Transcript ממצאי מחקר "מגמות דמוגרפיות בערים מעורבות" מרצה : ד"ר מרדכי קידר מגמות ותהליכים דמוגרפיים בערים המעורבות ובשטחי הנגב מימון פעילות עמותות ארצית גורמים ותהליכים עזיבת יהודים וכניסת ערבים

‫ממצאי מחקר‬
‫"מגמות דמוגרפיות‬
‫בערים מעורבות"‬
‫מרצה‪:‬‬
‫ד"ר מרדכי קידר‬
‫מגמות ותהליכים דמוגרפיים בערים המעורבות ובשטחי‬
‫הנגב‬
‫מימון‬
‫פעילות‬
‫עמותות ארצית‬
‫גורמים‬
‫ותהליכים‬
‫עזיבת יהודים‬
‫וכניסת ערבים‬
‫דמוגרפיה‬
‫מחוז הצפון‬
‫‪ -2.22%‬מחוז חיפה‬
‫‪164%‬‬
‫מחוז איו"ש‬
‫‪+0.14%‬‬
‫‪-10%‬‬
‫‪-3.17%‬‬
‫‪235%‬‬
‫מחוז המרכז‬
‫‪-0.35%‬‬
‫‪26%‬‬
‫מחוז י‪-‬ם‬
‫‪-2.39%‬‬
‫‪177%‬‬
‫מחוז תל אביב‬
‫גידול האוכלוסין הכללי בישראל (נכון ל‪ )2008-‬עמד על‪:‬‬
‫‪ 1.7%‬בשנה באוכלוסיה היהודית‬
‫‪ 2.6%‬בשנה באוכלוסיה הערבית‬
‫‪ 1.8%‬בכלל האוכלוסייה‬
‫למרות ששיעור הגידול בקרב הערבים גבוה יותר‪ ,‬הוא‬
‫יורד באופן דרמטי בעשור האחרון ‪ -‬בשנת ‪ 2000‬הוא‬
‫עמד על ‪.3.8%‬‬
‫‪-0.47%‬‬
‫‪34%‬‬
‫מחוז הדרום‬
‫‪-4.43%‬‬
‫‪322%‬‬
‫מפתח‬
‫שינוי באחוז היהודים במחוז‬
‫ביחס לשינוי הארצי‬
‫הפער בין הריבוי הטבעי הארצי למחוזי –‬
‫כתוצאה מעזיבת אוכלוסיה יהודית למרכז ויו"ש‪.‬‬
‫דמוגרפיה ‪ -‬ערים מעורבות‬
‫התמורה באחוז היהודים בערים המעורבות ‪2003-2009‬‬
‫‪95.0%‬‬
‫‪90.0%‬‬
‫‪85.0%‬‬
‫לוד‬
‫עכו‬
‫‪80.0%‬‬
‫רמלה‬
‫חיפה‬
‫‪75.0%‬‬
‫ירושלים‬
‫מעלות‪-‬תרשיחא‬
‫‪70.0%‬‬
‫נצרת‪-‬עילית‬
‫‪65.0%‬‬
‫‪60.0%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫דמוגרפיה ‪ -‬ערים מעורבות‬
‫התמורה באחוז הערבים בערים המעורבות ‪2003-2009‬‬
‫‪40.0%‬‬
‫‪35.0%‬‬
‫‪30.0%‬‬
‫לוד‬
‫עכו‬
‫רמלה‬
‫חיפה‬
‫ירושלים‬
‫מעלות‪-‬תרשיחא‬
‫נצרת עילית‬
‫‪25.0%‬‬
‫‪20.0%‬‬
‫‪15.0%‬‬
‫‪10.0%‬‬
‫‪5.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫דמוגרפיה ‪ -‬ערים מעורבות‬
‫שיעורי שינוי האוכלוסיה בערים המעורבות ‪2003-2009‬‬
‫עיר‬
‫שינוי באחוז היהודים‬
‫שינוי באחוז הערבים‬
‫לוד‬
‫‪-7.86%‬‬
‫‪+24.32%‬‬
‫עכו‬
‫‪-6.59%‬‬
‫‪+16.45%‬‬
‫רמלה‬
‫‪-2.35%‬‬
‫‪+2.08%‬‬
‫תל אביב‪-‬יפו‬
‫‪-0.69%‬‬
‫‪-4.54%‬‬
‫חיפה‬
‫‪-1.86%‬‬
‫‪+9.48%‬‬
‫ירושלים‬
‫‪-4.19%‬‬
‫‪+8.19%‬‬
‫מעלות‪-‬תרשיחא‬
‫‪+2.69%‬‬
‫‪-10.17%‬‬
‫נצרת עילית‬
‫‪-7.12%‬‬
‫‪+39.84%‬‬
‫(*) ‪ -‬במעלות‪-‬תרשיחא ונצרת עילית הנתונים נכון ל‪ ,2004-‬ביתר הערים מ‪2003-‬‬
