Transcript בראשית מז

‫ה'רפורמה' הקרקעית‬
‫של יוסף‬
‫הפרק השני בספרי מ‪2007-‬‬
‫בהוצאת כרמל‬
‫בדמותו‪:‬‬
‫על רעיון השוויון‬
‫יורם מישר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪1‬‬
‫מבנה ההרצאה‬
‫א) בראשית מז‪ :‬יג‪-‬כו כנספח מוזר והסברים‬
‫שהוצעו בדבר תכליתו‬
‫ב) השערתי על תכלית הנספח והבחנות מושגיות‬
‫ג) השערתי על נסיבות חיבור הנספח‬
‫‪2‬‬
‫בראשית מז‪ :‬הרפורמה הקרקעית של יוסף‬
‫ו ֵַּתלַ ּה אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִם ‪ִ ...‬מ ְפנֵּי הָ ָרעָ ב‪ַ .‬ויְלַ ֵּקט יֹוסֵּ ף אֶ ת כָל הַ כֶסֶ ף‬
‫הַ נִ ְמצָ א ְבאֶ ֶרץ ִמצְ ַריִם ‪ ...‬בַ ֶשבֶ ר אֲ ֶשר הֵּ ם ש ְֹׁב ִרים;‬
‫וַיִ תֹׁם הַ כֶסֶ ף ֵּמאֶ ֶרץ ִמצְ ַריִם ‪ַ ...‬ו ָיבֹׁאּו כָל ִמצְ ַריִם אֶ ל יֹוסֵּ ף לֵּ אמֹׁר‪ :‬הָ בָ ה‬
‫לָ נּו לֶ חֶ ם‪ ,‬וְלָ ָמה נָמּות נֶגְ ֶדָך‪ :‬כִ י אָ פֵּ ס כָסֶ ף‪.‬‬
‫ֹׁאמר יֹוסֵּ ף‪ :‬הָ בּו ִמ ְקנֵּיכֶם‪ ,‬וְאֶ ְתנָה לָ כֶם ְב ִמ ְקנֵּיכֶם‪ַ ...‬וי ִָביאּו אֶ ת‬
‫וַי ֶ‬
‫ִמ ְקנֵּיהֶ ם אֶ ל יֹוסֵּ ף ‪ ...‬ו ִַתתֹׁם‪ ,‬הַ ָשנָה הַ ִהוא‪ַ ,‬ו ָיבֹׁאּו אֵּ לָ יו בַ ָשנָה הַ ֵּשנִ ית‬
‫ּומ ְקנֵּה הַ ְבהֵּ ָמה אֶ ל אֲ דֹׁנִי; ל ֹׁא נִ ְשאַ ר‬
‫ֹׁאמרּו לֹו ‪...‬כִ י ִאם ַתם הַ כֶסֶ ף ִ‬
‫וַי ְ‬
‫ִל ְפנֵּי אֲ דֹׁנִ י‪ִ ,‬ב ְל ִתי ִאם גְ ִוי ֵָּתנּו וְאַ ְד ָמ ֵּתנּו‪ .‬לָ ָמה נָמּות ְלעֵּ ינֶיָך‪ ,‬גַם אֲ נ ְַחנּו‬
‫גַם אַ ְד ָמ ֵּתנּו; ְקנֵּה אֹׁ ָתנּו וְאֶ ת אַ ְד ָמ ֵּתנּו‪ ,‬בַ לָ חֶ ם; וְנִ ְהיֶה אֲ נ ְַחנּו‬
‫ְתן ז ֶַרע וְנִ ְחיֶה וְל ֹׁא נָמּות‪...‬‬
‫וְאַ ְד ָמ ֵּתנּו‪ ,‬עֲבָ ִדים ְלפַ ְרעֹׁ ה‪ ,‬ו ֶ‬
‫יֹוסף אֶ ת כָּל אַ ְד ַמת ִּמצְ ַריִּם ְלפַ ְרעֹ ה‪ ,‬כִּ י ָּמכְ רּו‬
‫וַיִּ ֶקן ֵ‬
‫ץ‬
‫ר‬
‫ֶ‬
‫אָּ‬
‫ה‬
‫ָּ‬
‫י‬
‫ה‬
‫ִּ‬
‫ַת‬
‫ְ‬
‫ו‬
‫;‬
‫ב‬
‫עָּ‬
‫ר‬
‫ָּ‬
‫ה‬
‫ָּ‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ֶ‬
‫לֵ‬
‫עֲ‬
‫ַק‬
‫ז‬
‫חָּ‬
‫י‬
‫כִּ‬
‫‪,‬‬
‫הּו‬
‫ד‬
‫ֵ‬
‫ש‬
‫ָּ‬
‫יׁש‬
‫א‬
‫ִּ‬
‫ִּם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ַ‬
‫צְ‬
‫מ‬
‫ִּ‬
‫‪3‬‬
‫ְלפַ ְרעֹ ה‪...‬‬
‫חריגות הסיפור ‪ :1‬נספח למכלול סיפורי יוסף‬
‫‪ .1‬חזרה על בראשית מא ‪43-46‬‬
‫ו ְַת ִחלֶ ינָה ֶשבַ ע ְשנֵּי הָ ָרעָ ב לָ בֹוא‬
‫‪ ...‬ו ִַת ְרעַ ב כָל אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִם‪ ,‬וַיִ צְ עַ ק‬
‫הָ עָ ם אֶ ל פַ ְרעֹׁ ה לַ לָ חֶ ם‪ ... .‬וַיִ ְפ ַתח‬
‫יֹוסֵּ ף אֶ ת כָל אֲ ֶשר בָ הֶ ם‪ ,‬וַיִּ ְׁשבֹר‬
‫ְל ִמצְ ַר ִים ‪...‬‬
‫‪ .2‬אחרי כן סיפור ארכני על‬
‫ירידת יעקב ובניו למצרים‪.‬‬
‫‪ .3‬לפני הקטע‪ :‬יעקב הזקן‬
‫משתקע בארץ גושן;‬
‫אחרי הקטע‪ :‬יעקב נוטה למות‬
‫‪4‬‬
‫חריגות הסיפור ‪ :2‬עניינים פנים‪-‬מצריים‬
‫ו ֵַּתלַ ּה אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִם ‪ִ ...‬מ ְפנֵּי הָ ָרעָ ב‪ַ .‬ויְלַ ֵּקט יֹוסֵּ ף אֶ ת כָל הַ כֶסֶ ף‬
‫הַ נִ ְמצָ א ְבאֶ ֶרץ ִמצְ ַריִם ‪ ...‬בַ ֶשבֶ ר אֲ ֶשר הֵּ ם ש ְֹׁב ִרים;‬
‫וַיִ תֹׁם הַ כֶסֶ ף ֵּמאֶ ֶרץ ִמצְ ַריִם ‪ַ ...‬ו ָיבֹׁאּו כָל ִמצְ ַריִם אֶ ל יֹוסֵּ ף לֵּ אמֹׁר‪ :‬הָ בָ ה‬
‫לָ נּו לֶ חֶ ם‪ ,‬וְלָ ָמה נָמּות נֶגְ ֶדָך‪ :‬כִ י אָ פֵּ ס כָסֶ ף‪.‬‬
‫ֹׁאמר יֹוסֵּ ף‪ :‬הָ בּו ִמ ְקנֵּיכֶם‪ ,‬וְאֶ ְתנָה לָ כֶם ְב ִמ ְקנֵּיכֶם‪ַ ...‬וי ִָביאּו אֶ ת‬
‫וַי ֶ‬
‫ִמ ְקנֵּיהֶ ם אֶ ל יֹוסֵּ ף ‪ ...‬ו ִַתתֹׁם‪ ,‬הַ ָשנָה הַ ִהוא‪ַ ,‬ו ָיבֹׁאּו אֵּ לָ יו בַ ָשנָה הַ ֵּשנִ ית‬
‫ּומ ְקנֵּה הַ ְבהֵּ ָמה אֶ ל אֲ דֹׁנִי; ל ֹׁא נִ ְשאַ ר‬
‫ֹׁאמרּו לֹו ‪...‬כִ י ִאם ַתם הַ כֶסֶ ף ִ‬
‫וַי ְ‬
‫ִל ְפנֵּי אֲ דֹׁנִ י‪ִ ,‬ב ְל ִתי ִאם גְ ִוי ֵָּתנּו וְאַ ְד ָמ ֵּתנּו‪ .‬לָ ָמה נָמּות ְלעֵּ ינֶיָך‪ ,‬גַם אֲ נ ְַחנּו‬
