Transcript . . . . . . אתר כתר ארם צובה בספריה הווירטואלית של מטח ומאמרה של מתיה קם © המרכז לטכנולוגיה חינוכית . מתוך תכנית מבחר בסיוע קרן אבי.

‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫אתר כתר ארם צובה בספריה הווירטואלית של מטח‬
‫ומאמרה של מתיה קם © המרכז לטכנולוגיה חינוכית‪.‬‬
‫מתוך תכנית מבחר בסיוע קרן אבי חי‪.‬‬
‫כתר ארם צובה סגור בכריכתו‬
‫"שם אחד מתנשא לכל לראש בתולדות נוסח המקרא המסורתי‬
‫כפי שנתגבש בטבריה‪ :‬שמו של בן‪-‬אשר‪.‬‬
‫נוסח זה לא נברא יש מאין‪ .‬דורות עמלו‪ ,‬מאז המאה השביעית‪,‬‬
‫כדי לשכלל את דקדוקי הרישום של מסורת עתיקת יומין ‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬אי‪-‬מתי במאה התשיעית הגיע אותו תהליך לשיאו‪,‬‬
‫והושג מה שהורגש כרישום מושלם בנאמנותו‪ ...‬אותו שיא גם היה‬
‫מעין קץ למאמץ של המצאת שכלול‪.‬‬
‫שוב אין אנו שומעים על הישג דומה‪ .‬אותו הישג של שכלול מושלם‬
‫לא היה אלא אותו כתב‪-‬יד אשר לאחר מאות בשנים נודע לתהילה‬
‫בכינויו‪ :‬כתר ארם צבא‪.‬‬
‫והאיש אשר הקדיש לו את שנות עבודתו היה מי שהתכנה‬
‫לאחר זמן "המלמד הגדול‪ ,‬החכם הנבון‪ ,‬אדון הספרים‪,‬‬
‫אבי החכמים וראש המלמדים ‪.‬המהיר במעשיו המבין במפעליו‬
‫ויחיד בדורותיו‪ ,‬מר אהרן בן מר רב אשר"‪.‬‬
‫פרופ' משה גושן‪-‬גוטשטיין‪ ,‬בפתיחה להוצאת הפקסימיליה של‬
‫כתר ארם צובה‪ ,‬על ידי האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫הדף הראשון הנמצא בכתר‪,‬‬
‫דברים כח‪ ,‬יז – מה‪.‬‬
‫כתר ארם צובה בחאלב‬
‫מחברת‪ :‬מתיה קם‬
‫חשיבותו של הכתר‬
‫כתר ארם צובה הוא כיום הקדוש והחשוב ביותר‬
‫מבין כתבי היד של התנ"ך‪.‬‬
‫כתר ארם צובה גדול בערכו הדתי‪ ,‬המדעי‬
‫והכלכלי מכל כתב יד אחר של התנ"ך‪ .‬הוא נכתב‬
‫בצורת מִ צְחָ ף על‪-‬ידי שלמה בן‪-‬בויאעא הסופר‬
‫לפני יותר מאלף שנים‪ ,‬במאה ה‪ 10 -‬לספירה‪.‬‬
‫את הניקוד והטעמים ואת ציוני המסורה הוסיף‬
‫המסרן אהרן בן‪-‬אשר לאחר גמר הכתיבה‪.‬‬
‫מפעלם של בעלי המסורה‬
‫מטרת מפעלם של בעלי המסורה הייתה‬
‫לשמור ולשמר את נוסח המקרא‪ ,‬שנמסר מדור‬
‫לדור‪ .‬לשם השגת המטרה הזאת פעלו בעלי‬
‫המסורה בכמה כיוונים מקבילים‪ ,‬ובסופו של‬
‫דבר זכו להצלחה רבה בהשגת מטרתם‪ .‬בעלי‬
‫המסורה עסקו בהכרעת נוסח המקרא‪.‬‬
‫הם קבעו את הדרך הראויה לכתיבת המקרא‬
‫ולקריאתו‪ ,‬ובמקומות שמצאו בהם מחלוקת‬
‫בין הספרים או בין הקוראים ‪ -‬הכריעו בה‬
‫ופסקו איזו מן הדעות היא עיקר‪.‬‬
‫גם סימני טעמי המקרא‪ ,‬בדומה לסימני‬
‫הניקוד‪ ,‬הותקנו בידי בעלי המסורה‪.‬‬
‫טעמי המקרא מסמנים את מסורת הנגינה של‬
‫המקרא שעברה בעל פה מדור לדור‪ .‬לאמיתו‬
‫של דבר‪ ,‬הניקוד והטעמים הן שתי מערכות‬
‫המשולבות זו בזו וקשורות זו בזו‪ ,‬וניקודן של‬
‫מילים רבות משתנה על פי הטעמים‬
‫"כתר ארם צובא" במוזיאון ישראל בי‪-‬ם‪.‬‬
‫תצלומים‪ :‬מכון יד בן‪-‬צבי‪.‬‬
‫הצבע הכהה בשולי הדפים מעיד כנראה על‬
‫הנזק שנגרם לדפי הקלף על ידי פטרייה‬
‫וכך נאמר בקולופון של הכתר‪:‬‬
‫"זה המצחף השלם של עשרים וארבעה ספרים‬
‫שכתב‪ ...‬שלמה הנודע כבן‪-‬בויאעא הסופר‪...‬‬
‫וניקד ומסר אותו‪ ...‬החכם הנבון‪ ,‬אדון הסופרים‬
