעי הטבע‬
‫– פוזיטיביזם‬
‫– הגילוי והלימוד‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפוזיטיביזם לתאוריות ביקורתיות‬
‫דקונסטרוקציה‬
‫למידה חברתית‪3‬‬
‫דלז וגוואטארי‪4‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בית הספר כמערכת לימוד‬
‫בית הספר כבעל סמכות קנונית על הידע‬
‫בית הספר כמבטא תפיסה שריגית‬
‫‪....‬‬
‫‪3. Etienne Wenger (1998), Communities of Practice: Learning, Meaning, and Identity‬‬
‫‪4. G. Deleuze & F. Guattari (1987), A Thousand Plateaus‬‬

‫‪5‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של הסדרות חברתיות‬
‫•‬

‫"פוסט‪-‬לאומיות"‪ ,‬מיצוי והחלשות רעיון מדינת הלאום‪,‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬
‫•‬

‫גלובליזציה‪5‬‬

‫כלכלית‬
‫בטחונית‬
‫תעסוקתית‬
‫רווחתית‬

‫"‪...‬רשת נעשתה למילת מפתח‪ ,‬בין שמדובר בדרכי הובלת מוצרים ובני אדם‪ ,‬בזרמי‬
‫סחורות הון וכסף‪ ,‬בהעברה ובעיבוד אלקטרוניים של מידע‪ ,‬או במחזורים בין‬
‫האדם‪,‬הטכנולוגיה והטבע‪ .‬טורי זמן מתעדים גלובליזציה בממדים רבים‪ .. ..‬המימד‬
‫החשוב ביותר יוצר גלובליזציה כלכלית‪ ,‬שעל איכותה כמעט שאין היום עוררין‪ ...‬אין‬
‫הפטריארכלית‬
‫החלשות המשפחה‬
‫ההאצה חסרת התקדים שחלה בתנועות ההון בשוקי הכספים‪,‬‬
‫כל ספק לגבי‬
‫נומדיםבאופן אלקטרוני‪ ...‬כנגד העיגון הטריטוריאלי של המדינה הלאומית נקשר‬
‫המרושתים‬
‫מאפיינים ריזומטים‪,‬‬
‫המונח גלובליזציה עם דימוי של נהרות עולים על גדותיהם‪ ,‬השוטפים וסוחפים את‬
‫תחנות ביקורת הגבולות ועלולים להביא את הבניין הלאומי לידי התמוטטות‪".‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫• מעבר מסמכות הורית – מדינתית לקהילת צעירים מתעצבת‬
‫• צמיחת המגזר השלישי ובתי ספר יחודיים‬
‫• ‪...‬‬

‫‪ .5‬יורגן הברמאס (‪ ,)2001‬הקונסטלציה הפוסט‪-‬לאומית‬

‫‪6‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫‪7‬‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של יצירת ה‪cyberspace -‬‬
‫•‬

‫"רגע" המעבר מרשת מחשבים ותקשורת (טכנולוגיה)‬
‫– הסרת מגבלות המהירות‬
‫– הסרת מגבלות החישוב‬
‫– הסרת מגבלות הנגישות‬

‫•‬
‫•‬

‫ממשות?‪6‬‬

‫וירטואליות או‬
‫מרחב קיום חברתי‪7‬‬

‫‪“.. a consensual hallucination, experienced daily by‬‬
‫‪billions of legitimate operators, in every nation, by‬‬
‫”…‪children being taught mathematical concepts‬‬

‫– זהויות מרובות בוזמניות‬
‫– אינטראקציות ללא חשש או סנקציות‬

‫•‬
‫•‬

‫מרחב חלק‪ ,‬בעל מאפיינים ריזומטיים‬
‫מרחב למידה וידע חדש‬
‫– ‪wiki‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בין "לימוד מתוקשב" לקהילות ידע קיברנטיות‬
‫בין טכסטים על גבי אתרים למבני ידע קיברנטים‬
‫בין "יושבים במעגל בדשא" לבין זהויות קיברנטיות‬
‫‪...‬‬

‫‪6. William Gibson (1984), Neuromancer‬‬
‫?‪7. Sherry Turkle (1996), Who am We‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫כלומר‪ ,‬באופן מפתיע למדי‪...‬‬
‫‪.I‬‬

‫התופעות של "האינטרנט"‪" ,‬קהילת הילדים"‪" ,‬פירוק הסמכות‬
‫ההירכית‪-‬מוסדית" – לא התחילו אצל הילדים כלל וכלל‪ ,‬ואינן‬
‫תופעות תרבותיות גרידא; יש דרכים לדבר עליהן כחלק‬
‫ממהפיכה תפיסתית רב‪-‬מימדית שעוברת על האנושות בדור‬
‫הנוכחי‬

‫‪ .II‬בהמשך לכך‪ ,‬הדרך לעיצוב של בית הספר את עצמו‪ ,‬באופן‬
‫רלוונטי לשינויים בעולם הילדים והחינוך‪ ,‬נדרשת להשען על‬
‫הבנת מימדי אותה מהפיכה אנושית‬

‫‪8‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪9‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪10‬‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫מתחים פרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫בין י ֵדע קנוני (מדינתי‪ ,‬אקדמי‪ ,‬פרופסיונלי) לבין ידע סובייקטיבי‬

‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בין‬
‫לבין קהילות קיברנטיות‬
‫מתוקשב‬
‫בקרב‬
‫לימודהדור‬
‫החדש‬

‫בין זהות תלמידית‬
‫לזהות קיברנטית‬

‫בין מבני ידע‬
‫מסורתיים למבני‬
‫ידע קיברנטים‬

‫חברתית לבין קהילת‬
‫צעירים מעצבת‪-‬עצמה‬

‫בית הספר כמערכת למידה‬

‫מדינתיים לבין‬
‫הסדרות עצמאיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫בין בית‬
‫הספר‬
‫לבתיהוא‬
‫חברתי‬
‫ספרמכשירביןמדינתי‬
‫•‬
‫מונופול‬
‫סמכות‪ -‬הורית‪-‬‬

‫הכלה של המתחים הפרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫בין לימוד מוסדי‬
‫לבין למידה רשתית‬

‫בין מבנים שריגיים לבין‬
‫למידה חברתית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪11‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫מודל (לא המודל) – לצורך למידה אכספרימנטלית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪12‬‬

‫•‬
‫•‬

‫מבלעדיות הרעיון של לימוד ידע פעולתי‪ ,‬ומסוגלות לבחור בין טוב לרע ←‬
‫להוספת הרעיון של השראת תהליכי שיח ולמידה ואחריות לעיצוב העצמי‬
‫הרעיון של שילוביות סימולטנית בין תפיסות‪ ,‬הגדרות תפקיד וצורות פעולה‬
‫המטפורה המארגנת – אונות המוח‬

‫כיתה‪/‬שכבה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪13‬‬

‫אכספרימנט – עבודה בצוותים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אילו רעיונות וצורות תפקוד אנחנו רוצים לעצב במסגרת מודל כזה?‬
‫איך הם מתמודדים עם הכלת המתחים הפרדיגמטים?‬
‫כיצד יורגשו המתחים הפרדיגמטים? אילו דרכי התמודדות יכולות‬
‫להיות לכך?‬
‫אילו קהילות למידה הייתם‪/‬ן מגדירים‪/‬ות?‬
‫– סביב נושאים?‬
‫– את מי היו כוללות?‬
‫– כיצד היו יכולות לערב את המרחב הסייברי (בהקשר למבני ידע‪ ,‬לזהויות‪,‬‬
‫למרחבים חלקים)‬

‫• הכשרות?‬
‫• עוד‪..‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪14‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬


Slide 7

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪1‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהי פרדיגמה? מדוע שינוי פרדיגמטי?‬
‫• תומאס קון‪– 1‬‬
‫– פרספקטיבה שלטת בחשיבה האנושית‬
‫– הבסיס להבהרת המושג מהפכה‪ ,‬ולאפשור של התקדמות מדעית‬

‫• אוסף של הנחות‪ ,‬תפיסות‪ ,‬ערכים ופרקטיקות‪ ,‬שמכוננות צורת‬
‫הסתכלות משותפת לקהילה כלשהי על העולם‬

‫• מכאן‪ ,‬ש‪-‬‬
‫– בני אדם מחוללים מהפכות פרדיגמטיות‪ ,‬ומחליטים האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות‬
‫לחולל‬
‫– אנו נדרשים להצטייד בכלים מיוחדים‪ ,‬אם וכאשר אנו מעוניינים לסמן‬
‫פוטנציאל שלנו לשינוי פרדיגמטי ולעצב את השינוי הראוי בעינינו‬
‫‪ .1‬תומאס קון (‪ ,)1962‬המבנה של מהפכות מדעיות‬

‫‪2‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות לחולל?‬
‫•‬

‫האם ומתי ‪ -‬תחושות ‪ /‬אבחנות –‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫אילו ‪ -‬השאלה איננה לאיזה כוון מנווטים‪ ,‬אלא מהי המפה על פיה אנו מחליטים‬
‫להתמצא בעולם ולנווט את עצמנו בתוכו?‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫מרכזיות ‪ -‬נגיעה בעניינים מרכזיים‪ ,‬יסודיים ושאינם טכניים‬
‫מערכתיות ‪ -‬לא מדובר רק בהצטברות זו לצד זו של השתנויות ותופעות; השינויים‬
‫קשורים אלה באלה‪ ,‬מזינים אלה את אלה‬
‫כפפה שהתהפכה ‪ -‬העולם שלי הוא כבר לא כך‪ ,‬אלא כך; אינני מסוגל‪/‬ת להסביר את‬
‫העולם החדש באמצעות הישן‪ ,‬והפוך‪..‬‬
‫עוצמה ‪ -‬בית הספר נמצא בליבם של מתחים בלתי נסבלים להכרעה‪...‬‬

‫הרחבת הפרספקטיבה כפי שנדרש לנו‬
‫עיסוק ברעיונות ולא בפעולות‬
‫סימולטניות ורב‪-‬מימדיות‬
‫סימון מתחים ולא נקיטת החלטות‬
‫הבניית תהליכים מתאימים של שיח ולמידה‬

‫שאלות אלה‪ ,‬הן עיסוקן של תורת המערכות‪ ,2‬ותאוריות של למידה‬

‫‪2. Ludwig von Bertalanffy (1968), General System Theory: Foundation, Development, Applications‬‬

‫‪3‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בקרב הדור החדש‪ ,‬ובחיי בית הספר‬

‫• בית הספר הוא מכשיר מדינתי‪-‬חברתי‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫‪4‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬
‫•‬

‫מטאפורת מדעי הטבע‬
‫– פוזיטיביזם‬
‫– הגילוי והלימוד‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפוזיטיביזם לתאוריות ביקורתיות‬
‫דקונסטרוקציה‬
‫למידה חברתית‪3‬‬
‫דלז וגוואטארי‪4‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בית הספר כמערכת לימוד‬
‫בית הספר כבעל סמכות קנונית על הידע‬
‫בית הספר כמבטא תפיסה שריגית‬
‫‪....‬‬
‫‪3. Etienne Wenger (1998), Communities of Practice: Learning, Meaning, and Identity‬‬
‫‪4. G. Deleuze & F. Guattari (1987), A Thousand Plateaus‬‬

‫‪5‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של הסדרות חברתיות‬
‫•‬

‫"פוסט‪-‬לאומיות"‪ ,‬מיצוי והחלשות רעיון מדינת הלאום‪,‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬
‫•‬