‫דמוגרפיה ‪ -‬ערים מעורבות‬
‫חישוב אומדני הגירה ‪ -‬נצרת עילית ‪2005-2009‬‬
‫יהודים‬
‫אוכלוסיה בתחילת‬
‫השנה‬
‫ריבוי טבעי משוער‬
‫גידול אוכלוסיה חזוי‬
‫גידול באוכלוסיה‬
‫בפועל‬
‫הגירה בפועל‬
‫‪2005‬‬
‫‪34,179‬‬
‫‪1.17%‬‬
‫‪399‬‬
‫‪-779‬‬
‫‪-1,178‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪33,400‬‬
‫‪1.30%‬‬
‫‪435‬‬
‫‪-600‬‬
‫‪-1,035‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪32,800‬‬
‫‪1.31%‬‬
‫‪429‬‬
‫‪-900‬‬
‫‪-1,329‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪31,900‬‬
‫‪1.39%‬‬
‫‪443‬‬
‫‪-1500‬‬
‫‪-1,943‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪30,400‬‬
‫‪1.45%‬‬
‫‪441‬‬
‫‪-900‬‬
‫‪-1,341‬‬
‫הגירה בפועל לשנים‬
‫‪2005-2009‬‬
‫‪-6,826‬‬
‫תושבים‬
‫ערביים‬
‫באזור‬
‫‪NGO’s‬‬
‫ישראלים‬
‫וערבים‬
‫נצרת עילית‬
‫גורמים‬
‫ערבים‬
‫חיצוניים‬
‫נצרת עילית‬
‫מעלות‬
‫תרשיחא‬
‫מעלות‬
‫תרשיחא‬
‫עומר‪-‬נגב‬
‫עומר‪-‬נגב‬
‫רכישת במחיר‬
‫מופרז ‪ /‬לחץ‬
‫על מוכרים‬
‫("מזוודות‬
‫כסף")‬
‫מאבק על‬
‫נקודות‬
‫אסטרטגיות‬
‫באזור‬
‫תושבים‬
‫ערביים‬
‫באזור‬
‫‪NGO’s‬‬
‫ישראלים‬
‫וערבים‬
‫תושבים‬
‫ערביים‬
‫באזור‬
‫‪NGO’s‬‬
‫ישראלים‬
‫וערבים‬
‫גורמים‬
‫ערבים‬
‫חיצוניים‬
‫תושבים‬
‫ערביים‬
‫באזור‬
‫‪NGO’s‬‬
‫ישראלים‬
‫וערבים‬
‫גורמים‬
‫ערבים‬
‫חיצוניים‬
‫תושבים‬
‫ערביים‬
‫באזור‬
‫נצרת עילית‬
‫נצרת עילית‬
‫נצרת עילית‬
‫נצרת עילית‬
‫מעלות‬
‫תרשיחא‬
‫מעלות‬
‫תרשיחא‬
‫מעלות‬
‫תרשיחא‬
‫מעלות‬
‫תרשיחא‬
‫עומר‪-‬נגב‬
‫עומר‪-‬נגב‬
‫עומר‪-‬נגב‬
‫עומר‪-‬נגב‬
‫חיזוק ושמירה‬
‫על התושבים‬
‫הערביים בעיר‬
‫‪ /‬אזור‬
‫קמפיינים של‬
‫לטובת‬
‫התושבים‬
‫הערביים‬
‫התנגדות‬
‫לתוכניות‬
‫פיתוח‬
‫לאוכלוסיה‬
‫היהודית‬
‫קניית בית‬
‫בדרכים לא‬
‫כשרות ("כסף‬
‫סעודי")‬
‫תוצאה‪ :‬פיחות בכמות היהודים ועלייה בכמות הערבים‬
‫מקרא‬
‫‪ NGO’s‬ישראלים וערבים‬
‫גורמים ערבים חיצוניים‬
‫תושבים ערביים באזור‬
‫נמצא מידע במסגרת המחקר‬
‫לא נמצא מידע במסגרת המחקר‬
‫במחקר לא נמצאו ראיות לכסף זר‪-‬ערבי המממן‬
‫בארץ רכישות רחבות‪ .‬אך בין כך ובין כך בשורה‬
‫התחתונה עיקר הבעיה היא בריחת אוכלוסיה‬
‫ניתוח תהליכים‬
‫איתור נכס לקניה (לעיתים בשכונה סמוכה ליישוב ערבי)‬
‫הפעלת לחץ על המוכר‪ ,‬תשלום במחירים מופקעים ומעל‬
‫השווי הריאלי של הנכס‬