‫ואבי החכמים‪ ...‬מר רב אהרן בן מר רב אשר‪...‬‬
‫[מצחף זה הוא] סגולת הקראים השוכנים בהר‬
‫ציון‪ ...‬שבעיר הקודש‪"...‬‬
‫המילה מצחף באה עוד בתקופת הגאונים‬
‫מן הערבית (مصحف)‪ ,‬ואפשר שמקורה בצפחה‪,‬‬
‫שכבה דקה‪ .‬בתחילה נכתבו המצחפים על גבי‬
‫פפירוסים‪ ,‬ועם הזמן נכתבו גם על קלף ועור‪.‬‬
‫כתר ארם צובא הוא כתב היד של התנ"ך שעליו סמך‬
‫והסתמך הרמב"ם‪ ,‬ועובדה זו חיזקה את מעמדו‬
‫המיוחד בין כתבי היד של התנ"ך‪.‬‬
‫"וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע‬
‫במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים שהיה‬
‫בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו‬
‫היו הכל סומכין לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו‬
‫שנים הרבה והגיהו פעמים רבות כמו שהעתיקּו‬
‫ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו"‪.‬‬
‫הרמב"ם מעדיף את התנ"ך הזה על פני כל ספרי‬
‫התורה וכתבי היד האחרים ועל פני רשימות‬
‫מסורה שונות‪ ,‬וקובע להלכה כי על פי התנ"ך הזה‬
‫יש לכתוב את ספרי התורה‪ .‬סמכותו הגדולה של‬
‫הרמב"ם הביאה לכך שתוך כמה דורות קיבלו כל‬
‫קהילות ישראל את פסיקתו‪ ,‬וכל ספרי התורה בכל‬
‫עדות ישראל נכתבים על פי רשימתו‪ ,‬המיוסדת על‬
‫אותו ספר שהגיהֹו בן אשר‪.‬‬
‫איך נקרא הכתר?‬
‫בארצות המזרח נקרא כתב היד הזה בשם‬
‫"כתר ארם צובה" או "כתר חאלב" ‪ -‬על שם הקהילה‬
‫ששמרה עליו במשך כ‪ 600 -‬שנים‪.‬‬
‫חוקרי המקרא מכנים אותו‬
‫"כתב יד חאלב" –‬
‫‪Aleppo Codex‬‬
‫)‪ Allepo‬הוא שמה האנגלי של העיר חאלב)‪.‬‬
‫בדרך‪-‬כלל נקרא כתב יד מיוחס זה בשם "הכתר"‪,‬‬
‫בה"א הידיעה‪ ,‬וכך אף תורגם שמו לערבית ‪ -‬אל‪-‬תאג'‪.‬‬
‫מטבריה לירושלים‪ ,‬ומירושלים לקהיר‬
‫כתר ארם צובה נכתב ונוקד בעיר טבריה בראשית המאה ה‪.10 -‬‬
‫באמצע המאה ה‪ ,11 -‬הוא נרכש על‪-‬ידי איש מקהילת הקראים‬
‫והועבר לבית הכנסת של הקראים בירושלים‪.‬‬
‫בסוף המאה ה‪ - 11 -‬נשדד והועבר למצרים על‪-‬ידי הכובשים‬
‫הסלג'וקים‪ .‬שם נפדה תמורת כסף על‪-‬ידי הקהילה היהודית‬
‫ונשמר בבית כנסת בקהיר העתיקה‪.‬‬
‫בית הכנסת העתיק בקהיר‪,‬‬
‫בו עיין הרמב"ם בכתב יד בן אשר‪,‬‬
‫שמאוחר יותר יכונה‬
‫"כתר ארם צובה"‬
‫ספר דברים‪ ,‬כט‪-‬לא‪.‬‬
‫הכתר מגיע לחאלב – ארם צובא‪.‬‬
‫הכתר הגיע לחאלב‪ ,‬היא ארם צובא‪ ,‬בסוף‬
‫המאה ה‪( ,14 -‬כנראה בשנת ‪ ,)1375‬כאשר‬
‫אחד מצאצאי הרמב"ם ‪ -‬דויד בר‪-‬יהושע יצא‬
‫ממצרים לסוריה‪.‬‬
‫הוא‬
‫לקח איתו כתבי יד רבים‪ ,‬ביניהם היה‬
‫כנראה גם כתר ארם צובה‪.‬‬
‫יהודי הקהילה הביאו את הכתר היקר לבית‬
‫הכנסת הקדמון‪ ,‬הוא "בית הכנסת הצהוב"‪,‬‬
‫והטמינו אותו בהיכל אליהו הנביא ‪ -‬אחד‬
‫משבעת ההיכלות בבית הכנסת‪.‬‬
‫שם נשמר הכתר בקפדנות רבה‬
‫משך כ‪ 600 -‬שנה‪ ,‬עד ליום השריפה‪...‬‬
‫מקום בו נשמרו הכתרים‬
‫תרשים בית הכנסת הקדמון בחלב‬
‫השמירה על הכתר‬
‫במשך ‪ 600‬שנה בערך היה הכתר שמור ונעול בתוך‬
‫תיבה מיוחדת בבית הכנסת הקדמון‪.‬‬
‫יהודי חאלב שמרו על הכתר שברשותם בקפדנות‬
‫ובקיצוניות מתוך אמונה כי ביום שבו יֵצֵא הכתר‬
‫מגבולות הקהילה יבואו עליהם פורענות וחורבן‪.‬‬
‫מסורת זו הסתמכה על אזהרות ואיסורים חמורים‬