‫גלובליזציה‪5‬‬

‫כלכלית‬
‫בטחונית‬
‫תעסוקתית‬
‫רווחתית‬

‫"‪...‬רשת נעשתה למילת מפתח‪ ,‬בין שמדובר בדרכי הובלת מוצרים ובני אדם‪ ,‬בזרמי‬
‫סחורות הון וכסף‪ ,‬בהעברה ובעיבוד אלקטרוניים של מידע‪ ,‬או במחזורים בין‬
‫האדם‪,‬הטכנולוגיה והטבע‪ .‬טורי זמן מתעדים גלובליזציה בממדים רבים‪ .. ..‬המימד‬
‫החשוב ביותר יוצר גלובליזציה כלכלית‪ ,‬שעל איכותה כמעט שאין היום עוררין‪ ...‬אין‬
‫הפטריארכלית‬
‫החלשות המשפחה‬
‫ההאצה חסרת התקדים שחלה בתנועות ההון בשוקי הכספים‪,‬‬
‫כל ספק לגבי‬
‫נומדיםבאופן אלקטרוני‪ ...‬כנגד העיגון הטריטוריאלי של המדינה הלאומית נקשר‬
‫המרושתים‬
‫מאפיינים ריזומטים‪,‬‬
‫המונח גלובליזציה עם דימוי של נהרות עולים על גדותיהם‪ ,‬השוטפים וסוחפים את‬
‫תחנות ביקורת הגבולות ועלולים להביא את הבניין הלאומי לידי התמוטטות‪".‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫• מעבר מסמכות הורית – מדינתית לקהילת צעירים מתעצבת‬
‫• צמיחת המגזר השלישי ובתי ספר יחודיים‬
‫• ‪...‬‬

‫‪ .5‬יורגן הברמאס (‪ ,)2001‬הקונסטלציה הפוסט‪-‬לאומית‬

‫‪6‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫‪7‬‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של יצירת ה‪cyberspace -‬‬
‫•‬

‫"רגע" המעבר מרשת מחשבים ותקשורת (טכנולוגיה)‬
‫– הסרת מגבלות המהירות‬
‫– הסרת מגבלות החישוב‬
‫– הסרת מגבלות הנגישות‬

‫•‬
‫•‬

‫ממשות?‪6‬‬

‫וירטואליות או‬
‫מרחב קיום חברתי‪7‬‬

‫‪“.. a consensual hallucination, experienced daily by‬‬
‫‪billions of legitimate operators, in every nation, by‬‬
‫”…‪children being taught mathematical concepts‬‬

‫– זהויות מרובות בוזמניות‬
‫– אינטראקציות ללא חשש או סנקציות‬

‫•‬
‫•‬

‫מרחב חלק‪ ,‬בעל מאפיינים ריזומטיים‬
‫מרחב למידה וידע חדש‬
‫– ‪wiki‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בין "לימוד מתוקשב" לקהילות ידע קיברנטיות‬
‫בין טכסטים על גבי אתרים למבני ידע קיברנטים‬
‫בין "יושבים במעגל בדשא" לבין זהויות קיברנטיות‬
‫‪...‬‬

‫‪6. William Gibson (1984), Neuromancer‬‬
‫?‪7. Sherry Turkle (1996), Who am We‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫כלומר‪ ,‬באופן מפתיע למדי‪...‬‬
‫‪.I‬‬

‫התופעות של "האינטרנט"‪" ,‬קהילת הילדים"‪" ,‬פירוק הסמכות‬
‫ההירכית‪-‬מוסדית" – לא התחילו אצל הילדים כלל וכלל‪ ,‬ואינן‬
‫תופעות תרבותיות גרידא; יש דרכים לדבר עליהן כחלק‬
‫ממהפיכה תפיסתית רב‪-‬מימדית שעוברת על האנושות בדור‬
‫הנוכחי‬

‫‪ .II‬בהמשך לכך‪ ,‬הדרך לעיצוב של בית הספר את עצמו‪ ,‬באופן‬
‫רלוונטי לשינויים בעולם הילדים והחינוך‪ ,‬נדרשת להשען על‬
‫הבנת מימדי אותה מהפיכה אנושית‬

‫‪8‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪9‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪10‬‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫מתחים פרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫בין י ֵדע קנוני (מדינתי‪ ,‬אקדמי‪ ,‬פרופסיונלי) לבין ידע סובייקטיבי‬

‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בין‬
‫לבין קהילות קיברנטיות‬
‫מתוקשב‬
‫בקרב‬
‫לימודהדור‬
‫החדש‬

‫בין זהות תלמידית‬
‫לזהות קיברנטית‬

‫בין מבני ידע‬
‫מסורתיים למבני‬
‫ידע קיברנטים‬

‫חברתית לבין קהילת‬
‫צעירים מעצבת‪-‬עצמה‬

‫בית הספר כמערכת למידה‬

‫מדינתיים לבין‬
‫הסדרות עצמאיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫בין בית‬
‫הספר‬
‫לבתיהוא‬
‫חברתי‬
‫ספרמכשירביןמדינתי‬
‫•‬
‫מונופול‬
‫סמכות‪ -‬הורית‪-‬‬

‫הכלה של המתחים הפרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫בין לימוד מוסדי‬
‫לבין למידה רשתית‬

‫בין מבנים שריגיים לבין‬
‫למידה חברתית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪11‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫מודל (לא המודל) – לצורך למידה אכספרימנטלית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪12‬‬

‫•‬
‫•‬

‫מבלעדיות הרעיון של לימוד ידע פעולתי‪ ,‬ומסוגלות לבחור בין טוב לרע ←‬
‫להוספת הרעיון של השראת תהליכי שיח ולמידה ואחריות לעיצוב העצמי‬
‫הרעיון של שילוביות סימולטנית בין תפיסות‪ ,‬הגדרות תפקיד וצורות פעולה‬
‫המטפורה המארגנת – אונות המוח‬

‫כיתה‪/‬שכבה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪13‬‬

‫אכספרימנט – עבודה בצוותים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אילו רעיונות וצורות תפקוד אנחנו רוצים לעצב במסגרת מודל כזה?‬
‫איך הם מתמודדים עם הכלת המתחים הפרדיגמטים?‬
‫כיצד יורגשו המתחים הפרדיגמטים? אילו דרכי התמודדות יכולות‬
‫להיות לכך?‬
‫אילו קהילות למידה הייתם‪/‬ן מגדירים‪/‬ות?‬
‫– סביב נושאים?‬
‫– את מי היו כוללות?‬
‫– כיצד היו יכולות לערב את המרחב הסייברי (בהקשר למבני ידע‪ ,‬לזהויות‪,‬‬
‫למרחבים חלקים)‬

‫• הכשרות?‬
‫• עוד‪..‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪14‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬


Slide 8

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪1‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהי פרדיגמה? מדוע שינוי פרדיגמטי?‬
‫• תומאס קון‪– 1‬‬
‫– פרספקטיבה שלטת בחשיבה האנושית‬
‫– הבסיס להבהרת המושג מהפכה‪ ,‬ולאפשור של התקדמות מדעית‬

‫• אוסף של הנחות‪ ,‬תפיסות‪ ,‬ערכים ופרקטיקות‪ ,‬שמכוננות צורת‬
‫הסתכלות משותפת לקהילה כלשהי על העולם‬

‫• מכאן‪ ,‬ש‪-‬‬
‫– בני אדם מחוללים מהפכות פרדיגמטיות‪ ,‬ומחליטים האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות‬
‫לחולל‬
‫– אנו נדרשים להצטייד בכלים מיוחדים‪ ,‬אם וכאשר אנו מעוניינים לסמן‬
‫פוטנציאל שלנו לשינוי פרדיגמטי ולעצב את השינוי הראוי בעינינו‬
‫‪ .1‬תומאס קון (‪ ,)1962‬המבנה של מהפכות מדעיות‬

‫‪2‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות לחולל?‬
‫•‬

‫האם ומתי ‪ -‬תחושות ‪ /‬אבחנות –‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫אילו ‪ -‬השאלה איננה לאיזה כוון מנווטים‪ ,‬אלא מהי המפה על פיה אנו מחליטים‬
‫להתמצא בעולם ולנווט את עצמנו בתוכו?‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫מרכזיות ‪ -‬נגיעה בעניינים מרכזיים‪ ,‬יסודיים ושאינם טכניים‬
‫מערכתיות ‪ -‬לא מדובר רק בהצטברות זו לצד זו של השתנויות ותופעות; השינויים‬
‫קשורים אלה באלה‪ ,‬מזינים אלה את אלה‬
‫כפפה שהתהפכה ‪ -‬העולם שלי הוא כבר לא כך‪ ,‬אלא כך; אינני מסוגל‪/‬ת להסביר את‬
‫העולם החדש באמצעות הישן‪ ,‬והפוך‪..‬‬
‫עוצמה ‪ -‬בית הספר נמצא בליבם של מתחים בלתי נסבלים להכרעה‪...‬‬

‫הרחבת הפרספקטיבה כפי שנדרש לנו‬
‫עיסוק ברעיונות ולא בפעולות‬
‫סימולטניות ורב‪-‬מימדיות‬
‫סימון מתחים ולא נקיטת החלטות‬
‫הבניית תהליכים מתאימים של שיח ולמידה‬

‫שאלות אלה‪ ,‬הן עיסוקן של תורת המערכות‪ ,2‬ותאוריות של למידה‬

‫‪2. Ludwig von Bertalanffy (1968), General System Theory: Foundation, Development, Applications‬‬

‫‪3‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בקרב הדור החדש‪ ,‬ובחיי בית הספר‬

‫• בית הספר הוא מכשיר מדינתי‪-‬חברתי‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫‪4‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬
‫•‬

‫מטאפורת מדעי הטבע‬
‫– פוזיטיביזם‬
‫– הגילוי והלימוד‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפוזיטיביזם לתאוריות ביקורתיות‬
‫דקונסטרוקציה‬
‫למידה חברתית‪3‬‬
‫דלז וגוואטארי‪4‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בית הספר כמערכת לימוד‬
‫בית הספר כבעל סמכות קנונית על הידע‬
‫בית הספר כמבטא תפיסה שריגית‬
‫‪....‬‬
‫‪3. Etienne Wenger (1998), Communities of Practice: Learning, Meaning, and Identity‬‬
‫‪4. G. Deleuze & F. Guattari (1987), A Thousand Plateaus‬‬

‫‪5‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של הסדרות חברתיות‬
‫•‬

‫"פוסט‪-‬לאומיות"‪ ,‬מיצוי והחלשות רעיון מדינת הלאום‪,‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬
‫•‬

‫גלובליזציה‪5‬‬

‫כלכלית‬
‫בטחונית‬
‫תעסוקתית‬
‫רווחתית‬

‫"‪...‬רשת נעשתה למילת מפתח‪ ,‬בין שמדובר בדרכי הובלת מוצרים ובני אדם‪ ,‬בזרמי‬
‫סחורות הון וכסף‪ ,‬בהעברה ובעיבוד אלקטרוניים של מידע‪ ,‬או במחזורים בין‬
‫האדם‪,‬הטכנולוגיה והטבע‪ .‬טורי זמן מתעדים גלובליזציה בממדים רבים‪ .. ..‬המימד‬
‫החשוב ביותר יוצר גלובליזציה כלכלית‪ ,‬שעל איכותה כמעט שאין היום עוררין‪ ...‬אין‬
‫הפטריארכלית‬
‫החלשות המשפחה‬
‫ההאצה חסרת התקדים שחלה בתנועות ההון בשוקי הכספים‪,‬‬
‫כל ספק לגבי‬
‫נומדיםבאופן אלקטרוני‪ ...‬כנגד העיגון הטריטוריאלי של המדינה הלאומית נקשר‬
‫המרושתים‬
‫מאפיינים ריזומטים‪,‬‬
‫המונח גלובליזציה עם דימוי של נהרות עולים על גדותיהם‪ ,‬השוטפים וסוחפים את‬
‫תחנות ביקורת הגבולות ועלולים להביא את הבניין הלאומי לידי התמוטטות‪".‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫• מעבר מסמכות הורית – מדינתית לקהילת צעירים מתעצבת‬
‫• צמיחת המגזר השלישי ובתי ספר יחודיים‬
‫• ‪...‬‬

