Transcript קריקטורות אנטישמיות מגישים : נדר , יֹו ֵבל , רום קריקטורות אנטישמיות מהי קריקטורה ? קריקטורה היא ציור המתאר אדם או קבוצת אנשים , או מצב , בצורה מוגזמת ומעוקמת , במטרה ליצור רושם.

‫קריקטורות אנטישמיות‬
‫מגישים‪:‬‬
‫נדר‪,‬יֹו ֵבל‪,‬רום‬
‫קריקטורות אנטישמיות‬
‫מהי קריקטורה ?‬
‫קריקטורה היא ציור המתאר אדם או קבוצת אנשים‪ ,‬או מצב‪ ,‬בצורה מוגזמת ומעוקמת‪,‬‬
‫במטרה ליצור רושם מבדח‪,‬מצחיק‪ ,‬או רושם לעגני ומעליב‪ .‬המטרה של הצייר היא‬
‫להעביר ביקורת עוקצנית‪ ,‬פוגעת‪ ,‬על הדמויות‪.‬‬
‫ניתן להיחשף לקריקטורות באמצעי תקשורת שונים כגון עיתונים‪ ,‬שלטי חוצות‪ ,‬אינטרנט‪,‬‬
‫ספרים ובהפגנות‪.‬‬
‫הגורם לקריקטורות אנטישמיות‬
‫עד המאה ‪ 19-‬נבעה השנאה כלפי היהודים ממניעים דתיים בעיקר היהודיים הואשמו ברצח‬
‫ישו‪.‬‬
‫מהמאה ה‪ 19-‬ירד כוחה של הדת הנוצרית באירופה ועלה כוחו של המדע‪.‬‬
‫היהודים מוגדרים כגזע נחות שמסכן את הגזע העליון בכך שהוא מזהם אותו ‪.‬‬
‫בנוסף הואשמו היהודים בחמדנות וברדיפת בצע והתעשרות על חשבון האירופאים ‪ ,‬והוצגו‬
‫כדמות מהפכנית שמאיימת על החברה‪.‬‬
‫אחת הפעולות להטמעת האנטישמיות במטרה לדחוק את היהודים ולמנוע את השתלבותם‬
‫הייתה קריקטורות אנטישמיות‪ .‬הקריקטורות נגד היהודים החלו כבר בתקופת ימי הביניים‬
‫וממשיכה עד ימיינו‪.‬‬
‫קריקטורות מתקופת ימה"ב‬
‫חילול לכאורה של המארח על ידי יהודים גרמניה‪ ,‬בשנת ‪1492‬‬
‫ניתוח קריקטורה‬
‫צבעים ‪ -‬שחור ולבן‪ .‬שחור מסמל צבע של לכלוך‪ ,‬צבע לא נקי‪ .‬היהודים הם כמו כתם בתוך‬
‫חברה מתורבתת‪.‬‬
‫סטריאוטיפ ‪ -‬היהודי חסר תרבות‪ ,‬כוחני ואלים שמנסה להשתלט‪.‬‬
‫סכנות ‪ -‬הבדלת היהודים ובידודם מהחברה ואף פגיעה פיזית בהם כי נגד אנשים אלימים‬
‫פועלים באלימות‪.‬‬
‫מטרה ‪ -‬הרחקת היהודים מכל התחומים החברתיים והדתיים ע"י חציית השולחן בניהם‬
‫והדגשת השוני התרבותי בניהם‪.‬‬
‫היבטים‬
‫הקריקטורה מתארת את היהודים לעומת הנוצרים ואת ההבדל בניהם בצורת ההתנהגות סביב‬
‫שולחן האוכל‪.‬‬
‫היבט דתי‪ -‬חציית השולחן מראה את ההבדל בין הנצרות ליהדות ‪ .‬מה שמתרחש בכל שולחן‬
‫מראה את ההתנהלות הדתית הנצרות היפה המכובדת והנקייה לעומת היהדות הכוחנית ‪,‬‬
