Transcript הגנת הסביבה – מצגת – היבטים מקצועים לתחנות דלק – גז

‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫היבטים מקצועיים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫גז קרקע ‪ -‬נטור אדים‬
‫בדיקות אטימות‬
‫הגנה קטודית‬
‫זהום אוויר מתחנות תדלוק‬
‫היבטים כלכליים‬
‫תחנות יבילות‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫‪Soil-Gas‬‬
‫(גז הקרקע)‬
‫גזים המצטברים בחללים שבין חלקיקי הקרקע‪ ,‬בשכבה‬
‫הלא‪-‬רוויה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫מעבר הגז מהקרקע אל מבנים בפני הקרקע‬
‫שלב ‪ – 1‬מהמקור המזהם אל קרבת פני השטח‪ ,‬התנועה נעשית‬
‫על ידי דיפוזיה‪.‬‬
‫שלב ‪ – 2‬מפני השטח לתוך המבנה‪ ,‬הגז עובר דרך סדקים‬
‫בקירות המבנה‪ ,‬מתחת לפני הקרקע‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫מעבר הגז מהקרקע אל מבנים בפני הקרקע‬
‫מבנה סגור‬
‫קרקע‬
‫מזוהמת‬
‫מזהם מומס במי תהום‬
‫‪4‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫פיאזומטרים‬
‫תמונות באדיבות מר יוסי ליפשיץ‪ LBL ,‬טכנולוגיות‬
‫‪5‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫פיאזומטר‬
‫הגדרה‪" :‬צינור מחורר המצוי בקידוח צר קוטר המשמש לניטור‬
‫דליפות דלק"‪.‬‬
‫תקנה ‪ 8‬בתקנות המים (מניעת זיהום מים)(תחנות דלק)‪,‬‬
‫התשנ"ז – ‪ 1997‬קובעת כי מיכל ללא מאצרה וללא מיכול משני‬
‫יותקן עם פיאזומטרים משני צדי חוות המכלים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫קידוח לפני התקנת פיאזומטר‬
‫דגימות קרקע שנלקחו במהלך הקידוח‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫התקנת הפיאזומטר‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫מדידת מפלס מי התהום לאחר התקנה‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫התקנת פיאזומטרים בארה"ב‬
‫‪8‬‬
‫מפרט‬
‫מתוך‬
‫אשכול תעשיות‬
‫מזוהמות‬
‫וקרקעות‬
‫אגף שפכי תעשייה‬
‫לאיכות‬
‫המשרד‬
‫הסביבה להתקנת‬
‫פיאזומטרים‬
‫‪9‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫פיאזומטר מחורץ עם‬
‫שרוול למניעת חדירת‬
‫חלקיקים‬
‫שוחה ייעודית ומכסה‬
‫פקק עליון‬
‫‪10‬‬
‫תמונות באדיבות מר יוסי ליפשיץ‪ LBL ,‬טכנולוגיות‬
‫נטור ‪VOC‬בעזרת ‪ PID‬בפיאזומטר‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫‪11‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫דיגום מים בפיאזומטר בעזרת ביילר‬
‫‪12‬‬
‫הורדת ביילר לפיאזומטר‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫חשיבות הפיאזומטר‬
‫• כלי נוח לגילוי תרכובות נדיפות בגז הקרקע‪.‬‬
‫• מאפשר התראה על דליפה‪ ,‬לפני הגעת המזהם למים‪.‬‬
‫• מאפשר ביצוע בקרה מהירה של הרשויות בקרבת המכלים מבלי‬
‫צורך בבודק חיצוני ובהשבתת התחנה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫התקנת פיאזומטרים משני צדי חוות מכלים‬
‫חלק מהפיאזומטרים‬
‫הקיימים לא הותקנו‬
‫על פי המפרט הנדרש‬
‫ולפיכך לא ממלאים‬
‫את ייעודם‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫קיימים‬
‫‪10%‬‬
‫לא ידוע‬
‫‪42%‬‬
‫נתונים עבור תחנות ישנות החייבות בהתקנת פיאזומטרים‬
‫לא קיימים‬
‫‪48%‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫נטור פיאזומטרים‬
‫לא קיים‬
‫‪21%‬‬
‫לא ידוע‬
‫‪79%‬‬
‫‪15‬‬
‫נתונים עבור תחנות ישנות החייבות בהתקנת פיאזומטרים‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫נטור ‪ Soil-Gas‬אקטיבי‬
‫שאיבת ‪ Soil-Gas‬מקידוח למכשיר‬
‫בדיקה (‪ )PID‬או לשפופרת פחם‬
‫הנשלחת לאנליזה‪ .‬מיועד לנטור‬
‫תרכובות נדיפות‪.‬‬
‫תמונות באדיבות גב' רוני בריל‪ LDD ,‬טכנולוגיות‬
‫‪16‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫נטור ‪ Soil-Gas‬אקטיבי‬
‫זיהוי מזהם שאינו בא במגע עם מים‬
‫תרכובת‬
‫לחץ אדים (מ"מ‬
‫כספית)‬
‫‪MTBE‬‬
‫‪245‬‬
‫‪Benzene‬‬
‫‪76‬‬
‫‪Toluene‬‬
‫‪22‬‬
‫‪Ethylbenzenen‬‬
‫‪7‬‬
‫‪Xylenes‬‬
‫‪6‬‬
‫‪Naphthalene‬‬
‫‪0.5‬‬
‫ניתן לגלות בנטור אדים‪ ,‬מזהם‬
‫בעל לחץ אדים גבוה מ‪0.5 -‬‬
‫מ"מ כספית‪.‬‬
‫לחץ אדי מים‪:‬‬
‫– ‪ 0‬מ"מ כספית‪.‬‬
‫‪0ºC‬‬
‫‪ 30 – 25ºC‬מ"מ כספית‪.‬‬
‫‪ 760 – 100ºC‬מ"מ כספית‪.‬‬
‫את התרכובות המסומנות בצבע כתום‪ ,‬לא ניתן לזהות‬
