Transcript תיקון תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים

‫כנס רשם מחלות תעסוקתיות‪ ,‬פברואר ‪2012‬‬
‫ורדה אדוארדס‪,‬‬
‫מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית‬
‫התקנות מחליפות את התקנות הקיימות כיום ‪ -‬תקנות‬
‫ארגון הפיקוח על העבודה( ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של‬
‫עובדים בגורמים מזיקים)‪ ,‬התשנ"א‪.1990-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ד"ר ליאון נעים ז"ל‪,‬‬
‫חברי ועדת גיהות‪,‬‬
‫אנשי מטה אגף הפיקוח על העבודה‪,‬‬
‫הייעוץ המשפטי במשרד התמ"ת‪ ,‬בכנסת ובמשרד‬
‫המשפטים‪,‬‬
‫כל מי שהגיב‪ ,‬העיר הערות‪ ,‬סייע ותמך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קביעת הדרישות הבסיסיות הנוגעות להפחתת רמת‬
‫הסיכון לחשיפת עובד לגורמים מזיקים במקומות עבודה‪.‬‬
‫דרישות לביצוע ניטור סביבתי (בדיקות סביבתיות‬
‫תעסוקתיות)‪.‬‬
‫קביעת ערכי חשיפה תעסוקתית מירביים חדשים‪.‬‬
‫קביעת רמות סמנים ביולוגיים בניטור ביולוגי של עובדים‬
‫בגורמים מזיקים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קביעת דרישות אחידות שמטרתן הורדת הסיכון לחשיפה‬
‫לגורמים מזיקים בכל מקומות העבודה בהם משתמשים בגורמים‬
‫כאלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הרציונל‪ :‬דרישות כאלה היו קיימות בעבר רק לגבי חומרים שהופיעו‬
‫בתקנות הייחודיות וחשוב להחילן גם על עבודה בחומרים אחרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תרומה לבריאות העובד‪ :‬מניעת חשיפת עובדים לחומרים מזיקים‬
‫ומניעה פגיעה בבריאותם‪.‬‬
‫במקום עבודה‪ ,‬שבו נעשה שימוש בגורם מזיק‪ ,‬יפעל המעביד להורדת‬
‫הסיכון לחשיפה לגורם זה ככל הניתן‪ ,‬לרבות נקיטה באמצעים אלה‪:‬‬
‫(א)יתקין ויקיים אמצעי אוורור‪ ,‬יניקה‪ ,‬ניקוז ופליטה מתאימים ויעילים‪ ,‬או‬
‫כל שיטה אחרת להורדת ריכוז הגורם המזיק‪ ,‬ובצורה שלא תזיק לבריאות‬
‫עובד או לבריאות הציבור;‬
‫(ב)יתקין‪ ,‬ככל הנדרש‪ ,‬על פי כללי המקצוע‪ ,‬מנדפים מתאימים ויעילים‪,‬‬
‫בהם יתבצעו פעולות בגורם מזיק‪ ,‬ויתחזקם כראוי;‬
‫(ג)ידאג לאיסוף וסילוק מיידי של פסולת המכילה גורם מזיק‪ ,‬מתחנות‬
‫העבודה‪ ,‬באופן שלא יגרום למטרד או נזק לבריאות העובד;‬
‫(ד)ידאג לכך שכל עובד בגורם מזיק ישתמש בבגדי עבודה המתאימים‪,‬‬
‫להגנה מפני חשיפה;‬
‫(ה)יקבע מקומות מיוחדים לאכילה ולשתיה‪ ,‬לעישון ולמנוחת העובדים;‬