‫הדורסת האלימה‪ ,‬המכוערת והנחותה שיכולה לפגוע בנצרות‪ .‬ניתן לראות ע"י הסכינים‬
‫הננעצים בצד השולחן היהודי שמסמל כוח ואלימות‪.‬‬
‫היבט חברתי תרבותי‪ -‬היהודים מוצגים כחסרי תרבות ונימוסי שולחן ‪,‬הם לא מכבדים את‬
‫המארחים שלהם הנוצרים בכך שהם עומדים ליד השולחן אוכלים בפראות כמו חיות ‪.‬‬
‫לעומתם יושבים המארחים הנוצרים סביב שולחן עם סכו"ם וצלחות וצורה מתורבת וחשים‬
‫בוז וגועל מהיהודים ‪ .‬הקריקטורה בה להראות את השוני התרבותי בין היהודים והנוצרים‪.‬‬
‫היבט לאומי‪ -‬הקריקטורה מראה את השוני והנבדלות של היהודים מהנוצרים ע"י חציית‬
‫השולחן בניהם ‪ .‬הסכינים שהיהודים נועצים בשולחן יכולה להתפרש ברצון לתקוע סכין‬
‫בגבה של אותה מדינה שהם חיים בה ‪,‬להפנות עורף לחוקיה ולהשתלט עליה באלימות‪.‬‬
‫היהודי יצחק ובני משפחתו המאה ה‪13-‬‬
‫ניתוח קריקטורה‬
‫צבעים ‪ -‬שחור לבן הצבע השחור בה להדגיש ולחדד בנוסף לדמות השטן עד כמה נפשו של‬
‫היהודי לא נקייה ומלוכלכת ‪.‬‬
‫סטריאוטיפ ‪ -‬היהודי= שטן שמסמל את הרוע והרשעות ‪.‬‬
‫סכנות ‪ -‬יצירת תדמית שלילית של היהודים אצל המאמינים הנוצרים דבר שיגרום להתרחקות‬
‫מהיהודים ופגיעה בהם‪.‬‬
‫מטרה ‪ -‬מטרת הקריקטורה להציג את היהודים כסמל של רוע ורשעות‪ ,‬אוהבי בצע‪ ,‬מפחדים‬
‫ומזיקים‪.‬‬
‫היבטים‬
‫בראש הקריקטורה מצוירת מפלצת בעלת שלושה ראשיים עם כתר על הראש שמסמלת את‬
‫יצחק המלווה בריבית ‪ .‬מתחתיו מצד ימין מצוירים בני משפחתו כשטנים וכדמויות תת‬
‫אנושיות שמייצגים את היהודים ‪ .‬באמצע מתחת ליצחק ישנם גבר ואישה שבניהם עומד‬
‫מפלצת שטנית שדורשת ריבית על הכסף שלא שולם ובצד שמאל נמצא נזיר שחייב את‬
‫הכסף עם מאזניים בידיו‪ .‬הקריקטורה מראה את היהודי המלווה בריבית שבה לדרוש את‬
‫כספו מהנזירים שמסרבים לשלם‪.‬‬
‫היבט דתי‪ -‬הכנסייה מציגה את היהודים כמעוותים בפנים ובגוף ‪ :‬אף עקום ‪,‬קרניים‪ ,‬וציפורניי חיה‬
‫טורפת הם עושים זאת כדי ליצור תדמית שלילית על היהודים אצל הנוצרים‪ .‬הם משתמשים‬
‫בדמות יצחק שהוא דמות תנכית שמסמלת את היהדות כדי להראות שביהדות אין טוהר‬
‫וניקיון כפיים אלא יש להם תכונות שטניות והם מפחידים ומזיקים‪.‬‬
‫היבט כלכלי‪ -‬על ראשו של יצחק יש כתר שמסמל רדיפת בצע של היהודים כבר מתחילת‬