‫‪ .5‬יורגן הברמאס (‪ ,)2001‬הקונסטלציה הפוסט‪-‬לאומית‬

‫‪6‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫‪7‬‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של יצירת ה‪cyberspace -‬‬
‫•‬

‫"רגע" המעבר מרשת מחשבים ותקשורת (טכנולוגיה)‬
‫– הסרת מגבלות המהירות‬
‫– הסרת מגבלות החישוב‬
‫– הסרת מגבלות הנגישות‬

‫•‬
‫•‬

‫ממשות?‪6‬‬

‫וירטואליות או‬
‫מרחב קיום חברתי‪7‬‬

‫‪“.. a consensual hallucination, experienced daily by‬‬
‫‪billions of legitimate operators, in every nation, by‬‬
‫”…‪children being taught mathematical concepts‬‬

‫– זהויות מרובות בוזמניות‬
‫– אינטראקציות ללא חשש או סנקציות‬

‫•‬
‫•‬

‫מרחב חלק‪ ,‬בעל מאפיינים ריזומטיים‬
‫מרחב למידה וידע חדש‬
‫– ‪wiki‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בין "לימוד מתוקשב" לקהילות ידע קיברנטיות‬
‫בין טכסטים על גבי אתרים למבני ידע קיברנטים‬
‫בין "יושבים במעגל בדשא" לבין זהויות קיברנטיות‬
‫‪...‬‬

‫‪6. William Gibson (1984), Neuromancer‬‬
‫?‪7. Sherry Turkle (1996), Who am We‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫כלומר‪ ,‬באופן מפתיע למדי‪...‬‬
‫‪.I‬‬

‫התופעות של "האינטרנט"‪" ,‬קהילת הילדים"‪" ,‬פירוק הסמכות‬
‫ההירכית‪-‬מוסדית" – לא התחילו אצל הילדים כלל וכלל‪ ,‬ואינן‬
‫תופעות תרבותיות גרידא; יש דרכים לדבר עליהן כחלק‬
‫ממהפיכה תפיסתית רב‪-‬מימדית שעוברת על האנושות בדור‬
‫הנוכחי‬

‫‪ .II‬בהמשך לכך‪ ,‬הדרך לעיצוב של בית הספר את עצמו‪ ,‬באופן‬
‫רלוונטי לשינויים בעולם הילדים והחינוך‪ ,‬נדרשת להשען על‬
‫הבנת מימדי אותה מהפיכה אנושית‬

‫‪8‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪9‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪10‬‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫מתחים פרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫בין י ֵדע קנוני (מדינתי‪ ,‬אקדמי‪ ,‬פרופסיונלי) לבין ידע סובייקטיבי‬

‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בין‬
‫לבין קהילות קיברנטיות‬
‫מתוקשב‬
‫בקרב‬
‫לימודהדור‬
‫החדש‬

‫בין זהות תלמידית‬
‫לזהות קיברנטית‬

‫בין מבני ידע‬
‫מסורתיים למבני‬
‫ידע קיברנטים‬

‫חברתית לבין קהילת‬
‫צעירים מעצבת‪-‬עצמה‬

‫בית הספר כמערכת למידה‬

‫מדינתיים לבין‬
‫הסדרות עצמאיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫בין בית‬
‫הספר‬
‫לבתיהוא‬
‫חברתי‬
‫ספרמכשירביןמדינתי‬
‫•‬
‫מונופול‬
‫סמכות‪ -‬הורית‪-‬‬

‫הכלה של המתחים הפרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫בין לימוד מוסדי‬
‫לבין למידה רשתית‬

‫בין מבנים שריגיים לבין‬
‫למידה חברתית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪11‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫מודל (לא המודל) – לצורך למידה אכספרימנטלית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪12‬‬

‫•‬
‫•‬

‫מבלעדיות הרעיון של לימוד ידע פעולתי‪ ,‬ומסוגלות לבחור בין טוב לרע ←‬
‫להוספת הרעיון של השראת תהליכי שיח ולמידה ואחריות לעיצוב העצמי‬
‫הרעיון של שילוביות סימולטנית בין תפיסות‪ ,‬הגדרות תפקיד וצורות פעולה‬
‫המטפורה המארגנת – אונות המוח‬

‫כיתה‪/‬שכבה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪13‬‬

‫אכספרימנט – עבודה בצוותים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אילו רעיונות וצורות תפקוד אנחנו רוצים לעצב במסגרת מודל כזה?‬
‫איך הם מתמודדים עם הכלת המתחים הפרדיגמטים?‬
‫כיצד יורגשו המתחים הפרדיגמטים? אילו דרכי התמודדות יכולות‬
‫להיות לכך?‬
‫אילו קהילות למידה הייתם‪/‬ן מגדירים‪/‬ות?‬
‫– סביב נושאים?‬
‫– את מי היו כוללות?‬
‫– כיצד היו יכולות לערב את המרחב הסייברי (בהקשר למבני ידע‪ ,‬לזהויות‪,‬‬
‫למרחבים חלקים)‬

‫• הכשרות?‬
‫• עוד‪..‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪14‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬


Slide 9

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪1‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהי פרדיגמה? מדוע שינוי פרדיגמטי?‬
‫• תומאס קון‪– 1‬‬
‫– פרספקטיבה שלטת בחשיבה האנושית‬
‫– הבסיס להבהרת המושג מהפכה‪ ,‬ולאפשור של התקדמות מדעית‬

‫• אוסף של הנחות‪ ,‬תפיסות‪ ,‬ערכים ופרקטיקות‪ ,‬שמכוננות צורת‬
‫הסתכלות משותפת לקהילה כלשהי על העולם‬

‫• מכאן‪ ,‬ש‪-‬‬
‫– בני אדם מחוללים מהפכות פרדיגמטיות‪ ,‬ומחליטים האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות‬
‫לחולל‬
‫– אנו נדרשים להצטייד בכלים מיוחדים‪ ,‬אם וכאשר אנו מעוניינים לסמן‬
‫פוטנציאל שלנו לשינוי פרדיגמטי ולעצב את השינוי הראוי בעינינו‬
‫‪ .1‬תומאס קון (‪ ,)1962‬המבנה של מהפכות מדעיות‬

‫‪2‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות לחולל?‬
‫•‬

‫האם ומתי ‪ -‬תחושות ‪ /‬אבחנות –‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫אילו ‪ -‬השאלה איננה לאיזה כוון מנווטים‪ ,‬אלא מהי המפה על פיה אנו מחליטים‬
‫להתמצא בעולם ולנווט את עצמנו בתוכו?‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫מרכזיות ‪ -‬נגיעה בעניינים מרכזיים‪ ,‬יסודיים ושאינם טכניים‬
‫מערכתיות ‪ -‬לא מדובר רק בהצטברות זו לצד זו של השתנויות ותופעות; השינויים‬
‫קשורים אלה באלה‪ ,‬מזינים אלה את אלה‬
‫כפפה שהתהפכה ‪ -‬העולם שלי הוא כבר לא כך‪ ,‬אלא כך; אינני מסוגל‪/‬ת להסביר את‬
‫העולם החדש באמצעות הישן‪ ,‬והפוך‪..‬‬
‫עוצמה ‪ -‬בית הספר נמצא בליבם של מתחים בלתי נסבלים להכרעה‪...‬‬

‫הרחבת הפרספקטיבה כפי שנדרש לנו‬
‫עיסוק ברעיונות ולא בפעולות‬
‫סימולטניות ורב‪-‬מימדיות‬
‫סימון מתחים ולא נקיטת החלטות‬
‫הבניית תהליכים מתאימים של שיח ולמידה‬

‫שאלות אלה‪ ,‬הן עיסוקן של תורת המערכות‪ ,2‬ותאוריות של למידה‬

‫‪2. Ludwig von Bertalanffy (1968), General System Theory: Foundation, Development, Applications‬‬

‫‪3‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בקרב הדור החדש‪ ,‬ובחיי בית הספר‬

‫• בית הספר הוא מכשיר מדינתי‪-‬חברתי‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫‪4‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬
‫•‬

‫מטאפורת מדעי הטבע‬
‫– פוזיטיביזם‬
‫– הגילוי והלימוד‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפוזיטיביזם לתאוריות ביקורתיות‬
‫דקונסטרוקציה‬
‫למידה חברתית‪3‬‬
‫דלז וגוואטארי‪4‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בית הספר כמערכת לימוד‬
‫בית הספר כבעל סמכות קנונית על הידע‬
‫בית הספר כמבטא תפיסה שריגית‬
‫‪....‬‬
‫‪3. Etienne Wenger (1998), Communities of Practice: Learning, Meaning, and Identity‬‬
‫‪4. G. Deleuze & F. Guattari (1987), A Thousand Plateaus‬‬

‫‪5‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של הסדרות חברתיות‬
‫•‬

‫"פוסט‪-‬לאומיות"‪ ,‬מיצוי והחלשות רעיון מדינת הלאום‪,‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬
‫•‬

‫גלובליזציה‪5‬‬

‫כלכלית‬
‫בטחונית‬
‫תעסוקתית‬
‫רווחתית‬

‫"‪...‬רשת נעשתה למילת מפתח‪ ,‬בין שמדובר בדרכי הובלת מוצרים ובני אדם‪ ,‬בזרמי‬
‫סחורות הון וכסף‪ ,‬בהעברה ובעיבוד אלקטרוניים של מידע‪ ,‬או במחזורים בין‬
‫האדם‪,‬הטכנולוגיה והטבע‪ .‬טורי זמן מתעדים גלובליזציה בממדים רבים‪ .. ..‬המימד‬
‫החשוב ביותר יוצר גלובליזציה כלכלית‪ ,‬שעל איכותה כמעט שאין היום עוררין‪ ...‬אין‬
‫הפטריארכלית‬
‫החלשות המשפחה‬
‫ההאצה חסרת התקדים שחלה בתנועות ההון בשוקי הכספים‪,‬‬
‫כל ספק לגבי‬
‫נומדיםבאופן אלקטרוני‪ ...‬כנגד העיגון הטריטוריאלי של המדינה הלאומית נקשר‬
‫המרושתים‬
‫מאפיינים ריזומטים‪,‬‬
‫המונח גלובליזציה עם דימוי של נהרות עולים על גדותיהם‪ ,‬השוטפים וסוחפים את‬
‫תחנות ביקורת הגבולות ועלולים להביא את הבניין הלאומי לידי התמוטטות‪".‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫• מעבר מסמכות הורית – מדינתית לקהילת צעירים מתעצבת‬
‫• צמיחת המגזר השלישי ובתי ספר יחודיים‬
‫• ‪...‬‬

‫‪ .5‬יורגן הברמאס (‪ ,)2001‬הקונסטלציה הפוסט‪-‬לאומית‬

‫‪6‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫‪7‬‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של יצירת ה‪cyberspace -‬‬
‫•‬

‫"רגע" המעבר מרשת מחשבים ותקשורת (טכנולוגיה)‬
‫– הסרת מגבלות המהירות‬
‫– הסרת מגבלות החישוב‬
‫– הסרת מגבלות הנגישות‬

‫•‬
‫•‬

‫ממשות?‪6‬‬

‫וירטואליות או‬
‫מרחב קיום חברתי‪7‬‬

‫‪“.. a consensual hallucination, experienced daily by‬‬
‫‪billions of legitimate operators, in every nation, by‬‬
‫”…‪children being taught mathematical concepts‬‬