‫הכתובים בדף הפתיחה של הכתר‪:‬‬
‫"קודש לה'‪ ...‬לא יימכר ולא ייגאל לעולם ולעולמי‬
‫עולמים‪ ...‬ברוך שומרו וארור גונבו וארור מְ מַ שְ כְנֹו‪...‬‬
‫לא יימכר ולא ייגאל לעד ולעולמי עולמים‪"...‬‬
‫"קדש ליהוה לא ימכר ולא יגאל"‬
‫תוספת מאוחרת‪" :‬קדש ליהוה לא ימכר ולא יגאל" יהושע‪ ,‬פרקים ז'‪-‬ח'‪.‬‬
‫שפירושה איסור חמור להוציא את הכתר מידי הקהילה בחלב‪.‬‬
‫אזהרה זו כתובה כל כמה עמודים בחלק העליון שלהם!‬
‫מערת אליהו הנביא בבית הכנסת הקדמון בה היה שמור הכתר‬
‫את השמירה הקפדנית על הכתר‬
‫תיאר חכם יצחק שחייבר‪,‬‬
‫יהודי מקהילת ארם צובה שהיגר‬
‫לבואנוס איירס שבארגנטינה‪,‬‬
‫במכתב ששלח ליצחק בן‪-‬צבי‪:‬‬
‫"‪...‬אנשי הקהילה חששו פן [הכתר]‬
‫ייגנב וגם חששו פן יצלמו אותו‪...‬‬
‫וייחדו לו ארגז גדול מברזל‪ ...‬לארגז‬
‫הזה היו שני מפתחות‪[ ,‬ש]לא היו‬
‫נמסרים ביחד לגבאי אחד‪ ...‬רק היו‬
‫נמסרים לשני אמידים וחשובים [כדי]‬
‫שלא ייפתח הארגז הנ"ל אלא‬
‫בנוכחות שניהם יחד ותחת השגחת‬
‫ועד הקהילה‪ .‬את הארגז שמו במערת‬
‫אליהו הנביא בבית הכנסת הגדול‪.‬‬
‫אמנון שמוש‪ ,‬מחבר "הכתר"‬
‫הוצאת מכון בן צבי‬
‫חצר בית הכנסת ‪ -‬דגם‬
‫בית התפוצות‬
‫פנים בית הכנס ‪ -‬דגם‬
‫בית התפוצות‬
‫מפעל המקרא‬
‫אנשי האוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫שהקימו את מפעל המקרא‪,‬‬
‫חיפשו כתב יד מוסמך ומדויק‬
‫של המקרא ‪,‬עליו יוכלו לבסס את‬
‫מהדורת התנ"ך המיוחדת‪.‬‬
‫הם בחרו בכתר ארם צובה ‪-‬‬
‫הידוע בדייקנותו ומהימנותו‪.‬‬
‫כדי לקבל את הכתר החליטו‬
‫לשלוח שליחים שישכנעו את‬
‫מנהיגי הקהילה‬
‫לעשות אחד משני דברים‪:‬‬
‫להוציא את הכתר מחאלב‬
‫ולהעבירו לירושלים‬
‫או לאפשר לחוקרים הישראליים‬
‫לעיין ולחקור את הכתר בחאלב‪.‬‬
‫הפרופסורים רבין‪ ,‬גושן‪-‬גולדשטיין ותלמון‬
‫מעיינים בהוצאת הפקסימיליה של הכתר‬
‫של האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫חאלב‬
‫טבריה‬
‫ירושלים‬
‫קהיר‬
‫נדודי הכתר‪ :‬מטבריה לירושלים‪ ,‬מירושלים לקהיר‬
‫מקהיר לחאלב‪ ,‬ומחאלב בחזרה לירושלים‬
‫חוקרים נוצרים והכתר‬
‫לא רק חוקרי מקרא יהודים הכירו‬
‫בחשיבותו הרבה של כתר ארם צובה‪ .‬גם‬
‫חוקרי מקרא נוצרים ראו בכתר טקסט‬
‫מקראי מדויק ומהימן‪ .‬בשל חשיבותו של‬
‫הכתר לחקר התנ"ך והמסורה ביקשו חוקרי‬
‫מקרא רבים לצלם את הכתר ‪ -‬אך בני‬
‫קהילת חאלב לא הסכימו ולא הרשו להם‬
‫לעיין בו‪.‬‬
‫* אמנון שמֹוש‪ ,‬הכתר‪ ,‬הוצאת מכון בן‪-‬צבי‬
‫עמוד מהחלק החסר של הכתר‬
‫(בראשית כו‪.‬לז– כז‪.‬ל)‬
‫בשנת ‪ 1887‬נתפרסם ספרו של‬
‫חוקר הטעמים האנגלי‬
‫ויליאם ויקס‪.‬‬
‫על כריכת הספר מופיע תצלום‬
‫של עמוד מכתר ארם צובה‪,‬‬
‫ובו פרק כז מספר בראשית‪.‬‬
‫ויקס מספר בספרו כי קיבל את‬
‫תצלום הכתר מידי איזידור לב‪,‬‬
‫מזכיר האליאנס‪ ,‬באמצעות‬
‫שליח הארגון בעיר חלב‪.‬‬
‫ובכל זאת היה זה דווקא כומר נוצרי בשם ג'וזף סיגל‪ ,‬שפעל‬
‫בסוריה כמיסיונר‪ ,‬הצליח בתחילת המאה העשרים לצלם‬
‫דפים מתוך הכתר‪ .‬כמו חוקרי מקרא נוצרים אחרים‪ ,‬הכיר‬
‫סיגל בחשיבותו של כתב היד הזה לחקר התנ"ך‪ .‬הוא הגיע‬
‫לקהילת ארם צובה כשהוא מצויד במצלמה‪ ,‬ואמנון שמֹוש‬