‫היווצרותם הרי יצחק היה אחד מהאבות‪ .‬גם המאזניים מסמלות את הכסף של המלווה‬
‫בריבית שדורש מהנזירים ואת חוסר הצדק שנעשה כלפי הנוצרים‪.‬‬
‫היבט לאומי‪ -‬יצחק שמצויר בראש הקריקטורה בעל שלושה ראשים שמופנים לכל כיוון מסמל את‬
‫הרצון של היהודים להשתלט על העולם ולפגוע בשאיפות לאומיות ודתיות של הנוצרים ‪.‬‬
‫היהודים נראים נשרפים בגיהינום שבצד ימין עומד השטן ובוחש‬
‫בקלחת את היהודים‪.‬‬
‫על הקלחת כתוב‪" :‬יהודה"‪ -‬הכוונה יהודים‬
‫ניתוח קריקטורה‬
‫צבעים ‪ -‬שחור לבן הצבע השחור את השטן מצויר לרוב בצבע שחור ואת היהודים בצבע לבן‬
‫כי להבליט אותם מהאחרים‪.‬‬
‫סטריאוטיפ ‪ -‬הנוצרי הטהור שמקומו בגן עדן לעומת היהודי המכוער והלא טהור שמקומו‬
‫להישרף בגיהינום‪.‬‬
‫סכנות ‪ -‬פגיעה ביהודים על ידי הבדלתם מהחברה הנוצרית בכל תחומי החיים והכחדת‬
‫היהדות‪.‬‬
‫מטרה ‪ -‬הקריקטורה נגד היהודים היא על רקע דתי ובאה להראות לנו את השנאה הרבה‬
‫ליהודים‬
‫היבטים‬
‫היבט דתי‪ -‬היהודים מוצגים שטורבן על ראשם שזה סימן מיוחד ליהודים‪ .‬הם נשרפים‬
‫בגיהנום בגלל שהם עם נחות והנפש שלהם לא טהורה לעומת הנוצרים שהם טהורים‬
‫ומושלמים ומקומם בגן עדן‪.‬‬
‫היבט כלכלי‪ -‬בגלל שהיהודים מלווים בריבית ‪,‬רודפי בצע והם רוצים להשתלט על העולם‬
‫מגיע להם להצלות בגיהנום שזה עונש חמור‪.‬‬
‫היבט לאומי‪ -‬הסיר שמכיל את היהודים בה להראות את הרצון בהכחדת היהודים‪.‬‬
‫בקריקטורה מודגשת השנאה הרבה ליהודים בעיקר בגלל דתם מכיוון שיש את דמות השטן‬
‫הבוחשת בתוך הקלחת את היהודים ואם יש ספק לגבי זהות האנשים יש כיתוב‬
‫"יהודה"‪ -‬הכוונה ליהודים‪.‬‬
‫קריקטורות מ – המאה ה ‪19‬‬
‫קריקטורה בעיתון "דר‪-‬שטירמר" הנאצי‪.‬‬
‫ניתוח קריקטורה‬
‫צבעים‪ -‬צבע הקריקטורה בעיקר אפור צהבהב‪ ,‬צהוב‪ ,‬צבעים אלה מסמנים זהב – יהודי כרודף‬
‫בצע‪.‬‬
‫סטריאוטיפ ‪ -‬אנשים יראו את היהודי אדם שמן –רודף בצע‪.‬‬
‫סכנות‪ -‬אנשים ישנאו את היהודים עקב כך שהם רודפי בצע – יהודי יהיה שונה ולא מקובל‬
‫בחברה כמו שהיה בעבר‪ ,‬יגור במקומות שונים מהציבור ויעבוד עבודות שונות‪.‬‬
‫מטרה‪ -‬מטרתה של הקריקטורה להוציא ליהודי שם רע‪ ,‬שמן – רודף בצע‪ ,‬ובכך להוציא‬
