Transcript אישיות בניהול?!

‫אישיות בניהול?!‬
p rd
http
o
q uiz
e://www
r:e
ne
mwa
‫מבחן האישיות של אולה זאנג‬
‫‪p rd‬‬
‫‪http‬‬
‫‪o‬‬
‫‪q uiz‬‬
‫‪e://www‬‬
‫‪r:e‬‬
‫‪ne‬‬
‫‪mwa‬‬
‫רומנטי‪,‬אמוציונאלי‪,‬חולמני‬
‫שקט‪,‬שליו‪,‬רגוע‬
‫מקצועני‪,‬בטוח בעצמו‬
‫חסר דאגות‪ ,‬עליז‪ ,‬ילדי‬
‫דינאמי‪,‬אקטיבי‪,‬מוחצן‬
‫שתי רגליים על הקרקע‪ ,‬מאוזן‬
‫אנליטי‪,‬אמין‪,‬אחראי‬
‫עצמאי‪,‬א‪-‬קונבנציונאלי‬
‫רגיש‪,‬מודעות עצמית‬
‫מדוע חשוב לנו לדעת‬
‫על אישיותנו שלנו או‬
‫על אישיותם של אחרים‬
‫סיטואציה‬
‫התנהגות‬
‫אישיות‬
‫סיטואציה‬
‫אישיות‬
‫תכונות‬
‫עמדות‬
‫אמונות‬
‫התנהגות‬
‫רגשות וכו'‪...‬‬
‫אישיות ‪ -‬בארגון‬
‫העובדים‬
‫המנהל‬
‫הלקוחות‬
‫אישיות ‪ -‬בארגון‬
‫מבחני אישיות והשמה‪?...‬‬
‫אישיות ‪X‬‬
‫תפקיד ‪Y‬‬
‫תפקיד ‪Y‬‬
‫אישיות ‪X‬‬
Personality
‫מהי אישיות?‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫דפוס יחסית קבוע של חשיבה‪ ,‬רגשות‪,‬‬
‫צרכים‪ ,‬מוטיבציות‪ ,‬ערכים‪ ,‬עמדות‬
‫והתנהגות של היחיד‬
‫זיגמונד פרויד‬
‫‪1856-1939‬‬
‫ביוגרפיה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נולד ב ‪ 1856‬במורביה (חלק מהאימפריה האוסטרו‪-‬הונגרית)‬
‫לומד רפואה בוינה ומוסמך ב ‪.1881-‬‬
‫‪ -1882‬מכיר את אשתו לעתיד ומבין שלא יוכל להמשיך במחקר‬
‫ולהרוויח מספיק‪ .‬ברויר‪ ,‬רופא עמית‪ ,‬מספר לו על הטיפול באנה או‪.‬‬
‫‪ -1885‬נוסע לפאריס ללמוד אצל שארקו‪ ,‬מומחה בהיפנוזה‪.‬‬
‫‪ -1895‬מפרסם ביחד עם ברויר את הספר ‪ .studies on hysteria‬הקשר‬
‫בניהם מסתיים‪.‬‬
‫‪ -1900‬מפרסם את הספר "פשר החלומות"‪.‬‬
‫‪ -1905‬מפרסם את ‪three essays on sexuality‬‬
‫‪ -1938‬הנאצים פולשים לווינה והוא בורח לאנגליה‪.‬‬
‫‪ -1939‬מת בביתו בלונדון מסרטן בגרון‪.‬‬
‫אנה או‪ .‬סבלה מ"היסטריה"‪.‬‬
‫הטיפול‪:‬‬
‫היפנוזה‬
‫דיבור אודות חומרים‬
‫שלא היו מודעים בזיכרון‬
‫שחרור מסימפטומים‬
‫‪Berta Pappenheim:‬‬
‫”‪"Anna O‬‬
‫פרויד עובר לאסוציציות חופשיות‪:‬‬
‫מכנה הטיפול‪" :‬ניקוי ארובות"‬
‫מקור המחלה‪ :‬טראומות בילדות המוקדמת‬
‫אשר נדחקו מן המודעות‬
‫העלאה למודע‪ :‬העלמות הסימפטום‬
