Transcript כ"ט + ל` 1-24 – נישואי יעקב ללאה ורחל

‫כ"ט ‪ +‬ל' ‪– 1-24‬‬
‫נישואי יעקב ללאה ורחל‬
‫מדוע לבן קרוי לבן?‬
‫מה ליבן? מה הלבין?‬
‫מה שרף כברזל מלובן?‬
‫גבריאל דנטה רוזטי‬
‫יעקב מגיע לחרן‬
‫‪ ‬קראו פס' ‪ – 1-9‬היכן פוגש יעקב את הרועים מחרן?‬
‫‪ ‬לצד הבאר – חפירה מעשה ידי אדם ממנו שואבים מי תהום לעת צורך‬
‫‪ ‬לשם מה יש אבן גדולה על פי הבאר?‬
‫‪ ‬להגן על נקיון המים וכדי שלא כל אחד יוכל לשאוב מהם‬
‫‪ ‬הרש"ר מציין כי מנהג בני ארם היה שונה ממקומות אחרים‪ ,‬שנהגו לכסות את הבאר בכיסוי‬
‫קל שיהיה נוח לכל אחד להזיזו‪ ,‬משום שהם לא נתנו אמון זה בזה‪.‬‬
‫‪ ‬מה מברר יעקב עם הרועים?‬
‫‪ ‬אם הם מכירים את לבן‪ ,‬בן אחיו של סבו‪.‬‬
‫‪ ‬אם הוא מצוי בטוב‬
‫‪ ‬איזה מידע מוסרים לו הרועים?‬
‫‪ ‬לבן מצוי בטוב‬
‫‪ ‬בתו רחל מגיעה בעודם מדברים‬
‫‪ ‬מה מנסה יעקב לעשות בזרזו את הרועים להשקות ולהמשיך לנצל את היום‬
‫לרעייה?‬
‫‪ ‬אולי לפגוש את רחל לבדו‬
‫‪ ‬אך הרועים לא מסכימים שכן הם מורגלים לחכות לכל הרועים כדי לגלול =‬
‫לגלגל יחד את האבן מעל הבאר בשל כובדה‪.‬‬
‫המפגש עם רחל לצד הבאר‬
‫‪‬‬
‫מה עושה יעקב‬
‫בראותו את רחל?‬
‫‪" ‬ויבך" – על שום מה?‬
‫‪ ‬אומר רש"י‪:‬‬
‫‪ ‬ראה ברוח הקודש שלא יגיעו יחד‬
‫מגולל לבדו את‬
‫‪‬‬
‫לקבורה‬
‫האבן מעל פי הבאר‬
‫‪ ‬הצטער על שבא בידים ריקות‪ ,‬ללא‬
‫ומשקה את צאנה‬
‫מתנות‪.‬‬
‫שד"ל מציין שיתר הרועים‬
‫לא מחו שהגיעה אחרונה‬
‫‪ ‬הרש"ר אומר שהתרגש מקרבתה לא‬
‫והושקתה ראשונה משום‬
‫מבחינה מינית אלא מבחינה משפחתית‬
‫שחששו מכוחו‬
‫כי זה זמן רב שלא היתה לצידו נפש‬
‫‪ ‬מה אפשר לו לעשות כן?‬
‫קרובה בשל נדודיו‪.‬‬
‫‪ ‬ככל הנראה ההתעוררות שחש בראותו‬
‫את רחל (ואת צאן אביה‪ )....‬גרמה לכוחו ‪ ‬קראו פס' ‪ – 12‬מה מספר יעקב לרחל?‬
‫וגבורתו לצאת מגדר הרגיל‬
‫‪ ‬שהוא קרוב משפחתה‪ ,‬בן דודתה‬
‫‪ ‬שתי התגובות האחרות של יעקב‬
‫מעוררות תמיהה –‬
‫‪" ‬וישק" – האם ראוי מעשה זה?‬
‫‪ ‬אומר הרמב"ן רחל טרם הגיעה לגיל בשלות‬
‫ועל כן נשק לה על ראשה או כתפה כבן‬
‫משפחה‪.‬‬
‫‪ ‬לשון נופל על לשון – "וישק‪.....‬וישק"‬
‫‪ ‬באר משולה במקורות מסוימים לאישה‪ .‬מדוע?‬