‫ליהודים את האמנציפציה ולהחזיר אותם להיות מרוחקים מאנשי המדינה‪ ,‬לחזור לכפרים‪,‬‬
‫לעבוד עבודות לא מקובלות‪.‬‬
‫היבטים‬
‫היבט כלכלי‪ -‬יהודי שמן יושב על שק מלא זהב שמסמל את רדיפת הבצע של היהודי מאז‬
‫המאה ‪19‬‬
‫היבט לאומי‪ -‬היהודי יושב על שק כסף אך שק הכסף בצורה עגולה (כדור הארץ)‪ ,‬זה מראה‬
‫שהיהודי רוצה להשתלט על העולם באמצעות הכסף שבידיו‪ .‬פוגעת בשאיפות של העמים‬
‫השונים‬
‫היבט מדעי‪ -‬מראהו החיצוני של האדם היהודי משקף את התפיסות הגזעניות‪ :‬פנים מכוערות‬
‫שבולט בהן אף ארוך כלומר‪ ,‬מראה חיצוני דוחה שמשקף את המהות הפנימית שיוחסה‬
‫ליהודים‪.‬‬
‫קריקטורה אנטישמית צרפתית כנגד משפחת רוטשילד‬
‫ניתוח קריקטורה‬
‫צבעים ‪ -‬זהב מסמל את תאוות הבצע והרצון להשתלטות כלכלית על העולם‬
‫סטריאוטיפ ‪ -‬אנשים יחשיבו את היהודי בתור חיה‪ ,‬רודף בצע‪ ,‬שרוצה להשתלט על העולם‬
‫סכנות ‪ -‬אנשים יפחדו מהיהודים‪ ,‬עקב כך הם ישנאו אותם ויגרשו אותם מהערים כמו שהיה‬
‫בעבר‪.‬‬
‫מטרה ‪ -‬מטרתה של הקריקטורה להוכיח זאת שיהודים הם חיות (ידיו של רוטשילד בצורת יד‬
‫של ציפור טורפת)‪ ,‬ורודפי בצע (על ראשו של רוטשילד כתר זהב)‪ ,‬ורוצים להשתלת על‬
‫העולם עם הון (ראשו עם כתר זהב‪ ,‬והוא מחבק את כדור הארץ)‬
‫היבטים‬
‫היבט כלכלי‪ -‬על ראשו של רוטשילד כתר עגל הזהב‪ ,‬שמסמל את רדיפת הבצע של היהודים‬
‫מאז מעמד מתן תורה‪.‬‬
‫היבט לאומי‪ -‬רוטשילד מחבק את כדור הארץ‪ ,‬מסמל את ניסיון ההשתלטות של היהודים על‬
‫העולם באמצעות הכסף‪ .‬השתלטותם פוגעת בשאיפות הלאומיות של העמים השונים‪.‬‬
‫היבט מדעי‪ -‬מראהו החיצוני של רוטשילד משקף את התפיסות הגזעניות‪ :‬פנים מכוערות‬
‫שבולט בהן אף ארוך במיוחד וכף יד שמדומה לרגל של ציפור טרף‪ .‬כלומר‪ ,‬מראה חיצוני‬
‫דוחה ומאיים כאחד ( אלמנטים שטניים)‪ ,‬שמשקף את המהות הפנימית שיוחסה ליהודים‪.‬‬
‫היהודי הנודד ‪1852‬‬
‫ניתוח קריקטורה‬
‫צבעים‪ -‬הצבע השולט הוא חום שמייצג את היבשות שבהם נודד היהודי נטול השורשים‪.‬‬
‫סטריאוטיפ‪ -‬יהודי נודד חסר שורשים ונאמנות למדינה = בוגד‪.‬‬
‫סכנות‪ -‬בעקבות פרסום הקריקטורה הנידוי והפחד מיהודי שרוצה להשתלט תגדל‪ ,‬ואף יכול‬
‫הפחד להתבטא בפגיעה פיזית כלפי היהודים‪.‬‬
