Transcript "סיפורים מצולמים" (כי 'תמונה שווה אלף מילים') פרק נוסף מההווי המיוחד של התלמידים בתיכון לחינוך סביבתי במדרשת בן - גוריון צילום לאה עציון ואבא של דוד ויונתן

‫"סיפורים מצולמים"‬
‫(כי 'תמונה שווה אלף מילים')‬
‫פרק נוסף מההווי המיוחד של התלמידים‬
‫בתיכון לחינוך סביבתי‬
‫במדרשת בן‪-‬גוריון‬
‫צילום לאה עציון‬
‫ואבא של דוד ויונתן ‪ -‬וו‪.‬מ‪.‬הלר‬
‫עריכה למצגת ‪ -‬לאה עציון‬
‫ברקע ‪' :‬מוסיקת לילה זעירה' מוצרט‬
‫'טקס זריחה' הוא מהמסורות המופלאות המושרשות בהווי המיוחד של התיכון לחינוך סביבתי‪.‬‬
‫בכל שנה‪ ,‬באישון לילה של השבת הסמוכה לפתיחת שנת הלימודים‪,‬‬
‫שורות ארוכות של צעירים ומבוגרים מחפשים את דרכם אל‬
‫פסגת הר צרור המשקיף על נחל צין‪( ,‬כ‪ 4 -‬קילומטרים מהמדרשה)‪.‬‬
‫הקהל מורכב מתלמידים‪ ,‬הורים‪ ,‬תושבי המדרשה ובעיקר ברבים מבוגרי בית‪-‬הספר‬
‫שלעולם לא ישכחו את האירוע המיוחד הזה‪ .‬רבים חוזרים כדי לראות ולחוות שוב את‬
‫'מעמד הזריחה'‬
‫ולפגוש את חבריהם אתם עברו ‪ 3-4‬שנות נעורים‪ ,‬ולהתרגש ביחד‪.‬‬
‫תלמידי שכבה יב' אחראים את הטקס‪ ,‬לכן בוחרים לבלות את הלילה בסידורים ובחזרות‪.‬‬
‫(הלילות במדבר‪ ,‬כידוע‪ ,‬קרים מאד)‬
‫אחת הדרכים לשמור על חום הגוף וגם על המוראל ‪ -‬זה פשוט לרקוד ולרקוד‪...‬‬
‫בשעה היעודה ניתן האות והטקס התחיל ‪ :‬רשות הדיבור לעילי ‪-‬‬
‫לפני עשרות אלפי שנים‪ ,‬אבות אבותינו היו יוצאים לפנות‬
‫בוקר מפתח המערה‪ ,‬נושאים עיניהם אל‪-‬על ומסתכלים‬
‫על הכוכבים‪.‬‬
‫הם היו מחכים לדבר אחד בלבד‪ ,‬וכל עצב בגופם היה‬
‫דרוך לקראת אותו רגע‪ ,‬הרגע שבו קרן האור הראשונה‬
‫מבצבצת לה מעבר להרים‪.‬‬
‫הרי לא היה ברור מאליו שהשמש תעלה‪ ,‬כי בעצם‪ ,‬למה‬
‫היא עולה ? מאותה הסיבה שהיא עולה‪ ,‬היא עלולה גם‬
‫לא לעלות‪ ,‬מזה האדם הקדמון חשש‪ ,‬מעולם חשוך וחסר‬
‫חיים‪ .‬אבל כל בוקר מחדש‪ ,‬כל הפחדים והחששות של‬
‫האדם הקדמון נעלמו בן רגע‪ .‬כל בוקר מחדש ‪ ,‬כמו נס‬
‫מתמשך ותמידי השמש עלתה‪ ,‬וכל בוקר מחדש היה‬
‫מתעורר האדם ומביט אל האופק בציפייה לכדור האש‬
‫שעולה ברקיע ומתחיל את מחזור החיים‪.‬‬
‫הוא לא יכול היה להרשות לעצמו להזניח את המסורת‪ ,‬כי‬
