Transcript מוטיבציה פנימית

‫שילוב תחומי עניין של תלמידים‬
‫בהוראת ביולוגיה‬
‫מרכזת ההשתלמות‪ :‬גלית חגי‬
‫הקדמה‬
‫במחקר שנערך בקרב תלמידי תיכון‪ ,‬מצאנו כי יש פער גדול (‪ )50%‬בין השאלות שמעניינות את‬
‫התלמידים בשלושה נושאים שנלמדים בביולוגיה‪ ,‬לבין תוכנית הלימודים באותם נושאים‪.‬‬
‫במחקר המשך לגבי אותו נושא מצאנו‪ ,‬כי חלק גדול משאלות התלמידים (כ‪ )21%-‬נענות על ידי‬
‫המורים למרות שאין הכרח ללמדם על פי תוכנית הלימודים‪.‬‬
‫אנו מאמינים‪ ,‬והדבר נתמך בספרות המדעית‪ ,‬כי תלמיד מתעניין יותר ילמד טוב יותר והישגיו‬
‫יהיו גבוהים יותר‪ .‬איסוף מראש של השאלות המעניינות את התלמידים והוראה מבוססת עניין‬
‫המתייחסת ברצינות לשאלות ומצליחה לשלבם במקום הכרונולוגי הראוי של תוכנית הלימודים‪,‬‬
‫עשויה להגביר את רמת העניין והמוטיבציה ללמידת מדעים בקרב תלמידי תיכון‪.‬‬
‫אנו מזמינים אתכם להשתתף בהשתלמות מורים שתיערך במחלקה להכשרת מורים בטכניון‪.‬‬
‫במהלך ההשתלמות נלמד רקע תיאורטי המתייחס לעניין‪ ,‬רלוונטיות והחשיבות שבהתייחסות‬
‫ל"קול התלמיד"‪ .‬נציג את ממצאי המחקר‪ ,‬נתרגל הוראה מבוססת עניין וניישם שיטה שתוכל‬
‫לעזור למורים לאתר את מה שתלמידיהם מעוניינים לדעת ולשלב את תחומי העניין הללו בתוך‬
‫מה שהמורה רוצה ללמד ובתוך התכנים שצריך ללמד על פי תוכנית הלימודים לבגרות‪.‬‬
‫אנו מאמינים שמורים שיהיו מודעים לפער וילַמדו תוך שהם מנסים לצמצמו‪ ,‬יתרמו למוטיבציה‬
‫של התלמידים ללמידת מדע ולרמת העניין שלהם בנושאים הנלמדים ויקדמו את המקצוע‬
‫המדעי כרלוונטי ומתחדש‪.‬‬
‫תוכנית המפגשים‬
‫מפגש ‪ :1‬מוטיבציה ועניין בהוראת המדעים והפער בין תחומי העניין של תלמידים‬
‫לנושאים שמופיעים תוכנית הלימודים‪.‬‬
‫מפגש ‪ :2‬שיטות לזיהוי ואיתור תחומי עניין של תלמידים‪.‬‬
‫מפגש ‪ :3‬איתור תחומי עניין של תלמידים דרך אתרים מקוונים (הרצאת אורח)‪.‬‬
‫מפגש ‪ :4‬דרישות תכנית הלימודים בביולוגיה והוראה מבוססת עניין‪.‬‬
‫מפגש ‪( :5‬מפגש מקוון) שאילת שאלות בהוראה – תיאוריה מול מעשה‪.‬‬
‫מפגש ‪ :6‬שאלות תלמידים‬
‫מפגש ‪( :7‬מפגש מקוון) שילוב תחומי עניין של תלמידים בתוכנית הלימודים‪.‬‬
‫מפגש ‪( :8‬מפגש מקוון) השוואה בין שאלות תלמידים לתוכנית הלימודים בביולוגיה‪.‬‬
‫מפגש ‪ :9‬שילוב תחומי עניין של תלמידים בתוכנית הלימודים ‪ +‬השוואה לתוכנית‬
‫הלימודים דרך שעורים לדוגמה‪.‬‬