‫‪ ‬המים והאישה הם מקור החיים‬
‫‪ ‬ההנאה משתיית מים צוננים מבארו של אדם‬
‫דומה לאהבתו המיוחדת של איש לאשתו‬
‫‪ ‬הבאר היא גם מקום מפגש לזיווגם של רבים‬
‫מאבותינו – אליעזר מוצא את רבקה עבור יצחק‪,‬‬
‫עודד ישראלי ‪ -‬גן צמחי התנך‬
‫יעקב מוצא את רחל ומשה את ציפורה‪.‬‬
‫‪ ‬בכל אחד מהמפגשים הבאר הדגישה תכונה מסוימת של אחד מבני הזוג‬
‫שהביאה לזיווג‪ .‬מה הודגש בסיפורינו?‬
‫‪ ‬מידת האהבה והתעוררות הגבורה שחש יעקב בראותו את רחל‪.‬‬
‫‪ ‬אולם לבאר בסיפורנו יש מאפיין מיוחד – האבן הכבדה שעל פיה‪ .‬מה היא‬
‫מסמלת?‬
‫‪ ‬מחסום‪ ,‬שיהיה צורך במאמץ רב כדי להסירו‪ ,‬בדרך אל קשר האהבה‪.‬‬
‫‪ ‬אלחנן סמט טוען כי גם שלושת העדרים הרובצים לצד הבאר החסומה הם‬
‫רמז לשלוש מניעות שיהיו בדרכו של יעקב בדרך למימוש אהבתו לרחל‪.‬‬
‫‪http://www.daat.ac.il/daat/tanach/samet2/2-2.htm‬‬
‫‪ ‬רחל רצה ומספרת לאביה ובשומעו כי יעקב הגיע‪ ,‬לבן מגיע בריצה‪,‬‬
‫מקבלו בחיבה ומביאו לביתו‬
‫‪ ‬מה מספר יעקב ללבן?‬
‫‪" ‬את כל הדברים האלה" – מה פירוש?‬
‫‪ ‬על כל מעשה הברכה והבכורה‬
‫‪ ‬על החלטת הוריו לשולחו לחרן‬
‫‪ ‬על יציאתו מבית הוריו כשרק בגדיו לעורו‬
‫‪ ‬קראו פס' ‪ – 14‬מהי תגובת לבן?‬
‫‪ ‬אתה עצמי ובשרי – קרובי אתה‪ .‬מה הוא רומז בכך?‬
‫‪ ‬שהוא מוזמן להשאר‬
‫‪ ‬אכן יעקב נשאר חודש ימים‪ .‬קראו פס' ‪ – 15‬מה עשה בזמן זה?‬
‫‪ ‬עבד‬
‫‪ ‬אחרי חודש ימים שואל לבן בתמיהה – האם אתה אחי שתעבוד בלא‬
‫משכורת? מה תרצה בתמורה לעבודתך?‬
‫רחל ולאה‬
‫‪ ‬קראו פס' ‪ – 15-16‬מה ידוע לנו על רחל ולאה?‬
‫‪ ‬בנות לבן‬
‫‪ ‬לאה הבכירה ורחל הצעירה‬
‫‪ ‬עיני לאה רכות –‬
‫‪ ‬עיניה היו פגיעות‬
‫‪ ‬עיניה היו נאות ועדינות‬
‫‪ ‬ורחל היתה יפה‬
‫מאגר אימג'בנק ‪GettyImages /‬‬
‫‪ ‬איזו ו' זו?‬
‫‪ ‬ו' הניגוד – התורה מוצאת דרך יפה לומר שבניגוד ללאה שרק עיניה היו יפות‪ ,‬רחל היתה כולה יפה‪.‬‬
‫‪ ‬יעקב מאוהב ברחל והוא מבקש לשאת אותה לאישה תמורת שכר עבודה של שבע שנים‪.‬‬
‫‪ ‬שימו לב שזו יוזמה של יעקב!‬
‫‪ ‬הביטוי "ברחל בתך הקטנה" הוא ביטוי שעד היום משתמשים בו כדי להבהיר שמוכנים‬
‫לעשות משהו בתנאים ברורים ומפורשים‪.‬‬
‫‪ ‬למה? כי גם יעקב ביקש להעמיד דברים על דיוקם‪.‬‬