‫– זהויות מרובות בוזמניות‬
‫– אינטראקציות ללא חשש או סנקציות‬

‫•‬
‫•‬

‫מרחב חלק‪ ,‬בעל מאפיינים ריזומטיים‬
‫מרחב למידה וידע חדש‬
‫– ‪wiki‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בין "לימוד מתוקשב" לקהילות ידע קיברנטיות‬
‫בין טכסטים על גבי אתרים למבני ידע קיברנטים‬
‫בין "יושבים במעגל בדשא" לבין זהויות קיברנטיות‬
‫‪...‬‬

‫‪6. William Gibson (1984), Neuromancer‬‬
‫?‪7. Sherry Turkle (1996), Who am We‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫כלומר‪ ,‬באופן מפתיע למדי‪...‬‬
‫‪.I‬‬

‫התופעות של "האינטרנט"‪" ,‬קהילת הילדים"‪" ,‬פירוק הסמכות‬
‫ההירכית‪-‬מוסדית" – לא התחילו אצל הילדים כלל וכלל‪ ,‬ואינן‬
‫תופעות תרבותיות גרידא; יש דרכים לדבר עליהן כחלק‬
‫ממהפיכה תפיסתית רב‪-‬מימדית שעוברת על האנושות בדור‬
‫הנוכחי‬

‫‪ .II‬בהמשך לכך‪ ,‬הדרך לעיצוב של בית הספר את עצמו‪ ,‬באופן‬
‫רלוונטי לשינויים בעולם הילדים והחינוך‪ ,‬נדרשת להשען על‬
‫הבנת מימדי אותה מהפיכה אנושית‬

‫‪8‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪9‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪10‬‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫מתחים פרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫בין י ֵדע קנוני (מדינתי‪ ,‬אקדמי‪ ,‬פרופסיונלי) לבין ידע סובייקטיבי‬

‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בין‬
‫לבין קהילות קיברנטיות‬
‫מתוקשב‬
‫בקרב‬
‫לימודהדור‬
‫החדש‬

‫בין זהות תלמידית‬
‫לזהות קיברנטית‬

‫בין מבני ידע‬
‫מסורתיים למבני‬
‫ידע קיברנטים‬

‫חברתית לבין קהילת‬
‫צעירים מעצבת‪-‬עצמה‬

‫בית הספר כמערכת למידה‬

‫מדינתיים לבין‬
‫הסדרות עצמאיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫בין בית‬
‫הספר‬
‫לבתיהוא‬
‫חברתי‬
‫ספרמכשירביןמדינתי‬
‫•‬
‫מונופול‬
‫סמכות‪ -‬הורית‪-‬‬

‫הכלה של המתחים הפרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫בין לימוד מוסדי‬
‫לבין למידה רשתית‬

‫בין מבנים שריגיים לבין‬
‫למידה חברתית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪11‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫מודל (לא המודל) – לצורך למידה אכספרימנטלית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪12‬‬

‫•‬
‫•‬

‫מבלעדיות הרעיון של לימוד ידע פעולתי‪ ,‬ומסוגלות לבחור בין טוב לרע ←‬
‫להוספת הרעיון של השראת תהליכי שיח ולמידה ואחריות לעיצוב העצמי‬
‫הרעיון של שילוביות סימולטנית בין תפיסות‪ ,‬הגדרות תפקיד וצורות פעולה‬
‫המטפורה המארגנת – אונות המוח‬

‫כיתה‪/‬שכבה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪13‬‬

‫אכספרימנט – עבודה בצוותים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אילו רעיונות וצורות תפקוד אנחנו רוצים לעצב במסגרת מודל כזה?‬
‫איך הם מתמודדים עם הכלת המתחים הפרדיגמטים?‬
‫כיצד יורגשו המתחים הפרדיגמטים? אילו דרכי התמודדות יכולות‬
‫להיות לכך?‬
‫אילו קהילות למידה הייתם‪/‬ן מגדירים‪/‬ות?‬
‫– סביב נושאים?‬
‫– את מי היו כוללות?‬
‫– כיצד היו יכולות לערב את המרחב הסייברי (בהקשר למבני ידע‪ ,‬לזהויות‪,‬‬
‫למרחבים חלקים)‬

‫• הכשרות?‬
‫• עוד‪..‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪14‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬


Slide 10

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪1‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהי פרדיגמה? מדוע שינוי פרדיגמטי?‬
‫• תומאס קון‪– 1‬‬
‫– פרספקטיבה שלטת בחשיבה האנושית‬
‫– הבסיס להבהרת המושג מהפכה‪ ,‬ולאפשור של התקדמות מדעית‬

‫• אוסף של הנחות‪ ,‬תפיסות‪ ,‬ערכים ופרקטיקות‪ ,‬שמכוננות צורת‬
‫הסתכלות משותפת לקהילה כלשהי על העולם‬

‫• מכאן‪ ,‬ש‪-‬‬
‫– בני אדם מחוללים מהפכות פרדיגמטיות‪ ,‬ומחליטים האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות‬
‫לחולל‬
‫– אנו נדרשים להצטייד בכלים מיוחדים‪ ,‬אם וכאשר אנו מעוניינים לסמן‬
‫פוטנציאל שלנו לשינוי פרדיגמטי ולעצב את השינוי הראוי בעינינו‬
‫‪ .1‬תומאס קון (‪ ,)1962‬המבנה של מהפכות מדעיות‬

‫‪2‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות לחולל?‬
‫•‬

‫האם ומתי ‪ -‬תחושות ‪ /‬אבחנות –‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫אילו ‪ -‬השאלה איננה לאיזה כוון מנווטים‪ ,‬אלא מהי המפה על פיה אנו מחליטים‬
‫להתמצא בעולם ולנווט את עצמנו בתוכו?‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫מרכזיות ‪ -‬נגיעה בעניינים מרכזיים‪ ,‬יסודיים ושאינם טכניים‬
‫מערכתיות ‪ -‬לא מדובר רק בהצטברות זו לצד זו של השתנויות ותופעות; השינויים‬
‫קשורים אלה באלה‪ ,‬מזינים אלה את אלה‬
‫כפפה שהתהפכה ‪ -‬העולם שלי הוא כבר לא כך‪ ,‬אלא כך; אינני מסוגל‪/‬ת להסביר את‬
‫העולם החדש באמצעות הישן‪ ,‬והפוך‪..‬‬
‫עוצמה ‪ -‬בית הספר נמצא בליבם של מתחים בלתי נסבלים להכרעה‪...‬‬

‫הרחבת הפרספקטיבה כפי שנדרש לנו‬
‫עיסוק ברעיונות ולא בפעולות‬
‫סימולטניות ורב‪-‬מימדיות‬
‫סימון מתחים ולא נקיטת החלטות‬
‫הבניית תהליכים מתאימים של שיח ולמידה‬

‫שאלות אלה‪ ,‬הן עיסוקן של תורת המערכות‪ ,2‬ותאוריות של למידה‬

‫‪2. Ludwig von Bertalanffy (1968), General System Theory: Foundation, Development, Applications‬‬

‫‪3‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בקרב הדור החדש‪ ,‬ובחיי בית הספר‬

‫• בית הספר הוא מכשיר מדינתי‪-‬חברתי‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫‪4‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬
‫•‬

‫מטאפורת מדעי הטבע‬
‫– פוזיטיביזם‬
‫– הגילוי והלימוד‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפוזיטיביזם לתאוריות ביקורתיות‬
‫דקונסטרוקציה‬
‫למידה חברתית‪3‬‬
‫דלז וגוואטארי‪4‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בית הספר כמערכת לימוד‬
‫בית הספר כבעל סמכות קנונית על הידע‬
‫בית הספר כמבטא תפיסה שריגית‬
‫‪....‬‬
‫‪3. Etienne Wenger (1998), Communities of Practice: Learning, Meaning, and Identity‬‬
‫‪4. G. Deleuze & F. Guattari (1987), A Thousand Plateaus‬‬

‫‪5‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של הסדרות חברתיות‬
‫•‬

‫"פוסט‪-‬לאומיות"‪ ,‬מיצוי והחלשות רעיון מדינת הלאום‪,‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬
‫•‬

‫גלובליזציה‪5‬‬

‫כלכלית‬
‫בטחונית‬
‫תעסוקתית‬
‫רווחתית‬

‫"‪...‬רשת נעשתה למילת מפתח‪ ,‬בין שמדובר בדרכי הובלת מוצרים ובני אדם‪ ,‬בזרמי‬
‫סחורות הון וכסף‪ ,‬בהעברה ובעיבוד אלקטרוניים של מידע‪ ,‬או במחזורים בין‬
‫האדם‪,‬הטכנולוגיה והטבע‪ .‬טורי זמן מתעדים גלובליזציה בממדים רבים‪ .. ..‬המימד‬
‫החשוב ביותר יוצר גלובליזציה כלכלית‪ ,‬שעל איכותה כמעט שאין היום עוררין‪ ...‬אין‬
‫הפטריארכלית‬
‫החלשות המשפחה‬
‫ההאצה חסרת התקדים שחלה בתנועות ההון בשוקי הכספים‪,‬‬
‫כל ספק לגבי‬
‫נומדיםבאופן אלקטרוני‪ ...‬כנגד העיגון הטריטוריאלי של המדינה הלאומית נקשר‬
‫המרושתים‬
‫מאפיינים ריזומטים‪,‬‬
‫המונח גלובליזציה עם דימוי של נהרות עולים על גדותיהם‪ ,‬השוטפים וסוחפים את‬
‫תחנות ביקורת הגבולות ועלולים להביא את הבניין הלאומי לידי התמוטטות‪".‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫• מעבר מסמכות הורית – מדינתית לקהילת צעירים מתעצבת‬
‫• צמיחת המגזר השלישי ובתי ספר יחודיים‬
‫• ‪...‬‬

‫‪ .5‬יורגן הברמאס (‪ ,)2001‬הקונסטלציה הפוסט‪-‬לאומית‬

‫‪6‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫‪7‬‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של יצירת ה‪cyberspace -‬‬
‫•‬

‫"רגע" המעבר מרשת מחשבים ותקשורת (טכנולוגיה)‬
‫– הסרת מגבלות המהירות‬
‫– הסרת מגבלות החישוב‬
‫– הסרת מגבלות הנגישות‬

‫•‬
‫•‬

‫ממשות?‪6‬‬

‫וירטואליות או‬
‫מרחב קיום חברתי‪7‬‬

‫‪“.. a consensual hallucination, experienced daily by‬‬
‫‪billions of legitimate operators, in every nation, by‬‬
‫”…‪children being taught mathematical concepts‬‬

‫– זהויות מרובות בוזמניות‬
‫– אינטראקציות ללא חשש או סנקציות‬

‫•‬
‫•‬

‫מרחב חלק‪ ,‬בעל מאפיינים ריזומטיים‬
‫מרחב למידה וידע חדש‬
‫– ‪wiki‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בין "לימוד מתוקשב" לקהילות ידע קיברנטיות‬
‫בין טכסטים על גבי אתרים למבני ידע קיברנטים‬
‫בין "יושבים במעגל בדשא" לבין זהויות קיברנטיות‬
‫‪...‬‬

‫‪6. William Gibson (1984), Neuromancer‬‬
‫?‪7. Sherry Turkle (1996), Who am We‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫כלומר‪ ,‬באופן מפתיע למדי‪...‬‬
‫‪.I‬‬

‫התופעות של "האינטרנט"‪" ,‬קהילת הילדים"‪" ,‬פירוק הסמכות‬
‫ההירכית‪-‬מוסדית" – לא התחילו אצל הילדים כלל וכלל‪ ,‬ואינן‬
‫תופעות תרבותיות גרידא; יש דרכים לדבר עליהן כחלק‬
‫ממהפיכה תפיסתית רב‪-‬מימדית שעוברת על האנושות בדור‬
‫הנוכחי‬