‫מפגש ‪ :10‬הצגת מחקר לזיהוי תחומי עניין של תלמידים ושילובם בתוכנית הלימודים ‪+‬‬
‫מודל להוראה מבוססת עניין‪.‬‬
‫מפגש ‪ :11-13‬דווח והערכה של יישום המודל ‪ -‬הוראה מבוססת עניין‪.‬‬
‫מפגש ‪ :14‬סיכום ההשתלמות ומשוב‪.‬‬
‫בדיקת המודל לאור הניסיונות מהשטח‪ ,‬תיקונו ותיקופו‪.‬‬
‫אחוז הניגשים לבגרות במדעים בשנים האחרונות לפי שנת סיום‬
‫‪2008 2009‬‬
‫‪2006 2007‬‬
‫‪2004 2005‬‬
‫‪2002 2003‬‬
‫שנה‬
‫• הנתונים כוללים‪ :‬פיסיקה‪ ,‬כימיה וביולוגיה‬
‫• חשוב לציין שיש חפיפה גדולה בין התחומים כי תלמידים רבים ניגשים‬
‫לשניים מבין המקצועות במקביל‬
‫סה"כ‬
‫אחוז הבוחרים‬
‫‪..‬‬
‫‪31.50‬‬
‫‪31.00‬‬
‫‪30.50‬‬
‫‪30.00‬‬
‫‪29.50‬‬
‫‪29.00‬‬
‫‪28.50‬‬
‫‪28.00‬‬
‫‪2000 2001‬‬
‫הניגשים לבגרות במדעים לפי שנת סיום ומגדר‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫שנים‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫אחוז הניגשים לבגרות מתוך‬
‫הסה"כ‬
‫‪70.00‬‬
‫‪60.00‬‬
‫‪50.00‬‬
‫‪40.00‬‬
‫‪30.00‬‬
‫‪20.00‬‬
‫‪10.00‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪2001‬‬
‫בנות‬
‫בנים‬
‫אחוז הניגשים לבגרות במדעים השונים‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫שנה‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫אחוז הניגשים לבגרות‬
‫‪16.00‬‬
‫‪14.00‬‬
‫‪12.00‬‬
‫‪10.00‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪0.00‬‬
‫כימיה‬
‫ביולוגיה‬
‫פיסיקה‬
‫יחס הציבור למדע וטכנולוגיה‬
‫יש הסכמה רחבה לגבי החשיבות של מדע‬
‫וטכנולוגיה בישראל (‪.)96%‬‬
‫כאשר אנשים נשאלים על מקצוע מועדף לילדם‪,‬‬
‫המקצועות המועדפים מבין ‪ 13‬אופציות הם‬
‫מהנדסים‪ ,‬רופאים ומדענים‪.‬‬
‫מפגש ‪ :1‬הכרות והצגת ההשתלמות‪.‬‬
‫מוטיבציה ועניין בהוראת המדעים והפער בין תחומי העניין של‬
‫תלמידים לנושאים שמופיעים תוכנית הלימודים ‪ -‬רקע‬
‫תיאורטי‪.‬‬
‫(מהי מוטיבציה‪ ,‬מוטיבציה פנימית וחיצונית‪ ,‬מה גורם למוטיבציה‬
‫פנימית אצל ילדים‪ ,‬מהו עניין‪ ,‬עניין אמוציונאלי ועניין קוגניטיבי‪,‬‬
‫עניין אישי ועניין תלוי מצב‪ ,‬מה מרגישים הנוכחים בנושא ומה‬
‫מדווח בספרות על הפער בין הנושאים שמעניינים תלמידים‬
‫לנושאים שנלמדים בביולוגיה )‪.‬‬
‫מהי מוטיבציה?‬
‫(מבחר הגדרות)‬
‫• הסיבה או הסיבות לעיסוק בהתנהגות מסוימת‪.‬‬
‫• מצב פנימי או תנאים שיוצרים התנהגות מסוימת או נותנים‬
‫לה כיוון‪.‬‬