‫ראיונות עם תושבים‪/‬מתווכים‬
‫עזיבת אוכלוסייה יהודית‬
‫מחקר קבלנים ‪ -‬נצרת מעלות‬
‫ירידת ערך הנכסים‬
‫שכונת "בנה ביתך" בנצרת‪ ,‬רכישת וילות בעיר‬
‫כניסת תושבים ערבים נוספים לשכונה‬
‫מעלות (גבעת הזיתים – יושבה בכ‪ 40% -‬ערבים)‬
‫(*) – המחקר בחן תמונה ארצית והתמקד בין היתר בנצרת‪-‬עילית ומעלות תרשיחא‬
‫מאפיינים חוזרים ייחודיים לרכישה בריכוזים יהודיים‬
‫רכישה בריכוזים יהודים‬
‫רכישה נורמטיבית‬
‫דחית תשלום‬
‫מזומן‬
‫אמצעי תשלום בנקאי‬
‫מזוודות מזומנים‬
‫גלוי ושקוף‬
‫בושה פחד ‪ /‬חוסר רצון בחשיפה‬
‫להיטות יתר‬
‫מיקוח על בסיס שווי שוק ריאלי‬
‫רכישה במחירים לא ריאלים‬
‫לקט עדויות ותיאורים לדוגמא‬
‫ראיון עם הרב מאיר אסולין‪ ,‬תושב מעלות (‪)14.4‬‬
‫(דברי ברכה)‬
‫ש‪ .‬האם תוכל לתאר מקרים בהם נתקלת בשכונה בה אתה גר של רכישות של תושבים‬
‫ערבים?‬
‫אני גר בשכנות סביונים במעלות‪ .‬בשנים האחרונות אנחנו נתקלים במקרים של רכישות בנסיבות‬
‫תמוהות‪ .‬אספר לך על מספר מקרים שהיו אצלנו‪ ,‬בסופו של דבר חלק מהם נמנעו‪ ,‬אך התופעה‬
‫קיימת ורחבה‪.‬‬
‫באחד המקרים‪ ,‬מר ל'‪ ,‬יהודי‪-‬דתי שגר בבית בסביונים המחזיק בנוסף בית להשקעה‪ .‬לאור עליה‬
‫במחירי הדירות בשכונה החליט ל' למכור את הדירה‪ .‬הוא פרסם את הדירה למכירה באתרים‬
‫שונים ב‪ .₪ 600,000-‬באחד הימים הגיע לבית עו"ד מטעם קונה ערבי פוטנציאלי‪ .‬העו"ד נפגש‬
‫עם אשתו של ל' ברחוב‪ ,‬ביקש להבין את מיקומו של הבית‪ ,‬ותיכף ומיד‪ ,‬בלי לראות את הבית‪,‬‬
‫ומבלי להכנס לתוכו הודיע לה שהם מוכנים לקנות אותו‪... .‬‬
‫רכישה דומה היתה בבית אחר כשנכנס קונה ערבי ושילם מיד את הסכום שדרשו המוכרים (כ‪-‬‬
‫‪ )₪ 700,000‬מבלי להתמקח‪ ,‬בעוד שקונים יהודים ביקשו לשלם כמה עשרות אלפי שקלים‬
‫פחות מהסכום המבוקש‪.‬‬
‫במקרה אחר‪ ,...‬הלך מר פ' בדרכו לבית הכנסת‪ .‬לפתע עצר לידו רכב והנהג ביקש לדובב אותו‬
‫– היכן הוא גר? אם מכיר את השכונה? וכד'‪ .‬משנתמשכה השיחה הסביר לו הנהג‪ ,‬הערבי‪ ,‬כי‬
‫הוא מעוניין לקנות בית בשכונה‪ .‬ותיכף ומיד שאל את פ' ‪ -‬כמה כסף הוא מבקש עבור ביתו? פ'‬
‫ההמום הסביר לנהג הערבי שהוא לא מעוניין למכור את הבית‪ .‬אך הנהג המשיך לשדל אותו‪,‬‬
‫ואפילו פתח את דלת הרכב והראה לפ' מזוודה מלאה בכסף מזומן כדי לשכנע אותו למכור‬
‫לו את דירתו‪ .‬לאחר שפ' עמד בסירובו החל הנהג הערבי לשאול אותו אם הוא מכיר משהו‬