‫המודל הטופוגרפי ‪ -‬רמות המודע‬
‫• מודע‬
‫• סמוך למודע‬
‫• לא מודע‬
‫המודל הטופוגרפי‬
‫• הלא מודע‪ -‬מכיל רעיונות ורגשות לא מקובלים‪.‬‬
‫ברמה זו נמצא כל מה שאינו בהכרה‪ ,‬ואף אינו יכול‬
‫להימצא בה אלא בתנאים מסוימים‪.‬‬
‫• הפרה מודע ‪ -‬מכיל רעיונות ורגשות מקובלים‬
‫שיכולים להפוך למודעים‪ -‬הזיכרון הנגיש לנו‬
‫• המודע‪ -‬כולל את הרעיונות והרגשות המודעים‬
‫בכל זמן נתון‪ .‬רמה זו כוללת את כל הנמצא‬
‫בהכרה ברגע מסוים‪.‬‬
‫ניתוח חלומות‬
‫דרך חשובה לחשיפת תכנים מהלא מודע היא על ידי‬
‫ניתוח ופירוש תכנים גלויים ותכנים חבויים של חלומות‬
‫‪.‬‬
‫)‪The Nightmare, Henry Fuseli (1791‬‬
‫מנגנוני הגנה‬
‫השם שניתן על ידי פרויד לקבוצת תהליכים‬
‫נפשיים שתפקידם להגן על הפרט מפני מצב של‬
‫מודעות לרגשות שליליים ובראשם חרדה‬
‫‪.‬‬
‫מנגנוני הגנה על פי פרויד‬
‫אינם מודעים‬
‫מעוותים ומסלפים את המציאות‬
‫גוזלים אנרגיה נפשית ומפריעים לקיום הבריא‬
‫העבודה הטיפולית‪ ,‬על כן‪ ,‬מטרתה פירוק ההגנות‬
‫כיום מיוחסת להם חשיבות גם בחייהם‬
‫הבריאים של בני אדם בוגרים‬
‫הכחשה )‪(denial‬‬
‫התעלמות ממציאות לא נעימה או דחף מאיים‪.‬‬
‫• אנשים שמעשנים ויודעים שמסכנים את עצמם אומרים‪" :‬לי‬
‫זה לא יקרה"‬
‫• אדם חש כאבים בחזהו ובידו השמאלית (סימנים להתקף לב)‪,‬‬
‫אך נמנע מבדיקה רפואית‪.‬‬
‫• את מנגנון הגנה זה ניתן למצוא בצורה הפשוטה ביותר בקרב‬
‫ילדים ‪" -‬לא לקחתי את הסוכריה!"‬
‫הדחקה )‪(repression‬‬
‫סילוקם של זיכרונות‪ ,‬רגשות ‪,‬דחפים או מחשבות מן‬
‫המודע אל התת‪-‬מודע בשל איומם על האני (האגו(‪.‬‬
‫• נערה הסובלת מרגשי אשם בגלל דחפים מיניים שמעורר בה‬
‫אחד ממוריה‪ ,‬נוטה לשכוח את שמו בכל פעם שהיא מדברת‬
‫עליו‪.‬‬
‫• ההדחקה היא מנגנון חזק ויעיל מאוד‪ ,‬המאפשר לשלוט‬
‫בדחפים חזקים שמנגנוני הגנה אחרים אינם מצליחים לשלוט‬
‫בהם‪.‬‬
‫השלכה )‪(projection‬‬
‫ייחוס רגשות או דחפים שמעוררים חרדה לגורם‬
‫חיצוני אחר‪.‬‬
‫צעיר השונא את אביו‪ ,‬אך חושש להודות בכך‪,‬‬
‫עשוי לומר 'הוא שונא אותי‪.‬‬
‫• בהשלכה מתקיימת החלפת הנושא‪ :‬במקום "אני‬
‫מקנא" אני למעשה מייחס את הרגש הזה שאסור לי‬