‫בנטור אקטיבי‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫נטור ‪ Soil-Gas‬אקטיבי‬
‫זיהוי מזהם מומס במי תהום או בתמיסת הקרקע‬
‫תרכובת‬
‫‪18‬‬
‫קבוע הנרי‬
‫(חסר יחידות)‬
‫‪n-Hexane‬‬
‫‪36.61‬‬
‫‪Ethylbenzenen‬‬
‫‪0.322‬‬
‫‪Xylenes‬‬
‫‪0.304‬‬
‫‪Toluene‬‬
‫‪0.262‬‬
‫‪Benzene‬‬
‫‪0.215‬‬
‫‪MTBE‬‬
‫‪0.018‬‬
‫‪Naphthalene‬‬
‫‪0.018‬‬
‫יש להתחשב בקבוע הנרי‪,‬‬
‫בנוסף ללחץ האדים‪ ,‬בכדי‬
‫להעריך את הסבירות לגילוי‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬על כל מולקולה של‬
‫הקסן בתמיסה‪ ,‬יהיו ‪36‬‬
‫מולקולות בגז הקרקע‪.‬‬
‫שימו לב כי לאלקנים קבוע הנרי‬
‫גבוה בשני סדרי גודל מאשר‬
‫לארומטים‪.‬‬
‫את התרכובות המסומנות בצבע כתום‪ ,‬לא ניתן לזהות בנטור אקטיבי‪.‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫נטור אקטיבי על ידי חברה חיצונית‬
‫• בשמונה תחנות תדלוק בוצע נטור אקטיבי של‬
‫הפיאזומטרים על ידי חברות חיצוניות‪.‬‬
‫• הנטור כלל ניקוי של הקידוח על ידי שאיבת אוויר‪,‬‬
‫המתנה לחדירת גז הקרקע ושאיבו דרך שפופרת‬
‫פחם‪ .‬השפופרת נשלחה לאנליזה במעבדה‪.‬‬
‫תמונה באדיבות ‪LDD‬‬
‫טכנולוגיות בע"מ‬
‫‪19‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫נטור אקטיבי על ידי חברה חיצונית‬
‫כל הריכוזים ב‪PPM -‬‬
‫בנזן‬
‫טולואן‬
‫אתיל‬
‫בנזן‬
‫קסילן‬
‫‪MTBE‬‬
‫‪VOC‬‬
‫ב ‪PID‬‬
‫<‪0.02‬‬
‫‪0.03‬‬
‫<‪0.015‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪6‬‬
‫>‪2000‬‬
‫‪2‬‬
‫<‪0.02‬‬
‫‪0.05‬‬
‫<‪0.022‬‬
‫‪0.07‬‬
‫<‪0.026‬‬
‫>‪2000‬‬
‫‪ 46‬ס"מ דלק‬
‫בעומק ‪ 21‬מטר‬
‫‪175‬‬
‫‪321‬‬
‫‪30‬‬
‫‪250‬‬
‫‪466‬‬
‫‪800‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪83‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪61‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪7‬‬
‫<‪0.023‬‬
‫‪17‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪446‬‬
‫<‪0.027‬‬
‫>‪2000‬‬
‫‪75‬‬
‫‪6‬‬
‫‪103‬‬
‫‪38‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1136‬‬
‫>‪2000‬‬
‫‪7‬‬
‫‪28‬‬
‫‪12‬‬
‫‪5‬‬
‫‪31‬‬
‫לא נבדק‬
‫>‪300‬‬
‫‪8‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.1‬‬
‫לא נבדק‬
‫‪4‬‬
‫תחנה‬
‫‪1‬‬
‫‪ 25%‬מהצנרת‬
‫דולפת‬
‫‪3‬‬
‫‪20‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫הנחיות פעולה לנטור ‪VOC‬בפיאזומטר מעל מי תהום‬
‫קריאה ב‪)ppm( PID-‬‬
‫פעולה‬
‫עד ‪50‬‬
‫ניטור תקופתי בעזרת ‪PID‬‬
‫מעל ‪50‬‬
‫(פיאזומטר בתוך‬
‫החפירה)‬
‫חשד לדליפה ‪ -‬דיגום אקטיבי של‬
‫הפיאזומטר‬
‫מעל ‪50‬‬
‫(פיאזומטר מחוץ‬
‫לחפירה)‬
‫חשד לזיהום מי תהום‬
‫‪ .1‬סקר קרקע ראשוני‬
‫‪ .2‬פעולות מידיות לפי תוכנית פעולה‬
‫מבוסס על המלצות‪ :‬רוני בריל‪ ,‬בארות תצפית כאמצעי נטור לזיהום סביבתי בתחנות דלק‪ ,‬אוגוסט ‪.2002‬‬
‫ההמלצות מבוססות על סקירת הדרישות הפדראליות בארה"ב ודרישות המדינות‪ :‬אורגון‪ ,‬ויסקונסין‪ ,‬טנסי‪,‬‬
‫מסצ'וסטס‪ ,‬ניו‪-‬המפשייר‪ ,‬פלורידה וקליפורניה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫הנחיות פעולה נטור ‪VOC‬בפיאזומטר‪ ,‬מי תהום רחוקים‬
‫קריאה ב‪)ppm( PID-‬‬
‫פעולה‬
‫עד ‪50‬‬
‫ניטור תקופתי בעזרת ‪PID‬‬
‫‪ 50‬עד ‪250‬‬
‫חשד לדליפה ‪ -‬דיגום אקטיבי‬
‫בפיאזומטר‬
‫‪ 250‬ומעלה‬
‫חשד חמור לדליפה ‪ -‬סקר גז קרקע‬
‫מבוסס על המלצות‪ :‬רוני בריל‪ ,‬בארות תצפית כאמצעי נטור לזיהום סביבתי בתחנות דלק‪ ,‬אוגוסט ‪.2002‬‬
‫ההמלצות מבוססות על סקירת הדרישות הפדראליות בארה"ב ודרישות המדינות‪ :‬אורגון‪ ,‬ויסקונסין‪ ,‬טנסי‪,‬‬
‫מסצ'וסטס‪ ,‬ניו‪-‬המפשייר‪ ,‬פלורידה וקליפורניה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
Technical Assistance Bulletins, Environment
Canada-Ontario Region for Federal Facilities
Fuel Type in Soil
Action Level*
Gasoline and Aviation Fuel PID.......10 ppm
FID.......30 ppm
Diesel Fuel, Fuel Oil,
Waste Oils, Jet Fuel,
Kerosene
Any visual evidence of
contamination,
petroleum odour, or
soil vapour headspace
analysis values above
background levels
* Findings that meet or exceed these levels indicate that a more
detailed investigation is necessary.