‫‪ ‬אמר רש"י (בעקבות מדרש רבה)‪" :‬ברחל בתך הקטנה" – כל הסימנים הללו למה? לפי שיודע‬
‫בו שהוא רמאי‪ ,‬אמר לו‪" :‬אעבדך ברחל"‪ .‬ושמא תאמר‪ :‬רחל אחרת מן השוק? תלמוד לומר‪:‬‬
‫"בתך"‪ .‬ושמא תאמר‪ :‬אחליף ללאה שמה ואקרא שמה רחל? תלמוד לומר‪" :‬הקטנה"‪ .‬ואף על‬
‫פי כן לא הועיל לו‪ ,‬שהרי רימהו‪".‬‬
‫‪ ‬לבן מסכים ואומר כי מעדיף לתת אותה לו מלאיש אחר‪.‬‬
‫"והיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה"‬
‫‪ ‬יעקב עובד ברעיית צאן עבור רחל את שבע השנים אך חש שהם כימים אחדים‬
‫בשל אהבתו הרבה אליה‪.‬‬
‫‪ ‬איזה גבר רומנטי!‬
‫‪ ‬אחרי תקופת העבודה יעקב פונה בזירוז אל לבן ומבקשו לקבל את אשתו‪.‬‬
‫‪ ‬ביאה – קיום יחסי מין‪ ,‬דרך לקדש אישה‪.‬‬
‫‪ ‬מדוע הוא מכנה אותה אשתו?‬
‫‪ ‬משום שמילא את תנאי האירוסין והגיע זמנו לשאתה‪.‬‬
‫‪ ‬אך שימו לב שהוא אינו קורא לה בשמה! האם ברור למי כוונתו?‬
‫‪ ‬לבן נענה לבקשה ועורך משתה בערב‪.‬‬
‫‪ ‬אך אבוי! את מי הוא מחתן ליעקב?‬
‫‪ ‬את לאה‬
‫‪ ‬לבן נתן לבתו את זלפה שפחתו כשפחה‪.‬‬
‫‪ ‬לבתו דווקא כדי שהיא תשלוט בה ולא יעקב‪.‬‬
‫נישואי יעקב ורחל ??!!‬
‫‪ ‬קראו פס' ‪ – 24-25‬האם יעקב ידע שהוא נושא את לאה לאישה?‬
‫בססו על הכתוב‪.‬‬
‫‪ ‬לא‪ .‬בבוקר ראה שזוהי לאה – "והנה" – לשון הפתעה‪.‬‬
‫‪ ‬כיצד יתכן שלא ידע?‬
‫‪ ‬רש"י‪" :‬אבל בלילה לא היתה לאה‪ ,‬לפי שמסר יעקב‬
‫לרחל סימנים‪ ,‬וכשראתה רחל שמכניסין לו לאה אמרה עכשיו‬
‫תכלם (תבויש) אחותי‪ ,‬עמדה ומסרה לה אותן סימנים"‬
‫‪ ‬דויד גרוסמן‪" :‬ואולי‪ ...‬יעקב מבחין מיד כי לאה היא‪ .‬לרגע הוא רוצה להתפרץ‬
‫בזעם מהאוהל‪...‬אבל אז הוא וראה את עליבות ישיבתה‪..‬את עיניה הרכות‬
‫מבכי‪ .‬כל ישותה אומרת שהיא יודעת שאינה רצויה‪ .‬שהיא רק כלי משחק‬
‫במאבק‪...‬היא יודעת שאת‪...‬ליל כלולותיה‪ ,‬היא תבלה בתרמית‪..‬תקבל ברכה‬
‫לא לה‪...‬ויתכן שדווקא בגלל העליבות‪...‬מתעורר משהו ביעקב – זכרון כאוב‬
‫של עצמו‪ ,‬כילד הפחות אהוב על אביו‪ .‬הילד שהיה אנוס להעמיד פני אחיו‬
‫כדי לזכות בברכה ובאהבה‪...‬אולי יעקב חש לפתע עד כמה הוא ולאה דומים‬
‫זה לזו‪...‬ומאמץ אותה ללבו"‬
‫אבל פן‬