‫לחוות אותו למישהו אחר (הבעל שכל הזמן בוגד‬
‫באישתו וחושב שהיא בוגדת בו)‪.‬‬
‫•‬
‫התקה )‪(displacement‬‬
‫דחפים או רגשות‪ ,‬שחוששים לבטא אותם כלפי אדם‬
‫או חפץ מסוים‪ ,‬מופנים לעבר אדם או חפץ נייטרלי‪.‬‬
‫• תלמיד מתוסכל מכך שהוצא מן הכיתה‪ ,‬ולכן הוא טורק את‬
‫הדלת בצאתו‪.‬‬
‫• ילד שאמו הענישה אותו על מעשה אסור עשוי לבחור‬
‫מכונית ולהסיע אותה במהירות ולגרום להתנגשויות רבות‪,‬‬
‫כשהוא מלווה את פעולותיו בדברי כעס‪.‬‬
‫• בהתקה מתרחשת "החלפת המושא" כלפיו עולים הרגשות‪.‬‬
‫תגובת היפוך‬
‫הסוואת הרגשות המאיימים על ידי הדגשתם של רגשות או‬
‫דחפים הפוכים מן הדרישות של הדחפים‪ .‬התגובה מאופיינת‬
‫בנוקשות וקיצוניות‪.‬‬
‫• ילד ששנאתו לאחיו הקטן מעוררת חרדה‪ ,‬עשוי לגלות לו‬
‫אהבה מופרזת‪.‬‬
‫• אדם בעל דחפים מיניים עזים שהוא לא יכול להשתלט‬
‫עליהם יכול להפוך לנזיר‪.‬‬
‫• אנשים המטיפים בלהט נגד פורנוגרפיה ואח"כ מגלים‬
‫שהם היו פדופילים‪.‬‬
‫רציונליזציה‬
‫מתן הסבר הגיוני להתנהגות כדי להסתיר‬
‫את המניע העומד מאחוריה‪.‬‬
‫• צעיר המוסיף להתגורר שנים רבות בבית הוריו‪ ,‬מתוך פחד‬
‫להתמודד עם חיים עצמאיים – "אני חוסך כסף ללימודים"‬
‫• אשה מוכה על ידי בעלה – "הוא עושה זאת מאהבה‪ ,‬הוא לא‬
‫שולט בזה‪ ,‬מגיע לי"‬
‫• הורה המכה את ילדו באופן אכזרי ופורק בכך למעשה את‬
‫רגשי התוקפנות שלו – "תפקידי לחנך את הילד וללמדו‬
‫משמעת"‪.‬‬
‫עידון (סובלימציה)‬
‫הפניית הדחפים היצריים לכיוון שיש בו תועלת‬
‫תרבותית או חברתית‪.‬‬
‫• כירורג ‪ -‬סיפוק תחליפי של דחף תוקפנות‪.‬‬
‫• גניקולוג‪ ,‬צייר המצייר ציורי עירום ‪ -‬סיפוק‬
‫תחליפי של דחף מיני‪.‬‬
‫הלא מודע וההגנות בעבודה‬
‫ניהול – עניינו באנשים;‬
‫המנהל‪...‬‬
‫המנוהלים‪...‬‬
‫האחרים‪...‬‬
‫פסיכולוגיה‬
‫מנגנוני הגנה בעבודה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הכחשה‪" -‬אני לא פוחד מפיטורים" "הבוס הזה לא מזיז לי"‬
‫השלכה‪" -‬אני הייתי הכי בסדר שאפשר איתו אבל הוא היה‪(...‬לא‬
‫הגון‪ ,‬לא אתי‪ ,‬שקרן‪ ,‬מחקו את המיותר)‬
‫התקה‪-‬עובד שפוטר וחש זעם‪ ,‬תסכול ובושה "מוציא"(מתיק) את‬