http://www.on.ec.gc.ca/pollution/ecnpd/tabs/tab01b-e.html
23
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫מדידת ‪VOC‬בפתח מכל דלק ברכב‬
‫‪24‬‬
‫סוג דלק‬
‫קריאה ב‪)ppm( PID-‬‬
‫בנזין‬
‫‪1,500‬‬
‫סולר‬
‫‪250‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫נטור סולר ב‪PID -‬‬
‫בסקר קרקע שנערך באתר בו היו שפיכות סולר מתמשכות‪ ,‬נלקחו‬
‫עשרות דגימות קרקע בהן נבדק ריכוז ‪ TPH‬וכן נעשתה בדיקת‬
‫‪ .PID‬בכל עשרות הדגימות נמצא המתאם‪:‬‬
‫ריכוז‬
‫(חל"מ)‬
‫עשרות אלפים‬
‫‪TPH‬‬
‫‪25‬‬
‫בקרקע ריכוז ‪ VOC‬ב‪PID -‬‬
‫(חל"מ)‬
‫עשרות‬
‫אלפים‬
‫עד ‪20‬‬
‫מאות‬
‫כ‪10 -‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫ריכוז מרבי מותר של ‪ BTEX‬ב‪( Soil-Gas -‬חל"מ)‬
‫‪26‬‬
‫‪OSHA/100‬‬
‫סקר סיכונים רמת‪-‬‬
‫חובב‬
‫תקנות קונטיקט‪,‬‬
‫להגנה על השוהים‬
‫במבנים‬
‫בנזן‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪1‬‬
‫טולואן‬
‫‪2.7‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪760‬‬
‫אתיל‬
‫בנזן‬
‫‪1‬‬
‫‪18‬‬
‫‪1,650‬‬
‫קסילן‬
‫‪1‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪500‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫ניטור פיאזומטרים‬
‫מחוז תל אביב‬
‫‪27‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫בכל ‪ 20‬התחנות בהן הותקנו פיאזומטרים‪ ,‬התבצע ניטור ‪voc‬‬
‫בעזרת ‪pid‬‬
‫(נטור אקטיבי)‬
‫‪28‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫ב‪ 7 -‬מהתחנות נמדדו ריכוזי ‪ BTEX‬בעזרת מבחנות פחם‬
‫(נטור פסיבי)‬
‫‪29‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫סיכום תוצאות בדיקות‬
‫תוצאות בדיקת אטימות‬
‫מכלים‬
‫תחנ‬
‫ה‬
‫גיל‬
‫נטור בפיאזומטר (‪)ppm‬‬
‫‪- VOC‬‬
‫בנזן‬
‫‪1‬‬
‫?‬
‫תקין‬
‫‪47‬‬
‫‪2.22‬‬
‫‪2‬‬
‫‪13‬‬
‫חריגה גבוהה (‪)4‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16‬‬
‫אין בדיקה‬
‫‪270‬‬
‫‪4‬‬
‫‪17‬‬
‫חריגה נמוכה (‪)1‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪5‬‬
‫‪25‬‬
‫חריגה בינונית (‪)1‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪25‬‬
‫חריגה בינונית (‪)3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪26‬‬
‫חריגה גבוהה (‪)2‬‬
‫‪300‬‬
‫‪830‬‬
‫‪27‬‬
‫חריגה גבוהה (‪)3‬‬
‫‪15‬‬
‫בסוגריים – מספר מכלים‬
‫דולפים‬
‫‪Pid‬‬
‫(ערך סף ‪)0.1‬‬
‫(ערך סף ‪)50‬‬
‫‪1.09‬‬
‫טולואן‬
‫‪5.31‬‬
‫‪0.22‬‬
‫תחנה‬
‫גיל‬
‫תוצאות בדיקת אטימות‬
‫מכלים‬
‫‪)ppm‬‬
‫נטור בפיאזומטר‬
‫אשכול (תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫בסוגריים – מספר מכלים‬
‫דולפים‬
‫‪Pid - VOC‬‬
‫בנזן‬
‫(ערך סף ‪)50‬‬
‫(ערך סף ‪)0.1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪36‬‬
‫אין בדיקה‬
‫‪2.6‬‬
‫טולואן‬
‫‪12‬‬
‫‪36‬‬
‫חריגה נמוכה (‪)1‬‬
‫‪30‬‬
‫‪0.46‬‬
‫‪2.97‬‬
‫‪13‬‬
‫‪37‬‬
‫חריגה בינונית (‪)2‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪14‬‬
‫‪38‬‬
‫חריגה גבוהה (‪)3‬‬
‫‪230‬‬
‫*‪15‬‬
‫‪40‬‬
‫תקין‬
‫‪3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪41‬‬
‫דליפה‬
‫‪330‬‬
‫‪17‬‬
‫‪43‬‬
‫דליפה‬
‫‪166‬‬
‫‪18‬‬
‫‪49‬‬
‫חריגה בינונית (‪)2‬‬
‫‪61.5‬‬
‫**‪19‬‬
‫‪51‬‬
‫תקין‬
‫‪1‬‬
‫‪20‬‬
‫‪53‬‬
‫חריגה גבוהה (‪)3‬‬
‫‪150‬‬
‫* מכלים הוחלפו במהלך קיום התחנה‬
‫‪ ** 31‬התחנה שודרגה בשנים האחרונות והטיפול בה הסתיים‬
‫‪15.75‬‬
‫‪-‬‬
‫‪46.08‬‬
‫‪0.09‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫בדיקות אטימות בתחנות בהן ריכוז ה ‪voc‬‬
‫מעל ‪50 ppm‬‬
‫‪32‬‬
‫תחנה‬
‫ריכוז ‪ voc‬ב ‪ppm‬‬
‫בדיקת אטימות‬
‫‪1‬‬
‫‪270‬‬
‫אין בדיקה‬
‫‪2‬‬
‫‪300‬‬
‫לא תקין‬
‫‪3‬‬
‫‪62‬‬
‫לא תקין‬
‫‪4‬‬
‫‪150‬‬
‫לא תקין‬
‫‪5‬‬