‫גַם אַ ְד ָמ ֵּתנּו; ְקנֵּה אֹׁ ָתנּו וְאֶ ת אַ ְד ָמ ֵּתנּו‪ ,‬בַ לָ חֶ ם; וְנִ ְהיֶה אֲ נ ְַחנּו‬
‫ְתן ז ֶַרע וְנִ ְחיֶה וְל ֹׁא נָמּות‪...‬‬
‫וְאַ ְד ָמ ֵּתנּו‪ ,‬עֲבָ ִדים ְלפַ ְרעֹׁ ה‪ ,‬ו ֶ‬
‫יֹוסף אֶ ת כָּל אַ ְד ַמת ִּמצְ ַריִּם ְלפַ ְרעֹ ה‪ ,‬כִּ י ָּמכְ רּו‬
‫וַיִּ ֶקן ֵ‬
‫ץ‬
‫ר‬
‫ֶ‬
‫אָּ‬
‫ה‬
‫ָּ‬
‫י‬
‫ה‬
‫ִּ‬
‫ַת‬
‫ְ‬
‫ו‬
‫;‬
‫ב‬
‫עָּ‬
‫ר‬
‫ָּ‬
‫ה‬
‫ָּ‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ֶ‬
‫לֵ‬
‫עֲ‬
‫ַק‬
‫ז‬
‫חָּ‬
‫י‬
‫כִּ‬
‫‪,‬‬
‫הּו‬
‫ד‬
‫ֵ‬
‫ש‬
‫ָּ‬
‫יׁש‬
‫א‬
‫ִּ‬
‫ִּם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ַ‬
‫צְ‬
‫מ‬
‫ִּ‬
‫‪5‬‬
‫ְלפַ ְרעֹ ה‪...‬‬
‫ׁשק‬
‫חריגות הסיפור ‪ :3‬יוסף העו ֶ‬
‫ו ֵַּתלַ ּה אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִם ‪ִ ...‬מ ְפנֵּי הָ ָרעָ ב‪ַ .‬ויְלַ ֵּקט יֹוסֵּ ף אֶ ת כָל הַ כֶסֶ ף‬
‫הַ נִ ְמצָ א ְבאֶ ֶרץ ִמצְ ַריִם ‪ ...‬בַ ֶשבֶ ר אֲ ֶשר הֵּ ם ש ְֹׁב ִרים;‬
‫וַיִ תֹׁם הַ כֶסֶ ף ֵּמאֶ ֶרץ ִמצְ ַריִם ‪ַ ...‬ו ָיבֹׁאּו כָל ִמצְ ַריִם אֶ ל יֹוסֵּ ף לֵּ אמֹׁר‪ :‬הָ בָ ה‬
‫לָ נּו לֶ חֶ ם‪ ,‬וְלָ ָמה נָמּות נֶגְ ֶדָך‪ :‬כִ י אָ פֵּ ס כָסֶ ף‪.‬‬
‫ֹׁאמר יֹוסֵּ ף‪ :‬הָ בּו ִמ ְקנֵּיכֶם‪ ,‬וְאֶ ְתנָה לָ כֶם ְב ִמ ְקנֵּיכֶם‪ַ ...‬וי ִָביאּו אֶ ת‬
‫וַי ֶ‬
‫ִמ ְקנֵּיהֶ ם אֶ ל יֹוסֵּ ף ‪ ...‬ו ִַתתֹׁם‪ ,‬הַ ָשנָה הַ ִהוא‪ַ ,‬ו ָיבֹׁאּו אֵּ לָ יו בַ ָשנָה הַ ֵּשנִ ית‬
‫ּומ ְקנֵּה הַ ְבהֵּ ָמה אֶ ל אֲ דֹׁנִי; ל ֹׁא נִ ְשאַ ר‬
‫ֹׁאמרּו לֹו ‪...‬כִ י ִאם ַתם הַ כֶסֶ ף ִ‬
‫וַי ְ‬
‫ִל ְפנֵּי אֲ דֹׁנִ י‪ִ ,‬ב ְל ִתי ִאם גְ ִוי ֵָּתנּו וְאַ ְד ָמ ֵּתנּו‪ .‬לָ ָמה נָמּות ְלעֵּ ינֶיָך‪ ,‬גַם אֲ נ ְַחנּו‬
‫גַם אַ ְד ָמ ֵּתנּו; ְקנֵּה אֹׁ ָתנּו וְאֶ ת אַ ְד ָמ ֵּתנּו‪ ,‬בַ לָ חֶ ם; וְנִ ְהיֶה אֲ נ ְַחנּו‬
‫ְתן ז ֶַרע וְנִ ְחיֶה וְל ֹׁא נָמּות‪...‬‬
‫וְאַ ְד ָמ ֵּתנּו‪ ,‬עֲבָ ִדים ְלפַ ְרעֹׁ ה‪ ,‬ו ֶ‬
‫יֹוסף אֶ ת כָּל אַ ְד ַמת ִּמצְ ַריִּם ְלפַ ְרעֹ ה‪ ,‬כִּ י ָּמכְ רּו‬
‫וַיִּ ֶקן ֵ‬
‫ץ‬
‫ר‬
‫ֶ‬
‫אָּ‬
‫ה‬
‫ָּ‬
‫י‬
‫ה‬
‫ִּ‬
‫ַת‬
‫ְ‬
‫ו‬
‫;‬
‫ב‬
‫עָּ‬
‫ר‬
‫ָּ‬
‫ה‬
‫ָּ‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ֶ‬
‫לֵ‬
‫עֲ‬
‫ַק‬
‫ז‬
‫חָּ‬
‫י‬
‫כִּ‬
‫‪,‬‬
‫הּו‬
‫ד‬
‫ֵ‬
‫ש‬
‫ָּ‬
‫יׁש‬
‫א‬
‫ִּ‬
‫ִּם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ַ‬
‫צְ‬
‫מ‬
‫ִּ‬
‫‪6‬‬
‫ְלפַ ְרעֹ ה‪...‬‬
‫ׁשק‬
‫חריגות הסיפור ‪ :3‬יוסף העו ֶ‬
‫מרקוס קאליש (‪:)1858‬‬
‫היינו מצפים שהמצרים יקבלו את שנות המחסור‬
‫החמור בעליצות ספונטנית ובהודיה למושיעם‪ ,‬כשהם‬
‫מביטים בתקווה לראות את המחזה הנפלא כיצד‬
‫קהילה גדולה מנצחת את פגעי הטבע באמצעות‬
‫חקיקה מושכלת‪.‬‬
‫‪ ...‬אך אנו רואים אוכלוסיה הזועקת מסבל; ומוצאים‬
‫אומה מאושרת‪ ,‬חופשית ועשירה הופכת אחרי שבע‬
‫שנים לשבט של צמיתים ואביונים‪ ,‬מושפלים עד כדי‬
‫כך שהם רואים את השעבוד כגאולה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫תכלית הסיפור במחקר א‪ :‬אפולוגטיקה לעושק‬
‫ניסיונות מוקדמים לריכוך הסיפור‬
‫‪ .1‬בראשית מז‬
‫יתי אֶ ְתכֶם הַ יֹום וְאֶ ת‪-‬‬
‫ֹׁאמר יֹוסֵּ ף אֶ ל‪-‬הָ עָ ם‪ :‬הֵּ ן ָקנִ ִ‬
‫וַי ֶ‬
‫אַ ְד ַמ ְתכֶם ְלפַ ְרעֹׁ ה; הֵּ א‪-‬לָ כֶם ז ֶַרע‪ּ ,‬וזְ ַר ְע ֶתם אֶ ת‪-‬‬
‫ִתנּו; נִ ְמצָ א‪-‬חֵּ ן ְבעֵּ ינֵּי אֲ דֹׁנִ י‪,‬‬
‫ֹׁאמרּו‪ :‬הֶ חֱ י ָ‬
‫הָ אֲ ָד ָמה‪ ... .‬וַי ְ‬
‫וְהָ יִינּו עֲבָ ִדים ְלפַ ְרעֹׁ ה‪.‬‬
‫‪ .2‬יוסף בן מתתיהו (קדמוניות)‪:‬‬
‫ויוסף בא לכל עיר ואסף את האוכלוסין שבהן והחזיר‬
‫להם לצמיתות את האדמה‪ ... ,‬ושמחה תקפה אותם‬
‫לאחר ששבו ונעשו לבעלי הקרקע באורח בלתי‪-‬צפוי ‪. ...‬‬
‫באופן זה הגדיל יוסף את ערכו בעיני המצרים וטיפח את‬
‫תכלית הסיפור במחקר א‪ :‬אפולוגטיקה לעושק‬