‫זעמו על בני משפחתו או על הפקיד בכוח אדם (מציאת שעיר‬
‫לעזאזל)‬
‫היפוך תגובה‪ -‬אנשי משטרה למשל שאינם יכולים לעסוק ולבטא‬
‫פחד נעשים יותר "מצ'ואים"‪.‬‬
‫רציונליזציה‪ -‬לא קיבלתי את העבודה –"בעצם לא כל כך מתאים‬
‫לי כי (המשכורת לא משהו‪ ,‬החברה הפסידה הרבה במשבר‪ ,‬יש‬
‫יותר מדי נסיעות וכו)"‬
‫סובלימציה‪ -‬אנשי עסקים העובדים שעות ארוכות לתוך הלילה‬
‫מתעלים את רגשות האגרסיה והתחרות לכיוון פרודוקטיבי של‬
‫עבודה‬
‫למשל ‪...‬‬
‫‪Fordism‬‬
‫מקור הגישה כי ניתן‬
‫‪Henry‬‬
‫להתייחס לאנשים‬
‫‪Ford‬‬
‫כמכונות‪ -‬פס הייצור‬
‫‪and the‬‬
‫‪Model T‬‬
‫של הנרי פורד‬
‫‪1913‬‬
‫הלא מודע בעבודה‬
‫מדוע לא ניתן להעסיק "ידיים"‬
‫• שלא כתהליכים מודעים של חשיבה ופתרון בעיות‪-‬‬
‫ה"לא מודע" מכיל את החלקים הרגשיים‪,‬‬
‫המורכבים‪ ,‬העוצמתיים ולעיתים "מלוכלכים"‬
‫הקשים להבנה של האישיות שלנו‬
‫• זו הסיבה מדוע ארגונים בדרך כלל מעדיפים‬
‫להתעלם מחלקים אלו‪.‬‬
‫• מאחר ומקומות עבודה מוצאים את הרגשות הללו‬
‫קשים להתמודדות‪-‬הם נוהגים כאילו לאנשים אין‬
‫רגשות כלל‪ -‬העובדים עצמם משתפים פעולה‪.‬‬
‫מידור תחומים‬
‫מחשבה‬
‫בית‬
‫עבודה‬
‫רגשות‬
‫אבל מה קורה עם הרגשות הללו בכל זאת?‬
‫אני לא מפחד‪...‬‬
‫רגשות אינם נעלמים רק‬
‫משום שאין להם מקום‬
‫בעבודה‪-‬‬
‫הם יבואו לידי ביטוי‬
‫באופן כלשהו‬
‫אני לא מפחד‪...‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אנשי שירות בתפקידים בעלי רמת סיכון גבוהה‪-‬‬
‫במשטרה‪ ,‬בצבא – אין מקום להודות ואפילו‬
‫להרגיש פחד‪.‬‬
‫כתגובת היפוך‪ -‬לוקחים על עצמם סיכון נוסף‬
‫לעיתים מיותר על מנת להוכיח (לעצמם ולסביבה)‬
‫עד כמה אינם מפחדים‬
‫או‪ -‬מפתחים תסמינים פסיכוסומטיים‪ -‬מחלות‬
‫שונות ונעדרים מהעבודה‬
‫או‪-‬עזיבת מקום העבודה‪-‬דוגמת צוות בית החולים‬
‫הערכה של התיאוריה הפסיכואנליטית‬
‫דרך המחקר המודרני‬
‫‪ .1‬האישיות מתפתחת לאורך החיים ואינה‬
‫מתקבעת בילדות‬
‫‪ .2‬פרויד לא עסק בהוכחה אמפירית של התיאוריה‬
‫שלו‪.‬‬
‫‪ .3‬מושגים רבים בתאוריה הינם עמומים ועל כן‬
‫קשים ליישום‪.‬‬
‫שימוש בהערכת אישיות‬
‫בתהליך מיון עובדים‬