‫‪ .II‬בהמשך לכך‪ ,‬הדרך לעיצוב של בית הספר את עצמו‪ ,‬באופן‬
‫רלוונטי לשינויים בעולם הילדים והחינוך‪ ,‬נדרשת להשען על‬
‫הבנת מימדי אותה מהפיכה אנושית‬

‫‪8‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪9‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪10‬‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫מתחים פרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫בין י ֵדע קנוני (מדינתי‪ ,‬אקדמי‪ ,‬פרופסיונלי) לבין ידע סובייקטיבי‬

‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בין‬
‫לבין קהילות קיברנטיות‬
‫מתוקשב‬
‫בקרב‬
‫לימודהדור‬
‫החדש‬

‫בין זהות תלמידית‬
‫לזהות קיברנטית‬

‫בין מבני ידע‬
‫מסורתיים למבני‬
‫ידע קיברנטים‬

‫חברתית לבין קהילת‬
‫צעירים מעצבת‪-‬עצמה‬

‫בית הספר כמערכת למידה‬

‫מדינתיים לבין‬
‫הסדרות עצמאיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫בין בית‬
‫הספר‬
‫לבתיהוא‬
‫חברתי‬
‫ספרמכשירביןמדינתי‬
‫•‬
‫מונופול‬
‫סמכות‪ -‬הורית‪-‬‬

‫הכלה של המתחים הפרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫בין לימוד מוסדי‬
‫לבין למידה רשתית‬

‫בין מבנים שריגיים לבין‬
‫למידה חברתית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪11‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫מודל (לא המודל) – לצורך למידה אכספרימנטלית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪12‬‬

‫•‬
‫•‬

‫מבלעדיות הרעיון של לימוד ידע פעולתי‪ ,‬ומסוגלות לבחור בין טוב לרע ←‬
‫להוספת הרעיון של השראת תהליכי שיח ולמידה ואחריות לעיצוב העצמי‬
‫הרעיון של שילוביות סימולטנית בין תפיסות‪ ,‬הגדרות תפקיד וצורות פעולה‬
‫המטפורה המארגנת – אונות המוח‬

‫כיתה‪/‬שכבה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪13‬‬

‫אכספרימנט – עבודה בצוותים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אילו רעיונות וצורות תפקוד אנחנו רוצים לעצב במסגרת מודל כזה?‬
‫איך הם מתמודדים עם הכלת המתחים הפרדיגמטים?‬
‫כיצד יורגשו המתחים הפרדיגמטים? אילו דרכי התמודדות יכולות‬
‫להיות לכך?‬
‫אילו קהילות למידה הייתם‪/‬ן מגדירים‪/‬ות?‬
‫– סביב נושאים?‬
‫– את מי היו כוללות?‬
‫– כיצד היו יכולות לערב את המרחב הסייברי (בהקשר למבני ידע‪ ,‬לזהויות‪,‬‬
‫למרחבים חלקים)‬

‫• הכשרות?‬
‫• עוד‪..‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪14‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬


Slide 11

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪1‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהי פרדיגמה? מדוע שינוי פרדיגמטי?‬
‫• תומאס קון‪– 1‬‬
‫– פרספקטיבה שלטת בחשיבה האנושית‬
‫– הבסיס להבהרת המושג מהפכה‪ ,‬ולאפשור של התקדמות מדעית‬

‫• אוסף של הנחות‪ ,‬תפיסות‪ ,‬ערכים ופרקטיקות‪ ,‬שמכוננות צורת‬
‫הסתכלות משותפת לקהילה כלשהי על העולם‬

‫• מכאן‪ ,‬ש‪-‬‬
‫– בני אדם מחוללים מהפכות פרדיגמטיות‪ ,‬ומחליטים האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות‬
‫לחולל‬
‫– אנו נדרשים להצטייד בכלים מיוחדים‪ ,‬אם וכאשר אנו מעוניינים לסמן‬
‫פוטנציאל שלנו לשינוי פרדיגמטי ולעצב את השינוי הראוי בעינינו‬
‫‪ .1‬תומאס קון (‪ ,)1962‬המבנה של מהפכות מדעיות‬

‫‪2‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות לחולל?‬
‫•‬

‫האם ומתי ‪ -‬תחושות ‪ /‬אבחנות –‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫אילו ‪ -‬השאלה איננה לאיזה כוון מנווטים‪ ,‬אלא מהי המפה על פיה אנו מחליטים‬
‫להתמצא בעולם ולנווט את עצמנו בתוכו?‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫מרכזיות ‪ -‬נגיעה בעניינים מרכזיים‪ ,‬יסודיים ושאינם טכניים‬
‫מערכתיות ‪ -‬לא מדובר רק בהצטברות זו לצד זו של השתנויות ותופעות; השינויים‬
‫קשורים אלה באלה‪ ,‬מזינים אלה את אלה‬
‫כפפה שהתהפכה ‪ -‬העולם שלי הוא כבר לא כך‪ ,‬אלא כך; אינני מסוגל‪/‬ת להסביר את‬
‫העולם החדש באמצעות הישן‪ ,‬והפוך‪..‬‬
‫עוצמה ‪ -‬בית הספר נמצא בליבם של מתחים בלתי נסבלים להכרעה‪...‬‬

‫הרחבת הפרספקטיבה כפי שנדרש לנו‬
‫עיסוק ברעיונות ולא בפעולות‬
‫סימולטניות ורב‪-‬מימדיות‬
‫סימון מתחים ולא נקיטת החלטות‬
‫הבניית תהליכים מתאימים של שיח ולמידה‬

‫שאלות אלה‪ ,‬הן עיסוקן של תורת המערכות‪ ,2‬ותאוריות של למידה‬

‫‪2. Ludwig von Bertalanffy (1968), General System Theory: Foundation, Development, Applications‬‬

‫‪3‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בקרב הדור החדש‪ ,‬ובחיי בית הספר‬

‫• בית הספר הוא מכשיר מדינתי‪-‬חברתי‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫‪4‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬
‫•‬

‫מטאפורת מדעי הטבע‬
‫– פוזיטיביזם‬
‫– הגילוי והלימוד‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפוזיטיביזם לתאוריות ביקורתיות‬
‫דקונסטרוקציה‬
‫למידה חברתית‪3‬‬
‫דלז וגוואטארי‪4‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בית הספר כמערכת לימוד‬
‫בית הספר כבעל סמכות קנונית על הידע‬
‫בית הספר כמבטא תפיסה שריגית‬
‫‪....‬‬
‫‪3. Etienne Wenger (1998), Communities of Practice: Learning, Meaning, and Identity‬‬
‫‪4. G. Deleuze & F. Guattari (1987), A Thousand Plateaus‬‬

‫‪5‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של הסדרות חברתיות‬
‫•‬

‫"פוסט‪-‬לאומיות"‪ ,‬מיצוי והחלשות רעיון מדינת הלאום‪,‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬
‫•‬

‫גלובליזציה‪5‬‬

‫כלכלית‬
‫בטחונית‬
‫תעסוקתית‬
‫רווחתית‬

‫"‪...‬רשת נעשתה למילת מפתח‪ ,‬בין שמדובר בדרכי הובלת מוצרים ובני אדם‪ ,‬בזרמי‬
‫סחורות הון וכסף‪ ,‬בהעברה ובעיבוד אלקטרוניים של מידע‪ ,‬או במחזורים בין‬
‫האדם‪,‬הטכנולוגיה והטבע‪ .‬טורי זמן מתעדים גלובליזציה בממדים רבים‪ .. ..‬המימד‬
‫החשוב ביותר יוצר גלובליזציה כלכלית‪ ,‬שעל איכותה כמעט שאין היום עוררין‪ ...‬אין‬
‫הפטריארכלית‬
‫החלשות המשפחה‬
‫ההאצה חסרת התקדים שחלה בתנועות ההון בשוקי הכספים‪,‬‬
‫כל ספק לגבי‬
‫נומדיםבאופן אלקטרוני‪ ...‬כנגד העיגון הטריטוריאלי של המדינה הלאומית נקשר‬
‫המרושתים‬
‫מאפיינים ריזומטים‪,‬‬
‫המונח גלובליזציה עם דימוי של נהרות עולים על גדותיהם‪ ,‬השוטפים וסוחפים את‬
‫תחנות ביקורת הגבולות ועלולים להביא את הבניין הלאומי לידי התמוטטות‪".‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫• מעבר מסמכות הורית – מדינתית לקהילת צעירים מתעצבת‬
‫• צמיחת המגזר השלישי ובתי ספר יחודיים‬
‫• ‪...‬‬

‫‪ .5‬יורגן הברמאס (‪ ,)2001‬הקונסטלציה הפוסט‪-‬לאומית‬

‫‪6‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫‪7‬‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של יצירת ה‪cyberspace -‬‬
‫•‬

‫"רגע" המעבר מרשת מחשבים ותקשורת (טכנולוגיה)‬
‫– הסרת מגבלות המהירות‬
‫– הסרת מגבלות החישוב‬
‫– הסרת מגבלות הנגישות‬

‫•‬
‫•‬

‫ממשות?‪6‬‬

‫וירטואליות או‬
‫מרחב קיום חברתי‪7‬‬

‫‪“.. a consensual hallucination, experienced daily by‬‬
‫‪billions of legitimate operators, in every nation, by‬‬
‫”…‪children being taught mathematical concepts‬‬

‫– זהויות מרובות בוזמניות‬
‫– אינטראקציות ללא חשש או סנקציות‬

‫•‬
‫•‬

‫מרחב חלק‪ ,‬בעל מאפיינים ריזומטיים‬
‫מרחב למידה וידע חדש‬
‫– ‪wiki‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בין "לימוד מתוקשב" לקהילות ידע קיברנטיות‬
‫בין טכסטים על גבי אתרים למבני ידע קיברנטים‬
‫בין "יושבים במעגל בדשא" לבין זהויות קיברנטיות‬
‫‪...‬‬

‫‪6. William Gibson (1984), Neuromancer‬‬
‫?‪7. Sherry Turkle (1996), Who am We‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫כלומר‪ ,‬באופן מפתיע למדי‪...‬‬
‫‪.I‬‬

‫התופעות של "האינטרנט"‪" ,‬קהילת הילדים"‪" ,‬פירוק הסמכות‬
‫ההירכית‪-‬מוסדית" – לא התחילו אצל הילדים כלל וכלל‪ ,‬ואינן‬
‫תופעות תרבותיות גרידא; יש דרכים לדבר עליהן כחלק‬
‫ממהפיכה תפיסתית רב‪-‬מימדית שעוברת על האנושות בדור‬
‫הנוכחי‬

‫‪ .II‬בהמשך לכך‪ ,‬הדרך לעיצוב של בית הספר את עצמו‪ ,‬באופן‬
‫רלוונטי לשינויים בעולם הילדים והחינוך‪ ,‬נדרשת להשען על‬
‫הבנת מימדי אותה מהפיכה אנושית‬

‫‪8‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪9‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪10‬‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫מתחים פרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫בין י ֵדע קנוני (מדינתי‪ ,‬אקדמי‪ ,‬פרופסיונלי) לבין ידע סובייקטיבי‬

‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בין‬
‫לבין קהילות קיברנטיות‬
‫מתוקשב‬
‫בקרב‬
‫לימודהדור‬
‫החדש‬

‫בין זהות תלמידית‬
‫לזהות קיברנטית‬

‫בין מבני ידע‬
‫מסורתיים למבני‬
‫ידע קיברנטים‬

‫חברתית לבין קהילת‬
‫צעירים מעצבת‪-‬עצמה‬

‫בית הספר כמערכת למידה‬

‫מדינתיים לבין‬
‫הסדרות עצמאיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫בין בית‬
‫הספר‬
‫לבתיהוא‬
‫חברתי‬
‫ספרמכשירביןמדינתי‬
‫•‬
‫מונופול‬
‫סמכות‪ -‬הורית‪-‬‬