‫מעלה את ההשערה שבתמורה לנכונותו של סיגל לצלם את‬
‫חכמי הקהילה הסכימו הם לְַאפְשֵ ר לו לצלם את הכתר‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬מה שלא עלה בידי חוקרי מקרא יהודים ‪-‬‬
‫עלה כנראה בידיו של כומר נוצרי‪...‬‬
‫מסיונר אנגלי בשם ג'וסף סיגל פרסם בשנת ‪ 1910‬ספר מסעות המתאר את‬
‫צפון סוריה‪ ,‬ופרק אחד מתוכו מוקדש לעיר חלב וליהודים החיים בה‪.‬‬
‫תמונה אחת בספר מראה את יהודי העיר ובתמונה נוספת נראה מִ פתח בן‬
‫שני עמודים מכתר ארם צובה‪ ,‬ובו עשרת הדברים (עשרת הדברות) מספר‬
‫דברים‪.‬‬
‫תצלום רבני חלב מראשית המאה העשרים‬
‫הכתר בסכנה‬
‫בשנות ה‪ 30 -‬וה‪ 40 -‬של המאה העשרים‪ ,‬ובמיוחד במהלך מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬גברה הדאגה לשלומו של הכתר‬
‫בקרב חוקרי מקרא ומנהיגי היישוב בארץ‪.‬‬
‫באותה תקופה התגבר כוחה של התנועה הלאומית הערבית‬
‫בסוריה‪ ,‬והדבר הורגש במיוחד בחאלב ‪.‬‬
‫יחסי האיבה בין התנועה הלאומית הערבית ובין התנועה הציונית‬
‫החריפו את המצב‪ .‬ובארץ החלו בניסיונות להוציא את הכתר‬
‫מחאלב ולהביאו ארצה‪.‬‬
‫יצחק בן‪-‬צבי היה הפעיל המרכזי בניסיונות אלה‪ ,‬ואליו הצטרפו‬
‫אנשי האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫שהחליטו להקים את מפעל המקרא‪.‬‬
‫(על‪-‬פי אמנון שמֹוש‪ ,‬הכתר‪ ,‬הוצאת מכון בן‪-‬צבי)‬
‫עדויות מסמכי קאסוטו‬
‫( קסוטו היה המלומד האחרון שזכה לעיין בכתר בשלמותו)‬
‫פרופ' קאסוטו נסע לחלב בשנת ‪,1943‬שם בחן את הכתר מתוך‬
‫מגמה להיעזר בו במהדורת התנ"ך שעסק בהוצאתה לאור‬
‫באותם הימים‪ .‬לאחר תלאות רבות הורשה קאסוטו לעיין בכתר‬
‫במשך ארבעה ימים ולרשום ממנו רשימות‪ .‬את חוויותיו בקהילת‬
‫ארם צובה תיאר ביומנו‪ .‬הוא כולל מידע על הפרשיות הפתוחות‬
‫והסתומות בתורה‪ ,‬על כתיב הכתר בהשוואה לנוסח המקובל‪,‬‬
‫על כתובות ההקדשה של הכתר ופרקי דקדוק המסורה שהיו‬
‫בראשו ובסופו‪ ,‬על חלוקת ה'סדרים' בתורה ועוד‪.‬‬
‫וזהו תיאורו הפיזי של הכתר על פי רשימותיו של קאסוטו‪:‬‬
‫"הכתר נמצא בתוך קופסה של עץ מכוסה עור אדום‪ .‬הקופסה‬
‫נפתחת לשני חלקים‪ ,‬והכתר קשור בה‪.‬‬
‫הספר נשחת מפני הרטיבות‪ ,‬ביחוד בזוית התחתונה החיצונית‪.‬‬
‫בדפים הנוספים בתחילה ובסוף ציורים בזהב ובצבעים‪.‬‬
‫שריפה בבית הכנסת הקדמון‬
‫למחרת החלטת האו"ם על תכנית החלוקה‬
‫(כ"ט בנובמבר ‪ ,)1947‬החלו הערבים בפעולות‬
‫מחאה ואיבה כנגד הישוב היהודי בארץ ישראל‪.‬‬
‫אך לא רק בארץ ‪ -‬גם במדינות ערב החלו‬
‫התנכלויות ליהודים‪ .‬כך קרה גם בעיר חאלב‪ ,‬שבה‬
‫היתה לתנועה הערבית הלאומית השפעה רבה‪ :‬בתי‬
‫הכנסת שבחאלב ‪ -‬וביניהם בית הכנסת הקדמון ‪-‬‬
‫הועלו באש ונשרפו‪.‬‬
‫מכל העדויות שאסף אמנון שמֹוש עולה‪:‬‬
‫שבמהלך מאורעות אלה לא היו פגיעות בנפש בקרב‬
‫יהודי הקהילה‪ ,‬אשר הסתגרו בבתיהם מפחד‬
‫הפורעים במשך שלושה ימים‪.‬‬
‫בית הכנסת העתיק בחאלב לאחר שריפתו ב‪1947-‬‬
‫חכם משה טוויל היה באותו הזמן הרב הראשי של קהילת‬
‫חאלב‪ ,‬והוא גר מול בית הכנסת וראה מביתו את המתרחש‪:‬‬
‫"הכתר ניצל במקרה‪ .‬ההכרזה על [תכנית] החלוקה היתה‬
‫ביום ו'‪ .‬ביום א' לא הציקו לנו אלא הכריזו לסגור את כל‬
