Transcript פרופ` ראובן לסטר

‫סוגיות משפטיות בניהול אגן הקדרון‬
‫פרופ' ראובן לסטר‪,‬‬
‫יו"ר ועדת ההיגוי לאגן הקדרון‪ /‬ואדי נאר‬
‫ד"ר רובי סייבל‪ ,‬חבר צוות התכנון‬
‫ועו"ד דן לבני‪ ,‬חבר צוות התכנון‬
‫‪ 24‬ינואר ‪2011‬‬
‫סוגיות משפטיות‪:‬מספר אזורים פוליטיים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫כל אזור מנוהל בנפרד‪ :‬שטח פלסטינאי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬מנהל‬
‫אזרחי‪ ,‬צה"ל‪ ,‬מ‪.‬א‪ .‬מגילות ושמורות טבע‪ .‬אין ראיה לכל‬
‫אגן הקדרון‪ ,‬ואין גישה ששמה את הקדרון במרכז‪ .‬המצב‬
‫הפוליטי עוין לשיתוף פעולה‪ ,‬במיוחד שיתוף פעולה‬
‫סביבתי‪.‬‬
‫‪ -JWC‬הדיאלוג היחידי בשנים האחרונות מנוהל ע"י ה‪-‬‬
‫‪ .JWC‬אפילו ה‪ JWC-‬לא נתן עדיפות לקדרון ולא הצליח‬
‫לפתור את בעיית נחל הקדרון‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא מנוהל דיאלוג‬
‫בין נציגי ה‪ JWC-‬ובעלי העניין בקדרון‪ ,‬והמנדט של ה‪-‬‬
‫‪ JWC‬מוגבל לענייני מים וביוב בלבד‪.‬‬
‫דין בינלאומי מול דין ישראלי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אין הכרה בינלאומית לריבונות ישראלית ואין ייצוג‬
‫מקומי ערבי‪/‬בדואי‪.‬‬
‫אין גבולות סופיים וקיים קונפליקט ותחרות במקום‬
‫שיתוף פעולה‪.‬‬
‫היבריד של דינים ( דין ישראלי‪ ,‬בינלאומי‪ ,‬צבאי‪,‬‬
‫ירדני)‪ .‬דין מקומי= "דין ישראלי לייט"‪.‬‬
‫תכנון בשטח ‪ B‬ו‪ C-‬חוסר תכנון ותכנון‬
‫שקיים שם דגש על טווח קצר‬
‫פתרונות זמניים לבעיות מיידיות‪ ,‬פרויקטים להשגת‬
‫רווח כמו טיפול בשפכים ע"י מגילות ו"קו‬
‫קוזניצוב" ללא פתרונות והשלכות לטווח הארוך‪.‬‬
‫חוסר השקעה לטווח הארוך‪ .‬חוסר תקציבים וכח‬
‫אדם במינהל אזרחי‪.‬‬
‫סמכות של צה"ל בשטח אש מול צרכי‬
‫הטבע והציבור‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הרס סביבתי‪ ,‬חוסר טיפול של צה"ל בפיקוח ופינוי‬
‫אשפה‪.‬‬
‫הגבלת גישה למטיילים‪.‬‬
‫חוסר תאום בין תמ"א ‪ 13‬לים המלח‬
‫וסביבתו (המוצע) ותוכנית האב לקדרון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תמ"א ‪ 13‬היא תכנית כוללת לתכנון מחדש של‬
‫אזור ים המלח המערבי לטווח הקצר והבינוני‬
‫לאור השינויים הגיאומורפולוגיים בתשריטים‬
‫השונים באזור‪.‬‬
‫נחל הקדרון הוא אחד מתוך ‪ 26‬נחלים הזורמים‬
‫לים המלח‪ .‬תמ"א ‪ 13‬מתייחסת רק להתנגשות‬
‫בין הנחלים וים המלח‪ ,‬עקב הירידה המתמשכת‬
‫של מפלס הים‪.‬‬