‫הכלה של המתחים הפרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫בין לימוד מוסדי‬
‫לבין למידה רשתית‬

‫בין מבנים שריגיים לבין‬
‫למידה חברתית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪11‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫מודל (לא המודל) – לצורך למידה אכספרימנטלית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪12‬‬

‫•‬
‫•‬

‫מבלעדיות הרעיון של לימוד ידע פעולתי‪ ,‬ומסוגלות לבחור בין טוב לרע ←‬
‫להוספת הרעיון של השראת תהליכי שיח ולמידה ואחריות לעיצוב העצמי‬
‫הרעיון של שילוביות סימולטנית בין תפיסות‪ ,‬הגדרות תפקיד וצורות פעולה‬
‫המטפורה המארגנת – אונות המוח‬

‫כיתה‪/‬שכבה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪13‬‬

‫אכספרימנט – עבודה בצוותים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אילו רעיונות וצורות תפקוד אנחנו רוצים לעצב במסגרת מודל כזה?‬
‫איך הם מתמודדים עם הכלת המתחים הפרדיגמטים?‬
‫כיצד יורגשו המתחים הפרדיגמטים? אילו דרכי התמודדות יכולות‬
‫להיות לכך?‬
‫אילו קהילות למידה הייתם‪/‬ן מגדירים‪/‬ות?‬
‫– סביב נושאים?‬
‫– את מי היו כוללות?‬
‫– כיצד היו יכולות לערב את המרחב הסייברי (בהקשר למבני ידע‪ ,‬לזהויות‪,‬‬
‫למרחבים חלקים)‬

‫• הכשרות?‬
‫• עוד‪..‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪14‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬


Slide 12

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪1‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהי פרדיגמה? מדוע שינוי פרדיגמטי?‬
‫• תומאס קון‪– 1‬‬
‫– פרספקטיבה שלטת בחשיבה האנושית‬
‫– הבסיס להבהרת המושג מהפכה‪ ,‬ולאפשור של התקדמות מדעית‬

‫• אוסף של הנחות‪ ,‬תפיסות‪ ,‬ערכים ופרקטיקות‪ ,‬שמכוננות צורת‬
‫הסתכלות משותפת לקהילה כלשהי על העולם‬

‫• מכאן‪ ,‬ש‪-‬‬
‫– בני אדם מחוללים מהפכות פרדיגמטיות‪ ,‬ומחליטים האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות‬
‫לחולל‬
‫– אנו נדרשים להצטייד בכלים מיוחדים‪ ,‬אם וכאשר אנו מעוניינים לסמן‬
‫פוטנציאל שלנו לשינוי פרדיגמטי ולעצב את השינוי הראוי בעינינו‬
‫‪ .1‬תומאס קון (‪ ,)1962‬המבנה של מהפכות מדעיות‬

‫‪2‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות לחולל?‬
‫•‬

‫האם ומתי ‪ -‬תחושות ‪ /‬אבחנות –‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫אילו ‪ -‬השאלה איננה לאיזה כוון מנווטים‪ ,‬אלא מהי המפה על פיה אנו מחליטים‬
‫להתמצא בעולם ולנווט את עצמנו בתוכו?‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫מרכזיות ‪ -‬נגיעה בעניינים מרכזיים‪ ,‬יסודיים ושאינם טכניים‬
‫מערכתיות ‪ -‬לא מדובר רק בהצטברות זו לצד זו של השתנויות ותופעות; השינויים‬
‫קשורים אלה באלה‪ ,‬מזינים אלה את אלה‬
‫כפפה שהתהפכה ‪ -‬העולם שלי הוא כבר לא כך‪ ,‬אלא כך; אינני מסוגל‪/‬ת להסביר את‬
‫העולם החדש באמצעות הישן‪ ,‬והפוך‪..‬‬
‫עוצמה ‪ -‬בית הספר נמצא בליבם של מתחים בלתי נסבלים להכרעה‪...‬‬

‫הרחבת הפרספקטיבה כפי שנדרש לנו‬
‫עיסוק ברעיונות ולא בפעולות‬
‫סימולטניות ורב‪-‬מימדיות‬
‫סימון מתחים ולא נקיטת החלטות‬
‫הבניית תהליכים מתאימים של שיח ולמידה‬

‫שאלות אלה‪ ,‬הן עיסוקן של תורת המערכות‪ ,2‬ותאוריות של למידה‬

‫‪2. Ludwig von Bertalanffy (1968), General System Theory: Foundation, Development, Applications‬‬

‫‪3‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בקרב הדור החדש‪ ,‬ובחיי בית הספר‬

‫• בית הספר הוא מכשיר מדינתי‪-‬חברתי‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫‪4‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬
‫•‬

‫מטאפורת מדעי הטבע‬
‫– פוזיטיביזם‬
‫– הגילוי והלימוד‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפוזיטיביזם לתאוריות ביקורתיות‬
‫דקונסטרוקציה‬
‫למידה חברתית‪3‬‬
‫דלז וגוואטארי‪4‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בית הספר כמערכת לימוד‬
‫בית הספר כבעל סמכות קנונית על הידע‬
‫בית הספר כמבטא תפיסה שריגית‬
‫‪....‬‬
‫‪3. Etienne Wenger (1998), Communities of Practice: Learning, Meaning, and Identity‬‬
‫‪4. G. Deleuze & F. Guattari (1987), A Thousand Plateaus‬‬

‫‪5‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של הסדרות חברתיות‬
‫•‬

‫"פוסט‪-‬לאומיות"‪ ,‬מיצוי והחלשות רעיון מדינת הלאום‪,‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬
‫•‬

‫גלובליזציה‪5‬‬

‫כלכלית‬
‫בטחונית‬
‫תעסוקתית‬
‫רווחתית‬

‫"‪...‬רשת נעשתה למילת מפתח‪ ,‬בין שמדובר בדרכי הובלת מוצרים ובני אדם‪ ,‬בזרמי‬
‫סחורות הון וכסף‪ ,‬בהעברה ובעיבוד אלקטרוניים של מידע‪ ,‬או במחזורים בין‬
‫האדם‪,‬הטכנולוגיה והטבע‪ .‬טורי זמן מתעדים גלובליזציה בממדים רבים‪ .. ..‬המימד‬
‫החשוב ביותר יוצר גלובליזציה כלכלית‪ ,‬שעל איכותה כמעט שאין היום עוררין‪ ...‬אין‬
‫הפטריארכלית‬
‫החלשות המשפחה‬
‫ההאצה חסרת התקדים שחלה בתנועות ההון בשוקי הכספים‪,‬‬
‫כל ספק לגבי‬
‫נומדיםבאופן אלקטרוני‪ ...‬כנגד העיגון הטריטוריאלי של המדינה הלאומית נקשר‬
‫המרושתים‬
‫מאפיינים ריזומטים‪,‬‬
‫המונח גלובליזציה עם דימוי של נהרות עולים על גדותיהם‪ ,‬השוטפים וסוחפים את‬
‫תחנות ביקורת הגבולות ועלולים להביא את הבניין הלאומי לידי התמוטטות‪".‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫• מעבר מסמכות הורית – מדינתית לקהילת צעירים מתעצבת‬
‫• צמיחת המגזר השלישי ובתי ספר יחודיים‬
‫• ‪...‬‬

‫‪ .5‬יורגן הברמאס (‪ ,)2001‬הקונסטלציה הפוסט‪-‬לאומית‬

‫‪6‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫‪7‬‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של יצירת ה‪cyberspace -‬‬
‫•‬

‫"רגע" המעבר מרשת מחשבים ותקשורת (טכנולוגיה)‬
‫– הסרת מגבלות המהירות‬
‫– הסרת מגבלות החישוב‬
‫– הסרת מגבלות הנגישות‬

‫•‬
‫•‬

‫ממשות?‪6‬‬

‫וירטואליות או‬
‫מרחב קיום חברתי‪7‬‬

‫‪“.. a consensual hallucination, experienced daily by‬‬
‫‪billions of legitimate operators, in every nation, by‬‬
‫”…‪children being taught mathematical concepts‬‬

‫– זהויות מרובות בוזמניות‬
‫– אינטראקציות ללא חשש או סנקציות‬

‫•‬
‫•‬

‫מרחב חלק‪ ,‬בעל מאפיינים ריזומטיים‬
‫מרחב למידה וידע חדש‬
‫– ‪wiki‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בין "לימוד מתוקשב" לקהילות ידע קיברנטיות‬
‫בין טכסטים על גבי אתרים למבני ידע קיברנטים‬
‫בין "יושבים במעגל בדשא" לבין זהויות קיברנטיות‬
‫‪...‬‬

‫‪6. William Gibson (1984), Neuromancer‬‬
‫?‪7. Sherry Turkle (1996), Who am We‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫כלומר‪ ,‬באופן מפתיע למדי‪...‬‬
‫‪.I‬‬

‫התופעות של "האינטרנט"‪" ,‬קהילת הילדים"‪" ,‬פירוק הסמכות‬
‫ההירכית‪-‬מוסדית" – לא התחילו אצל הילדים כלל וכלל‪ ,‬ואינן‬
‫תופעות תרבותיות גרידא; יש דרכים לדבר עליהן כחלק‬
‫ממהפיכה תפיסתית רב‪-‬מימדית שעוברת על האנושות בדור‬
‫הנוכחי‬

‫‪ .II‬בהמשך לכך‪ ,‬הדרך לעיצוב של בית הספר את עצמו‪ ,‬באופן‬
‫רלוונטי לשינויים בעולם הילדים והחינוך‪ ,‬נדרשת להשען על‬
‫הבנת מימדי אותה מהפיכה אנושית‬

‫‪8‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪9‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪10‬‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫מתחים פרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫בין י ֵדע קנוני (מדינתי‪ ,‬אקדמי‪ ,‬פרופסיונלי) לבין ידע סובייקטיבי‬

‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בין‬
‫לבין קהילות קיברנטיות‬
‫מתוקשב‬
‫בקרב‬
‫לימודהדור‬
‫החדש‬

‫בין זהות תלמידית‬
‫לזהות קיברנטית‬

‫בין מבני ידע‬
‫מסורתיים למבני‬
‫ידע קיברנטים‬

‫חברתית לבין קהילת‬
‫צעירים מעצבת‪-‬עצמה‬

‫בית הספר כמערכת למידה‬

‫מדינתיים לבין‬
‫הסדרות עצמאיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫בין בית‬
‫הספר‬
‫לבתיהוא‬
‫חברתי‬
‫ספרמכשירביןמדינתי‬
‫•‬
‫מונופול‬
‫סמכות‪ -‬הורית‪-‬‬

‫הכלה של המתחים הפרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫בין לימוד מוסדי‬
‫לבין למידה רשתית‬

‫בין מבנים שריגיים לבין‬
‫למידה חברתית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪11‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫מודל (לא המודל) – לצורך למידה אכספרימנטלית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪12‬‬

‫•‬
‫•‬

‫מבלעדיות הרעיון של לימוד ידע פעולתי‪ ,‬ומסוגלות לבחור בין טוב לרע ←‬
‫להוספת הרעיון של השראת תהליכי שיח ולמידה ואחריות לעיצוב העצמי‬
‫הרעיון של שילוביות סימולטנית בין תפיסות‪ ,‬הגדרות תפקיד וצורות פעולה‬
‫המטפורה המארגנת – אונות המוח‬