‫(ו)ידאג לסידורים מיוחדים למצבי חירום‪ ,‬כולל דרכי מילוט‪ ,‬חילוץ ופינוי של‬
‫עובדים‪ ,‬וככל הנדרש על פי כללי המקצוע‪ ,‬מקלחות לשטיפת הגוף‬
‫והעיניים;‬
‫‪ ‬קביעת דרישות מחייבות בביצוע ניטור סביבתי ‪:‬‬
‫א‪ .‬המבצע את הניטור הסביבתי במקום העבודה יהיה בודק מוסמך‬
‫והמעבדה המבצעת את הבדיקות הסביבתיות תהיה מעבדה‬
‫מוסמכת‪.‬‬
‫ב‪ .‬הבדיקות יבוצעו במכשירים מכוילים ובשיטות מקובלות‪ ,‬בליווי‬
‫בקרת איכות מתאימה‪.‬‬
‫תוספת חשובה!!!!!‬
‫ג‪ .‬בטרם ביצוע ניטור סביבתי תעסוקתי יבוצע סקר מקדים במקום‬
‫העבודה שיכלול זיהוי והערכה של הגורמים המזיקים‪ ,‬ועל פיו‬
‫ייתוכננו המדידות‪( .‬הגורמים הנמדדים‪ ,‬מספר הדגימות‪ ,‬זמני דיגום‬
‫וכו')‪.‬‬
‫תרומה ‪ :‬הערכת רמת הסיכון במקומות עבודה על פי סטנדרטים‬
‫מקצועיים גבוהים שתתרום למניעת נזקי בריאות לעובדים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫גורמים מזיקים‪ -‬גורמים כימייים ופיסיקליים מזיקים‪,‬‬
‫הנמצאים במקום העבודה‪ ,‬ואשר העובדים עלולים להיחשף‬
‫אליהם בזמן העבודה והם רשומים בספר‪ ,‬בתוספת‬
‫הראשונה ובתוספת השנייה‪.‬‬
‫גורמים מזיקים טעוני ניטור‪ -‬גורמים מזיקים המפורטים‬
‫בתוספת הראשונה‪ ,‬שלגביהם מתחייב ביצוע בדיקה‬
‫סביבתית תעסוקתית ‪.‬‬
‫הוספת ‪ 9‬גורמים חדשים (גורמים מזיקים טעוני ניטור) לתוספת‬
‫הראשונה לתקנות‪:‬‬
‫‪ ‬מנגן‬
‫‪ ‬קולופונים‬
‫‪ ‬נוזלי קירור‬
‫‪ ‬חומצה גופרתית‬
‫‪ ‬אבק כותנה‬
‫‪ ‬סבופלוראן‬
‫‪ ‬קרוסין‬
‫‪ ‬אבץ אוקסיד‬
‫‪ ‬אבק קמח‬
‫‪‬‬
‫זאת בנוסף לגורמים שהיו קיימים כבר בתקנות הישנות‪:‬‬
‫פורמלדהיד‪ ,‬אתילן אוקסיד‪ ,‬מתילן כלוריד‪ ,‬ניטרוס אוקסיד‪ ,‬הלותן‪,‬‬
‫איזופלוראן‪ ,‬פנול‪ ,‬הידרזין‪ ,‬אקרילו‪-‬ניטריל‪ ,‬מתיל אקרילאט‪ ,‬ועוד‪.........‬‬
‫במקום עבודה‪ ,‬שבו נעשה שימוש בגורם מזיק טעון ניטור‪ ,‬יערוך המעביד‬
‫בדיקות סביבתיות‪-‬תעסוקתיות‪ ,‬שבאמצעותן ייקבע אם יש במקום‬
‫העבודה עובד בגורמים מזיקים טעוני ניטור‪.‬‬
‫בדיקות כאמור ייערכו בתוך ‪ 60‬ימים מכל אחד ממועדים מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬מיום שהוכנס לשימוש במקום העבודה גורם מזיק טעון ניטור ;‬
‫(‪ )2‬מיום שחל בו שינוי מהותי בתהליך עבודה עם גורם מזיק טעון ניטור‬
‫(‪ )3‬מיום שחל בו אירוע המשפיע או עלול להשפיע על רמות החשיפה‬
‫לגורמים מזיקים טעוני ניטור במקום העבודה‪.‬‬