‫• תחושה או רצון שמעוררים ומכוונים התנהגות מכוונת‬
‫מטרה‪.‬‬
‫• ההשפעה של צרכים ורצונות על האינטנסיביות והכיוון של‬
‫התנהגות‪.‬‬
‫מוטיבציה היא מושג מפתח בתהליך הלמידה‪ ,‬ובעלת‬
‫השפעה מכרעת לא רק על הישגיו של התלמיד אלא גם על‬
‫טיב הלמידה שלו ועל ערכיו )ניסן‪.)2006 ,‬‬
‫נהוג להתייחס לשני סוגי הנעות (מוטיבציות)‪ :‬מוטיבציה‬
‫חיצונית ופנימית‪.‬‬
‫מוטיבציה פנימית וחיצונית‬
‫‪ ‬מוטיבציה חיצונית מתייחסת לעשייה של‬
‫משהו כדי להגיע לתוצאה נפרדת‪ ,‬למשל‬
‫הצלחה בבחינה‪ ,‬התחמקות מעונש‪ ,‬קבלה‬
‫חברתית )‪(Vallerand et al., 1992‬‬
‫‪ ‬מוטיבציה פנימית מתייחסת לעשייה של משהו‬
‫שלא לשם השגת תוצאה נפרדת מעבר להנאה‬
‫שבפעילות )‪(Ryan & Deci, 2000‬‬
‫(מובן שאין מדובר במצב דיכוטומי אלא ברצף)‬
‫למידה מתוך מוטיבציה חיצונית היא לימוד המכוון להשיג‬
‫תוצאות שהן מעבר ללימוד עצמו‪ ,‬כמו תגמולים חומריים או‬
‫יוקרה חברתית‪ .‬הלומד מתוך מוטיבציה חיצונית מתייחס‬
‫ללימוד כאמצעי להשגת תוצאות שהקשר בינן לבין חומר‬
‫הלימוד אינו ישיר‪ .‬הלומד מתוך מוטיבציה פנימית‪ ,‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬רואה בלימוד תכלית לעצמה‪ .‬סוג המוטיבציה של‬
‫התלמיד ישפיע על טיב הלמידה‪ .‬לימוד מתוך עניין בתוכן או‬
‫מתוך הרצון לדעת אותו ולשלוט בו נובע מתוך מוטיבציה‬
‫פנימית‬
‫(‪ ,Hidi, 1990 ,Ryan & Deci, 2000 ,Vallerand et al., 1992‬ניסן‪.)2006 ,‬‬
‫‪ 4‬סוגים של מוטיבציות‬
‫חיובי‬
‫"אני באמת לא‬
‫רוצה לכתוב את‬
‫הדוח הזה"‬
‫"כתוב את‬
‫הדוח הזה או‬
‫שתפוטר"‬
‫שלילי‬
‫מוטיבציה רחוק מהמטרה‬
‫מישהו רוצה שתעשה זאת‬
‫"אני באמת‬
‫רוצה לכתוב את‬
‫הדוח הזה"‬
‫"כתוב את‬
‫הדוח הזה‬
‫ותקבל בונוס"‬
‫חיצוני‬
‫פנימי‬
‫אתה רוצה לעשות זאת‬
‫מוטיבציה לקראת מטרה‬
‫‪ ‬שני סוגי המוטיבציה יכולים להביא ללמידה‬
‫משמעותית (אבל)‬
‫‪ ‬למידה מתוך מוטיבציה פנימית מאופיינת בהישגים‬
‫גבוהים יותר ובהנאה רבה יותר מן הלימוד (כנראה‬
‫דרך מנגנון של הפניית תשומת לב)‬
‫באלו נסיבות מתרחשת למידה מתוך‬
‫מוטיווציה פנימית?‬
‫תלמידים מונעים פנימית ללמידה כאשר‪:‬‬
‫• הם מתייחסים לתוצאות הלמידה שלהם כפרמטר שהם יכולים לשלוט‬
‫בו (למשל את כמות המאמץ שהשקיעו)‪.‬‬
‫• הם מאמינים שהם יכולים להשפיע על כיבוש היעדים שלהם על ידי‬
‫מה שהם עושים (ושהתוצאות לא נקבעו מראש באופן עיוור)‪.‬‬
‫• מעוניינים להתמחות בנושא ולא רק לשנן את הלמידה שלו כדי להשיג‬