‫ניסיונות מוקדמים לריכוך הסיפור‬
‫‪ .1‬בראשית מז‬
‫יתי אֶ ְתכֶם הַ יֹום וְאֶ ת‪-‬‬
‫ֹׁאמר יֹוסֵּ ף אֶ ל‪-‬הָ עָ ם‪ :‬הֵּ ן ָקנִ ִ‬
‫וַי ֶ‬
‫אַ ְד ַמ ְתכֶם ְלפַ ְרעֹׁ ה; הֵּ א‪-‬לָ כֶם ז ֶַרע‪ּ ,‬וזְ ַר ְע ֶתם אֶ ת‪-‬‬
‫ִתנּו; נִ ְמצָ א‪-‬חֵּ ן ְבעֵּ ינֵּי אֲ דֹׁנִ י‪,‬‬
‫ֹׁאמרּו‪ :‬הֶ חֱ י ָ‬
‫הָ אֲ ָד ָמה‪ ... .‬וַי ְ‬
‫וְהָ יִינּו עֲבָ ִדים ְלפַ ְרעֹׁ ה‪.‬‬
‫‪ .2‬יוסף בן מתתיהו (קדמוניות)‪:‬‬
‫ויוסף בא לכל עיר ואסף את האוכלוסין שבהן והחזיר‬
‫להם לצמיתות את האדמה‪ ... ,‬ושמחה תקפה אותם‬
‫לאחר ששבו ונעשו לבעלי הקרקע באורח בלתי‪-‬צפוי ‪. ...‬‬
‫באופן זה הגדיל יוסף את ערכו בעיני המצרים וטיפח את‬
‫תכלית הסיפור במחקר א‪ :‬אפולוגטיקה לעושק‬
‫‪ .1‬תומס מאן (יוסף ואחיו‪:)1942 ,‬‬
‫עיקרו של דבר שהתרחש תחת ידו של שר נבון ונמרץ זה‬
‫היה ביטול האחוזה הגדולה הקיימת עדין‪ ,‬ויישוב שטחי‪-‬‬
‫אדמה קטנים יותר על ידי איכרים חוכרים‪ ,‬שהיו אחראים‬
‫כלפי המדינה על הנהלת ִמשקם ‪ ;...‬זו הייתה אפוא חלוקת‬
‫אדמה ביתר שוויון בקרב העם וחקלאות מתוקנת תחת‬
‫השגחת הכתר‪.‬‬
‫‪ .2‬ישראל אלדד (‪:)1972‬‬
‫'הקומוניזם הממלכתי' הראשון‪ ...‬תכנית פיקוח של ממש‪.‬‬
‫ריכוז המזונות ואחר כך חלוקתם בשווה‪ ,‬תוך כדי הלאמת‬
‫הרכוש הפרטי‪ ,‬תחילה הכסף‪ ,‬אחר כך הבהמה‪ ,‬ובסוף ‪10‬‬
‫תכלית הסיפור במחקר א‪ :‬אפולוגטיקה לעושק‬
‫‪ .1‬תומס מאן (יוסף ואחיו‪:)1942 ,‬‬
‫עיקרו של דבר שהתרחש תחת ידו של שר נבון ונמרץ זה‬
‫היה ביטול האחוזה הגדולה הקיימת עדין‪ ,‬ויישוב שטחי‪-‬‬
‫אדמה קטנים יותר על ידי איכרים חוכרים‪ ,‬שהיו אחראים‬
‫כלפי המדינה על הנהלת משקם ‪ ;...‬זו הייתה אפוא חלוקת‬
‫אדמה ביתר שוויון בקרב העם וחקלאות מתוקנת תחת‬
‫השגחת הכתר‪.‬‬
‫‪ .2‬ישראל אלדד (‪:)1972‬‬
‫'הקומוניזם הממלכתי' הראשון‪ ...‬תכנית פיקוח של ממש‪.‬‬
‫ריכוז המזונות ואחר כך חלוקתם בשווה‪ ,‬תוך כדי הלאמת‬
‫הרכוש הפרטי‪ ,‬תחילה הכסף‪ ,‬אחר כך הבהמה‪ ,‬ובסוף ‪11‬‬
‫תכלית הסיפור במחקר א‪ :‬אפולוגטיקה לעושק‬
‫‪ .3‬נחמה ליבוביץ‬
‫בשביל הדור שעברה עליו מלחמת העולם השנייה ‪...‬‬
‫הקיצוב אינו דבר זר‪ ,‬אך בלתי ידוע היה לדורות‬
‫קודמים ויש לחשוב שמעשהו של יוסף היה מהפכני‬
‫בזמנו‪ .‬מה היה מעשהו? ראשית כל אגירה ממלכתית‪.‬‬
‫אין אוכלוסייה ניצלת מרעב על ידי אגירה פרטית‪ .‬זו‬
‫אינה עלולה להביא לחם לכל אחד‪ .‬המדינה היא‬
‫הצריכה לאגור והיא הצריכה אחר כך לחלק במנות‬
‫זעומות אשר תספקנה לכל ותמנע את אפשרות‬
‫הספסרות והשוק השחור‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫תכלית הסיפור במחקר ב‪ :‬יוסף כדמות מופת‬
‫הרמב"ן‪:‬‬
‫סיפר הכתוב זה‪ ,‬וגמר העניין בכל הפרשה‪ ,‬להודיע‬
‫מעלת יוסף בחכמה בתבונה ובדעת‪ ,‬וכי היה איש‬
‫אמונים‪ ,‬שהביא כל הכסף בית פרעה‪ ,‬ולא עשה לעצמו‬
‫אוצרות כסף ומטמוני מסתרים בארץ מצרים‪ ,‬או לשלחו‬
‫לארץ כנען‪ ,‬אבל נתן למלך הבוטח בו כל הכסף וקנה לו‬
‫את האדמה גם הגופות‪ ,‬ומצא בזה חן גם כן בעיני העם‬
‫כי השם הוא המצליח את יראיו‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫תכלית הסיפור במחקר ג‪ :‬תולדות ישראל‬
‫יצחק אברבנאל‪:‬‬
‫והנה נכתב כל הסיפור הזה בתורה לסבות האחת‬
‫להודיע שעיני ה' אל יראיו‪ ,‬למייחלים לחסדו לחיותם‬
‫ברעב‪ ,‬כי הנה בהיות בכל הארץ רעב מופלג‪ ,... ,‬לכל‬
‫בני ישראל היה לחם במושבותם‪ ,‬בלא כסף ובלא‬
‫מחיר מקנה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫תכלית הסיפור במחקר ד‪ :‬אטיולוגיה מצרית‬
‫‪ .1‬מס בשיעור חמישית – במקום עשירית בישראל‪:‬‬
‫ָשם אֹׁ ָתּה יֹוסֵּ ף ְלחֹׁ ק עַ ד הַ יֹום הַ זֶ ה ‪ְ ...‬לפַ ְרעֹׁ ה – לַ חֹׁ ֶמש‬
‫ַוי ֶ‬
‫‪ .2‬המקדשים כבעלי קרקע – בניגוד לישראל‬
‫ְתה ְלפַ ְרעֹׁ ה‪.‬‬
‫ַרק אַ ְד ַמת הַ כֹׁהֲ נִ ים‪ְ ,‬לבַ ָדם – ל ֹׁא הָ י ָ‬