‫בשכונה שירצה למכור‪ .‬כך שניתן לראות בזה מקרה של מכירה שנמנע‪ .‬אך ישנם מקרים‬
‫שמוכרים לתושבים ערבים‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬באחד המקרים נמכר בית שהיה בבעלות זוג שהתגרש לתושבים ערבים‪ .‬בתחילה‬
‫האישה נשארה לגור בבית‪ ,‬משנודע לבעלה לשעבר שהיא עומדת למכור לתושבים ערבים ‪-‬‬
‫פרסם זאת‪ ,‬אך היא הכחישה‪ .‬לאחר תקופה קצרה נכנסו לבית דיירים ערבים‪ ,‬אשר הסכימו‬
‫לשלם את המחיר שביקשה‪ .‬ידוע לנו שהיו משפחות יהודיות שביקשו לקנות את הבית‪ ,‬אך‬
‫התמקחו איתה והציעו ‪ ₪ 50,000‬פחות ממה ששלמו לבסוף הרוכשים הערבים‪.‬‬
‫בידינו עדויות‬
‫נוספות גם בנצרת‬
‫עילית ודיווחים על‬
‫מקרים דומים‬
‫בלוד וצפת‬
‫‪http://www.yout‬‬
‫?‪ube.com/watch‬‬
‫‪v=AXtQsELU6Hk‬‬
‫החל מ‪– 5:00-‬‬
‫‪5:32‬‬
‫‪‬חשש מנישואי תערובת‪ /‬שמירה על צביון יהודי‬
‫‪‬הטרדות ואלימות על רקע לאומני‬
‫‪‬דימוי שלילי וחששות שונים‬
‫‪‬ממצאי סקר מכון גיאוקרטוגרפיה –שוק הדיור בנצרת חסמים והזדמנויות‬
‫"‪...‬קבלנים רבים נמנעים מבנייה באזור זה עקב הקושי למכור דירות‬
‫בפרויקטים חדשים‪ ,‬הנובע בין השאר מרתיעה מהאוכלוסייה המעורבת‬
‫בעיר ומסיבות נוספות‪ .‬הקבלנים ציינו כי לדעתם שוק הדיור בנצרת עילית‬
‫עשוי להשתקם רק במסגרת תוכנית לאומית לפיתוח של אזור הצפון‪".‬‬
‫‪‬שינויים בולטים בהרכב האוכלוסייה‬
‫נצרת ‪-‬שכונת בנה ביתך‪ ,‬הר יונה‪ ,‬גבעת ברק‬
‫מעלות – הסביונים‪ ,‬גבעת הזיתים‬
‫מאבק על‬
‫נקודות‬
‫אסטרטגיות‬
‫באזור‬
‫התנגדות‬
‫לתוכניות‬
‫פיתוח‬
‫לאוכלוסי‬
‫ה היהודית‬
‫מעלות‪-‬תרשיחא ‪ -‬שכונות‬
‫מעלות תרשיחא‬
‫התרחבות היישוב‬
‫הערבי‬
‫"אין אנו יכולים להשלים עם תוכנית ההתפתחות של‬
‫כפר ורדים כאשר היא נעשית על חשבוננו‪ ,‬שכן לא יעלה‬
‫על הדעת להפוך את עתודות הקרקעות שלנו למעין סחר‬
‫מכר‪...‬‬
‫‪...‬כפי שציינו לתושבי תרשיחא אדמות פרטיות בתוך‬
‫השכונה המתוכננת‪" ,‬שלב ג'" ואלו בתורם יכולים למכור‬
‫את אדמתם זו‪ .‬מסיבה זו אין למועצת כפר ורדים שליטה‬
‫למי יכול בעל אדמה מסוים למכור את אדמתו‪ .‬השאלה‬
‫היא האם תרצו שתושבי תרשיחא ימכרו את אדמתם‬
‫לגורמים לא רצויים שיכולים לגור בקרבתכם?‪"...‬‬
‫(מתוך מכתב הועד)‬
‫התרחבות היישוב היהודי‬
‫נצרת עילית ‪ -‬שכונות‬
‫תפיסת שכונות תפר‬
‫מאבק על נקודות אסטרטגיות‬
‫והתנגדות לתוכניות פיתוח לאוכלוסיה היהודית‬
‫נגב‬
‫רצף ערבי‬