‫תוצאות טובות‪.‬‬
‫• שמים לב שהרעיון של פרסים וציונים נעדר מהמודל של מוטיבציה‬
‫פנימית ושרעיון התגמול הוא גורם חיצוני‪.‬‬
‫• הם חדורי עניין‪ ,‬כישרון‪ ,‬סקרנות‪ ,‬זיקה‪ ,‬אוטונומיה‬
‫ובחזרה לקרקע המציאות‪:‬‬
‫• בבית הספר מוטיבציה פנימית הולכת ונחלשת ככל‬
‫שמתקדמים בגיל‬
‫)‪.(Ryan & Deci, 2000‬‬
‫• מרבית הלמידה בבית הספר בנויה על מוטיבציה חיצונית‬
‫ואת רכישת הידע היא לעיתים נדירות נהנה לעשות בשביל‬
‫התועלת האישית שלו‬
‫)‪.(Csikszentmihalyi & Hermanson, 1995‬‬
‫תיאורית ההגדרה העצמית‬
‫‪ ‬אני לומדת למבחן כי אחרת ההורים שלי יהרגו אותי‬
‫‪ ‬אני לומדת למבחן כי אשנא את עצמי אם אכשל‬
‫‪ ‬אני לומדת למבחן כדי להתקבל לטכניון‪ .,‬זה החלום שלי‬
‫מאז גיל ‪.6‬‬
‫מיון על פי ‪Vallerand et al. 1992‬‬
‫מוטיבציה‬
‫חוסר מוטיבציה‬
‫פנימית‬
‫להשיג‬
‫הנאה אינטלקטואלית‬
‫חקר וגילוי‬
‫סקרנות‬
‫למידה ופתרון בעיות‬
‫לדעת‬
‫חיצונית‬
‫לחוות‬
‫מהו עניין?‬
‫‪ ‬עניין הוא סוג של מוטיבציה פנימית‬
‫)‪.(Ryan and Deci 2000‬‬
‫‪ ‬עניין‪ :‬נכונות להשקיע אנרגיה במערך אחד של גירויים ולא‬
‫באחר‬
‫)‪.(Csikszentmihalyi and Hermanson 1995‬‬
‫‪ ‬עניין הוא מניע חזק‪ ,‬השונה מגורמים מוטיבציוניים אחרים‬
‫בכך שהוא תלוי תוכן‬
‫)‪.(Krapp 2002‬‬
‫‪ ‬עניין מתייחס לרגש של משיכה לדבר המעניין‪ .‬יכולים‬
‫להיות הבדלים בעצמת הרגש וביציבות הרגש‪ .‬נראה שעניין‬
‫"אמוציונאלי" הוא רגש חזק יותר של משיכה בהשוואה‬
‫ל"קוגניטיבי"‪ ,‬ושעניין "אישי" (‪ )interest‬חזק מעניין‬
‫ה"סביבתי" (‪)interestingness‬‬
‫)‪.(Beck et al, 1995‬‬
‫עניין‪ :‬אישי או תלוי מצב‬
‫‪ ‬עניין אישי‬
‫‪ ‬תכונה של האדם‬
‫‪ ‬מניע חזק‪ ,‬תלוי תוכן‬
‫‪ ‬קבוע לאורך תקופה ארוכה‬
‫‪ ‬עניין תלוי‪-‬מצב (סביבתי)‬
‫‪ ‬תכונה של המצב‪/‬הטקסט‪/‬התוכן‪/‬הפעילות‪/‬הקשר וכו'‬
‫‪ ‬אינו קבוע‪ ,‬אך יכול להפוך לעניין אישי‬
‫עניין "אישי" (‪ )interest‬שיש לאדם בדבר מסוים‪ ,‬חזק מהעניין‬
‫ה"סביבתי" (‪ )interestingness‬שהוא חלק מהתכונות של האובייקט‬
‫המעניין‪ .‬העניין האישי נובע מהבדלים בין אישיים ("מה שמעניין אותי‬
‫לא בהכרח מעניין אותך") והוא משפיע על מידת העניין שאנו משליכים‬
‫על האובייקט או המשימה ("זה אובייקט מעניין"‪" ,‬זאת משימה לא‬
‫מעניינת")‪ .‬למרות שהמוקד של העניין האישי הוא האדם ומוקד העניין‬
‫הסביבתי הוא הסביבה‪ ,‬האינטראקציה בין אדם וסביבה היא האספקט‬