‫‪ ‬מעסיקים מעוניינים באנשים שיכולתם הינה מעבר ליכולת‬
‫ביצוע העבודה המסוימת לכשעצמה (נהיגה‪ ,‬הקלדה)‪.‬‬
‫‪‬לצורך ניבוי איכות העבודה‪ ,‬עליהם לדעת על האישיות‪,‬‬
‫התכונות המאפיינות את האדם אותו הם מתכוונים להעסיק‪.‬‬
‫‪ ‬מטרת מבחני האישיות היא ללכת מעבר לחזות הגלויה של‬
‫המועמד ולקבל מידע על מהו ומיהו "באמת"‪.‬‬
‫‪ ‬הכלים שמשתמשים בהם אם כן משמשים כמחט הנכנסת‬
‫לעומק האישיות ודוגמת משם את ‪:‬‬
‫הפרופיל הפסיכולוגי של המועמד‬
‫אז איך אנחנו‬
‫מודדים‪/‬מעריכים‪/‬‬
‫בוחנים אישיות?‬
‫מבחני אישיות‪ -‬מטרות‬
‫למדידת האישיות שלוש מטרות‪:‬‬
‫ניבוי התנהגות ודרכים לווסת אותה‬
‫אבחון בעיות או כשלים ‪ -‬יסייע בעתיד לבחירת דרך‬
‫טיפול‬
‫הבנת האדם (תכנים המעסיקים אותו‪,‬רגשות‪,‬‬
‫מטרות‪ ,‬מוטיבציות)‬
‫מבחני אישיות – סוגים‪:‬‬
‫• מכילים שורה של היגדים‬
‫המתארים תכונות‪ ,‬עמדות‪,‬‬
‫רגשות‪ .‬הנבחן בודק התאמת‬
‫ההיגדים אליו‪.‬‬
‫מבחנים‬
‫לדיווח עצמי‬
‫• מאופיינים על ידי מטלה לא‬
‫מובנת אליה מגיב הנבדק‪.‬‬
‫תגובתו משקפת מניעיו‪,‬‬
‫דחפיו‪ ,‬חרדותיו‪ ,‬כוחותיו ועוד‬
‫מבחנים‬
‫השלכתיים‬
‫מבחנים השלכתיים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בודקים רבדים לא גלויים‬
‫של האישיות‬
‫מטרתם‪ :‬תמונה כוללת של‬
‫האישיות‬
‫הנבחן מקבל גירוי מעורפל‬
‫עליו הוא יכול להשליך‬
‫מעולמו הפנימי‪.‬‬
‫המבחנים מועברים באופן‬
‫יחידני ודורשים מהבוחן‬
‫להיות בעל הסמכה‬
‫מיוחדת לפענוחם‪.‬‬
‫מבחן הרורשך‬
‫• המבחן ההשלכתי המפורסם ביותר‪.‬‬
‫• הנבדק מקבל ‪ 10‬כרטיסים עליהם מצוירים כתמי דיו‬
‫סימטריים‪.‬‬
‫• הנבדק אמור לתאר מה הוא רואה בכרטיס‪ ,‬היכן‬
‫ועפ"י מה‬
‫המבחן מתייחס ל‪:‬‬
‫מיקום‪ :‬אותו חלק בכתם אליו מתייחס הנבחן‬
‫מגדירים‪ :‬צורה‪ ,‬צבע‪ ,‬צללים‪ ,‬מרקם‪,‬‬
‫תוכן‪ :‬דמויות אנושיות; בעלי חיים; עצמים‪...‬‬
‫פופולריות‪ :‬שכיחות יחסית של התגובות‬
‫השונות‬
‫ועוד קריטריונים רבים אחרים‪...‬‬
‫לדוגמא‪,‬‬
‫דוגמאות לתשובות אפשריות‪:‬‬
‫‪ ‬פנים של עטלף‬
‫‪ ‬מסכה של דלעת מ‪Halloween-‬‬
‫‪ ‬שני אנשים רוקדים ריקוד קאפקזי‬
‫‪ ‬שני גברים רבים על אשה אשר צועקת "הצילו"‬