‫‪ ‬התורה אינה מספרת לנו מה אמר יעקב ללאה מכשגילה את ההחלפה‪,‬‬
‫אך מספרת שפנה בכעס ללבן שעמו עשה את העסקה – "למה‬
‫רימיתני?"‬
‫‪ ‬מהו הארמז בדבריו אלו?‬
‫‪ ‬דברי יצחק לעשו‪" :‬בא אחיך במרמה"‬
‫כל הלילה היתה עושה עצמה כרחל‪ ,‬כיון שעמד בבקר "והנה היא לאה"‪,‬‬
‫אמר לה‪ :‬בת הרמאי! למה רמית אותי?! אמרה לו‪ :‬ואתה למה רמית‬
‫אביך?! כשאמר לך (בראשית כ"ז)‪" :‬האתה זה בני עשו?" אמרת לו‬
‫"אנכי עשו בכורך"‪ ,‬ואתה אומר‪" :‬למה רמיתני"?! ואביך לא אמר‬
‫עליך "בא אחיך במרמה"? (תנחומא הישן‪ ,‬ויצא י"א)‬
‫‪ ‬מה טוען בעל המדרש בשיחה אותו הוסיף בין לאה ויעקב?‬
‫‪ ‬כעת יעקב הוא עיוור כאביו ונענש על ידי ה' מידה כנגד מידה על שרימה‬
‫את אביו והחליף את אחיו – כעת הוא רומה ואשתו האהובה הוחלפה‬
‫באחותה‪.‬‬
‫תשובת לבן‬
‫‪ ‬קראו פס' ‪ – 26-27‬מהי תשובת לבן?‬
‫‪ ‬לא נהוג לתת את הצעירה לפני הבכורה‬
‫‪ ‬למה רומז לבן ביודעין או שלא ביודעין בדבריו אלו?‬
‫‪ ‬להחלפתו של יעקב הצעיר בעשו הבכור‬
‫‪ o‬פרש ר' אליעזר אשכנזי‪" :‬אמנם במקומכם אולי ייעשו דברים כאלה‪ ,‬שמקדימים‬
‫צעיר לבכור‪ ,‬נוטלים מזה ונותנים לזה‪ ,‬קוראים לצעיר בשם בכור – אך "לא יעשה‬
‫כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה"‪.‬‬
‫‪ ‬אם תקיים את שבעת ימי המשתה לכבוד לאה ותתחייב לעבוד שבע שנים‬
‫נוספות תוכל לקבל גם את הצעירה‬
‫‪ ‬מדוע כתוב "ונתנה" ברבים?‬
‫‪ ‬הרמב"ן מפרש – "והנכון בעיני כי דיבר לבן בעורמה‪ .‬אמר ליעקב‪" :‬לא יעשה כן‬
‫במקומנו"‪ ,‬כי לא יניחוני אנשי המקום לעשות כן‪ ,‬כי נבלה היא אצלם‪ ,‬אבל תמלא‬
‫שבוע זאת וניתן לך אני וכל אנשי המקום גם את זאת‪ ,‬שכולנו נסכים בדבר‪ ,‬ונעשה‬
‫לך כבוד ומשתה כאשר עשינו בראשונה"‬
‫‪ ‬על מי בעצם מטיל לבן את האשמה למרמה?‬
‫‪ ‬על הקהילה – הוא רק היה מחויב לקיים את מנהגיה‬
‫" ודבר גדול מלמדנו הרמב"ן בזה‪ .‬אחד מביטויו של הרשע‪ ...‬היא הבריחה מן האחריות האישית‬
‫למעשה שעשה האדם והטלתה על שכם הזולת‪ .‬ואולם אם מעשהו של האדם מעיד על עושהו‪,‬‬
‫ולא יוכל להכחיש שהוא ולא אחר עשהו‪ ,‬הנה המציא לו האדם תשובה טובה לכל מי אשר‬
‫יוכיחהו על פניו ויאמר לו‪ :‬מדוע ככה עשית? הוא רואה עצמו כאנוס‪ ,‬באשר הכלל‪ ,‬הציבור‪ ,‬איזה‬