‫העיר ולשבות‪ .‬והיהודים קיבלו על עצמם שלא לצאת מפתחי‬
‫בתיהם‪ ...‬בצהריים התאספו גויים רבים ליד בית הכנסת‬
‫ומכריזים 'פלסטין בִלאדנא ויהוד כִלאבנא – (פלסטין ארצנו‬
‫ויהודים כלבינו) והצבא מחריש‪ .‬אחרי הצהריים התנפל‬
‫ההמון על בית הכנסת והרס‪ ,‬והצבא מסייע להם‪ ...‬אחר חצי‬
‫שעה נשרף הכול‪ .‬הוציאו ‪ 40‬ספרי תורה בחוץ ושרפו בחוץ‬
‫בנפט ובשמן‪"...‬‬
‫כתר ארם צובה ‪ -‬אחרי השריפה בבית הכנסת הקדמון‬
‫מאת מתיה קם‬
‫מה עלה בגורלו של כתר ארם צובה?‬
‫בשנת תש"ח‪ ,1947-‬בזמן הפרעות ביהודי‬
‫חאלב‪ ,‬נשרף בית הכנסת שבו היה שמור‬
‫הכתר ‪ -‬וכתב היד נחשב אבוד‪ .‬בארץ‬
‫התפרסמו ידיעות כי כתר ארם צובה עלה‬
‫באש ‪ -‬ואיננו‪.‬‬
‫מאוחר יותר הסתבר‪ ,‬שרובו של הכתר ניצל‪.‬‬
‫היום מצויים בכתב היד ‪ 294‬דפים מתוך ‪487‬‬
‫הדפים המקוריים שהיו בו‪ ,‬ועוד דפים נמצאים‬
‫כנראה ברשותם של אנשים שונים‪.‬‬
‫כתב היד הוגנב לטורקיה בשנת ‪ ,1957‬הועבר‬
‫ארצה בשנת ‪ 1958‬ונמסר לידי הנשיא יצחק‬
‫בן‪-‬צבי‪ .‬כיום הוא שמור בהיכל הספר‬
‫שבמוזיאון ישראל‪.‬‬
‫איך ניצל הכתר?‬
‫על הצלת הכתר מן השריפה יש כמה וכמה גרסאות הבאות‬
‫לידי ביטוי בעדויות השונות‪ .‬מכל העדויות שנאספו מסיק אמנון‬
‫שמֹוש‪ ,‬כי שמש בית הכנסת‪ ,‬אשר בגדאדי‪" ,‬החזיק בכתר זמן‬
‫מה סמוך ליום הפרעות‪ ,‬ואולי הוא שהוציאו או שהיה נוכח בעת‬
‫הוצאתו"‪.‬‬
‫קיימת עדותו של שאול בגדאדי‪ ,‬בנו של אשר בגדאדי‪ ,‬שהיה‬
‫שמש בית הכנסת הקדמון בזמן השריפה‪ .‬עדות זו ניתנה בשנת‬
‫‪ 46 - 1993‬שנה לאחר השריפה בבית הכנסת הקדמון‪:‬‬
‫"אני זוכר את הכל‪ .‬אני ראיתי את האבא שלי בוכה כמו ילד‪...‬‬
‫אבא שלי ישב‪ ,‬ואני מחטט בניירות‪ ,‬בערימות‪ ,‬למצוא את‬
‫חתיכות הכתר‪ ,‬דף דף‪ .‬מיינתי הרבה‪ ,‬ערימה גדולה‪ ,‬אני לא‬
‫יכול לזכור‪ .‬מצאתי את כל הכתר בשלמותו‪ ...‬נייר אחרי נייר‪.‬‬
‫מה שמצאתי נתתי לאבא שלי‪ ...‬מתי שנגמר‪ ,‬אבא שלי היה‬
‫מסדר‪ :‬בראשית‪ ,‬שמות‪ ,‬ויקרא‪ ,‬במדבר‪ .‬דברים היה חסר‪ ,‬אני‬
‫זוכר טוב טוב‪ ,‬לא ספר (שלם) ‪( -‬רק) קטעים מדברים‪ ,‬והיה‬
‫חסר מספר ישעיה‪ ...‬הכול שרוף מהקצה‪".‬‬
‫חורבות בית הכנסת‬
‫תש"ח ‪ :1948 -‬הכתר טרם נמצא‪ ,‬אך לא אבד‬
‫בשריפה‬
‫בשנת תש"ח החלו להגיע ארצה פליטים יהודים מחאלב‪.‬‬
‫אלה סיפרו שהכתר לא נשרף ולא אבד בשריפה‪ .‬על פי‬
‫עדותם‪ ,‬הכתר ניצל מן השריפה‪ ,‬אך היה בסכנה אחרת‪:‬‬
‫השלטונות הסוריים‪ ,‬שידעו על ערכו הרב של הכתר‪,‬‬
‫חיפשו אותו‪.‬‬
‫ראשי הקהילה‪ ,‬שדאגו לכתר וגם לחייהם‪ ,‬הודיעו‬
‫לשלטונות הסוריים כי הכתר נשרף‪.‬‬
‫קהילת ארם צובה הייתה שרויה בפחד ובמצוקה‪,‬‬
‫ואף‪-‬על‪-‬פי כן לא היו אנשי הקהילה מוכנים להוציא את‬
‫הכתר מחאלב ולהבריחו לירושלים‪.‬‬
‫אך כל דורשי טובתו של הכתר בארץ ‪-‬‬
‫ובראשם יצחק בן‪-‬צבי ‪ -‬לא חדלו ממאמציהם‬
‫להביא את הכתר לישראל‪.‬‬
‫בת חאלב הנועזת‬
‫בתחילת שנת ‪ 1948‬הגיעה ארצה מחאלב‬
‫שרה חָ בֵר‪ .‬היא פנתה ליצחק שמֹוש‬
‫וסיפרה לו‪ ,‬כי בניגוד לידיעות שרווחו‬
‫בארץ ‪ -‬הכתר ניצל ולא נשרף‪.‬‬
‫באותה תקופה עדיין היה הגבול עם סוריה‬
‫פתוח‪ ,‬אם כי המעבר בו היה כרוך בסכנה‬
‫עקב המתיחות בין היהודים לערבים ערב‬