‫מטרה‪ -‬להזהיר מפני הסכנה היהודית וחוסר הנאמנות שלהם‪.‬‬
‫היבטים‬
‫בקריקטורה אנו רואים יהודי נודד שמתחתיו ישנו כדור הארץ‪ .‬על מצחו של היהודי מצויר צלב‪.‬‬
‫היבט דתי‪ -‬הצלב על המצח בה לסמל שהיהודי מוכן להתנצר ולהמיר את דתו כדי להיטמע‬
‫בגויים‪.‬‬
‫היבט לאומי‪ -‬היהודי הנודד נטול השורשים ונאמנות למדינה נודד ממקום למקום ומנסה‬
‫להפוך לנוצרי כדי להשתלט על העולם‪.‬‬
‫היבט חברתי‪ -‬היהודי מוכן להיות כמו הגויים ולהיטמע בהם כדי להפוך חלק מהחברה‬
‫והתרבות שלהם‪.‬‬
‫היבט מדעי‪ -‬היהודי נראה לבוש סחבות אפו ארוך ובולט כמו שהיה נהוג לצייר את היהודי‬
‫כבוגד‪ ,‬עלוב נפש ‪,‬מסכן ‪,‬אומלל ומכוער‪.‬‬
‫קריקטורות כיום‬
‫קריקטורה מהפגנה נגד ישראל‬
‫ניתוח קריקטורה‬
‫צבעים‪ -‬צהוב ואדום‪ ,‬צבעים אלה מסמלים שטניות‪ ,‬אגרסיביות‪ ,‬רוע‪.‬‬
‫סטריאוטיפ‪ -‬אנשים מחשיבים את היהודי כאדם רע מחרחר ריב ומתחיל מלחמות בעולם‪.‬‬
‫סכנות‪ -‬אנשים יראו את היהודים כשטניים‪ ,‬רוצחים ‪,‬וחיות אדם‪.‬כתוצאה מכך יתחילו לפחד‬
‫ולתקוף את היהודים‪.‬‬
‫מטרה‪ -‬מטרתה של הקריקטורה היא להדגיש שיהודי רוצח – נאצי‪ ,‬מטרתה נוספת של‬
‫הקריקטורה היא להפריד את החברות בין ארצות הברית לבין ישראל(יד ימין ויד שמאל)‪.‬‬
‫היבטים‬
‫היבט פוליטי‪ -‬היהודי מצויר כשטן מלא רוע ומחרחר מלחמות‪,‬שולט בעולם עם חברתו‬
‫הקרובה ארה"ב ‪,‬רואים זאת ע"י חיבור יד ימין עם יד שמאל ובכל יד מצויר דגל של‬
‫המדינה‪.‬‬
‫היבט כלכלי‪ -‬הדולרים שמצוירים מסמלים את ההשתלטות של ישראל וארה"ב על העולם‬
‫ותמיכת ארה"ב מבחינה כלכלית ביהודים במימון המלחמות שלהם‪.‬‬
‫היבט מדעי‪ -‬הגזע היהודי מפריע לאחדות העולמית – הם מוכיחים זאת בכך‪ ,‬הם רושמים‬
‫מלמטה "תעצרו את המלחמה חזירים"‪ .‬ובנוסף מציגים את היהודי כשטן‪.‬‬
‫היבט לאומי‪ -‬היהודי רוצה להשתלט על העולם במלחמה כמו שניסו הנאצים‪ ,‬בגלל זאת הם‬
‫שמו לו סמל נאצי על הכתף‪ .‬נאצים – רעים‪ ,‬היו השנואים ביותר במאה ה ‪ 19‬על העולם‬
‫בשל מלחמת העולם השנייה וכיום הנאצי מוחלף ביהודי‪.‬‬
‫קריקטורה אנטישמית בנוסח האסלאם‬
‫ניתוח קריקטורה‬
‫צבעים ‪ -‬הבגד השחור האופייני ליהודי הגלותי המוכר גם מקריקטורות שהופיעו באירופה‬
‫בתקופות קודמות‪ .‬רואים בקריקטורה יהודי שמן בעל פנים מכוערות אף גדול ועקום‪ ,‬פה‬
