מרכיבי השפה

Download Report

Transcript מרכיבי השפה

‫מרכיבי השפה‬
‫מפגש עם מורי שמע‬
‫הילי שמיר‬
‫קצרים – ליקויי דיבור‬
www.youtube.com/watch?v=zDquw-tdhrE 
‫היכולת הלשונית ‪ -‬חומסקי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הידע הלשוני חייב להיות ידע גנטי מולד ולא ידע חברתי נרכש‬
‫השפה האנושית מאפשרת יצירה של אינסוף משפטים‪ ,‬דבר‬
‫שלא ניתן להסביר באמצעות חיקוי‪.‬‬
‫קיימת מערכת מופשטת של כללים לייצור משפטים‪.‬‬
‫מבנה השפה – מערכת חישובית מופשטת טבועה באדם‬
‫מלידתו – הדקדוק‪.‬‬
‫הדקדוק הינו אוניברסאלי ומשותף לכל בני האדם אך הוא ניתן‬
‫למימושים מגוונים בשפות השונות‪.‬‬
‫המשותף – המערכת המושגית כוונתית‪.‬‬
‫ההבדל – המערכת הארטיקולארית פרספטואלית‪.‬‬
‫מרכיבי השפה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .1‬פונולוגיה – המבנה הצלילי של מילים דבורות‪ .‬פונמה ‪-‬‬
‫היחידה הקטנה ביותר בשפה (ר‪ ,‬נ‪ ,‬א)‬
‫‪ .2‬מורפולוגיה – התבניות הלשוניות המרכיבות את המילים‪.‬‬
‫מורפמה –היחידה הקטנה ביותר בשפה שנושאת משמעות (ים‬
‫–רבים‪ ,‬ות –רבות‪ ,‬שורשים‪ ,‬בניינים)‪.‬‬
‫‪ .3‬סמנטיקה – תורת המשמעים‪ .‬הבנת משמעות המילים‪.‬‬
‫הקשר בין מילה למשמעות‪.‬‬
‫‪ .4‬תחביר – ההצטרפות של המילים למשפט‪.‬‬
‫‪ .5‬פרגמטיקה –תורת השיח (אינטונציה‪ ,‬הדגשה‪ ,‬תקשורת‬
‫חברתית‪ ,‬התאמת השיח לסיטואציה‪ ,‬הומור וכו')‬
‫‪ ‬כשאני מבדר אני הופך אותיות וזה יוצא בגלן‪.‬‬
‫‪ ‬לפעמים לא מניבים אותי‬
‫‪ ‬מרפא ליקויי בידור שלא מבדר נכון‪ .‬איך זה שהבוס שלך לא‬
‫טיפר אותך?‬
‫מודעות פונולוגית‬
‫‪ ‬מודעות לצלילים הקטנים ביותר שמרכיבים את המילים‪.‬‬
‫‪ ‬פונמה – הצליל הקטן ביותר שמרכיב את המילה‬
‫‪‬פ‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ַא‬
‫אוׁ‬
‫ִאי‬
‫פונולוגיה –תורת הצלילים‬
‫תרגילים במודעות פונולוגית ‪ -‬לבוגרים‬
‫‪ ‬תגידו "דומינו" בלי ד‬
‫‪ ‬תגידו "אקליפטוס"‬
‫‪ ‬עכשיו תגידו אקליפטוס בלי ט‬
‫‪ ‬תגידו "ליקויי שמיעה"‬
‫‪ ‬עכשיו תחליפו את הפונמות הראשונות בין שתי‬
‫המילים‪.‬‬
‫שיקויי למיעה‬
‫‪‬‬
‫פונולוגיה –תורת הצלילים‬
‫ערנות פונולוגית‬
‫‪ ‬ערנות למבנה הצלילים של המילה‪ .‬עיצורים ותנועות‪.‬‬
‫‪ ‬הבחנה שמיעתית בין צלילים דומים בקוליות במקום‬
‫החיתוך‬
‫‪ ‬במהלך ההתפתחות הילד לומד לשכלל את אבחנותו‬
‫אודות צלילי המילה ולפתח מודעות לקיומן של יחידות‬
‫הולכות וקטנות מהמילה אל הפונמה‪.‬‬
‫‪ ‬ערנות פונולוגית מוקדמת – חריזה ושירי משחק‬
‫‪ ‬ערנות פונולוגית מאוחרת – באמצעות חשיפה לקריאה‬
‫וכתיבה‪.‬‬