‫‪15‬‬
‫תכלית הסיפור במחקר ד‪ :‬אטיולוגיה מצרית‬
‫‪ .1‬מס בשיעור חמישית – במקום עשירית בישראל‪:‬‬
‫ָשם אֹׁ ָתּה יֹוסֵּ ף ְלחֹׁ ק עַ ד הַ יֹום הַ זֶ ה ‪ְ ...‬לפַ ְרעֹׁ ה – לַ חֹׁ ֶמש‬
‫ַוי ֶ‬
‫‪ .2‬המקדשים כבעלי קרקע – בניגוד לישראל‬
‫ְתה ְלפַ ְרעֹׁ ה‪.‬‬
‫ַרק אַ ְד ַמת הַ כֹׁהֲ נִ ים‪ְ ,‬לבַ ָדם – ל ֹׁא הָ י ָ‬
‫‪16‬‬
‫תכלית הסיפור במחקר ד‪ :‬אטיולוגיה מצרית‬
‫‪ .3‬המצרים כנועים ומתרפסים – בניגוד לישראל‬
‫ִתנּו; נִ ְמצָ א חֵּ ן ְבעֵּ ינֵּי אֲ דֹׁנִ י‪ ,‬וְהָ יִינּו עֲבָ ִדים ְלפַ ְרעֹׁ ה‬
‫הֶ חֱ י ָ‬
‫המצרים באים בהצעה שאינה מתמיה כלל‪,‬‬
‫ִ‬
‫ליבוביץ‪" :‬‬
‫מצרים בית עבדים היא‪"...‬‬
‫ַ‬
‫אם נזכור שארץ‬
‫‪ .4‬מצרים כ'בית עבדים'‪( :‬בנו יעקב) – כיצד איבדו‬
‫איכרי מצרים את אדמותיהם והפכו לאריסים‬
‫‪17‬‬
‫תכלית הסיפור במחקר ד‪ :‬אטיולוגיה מצרית‬
‫‪ .3‬המצרים כנועים ומתרפסים – בניגוד לישראל‬
‫ִתנּו; נִ ְמצָ א חֵּ ן ְבעֵּ ינֵּי אֲ דֹׁנִ י‪ ,‬וְהָ יִינּו עֲבָ ִדים ְלפַ ְרעֹׁ ה‬
‫הֶ חֱ י ָ‬
‫המצרים באים בהצעה שאינה מתמיה כלל‪,‬‬
‫ִ‬
‫ליבוביץ‪" :‬‬
‫מצרים בית עבדים היא‪"...‬‬
‫ַ‬
‫אם נזכור שארץ‬
‫‪ .4‬מצרים כ'בית עבדים'‪( :‬בנו יעקב) – כיצד איבדו‬
‫איכרי מצרים את אדמותיהם והפכו לאריסים‬
‫‪18‬‬
‫חלק ב‪ :‬השערה על תכלית הנספח‬
‫והבחנות מושגיות‬
‫הנחה‪ :‬הסיפור היה צריך להיות חשוב מספיק‬
‫לכותב לשלבו בתורה כנספח לסיפור יוסף‪ ,‬על אף‬
‫שהוא מכפיש את יוסף‬
‫‪19‬‬
‫הלקחים לפי תפיסת מחברי המשל‪:‬‬
‫(א) מצרים היא 'בית עבדים' משום שמעבדי האדמה‬
‫אינם בעליה‬
‫(ב) אי שוויון נגרם בשל פעולתם של כוחות השוק‬
‫בתנאי מצוקה‬
‫(ג) אי שוויון אינו תוצאה של נישול בכוח הזרוע או‬
‫של עיוות משפטי‬
‫‪20‬‬
‫השערתי‪ :‬בראשית מז הוא משל (=מדרש‬
‫אגדה) על מקור אי השוויון בחברה שנועד‬
‫להדגים ממה על החברה בישראל להישמר‬
‫כדי לא להפוך לבית עבדים‬
‫התפיסה המקובלת במחקר‪ :‬ריבוד תוצאה של כפייה‬
‫ממצאי מ‪ .‬ווטס (‪ )1983‬על רעב מתמשך בניגריה‪:‬‬
‫בניסוח גס‪ ,‬בעוד שהעניים מכרו את המקנה שלהם‪ִ ,‬משכנו‬
‫את שדותיהם‪ ,‬צברו חוב‪ ,‬מכרו את כוח עבודתם‪ ,‬ולוו דגן‬
‫בשערי נשך; העשירים קנו נכסים במחירים מוזלים בתנאים‬
‫של עודף היצע‪ ,‬מכרו או הילוו דגן למשפחות נזקקות‪ ,‬רכשו‬
‫עבודה בשכר נמוך ‪ ...‬וקנו את הנכס הנדיר מכל‪ ,‬משמע‬
‫קרקע‪ ,‬בתנאים שהם עצמם קבעו‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫השערתי‪ :‬בראשית מז הוא משל (=מדרש‬
‫אגדה) על מקור אי השוויון בחברה שנועד‬
‫להדגים ממה על החברה בישראל להישמר‬
‫כדי לא להפוך לבית עבדים‬
‫התפיסה המקובלת במחקר‪ :‬ריבוד תוצאה של יחסי כוח‬
‫ממצאי מ‪ .‬ווטס (‪ )1983‬על רעב מתמשך בניגריה‪:‬‬
‫בניסוח גס‪ ,‬בעוד שהעניים מכרו את המקנה שלהם‪ִ ,‬משכנו‬
‫את שדותיהם‪ ,‬צברו חוב‪ ,‬מכרו את כוח עבודתם‪ ,‬ולוו דגן‬
‫בשערי נשך; העשירים קנו נכסים במחירים מוזלים בתנאים‬
‫של עודף היצע‪ ,‬מכרו או הילוו דגן למשפחות נזקקות‪ ,‬רכשו‬
‫עבודה בשכר נמוך ‪ ...‬וקנו את הנכס הנדיר מכל‪ ,‬משמע‬
‫קרקע‪ ,‬בתנאים שהם עצמם קבעו‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫השערתי‪ :‬בראשית מז הוא משל (=מדרש‬
‫אגדה) על מקור אי השוויון בחברה שנועד‬
‫להדגים ממה על החברה בישראל להישמר‬
‫כדי לא להפוך לבית עבדים‬
‫התפיסה המקובלת במחקר‪ :‬ריבוד תוצאה של יחסי כוח‬
‫ממצאי מ‪ .‬ווטס (‪ )1983‬על רעב מתמשך בניגריה‪:‬‬
‫בניסוח גס‪ ,‬בעוד שהעניים מכרו את המקנה שלהם‪ִ ,‬משכנו‬
‫את שדותיהם‪ ,‬צברו חוב‪ ,‬מכרו את כוח עבודתם‪ ,‬ולוו דגן‬
‫בשערי נשך; העשירים קנו נכסים במחירים מוזלים בתנאים‬
‫של עודף היצע‪ ,‬מכרו או הילוו דגן למשפחות נזקקות‪ ,‬רכשו‬
‫עבודה בשכר נמוך ‪ ...‬וקנו את הנכס הנדיר מכל‪ ,‬משמע‬