‫מלחמת השחרור‪.‬‬
‫אבל שרה חָ בֵר‪ ,‬שהייתה אישה מיוחדת ונועזת‪ ,‬הודיעה לשמֹוש כי היא‬
‫מוכנה להסתכן ולחזור לסוריה כדי להוציא את הכתר מחאלב ולהצילו‪.‬‬
‫יצחק שמֹוש הבין כי הצעתה של שרה חָ בֵר היא אולי ההזדמנות האחרונה‬
‫להוציא את הכתר לפני שסוריה תסגור את גבולותיה בפני היהודים‪ .‬הוא‬
‫פנה ליצחק בן‪-‬צבי וניסה לשכנעו לשלוח את שרה חָ בֵר לחאלב‪ ,‬אך הדבר‬
‫לא יצא אל הפועל‪ :‬חודש אייר תש"ח (מאי ‪ )1948‬הגיע‪ ,‬ואתו ההכרזה על‬
‫הקמת המדינה‪ .‬שערי סוריה ‪ -‬כמו שאר מדינות ערב ‪ -‬ננעלו בפני יהודים‪,‬‬
‫וכך הוחמצה כנראה ההזדמנות האחרונה להוציא את הכתר מחאלב‬
‫בשלמותו ולהביאו לירושלים‪.‬‬
‫מתיה קם‪.‬‬
‫הניסיונות להצלת הכתר ‪ -‬וההזדמנות שהוחמצה‬
‫ארבעה אנשים בישראל של שנות ה‪ 40-‬נרתמו להצלתו של כתר‬
‫ארם צובה‪ :‬יהודה לייב מאגנס ‪ -‬נשיא האוניברסיטה העברית‪ ,‬משה‬
‫דוד קאסוטו ‪ -‬חוקר המקרא‪ ,‬יצחק בן‪-‬צבי ‪ -‬ממנהיגי היישוב היהודי‬
‫בארץ‪ ,‬והמזרחן יליד חאלב ‪ -‬יצחק שמֹוש‪.‬‬
‫משה דוד קאסוטו‪ ,‬מגדולי חוקרי הכתר‬
‫מאמצים נוספים להצלת הכתר‬
‫בתחילת שנות ה‪ 50-‬פנה יצחק בן‪-‬צבי לשגריריה של מדינת‬
‫ישראל בארצות שונות ‪ -‬בעיקר ארצות אמריקה ‪ -‬שבהן חיו‬
‫קהילות של יהודים יוצאי חאלב‪ .‬במכתבו ביקש בן‪-‬צבי מן‬
‫השגרירים לפנות ליוצאי העיר חאלב ולבקש את עזרתם‬
‫בהצלת הכתר ובהבאתו לישראל‪.‬‬
‫גם הראשון לציון‪ ,‬הרב בן‪-‬ציון מאיר חי עוזיאל נחלץ‬
‫לעזרה‪ .‬הוא שלח מכתבים לחכמי ארם צובה ונכבדיה‬
‫ברחבי העולם‪ ,‬וביקש מהם שיפעילו את השפעתם על בני‬
‫הקהילה שנשארו בחאלב וישכנעו אותם להוציא את הכתר‬
‫ולהביאו לירושלים‪.‬‬
‫הכתר מחאלב לירושלים‬
‫בדרך עקלתון שארכה חמישה חודשים‬
‫הגיע הכתר לירושלים ביום ב' בשבט‬
‫תשי"ח (‪ ,)1958‬כשהוא מוסתר בתוך‬
‫מכונת הכביסה של משפחת פחאם‪ .‬ראש‬
‫המשפחה‪ ,‬מרדכי פחאם‪ ,‬היה יהודי‬
‫מתושבי חאלב בעל נתינות פרסית שגורש‬
‫מסוריה בידי השלטונות‪ .‬לפני שיצא את‬
‫העיר קיבל לידיו את הכתר מראשי‬
‫הקהילה‪ ,‬במטרה להבריח את כתב היד‬
‫היקר ולהביאו לירושלים‪.‬‬
‫וכך יצאה משפחת פחאם מחאלב לטורקיה‬
‫בדרכה לישראל‪ ,‬ובין חפציה‪ ,‬ארוז ומוחבא‬
‫במכונת כביסה‪ ,‬כתר ארם צובה יחד עם‬
‫כתר נוסף‪ -‬הוא הכתר הקטן‪.‬‬
‫בשנת תשנ"ה פרץ פולמוס חריף‬
‫בחוגים החרדיים בירושלים‬
‫ובני ברק‪ ,‬בשאלת הדרך הראויה‬
‫לכתיבת מגילות הנביאים‪.‬‬
‫צד אחד תמך בכתיבת המגילות‬
‫על פי כתר ארם צובה‪ ,‬ואילו הצד‬
‫האחר התנגד לכך בנימוקים‬
‫שונים‪ ,‬ועיקרם כי יש מסורת‬
‫מקובלת מדורי דורות על דרך‬
‫כתיבת הפרשיות‪ ,‬ואין ראוי‬
‫לסטות ממנה וללכת אחר הכתר‪.‬‬
‫הפולמוס התנהל בבתי דין‬
‫חרדיים‪ ,‬במודעות קיר גדולות‪,‬‬
‫ובעיקר בקונטרסים מפורטים‬
‫שפרסמו שני הצדדים‪.‬‬
‫כרוז תמיכה בכתיבה על פי הכתר‬
‫כרוז התנגדות לכתיבה על פי‬
‫הכתר‬
‫סוף ספר רות ותחילת שיר השירים‬
‫הכתר ‪ -‬סוף הסיפור?‬
‫בשנת תשי"ח (‪ )1958‬נסגר המעגל‪ ,‬ולאחר כ‪ 1,000 -‬שנים‬
‫ותלאות רבות הגיע הכתר לירושלים‪ ,‬למשכנו הקבוע‬
‫בהיכל הספר‪.‬‬
‫המעגל של נדודי הספר נסגר אמנם ‪ -‬אבל הסיפור נשאר‬
‫פתוח עד היום כתעלומה בלשית בלתי פתורה‪ :‬היכן כל‬