‫כיתה‪/‬שכבה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪13‬‬

‫אכספרימנט – עבודה בצוותים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אילו רעיונות וצורות תפקוד אנחנו רוצים לעצב במסגרת מודל כזה?‬
‫איך הם מתמודדים עם הכלת המתחים הפרדיגמטים?‬
‫כיצד יורגשו המתחים הפרדיגמטים? אילו דרכי התמודדות יכולות‬
‫להיות לכך?‬
‫אילו קהילות למידה הייתם‪/‬ן מגדירים‪/‬ות?‬
‫– סביב נושאים?‬
‫– את מי היו כוללות?‬
‫– כיצד היו יכולות לערב את המרחב הסייברי (בהקשר למבני ידע‪ ,‬לזהויות‪,‬‬
‫למרחבים חלקים)‬

‫• הכשרות?‬
‫• עוד‪..‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪14‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬


Slide 13

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪1‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהי פרדיגמה? מדוע שינוי פרדיגמטי?‬
‫• תומאס קון‪– 1‬‬
‫– פרספקטיבה שלטת בחשיבה האנושית‬
‫– הבסיס להבהרת המושג מהפכה‪ ,‬ולאפשור של התקדמות מדעית‬

‫• אוסף של הנחות‪ ,‬תפיסות‪ ,‬ערכים ופרקטיקות‪ ,‬שמכוננות צורת‬
‫הסתכלות משותפת לקהילה כלשהי על העולם‬

‫• מכאן‪ ,‬ש‪-‬‬
‫– בני אדם מחוללים מהפכות פרדיגמטיות‪ ,‬ומחליטים האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות‬
‫לחולל‬
‫– אנו נדרשים להצטייד בכלים מיוחדים‪ ,‬אם וכאשר אנו מעוניינים לסמן‬
‫פוטנציאל שלנו לשינוי פרדיגמטי ולעצב את השינוי הראוי בעינינו‬
‫‪ .1‬תומאס קון (‪ ,)1962‬המבנה של מהפכות מדעיות‬

‫‪2‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות לחולל?‬
‫•‬

‫האם ומתי ‪ -‬תחושות ‪ /‬אבחנות –‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫אילו ‪ -‬השאלה איננה לאיזה כוון מנווטים‪ ,‬אלא מהי המפה על פיה אנו מחליטים‬
‫להתמצא בעולם ולנווט את עצמנו בתוכו?‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫מרכזיות ‪ -‬נגיעה בעניינים מרכזיים‪ ,‬יסודיים ושאינם טכניים‬
‫מערכתיות ‪ -‬לא מדובר רק בהצטברות זו לצד זו של השתנויות ותופעות; השינויים‬
‫קשורים אלה באלה‪ ,‬מזינים אלה את אלה‬
‫כפפה שהתהפכה ‪ -‬העולם שלי הוא כבר לא כך‪ ,‬אלא כך; אינני מסוגל‪/‬ת להסביר את‬
‫העולם החדש באמצעות הישן‪ ,‬והפוך‪..‬‬
‫עוצמה ‪ -‬בית הספר נמצא בליבם של מתחים בלתי נסבלים להכרעה‪...‬‬

‫הרחבת הפרספקטיבה כפי שנדרש לנו‬
‫עיסוק ברעיונות ולא בפעולות‬
‫סימולטניות ורב‪-‬מימדיות‬
‫סימון מתחים ולא נקיטת החלטות‬
‫הבניית תהליכים מתאימים של שיח ולמידה‬

‫שאלות אלה‪ ,‬הן עיסוקן של תורת המערכות‪ ,2‬ותאוריות של למידה‬

‫‪2. Ludwig von Bertalanffy (1968), General System Theory: Foundation, Development, Applications‬‬

‫‪3‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בקרב הדור החדש‪ ,‬ובחיי בית הספר‬

‫• בית הספר הוא מכשיר מדינתי‪-‬חברתי‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫‪4‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬
‫•‬

‫מטאפורת מדעי הטבע‬
‫– פוזיטיביזם‬
‫– הגילוי והלימוד‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפוזיטיביזם לתאוריות ביקורתיות‬
‫דקונסטרוקציה‬
‫למידה חברתית‪3‬‬
‫דלז וגוואטארי‪4‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בית הספר כמערכת לימוד‬
‫בית הספר כבעל סמכות קנונית על הידע‬
‫בית הספר כמבטא תפיסה שריגית‬
‫‪....‬‬
‫‪3. Etienne Wenger (1998), Communities of Practice: Learning, Meaning, and Identity‬‬
‫‪4. G. Deleuze & F. Guattari (1987), A Thousand Plateaus‬‬

‫‪5‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של הסדרות חברתיות‬
‫•‬

‫"פוסט‪-‬לאומיות"‪ ,‬מיצוי והחלשות רעיון מדינת הלאום‪,‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬
‫•‬

‫גלובליזציה‪5‬‬

‫כלכלית‬
‫בטחונית‬
‫תעסוקתית‬
‫רווחתית‬

‫"‪...‬רשת נעשתה למילת מפתח‪ ,‬בין שמדובר בדרכי הובלת מוצרים ובני אדם‪ ,‬בזרמי‬
‫סחורות הון וכסף‪ ,‬בהעברה ובעיבוד אלקטרוניים של מידע‪ ,‬או במחזורים בין‬
‫האדם‪,‬הטכנולוגיה והטבע‪ .‬טורי זמן מתעדים גלובליזציה בממדים רבים‪ .. ..‬המימד‬
‫החשוב ביותר יוצר גלובליזציה כלכלית‪ ,‬שעל איכותה כמעט שאין היום עוררין‪ ...‬אין‬
‫הפטריארכלית‬
‫החלשות המשפחה‬
‫ההאצה חסרת התקדים שחלה בתנועות ההון בשוקי הכספים‪,‬‬
‫כל ספק לגבי‬
‫נומדיםבאופן אלקטרוני‪ ...‬כנגד העיגון הטריטוריאלי של המדינה הלאומית נקשר‬
‫המרושתים‬
‫מאפיינים ריזומטים‪,‬‬
‫המונח גלובליזציה עם דימוי של נהרות עולים על גדותיהם‪ ,‬השוטפים וסוחפים את‬
‫תחנות ביקורת הגבולות ועלולים להביא את הבניין הלאומי לידי התמוטטות‪".‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫• מעבר מסמכות הורית – מדינתית לקהילת צעירים מתעצבת‬
‫• צמיחת המגזר השלישי ובתי ספר יחודיים‬
‫• ‪...‬‬

‫‪ .5‬יורגן הברמאס (‪ ,)2001‬הקונסטלציה הפוסט‪-‬לאומית‬

‫‪6‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫‪7‬‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של יצירת ה‪cyberspace -‬‬
‫•‬

‫"רגע" המעבר מרשת מחשבים ותקשורת (טכנולוגיה)‬
‫– הסרת מגבלות המהירות‬
‫– הסרת מגבלות החישוב‬
‫– הסרת מגבלות הנגישות‬

‫•‬
‫•‬

‫ממשות?‪6‬‬

‫וירטואליות או‬
‫מרחב קיום חברתי‪7‬‬

‫‪“.. a consensual hallucination, experienced daily by‬‬
‫‪billions of legitimate operators, in every nation, by‬‬
‫”…‪children being taught mathematical concepts‬‬

‫– זהויות מרובות בוזמניות‬
‫– אינטראקציות ללא חשש או סנקציות‬

‫•‬
‫•‬

‫מרחב חלק‪ ,‬בעל מאפיינים ריזומטיים‬
‫מרחב למידה וידע חדש‬
‫– ‪wiki‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בין "לימוד מתוקשב" לקהילות ידע קיברנטיות‬
‫בין טכסטים על גבי אתרים למבני ידע קיברנטים‬
‫בין "יושבים במעגל בדשא" לבין זהויות קיברנטיות‬
‫‪...‬‬

‫‪6. William Gibson (1984), Neuromancer‬‬
‫?‪7. Sherry Turkle (1996), Who am We‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫כלומר‪ ,‬באופן מפתיע למדי‪...‬‬
‫‪.I‬‬

‫התופעות של "האינטרנט"‪" ,‬קהילת הילדים"‪" ,‬פירוק הסמכות‬
‫ההירכית‪-‬מוסדית" – לא התחילו אצל הילדים כלל וכלל‪ ,‬ואינן‬
‫תופעות תרבותיות גרידא; יש דרכים לדבר עליהן כחלק‬
‫ממהפיכה תפיסתית רב‪-‬מימדית שעוברת על האנושות בדור‬
‫הנוכחי‬

‫‪ .II‬בהמשך לכך‪ ,‬הדרך לעיצוב של בית הספר את עצמו‪ ,‬באופן‬
‫רלוונטי לשינויים בעולם הילדים והחינוך‪ ,‬נדרשת להשען על‬
‫הבנת מימדי אותה מהפיכה אנושית‬

‫‪8‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪9‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪10‬‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫מתחים פרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫בין י ֵדע קנוני (מדינתי‪ ,‬אקדמי‪ ,‬פרופסיונלי) לבין ידע סובייקטיבי‬

‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בין‬
‫לבין קהילות קיברנטיות‬
‫מתוקשב‬
‫בקרב‬
‫לימודהדור‬
‫החדש‬

‫בין זהות תלמידית‬
‫לזהות קיברנטית‬

‫בין מבני ידע‬
‫מסורתיים למבני‬
‫ידע קיברנטים‬

‫חברתית לבין קהילת‬
‫צעירים מעצבת‪-‬עצמה‬

‫בית הספר כמערכת למידה‬

‫מדינתיים לבין‬
‫הסדרות עצמאיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫בין בית‬
‫הספר‬
‫לבתיהוא‬
‫חברתי‬
‫ספרמכשירביןמדינתי‬
‫•‬
‫מונופול‬
‫סמכות‪ -‬הורית‪-‬‬

‫הכלה של המתחים הפרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫בין לימוד מוסדי‬
‫לבין למידה רשתית‬

‫בין מבנים שריגיים לבין‬
‫למידה חברתית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪11‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫מודל (לא המודל) – לצורך למידה אכספרימנטלית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪12‬‬

‫•‬
‫•‬

‫מבלעדיות הרעיון של לימוד ידע פעולתי‪ ,‬ומסוגלות לבחור בין טוב לרע ←‬
‫להוספת הרעיון של השראת תהליכי שיח ולמידה ואחריות לעיצוב העצמי‬
‫הרעיון של שילוביות סימולטנית בין תפיסות‪ ,‬הגדרות תפקיד וצורות פעולה‬
‫המטפורה המארגנת – אונות המוח‬

‫כיתה‪/‬שכבה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪13‬‬

‫אכספרימנט – עבודה בצוותים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אילו רעיונות וצורות תפקוד אנחנו רוצים לעצב במסגרת מודל כזה?‬
‫איך הם מתמודדים עם הכלת המתחים הפרדיגמטים?‬
‫כיצד יורגשו המתחים הפרדיגמטים? אילו דרכי התמודדות יכולות‬
‫להיות לכך?‬
‫אילו קהילות למידה הייתם‪/‬ן מגדירים‪/‬ות?‬
‫– סביב נושאים?‬
‫– את מי היו כוללות?‬
‫– כיצד היו יכולות לערב את המרחב הסייברי (בהקשר למבני ידע‪ ,‬לזהויות‪,‬‬
‫למרחבים חלקים)‬

‫• הכשרות?‬
‫• עוד‪..‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪14‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬


Slide 14

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪1‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהי פרדיגמה? מדוע שינוי פרדיגמטי?‬
‫• תומאס קון‪– 1‬‬
‫– פרספקטיבה שלטת בחשיבה האנושית‬
‫– הבסיס להבהרת המושג מהפכה‪ ,‬ולאפשור של התקדמות מדעית‬