‫קרקע‪ ,‬בתנאים שהם עצמם קבעו‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫הנביאים‬
‫הנביאים היו הראשונים שהזדהו עם המנושלים‬
‫• אך לא ברור על מה בדיוק הם מתלוננים‬
‫• לתפיסתם‪ ,‬נישול נבע משחיתות מערכת המשפט‬
‫• תרופתם למצב הייתה בקריאתם למשפט וצדקה‬
‫משמע‪ ,‬הם ציפו שמערכת המשפט (הפועלת בדיעבד)‬
‫תגן על המנושלים‬
‫• ָדן ִדין עָ נִ י וְאֶ ְביֹון‪ ,‬אָ ז טֹוב; הֲ לֹוא ִהיא הַ ַדעַ ת אֹׁ ִתי‪ ,‬נְ אֻ ם ה'‬
‫(ירמיה)‬
‫‪24‬‬
‫הבחנה מושגית‪' :‬צדק' מול 'צדק חברתי'‬
‫א‪' .‬צדק' = העדר אפליה (יישום כללי המשחק במשפט‬
‫'כאילו' כולם שווים)‬
‫ב‪' .‬צדק חברתי' (בעולם ללא שוויון) מאופיין ב‪:‬‬
‫(א) התרסה כלפי החזקים בחברה כאילו יש פגם מוסרי‬
‫בעושרם;‬
‫(ב) תביעה למחויבות מוסדות החברה לחלשים =‬
‫להעדפה מתקנת (על אף פגיעה בעקרון הצדק!)‬
‫‪25‬‬
‫הבחנה מושגית‪' :‬צדק' מול 'צדק חברתי'‬
‫א‪' .‬צדק' = העדר אפליה (יישום כללי המשחק במשפט‬
‫'כאילו' כולם שווים)‬
‫ב‪' .‬צדק חברתי' (בעולם ללא שוויון) מאופיין ב‪:‬‬
‫(א) התרסה כלפי החזקים בחברה כאילו יש פגם מוסרי‬
‫בעושרם;‬
‫(ב) תביעה למחויבות מוסדות החברה לחלשים =‬
‫להעדפה מתקנת (על אף פגיעה בעקרון הצדק!)‬
‫‪26‬‬
‫הבחנה מושגית‪' :‬צדק' מול 'צדק חברתי'‬
‫א‪' .‬צדק' = העדר אפליה (יישום כללי המשחק במשפט‬
‫'כאילו' כולם שווים)‬
‫ב‪' .‬צדק חברתי' (בעולם ללא שוויון) מאופיין ב‪:‬‬
‫(א) התרסה כלפי החזקים בחברה כאילו יש פגם מוסרי‬
‫בעושרם;‬
‫(ב) תביעה למחויבות מוסדות החברה לחלשים =‬
‫להעדפה מתקנת (על אף פגיעה בעקרון הצדק!)‬
‫‪27‬‬
‫הבחנה מושגית‪' :‬צדק חברתי' מול 'שוויוניות'‬
‫ג‪' .‬שוויוניות' (=כל בני האדם נבראו שווים) מאופיינת ב‪:‬‬
‫(א) השוויון כאידיאל רחוק‬
‫(ב) תכנית פעולה לקידום שוויון באמצעות שינוי כללי‬
‫המשחק מראש (חקיקה)‬
‫(ג) הבנת מקור הפערים בחברה והכרה במגבלות‬
‫שמונעות הגשמת אוטופיה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫הנביאים‪ ,‬צדק חברתי‪ ,‬שוויוניות‪ ,‬ובראשית מז‬
‫הנביאים קראו לצדק חברתי‪ .‬אך התריסו ללא הבנת הסיבות‬
‫העמוקות לנישול‪ .‬הם עיינו את כוחות השוק‪ .‬ומכאן סתמיות‬
‫קריאתם למשפט וצדקה‪.‬‬
‫בניגוד לכך‪ ,‬מאחורי הנספח בבראשית מז‪ ,‬מסתתרת תפיסה‬
‫מתוחכמת על המקור הכלכלי של אי‪-‬שוויון; ללא הטלת דופי‬
‫במערכת המשפט (‪ --‬הנישול 'כשר אבל מסריח')‪.‬‬
‫אני מציע לראות בסיפור ביטוי לקפיצת מדרגה בתפיסה‬
‫החברתית‪ .‬זהו סיפור על מקור אי השוויון בחברה‪ ,‬כחלק‬
‫מניסיון הגותי לזהות את הקושי בהשגת האידיאל של שוויון‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫הנביאים‪ ,‬צדק חברתי‪ ,‬שוויוניות‪ ,‬ובראשית מז‬
‫הנביאים קראו לצדק חברתי‪ .‬אך התריסו ללא הבנת הסיבות‬
‫העמוקות לנישול‪ .‬הם עיינו את כוחות השוק‪ .‬ומכאן סתמיות‬
‫קריאתם למשפט וצדקה‪.‬‬
‫בניגוד לכך‪ ,‬מאחורי הנספח בבראשית מז‪ ,‬מסתתרת תפיסה‬
‫מתוחכמת על המקור הכלכלי של אי‪-‬שוויון; ללא הטלת דופי‬
‫במערכת המשפט (‪ --‬הנישול 'כשר אבל מסריח')‪.‬‬
‫אני מציע לראות בסיפור ביטוי לקפיצת מדרגה בתפיסה‬
‫החברתית‪ .‬זהו סיפור על מקור אי השוויון בחברה‪ ,‬כחלק‬
‫מניסיון הגותי לזהות את הקושי בהשגת האידיאל של שוויון‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫הנביאים‪ ,‬צדק חברתי‪ ,‬שוויוניות‪ ,‬ובראשית מז‬
‫הנביאים קראו לצדק חברתי‪ .‬אך התריסו ללא הבנת הסיבות‬
‫העמוקות לנישול‪ .‬הם עיינו את כוחות השוק‪ .‬ומכאן סתמיות‬
‫קריאתם למשפט וצדקה‪.‬‬
‫בניגוד לכך‪ ,‬מאחורי הנספח בבראשית מז‪ ,‬מסתתרת תפיסה‬
‫מתוחכמת על המקור הכלכלי של אי‪-‬שוויון; ללא הטלת דופי‬
‫במערכת המשפט (‪ --‬הנישול 'כשר אבל מסריח')‪.‬‬
‫אני מציע לראות בסיפור ביטוי לקפיצת מדרגה בתפיסה‬
‫החברתית‪ .‬זהו סיפור על מקור אי השוויון בחברה‪ ,‬כחלק‬