‫)‪Thematic Apperception Test (TAT‬‬
‫• ‪ 20‬כרטיסים עליהם תמונות עמומות‬
‫‪Lew Merrim/ Photo Researcher, Inc.‬‬
‫• מטלת הנבחן‪:‬‬
‫להמציא סיפור לכל תמונה‪ .‬להתייחס ל‪:‬‬
‫מה קדם לאירוע המתואר‬
‫מה קורה כעת – כולל רגשות ומחשבות הדמויות‬
‫מה יקרה בסופו של דבר‬
‫לדוגמא‪,‬‬
‫דוגמאות לסיפורים אפשריים‪:‬‬
‫‪ ‬הילד לפני קונצרט גדול‪ .‬הוא מתרגש ומתרכז‪ .‬אבל הוא‬
‫יודע שבסוף ינגן מצוין‪.‬‬
‫‪ ‬ילד שמסתכל על כינור בתסכול‪ .‬ההורים שלו מכריחים‬
‫אותו לנגן‪ .‬הוא לא יודע איך לספר להם‪ ,‬חושש שלא יבינו‬
‫ולכן פשוט ימשיך לנגן‪.‬‬
‫‪ ‬הילד מסתכל על הכינור שלו‪ .‬הוא שבור‪ .‬הילד שבר‬
‫אותו מעצבים כי לא הצליח לנגן‪ .‬עכשיו הוא חושב שהוא‬
‫לא שווה כלום‪.‬‬
‫‪ ‬ועוד ועוד‪...‬‬
‫ניתוח הסיפורים הינו על פי‪:‬‬
‫הנושא שנבחר‬
‫התפקידים‪ ,‬הבעיות והרגשות שהנבדק‬
‫משליך על הדמויות‬
‫האינטראקציה או חוסר האינטראקציה בין‬
‫הדמויות בסיפור‪.‬‬
‫המוטיבציה‪ ,‬העניין וההימנעות של גיבורי הסיפורים‬
‫מאפשרים מבט לתוך עולמו הפנימי של הנבדק‪,‬‬
‫ומרמזים כיצד הוא מתמודד עם מצבי חיים שונים‬
‫או תופס דמויות משמעותיות סביבו‪.‬‬
‫הביקורת על המבחנים ההשלכתיים‬
‫המבקרים את המבחנים ההשלכתיים טוענים לחוסר‬
‫במהימנות (עקביות התוצאות) ותקפות (ניבוי של מה‬
‫שהם אמורים לנבא)‬
‫‪.‬‬
‫‪ .1‬כאשר מעריכים תוצאות של אותו נבדק‪ ,‬גם בוחנים‬
‫מיומנים מגיעים לתוצאות שונות‪ .‬קיים קושי להגיע‬
‫להסכמה בניקוד ובפירוש של התגובות (מהימנות )‬
‫‪ .2‬מבחנים השלכתיים עלולים לאבחן נבדקים נורמליים‬
‫בטעות כפתולוגיים (תקפות)‬
‫‪ .3‬המבחנים תלויי גיל‪ ,‬רמה אינטלקטואלית‪,‬תרבות (תקפות)‬
‫מבחנים אובייקטיביים‬
‫‪Minnesota Multiphasic Personality Inventory‬‬
‫)‪(MMPI-2‬‬
‫המבחן הנפוץ ביותר מסוג זה‬
‫כולל ‪ 567‬היגדים עליהם עונים‬
‫נכון‪/‬לא נכון‪/‬אין תשובה בתחומים רבים‬
‫היגדים מבטאים הצהרות הקשורות לעמדות‪,‬‬
‫תגובות רגשיות‪ ,‬התנהגות וסימפטומים‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫אינני מתעייף במהירות‬
‫כאשר משעמם לי אני אוהב לעורר מהומות‬
‫אני מאמין שמתנכלים לי‬
‫במבחן ‪" 10‬סולמות קליניים"‪:‬‬