‫‪230‬‬
‫לא תקין‬
‫‪6‬‬
‫‪270‬‬
‫לא תקין‬
‫‪7‬‬
‫‪166‬‬
‫דליפה‬
‫‪8‬‬
‫‪330‬‬
‫דליפה‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫ריכוז ‪ voc‬ובדיקות אטימות בתחנות ישנות‬
‫‪33‬‬
‫גיל תחנה‬
‫)‪Voc (ppm‬‬
‫בדיקות אטימות‬
‫‪41‬‬
‫‪330‬‬
‫דליפה‬
‫‪43‬‬
‫‪166‬‬
‫דליפה ‪ +‬זהום מי תהום‬
‫‪49‬‬
‫‪61‬‬
‫חריגה בינונית‬
‫*‪51‬‬
‫‪1‬‬
‫תקין‬
‫‪53‬‬
‫‪150‬‬
‫חריגה גבוהה‬
‫* תחנה שודרגה‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫מתאם בין בדיקות אטימות לנטור בעזרת ‪PID‬‬
‫‪R2 = 0.527‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫ריכוז‬
‫‪200‬‬
‫‪voc‬‬
‫)‪(ppm‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫דליפה‬
‫‪5‬‬
‫מוכחת‬
‫חריגה‬
‫‪4‬‬
‫גבוהה‬
‫חריגה‬
‫‪3‬‬
‫בינונית‬
‫חריגה‬
‫‪2‬‬
‫נמוכה‬
‫בדיקות אטימות מכלים‬
‫‪34‬‬
‫‪1‬‬
‫תקין‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫מתאם בין בדיקות אטימות לנטור בנזן פסיבי‬
‫‪R2 = 0.9773‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫ריכוז‬
‫‪10‬‬
‫בנזן‬
‫)‪(ppm‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫דליפה‬
‫‪5‬‬
‫מוכחת‬
‫חריגה‬
‫‪4‬‬
‫גבוהה‬
‫חריגה‬
‫‪3‬‬
‫בינונית‬
‫חריגה‬
‫‪2‬‬
‫נמוכה‬
‫בדיקות אטימות מכלים‬
‫‪35‬‬
‫תקין‪1‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫מתאם בין נטור ‪ VOC‬לנטור בנזן וטולואן פסיבי‬
‫תחנה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪36‬‬
‫גיל‬
‫‪ppm VOC‬‬
‫בנזן ‪ppm‬‬
‫טולואן ‪ppm‬‬
‫‪51‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪37‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪25‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1.09‬‬
‫‪0.22‬‬
‫‪36‬‬
‫‪30‬‬
‫‪0.46‬‬
‫‪2.97‬‬
‫?‬
‫‪47‬‬
‫‪2.22‬‬
‫‪5.31‬‬
‫‪43‬‬
‫‪166‬‬
‫‪15.75‬‬
‫‪46.08‬‬
‫‪31‬‬
‫‪270‬‬
‫‪8.24‬‬
‫‪3.95‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫מתאם בין נטור ‪ VOC‬לנטור בנזן פסיבי‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪R2 = 0.9746‬‬
‫‪0‬‬
‫‪300‬‬
‫‪37‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫ריכוז ‪)ppm( voc‬‬
‫‪0‬‬
‫ריכוז‬
‫בנזן‬
‫)‪(ppm‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫תחנת תדלוק בדרום תל אביב‬
‫בתחנה נתגלתה שכבת דלק צפה על מי תהום בעומק של ‪21‬‬
‫מטר‪.‬‬
‫לאחר התקנת פיאזומטרים נמדדו הריכוזים (‪:)ppm‬‬
‫התייצבות‬
‫שיא‬
‫פיאזומטר‬
‫‪1‬‬
‫‪1,118‬‬
‫‪200‬‬
‫‪2‬‬
‫‪660‬‬
‫‪316‬‬
‫‪3‬‬
‫‪850‬‬
‫‪650‬‬
‫‪4‬‬
‫‪133‬‬
‫‪115‬‬
‫בפתח הקידוח למי‪-‬תהום נמדדו ‪.ppm VOC 250‬‬
‫‪38‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫תחנת תדלוק בדרום תל אביב‬
‫בסקר קרקע וגז קרקע שבוצע בתחנה‪ ,‬לזיהוי היקף‬
‫התפשטות פלומת הזיהום‪ ,‬נקדחו כ‪ 20 -‬קידוחים‬
‫לעומקים של עד ‪ 7.5‬מטר‪.‬‬
‫בסקר נתגלה כי‪:‬‬
‫• איי התדלוק מהווים מקור נוסף לזיהום‪.‬‬
‫• פלומת הזיהום התפשטה לשלושה כיוונים‪ .‬ריכוזי ה‪-‬‬
‫‪ VOC‬בגז הקרקע הגיעו ל‪ 3,500 -‬חל"מ‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫תחנת תדלוק בצפון תל אביב‬
‫• בשנת ‪ 2000‬נתגלתה שכבת דלק צפה‪ ,‬על פני מי התהום מתחת‬
‫לתחנה‪.‬‬
‫• כחלק מהטיפול בזיהום ‪ -‬נעשה סקר קרקע‪ ,‬ונקדחו ‪ 6‬פיאזומטרים‬
‫באזור התחנה (חלקם עד לעומק מי התהום)‪.‬‬
‫• כל הפיאזומטרים בתחנה נוטרו בעזרת ‪.pid‬‬
‫• בפיאזומטר שבקרבת המכל שדלף ‪ -‬הוכנסו ‪ 4‬מבחנות פחם פעיל‬
‫למדידת ריכוזי ‪.BTEX‬‬
‫‪40‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫שכבת דלק מעל מי תהום בתחנת התדלוק בצפון תל אביב‬
‫‪41‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫ריכוז‬
‫‪ppm‬‬