‫סמוך להר‬
‫חברון‬
‫כחול ‪ -‬התיישבות‬
‫יהודית‬
‫אדום ‪ -‬התיישבות‬
‫ערבית‪/‬בדואית‬
‫ורוד ‪ -‬הכפרים הבדואים‬
‫הותיקים‬
‫התנגדות לרצף יהודי שתוחם את דרום הר חברון ומניעת פירוק הרצף הבדואי במקום‬
‫מאבק על שטחי מרעה ‪ -‬דרך לתפוס חזקה בשטחים פתוחים ‪ -‬דוגמא‬
‫רשימת הישגים שארגון אגודת הרווחה (‪ )WA‬מונה נכון לשנת הפעילות ‪ 2006‬בקשר לפעילותו בנגב‪:‬‬
‫•ארגון ‪ 5‬הפגנות גדולות נגד הריסת בתים‪.‬‬
‫•השגת ‪ 560‬אישורי רעיית צאן; מתן ייעוץ משפטי לרועי צאן‪ .‬בראייתנו ‪ -‬הלכה‬
‫למעשה מדובר במימון תפיסת חזקה בשטחים פתוחים בנגב‬
‫•סיורים ומפגשים עם חברי כנסת‪.‬‬
‫•קמפיין תקשורתי; הוצאת ניירות עמדה‪.‬‬
‫•פעילות משפטית כולל ‪ 4‬עתירות לבית המשפט העליון‪ – .‬כלומר הכסף הערבי מממן עתירות לבימ"ש עליון בסוגית‬
‫הקרקעות בנגב‬
‫התנגדות לתוכניות פיתוח לאוכלוסיה היהודית‬
‫יפו – אמונה‬
‫התנגדות של תושבים ערבים וגופים פרו‪-‬ערבים לפרויקט בניה של חברת "באמונה" בעיר יפו על קרקע‬
‫ששווקה במכרז של מנהל מקרקעי ישראל ‪ .‬חברת באמונה זכתה כיון שהייתה מתמודדת יחידה שעמדה‬
‫בתנאי המכרז!‬
‫חיזוק‬
‫ושמירה על‬
‫התושבים‬
‫הערביים‬
‫בעיר ‪ /‬אזור‬
‫קמפיינים‬
‫של לטובת‬
‫התושבים‬
‫הערביים‬
‫פעילות הארגונים הלא ממשלתיים‬
‫בכל מוקדי החיכוך וזירות המאבק ניכרת טביעת האצבע של ארגונים לא ממשלתיים‬
‫המקדמים סדר יום שמהותו השפעה על אופיה של המדינה מבחינת מפת ההתיישבות ואופיו‬
‫של המרחב הציבורי‪.‬‬
‫זהו השחקן הבולט ביותר במאבק על הקרקעות ובעל נפח הפעילות הגבוה ביותר‪ .‬לעיתים‬
‫אפילו מעורבות פאסיבית שלו (למשל כמעורב "שקט" בהליכי תכנון) משפיעה עשרות מונים‬
‫מאשר רוכש זר ה"גואל קרקעות"‬
‫מאפיינים‪:‬‬
‫פעילות בעלת אסטרטגיה ברמה הארצית בקשת של נושאים‪.‬‬
‫ניצול תושבים ומאבקים מקומיים לקידום אג'נדות‪.‬‬
‫שירות של אינטרסים זרים (נשענים על כסף זר)‪.‬‬
‫הסרת חסמים לקידום התיישבות ערבית ופגיעה בהתיישבות‬
‫יהודית‪.‬‬
‫קמפיין לעצירת התרחבות העיר מעלות‬
‫קמפיין במעלות תרשיחא‪" :‬גבעת האורנים" ‪ -‬שכונה‬
‫המתוכננת לכ‪ 700-‬יחידות דיור האמורה לקום בין מעלות‬
‫לתרשיחא‪ ,‬צפונית לכפר ורדים ו"תוכנית כפר ורדים ג'"‪.‬‬
‫ישנה התנגדות לתכנית הם מכיוון תושבי כפר ורדים‬
‫שמודאגים לפגיעה בסביבה ובנוף ליישוב‪ ,‬והן מתושבי‬
‫תרשיחא המודאגים מ"נגיסה" באפשרויות הפיתוח של‬