‫מודעות פונולוגית וקריאה‬
‫‪ ‬המודעות הפונולוגית חשובה לרכישת המערכת‬
‫האלפביתית משום שיכולת העיבוד הפונולוגי מאפשרת‬
‫לילד לרכוש ולהפנים את חוקי הקישור שבין היחידות‬
‫הקוליות לבין היחידות החזותיות המרכיבות את השפה‬
‫הכתובה‬
‫( ‪(Ehri,1985; Durgunoglu, 1999‬‬
‫מודעות פונולוגית וקריאה‬
‫‪ ‬למודעות הפונולוגית קשר לדיוק בקריאה‬
‫(‪.)Liberman & Shankwiler, 1991‬‬
‫הפונולוגית‬
‫במודעות‬
‫שאימון‬
‫הוכח‬
‫הקריאה‬
‫קשר לשטף‬
‫הפונולוגית‬
‫למודעות‬
‫הקריאה‬
‫ברכישת‬
‫מרכזי‬
‫מנבא‬
‫מהווה‬
‫היא‬
‫‪.)Meyer‬‬
‫‪and Felton,‬‬
‫)‪1999‬‬
‫הקריאה‬
‫רכישת‬
‫תהליך‬
‫את‬
‫מקל‬
‫(קוזמינסקי וקוזמינסקי‪;1991 ,‬‬
‫‪.)Multer,‬‬
‫יותר‪1998:‬‬
‫‪Ball, 1997‬‬
‫‪; Wagner‬‬
‫‪&Torgesen,‬‬
‫; ‪1987‬‬
‫בקריאה‬
‫טובות‬
‫ליכולות‬
‫ומוביל‬
‫‪ 1988,‬להבנת‬
‫הפונולוגית קשר‬
‫למודעות‬
‫הנקרא‪Ball‬‬
‫‪& Blachman,‬‬
‫(;‪1991‬‬
‫)‪.)Stanovich, 1984 ; Lyon, 1995‬‬
‫‪.) Bentin & Leshem, 1993; Blachman,‬‬
‫‪1989‬‬
‫קושי במודעות פונולוגית ‪ -‬ביטוי בלמידה‬
‫‪ ‬קריאה לא מדויקת‬
‫‪ ‬קריאה לא שוטפת‬
‫‪ ‬קשיי הבנה‬
‫‪ ‬שגיאות כתיב על רקע שמיעתי‬
‫‪ ‬חוסר אוטומטיזציה בכתיבה‬
‫פונולוגיה –תורת הצלילים‬
‫מודעות פונמית אצל חירשים‬
‫חצרוני‪ ,‬מילר ואבירן (סקריפט)‬
‫‪ ‬רוב החירשים נכשלים בפיתוח מודעות פונמית‬
‫מספקת‬
‫‪ ‬בהעדר מודעות פונמית מספקת רכישת הקריאה על‬
‫בסיס יכולת פונולוגית אינה יעילה‪.‬‬
‫‪ ‬אסטרטגיה חלופית – איות ידני‬
‫‪ ‬המחקר מצא כי איות ידני מהווה כלי יעיל להיווצרות‬
‫ידע אורתוגרפי המקדם את יכולת עיבוד המילה‪ .‬הידע‬
‫האורתוגרפי יכול להיווצר כרכיב יחיד בעיבוד המילה‬
‫גם ללא הישענות על מאפיינים פונולוגיים‬
‫תורת הצורות (מורפולוגיה)‬
‫עוסקת בקשר שבין צירופים צליליים לבין המשמעות הנלווית להן‪.‬‬
‫הצורן (מורפמה) הוא יחידת השפה הקטנה ביותר‪ ,‬שאינה ניתנת‬
‫לפירוק נוסף – הנושאת משמעות‪.‬‬
‫ונערותיהן‬
‫הוספה ‪ +‬נער ‪ +‬נקבה ‪ +‬רבות ‪ +‬שייכות ‪ +‬נקבה ‪+‬רבות‬
‫מורפולוגיה‪ -‬תורת הצורות‬
‫רוני ונומי והדוב יעקב (מאיר שלו)‬
‫בוקר‬
‫אמא קמה ראשונה‬
‫יש עבודה עד השמים‬
‫קומי רוני! קומי נומי!‬
‫קום קומקום! קמקם כאן מים!‬
‫היא מכינה לאבא תה‪ ,‬אבא קופה לה קפה‪,‬‬
‫הוא מחמיד לה‪ :‬את כה חמודה‪...‬‬
‫היא אומרת‪ :‬אתה כה יפה‪...‬‬
‫נומי סופלת חלב ורוני מצה מיץ‬
‫כי מיץ אף פעם לא מחליב‬
‫אבל חלב מחמיץ‬
‫אמא ונומי ממתיקות בדבש‪ ,‬אבא ממתיק באמא‬
‫רוני כף חרדל שלמה מחרדלת פנימה‬
‫מורפולוגיה‪ -‬תורת הצורות‬
‫רוני ונומי והדוב יעקב (מאיר שלו)‬
‫ובינתיים‬