‫גוף כללי שאליו הוא משתייך – הכריח אותו‪ ,‬כפה אותו לעשות כן‪.‬‬
‫ובזה גם תשובה לא רק לטוענים נגדו‪ ,‬אלא – למה שמסוכן ביותר – גם לו לעצמו‪ ,‬למצפונו‪ .‬כי‬
‫הנה חילק האדם את עצמו לשניים‪ :‬לאני "האישי" שלו‪ ,‬הוא העושה המעשים הטובים‪ ,‬הוא‬
‫החביב‪ ,‬הנעים והנחמד‪ ....‬ולאני השני ‪ -‬הבורג במכונה הציבורית הגדולה; תהא זו המדינה אשר‬
‫הוא רק אחד מפקידיה ומשרתיה‪ ,‬הצבא אשר הוא אחד מחייליו האלמונים‪( ... ,‬הכיתה אשר אני‬
‫רק אחד מתלמידיה – תוספת שלי) ומה לכם כי תצעקו אליו‪ .‬הן הוא באופן אישי ודאי לא היה‬
‫עושה הנבלה הזו‪ ,‬ולהיפך‪ ,‬ודאי היה גומל צדקות בכל עת‪ ,‬אך הוא כחלק‪ ,‬כאבר קטן באותו גוף‬
‫אלמוני עצום מוכרח לעשות את המוטל עליו – ולא בו תלוי הקולר‪.‬‬
‫התנהגות זו – המסוכנת כל כך – מפני שכאמור לא רק כלפי חוץ אלא גם כלפי עצמו "הסתדר"‬
‫האדם‪ ,‬ומפני ששום דבר לא ניתן לתיקון‪ ,‬באשר האחראי הוא תמיד איזה גוף אנונימי מופשט‬
‫שאין לתובעו לדין (הכלל‪ ,‬המדינה‪ ,‬הציבור‪...)...‬וכנגד זה לימדונו חז"ל‪ :‬אין שליח לדבר עבירה‬
‫לחייב שולחו‪ .‬אתה אחראי למעשיך‪ ,‬לא הארגון ולא הציבור ולא מישהו מאחוריך‪ ,‬ולא חלק אחר‬
‫ממך המשתייך לאותו כלל הם האחראים‪ ,‬אלא אתה כל כולך‪ ,‬אתה בעצמך ובכל ישותך‪ ,‬אתה‬
‫במעשיך הטובים ואתה במעשיך הרעים‪.‬‬
‫נחמה ליבוביץ'‬
‫‪ ‬האם לבן הוא רמאי?‬
‫‪ ‬יש כאן רמז שפעל בשם ה'‪ ,‬אך עשה זאת לא ביודעין‪ .‬ביודעין – פעל במרמה וברשעות‪.‬‬
‫נישואי יעקב ורחל!!!‬
‫‪ ‬יעקב מקבל את ההצעה‬
‫‪ ‬גם רחל מקבלת שפחה – את בלהה‬
‫‪ ‬יעקב נושא את רחל ועובד עבורה עוד שבע שנים נוספות‪.‬‬
‫‪http://mikravideo.cet.ac.il/movieDetails.aspx?nItemID=138&nSection=1‬‬
‫‪ ‬מה כוונת הכתוב "ויאהב גם את רחל מלאה"?‬
‫‪ ‬רמב"ן‪:‬‬
‫"הזכיר הכתוב שגם אהב רחל יותר מלאה‪ ,‬והטעם‪ ,‬בעבור כי הטבע לאהוב יותר‬
‫האשה אשר ידע האדם בראשונה"‬
‫‪ ‬הרש"ר‪" :‬הרי שאהב גם את לאה‪ ,‬ולא זכר לה את מעשה אביה‪...‬דומה אפוא‪ ,‬שלאה‪ ,‬לא‬
‫פחות מיעקב‪ ,‬היתה קרבן לרמאות אביה"‬
‫‪ ‬קראו פס' ‪ – 31‬האם צודק הרש"ר?‬
‫‪ ‬לא – לאה שנואה – אומר הרמב"ן‬
‫– "הנה לאה רמתה באחותה גם‬