‫זכויות הרש"פ באגן הקדרון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חלקים מאגן היקוות הקדרון נמצאים בשליטה אזרחית של‬
‫הרש"פ‪ .‬הרש"פ לא הכריזה על עצמה כמדינה עצמאית‬
‫אך ישראל הכירה ב‪"-‬זכויות המים הפלסטיניות בגדה‬
‫המערבית" בהסכמי אוסלו‪,‬וכי יש לדון בזכויות אלו‬
‫במסגרת שיחות על מעמד הקבע‪.‬‬
‫נחל הקדרון על יבוליו נחשב אפוא כאגן הקוות בינלאומי‬
‫(‪ )International drainage basin‬ויש לצאת מההנחה כי‬
‫הרש"פ עצמה וכן גורמים בינלאומיים יראו את הרש"פ‬
‫כבעלת חובות וזכויות של מדינה באשר לאגן היקוות‬
‫הקדרון לו היא שותפה‪.‬‬
‫הדין שטח ‪C‬‬
‫‪‬‬
‫באשר לחלק מהאגן הנמצא בשליטה צבאית ישראלית‪,‬‬
‫בעיקר שטח המועצה המקומית מגילות‪ ,‬עמדת ישראל‬
‫היא כי יש ספק אם מדובר בשטח כבוש מאחר ואין מדובר‬
‫בשטח של מדינה אחרת הנמצא תחת כיבוש ישראלי‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬ישראל התחייבה להחיל על השטח את דיני הכיבוש‬
‫ומדינות העולם רואות את יו"ש כשטח כבוש‪ .‬בהתאם‬
‫לדיני הכיבוש‪ ,‬ישראל אינה ריבונית אך חובתה וזכותה‬
‫לנהל את השטח‪ .‬המדינה הכובשת זכאית לנצל אוצרות‬
‫טבע אך בדרך שריבון סביר היה מנצלם ואסור לבצע ניצול‬
‫יתר‪.‬‬
‫מזרח ירושלים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המשפט הישראלי קובע כי מזרח ירושלים היא‬
‫שטח ריבוני ישראלי‪.‬‬
‫עם זאת אין מדינה זרה כלשהיא המכירה בריבונות‬
‫זו‪ .‬רוב המדינות קובעות כי מדובר בשטח כבוש‬
‫שיש להחיל עליו את דיני הכיבוש‪.‬‬
‫עמדת ארה"ב מעורפלת יותר וקובעת רק שמעמד‬
‫מזרח ירושלים לא יכול להיקבע באורח חד צדדי‬
‫על ידי ישראל וצריך להיקבע במו"מ עם‬
‫הפלסטינים‬
‫טיפול בביוב ובמקורות מים על פי‬
‫המשפט הבינלאומי‬
‫► כל עוד אין פגיעה במדינה שלישית‪ ,‬המשפט‬
‫הבינלאומי מאפשר לישראל ולרש"פ להגיע לכל‬
‫הסדר המקובל על הצדדים‪.‬‬
‫► אגן היקוות בינלאומי מוגדר כמערכת של מים עליים‬
‫ומי תהום המשתרעת על פני שתי מדינות או יותר‬
‫אשר בגלל הקשר הפיזי בין מקורות המים הם‬
‫מהווים מערכת מאוחדת ומימי המערכת זורמים‬
‫בדרך כלל למוצא אחד‪.‬‬
‫הכללים המשפטיים הבינלאומיים‬
‫הרלבנטיים לעניין הקדרון‬
‫‪ .1‬מניעת נזק לשכן‬
‫בנוסף להתחייבויות הכלולות בהסכם הביניים‪,‬‬
‫המשפט הבינלאומי המנהגי מטיל חובה על‬
‫מדינות השותפות באגן היקוות בינלאומי למנוע‬
‫נזק למדינה שכנה‪.‬‬
‫‪ .2‬חלוקה "הוגנת" של מקורות המים‪-‬‬