‫הכפר וגורמים עם אג'נדה לאומנית שמטרתם למנוע‬
‫התפתחות יהודית באיזור‪.‬‬
‫חלק מההתנגדות נוגעות למאבק על תפיסת שטחים‬
‫שולטים באזור מעלות ויצירת רצף יהודי‪ ,‬ולחילופין ערבי‪,‬‬
‫סביב הר מיכל (עליו שוכנת שכ' יפה נוף)‬
‫מאבקם תושבי תרשיחא ניזום על ידי ארגונים‬
‫לא ממשלתיים ערביים כעדאלה והמרכז לתכנון‬
‫אלטרנטיבי שמעורבים בפרשיות דומות‬
‫במקומות נוספים בישראל ומלווים את המאבק‬
‫בפעילות משפטית‪.‬‬
‫נאהי ג'דעון‪ ,‬פעיל מרכזי בעמותת 'אלבדיל תרשיחא'‬
‫ובוועד העממי תרשיחא‪:‬‬
‫"כפר ורדים לא הוקם באופן תמים‪ ,‬מטרתו לחסום את‬
‫תרשיחא"‪.‬‬
‫מתוך מכתב "הועד העממי"‪:‬‬
‫"אין אנו יכולים להשלים עם תוכנית ההתפתחות של‬
‫כפר ורדים כאשר היא נעשית על חשבוננו‪ ,‬שכן לא‬
‫יעלה על הדעת להפוך את עתודות הקרקעות שלנו‬
‫למעין סחר מכר‪...‬‬
‫‪...‬כפי שציינו לתושבי תרשיחא אדמות פרטיות בתוך‬
‫השכונה המתוכננת‪" ,‬שלב ג'" ואלו בתורם יכולים‬
‫למכור את אדמתם זו‪ .‬מסיבה זו אין למועצת כפר‬
‫ורדים שליטה למי יכול בעל אדמה מסוים למכור את‬
‫אדמתו‪ .‬השאלה היא האם תרצו שתושבי תרשיחא‬
‫ימכרו את אדמתם לגורמים לא רצויים שיכולים לגור‬
‫בקרבתכם?‪"...‬‬
‫מפלגת חד"ש‪ ,‬ח"כ חנין זועבי וראשי הציבור הערבי‬
‫בישראל הודיעו כי הם תומכים בוועד העממי תרשיחא‬
‫ושיוו למאבק נופך לאומי ולא פרטיקולארי‪.‬‬
‫ירושלים – מעורבות בהליכי תכנון שכונות‬
‫התנגדות לבניית שכונות יהודיות במזרח בעיר לטובת שמירת רצף ערבי‬
‫מעורבות עמוקה בתוכנית המתאר ירושלים ‪2020‬‬
‫ההשלכות ‪ -‬פגיעה באוכלוסיה היהודית‬
‫הכפר דהמש ברמלה‬
‫כפר המונה ‪ 600‬תושבים ולא מוכר על ידי רשויות המדינה‪ .‬תושבי הכפר נאבקים על מנת‬
‫לקבל הכרה כשכונה בתוך העיר רמלה‪.‬‬
‫במאבק מעורבים גורמים שונים כ‪ :‬פרויקט ערים מעורבות בארגון שתי"ל‪ ,‬התחברות –‬
‫تـــرابـــط‪ ,‬המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי‪ ,‬וועד כפר דהמש‪ ,‬גרילה תרבות‪ ,‬ורבים נוספים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בהפגנות ניתן לזהות פעילים ממאבקים לאומניים אחרים דוגמת שיח ג'ראח‬
‫"סולידריות‬
‫שיח ג'ראח"‬
‫הפגנה‬
‫‪16.3.10‬‬
‫מתוך אתר‬
‫התחברות‬
‫אל עארקיב‬
‫אנשי השבט פלשו לראשונה לאזור כבר בשנת ‪ .1998‬בשנת ‪ 2000‬ניתן צו מניעה קבוע נגד בני‬
‫השבט האוסר כניסתם אל השטח‪ .‬למרות זאת פלשו אליו ונטעו בשטח כדי לתפוס חזקה‪ .‬המנהל‬