‫המכריע של שניהם (‪ .)Hidi, 1990‬מידת העניין‪ ,‬לכן‪ ,‬נגזרת משילוב‬
‫בין מאפייני הלומד ובין מרכיבי האובייקט הנלמד ‪1986; Renninger,‬‬
‫‪2000) .(Hidi & Baird,‬‬
‫עניין קוגניטיבי עשוי לצמוח אם יש ללומד ידע קודם בנושא‪.‬‬
‫בהקשר זה חשובה מידת הידע הקודם‪ :‬צריך שיהיה לקורא ידע‬
‫קודם שאינו רב מדי עד כדי היכרות קרובה מדיי עם הנושא‪ ,‬אבל‬
‫מצד שני גם לא מועט מדי‪ ,‬ובוודאי לא טוב שיהיה היעדר מוחלט‬
‫של ידע קודם‪.‬‬
‫עניין אמוציונאלי מתעורר‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר לאירועים יש‬
‫השפעה רגשית מידית‪ .‬אלימות ומין‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ייחשבו למעניינים‪,‬‬
‫מפני שיש להם השפעה על רגשות הקורא‪ ,‬וכך גם סיפור היוצר‬
‫תחושה של חוויה אצל הקורא‬
‫)‪.(Beck, et al, 1995‬‬
‫למרכיב העניין השפעה רבה על תהליכי למידה‪ .‬בני אדם‪,‬‬
‫מבוגרים וילדים‪ ,‬עובדים קשה יותר ולומדים יותר בשעה‬
‫שדברים מעניינים אותם מאשר בשעה שהם עוסקים‬
‫בדברים שבהם אין להם עניין‬
‫(‪.)Hidi, 1990‬‬
‫נמצא קשר חיובי בין מידת העניין של התלמיד לבין‬
‫המוכנות שלו ללמידה‬
‫(;‪.(Schiefele, 1998, Hidi, 1990‬‬
‫רק לעיתים רחוקות תלמידים לומדים מתוך עניין בבית הספר‬
‫ולעיתים קרובות‪ ,‬הם מאבדים עניין במהלך הלמידה‬
‫‪(Renzel,‬‬
‫)‪ .1998‬פועל יוצא מכך הוא‪ ,‬שהם אינם פתוחים ללמוד ואינם‬
‫ממצים את מלוא הפוטנציאל‬
‫שלהם (‪.(Blumenfeld et al, 1991‬‬
‫פער בין נושאי העניין של‬
‫התלמידים לתוכנית הלימודים‬
‫"קיים פער בין התכנים המוכתבים על ידי תוכנית הלימודים לבין‬
‫שאלות המעסיקות את התלמידים"‬
‫(‪.),Jenkins & Nelson, 2005 Deci, 1992,Baram-Tsabari et al., 2006‬‬
‫תלמיד שוודי ציין ש''הבעיה עם לימודי מדע בבית הספר היא שהם‬
‫מספקים תשובות לא מעניינות לשאלות שמעולם לא שאלנו"‬
‫(‪.)Osborne, 2006‬‬
‫"פער זה יוצר לעיתים תחושה של למידה מתוך הכרח ולא מתוך‬
‫עניין ומוטיבציה" )‪.(Gardner, 1991‬‬
‫מחקר לזיהוי תחומי העניין של התלמידים באמצעות שאלותיהם‬
‫נעשה בקרב ‪ 343‬תלמידים‪ ,‬מתמחים ושאינם מתמחים בביולוגיה‬
‫מכיתות י'‪,‬יא'‪,‬יב'‪ .‬בדרך זו נאספו ‪ 563‬שאלות בשלושה נושאים‬
‫ביולוגיים‪ .‬השאלות שנאספו הושוו לתכנים הנדרשים בתוכנית‬
‫הלימודים‪ .‬מהתוצאות עולה שכ‪ 50%-‬מהשאלות שהעלו התלמידים‬
‫אינן זוכות להתייחסות בתוכנית הלימודים‪.‬‬