‫ביעקב‪....‬היה לה להגיד או לרמוז כי היא לאה"‬
‫‪ ‬כן – שנאה היא מושג יחסי ‪ -‬לאה פחות אהובה = שנואה – אומר‬
‫הרד"ק – "כי שתים נשים שהאחת אהובה מאד תקרא השניה שנואה כנגדה"‬
‫אבל פן‬
‫לידת בני יעקב ולאה‬
‫‪ ‬מדוע ה' פותח את רחמה של לאה ומשאיר את רחל עקרה?‬
‫‪ ‬משום שלאה שנואה ‪ /‬אהובה פחות‬
‫‪ ‬שימו לב לפי פסוק זה כל הנשים עקרות בתחילה וה' פוקד אותן‪.‬‬
‫‪ ‬אומר הרש"ר‪" :‬הקב"ה לקח דווקא את העלובה והמדוכאה‪ ,‬ועשה אותה אם הבנים‬
‫לעמו‪...‬באהבת בעלה היא ראתה את מטרתה‪ ,‬ובכל ילד הנולד לה‪ ,‬קוותה לראות נדבך נוסף לבנין‬
‫היסוד של אותה אהבה"‬
‫‪ ‬לאה יולדת ארבעה בנים ומשבצת בשמותיהם את תקוותה‪:‬‬
‫‪ ‬ראובן – "ראה ה' בעניי כי עתה יאהבני אישי"‬
‫‪ ‬שמעון – "כי שמע ה' כי שנואה אנכי"‬
‫‪ ‬לוי – "הפעם ילוה אישי אליי"‬
‫‪ ‬יהודה – הפעם אודה את ה'"‬
‫‪ ‬האם על פי השמות התגשמה תקוותה?‬
‫‪ ‬כן‪ .‬לאט לאט מעמדה התחזק כאישה ובינה ובין יעקב נקשרו קשרי שותפות‬
‫ביתיים‪.‬‬
‫קנאת רחל‬
‫‪ ‬רחל האהובה אך העקרה רואה את אחותה הולדנית ומקנאה בה‬
‫‪ ‬בצערה היא פונה אל יעקב "הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי"‪.‬‬
‫‪ ‬מה היא מצפה מיעקב?‬
‫‪ ‬שיתפלל עליה כאביו‬
‫‪ ‬שיתייחס לצערה‬
‫‪ ‬קרא פרק ל' פס' ‪ - 2‬כיצד מגיב יעקב?‬
‫‪ ‬הוא כועס עליה‪ .‬מדוע?‬
‫‪ ‬הדבר ביד ה' ולא בידו‬
‫‪ ‬אולי התפלל ולא נתקבלה תפילתו‬
‫‪ ‬מדגיש בפניה שלא הוא מנוע מבנים אלא היא‬
‫‪ ‬רחל מחליטה לפעול ונותנת לו את שפחתה בלהה לאה‪ .‬מהו המניע שלה?‬
‫‪" ‬ואבנה גם אנכי ממנה" – הם יהיו אבני הבניין בבניין ביתי ‪ -‬כשרה בנתנה את‬
‫הגר‬
‫‪ ‬אזכה לחנכם כאילו היו שלי‬
‫‪ ‬אזכה בעבור נתינת השפחה לבנים משלי‬
‫לידת בני יעקב ובלהה‬
‫‪ ‬רחל קובעת את שמם של בני בלהה כבניה‪:‬‬
‫‪ ‬דן – "דנני אלוהים וגם שמע בקולי"‬
‫‪ ‬נפתלי – "נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי‪ ,‬גם יכלתי"‬
‫‪ ‬מה מבטאת רחל בשמות?‬
‫‪ ‬ה' עשה בי דין חמור אך כעת שמע לי ונתן לי בן‪ ,‬שאוכל‬
‫לחנכו‪ ,‬גם אם לא ילדתיו‪.‬‬
‫‪ ‬נאבקתי עם אחותי מאבק על מטרות אלוהיות והצלחתי‬
‫לתת את תרומתי לבניין הרוחני של בית יעקב‪.‬‬