‫הציע להשכיר להם את השטחים לעיבוד במחיר של ‪ 2‬שקלים לדונם‪ ,‬אך הם סירבו והמשיכו‬
‫לפלוש בכל שנה לשטח ולטעת בניגוד לחוק‪.‬‬
‫בכפר זה הרסה המדינה בעשר פעמים שונות (האחרונה בינואר ‪ )2011‬עשרות מבנים בלתי‬
‫חוקיים‪ .‬המבנים נבנו מחדש אחרי כל הריסה‪ .‬הרס המבנים מלווה בעימותים אלימים עם תושבי‬
‫הכפר ובגינוי חריף מצד ארגוני זכויות אדם כגון אמנסטי ישראל והאגודה לזכויות האזרח‪.‬‬
‫ארגונים רבים נרתמים לסייע לתושבי אלערקיב במאבקם‪.‬‬
‫ההפגנות כוללות גם גורמים רדיקליים המעורבים בפעילות אגרסיבית נגד המדינה במזרח‬
‫ירושלים וגדר ההפרדה למשל‪.‬‬
‫ערבוב הגורמים הללו מעיד על שילוב גורמים שסוגית הבדואים ומאבקם על הקרקעות משתלב‬
‫היטב באג'נדה הקיצונית שמבקשים לקדם לעיתים תוך שאינם בקיאים כלל בסוגיות המקומיות‬
‫וחסרי זיקה למקומיים‪.‬‬
‫חריש‬
‫התנגדות לפיתוח חריש והקמת עיר חרדית‬
‫במקום בטענה של הכבדה על משאבי‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫מפה מפורטת של התוכנית ‪ -‬הנקודות האדומות הן‬
‫דאר אלחנון ואם אלקטף‬
‫מימון ממקורות ערביים ‪ -‬מיפוי פעילות בנושא קרקעות‬
‫קרן ‪ WA‬מקור מרכזי‬
‫למימון פעילויות פרו‪-‬‬
‫ערביות בתחומי הקרקעות‬
‫ערים מעורבות‬
‫שימור הנוכחות בערים‬
‫המעורבות באמצעות‬
‫פרויקטים שונים‬
‫לשיפוץ‪ ,‬תחזוקת‬
‫ורכישת מבנים‬
‫ירושלים‬
‫קידום הזהות הערבית‪-‬‬
‫איסלאמית של ירושלים‬
‫ושימור הנוכחות בה‬
‫באמצעות פרויקטים‬
‫שונים ותפיסת נכסים‬
‫נגב‬
‫"שימור הנוכחות‬
‫הפלסטינית בנגב"‬
‫באמצעות פרויקטי‬
‫"העצמת אוכלוסית‬
‫הנגב"‬
‫מעורבות קרנות ערביות במימון פעילות ארגונים ישראליים ופלסטיניים‬
‫– מבנה ככלי‬
‫הבנק העולמי‬
‫גופים אירופאים‬
‫ממשלתיים‬
‫קרנות ערביות‬
‫קרן פורד‬
‫~‪Total giving per year: $28,100,000‬‬
‫‪Total budget per year: $19,000,000‬‬
‫~ ‪$ 2,000,000‬‬
‫~ ‪$2,650,000‬‬
‫(‪2006-2008‬‬
‫(‪)2008-2009‬‬
‫)‬
‫~ ‪$ 20,000,000 ~ $ 3,500,000‬‬
‫(‪)2008-2009‬‬
‫)‪(2009‬‬
‫ארגונים ערביים‪-‬ישראליים‬
‫ארגונים ישראליים‬
‫ארגונים פלסטיניים‬
‫דוגמאות מרכזיות‪:‬‬
‫דוגמאות מרכזיות‪:‬‬
‫דוגמאות מרכזיות‪:‬‬
‫‪Ittijah‬‬
‫‪Galilee‬‬
‫‪Society‬‬
‫‪Mada‬‬
‫‪Al-carmel‬‬
‫‪Ma’an‬‬
‫‪Balanda‬‬
‫‪PCHR‬‬
‫מימון עקיף של קרנות וארגונים ערביים‬
‫לפעילות בתחום הקרקעות בשטחי ישראל‬
‫‪Arab‬‬
‫‪National‬‬
‫‪Bank‬‬
‫‪AGFUND‬‬
‫‪BADEA‬‬