‫הזמן כבר נהיה יותר מחמש‬
‫וכל המשפחה מתחילה להתלבש‬
‫נומי כופפת כפפות על הרגליים‬
‫רוני אומרת‪ :‬אני מוגפת מגפים‬
‫ואמא?‬
‫אמא קוראת‪ :‬מספיק להתקשקש!‬
‫צריך כבר לצאת השעון שוען שש!‬
‫להתמהר‪ ,‬לחוץ החוצה‪ ,‬מאוחר‪,‬‬
‫ותמעלו מעיל כי קר‪...‬‬
‫מורפולוגיה‪ -‬תורת הצורות‬
‫ערנות מורפולוגית‬
‫‪ ‬ערנות לתבניות לשוניות ולצורנים המרכיבים אותן‪.‬‬
‫‪ ‬בעברית כ‪ 1800 -‬שורשים‪ .‬השורש מעניק את רוב‬
‫המשמעות הסמנטית‬
‫‪ ‬כ‪ 50 -‬תבניות בעברית‪ .‬בעלות תפקיד מארגן‪.‬‬
‫‪ ‬חוקי הנטייה ‪ -‬הטייה על פי מספר‪ ,‬זמן‪ ,‬גוף‬
‫‪ ‬חוקי הגזירה – שינויים בשורש ובתבנית (משקל‪ /‬בניין)‬
‫אבחון ידע מורפולוגי‬
‫סבתא קנתה למיכל תלג‪ ,‬והיא כל כך שמחה שביקשה שני ___‬
‫יעל חזרה הביתה מאוחר‪ ,‬היא לא חשבה שאבא שלה _____ כל כך הרבה‪.‬‬
‫כעס‪ ,‬כעסים‪ ,‬יכעס‪ ,‬כעסן‬
‫יש חיות הפוגעות לפעמים בבני אדם‪ ,‬לדוגמה‪( ,‬ע‪.‬ק‪.‬צ) _______ של דבורים פוגעות בבני אדם‪.‬‬
‫ביצוע מטלות מורפולוגיות‬
‫‪ ‬בעברית‪ ,‬בניגוד לשפות אחרות‪ ,‬השורש הוא המרכיב‬
‫המורפולוגי החסון‪ .‬יותר מן התבנית‪.‬‬
‫‪ ‬ילדים ממיצב ס"א נמוך מתקשים בניתוח המילה‬
‫העברית למרכיביה המורפולוגיים (רביד ושיף ‪)2004‬‬
‫רכישה מורפולוגית ‪ -‬התפתחות‬
‫‪U‬‬
‫הילד תופס את המבנה המורפולוגי ללא התייחסות לחוקים‪,‬‬
‫השפה‪,‬‬
‫את חוקי‬
‫מעובדותטכני‬
‫לומד באופן‬
‫אצלואינו‬
‫מופיעות‪ ,‬הוא‬
‫המורפולוגיה‬
‫הצורותעל חוקי‬
‫הילד משתלט‬
‫מנותחות‪.‬‬
‫ובלתי‬
‫בלתי‬
‫הלשוניות‬
‫המילים‬
‫לצירופי‬
‫יותר (‬
‫מאוחר‬
‫הראשונות)ופועל על פיהם‪,‬‬
‫מפנים אותם‬
‫חוקים‪,‬‬
‫מעבריוצר לו‬
‫הרבה אלא‬
‫המבוגר‪,‬‬
‫חיקוי‬
‫בשלברק על‬
‫ואף אינו מתבסס‬
‫למספר‬
‫התייחסות‬
‫ללא‬
‫נגמר"‬
‫במילה "‬
‫ישתמש‬
‫הוא‬
‫למין‪,‬נוספים‪.‬‬
‫מורפולוגיים‬
‫חוקים‬
‫של‬
‫בקיומם‬
‫מבחין‬
‫הילד‬
‫יוצאות הדופן‬
‫הצורות‬
‫הכללתלגבי‬
‫את החוק‬
‫החוקים‪.‬‬
‫יתר של‬
‫הילד רוכשתוך‬
‫"‪.‬‬
‫מים‬
‫נגמר‬
‫"‬
‫‪,‬‬
‫"‬
‫נגמר‬
‫במבה‬
‫"‬
‫–‬
‫הילדלזמן‬
‫ומופיע או‬
‫וברבות‬
‫רבים‬
‫יבדיל בין‬
‫ישהוא‬
‫לרבים‪,‬‬
‫רבים"‬
‫בציין "ים‬
‫עד עכשיו‬
‫לציין"‪.‬‬
‫ביצים‬
‫עכשיו"‬
‫שריבוי‪,‬‬
‫חלונות"‬
‫בצורנים "‬
‫התקין‬
‫השימוש‬
‫ים"‪.‬‬
‫באמצעות "‬
‫ומבין‬
‫הבחין של‬
‫כציון‬
‫להוספת "ים"‬
‫אם לב‬
‫הוא שם‬
‫בתנועה הוא יוסיף "ות"‪.‬‬
‫תסתיים‬
‫היא‬
‫וכאשר‬
‫"‬
‫ים‬
‫"‬
‫יוסיף‬
‫הוא‬
‫בעיצור‬
‫תסתיים‬
‫המילה‬
‫וכאשר‬
‫כדור"‪.‬‬
‫הרבה‬
‫"‬
‫–‬
‫השם‬
‫ריבוי‬
‫ללא‬
‫ריבוי‬
‫ציין‬
‫הוספת‬
‫או‬
‫לכן הוא מוסף סיומת זו לשמות העצם כשהוא מציין רבים‪,‬‬