‫מתוך הנושאים שהעלו התלמידים ואינם מופיעים בתוכנית‬
‫הלימודים‪ ,‬ציינו המורים שהשתתפו במחקר כי הם מתייחסים לכ‪-‬‬
‫‪ 50%‬מהשאלות במהלך הוראתם הרגילה גם אם אינן עולות‬
‫בכיתה‪.‬‬
‫ממוצע בין ‪ 7‬מורים שמלמדים ביולוגיה בתיכון מראה‬
‫שבפועל מורים מלמדים עוד ‪ 21%‬משאלות התלמידים‪,‬‬
‫למרות שאינם מופיעות בסילבוס‪.‬‬
‫המורים‪ ,‬על פי דיווחיהם מתייחסים לחומר הלימוד הזה‪,‬‬
‫לא בגלל שאיתרו תחומי עניין של תלמידים מראש‪ ,‬אלא‬
‫בגלל שזה "אקטואלי"‪" ,‬הופיע בחדשות"‪" ,‬חשוב לעתיד"‪,‬‬
‫"תלמידים תמיד שואלים"‪" ,‬הופיע בספר הלימוד" וסיבות‬
‫נוספות‪.‬‬
‫"עד לאחרונה התעלמו או הפחיתו חוקרים מערך קולו של‬
‫התלמיד כמקור מידע‪ .‬הלומד קיבל יחס של אובייקט מחקר‬
‫ולא של בעל דעה שיכול לתרום באופן מושכל להחלטה מה‬
‫ֵ‬
‫יילמד בתכניות הלימוד הבית ספריות"‪.‬‬
‫(‪.)Jenkins & Nelson, 2005‬‬
‫"התייחסות לקולו של התלמיד עשויה להגביר את ההתנהלות‬
‫הלימודית הנובעת ממוטיבציה פנימית‪ ,‬מתוך עניין‪ ,‬בהוספת‬
‫דעת ומתוך תחושה של שליטה ויצירה‪ .‬התנהלות כזו תפתח‬
‫מרכיבים כמו העמקה‪ ,‬ביקורתיות‪ ,‬סקרנות ויצירתיות ותצמיח‬
‫תפיסת חיים המכוונת לפיתוח וביטוי‬
‫עצמי" (ניסן‪.)2006 ,‬‬
‫ערוב התלמידים בהחלטות לגבי חייהם‪ ,‬ובכלל זה במה שהם‬
‫רוצים לדעת‪ ,‬אפשרית מן הבחינה המעשית וחשובה מבחינה‬
‫מוסרית וחינוכית‬
‫)‪.(Davie & Galloway, 1996‬‬
‫• האם אנחנו מקדישים מחשבה מספקת למה מעניין‬
‫את התלמידים?‬
‫• האם אנחנו צריכים לקחת בחשבון בהוראה מה‬
‫מעניין את התלמידים או ללמד מה שחשוב לדעתנו?‬
‫לבית ‪ -‬איסוף שאלות תלמידים לגבי מה היו רוצים‬
‫ללמוד בנושא מסוים שכרגע נלמד בכיתה‪.‬‬
‫חלקו דפים ריקים לתלמידים של הנושא שאותו אתם‬
‫מלמדים כרגע‪ .‬בקשו אותם לרשום את כל השאלות‬
‫שהיו רוצים לדעת בנושא‪.‬‬
‫הביאו את רשימת השאלות למפגש הבא משוכפל‬
‫כמספר המשתתפים‪.‬‬
‫סיכום מפגש ‪ :1‬מוטיבציה ועניין בהוראת המדעים והפער‬
‫בין תחומי העניין של תלמידים לנושאים שמופיעים‬
‫תוכנית הלימודים ‪ -‬רקע תיאורטי‪.‬‬
‫(מהי מוטיבציה‪ ,‬מוטיבציה פנימית וחיצונית‪ ,‬מה גורם‬
‫למוטיבציה פנימית אצל ילדים‪ ,‬מהו עניין‪ ,‬עניין אמוציונאלי‬
‫ועניין קוגניטיבי‪ ,‬עניין אישי ועניין תלוי מצב‪ ,‬מה מרגישים‬
‫המשתתפים בנושא ומה מדווח בספרות על הפער בין‬
‫הנושאים שמעניינים תלמידים לנושאים שנלמדים‬
‫בביולוגיה)‪.‬‬