‫בני יעקב וזלפה‬
‫‪ ‬על פניו‪ ,‬לאה לא היתה עקרה אלא היתה רק הפסקה‬
‫בילודה‪ ,‬ולכן לא נזקקה לתת את שפחתה ליעקב‬
‫ונסחפה לכך רק מתוך מאבקה עם אחותה‪.‬‬
‫‪ ‬כיצד השמות שנתנה לבנים מעידים על תחושותיה‬
‫המעורבות ביחס למעשה זה?‬
‫‪ ‬גד – "בגד" – בא מזל טוב או בגידה‬
‫‪ ‬אשר – "באשרי כי אשרוני בנות"‬
‫‪ ‬מצד אחד ביאתו של יעקב לאישה אחרת יש בה משום‬
‫בגידה ומצד שני –היא חשה שהגיע מזלה הטוב ושהיא‬
‫מאושרת – שניתן לה אישור בקרב הנשים על הצלחתה‬
‫"הדודאים נתנו ריחם"‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫(שיר השירים ז')‬
‫קראו פס' ‪ -14‬מתי מצא ראובן את הדודאים?‬
‫‪ ‬בימי קציר חיטים – קצת אחרי חג השבועות‬
‫דודאים – צמח הדומה לעגבניות ששורשיו דמויי אדם‪ .‬היו ידועים בריחם‬
‫העדין ותמיד היו שמועות ואגדות בדבר סגולותיו לסייע לפריון והריון ו‪/‬או‬
‫להוסיף תאווה לנשים‪.‬‬
‫רחל מבקשת מאחותה שתתן לה מהדודאים שמצא בנה‬
‫מה מלמדת תגובת לאה על היחסים בין האחיות?‬
‫‪ ‬תחרות –‬
‫‪ ‬לאה מתרעמת על רחל – האם לא מספיק שלקחת את אישי?‬
‫‪ ‬רחל מוכנה "למכור" לה לילה עם יעקב תמורת הדודאים‬
‫‪ ‬האם יעקב חי דרך קבע עם רחל או שהיה מחליף – לילה עם זו ולילה‬
‫עם זו?‬
‫בני יעקב ולאה ‪ -‬השביעייה‬
‫‪ ‬לאה יוצאת לקראת יעקב ומספרת לו שיבוא אליה (פיזית ומינית) כי‬
‫"שכרה" אותו ללילה תמורת דודאים‪.‬‬
‫‪ ‬רד"ק מפרש שעשתה זאת כדי לא לצער את רחל ולהוציאו מביתה אחרי‬
‫שיכנס לשם‪.‬‬
‫‪ ‬למרות שויתרה על פרי התאווה לאה נכנסת להריון‪.‬‬
‫‪ ‬מדוע בנה החמישי קרוי יששכר?‬
‫‪ ‬משום שלאה חשה שקיבלה שכר מה' על כך שנתנה שפחתה לבעלה‬
‫‪ ‬יש כאן רמז לכך שלא היתה בטוחה שעשתה אז את המעשה הנכון‬
‫‪ ‬מדוע בנה השישי קרוי זבולון ולמה היא מקווה בלידתו?‬
‫‪ ‬ה' נתן לה זבד – מתנה‪ ,‬מתן טוב‬
‫‪ ‬מקווה שכעת יעקב יזבלנה = יראה בה ביתו העיקרי‬
‫‪ ‬זבול = בית מפואר‬
‫‪ ‬לסיום – השביעית – הבת דינה ‪ -‬יש המפרשים שהיתה תאומה לזבולון‪.‬‬
‫‪ ‬אין לדינה מדרש שם‬
‫ומה עם רחל??!!‬
‫עקרה ‪ /‬רחל המשוררת‬
‫בן לו היה לי ילד קטן‪.‬‬
‫שחור תלתלים ונבון‪.‬‬
‫לאחוז בידו ולפסוע לאט‬
‫בשבילי הגן‪.‬‬
‫ילד קטן‪.‬‬
‫אורי אקרא לו‪ ,‬אורי שלי!‬