‫כובות"‪" ,‬‬
‫עוגות" ואף "‬
‫בובות"‪" ,‬‬
‫יפיק‪" :‬‬
‫תחילה מבלי להתייחסוכך הוא‬
‫ביצות""‪.‬אחותים"…‬
‫כיסאים"‪,‬‬
‫שולחנים"‪" ,‬‬
‫בלונים"‪,‬‬
‫כדורים"‪" ,‬‬
‫למינם" "‬
‫נמצא שהילד מחיל את החוקים על כל המילים‪ ,‬וכך שומעים הן צורות תקינות והן צורות שגויות‪.‬‬
‫שני לוי שמעון‬
‫הלקסיקון‬
‫המנטלי קשר‬
‫מוטרם‬
‫מטרים‬
‫השפה העברית‬
‫סמנטי‬
‫ספריה‬
‫דוברי‬
‫שלקריאה‬
‫מאורגן לפי עקרונות מורפולוגיים‬
‫ספריהשורשים‬
‫מספרבסיס של‬
‫על‬
‫מורפולוגי‬
‫(‪.)Bentin & Feldman, 1990‬‬
‫בעברית‬
‫כתובה סמנטי‬
‫ספריה‬
‫זיהוי מילה‬
‫תהליכיספרן‬
‫‪+‬מורפולוגי‬
‫המורפולוגיים שלה‪.‬‬
‫כרוכים בפירוק המילה לרכיבים‬
‫(‪.)Frost, Deutsch & Froster, 2000‬‬
‫ברזל‬
‫ספריה‬
‫ללא קשר‬
‫שני לוי שמעון‬
‫קושי מורפולוגי ‪-‬ביטוי בלמידה‬
‫‪ ‬קריאה לא מדויקת‬
‫‪ ‬קריאה לא שוטפת‬
‫‪ ‬שגיאות כתיב על רקע מורפולוגי‬
‫‪ ‬קושי בהבנת הנקרא‬
‫‪ ‬הנמכה באוצר המילים‬
‫‪ ‬הנמכה בהבעה (בע"פ ובכתב)‬
‫מורפולוגיה‪ -‬תורת הצורות‬
‫‪‬אתם חושבים שלכם יש בעיה‬
‫‪‬לי יש אוצר מילים קטן‪...‬‬
‫הלכסיקון המנטאלי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מחסן מילים בזיכרון ארוך הטווח‬
‫ייצוגם של מבנים לשוניים בשפה האנושית‬
‫עקרונות הארגון דינאמיים ומשתנים‬
‫עקרונות סמנטיים‪ ,‬מורפולוגיים‪ ,‬פונולוגיים‪ ,‬אורתוגרפיים‬
‫תחביריים ופרגמטיים חוברים יחד כדי לאחסן ו‪/‬או לשלוף ו‪/‬או‬
‫לקשר בין פריטים במהירות וביעילות‪.‬‬
‫הערכים המילוניים בנויים מיחידות של מילים‪ ,‬חלקי מילים‬
‫וצירופי מילים‪.‬‬
‫בעברית משערים החוקרים כי עיקרון הארגון המרכזי הוא‬
‫העיקרון המורפולוגי‬
‫התפתחות אוצר המילים‬
‫‪ ‬אוצר המילים שיש לילדים עד גן חובה מונה כ‪10,000-‬‬
‫מילים‪.‬‬
‫‪ ‬אוצר המילים של ילדים עד כיתה ו' מונה כ‪40,000 -‬‬
‫מילים‬
‫‪ ‬מגיל שנתיים עד גיל ‪ 6‬לומדים ילדים כ‪ 5-6-‬מילים‬
‫ביום‪.‬‬
‫‪ ‬בגיל בית הספר הם לומדים כ‪ 10 -‬עד ‪ 14‬מילים ליום‪.‬‬
‫‪ ‬מיפוי מהיר – חשיפות בודדות למילה חדשה מספיקות‬
‫כדי שהילד יקשר בינה ובין אוביקט ויזכור אותה‪.‬‬
‫התפתחות המילון המנטאלי‬
‫‪ ‬המילון המנטאלי מתפתח בשתי דרכים‪:‬‬
‫‪ .1 ‬הוראה ישירה‬
‫‪ .2 ‬למידה מכוונת או מקרית משפה דבורה או כתובה‪.‬‬
‫‪ ‬הלמידה מהשפה הכתובה עדיפה – השפה הכתובה‬
‫יותר עשירה‬
‫‪ ‬אוצר מילים רחב הוא אמצעי לרכישת מילים חדשות‬
‫מה משפיע על רכישת מילים?‬
‫‪ ‬משתנים חיצוניים – רקע תרבותי וכלכלי מידת חשיפה‬
‫לשפה‬
‫‪ ‬משתנים התפתחותיים – פענוח‪ ,‬זיכרון עבודה‬
‫פונולוגי‪ ,‬קשב‪.‬‬