‫מניסיון הגותי לזהות את הקושי בהשגת האידיאל של שוויון‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫חלק ג‪ :‬השערה על נסיבות חיבור הנספח‬
‫‪32‬‬
‫ההקשר היסטורי של נספח בבראשית מז‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫יוסף בן מתתיהו‪ :‬הסיפור מתייחס לתקופת ההיקסוס‬
‫(מאה ‪ 16‬לפנה"ס)‬
‫בנימין מזר‪ :‬חובר בהר אפרים במאה ‪ 11-12‬לפנה"ס‬
‫וון ראד‪ :‬מכלול סיפורי יוסף חובר כחלק מספרות חכמה‪,‬‬
‫לתכלית חינוכית בתקופת הנאורות של שלמה המלך‬
‫דונלד רדפורד (אגיפטולוג‪ :)1968 ,‬סיפורי יוסף אינם‬
‫מעידים על הכרת מצרים‪ .‬פרי הדמיון‪ .‬חוברו במאה ‪5-6‬‬
‫במחקר הנוכחי‪ :‬סיפורי יוסף חוברו בגלות בבל; הקרקע‬
‫במצרים עובדה בידי אריסים כבר מראשית האלף ה‪3-‬‬
‫ולהזכירכם‪ :‬הנספח מאוחר למכלול סיפורי יוסף‬
‫‪33‬‬
‫ההקשר היסטורי של נספח בבראשית מז‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫יוסף בן מתתיהו‪ :‬הסיפור מתייחס לתקופת ההיקסוס‬
‫(מאה ‪ 16‬לפנה"ס)‬
‫בנימין מזר‪ :‬חובר בהר אפרים במאה ‪ 11-12‬לפנה"ס‬
‫וון ראד‪ :‬מכלול סיפורי יוסף חובר כחלק מספרות חכמה‪,‬‬
‫לתכלית חינוכית בתקופת הנאורות של שלמה המלך‬
‫דונלד רדפורד (אגיפטולוג‪ :)1968 ,‬סיפורי יוסף אינם‬
‫מעידים על הכרת מצרים‪ .‬פרי הדמיון‪ .‬חוברו במאה ‪5-6‬‬
‫במחקר הנוכחי‪ :‬סיפורי יוסף חוברו בגלות בבל; הקרקע‬
‫במצרים עובדה בידי אריסים כבר מראשית האלף ה‪3-‬‬
‫ולהזכירכם‪ :‬הנספח מאוחר למכלול סיפורי יוסף‬
‫‪34‬‬
‫נחמיה ה‪ :‬הרפורמה הכלכלית של נחמיה‬
‫ֹׁתינּו‬
‫ּובנ ֵּ‬
‫ו ְַת ִהי צַ ע ֲַקת הָ עָ ם ּונְ ֵּשיהֶ ם גְ דֹולָ ה ‪ְ ...‬ויֵּש אֲ ֶשר אֹׁ ְמ ִרים‪ :‬בָ נֵּינּו ְ‬
‫אֲ נ ְַחנּו ַר ִבים [=נותנים כריבית] וְנִ ְקחָ ה ָדגָן וְנ ֹׁאכְ לָ ה וְנִ ְחיֶה‪ְ .‬ויֵׁש אֲ ֶׁשר‬
‫ֹתינּו ּוכְ ָּר ֵמינּו ּובָּ ֵתינּו אֲ נ ְַחנּו עֹ ְר ִּבים [=ממשכנים]‬
‫אֹ ְמ ִּרים‪ְ :‬שד ֵ‬
‫וְנִ ְקחָ ה ָדגָן בָ ָרעָ ב‪ְ .‬ויֵּש אֲ ֶשר אֹׁ ְמ ִרים‪ :‬לָ וִינּו כֶסֶ ף ְל ִמ ַדת [=מס] הַ ֶמלֶ ְך‪,‬‬
‫ֵיהם בָּ נֵינּו; ו ְִּהנֵה‬
‫ְשד ֵֹּׁתינּו ּוכְ ָר ֵּמינּו‪ .‬וְעַ ָּתה‪ ,‬כִּ ְב ַשר אַ ֵחינּו ְב ָּש ֵרנּו‪ ,‬כִּ ְבנ ֶ‬
‫ּושד ֵֹּׁתינּו ּוכְ ָר ֵּמינּו‬
‫ֹתינּו לַ עֲ בָּ ִּדים ‪ְ ...‬‬
‫אֲ נ ְַחנּו כ ְֹב ִּׁשים אֶ ת בָּ נֵינּו וְאֶ ת ְבנ ֵ‬
‫לַ אֲ חֵּ ִרים‪ .‬וַיִ חַ ר ִלי ְמאֹׁ ד כַאֲ ֶשר ָש ַמ ְע ִתי אֶ ת ַזע ֲָק ָתם‪...‬וַיִ ָמלֵּ ְך ִל ִבי עָ לַ י‪,‬‬
‫וָאָ ִריבָ ה אֶ ת הַ חֹׁ ִרים וְאֶ ת הַ ְסגָנִים‪ ,‬וָאֹׁ ְמ ָרה לָ הֶ ם‪ַ :‬מ ָשא ִאיש ְבאָ ִחיו‬
‫אַ ֶתם (נ ִֹׁשים); וָאֶ ֵּתן עֲלֵּ יהֶ ם‪ְ ,‬ק ִהלָ ה גְ דֹולָ ה‪ .‬וָאֹׁ ְמ ָרה לָ הֶ ם‪ ... :‬ל ֹׁא טֹוב‬
‫הַ ָדבָ ר אֲ ֶשר אַ ֶתם עֹׁ ִשים; הֲ לֹוא ְבי ְִראַ ת אֱ ֹלהֵּ ינּו ֵּתלֵּ כּו ‪ ;...‬נַעַ זְ בָ ה נָא‬
‫ֵּיתיהֶ ם‬
‫אֶ ת הַ ַמ ָשא הַ זֶ ה‪ .‬הָ ִשיבּו נָא לָ הֶ ם כְ הַ יֹום ְשד ֵֹּׁתיהֶ ם כ ְַר ֵּמיהֶ ם ז ֵּ‬
‫ּומאַ ת הַ כֶסֶ ף וְהַ ָדגָן הַ ִתירֹוש וְהַ יִ צְ הָ ר אֲ ֶשר אַ ֶתם נ ִֹׁשים‬
‫ּובָ ֵּתיהֶ ם; ְ‬
‫בָ הֶ ם‪ ... .‬וָאַ ְש ִביעֵּ ם לַ עֲשֹות כ ַָדבָ ר הַ זֶ ה‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫תגובת נחמיה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בהשפעת הרפורמה של סולון?‬
‫אינו מתבסס על חוקי התורה‬
‫פתרונו‪ :‬הנושים 'מסכימים' לשמיטת החובות‪,‬‬
‫לשחרור העבדים ולהחזרת האדמות שהופקעו‪.‬‬
‫פתרון אד‪-‬הוק‪ ,‬חד פעמי‬
‫‪36‬‬
‫דמיון בתיאור האירועים‪ :‬נחמיה ה ובראשית מז‬
‫• התרוששות כתהליך רב שלבי‬
‫• כוחות השוק ולא עוולות משפטיים‬
‫• התמשכות המצב (התפילה בנחמיה ט)‪:‬‬
‫ִהנֵּה אֲ נ ְַחנּו הַ יֹום‪ ,‬עֲבָ ִדים; ְו ָּהאָּ ֶרץ אֲ ֶשר נ ַָת ָתה‬
‫ֹׁתינּו‪ ,‬לֶ אֱ כֹׁל אֶ ת ִפ ְריָּה וְאֶ ת טּובָ ּה – ִהנֵּה אֲ נ ְַחנּו‬