‫‪Kuwait‬‬
‫‪Fund‬‬
‫‪Al-Aqsa‬‬
‫‪Fund‬‬
‫‪IDB‬‬
‫‪Arab‬‬
‫‪Monetary‬‬
‫‪Fund‬‬
‫‪AFESD‬‬
‫‪OPEC‬‬
‫‪Fund‬‬
‫ארגונים פלסטיניים‬
‫~ ‪$ 20,000,000‬‬
‫)‪(2009‬‬
‫~‪Total giving per year: $28,100,000‬‬
‫~ ‪$2,650,000‬‬
‫(‪2006-2008‬‬
‫)‬
‫ארגונים ערבים‪-‬ישראליים‬
‫דוגמאות מרכזיות‪:‬‬
‫‪Ittijah‬‬
‫‪Galilee‬‬
‫‪Society‬‬
‫‪Mada‬‬
‫‪Al-carmel‬‬
‫‪Balanda‬‬
‫פעילויות‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫כ‪ $75,000-‬לרכישת מבנים‬
‫עבור הארגון שאמיר מח'ול‬
‫עמד בראשו‪ .‬כמו כן ישיבות‬
‫משותפות עם ‪ WA‬הפלסטיני‬
‫לדיון במאמצים להגנה על‬
‫זכויות האדם בירושלים‪.‬‬
‫תרומות בנושאים שונים (חינוך‪,‬‬
‫קמפיין נגד יוזמת‬
‫נשים‪ ,‬שטחי מערה וכו') תחת‬
‫השירות לאומי‪-‬אזרחי‬
‫הכותרת "העצמת הנגב" שמהותו‪,‬‬
‫לערביי ישראל‬
‫כלשונם‪" ,‬חיזוק הנוכחות‬
‫(בלדנה)‬
‫הפלסטינית בנגב" (ארגונים רבים)‬
‫נטיעת עצים באדמות‬
‫מאוימות‪/‬נטושות‬
‫(אהלי)‬
‫הקמת קרנות ‪Al-Quds Al-Aqsa‬על ידי הבנק האסלאמי לפיתוח‬
‫בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה בסוף שנת ‪ ,2000‬התכנסו שרי האוצר של המדינות‬
‫הערביות בקהיר והסמיכו את ה‪Islamic Development Bank -‬להקמת וניהול הקרנות‬
‫‪ Al-Quds‬ו‪. Al-Aqsa-‬‬
‫מטרת הקמת הקרנות היא תמיכה במאבק הפלסטיני ב"תוקפנות הישראלית"‪.‬‬
‫הון הקרנות הוערך בכ‪ ,$1,000,000,000-‬מתוכם ניתנו לכל הפחות ‪ $150,000,000‬בין‬
‫השנים ‪ 2008-2003‬על ידי קרן ‪Al-Aqsa‬לבדה‪.‬‬
‫מטרת הקרנות‪:‬‬
‫תמיכה במשפחות מתאבדים )‪.(Al – Quds‬‬
‫שמירה על הזהות הערבית‪-‬אסלאמית של ירושלים )‪.(Al-Aqsa‬‬
‫מעורבות מדינות ערביות וקרנות התומכות בטרור‬
‫במימון ‪WA‬‬
‫איחוד האמירויות‬
‫‪Al – Quds‬‬
‫‪fund‬‬
‫כווית‬
‫סעודיה‬
‫‪Islamic‬‬
‫‪Development‬‬
‫‪Bank‬‬
‫אלג'יריה‬
‫קטאר‬
‫‪Al – Aqsa‬‬
‫‪fund‬‬
‫מניעת הגירה שלילית וחיזוק הנוכחות הפלסטינית בנגב – ‪WA‬‬
‫(דוגמאות מתוך דו"ח שנתי)‬
‫תמיכה‬
‫בנוכחות‬
‫הפלסטינית‬
‫בנגב‬
‫תמיכה‬
‫בשיפוץ‬
‫מבנים‬
‫למניעת‬
‫הגירה‬
‫שלילית‬
‫מערים‬
‫מעורבות‬
‫(מתוך דוח שנתי ‪ 2005‬של ‪)http://welfare-association.org/en/images/stories/publications/AR2005_Eng..pdf - WA‬‬
http://welfare-association.org/en/images/stories/publications/AR2004_en.pdf :2004 ‫מתוך דו"ח שנתי של הארגון שנת‬
‫לסיכום‬
‫• מסרים חשובים‬