‫פתוח עם שתי שורות שיניים גדולות ולשון גדולה אדומה בחוץ המלקקת גלידה בצורת‬
‫כיפה אל אקצה‪.‬‬
‫סטריאוטיפ ‪ -‬חזות היהודי כפי שהופיע בכל התעמולות הנאציות באירופה במאה עשרים –‬
‫שמן‪ ,‬מכוער‪ ,‬שואף לבלוע את העולם ולהשתלט על הכול‪.‬‬
‫סכנות‪ -‬המתבונן בקריקטורה מקבל רושם מוטעה שהיהודי הוא אכן גס רוח‪ ,‬חמדן‪ ,‬רודף בצע‬
‫ושואף "לטרוף" את האויב‪.‬‬
‫מטרה‪ -‬להציג תמונה מעוותת של היהודי ועל ידי כך להשניא אותו בעיניי העולם‪.‬‬
‫היבטים‬
‫בקריקטורה נראית דמות של יהודי "טיפוסי" מזיל ריר על גלידה בצורת מסגד אל‪-‬אקצא‪.‬‬
‫היבט דתי‪ -‬היהודי שרוצה לאכול את הגלידה מסמל את הרצון של היהודים לפגוע באסלאם‬
‫ובמקומות הקדושים לו‪.‬‬
‫היבט לאומי‪-‬היהודי שרוצה לבלוע את המסגד מראה את רצונו להעלים את הערבים ואת‬
‫השאיפות הלאומיות שלהם להקמת מדינה פלסטינית‪.‬‬
‫היבט מדעי‪ -‬המראה החיצוני של היהודי משקף את התפיסה הגזענית ‪ :‬פנים גדולות ומכוערות‬
‫מראה חיצוני דוחה ומאיים‪.‬‬
‫היומון הסעודי "אל‪-‬וטן" ("המולדת") קריקטורה חריפה בעלת מאפיינים‬
‫אנטישמיים‪.‬‬
‫ניתוח קריקטורה‬
‫צבעים‪ -‬שחור שולט וירוק‪ ,‬היהודי מוצג כגבר שמן בעל זקן לבוש שחורים וכובע שחור‪.‬‬
‫פניו מעוותות‪ ,‬עיניים בולטות‪ ,‬אף גדול עקום‪ .‬היהודי מחזיק ספר " ההיסטוריה‬
‫הפלסטינית" בכריכה ירוקה שזה הצבע של הפלסטינאים ושואב ממנו באמצעות קשית את‬
‫תוכנו‪.‬‬
‫סטריאוטיפ‪ -‬זאת הדרך שבה הוצג היהודי בקריקטורות הנאציות בתחילת המאה‬
‫העשרים‪.‬היהודי מיוצג כחמדן המנסה למצוץ את כל מה שיש לפלסטינאים‪.‬‬
‫סכנות‪ -‬המתבונן שאינו מצוי במצב היחסים האמיתי בין היהודים לערבים יראה ביהודי‬
‫כמנסה לחמוס את השייך לפלסטינאים ויגביר את השנאה כלפי היהודים‪.‬‬
‫מטרה‪ -‬להציג בעיני העולם את היהודי כחמדן ושתלטן המנכס לעצמו את מה ששיך‬
‫לפלסטינאים‪.‬‬
‫היבטים‬
‫היבט לאומי‪ -‬היהודי מיוצג תמיד כדמות גלותית מעוותת ולא כאדם מודרני וזאת במטרה להציג‬
‫אותו כפי שהצטייר בעיני האנטישמים באירופה‪.‬היהודי ששותה מספר ההיסטוריה של‬
‫הפלסטינים מראה את רצונו למחוק כל זכר מהעם הפלסטיני‪.‬‬
‫היבט דתי‪ -‬היהודי מיוצג בלבוש חרדי בכוונה לעורר גם רטייה מבחינת אנטגוניזם דתי‪.‬‬