‫‪ ‬יש מתאם חדש בין הבנת הנקרא לאוצר מילים‬
‫התפתחות סמנטית בגיל בית הספר‬
‫מילים‬
‫‪ ‬עד גיל ‪ 5‬ילדים מגדירים מילים לרוב על ידי התייחסות‬
‫לתחום אחד (צבע‪ ,‬צורה‪ ,‬תפקיד)‬
‫‪ ‬מגיל ‪ 8-9‬הם מסוגלים להתייחס לתחומים שונים –‬
‫קבוצת על‪ ,‬מרכיבים‪ ,‬סוגים‪.‬‬
‫‪ ‬בגיל ‪ 7‬חלה עלייה בהבנה והפקה של ניבים‪ ,‬פתגמים‬
‫ומטאפורות‪.‬‬
‫‪ ‬יש קשר הדוק בין עושר מילולי לעמידה בדרישות‬
‫הבית ספריות במקצועות השונים וכן בין עושר מילולי‬
‫להבנת הנקרא‪.‬‬
‫ערנות סמנטית‬
‫‪ ‬ערנות למשמעות של המילים‬
‫‪ ‬פירוש מילים רב משמעיות על פי ההקשר (אח)‬
‫‪ ‬הכרות עם מגוון מילים בעלות משמעות זהה‪.‬‬
‫‪ ‬הבחנה בין מילים בעלות שדה סמנטי דומה אך לא‬
‫זהה (ידיד‪ ,‬מכר‪ ,‬חבר‪ ,‬רע‪ ,‬עמית)‬
‫הסמנטיקה‬
‫שריון‬
‫כדור‬
‫בתחום‬
‫אחד הקשיים המרכזיים של ילדים עם הנמכה‬
‫השפתי הוא הגמישות סמנטית‪:‬‬
‫למילה אחת יש יותר ממשמעות אחת‬
‫כאשר מילה מופיעה קו‬
‫בהקשר היא מקבלת משמעות‬
‫אחרת‪.‬‬
‫פקודה‬
‫גזרה‬
‫שני לוי שמעון‬
‫שיום‬
‫‪ ‬היכולת לשלוף באופן מהיר ומדוייק תוויות מילוליות‬
‫לגירויים חזותיים‪.‬‬
‫‪ ‬מהירות שיום – מנבאת התפתחות קריאה יעילה‬
‫וייצוגי כתיב תקינים‬
‫‪ ‬מבחינה בין קוראים תקינים ללקויים‪.‬‬
‫‪ ‬קשיים בשיום יכולים להיות תוצאה של אחסון לא תקין‬
‫או אחזור (שליפה מהזיכרון ארוך הטווח) לא תקין‬
‫‪ ‬אתה לא הבנתי?‬
‫‪ ‬למה שלא נפגשת כולם אצלי בבית‪ .‬נשב ולמדת‬
‫ביחד‪ .‬מה אתם אמרת?‬
‫‪ ‬רוב הזמן אני טוב‪ .‬רק לפעמים אני טעית‪.‬‬
‫תחביר‬
‫תחביר הוא החלק בלשון העוסק בכללי סדר המילים ובדרכי‬
‫חיבורן למשפטים ולחיבור המשפטים לקטעים ספרותיים‬
‫בהתאם לחוקי הלשון‪.‬‬
‫מערכת כללים זו קובעת איזה רצף מילים מהווה משפט‬
‫תקין‪.‬‬
‫משמעות המשפט תלויה במבנה התחבירי‪.‬‬
‫תחביר‪ -‬תורת המשפט‬
‫ערנות חבירית‬
‫‪ ‬ערנות למבנה המשפטים‬
‫‪ ‬תפקיד כל מילה במשפט (נושא‪ ,‬נשוא)‬
‫‪ ‬סדר המילים במשפט (חתול מזכוכית נשרט)‬
‫‪ ‬סוגי משפטים (פשוט‪ ,‬מורכב‪ ,‬מאוחה)‬
‫התאמים דקדוקיים‬
‫‪ ‬התאמים בין חלקי המשפט השונים מבחינת‪ ,‬מספר‪,‬‬
‫מין‪ ,‬גוף‪...‬‬
‫‪ ‬הכסאות שבורות‬
‫‪ ‬התמונות שצילמתי במצלמה יצאו מקסימים‬
‫הבנת הנקרא על בסיס ידע תחבירי‬
‫(מילים הומוגרפיות‪-‬הבנה על סמך ההקשר)‪:‬‬
‫הילד שהחזיר נשך אותו נלקח לבית החולים‪.‬‬
‫המורה שאלה‪" :‬מי העתיק בין כל הבתים"?‬
‫המדריך צעק לי מלמעלה‪ :‬תעלה ובור לפניך‪ .‬הזהר!‬
‫האיש הולך ומדבר רחב לפניו‪.‬‬
‫המשפט‬
‫בראון‬
‫תורת‬
‫עמליה‬
‫תחביר‪-‬‬
‫הדקילה לפטיסיליה‬
‫השלשולת דקלה בגרד שעבר לפטיסיליה‪.‬‬