‫נמצא בבדיקות הסביבתיות תעסוקתיות כאמור כי במקום העבודה ישנו‬
‫עובד בגורמים מזיקים טעוני ניטור‪ ,‬יערוך המעביד בדיקות סביבתיות‪-‬‬
‫תעסוקתיות חוזרות בתכיפות של אחת לשנה לפחות‪.‬‬
‫נמצא בבדיקות כאמור כי במקום העבודה אין עובד בגורמים מזיקים‬
‫טעוני ניטור‪ ,‬יערוך המעביד בדיקות סביבתיות‪-‬תעסוקתיות חוזרות‬
‫בתכיפות של אחת לשנתיים לפחות‪.‬‬
‫עדכון ערכי רמות חשיפה מותרות באוויר ‪TLV -‬‬
‫וערכי מדדים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית ‪BEI -‬‬
‫והתאמתם לערכים של ה‪American Conference ( ACGIH -‬‬
‫‪)of Governmental Industrial Hygienists‬‬
‫‪‬‬
‫עודכנו תקני החשיפה לעופרת‪ ,‬כספית‪ ,‬בנזן‪ ,‬קרינה מייננת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שונה ‪ BEI‬של עופרת‪ ,‬כספית‪ ,‬בנזן‪ ,‬ארסן‪.‬‬
STEL2 ppm 2.5ppm
TWA-TLV
0.6 ppm
0.04 mg/m3
0.5ppm
0.025 mg/m3
0.1 mg/m3
0.05 mg/m3
:45
0.05mg/m3
5
:
50
,
10051
:
)
1
18
(
BEI
BEI
1.6 mg/L
4 μg/100mL
0.5mg/G
Creatinine
100 μg/ G
35 μg/ G
Creatinine Creatinine
35 μg/ L
:
50 μg/G
Creatinine
1.5 μg/100mL
:
200 μg/G
Creatinine
60 μg/100mL
:45
30 μg/100mL
30 μg/100mL
-
‫‪‬‬
‫תיעוד ממצאי בדיקות הניטור ושמירתם‪.‬‬
‫תרומה‪ :‬יתאפשר שחזור ממצאי הבדיקות של חומרים לגביהם‬
‫רואים את תוצאות החשיפה אחרי ‪ 15-30‬שנה‪ .‬העובד שנפגע יוכל‬
‫לממש את זכויותיו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עיגון בתקנות של העברת תוצאות הניטורים הסביבתיים ממשרד‬
‫התמ"ת לגורמי הרפואה התעסוקתית‪.‬‬
‫תרומה‪ :‬המרפאות התעסוקתיות תקבלנה מאגף הפיקוח במשרד‬
‫התמ"ת באופן שוטף את תוצאות הניטורים‪ ,‬ועל פי המידע הקיים‬
‫בהם יוכלו הרופאים התעסוקתיים לתכנן את הבדיקות הרפואיות ‪.‬‬
‫(הסדר כזה קיים כיום אך אינו מעוגן בתקנות)‬
‫ריכוז כל תקני הניטור הסביבתי והביולוגי תחת קורת גג אחת‪.‬‬
‫בתוספת השנייה רוכזו ערכים של חשיפה תעסוקתית מותרת לגורמים‬
‫מזיקים אשר‪:‬‬
‫‪ .1‬יש לגביהם תקנות הייחודיות ( לדוגמה‪ ,‬עופרת‪ ,‬בנזן‪ ,‬כספית ועוד)‬
‫‪ .2‬אין לגביהם תקנות ייחודיות ואינם מופיעים בספר‬
‫‪ .3‬נקבעו להם ערכי חשיפה מותרת שונים מהמופיע בספר‬
‫הרציונל‪ :‬מנגנון העדכון יהיה פשוט יותר ( עדכון תקנה אחת במקום תקנות‬
‫רבות)‪.‬‬
‫תרומה ‪ :‬ניתן יהיה לקבוע תקני חשיפה עדכניים תוך זמן קצר יותר ובדרך‬
‫זו להגן על בריאות העובדים‪.‬‬