‫‪42‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫נקודות כשל של בדיקות אטימות‬
‫בדיקות אטימות מכלים וצנרת הם כלי מרכזי לגילוי דליפות‪ ,‬אולם‪:‬‬
‫‪ .1‬דליפות ממכלים וצנרת מהוות רק כמחצית ממקורות הזיהום‬
‫בתחנות תדלוק‪.‬‬
‫‪ .2‬הבדיקות מבוצעות על ידי בעל התחנה ולפיכך קיים חשש כי‬
‫תוצאות המצביעות על דליפה‪ ,‬אינן מדווחות‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫נקודות כשל של בדיקות אטימות‬
‫‪ .3‬מחקר של הטכניון העלה שהתקפות הסטטיסטית של‬
‫הבדיקות בעייתית‪.‬‬
‫‪ .4‬טרם בוצעו בדיקות אטימות של צנרת תת‪-‬קרקעית‪ ,‬כנדרש‬
‫בתקנות תחנות דלק‪ ,‬למעט בשלוש תחנות שפעלו תחת צו‬
‫של בית משפט‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫בדיקות אטימות מכלים וצנרת‬
‫"בדיקת אטימות של מכל דלק תת קרקעי" מוגדרת בחוק‬
‫האמריקאי ‪ CFR Parts 280 & 281‬כ"בדיקה המבוצעת‬
‫באמצעות מכשיר אשר אמור לגלות דליפה של לפחות ‪ 0.1‬גלון‬
‫לשעה (כ ‪ 0.38‬ליטר לשעה) בהסתברות של לפחות ‪ 95%‬לגילוי‬
‫דליפה קיימת ובהסתברות של לא יותר מ ‪ 5%‬לאזעקת שווא‬
‫מכל חלק שהוא במכל"‪.‬‬
‫כל מכשיר כזה צריך להיבדק ע"י מעבדה צד שלישי על פי‬
‫פרוטוקול בדיקה מוכר (כגון ה ‪ .)EPA‬בדיקה זאת מבוצעת כל ‪3‬‬
‫עד חמש שנים בהתאם לגיל המכל‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫בדיקות אטימות מכלים וצנרת‬
‫‪ ‬המשרד לאיכות הסביבה אימץ את בדיקות האטימות שעברו‬
‫אימות באמצעות מעבדת צד שלישי ואושרו לשימוש על ידי ה‪-‬‬
‫‪ EPA‬האמריקאי‪ .‬קיימים עשרות מתקנים המאושרים לביצוע‬
‫בדיקות אלו‪.‬‬
‫‪ ‬המשרד לאיכות הסביבה דורש כי מבצע בדיקות האטימות יהיה‬
‫מוסמך לביצוע בדיקות אלו על ידי הרשות להסמכת מעבדות‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫בדיקות אטימות מכלים‬
‫‪ ‬תקנות תחנות הדלק מחייבות ביצוע בדיקת אטימות למכלים‬
‫אחת לחמש שנים‪.‬‬
‫‪ ‬בארה"ב הפסיקו את ביצוע בדיקות האטימות למכלים‬
‫כאפשרות נטור שגרתי ובמקומם הגדירו מגוון רחב של נטורים‬
‫פחות רגישים‪ ,‬אך חודשיים‪ .‬אולם בדיקות האטימות עדיין‬
‫נדרשות לאחר שדרוג או תיקון מכל‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫שיטות של בדיקות אטימות מכלים המקובלות‬
‫בישראל כיום‬
‫המשרד לאיכות הסביבה מכיר בבדיקות האטימות המוכרות על ידי‬
‫ה‪ EPA -‬האמריקאי (קיים קישור מהאתר ‪www.sviva.gov.il‬‬
‫בחוצץ תחנות דלק)‪.‬‬
‫דוגמאות של שיטות לבדיקות אטימות מכלים‬
‫בדיקת אטימות נפחית‬
‫בדיקת סמן (טרייסר)‬
‫‪ – ATG‬מדידת מפלס אוטומטית‬
‫‪48‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫בדיקת אטימות נפחית של מכלים‬
‫•‬
‫•‬
‫שיטה זו היא הנפוצה בישראל‪.‬‬
‫לאחרונה נתגלו בעיות בשימוש בשיטה זו‪:‬‬
‫‪ .1‬יש צורך במעקב אחר מספר מדדים במהלך הבדיקה‪ ,‬כגון משך‬
‫הבדיקה‪ ,‬נפח מילוי המכל ועוד‪.‬‬
‫‪ .2‬בתחנת תדלוק פרוג הצביעו בדיקות האטימות על דליפה משלושה‬
‫מכלים‪ ,‬אולם בפועל נמצא זיהום מזערי בלבד‪.‬‬
‫‪ .3‬מחקר של הטכניון מצא כי קיימות בעיות בתקפות הסטטיסטית של‬
‫תוצאות הבדיקות (מדגם של ‪ 830‬מכלים)‪:‬‬
‫• טעות המדידה נמצאה גבוהה במידה ניכרת מן הגבולות על פי‬
‫התקנים ועל פי האפיון הטכני של יצרן המכשיר‪.‬‬
‫• קיימת אסימטרייה משמעותית בתוצאות הבדיקות‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫בדיקת אטימות נפחית של מכלים‬
‫מד טמפרטורה‬
‫מד גובה‬
‫עיבוד נתונים‬
‫‪50‬‬
‫מדידים בפעולה‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫בדיקת אטימות בלחץ‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪51‬‬
‫בדיקת אטימות בלחץ משמשת לוידוא תקינות המכל בזמן‬
‫העברתו לאתר ההתקנה‪.‬‬
‫המשרד לאיכות הסביבה אינו מכיר בשיטה זו הנעשית לצורך‬
‫בדיקת אטימות תקופתית‪.‬‬