‫הספרים והדפים החסרים?‬
‫ארבעה מתוך חמשת ספרי התורה חסרים לגמרי‪.‬‬
‫מן הספר החמישי‪ ,‬ספר דברים‪ ,‬נותרו רק שישה פרקים‬
‫וחצי‪ .‬גם חמשת הספרים שהיו אחרונים בכתר ‪ -‬קהלת‪,‬‬
‫איכה‪ ,‬אסתר‪ ,‬דניאל ועזרא ‪ -‬נעלמו ואינם‪ .‬בכתר יש כיום‬
‫‪ 294‬דפים‪ .‬הספרים והדפים החסרים ניתקו או נותקו ממנו‬
‫ונעלמו‪ ,‬ויש אומרים ‪ -‬שנשדדו‪.‬‬
‫כתר ארם צובא הינו מוצג מרשים הנמצא בקומה התחתית‬
‫של היכל הספר‪ ,‬ולסיפורו גם מוקדשת התערוכה בקומה זו‪.‬‬
‫כתר ארם צובא הופקד כהקדש בידי מכון בן‪-‬צבי ומוצג‬
‫במקום על פי החלטת ועד הנאמנים‪.‬‬
‫היכל הספר‪ ,‬משכנו הנוכחי של "הכתר"‬
‫תצוגת הכתר בהיכל הספר‪,‬‬
‫ירושלים‬
‫דף מכתר ארם צובה‪,‬‬
‫פרשת וזאת הברכה‪.‬‬
‫באדיבות מכון בן צבי‪.‬‬
‫כתר ארם צובא ויהדות תימן‬
‫"כתר ארם צובא" נחשב לאחד המקורות העתיקים‪ ,‬השלמים‬
‫והמהימנים ביותר ביהדות‪ ,‬וממנו הועתקו ונשתמרו כתבי יד‬
‫רבים ומרבית כתבי היד התימניים‪ .‬הבידוד התרבותי‪-‬דתי‬
‫המיוחד של יהודי תימן בגלות‪ ,‬יצר תופעה שהיום הינה‬
‫עובדה ידועה– בידי יהודי תימן נשתמרה המסורת העתיקה‬
‫של עם ישראל‪ ,‬כמעט ללא השפעות חיצוניות‪ ,‬על כל‬
‫צורותיה‪:‬‬
‫צורת הדיבור וההגייה‪ ,‬הקריאה בתורה‪ ,‬נעימות‬
‫הקודש ואף כתבי היד התימניים הנחשבים מן האותנטיים‬
‫והמדויקים ביותר בכל תפוצות ישראל‪.‬‬
‫כתר ירושלים הוא תנ"ך חדש מתוקן ומדויק‪ ,‬המתבסס על‬
‫"כתר ארם צובה" שהינו הטקסט המקראי המדויק ביותר‪ ,‬אשר‬
‫עליו התבסס הרמב"ם בקביעת הלכות כתיבת ספר תורה‬
‫(משנה תורה)‪.‬‬
‫כתר ירושלים ‪ -‬מבוסס על המחקר העדכני בטקסט המקראי‬
‫של הרב ברויאר חתן פרס ישראל בחקר המקרא והוכר כתנ"ך‬
‫הרשמי של האוניברסיטה העברית בירושלים וכנסת ישראל‪.‬‬
‫נחום בן‪-‬צבי היוזם של ההוצאה לאור של כתר ירושלים‪ ,‬קיבל‬
‫על עצמו לההדיר את הנוסח המדויק של הכתר ולהתקינו‬
‫לדפוס במבנה הגראפי של שלושה טורים‪ ,‬והוא התנ"ך הראשון‬
‫שחזר למבנה זה מאז המצאת הדפוס‪ .‬תשומת לב מיוחדת‬
‫הוקדשה לשירות שבתנ"ך שעומדו בצורתן המסורתית ולספרי‬
‫אמ"ת שעומדו כספרי שירה‪ ,‬לתנ"ך אף עוצבה אות דפוס‬
‫חדשה – כתר ירושלים – על ידי צבי נרקיס‪.‬‬
‫הרב ברויאר‬
‫הדף הראשון בבראשית ב"כתר‬
‫ירושלים"‪.‬‬
‫האם כך נראה הדף המקורי‬
‫בכתר ארם צובה?‬
‫ספרי אמ"ת‬
‫(איוב משלי תהילים )‬
‫כתובים בשתי עמודות בכל דף‪,‬‬
‫בניגוד לכל יתר הספרים‪,‬‬
‫הכתובים בשלוש עמודות‪,‬‬
‫פרט לשירות‪.‬‬
‫סוף ספר תהילים ותחילת איוב‪.‬‬
‫דף מכתר ארם צובה‪,‬‬
‫פרשת וזאת הברכה‪.‬‬
‫באדיבות מכון בן צבי‪.‬‬
‫דוגמה מספר תהילים‬
‫כתוב בשתי עמודות‬
‫צבי‬-‫אתר כתר ארם צובא במכון בן‬
http://www.aleppocodex.org/hebrew/keterhome.html
Close up of the Aleppo Codex manuscript, showing Joshua
1:1 ‫הפסוק הראשון בספר‬
‫יהושע‬
‫מגילת רות בכתר‪ ,‬מכון בן‪-‬צבי‬
‫בול שהנפיקה מדינת ישראל לכבוד הכתר‬
‫שירת האזינו בספר דברים‪,‬‬
‫כתובה בשתי עמודות‬
‫השוואת הנוסחים השונים‬
‫של כתבי המקרא תורמים‬
‫רבות למחקר‪.‬‬
‫הכתר‪ :‬מה שרד ומה חסר‪.‬‬
‫החלקים ששרדו מן הכתר‬
‫לאור העדויות על הכתר (ובעיקר לאור תיאוריו של קאסוטו) ניתן לשחזר את‬