‫‪ .1‬היפוכונדריה (‪)HS‬‬
‫‪ .6‬פרנויה (‪)PA‬‬
‫‪ .2‬דיכאון (‪)D‬‬
‫‪ .7‬פסיכסתניה (‪)PT‬‬
‫‪ .3‬היסטריה (‪)HY‬‬
‫‪ .8‬סכיזופרניה (‪)SC‬‬
‫‪ .4‬סטיה פסיכופאתית (‪)PD‬‬
‫‪ .9‬היפומאניה (‪)MA‬‬
‫‪ .5‬גבריות – נשיות (‪)MF‬‬
‫‪ .10‬מופנמות חברתית (‪)SI‬‬
‫ועוד ‪ 3‬סולמות "תוקף" (רצייה חברתית‪ ,‬הגנתיות וכו')‬
‫ציוני הנורמה – מדגם הביקורת המקורי של כ‪ 1500 -‬איש‬
‫‪.‬‬
‫גישת התכונות‪-‬‬
‫‪Trait Approach to Personality‬‬
‫דוגמאות של תכונות‬
‫כנה‬
‫אימפולסיבי‬
‫קפריזי‬
‫תלותי‬
‫גישה זו אינה תיאוריה‪ ,‬אלא נסיון למיין את בני‬
‫האדם לקבוצות שונות לפי הנטיות ההתנהגותיות‬
‫שלהם‬
‫הנחות יסוד של גישת התכונות‬
‫‪ .1‬יציבות התכונות‬
‫‪ ‬לאורך זמן‬
‫‪ ‬בין סיטואציות‬
‫‪ .2‬הבדלים בין אישיים‬
‫בתכונות‬
‫חקר התכונות‬
‫העיסוק של גישת התכונות‬
‫הוא באבחון של טיפוסי‬
‫אישיות‪ ,‬התכונות‬
‫המאפיינות ‪.‬אותם‬
‫וההתנהגויות הנובעות‬
‫מתכונות אלה‪.‬‬
‫‪ Cattell‬ו‪"-‬שאלון ‪ 16‬גורמי‬
‫האישיות" שחיבר הוא‬
‫נציג מובהק של שיטה זו‪.‬‬
‫‪Raymond Cattell‬‬
‫)‪(1905-1998‬‬
‫מימדים באישיות‬
‫הנס וסיביל אייסנק הציעו שניתן לצמצם את תכונות‬
‫האישיות לשני צירים בלבד (המניבים ‪ 4‬מימדים)‪:‬‬
‫אינטרוורטיות‪ -‬אקסטרוורטיות‬
‫יציבות נפשית‪ -‬אי יציבות נפשית‬
‫‪Big Five‬‬
‫חוקרי תכונות גורסים כי גישתו של אייסנק צרה מדי ואילו זו‬
‫של קטל רחבה מדי‬
‫לכן‪ ,‬גישת ביניים של ‪ 5‬תכונות בסיסיות תיתן בסיס טוב‬
‫יותר להערכת האישיות‬
‫מסירות‬
‫נעימות‬
‫יציבות רגשית‬
‫פתיחות‬
‫מוחצנות‬
‫‪BIG FIVE‬‬
‫‪ ‬מוחצנות ‪ - Extraversion‬חברותי‪ ,‬אסרטיבי‪ ,‬דברן‪,‬‬
‫אקטיבי‬
‫‪ ‬יציבות רגשית ‪ - Emotional Stability‬רגוע‪ ,‬בטוח‪ ,‬לא‬
‫חרד‪ ,‬עקבי ויציב‬
‫‪ ‬נעימות‪/‬חביבות ‪ - Agreeableness‬גמיש‪ ,‬בוטח‪ ,‬משתף‬
‫פעולה‪ ,‬סלחן‪ ,‬סובלני‬
‫‪ ‬מסירות ‪ – Conscientiousness‬מהימן‪ ,‬ממוקד‪ ,‬קפדן‪,‬‬
‫יסודי‪ ,‬אחראי‪ ,‬מאורגן‪ ,‬מתכנן‪ ,‬מכוון להישגיות‪ ,‬שקדן‪.‬‬
‫‪ ‬פתיחות להתנסות ‪- Open to Experience‬‬
‫בעל דמיון‪ ,‬סקרן‪ ,‬מקורי‪ ,‬רחב אופקים‪ ,‬נבון‪ ,‬רגיש לאמנות‪,‬‬