‫בתחנת פז הסיירים נערכו בדיקות לחץ תקופתיות שהעלו כי‬
‫המכלים תקינים‪ .‬אולם בדיקות שנערכו על פי דרישות המשרד‬
‫העלו כי קיימות דליפות‪ .‬כידוע נתגלה בתחנה זיהום קרקע‬
‫ומים‪.‬‬
‫בתחנת סונול גבעת עדה נערכה בדיקת לחץ לוידוא תקינות‬
‫המכל בזמן העברתו לאתר ההתקנה‪ .‬אולם‪ ,‬עם שחרור הלחץ‬
‫מהמכל המחוג בשעון הלחץ לא זז‪...‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫בדיקות אטימות צנרת‬
‫‪ ‬תקנות תחנות הדלק מחייבות ביצוע בדיקת אטימות לצנרת‬
‫אחת לחמש שנים‪.‬‬
‫‪ ‬תחנות הדלק מסרבות לבצע את הבדיקה‪ .‬בכל הארץ בוצעה‬
‫בדיקת אטימות אחת בלבד‪ ,‬על פי צו בית משפט‪.‬‬
‫‪ ‬בארה"ב חלה חובת בדיקת אטימות בתחנות העומדות בתקנות‬
‫אחת ל ‪ 5‬שנים ואילו בתחנות שאינן עומדות בתקנות – מדי‬
‫שנה‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫שיטות של בדיקות אטימות צנרת‬
‫המשרד לאיכות הסביבה מכיר בבדיקות האטימות‬
‫המוכרות על ידי ה‪ EPA -‬האמריקאי (קיים קישור מהאתר‬
‫‪ www.sviva.gov.il‬בחוצץ תחנות דלק)‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫בדיקת אטימות מיכל וצנרת באמצעות סמן‬
‫(טרייסר)‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪54‬‬
‫בשיטה זו מוחדרים סמנים (חומרי מעקב) למכלי הדלק במהלך‬
‫פעילות התחנה‪.‬‬
‫מבצעים בתחנה מספר קידוחי קרקע רדודים וצרי קוטר‪.‬‬
‫מהקידוחים שואבים דגימות גז קרקע ובודקים האם הסמנים‬
‫שהוחדרו למכלים מתגלים בגז הקרקע‪.‬‬
‫שיטה זו יכולה להוכיח אטימות מכלים וצנרת‪.‬‬
‫לראשונה בוצעה בישראל השיטה בפז קיבוץ גלויות‪.‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫בדיקת אטימות באמצעות סמן (טרייסר)‬
‫צינור קידוח (פרוב) ומכל תת‪-‬לחץ‬
‫‪55‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫בדיקת אטימות באמצעות סמן (טרייסר)‬
‫חריצים בקצה צינור הקידוח‬
‫‪56‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫בדיקת אטימות באמצעות סמן (טרייסר)‬
‫מבט לתוך חלל צינור הקידוח‬
‫‪57‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫בדיקת אטימות באמצעות סמן (טרייסר)‬
‫מבט מלמעלה על צינור קידוח אטום בפקק (בין קווי‬
‫צנרת)‬
‫‪58‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫בדיקת אטימות באמצעות סמן (טרייסר)‬
‫מכל "טרייסר" סמוך לפתח מכל הדלק‬
‫‪59‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫בדיקת אטימות באמצעות סמן (טרייסר)‬
‫חיבור צינור לפתח מילוי מכל‬
‫‪60‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫בדיקת אטימות באמצעות סמן (טרייסר)‬
‫שאיבת גז מהפרוב אל מזרק נקי‬
‫‪61‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫בדיקת אטימות באמצעות סמן (טרייסר)‬
‫העברת הגזים אל מכל תת‪-‬הלחץ‬
‫‪62‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫הגנה קטודית‬
‫• בתקנות המים (מניעת זיהום מים) (תחנות דלק) קיימת‬
‫דרישה להגנה קטודית של מכלי דלק עשויים מתכת‪,‬‬
‫שמטרתה להגן על המכלים מפני קורוזיה‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫קורוזיה ‪ -‬רקע‬
‫• שיתוך‬
‫(קורוזיה)‬
‫הוא‬
‫תהליך‬
‫טבעי‬
‫של‬
‫נדידת‬
‫אלקטרונים מאזורים אנודיים לסביבה קטודית‪.‬‬
‫– אנודה – אלקטרודת מתכת המוסרת אלקטרונים (פריקת זרם חשמלי)‪.‬‬
‫– קטודה – אלקטרודת מתכת הבולעת אלקטרונים (קליטת זרם חשמלי)‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫קורוזיה ‪ -‬רקע‬
‫• בתהליך‬
‫הקורוזיה‬
‫היא‬
‫הקטודה‬
‫‪4OH -‬‬
‫• האנודה‬
‫היא‬
‫המתכת‬
‫ ‪O2 + 2H2O + 4e‬‬‫ממנה‬
‫עשוי‬
‫‪Fe2+ + 2e -‬‬
‫‪65‬‬
‫חמצן‪:‬‬
‫המכל‪:‬‬
‫‪Fe‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫הגנה קטודית‬
‫• ישנן שתי שיטות עיקריות ליישום הגנה קטודית ‪:‬‬