‫שם ריגו לה חופיר וחוטד בכסעה גרופה‪.‬‬
‫בכלח לפטיסיליה עקדה שלשולת את גוריל‪ ,‬מיטוש ופצילס‪.‬‬
‫"פלוך"! כלסו גוריל‪ ,‬מיטוש ופצילס ביחד‪.‬‬
‫כל את טוגה אות? כלסו בדגרה‪.‬‬
‫"אני דוקלת לפטיסיליה‪ ,‬חופיר וחוטר מרגים לי שם"‪.‬‬
‫רגבה שלשולת‬
‫"כילר"! מטרו גוריל‪ ,‬מיטוש ופצילס‪.‬‬
‫אם כך נדקל ביחד לפטיסיליה‪.‬‬
‫שלשולת?‬
‫דקלה‬
‫מתי‬
‫?‬
‫שלשולת‬
‫דקלה‬
‫בפטיסיליה?‬
‫לשלשולת‬
‫לאן "אני דוקלת לפטיסיליה"?‬
‫רגב‪:‬‬
‫ופצילס? מי‬
‫ריגה‪ ,‬מיטוש‬
‫מי גוריל‬
‫מה כלסו‬
‫המשפט‬
‫תורת‬
‫תחביר‪-‬‬
‫שמעון‬
‫שני לוי‬
‫תרומת ההקשר לפירוש מילים לא שכיחות‬
‫בתיה סרוסי (כנס סקריפט)‬
‫‪ ‬נבחרו שמות עצם לא שכיחים (מלקחת – פלייר‪,‬‬
‫דמיות – היחס בין שני אוביקטים דומים)‪.‬‬
‫‪ ‬המילים שובצו במשפט( כדאי שתהיה מלקחת בכל‬
‫ארגז כלי עבודה‪ )...‬והנבדקים נשאלו מהו פירוש‬
‫המילה‪.‬‬
‫‪ ‬מעל ‪ 70%‬לא נעזרו בהיבט פונולוגי מורפולוגי אלא‬
‫בהקשר (כלי עבודה‪ ,‬מברג)‬
‫‪ ‬כאשר המילה הופיעה במבודד נעשה שימוש בהיבטים‬
‫פונולוגים מורפולוגיים‬
‫מודעות תחבירית וקריאה‬
‫‪ ‬קוראים בעלי מודעות תחבירית טובה משתמשים‬
‫ביכולות המטא לינגוויסטיות שלהם‪ .‬מנצלים רמזי‬
‫משפט או תוכן‪ ,‬לנבא את המילים הבאות וכן מבקרים‬
‫את תהליכי הבנת הנקרא בצורה יעילה‪.‬‬
‫(‪)Tanmer & Hoover, 1992‬‬
‫תחביר‪ -‬תורת המשפט‬
‫ידע תחבירי בקרב לקויי שמיעה (שטרמן‬
‫ופרידמן‪)2004 ,‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מחקר בילדים לק"ש המשולבים בחינוך הרגיל‪.‬‬
‫ילדים לק"ש מתקשים להבין ולהפיק מגוון מבנים תחביריים‪.‬‬
‫הקושי העיקרי – משפטים סבילים‪ ,‬משפטי שאלה‪ - ,‬משפטים‬
‫שבהם קשה להבחין מיהו עושה הפעולה ומיהו מקבל הפעולה‬
‫(זו הסבתא שהילדה נישקה) בהם מופר הסדר הקנוני של‬
‫"נושא – פועל –מושא")‬
‫לגיל ההתערבות (הטיפול) היה השפעה – ככל שההתערבות‬
‫נעשתה מוקדם יותר (לפני ‪ 8‬חודשים) ההישג היה גבוה יותר‬
‫מסקנה – קיימת תקופה קריטית לרכישת שפת אם‬
‫פרגמטיקה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שימוש בשפה לצורך תקשורת עם הזולת והחברה‪ .‬הידע על אופני‬
‫השימוש בשפה מאפשר לנו להשתמש בה לשם תקשורת יעילה עם‬
‫אנשים אחרים ולצורך השגת מטרות תקשורת מגוונות‬
‫אינטונציה מתאימה‬
‫חוקי שיח (יוזמה תקשורתית‪ ,‬לקיחת תור)‬
‫הבנת נקודת המבט של המאזין‬
‫הבנת הומור‬
‫שפת גוף המלווה את המבע‬
‫סגי נהור‬
‫ארגון הנושא – סדר הגיוני של ארועים‪ ,‬בעזרת קשרים תחביריים‬
‫תשומת לב למאזין‪ ,‬קשר עין‪ ,‬הפניית תשומת הלב‪.‬‬
‫פרגמטיקה‪ -‬תורת השימוש‬