‫מי יודע מה יקרה אם השמש לא תעלה בדיוק באותו יום ?‬
‫אלפי שנים מאוחר יותר אנחנו עומדים כאן ומרגישים‬
‫כמו אותו אדם קדמון‪ ,‬ומחכים לאותו נס שקורה כל יום‪.‬‬
‫אחרי אלפי שנים המסורת נשמרת !‬
‫לפני עשרות אלפי שנים‪ ,‬אבות אבותינו היו יוצאים לפנות‬
‫בוקר מפתח המערה‪ ,‬נושאים עיניהם אל‪-‬על ומסתכלים על‬
‫הכוכבים‪.‬‬
‫הם היו מחכים לדבר אחד בלבד‪ ,‬וכל עצב בגופם היה דרוך‬
‫לקראת אותו רגע‪ ,‬הרגע שבו קרן האור הראשונה מבצבצת‬
‫לה מעבר להרים‪.‬‬
‫הרי זה לא היה ברור מאליו שהשמש תעלה‪ ,‬כי בעצם‪ ,‬למה‬
‫היא עולה ? מאותה הסיבה שהיא עולה‪ ,‬היא עלולה גם‬
‫לא לעלות‪ ,‬מזה האדם הקדמון חשש‪ ,‬מעולם חשוך וחסר‬
‫חיים‪ .‬אבל כל בוקר מחדש‪ ,‬כל הפחדים והחששות של‬
‫האדם הקדמון נעלמו בן רגע‪ .‬כל בוקר מחדש ‪ ,‬כמו נס‬
‫מתמשך ותמידי השמש עלתה‪ ,‬וכל בוקר מחדש היה‬
‫מתעורר האדם ומביט אל האופק בציפייה לכדור האש‬
‫שעולה ברקיע ומתחיל את מחזור החיים‪.‬‬
‫הוא לא יכול היה להרשות לעצמו להזניח את המסורת‪ ,‬כי‬
‫מי יודע מה יקרה אם השמש לא תעלה בדיוק באותו יום ?‬
‫אלפי שנים מאוחר יותר אנחנו עומדים כאן ומרגישים כמו‬
‫אותו אדם קדמון‪ ,‬ומחכים לאותו נס שקורה כל יום‪.‬‬
‫אחרי אלפי שנים המסורת נשמרת !‬
‫שיאו של הטקס ‪- - -‬‬
‫כבכל שנה‪ ,‬עם תום הטקס‪ ,‬כמתוכנן‪,‬‬
‫השמש הפציעה מאחורי שרשרת ההרים‬
‫וצבעה את הסביבה ואת הסובבים‬
‫בגוונים רכים וחמים‪.‬‬
‫בחסות השמש‪,‬‬
‫הדרך חזרה למדרשה‬
‫יותר נוחה‪.‬‬
‫היו שבחרו לחזור‬
‫בנתיבים מאתגרים יותר ‪...‬‬
‫חשוב ביותר ‪-‬‬
‫יש לפנות את כל הציוד מהשטח ולהשאיר‬
‫את האזור בצורתו הטבעית !‬
‫תוך זמן קצר אחרוני האורחים התפנו מהמקום והלכו להשלים את שנת הלילה‪.‬‬
‫היו גם כאלה שניצלו את ההזדמנות לטייל בסביבה וליהנות מהנוף‪.‬‬
‫לאחר שעה קלה השלווה המדברית חודשה‬
‫ודיירי האזור הטבעיים יכלו לצאת מהמחילות וממקומות המסתור שלהם ‪-‬‬
‫בכל שנה‪ ,‬בשבת הראשונה לפתיחת שנת הלימודים‬
‫בטרם יפציע השחר‪,‬‬
‫יתקיים באותו מקום 'טקס זריחה' נוסף‪.‬‬
‫בכל שנה תהיה זו גירסה ייחודית‬
‫למסורת ארוכת השנים בתיכון לחינוך סביבתי‪.‬‬
‫מומלץ לרשום ביומנים ולהשתתף !‬
‫תם עוד סיפור מצולם‬
‫להתראות ‪-‬‬
‫בסיפור הבא‪.‬‬
‫לאה עציון‬