‫– הגנה קטודית פסיבית‪.‬‬
‫– הגנה קטודית אקטיבית‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫הגנה קטודית‬
‫• הגנה קטודית פסיבית‪:‬‬
‫– במערכת זו מחברים למכל אנודה בעלת פוטנציאל נמוך משל מתכת‬
‫המכל ובכך הופכים את המכל לקטודה (יחסית לאנודה)‪.‬‬
‫– האלקטרונים הנפלטים מהמכל בתהליך הקורוזיה מוחזרים על ידי‬
‫אנודה חיצונית "המקריבה" את עצמה‪.‬‬
‫– בתהליך זה אין צורך באספקת חשמל חיצונית‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫הגנה קטודית פסיבית‬
‫‪68‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫הגנה קטודית‬
‫• הגנה קטודית אקטיבית‪:‬‬
‫– בשיטה זו שכאן משתמשים בזרם חשמלי כספק‬
‫אלקטרונים לאנודה‪.‬‬
‫– האלקטרונים‬
‫הנפלטים‬
‫מהמכל‬
‫מוחזרים על ידי האנודה החיצונית‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫בתהליך‬
‫הקורוזיה‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫הגנה קטודית אקטיבית‬
‫‪70‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫הגנה קטודית אקטיבית‬
‫‪71‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫‪72‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫דרישות להגנה קטודית אקטיבית‬
‫•‬
‫בעת הכנסת זרם לראשונה נדרש לערוך מדידות של הפוטנציאלים‬
‫בין המבנה לקרקע בעזרת אלקטרודת ביקורת מכוילת‪.‬‬
‫• בכדי להבטיח הגנה על המכלים התת קרקעיים יש לבדוק את‬
‫הקריטריונים הבאים‪:‬‬
‫– פוטנציאל שלילי בשיעור של ‪ 0.85‬וולט לפחות הנמדד בין המבנה לבין אלקטרודת‬
‫ביקורת רוויה מגפרת הנחושת הנמצאת במגע עם הקרקע‪.‬‬
‫– מתבצעת בדיקה חודשית של מישרי הזרם ומדידה שנתית של הפוטנציאל בין‬
‫המבנה לקרקע‪ .‬תוצאות המדידות ירשמו לפי הנהלים לגבי ההפעלה הראשונית‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫‪74‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫זהום אוויר מתחנות תדלוק‬
‫‪75‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫מרחק תחנות התדלוק מאזורי מגורים‬
‫לא ידוע‬
‫מעל ‪200‬‬
‫מטר‬
‫עד ‪ 50‬מטר‬
‫‪76‬‬
‫‪ 50‬עד ‪200‬‬
‫מטר‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫זיהום אוויר מתחנות תדלוק‬
‫עיקר זיהום האוויר מתחנות תדלוק נגרם על ידי‬
‫פליטת תרכובות דלק לאוויר‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪:‬‬
‫‪ .1‬האוכלוסייה נחשפת למגוון חומרים רעילים‬
‫ומסרטנים הקיימים בדלק‪.‬‬
‫‪ .2‬תרכובות הדלק באוויר פעילות בתהליכים‬
‫פוטוכימיים שבהם נוצרים מזהמים שניוניים‪ ,‬כגון‬
‫אוזון‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫מקורות פליטת אדי דלק בתחנה‬
‫‪ .1‬מילוי מכלי הדלק בתחנה‪.‬‬
‫‪ .2‬מילוי מכלי הדלק בכלי הרכב‪.‬‬
‫‪ .3‬שפיכות דלק‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫‪STAGE I‬‬
‫צמצום פליטת אדי דלק בעת מילוי מכלי התחנה‬
‫• מילוי תחתי של מכלי הדלק‬
‫לצמצום כמות האדים הנוצרת‬
‫• הפניית האוויר הנדחף ממיכל‬
‫הדלק בעת מילויו‪ ,‬חזרה אל‬
‫מכלית הדלק‪.‬‬
‫• הפיכת האדים שבמכלית לדלק‬
‫נוזלי‪ ,‬בעת מילוי מכלית הדלק‬
‫במסוף‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫‪STAGE I‬‬
‫בתנאי רשיון עסק לתחנות תדלוק‬
‫• בתחנה תותקן מערכת למישוב אדי דלק ממכלי הדלק למכלית‬
‫התדלוק‪ ,‬אשר תופעל בכל זמן מילוי מכלי הדלק‪.‬‬
‫• במקרה של גילוי תקלה במערכת מישוב האדים‪ ,‬בעל העסק‬
‫יפעל לתיקון מיידי של התקלה (תוך ‪ 48‬שעות)‪ .‬התקלה תרשם‬
‫ביומן אירועים בתחנה‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫‪STAGE II‬‬
‫צמצום פליטת אדי דלק בעת תדלוק רכבים‬
‫‪ .1‬התקנה ברכבים‬
‫• בכלי הרכב מותקנת מערכת‬
‫יניקת אדים אל מסנן פחם‬
‫פעיל‪.‬‬
‫• המערכת מופעלת אוטומטית‬
‫עם פתיחת מכסה מיכל הדלק‪.‬‬