‫‪‬אני שמה את הסימן קריאה במקום!‬
‫הלא נכון‪.‬‬
‫‪‬תבקש ממנו שיתייחס לבעיה! שלך‪.‬‬
‫כישורים פרגמטיים של ילדים עם לקות שמיעה‬
‫(אוגוסט‪ ,‬מלכסון ומוסט‪ ,‬כנס סקריפט)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ילדים עם לקויות שמיעה השתמשו במגוון פונקציות פרגמטיות‪.‬‬
‫נצפו יותר מקרים של שימוש בלתי הולם לעומת קבוצת שומעים‬
‫הסברים‪ :‬לילדים לק"ש יכולת שימוש פחות גמישה במגוון‬
‫מבנים שפתיים‪ ,‬קשיים בתחום תיאורית המיינד‪ ,‬קשיים‬
‫בתפיסה אודיטורית של מסר מדובר המופנה אליהם‪ ,‬חשיפה‬
‫פחותה למגוון סיטואציות ואסטרטגיות פרגמטיות‪.‬‬
‫מסקנה – יש לשלב עבודה על יכולות פרגמטיות במהלך‬
‫תוכניות התערבות עם לק"ש באמצעות חשיפה למגוון‬
‫אינטראקציות שיח טבעיות ותרגול יכולות שפתיות ויכולות‬
‫תפיסה אודיטוריות‪.‬‬
‫העברית הכתובה מול שפת הסימנים‬
‫הישראלית (מויסייב‪ ,‬סקריפט)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נבדקים – שני ילדים חירשים בני ‪.13‬‬
‫מהלך – סיפור בתמונות‪ .‬הילדים מספרים בשפת הסימנים‬
‫ומצולמים‪ .‬הילדים כותבים על פי הסרט המצולם‪.‬‬
‫תוצאה‪ -‬שימוש במגוון רב יותר של מבנים דקדוקיים בשפת‬
‫הסימנים לעומת הכתיבה ("האוטו חנה במורד‪ /‬ירידה" לעומת‬
‫"אוטו חנייה")‪.‬‬
‫חלק מן האינפורמציה הדקדוקית מובעת באמצעות הבעות פנים‬
‫בשפת הסימנים ולא בסימנים נפרדים (עקום)‪.‬‬
‫הילדים לא מודעים לכך שיש לג'סטות אלה מקבילה דקדוקית‬
‫בשפה הדבורה‪.‬‬
‫אורתוגרפיה‬
‫‪ ‬אורתוגרפיה= מערכת כתב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬תפקידה של מערכת הכתב הוא לייצג את השפה‬
‫המדוברת‪.‬‬
‫‪ ‬כל מערכות הכתב שקיימות מייצגות את השפה‬
‫המדוברת באופנים שונים ‪ -‬המילה השלמה‪ /‬ההברה‪/‬‬
‫הפונמה‪(.‬וקנין‪.)2008 ,‬‬
‫אורתוגרפיה ‪-‬כתיב‬
‫האורתוגרפיה‬
‫‪ ‬מייצגת את רמת היישום של חוקי מערכת שפה‬
‫ספציפית ואת השימוש התואם בסימנים הגרפיים של‬
‫השפה‬
‫‪ ‬העברית – מערכת כתב אלפבתית‬
‫‪ ‬הסינית – לוגוגראפית‬
‫‪ ‬לשפות אלפבתיות שונות יש עומק אורתוגרפי שונה‬
‫הכתיב‬
‫‪ ‬הכתיב הוא שרירותי‪.‬‬
‫‪ ‬מהווה מוסכמה חברתית המשמרת תבניות היסטוריות‬
‫של מערכת הכתב הספציפית‪.‬‬
‫אוריט ספה כשה‬
‫פונמה אחת ממופית‬
‫אל גרפמות אחדות‬
‫א – ה‪ -‬ע‬
‫ח‪-‬כ‬
‫ק‪ -‬כ‬
‫ו‪ -‬ב‬
‫ש–ס‬
‫ט‪-‬ת‬
‫גרפמה אחת מבטאת‬
‫יותר מפונמה אחת‬
‫כ‬
‫ּכ‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ּב‬
‫ב‬
‫פ‬
‫פ‬
‫ּפ‬
‫אורתוגרפיה ‪-‬כתיב‬
‫א‬
‫ערנות פונולוגית ‪ -‬למבנה הצלילי של המילה‪.‬‬
‫ב‬
‫ערנות מורפולוגית ‪ -‬לתבנית לשונית ולצורנים המרכיבים‪.‬‬