‫המשפט הבינלאומי המנהגי קובע שיש לחלק מים מאגן‬
‫הקוות בינלאומי על בסיס חלוקה הוגנת ( ‪equitable‬‬
‫‪ )utilization‬המביאה בחשבון בין היתר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שימושים קיימים‬
‫שימושים עתידים‬
‫מבנה גיאוגרפי של האגן‬
‫מניעת נזק למדינה שכנה‬
‫גודל האוכלוסייה התלויה במקור המים‬
‫קיום אלטרנטיבות וצרכים חברתיים וכלכליים של המדינות‬
‫‪ .3‬הודעה מראש‬
‫המשפט הבינלאומי המנהגי קובע גם כי יש להודיע מראש‬
‫על כל פעולה העשויה להשפיע על מדינה השותפה באגן‬
‫ההיקוות אך עצם השותפות באגן אינה מעניקה זכות וטו‬
‫למדינה השכנה‬
‫בחינת משפטית של שלוש אפשריות לטיפול‬
‫בביוב‬
‫‪.1‬‬
‫המשך הזרמת ביוב לא מטוהר מירושלים (ומערים‬
‫אחרות) לתוך הקדרון‬
‫ביוב לא מטוהר כנראה זרם בנחל הקדרון בתקופה העותמנית‪,‬‬
‫בתקופת המנדט ובתקופת השלטון הירדני‪ .‬כיום רוב הביוב‬
‫מקורו בשטח מערב ירושלים ובשטח מזרח ירושלים‬
‫שישראל רואה כשטחה הריבוני‪ .‬למרות שהביוב זרם‬
‫בעבר‪ ,‬המשך זרימת הביוב מהוה פגיעה בחובה למנוע‬
‫זיהום מדינה שכנה (שטחים בשליטת הרש"פ ושטחים של‬
‫יו"ש בשליטת ישראל) ועל כן חובה על ישראל לנקוט‬
‫בצעדים למניעת זיהום כזה‪.‬‬
‫‪ .2‬טיפול בביוב והזרמת ביוב מטוהר לנחל‬
‫הקדרון‬
‫בניית מתקן טהור ביוב הינה פעולה סבירה של ממשל‪,‬‬
‫כך שגם לגבי מדינות השוללות ריבונות ישראלית‬
‫על מזרח ירושלים אין מקום להתנגדות אם ישראל‬
‫תזרים מים מטוהרים בנחל קדרון‪ .‬אמנם זה ישנה‬
‫את הסביבה אך סביבת ביוב אינה סביבת טבעית‬
‫שיש לשמרה‪ .‬לאחר השלמת בניית מתקן הטיהור‪,‬‬
‫יכולה להתעורר שאלה לגבי זכות לשימוש במים‬
‫המטוהרים‪ .‬ישראל והרש"פ יצטרכו להגיע להסכם‬
‫על חלוקה הוגנת (‪.)equitable‬‬
‫‪ .3‬העברת הביוב מירושלים מערבית לתוך‬
‫נחל שורק וטיהורו שם‬
‫אם ישראל תטה את זרימת הביוב ממזרח ירושלים‬
‫מערבה ותטהר את המים‪ ,‬הפעולה עלולה להתקבל‬
‫כגזילת מקור מים‪ .‬אילו ניתן היה להפריד פיזית בין ביוב‬
‫מערב ירושלים לביוב שמקורו במזרח העיר‪ ,‬ישראל‬
‫היתה רשאית להטות את המים "המערביים" לתוך נחל‬
‫שורק‪ .‬מאחר ואין אפשרות להפריד בין שתי מערכות‬
‫הביוב‪ ,‬אז ישראל חייבת לטהר את הביוב ולאפשר‬
‫המשך הזרמתו מזרחה בערוץ הקדרון‪ .‬ישראל רשאית‬
‫להשתמש בחלק מהמים המטוהרים האלו ויש לשאוף‬
‫להגיע להסדר עם הרש"פ לגבי איזו חלק מהמים‬
‫המטוהרים מגיעים לישראל ולרש"פ‪.‬‬