‫• אוסף של הנחות‪ ,‬תפיסות‪ ,‬ערכים ופרקטיקות‪ ,‬שמכוננות צורת‬
‫הסתכלות משותפת לקהילה כלשהי על העולם‬

‫• מכאן‪ ,‬ש‪-‬‬
‫– בני אדם מחוללים מהפכות פרדיגמטיות‪ ,‬ומחליטים האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות‬
‫לחולל‬
‫– אנו נדרשים להצטייד בכלים מיוחדים‪ ,‬אם וכאשר אנו מעוניינים לסמן‬
‫פוטנציאל שלנו לשינוי פרדיגמטי ולעצב את השינוי הראוי בעינינו‬
‫‪ .1‬תומאס קון (‪ ,)1962‬המבנה של מהפכות מדעיות‬

‫‪2‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫האם‪ ,‬מתי ואילו מהפכות לחולל?‬
‫•‬

‫האם ומתי ‪ -‬תחושות ‪ /‬אבחנות –‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫אילו ‪ -‬השאלה איננה לאיזה כוון מנווטים‪ ,‬אלא מהי המפה על פיה אנו מחליטים‬
‫להתמצא בעולם ולנווט את עצמנו בתוכו?‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬

‫מרכזיות ‪ -‬נגיעה בעניינים מרכזיים‪ ,‬יסודיים ושאינם טכניים‬
‫מערכתיות ‪ -‬לא מדובר רק בהצטברות זו לצד זו של השתנויות ותופעות; השינויים‬
‫קשורים אלה באלה‪ ,‬מזינים אלה את אלה‬
‫כפפה שהתהפכה ‪ -‬העולם שלי הוא כבר לא כך‪ ,‬אלא כך; אינני מסוגל‪/‬ת להסביר את‬
‫העולם החדש באמצעות הישן‪ ,‬והפוך‪..‬‬
‫עוצמה ‪ -‬בית הספר נמצא בליבם של מתחים בלתי נסבלים להכרעה‪...‬‬

‫הרחבת הפרספקטיבה כפי שנדרש לנו‬
‫עיסוק ברעיונות ולא בפעולות‬
‫סימולטניות ורב‪-‬מימדיות‬
‫סימון מתחים ולא נקיטת החלטות‬
‫הבניית תהליכים מתאימים של שיח ולמידה‬

‫שאלות אלה‪ ,‬הן עיסוקן של תורת המערכות‪ ,2‬ותאוריות של למידה‬

‫‪2. Ludwig von Bertalanffy (1968), General System Theory: Foundation, Development, Applications‬‬

‫‪3‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בקרב הדור החדש‪ ,‬ובחיי בית הספר‬

‫• בית הספר הוא מכשיר מדינתי‪-‬חברתי‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫‪4‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬
‫•‬

‫מטאפורת מדעי הטבע‬
‫– פוזיטיביזם‬
‫– הגילוי והלימוד‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מפוזיטיביזם לתאוריות ביקורתיות‬
‫דקונסטרוקציה‬
‫למידה חברתית‪3‬‬
‫דלז וגוואטארי‪4‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בית הספר כמערכת לימוד‬
‫בית הספר כבעל סמכות קנונית על הידע‬
‫בית הספר כמבטא תפיסה שריגית‬
‫‪....‬‬
‫‪3. Etienne Wenger (1998), Communities of Practice: Learning, Meaning, and Identity‬‬
‫‪4. G. Deleuze & F. Guattari (1987), A Thousand Plateaus‬‬

‫‪5‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של הסדרות חברתיות‬
‫•‬

‫"פוסט‪-‬לאומיות"‪ ,‬מיצוי והחלשות רעיון מדינת הלאום‪,‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫•‬
‫•‬

‫גלובליזציה‪5‬‬

‫כלכלית‬
‫בטחונית‬
‫תעסוקתית‬
‫רווחתית‬

‫"‪...‬רשת נעשתה למילת מפתח‪ ,‬בין שמדובר בדרכי הובלת מוצרים ובני אדם‪ ,‬בזרמי‬
‫סחורות הון וכסף‪ ,‬בהעברה ובעיבוד אלקטרוניים של מידע‪ ,‬או במחזורים בין‬
‫האדם‪,‬הטכנולוגיה והטבע‪ .‬טורי זמן מתעדים גלובליזציה בממדים רבים‪ .. ..‬המימד‬
‫החשוב ביותר יוצר גלובליזציה כלכלית‪ ,‬שעל איכותה כמעט שאין היום עוררין‪ ...‬אין‬
‫הפטריארכלית‬
‫החלשות המשפחה‬
‫ההאצה חסרת התקדים שחלה בתנועות ההון בשוקי הכספים‪,‬‬
‫כל ספק לגבי‬
‫נומדיםבאופן אלקטרוני‪ ...‬כנגד העיגון הטריטוריאלי של המדינה הלאומית נקשר‬
‫המרושתים‬
‫מאפיינים ריזומטים‪,‬‬
‫המונח גלובליזציה עם דימוי של נהרות עולים על גדותיהם‪ ,‬השוטפים וסוחפים את‬
‫תחנות ביקורת הגבולות ועלולים להביא את הבניין הלאומי לידי התמוטטות‪".‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫• מעבר מסמכות הורית – מדינתית לקהילת צעירים מתעצבת‬
‫• צמיחת המגזר השלישי ובתי ספר יחודיים‬
‫• ‪...‬‬

‫‪ .5‬יורגן הברמאס (‪ ,)2001‬הקונסטלציה הפוסט‪-‬לאומית‬

‫‪6‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫‪7‬‬

‫מהפכות פרדיגמטיות בהקשר של יצירת ה‪cyberspace -‬‬
‫•‬

‫"רגע" המעבר מרשת מחשבים ותקשורת (טכנולוגיה)‬
‫– הסרת מגבלות המהירות‬
‫– הסרת מגבלות החישוב‬
‫– הסרת מגבלות הנגישות‬

‫•‬
‫•‬

‫ממשות?‪6‬‬

‫וירטואליות או‬
‫מרחב קיום חברתי‪7‬‬

‫‪“.. a consensual hallucination, experienced daily by‬‬
‫‪billions of legitimate operators, in every nation, by‬‬
‫”…‪children being taught mathematical concepts‬‬

‫– זהויות מרובות בוזמניות‬
‫– אינטראקציות ללא חשש או סנקציות‬

‫•‬
‫•‬

‫מרחב חלק‪ ,‬בעל מאפיינים ריזומטיים‬
‫מרחב למידה וידע חדש‬
‫– ‪wiki‬‬

‫ובהקשר לרעיון של בית ספר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בין "לימוד מתוקשב" לקהילות ידע קיברנטיות‬
‫בין טכסטים על גבי אתרים למבני ידע קיברנטים‬
‫בין "יושבים במעגל בדשא" לבין זהויות קיברנטיות‬
‫‪...‬‬

‫‪6. William Gibson (1984), Neuromancer‬‬
‫?‪7. Sherry Turkle (1996), Who am We‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫כלומר‪ ,‬באופן מפתיע למדי‪...‬‬
‫‪.I‬‬

‫התופעות של "האינטרנט"‪" ,‬קהילת הילדים"‪" ,‬פירוק הסמכות‬
‫ההירכית‪-‬מוסדית" – לא התחילו אצל הילדים כלל וכלל‪ ,‬ואינן‬
‫תופעות תרבותיות גרידא; יש דרכים לדבר עליהן כחלק‬
‫ממהפיכה תפיסתית רב‪-‬מימדית שעוברת על האנושות בדור‬
‫הנוכחי‬

‫‪ .II‬בהמשך לכך‪ ,‬הדרך לעיצוב של בית הספר את עצמו‪ ,‬באופן‬
‫רלוונטי לשינויים בעולם הילדים והחינוך‪ ,‬נדרשת להשען על‬
‫הבנת מימדי אותה מהפיכה אנושית‬

‫‪8‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫‪9‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪10‬‬

‫אם כך‪ ,‬זוהי מפה אפשרית להתמצא ולנווט את עצמנו‬
‫עולם היחוס המערכתי‬

‫מתחים פרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודם של ידע‪ ,‬לימוד ולמידה‬

‫• בית הספר עוסק בידע ולמידה כיעוד‬
‫בין י ֵדע קנוני (מדינתי‪ ,‬אקדמי‪ ,‬פרופסיונלי) לבין ידע סובייקטיבי‬

‫הרעיונות ביסוד ה‪cyberspace -‬‬

‫• האינטרנט הוא תופעה משמעותית‬
‫בין‬
‫לבין קהילות קיברנטיות‬
‫מתוקשב‬
‫בקרב‬
‫לימודהדור‬
‫החדש‬

‫בין זהות תלמידית‬
‫לזהות קיברנטית‬

‫בין מבני ידע‬
‫מסורתיים למבני‬
‫ידע קיברנטים‬

‫חברתית לבין קהילת‬
‫צעירים מעצבת‪-‬עצמה‬

‫בית הספר כמערכת למידה‬

‫מדינתיים לבין‬
‫הסדרות עצמאיות‬

‫הרעיון של בית ספר‬

‫בין בית‬
‫הספר‬
‫לבתיהוא‬
‫חברתי‬
‫ספרמכשירביןמדינתי‬
‫•‬
‫מונופול‬
‫סמכות‪ -‬הורית‪-‬‬

‫הכלה של המתחים הפרדגמטים‬

‫הרעיונות ביסודן של הסדרות חברתיות‬

‫בין לימוד מוסדי‬
‫לבין למידה רשתית‬

‫בין מבנים שריגיים לבין‬
‫למידה חברתית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪11‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬

‫מודל (לא המודל) – לצורך למידה אכספרימנטלית‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪12‬‬

‫•‬
‫•‬

‫מבלעדיות הרעיון של לימוד ידע פעולתי‪ ,‬ומסוגלות לבחור בין טוב לרע ←‬
‫להוספת הרעיון של השראת תהליכי שיח ולמידה ואחריות לעיצוב העצמי‬
‫הרעיון של שילוביות סימולטנית בין תפיסות‪ ,‬הגדרות תפקיד וצורות פעולה‬
‫המטפורה המארגנת – אונות המוח‬

‫כיתה‪/‬שכבה‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪13‬‬

‫אכספרימנט – עבודה בצוותים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אילו רעיונות וצורות תפקוד אנחנו רוצים לעצב במסגרת מודל כזה?‬
‫איך הם מתמודדים עם הכלת המתחים הפרדיגמטים?‬
‫כיצד יורגשו המתחים הפרדיגמטים? אילו דרכי התמודדות יכולות‬
‫להיות לכך?‬
‫אילו קהילות למידה הייתם‪/‬ן מגדירים‪/‬ות?‬
‫– סביב נושאים?‬
‫– את מי היו כוללות?‬
‫– כיצד היו יכולות לערב את המרחב הסייברי (בהקשר למבני ידע‪ ,‬לזהויות‪,‬‬
‫למרחבים חלקים)‬

‫• הכשרות?‬
‫• עוד‪..‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה ‪14‬‬

‫פרדיגמות של לימוד ולמידה בעולם משתנה‬
‫חצי יום של למידה מערכתית‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪9:00 – 10:30‬‬
‫‪11:00-11:30‬‬
‫‪11:30-13:10‬‬
‫‪13:10-13:30‬‬

‫שלושה מימדים של שינוי פרדיגמטי בסביבת הרעיונות‬
‫והפעולה של בתי ספר בחברה המודרנית‬
‫המשגת מקומו של ביה"ס כעומד במרכזו של המתח שבין‬
‫שתי הפרדיגמות האנושיות שפורטו לעיל‬
‫התנסות משותפת בהבניה תפיסתית‪-‬מושגית‪-‬תפקודית‪,‬‬
‫של מודל אפשרי לרלוונטיות בית ספרית‬
‫רפלקסיה על הלמידה‬