‫ג‬
‫ד‬
‫“סוסיהם” = (סוס )בסיס‪(+‬י) רבים‪(+‬הם) שייכות‬
‫שיום ‪ -‬יכולת לשלוף תוויות מילוליות לגירויים חזותיים‪.‬‬
‫שמות צבעים‪ ,‬אותיות‪ ,‬מספרים‬
‫זיכרון מילולי ‪ -‬יכולת לשמר פריטים מילוליים מושמעים‪.‬‬
‫עוזר ברכישת קוד אלפבתי‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ערנות סמנטית ‪ -‬למשמעות המילים‪.‬‬
‫ו‬
‫ערנות תחבירית ‪ -‬למבנה ותפקיד כל מילה במשפט‪.‬‬
‫ערנות פרגמטית ‪ -‬לסיטואציית השיח והתאמה הולמת של מבע לשוני‪.‬‬
‫חיבור שכתבה תלמידה עולה מכיתה ז'‬
‫הבת מצווה שלי הייתה שמחה ממש גדולה ומתרגשת למשפחתי‪ .‬ביום של‬
‫הבת מצווה‪ ,‬עשיתי את האיפור והשער שלי‪ ,‬שמתי את השמלה היפה‬
‫שלי‪ ,‬ואז יצאתי לתמונות‪ .‬השמלה שלי הייתה בצבע וורוד כהה עם פרחים‬
‫שחורים‪ .‬התמונות יצאו מקסימים ! אחרי התמונות‪ ,‬התחלנו לנסוע למקום‬
‫של האירוע‪ ,‬שקוראים למקום "ראשית"‪ .‬האולם היה מקושט בקישוטים‬
‫וורודים וירוקים והאוכל היה קינוחים‪ .‬כשכולם הגיעו התחלנו את התוכנית‪.‬‬
‫דיברתי דבר תורה מקסימה על מגילת אסתר‪,‬וכשסיימתי התחיל הריקודים‪.‬‬
‫כך המשיך כל הלילה‪-‬ריקודים וקינוחים‪ .‬זה היה היום הכי טוב בחיי שאני‬
‫אף פעם לא תשכח!‬
‫ברכה‬
‫‪ ‬להרטל היקה‬
‫‪ ‬קרה שיהלח הרב‬
‫‪ ‬מזל טוב משהת מבקשת‬
‫‪ ‬ידגשם שתיה קולזמן הים‬
‫‪ ‬חייוח על הפנם ושתי בריה‬
‫‪ ‬הד ‪ 100‬והזרם שנה מוי‬
‫‪ ‬נועה‬
‫לקות שפה ‪SLI‬‬
‫‪Specific Language Impairment‬‬
‫קושי בהבנת ו‪/‬או הבעת השפה‪,‬‬
‫הבא לידי ביטוי בממדי השפה השונים‬
‫ובאופנויות השונות (שפה דבורה‪ ,‬שפה כתובה)‬
‫ללא עדות לקשיים ראשוניים ממשיים‬
‫בתחומים שאינם שפתיים‬
‫(חסך סביבתי‪ ,‬לקות שמיעה‪ IQ ,‬נמוך‪ ,‬נזק נוירולוגי‪,‬‬
‫הפרעות רגשיות או פסיכיאטריות)‬
‫)‪(leonard, 2003‬‬
‫לקות שפה ‪SLI‬‬
‫‪Specific Language Impairment‬‬
‫קושי ברכישה של השפה הדבורה‪,‬‬
‫לקות שפתית מאופיינת בחסרים‬
‫על אף יכולת בלתי מילולית תקינה‪.‬‬
‫בהבנת ו‪/‬או הפקת השפה‬
‫‪Bishop,‬‬
‫(‪1997‬‬
‫בקשיים‬
‫שפה) המאופיינת‬
‫הפרעת‬
‫חסכים קוגניטיביים‪,‬‬
‫ובהעדר‬
‫בהבנה ובהפקה של‬
‫השפהמוטוריים או נוירולוגיים‬
‫חברתיים‪,‬‬
‫ואשר באה לידי ביטוי (‪)Azize, 2001‬‬
‫באופן המובהק ביותר‬
‫ברמה המורפולוגית‬
‫(‪)Dalakis, 1999‬‬
‫לקות שפה –נתונים יבשים‬
‫‪Tomblin et al. 1997‬‬
‫‪ ‬השיעור היחסי באוכלוסיה ‪10-15%-‬‬
‫איך מודדים?‬
‫‪ ‬גיל שפתי נמוך מגיל כרונולוגי‬
‫‪ ‬הנמכה ביחס לנורמה בשני תחומים לשוניים‬
‫‪ ‬יכולת ביצועית גבוהה מהיכולת המילולית במבחני ‪IQ‬‬
‫‪ ‬היכולת הביצועית תקינה‬