‫מבנהו של הכתר‪ ,‬ולקבוע כמה דפים אבדו ממנו‪ .‬לפי העדויות האלה נראה כי‬
‫הכתר כלל במקורו ‪ 491‬דפים‪ 295 :‬מהם שרדו ו‪ 196-‬אבדו‪.‬‬
‫ואלה החלקים החסרים מכתר ארם צובה‪:‬‬
‫שבעה דפים ראשונים שבהם פרקים של 'דקדוק המסורה'‬
‫מאה ושמונה עשר דפים שבהם נכתבה התורה עד דברים כח‪ ,‬יז‪.‬‬
‫שלושה דפים מספר מלכים (מל"ב יד‪ ,‬כא – יח‪ ,‬יג)‬
‫שני דפים מירמיהו (כט‪ ,‬ט – לא‪ ,‬לד) – גם הדף הקודם להם קרוע בחלקו‪.‬‬
‫שלושה דפים מאמצע תרי עשר – עמוס ח‪ ,‬יג עד מיכה ה‪ ,‬א‬
‫(ובכלל זה ספרי עובדיה ויונה)‬
‫ארבעה דפים מסוף תרי עשר ‪ -‬סוף צפניה עד זכריה ט‪ ,‬יז (ובכלל זה ספר חגי)‬
‫שני דפים מספר תהילים (טו‪ ,‬א – כה‪ ,‬א)‬
‫שלושים ושישה דפים מכתובים – משיר השירים ג‪ ,‬יא ועד סוף הכתובים‬
‫(כולל קהלת‪ ,‬איכה‪ ,‬אסתר‪ ,‬דניאל‪ ,‬עזרא [ונחמיה])‪.‬‬
‫דף אחד ובו כתובת ההקדשה של הכתר‪.‬‬
‫עשרים דפים שהיו בסוף הכתר ובהם רשימות מסורה‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‪ :‬יוסף עופר‪" ,‬כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"‪,‬‬
‫ספונות ס"ח ד (יט) (תשמ"ט)‪ ,‬עמ' ‪.283-280‬‬
‫הפסוקים האחרונים שבכתר‪ ,‬שיר השירים‪ .‬ג‪,‬י‪ ,‬תחילת יא‪.‬‬
‫כתבי יד עתיקים‬
‫המוזכרים‬
‫במצגת זו‬
‫דף ראשון בספר ויקרא‬
‫ב"כתר הקטן" מארם צובא‪.‬‬
‫הכתר הקטן הוא אחד מארבעת‬
‫הכתרים שהיו שמורים בכספת‬
‫במערת אליהו‪.‬‬
‫הובא ארצה ביחד עם הכתר‪.‬‬
‫כתב יד לנינגרד ( ‪Leningrad‬‬
‫‪ )Codex‬הוא השם המקובל לכתב‬
‫היד השלם של התנ"ך‪ ,‬אשר נכתב‬
‫בקהיר בשנת ‪ .1008‬כתב היד שמור‬
‫בספרייה הלאומית הרוסית בסנקט‬
‫פטרבורג‪ .‬בשל טיבו ושלמותו הוא‬
‫נבחר לשמש יסוד למהדורות‬
‫מדעיות של התנ"ך‪,‬‬
‫עד שכתר ארם צובה הגיע‬
‫לירושלים‬
‫והובא לרשות הרבים‪.‬‬
‫צילום מדף ספר התורה‬
‫המכונה "כתר דמשק"‬
‫סוף דבר‪:‬‬
‫כיוון שהנני בן משפחת‬
‫נחמד מחאלב מצד אמי‪,‬‬
‫אשמח ליצור קשר עם כל‬
‫היודע פרטים על משפחת‬
‫נחמד בחאלב בשנים שלפני‬
‫קום המדינה‪.‬‬
‫משפחתי שלי היגרה‬
‫לארגנטינה בשנות העשרים‬
‫של המאה הקודמת‪ ,‬שם‬
‫נולדתי‪.‬‬
‫אפרים חפץ‪.‬‬
‫"הכתר" אמנון שמוש‬
:‫מקורות מומלצים‬
http://www.aleppocodex.org
‫המאמר של מתיה קם על הכתר‬mikranet
‫אהרן בן אשר‬
‫ ירושלים‬- ‫היכל הספר‬
http://www.ybz.org.il/?ArticleID=281
‫יהדות חלב‬http://he.wikipedia.
‫על חלב‬http://www.chool
http://www.read4free.co.il/oneBook.asp?danaCode=156-526004
‫כתר ארם צובא בהוצאת מגנס‬http://www.magnespress.
‫כתר ירושלים‬
‫על כתיבת ספרי התורה‬http://www.yeshiva.
http://he.wikipedia.
http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3279
http://www2.imj.org.il/heb/shrine/aleppo.html
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2307692&forum_id=771
‫מקורות‪:‬‬
‫ספרו של אמנון שמוש‪ ,‬הכתר‪-‬סיפורו של כתר ארם‪-‬צובה‪,‬‬
‫ירושלים תשמ''ז‪.‬‬
‫אמנון שמוש סיפור "הכתר" בספרו "כתבים‪-‬סיפורים מוקדמים"‬
‫יוסף עופר‪" ,‬כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"‪,‬‬
‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