‫יצירתי‪.‬‬
‫שאלות בנוגע ל ‪BIG FIVE‬‬
‫‪ .1‬עד כמה התכונות הללו יציבות?‬
‫משתנות לאורך ההתפתחות אך די‬
‫יציבות בבגרות‪.‬‬
‫‪. 2‬עד כמה הן תורשתיות?‬
‫על פי מחקרים‪ ,‬כ‪ 50% -‬תורשה‬
‫עבור כל תכונה‪.‬‬
‫‪. 3‬מה לגבי תרבויות אחרות?‬
‫תכונות אלו שכיחות גם בתרבויות‬
‫אחרות‬
‫‪ .4‬האם התכונות יכולות לנבא תכונות‬
‫אחרות?‬
‫כן‪ ,‬למשל אנשים בעלי מסירות‬
‫גבוהה נוטים להיות "טיפוסי בוקר"‬
‫ואילו אקסטרוברטים נוטים להיות‬
‫"טיפוסי לילה"‬
‫אישיות‪ -‬תורשה או סביבה‬
‫החל מחודש השלישי לחייו של התינוק‪,‬‬
‫ניתן לצפות בהבדלי טמפרמנט בין תינוקות‬
‫שונים‪ .‬ההופעה המוקדמת של תכונות‬
‫אופי מחוזקת ע"י ההשערה כי חלקן‬
‫נקבעות על ידי גורמים גנטיים‪.‬‬
‫מחקרי תאומים מצביעים על כך שכמחצית‬
‫מהשונות בין אנשים שונים ניתן להסביר במונחים‬
‫גנטיים‪.‬‬
‫ומה לגבי שאר השונות הבינאישית?‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מרגע הלידה ישנה אינטראקציה מתמשכת בין תכונות‬
‫האופי המולדות לבין הסביבה‪.‬‬
‫‪ 3‬סוגים של אינטראקציה‪:‬‬
‫אינטראקציה תגובתית‪ -‬לסביבה הזהה אובייקטיבית‪,‬‬
‫אישיות שונה תחווה‪ ,‬תפרש ואז תגיב באופן שונה‪ -‬כל‬
‫אישיות תיצור לעצמה סביבה סובייקטיבית‪.‬‬
‫אינטראקציה מעוררת‪ -‬אישיות שונה מעוררת תגובות שונות‬
‫מן הסביבה (ואלו בתורן מעצבות את האישיות באופן‬
‫ייחודי)‪.‬‬
‫אינטראקציה מפעילה‪ -‬אישיות שונה בוחרת לעצמה באופן‬
‫פעיל את סוג הסביבה המתאים לה (וזו בתורה שוב מעצבת‬
‫את האישיות)‪.‬‬
‫מה משפיע יותר על ההתנהגות?‬
‫אישיות או סביבה‬
‫• במצבים מסוימים מצטמצמת מאד השונות‬
‫האישיותית בין אנשים כמו למשל ב"תופעת העומד‬
‫מהצד" (‪ – )The Bystander Effect‬העזרה שהאדם‬
‫העומד מהצד פוחתת ככל שיש יותר אנשים‬
‫בסיטואציה‪.‬‬
‫השפעה הדדית‬
‫שלושת הגורמים‪ -‬פסיכולוגיה‪ ,‬תורשה וסביבה משפיעים‬
‫זה על זה ונותנים את התמונה ההתנהגותית‬
‫‪Stephen Wade/ Allsport/ Getty Images‬‬
‫תורשה‪ -‬נטיה‬
‫ללקיחת סיכונים‪,‬‬
‫תכונות פיזיות‪-‬‬
‫גמישות‪ ,‬כח‬
‫סביבה ‪ -‬חברים‬
‫שקופצים בנג'י‬
‫(לחץ קבוצתי)‬
‫פסיכולוגיה–‬
‫למידה לקפוץ‬
‫בנג'י‪ ,‬אופטימיות‬