‫לַ אֲ ב ֵּ‬
‫ּותבּואָ ָתּה ַמ ְרבָ ה לַ ְמלָ כִ ים אֲ ֶשר נ ַָת ָתה‬
‫עֲבָ ִדים עָ לֶ יה; ְ‬
‫ֹׁאותינּו; וְעַ ל גְ וִּיֹ ֵתנּו מ ְֹׁש ִלים‪ּ ,‬ו ִּב ְב ֶה ְמ ֵתנּו‬
‫עָ לֵּ ינּו ְבחַ ט ֵּ‬
‫ּובצָ ָרה גְ דֹׁלָ ה אֲ נ ְָחנּו‪.‬‬
‫כִ ְרצֹונָם‪ְ ,‬‬
‫• נדרשת רפורמה‬
‫‪37‬‬
‫דמיון בתיאור האירועים‪ :‬נחמיה ה ובראשית מז‬
‫• התרוששות כתהליך רב שלבי‬
‫• כוחות השוק ולא עוולות משפטיים‬
‫התמשכות המצב (התפילה בנחמיה ט)‪:‬‬
‫ִהנֵּה אֲ נ ְַחנּו הַ יֹום‪ ,‬עֲבָ ִדים; ְו ָּהאָּ ֶרץ אֲ ֶשר נ ַָת ָתה‬
‫ֹׁתינּו‪ ,‬לֶ אֱ כֹׁל אֶ ת ִפ ְריָּה וְאֶ ת טּובָ ּה – ִהנֵּה אֲ נ ְַחנּו‬
‫לַ אֲ ב ֵּ‬
‫ּותבּואָ ָתּה ַמ ְרבָ ה לַ ְמלָ כִ ים אֲ ֶשר נ ַָת ָתה‬
‫עֲבָ ִדים עָ לֶ יה; ְ‬
‫ֹׁאותינּו; וְעַ ל גְ וִּיֹ ֵתנּו מ ְֹׁש ִלים‪ּ ,‬ו ִּב ְב ֶה ְמ ֵתנּו‬
‫עָ לֵּ ינּו ְבחַ ט ֵּ‬
‫ּובצָ ָרה גְ דֹׁלָ ה אֲ נ ְָחנּו‪.‬‬
‫כִ ְרצֹונָם‪ְ ,‬‬
‫נדרשת רפורמה‬
‫‪38‬‬
‫דמיון בתיאור האירועים‪ :‬נחמיה ה ובראשית מז‬
‫• התרוששות כתהליך רב שלבי‬
‫• כוחות השוק ולא עוולות משפטיים‬
‫התמשכות המצב (התפילה בנחמיה ט)‪:‬‬
‫ִהנֵּה אֲ נ ְַחנּו הַ יֹום‪ ,‬עֲבָ ִדים; ְו ָּהאָּ ֶרץ אֲ ֶשר נ ַָת ָתה‬
‫ֹׁתינּו‪ ,‬לֶ אֱ כֹׁל אֶ ת ִפ ְריָּה וְאֶ ת טּובָ ּה – ִהנֵּה אֲ נ ְַחנּו‬
‫לַ אֲ ב ֵּ‬
‫ּותבּואָ ָתּה ַמ ְרבָ ה לַ ְמלָ כִ ים אֲ ֶשר נ ַָת ָתה‬
‫עֲבָ ִדים עָ לֶ יה; ְ‬
‫ֹׁאותינּו; וְעַ ל גְ וִּיֹ ֵתנּו מ ְֹׁש ִלים‪ּ ,‬ו ִּב ְב ֶה ְמ ֵתנּו‬
‫עָ לֵּ ינּו ְבחַ ט ֵּ‬
‫ּובצָ ָרה גְ דֹׁלָ ה אֲ נ ְָחנּו‪.‬‬
‫כִ ְרצֹונָם‪ְ ,‬‬
‫נדרשת רפורמה‬
‫‪39‬‬
‫השערתי‪ :‬קשר משולש ‪--‬‬
‫בראשית מז ‪ +‬נחמיה ה ‪ +‬ויקרא כה‬
‫(א) האירועים שתיאר נחמיה היו הגורם המחולל‬
‫(ב) בהשפעתם נערך חוק היובל (ויקרא כה)‪ ,‬במטרה‬
‫למנוע שישראל תהפוך ל'בית עבדים'‬
‫(ג) בראשית מז הוא משל על מקור אי השוויון שנועד‬
‫לספק את ההיגיון לחוק זה‬
‫‪40‬‬
‫השערתי‪ :‬קשר משולש ‪--‬‬
‫בראשית מז ‪ +‬נחמיה ה ‪ +‬ויקרא כה‬
‫(א) האירועים שתיאר נחמיה היו הגורם המחולל‬
‫(ב) בהשפעתם נערך חוק היובל (ויקרא כה)‪ ,‬במטרה‬
‫למנוע שישראל תהפוך ל'בית עבדים'‬
‫(ג) בראשית מז הוא משל על מקור אי השוויון שנועד‬
‫לספק את ההיגיון לחוק זה‬
‫‪41‬‬
‫השערתי‪ :‬קשר משולש ‪--‬‬
‫בראשית מז ‪ +‬נחמיה ה ‪ +‬ויקרא כה‬
‫(א) האירועים שתיאר נחמיה היו הגורם המחולל‬
‫(ב) בהשפעתם נערך חוק היובל (ויקרא כה)‪ ,‬במטרה‬
‫למנוע שישראל תהפוך ל'בית עבדים'‬
‫(ג) המשל בבראשית מז על מקור אי השוויון נועד‬
‫לספק את ההיגיון לחוק זה‬
‫‪42‬‬
‫חוק היובל משקף מהפכה בתפיסת החברתית‪:‬‬
‫סיכום החוקים הכלכליים בתורה ומתן פתרון‬
‫חקיקתי שיימנע הפיכת ישראל לבית עבדים‬
‫הגבלה מושכלת (?) של כוחות השוק‪.‬‬
‫א‪ .‬ניסיון לעכב התרוששות איכרים במהלך שנות‬
‫היובל‪:‬‬
‫‪ .1‬גאולת קרקע שנמכרה בתנאי לחץ;‬
‫‪ .2‬סיוע למי שכבר אין בידו רכוש‪ ,‬אך נותר חופשי;‬
‫‪ .3‬סיוע למי ששועבד בשל חוב‪.‬‬
‫ב‪ .‬השבת הקרקע לבית האב המקורי בשנת היובל‬
‫גאולת‬
‫ריבית‪ ,,‬גאולת‬
‫איסור ריבית‬
‫איןאיסור‬
‫השוק‪ ::‬אין‬
‫ולכוחותהשוק‬
‫להסכמים ולכוחות‬
‫כבוד להסכמים‬
‫ניתןכבוד‬
‫אבל‪ ,,‬ניתן‬
‫אבל‬
‫בפיצוי‪...‬‬
‫כרוכה‬
‫היובל‬
‫שנת‬
‫לפני‬
‫ועבדים‬
‫בפיצוי‪...‬‬
‫כרוכה‬
‫היובל‬
‫שנת‬
‫לפני‬
‫קרקע ועבד‬
‫קרקע‬
‫‪43‬‬
‫חוק היובל משקף מהפכה בתפיסת החברתית‪:‬‬
‫סיכום החוקים הכלכליים בתורה ומתן פתרון‬
‫חקיקתי שיימנע הפיכת ישראל לבית עבדים‬
‫הגבלה מושכלת (?) של כוחות השוק‪.‬‬
‫א‪ .‬ניסיון לעכב התרוששות איכרים במהלך שנות‬
‫היובל‪:‬‬
‫‪ .1‬גאולת קרקע שנמכרה בתנאי לחץ;‬
‫‪ .2‬סיוע למי שכבר אין בידו רכוש‪ ,‬אך נותר חופשי;‬
‫‪ .3‬סיוע למי ששועבד בשל חוב‪.‬‬
‫ב‪ .‬השבת הקרקע לבית האב המקורי בשנת היובל‬