‫היבט מדעי‪ -‬הקריקטורה מבוססת על התיאוריות הגזעניות שהיו נפוצות באירופה ובו מתואר‬
‫היהודי כתת אדם ‪,‬שמן ודוחה ‪,‬בעל עיניים אף גדול‪.‬‬
‫השוואה‬
‫בכל אחת מהתקופות נהגו להציג קריקטורות ככלי ביטוי לאנטישמיות נגד היהודים ולהדגיש‬
‫את השנאה לעם היהודי ‪,‬הכיעור שבו התכונות השליליות שלו ורצונו להשתלט על העולם‪.‬‬
‫בכל תקופה נמצא בקריקטורות מספר היבטים שמבטאים את דעתם של עמים אחרים על‬
‫היהודים והיהדות עצמה‪.‬‬
‫בתקופת ימי הביניים ההיבט הדתי הוא השולט בקריקטורות מכיוון שבאותה תקופה הכנסייה‬
‫שולטת ומכתיבה את חיי הנצרות ‪,‬כאשר כוחה יורד ההיבטים העיקרים מופנים לצד‬
‫הכלכלי והמדעי ומראים את הכיעור הפיזי כמו היהודי עם אף ארוך‪ ,‬טלפיים של חיית‬
‫טרף‪,‬אדם שמן נהנתן וכל זאת כדי להדגיש יותר את רצונו להשתלט על העולם ולהגדיל‬
‫את הונו על גבם של אחרים‪.‬‬
‫בתחילה הקריקטורות צוירו בצבעי שחור לבן ובהמשך נוספו צבעים כדי להדגיש ולהעצים ע"י‬
‫הצבע את הדעות נגד היהודים‪.‬‬
‫במהלך השנים דמות היהודי עם הכובע שמסמל אותו משתנה לדמויות של יהודים מוכרים כמו‬
‫רוטשילד וכיום דמות היהודי החרדי שחי בארץ‪.‬‬
‫לסיכום‬
‫לאורך כל ההיסטוריה ועד היום סובל העם היהודי משנאה וגילויי אנטישמיות נגדו‪.‬פן אחד מתוך‬
‫גילויי אנטישמיות הוא פרסום קריקטורות אנטישמיות באמצעי התקשורות השונים‪.‬‬
‫השנאה כלפי היהודים נבעה ממניעים שונים‪.‬תחילה גילויי האנטישמיות היו על רקע דתי מצד‬
‫הכנסייה כאשר האשימו את היהודים ברצח ישו והציגו אותם בקריקטורות כדמות שלילית‬
‫רודפת בצע ומעוותת‪.‬בהמשך‪,‬עם ירידת כוחה של הכנסייה נוספו מניעים אחרים כמו‬
‫שנאה על רקע מהפכני ‪ ,‬כלכלי ומדעי בו הואשמו היהודים כרודפי בצע ‪ ,‬חמדניים‪,‬‬
‫מהפכנים‪ ,‬נחותים וכיום עם כובש שיש להכחידו‪.‬‬
‫בכל שנות קיומו של העם היהודי הוא מוצג כדמות מעוותת בעל אף עקום ‪,‬ציפורניי חיה‬
‫טורפת‪ ,‬שמן ודוחה כל זאת כדי להראות את הסלידה מהיהודים שמנסים להתעשר ולמצוץ‬
‫את דמם של העמים האחרים‪.‬‬
‫הקריקטורות במהלך כל תקופה מעבירות מסרים אנטישמים להמונים כנגד שנאת היהודים‪,‬‬
‫ללא צורך במילים ומשמשות ככלי להתקפה מוצלחת ביותר ולהעברת התעמולה להכחדת‬
‫היהודים ‪.‬‬