‫רך וצלול הוא השם הקצר‪.‬‬
‫רסיס נהרה‪.‬‬
‫לילדי השחרחר אורי אקרא!‬
‫עוד אתמרמר כרחל האם‪.‬‬
‫עוד אתפלל כחנה בשלה‪.‬‬
‫עוד אחכה לו‬
‫עוד אחכה‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=EeKJPzeLW6U&feature=related‬‬
‫‪ ‬אחרי שנים ארוכות‪ ,‬רחל‪ ,‬אהבתו‬
‫הראשונה של יעקב‪ ,‬שלא זכתה‬
‫להיות אם בניו‪ ,‬סוף סוף זוכה‬
‫למבוקשה‬
‫‪ ‬ה' זוכר את רחל ונענה לתפילותיה‬
‫ונותן לה בן‬
‫‪ ‬היא מכנה את בנה יוסף על שום‬
‫‪ ‬תחושתה שה' אסף‪ ,‬העלים‪ ,‬את‬
‫חרפתה = בושתה‪.‬‬
‫‪ ‬תפילתה שיהיה לה בן נוסף‬
‫‪ ‬פרשנים אומרים שהיתה נביאה וידעה‬
‫את מניין הבנים שיהיו ליעקב‬
‫שבטי ישראל ‪ -‬יעקב‬
‫‪ ‬אז מי הם שנים עשר השבטים?‬
‫‪ .1‬ראובן‬
‫‪ .2‬שמעון‬
‫‪ .3‬לוי – לא זוכה לנחלה‬
‫‪ .4‬יהודה‬
‫‪ .5‬דן‬
‫‪ .6‬נפתלי‬
‫‪ .7‬גד‬
‫‪ .8‬אשר‬
‫‪ .9‬יששכר‬
‫‪ .10‬זבולון‬
‫‪ .11‬יוסף – זוכה לשתי נחלות –‬
‫אפרים ומנשה‬
‫‪ .12‬בנימין‬
‫עיבוד על תמונה של שלומית אולצ'יק‬
‫סיכום‬
‫‪ ‬פרקים אלו עוסקים בבניית משפחת יעקב‬
‫‪ ‬קורות יעקב בבית לבן מלמדים כי אכן ה' לא ראה בעין יפה את רמאותו של‬
‫יעקב את אביו ואחיו והוא מענישו מידה כנגד מידה‬
‫‪ ‬רימה את אביו העיוור – הוא היה עיוור לנוכח החלפת אהובתו‬
‫‪ ‬החליף את אחיו – אהובתו הוחלפה באחותה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לבן‪ ,‬אף על פי שהיה רשע ורמאי‪ ,‬היה כלי גם ביד ה' לעונש זה‪.‬‬
‫"יסוריו המרובים של יעקב הם הם שבררהו‪ ,‬הלבינוהו וצרפוהו ועשוהו ל'עבדי‬
‫יעקב וישראל בחירי'" (דעת מקרא‪ ,‬בראשית‪ ,‬עמ' רצ'ט)‬
‫החילוף הוליד את המאבק הגדול שהשפיע שנים רבות קדימה על היחסים בעם‬
‫ישראל – לאה ובניה ורחל ובניה‬
‫יחסיו של יעקב ושתי נשותיו מהווים עד היום מעין דגם ליחסי משפחה – רחל‬
‫מייצגת את האהבה והתשוקה ולאה את הבייתיות והמשפחה‪.‬‬
‫ברכת זקני בית לחם את בועז ביום חתונתו עם רות מבטאים יפה את תפקידן‬
‫המשותף של שתי נשיו של יעקב‪" :‬יִתן ה' אֶ ת הָ ִא ָשה הַ בָ ָאה אֶ ל ביתֶ ָך כְּ ָרחל‬
‫ּוכְּ לָאה אֲ ֶשר בָ נּו ְּשתיהֶ ם אֶ ת בית י ְְִּׂ ָראל"‬
‫ש‪.‬ב‪.‬‬
‫‪ ‬לקרוא ולתת כותרת קצרה לדילוג עד פרק ל"ב‬
‫‪ ‬להכין את פרק ל"ב‬