‫גאולת‬
‫ריבית‪ ,,‬גאולת‬
‫איסור ריבית‬
‫איןאיסור‬
‫השוק‪ ::‬אין‬
‫ולכוחותהשוק‬
‫להסכמים ולכוחות‬
‫כבוד להסכמים‬
‫ניתןכבוד‬
‫אבל‪ ,,‬ניתן‬
‫אבל‬
‫בפיצוי‪...‬‬
‫כרוכה‬
‫היובל‬
‫שנת‬
‫לפני‬
‫ועבדים‬
‫בפיצוי‪...‬‬
‫כרוכה‬
‫היובל‬
‫שנת‬
‫לפני‬
‫קרקע ועבד‬
‫קרקע‬
‫‪44‬‬
‫חוק היובל משקף מהפכה בתפיסת החברתית‪:‬‬
‫סיכום החוקים הכלכליים בתורה ומתן פתרון‬
‫חקיקתי שיימנע הפיכת ישראל לבית עבדים‬
‫הגבלה מושכלת (?) של כוחות השוק‪.‬‬
‫א‪ .‬ניסיון לעכב התרוששות איכרים במהלך שנות‬
‫היובל‪:‬‬
‫‪ .1‬גאולת קרקע שנמכרה בתנאי לחץ;‬
‫‪ .2‬סיוע למי שכבר אין בידו רכוש‪ ,‬אך נותר חופשי;‬
‫‪ .3‬סיוע למי ששועבד בשל חוב‪.‬‬
‫ב‪ .‬השבת הקרקע לבית האב המקורי בשנת היובל‬
‫ריבית‪,‬‬
‫השוק‪:‬‬
‫ולכוחות‬
‫להסכמים‬
‫כבוד‬
‫ניתן‬
‫איסורגאולת‬
‫איןריבית‪,‬‬
‫איסור‬
‫השוק‪ :‬אין‬
‫ולכוחות‬
‫להסכמים‬
‫כבוד‬
‫אבל‪,‬ניתן‬
‫אבל‪,‬‬
‫‪45‬‬
‫‪ ...‬כרוכה בפיצוי‪...‬‬
‫היובל‬
‫לפני‬
‫ועבדים‬
‫קרקע‬
‫גאולת‬
‫שנתבפיצוי‬
‫כרוכה‬
‫היובל‬
‫לפני שנת‬
‫ועבד‬
‫קרקע‬
‫חוק היובל משקף מהפכה בתפיסת החברתית‪:‬‬
‫סיכום החוקים הכלכליים בתורה ומתן פתרון‬
‫חקיקתי שיימנע הפיכת ישראל לבית עבדים‬
‫הגבלה מושכלת (?) של כוחות השוק‪.‬‬
‫א‪ .‬ניסיון לעכב התרוששות איכרים במהלך שנות‬
‫היובל‪:‬‬
‫‪ .1‬גאולת קרקע שנמכרה בתנאי לחץ;‬
‫‪ .2‬סיוע למי שכבר אין בידו רכוש‪ ,‬אך נותר חופשי;‬
‫‪ .3‬סיוע למי ששועבד בשל חוב‪.‬‬
‫ב‪ .‬השבת הקרקע לבית האב המקורי בשנת היובל‬
‫ריבית‪,‬‬
‫השוק‪:‬‬
‫ולכוחות‬
‫להסכמים‬
‫כבוד‬
‫ניתן‬
‫איסורגאולת‬
‫איןריבית‪,‬‬
‫איסור‬
‫השוק‪ :‬אין‬
‫ולכוחות‬
‫להסכמים‬
‫כבוד‬
‫אבל‪,‬ניתן‬
‫אבל‪,‬‬
‫‪46‬‬
‫‪ ...‬כרוכה בפיצוי‪...‬‬
‫היובל‬
‫לפני‬
‫ועבדים‬
‫קרקע‬
‫גאולת‬
‫שנתבפיצוי‬
‫כרוכה‬
‫היובל‬
‫לפני שנת‬
‫ועבד‬
‫קרקע‬
‫המבנה החברתי הראוי לפי ויקרא כה‪ :‬שלושה חידושים‬
‫אזרחים (בני העם)‬
‫(א) ביטול‬
‫מעמד העבדות‬
‫בין בני ישראל‬
‫גרים (=זרים)‬
‫עבדים‬
‫זרים‬
‫עבדים‬
‫מישראל‬
‫וְכִ י יָמּוְך אָ ִחיָך ִע ָמְך‪ ,‬וְנִ ְמכַר לָ ְך – ל ֹׁא ַת ֲעבֹׁד בֹו ֲעב ַֹׁדת‬
‫תֹושב‪ ,‬י ְִהיֶה ִע ָמְך ‪...‬‬
‫עָ בֶ ד‪ .‬כְ ָשכִ יר כְ ָ‬
‫‪47‬‬
‫המבנה החברתי הראוי לפי ויקרא כה‪ :‬שלושה חידושים‬
‫(ב) חקיקה כלכלית‬
‫להבטחת‬
‫שוויון‪-‬בקירוב בין‬
‫האזרחים‬
‫אזרחים (בני העם)‬
‫(א) ביטול‬
‫מעמד העבדות‬
‫בין בני ישראל‬
‫גרים (=זרים)‬
‫עבדים‬
‫זרים‬
‫עבדים‬
‫מישראל‬
‫א‪ .‬ניסיון למתן את תהליך ההתרוששות במהלך שנות היובל‪.‬‬
‫ב‪ .‬כל בית אב ישוב למצבו הראשוני בנחלה המשפחתית‬
‫בשנת היובל‬
‫‪48‬‬
‫המבנה החברתי הראוי לפי ויקרא כה‪ :‬שלושה חידושים‬
‫(ב) חקיקה כלכלית‬
‫להבטחת‬
‫שוויון‪-‬בקירוב בין‬
‫האזרחים‬
‫(א) ביטול‬
‫מעמד העבדות‬
‫בין בני ישראל‬
‫אזרחים (בני העם)‬
‫גרים (=זרים)‬
‫(ג) השוואת המעמד‬
‫החוקי של הגר‬
‫(=נוכרי תושב קבע)‬
‫לזה של האזרח‬
‫עבדים‬
‫זרים‬
‫עבדים‬
‫מישראל‬
‫ִמ ְשפַ ט אֶ חָ ד י ְִהיֶה לָ כֶם‪ַ :‬כגֵּר כָאֶ זְ ָרח י ְִהיֶה‬
‫ת לֹו [=לגר] כָּמֹוָך (ויקרא יט‪)34 :‬‬
‫וְאָּ ַה ְב ָּ‬
‫(ויקרא כד)‬
‫‪49‬‬
‫ברייתא (ספרא‪ ,‬ירושלמי)‬
‫"וְאָּ ַה ְב ָּת ְל ֵרעֲ ָך כָּמֹוָך" (ויקרא יט ‪– )18‬‬
‫רבי עקיבא אומר‪ :‬זהו כלל גדול בתורה‪.‬‬
‫תֹולדֹת אָּ ָּדם" (בראשית ה ‪)1‬‬
‫בן עזאי אומר‪" :‬זֶה ֵספֶ ר ְ‬
‫–‬
‫זה כלל גדול מזה‪.‬‬
‫ֹלהים אָ ָדם‪,‬‬
‫תֹולדֹׁת אָ ָדם‪ְ :‬ביֹום ְבר ֹׁא אֱ ִ‬
‫זֶה סֵּ פֶ ר ְ‬
‫ֹלהים עָּ ָּשה אֹ תֹו‪ָ .‬זכָר ּונְ ֵּקבָ ה ְב ָראָ ם; ‪...‬‬
‫ִּב ְדמּות אֱ ִּ‬
‫ּומאַ ת ָשנָה‪ ,‬וַיֹולֶ ד ִּב ְדמּותֹו‬
‫ֹלשים ְ‬
‫ַוי ְִחי אָ ָדם ְש ִ‬
‫כְ צַ ְלמֹו; וַיִ ְק ָרא אֶ ת ְשמֹו ֵּשת‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫תודה‬
‫‪51‬‬