‫• בעת ההתנעה מופנים אדי‬
‫הדלק שנאספו בפחם הפעיל‬
‫אל מערכת היניקה של המנוע‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫‪STAGE II‬‬
‫צמצום פליטת אדי דלק בעת תדלוק רכבים‬
‫‪ .2‬התקנה באקדחי התדלוק‬
‫התקנת מערכת איסוף אדים‬
‫על אקדחי התדלוק‪.‬‬
‫הפעלת אקדח התדלוק‬
‫מפעילה אוטומטית מערכת‬
‫שאיבה‪ ,‬היונקת את האדים‬
‫הנפלטים מהמכל‪ ,‬ומעבירה‬
‫אותם למיכל הדלק של‬
‫התחנה‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫‪STAGE II‬השוואת שיטות‬
‫התקנה בכלי הרכב‪:‬‬
‫התקנה בתחנות התדלוק‪:‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫גבוהה • יעילות איסוף טובה (‪)90%-60%‬‬
‫איסוף‬
‫• יעילות‬
‫(למעלה מ ‪)ֵ 90%‬‬
‫• איסוף מכלי רכב חדשים וישנים‬
‫• תוספת דלק לשימוש ברכב‬
‫• אמינות גבוהה‬
‫חסרונות‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫• מורכבות טכנית גבוהה‬
‫• האיסוף מכלי רכב חדשים‬
‫בלבד‬
‫‪83‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫מניעת שפיכות דלק‬
‫• הסברה ‪ -‬חשיבות מניעת תדלוק יתר וטפטוף דלק אל‬
‫מחוץ למכלי הדלק‪.‬‬
‫• התקנת אקדחי תדלוק המונעים המשך יציאת דלק‬
‫לאחר ההפסקה האוטומטית במילוי‪.‬‬
‫• התקנת אמצעים למניעת מילוי יתר ושפיכות‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫עלות שדרוג תחנת דלק ממוצעת‬
‫דרישה‬
‫מפריד דלקים ‪ +‬התקנה‬
‫הפרדת ניקוז גגות‬
‫איטום משטחים‬
‫סה"כ עלות‬
‫עלות יחידה‬
‫מס' יחידות‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪30,000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪30,000‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪72,000‬‬
‫‪ 300‬מ"ר‬
‫‪ 240‬למ"ר‬
‫תעלות היקפיות‬
‫מערכת מישוב אדים‬
‫‪ 800‬למ"א‬
‫‪20,000‬‬
‫בדיקת מכלים‬
‫פיאזומטרים‬
‫החלפת מיכל‬
‫‪10,000‬‬
‫‪80,000‬‬
‫פינוי קרקע לאתר פסולת רעילה ‪ 1,500‬לטון‬
‫‪ 85‬פינוי קרקע לאתר פסולת ‪ 250‬לטון‬
‫‪ 50‬מ"א‬
‫‪1‬‬
‫‪40,000‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪15,000‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪80,000‬‬
‫‪ 20‬טון‬
‫‪ 120‬טון‬
‫‪30,000‬‬
‫‪30,000‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫היבטים כלכליים נוספים‬
‫• עלות נטור ואחזקה שנתיות – ‪ ₪ 24,000‬לשנה‪.‬‬
‫• לפיכך דחיית שדרוג התחנה למשך ‪ 5‬שנים חוסכת לבעל‬
‫התחנה ‪.₪ 407,000‬‬
‫‪86‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫עלות טיפול בקרקעות‬
‫עלות ישירה‬
‫• חקירה ושיקום בארה”ב ‪ $100,000 -‬עד ‪ $1,000,000‬ויותר‪.‬‬
‫• בישראל ‪ -‬בסיס הנתונים אינו רחב דיו (פז בנימינה –‬
‫‪.)$500,000‬‬
‫עלות עקיפה‬
‫• פסילת מי תהום לשתיה‪.‬‬
‫• תחלואה‪.‬‬
‫• זיהום סביבתי‪.‬‬
‫שאיבת נוזלים מבאר תצפית‬
‫מתוך‪www.epa.gov.swerust1 :‬‬
‫‪87‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)‪ ,‬התשל"ז‪1976 -‬‬
‫סעיף ‪" :36‬לא יאוחסן נפט אלא במכלים תת קרקעיים‬
‫– שמתקיימים בהם‪:‬‬
‫(‪ )1‬הם כוסו בשכבת אדמה בעובי ‪ 60‬ס"מ לפחות‪",‬‬
‫‪ ‬תחנות יבילות‪ ,‬הכוללות אף מכלי בנזין ממוגנות‬
‫באמצעות קירות בטון או לוחות פלדה‪ ,‬שווי ערך ל‬
‫‪ 60‬ס"מ אדמה‪.‬‬
‫‪ ‬מיגון זה אושר על ידי מפקחי עבודה ושרותי‬
‫הכבאות‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫תחנת תדלוק יבילה‪ -‬רחוב העצמאות‪ ,‬חיפה‬
‫‪89‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫תחנת תדלוק יבילה‪ -‬רחוב העצמאות‪ ,‬חיפה‬
‫‪90‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫תחנת תדלוק יבילה‪ -‬רחוב העצמאות‪ ,‬חיפה‬
‫‪91‬‬
‫אשכול תעשיות‬
‫אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות‬
‫תחנת תדלוק יבילה‪ -‬מתחם וולקן‪ ,‬מחוז חיפה‬
‫‪92‬‬