אפנון מופע

Download Report

Transcript אפנון מופע

‫עקרונות‬
‫התקשורת‬
‫הספרתית‬
‫‪Moshe Inger‬‬
‫‪April 2012‬‬
‫עקרונות בתקשורת נתונים‬
‫עקרונות בתקשורת נתונים‬
‫(קוד בינארי מלא)‬
‫עקרונות בתקשורת נתונים‬
‫(קוד חצי בינארי)‬
‫שידור וקליטה סינכרוניים ואסינכרוניים‬
‫השיטה האסינכרונית‪:‬‬
‫‪‬שיטת התקשורת הפשוטה והזולה ביותר‪.‬‬
‫‪‬התווים נשלחים זה אחר זה בהפרשי זמן לא שווים‪.‬‬
‫‪‬שיגור כל תו וקליטתו כוללים את השלבים הבאים‪:‬‬
‫א‪-‬פקודת התחל )‪(START‬מודיע למקלט להתכונן לקליטה ולעקיבה אחר סיביות התו‪.‬‬
‫ב‪ -‬העברת סיביות התו (חמש או שבע סיביות)‬
‫ג‪ -‬פקודת עצירה )‪ (STOP‬שמודיעה שמידע התו הועבר והמקלט יכול להמתין לפקודה חדשה‪( .‬לעיתים‬
‫מוסיפים גם סיבית זוגיות )‪ (PARITY‬לצורך בקרת שגיאות‪.‬‬
‫במצב עצור עוברים המשדר והמקלט למצב "‪ ."1‬פקודת התחל מיוצגת על‪-‬ידי "‪."0‬‬
‫משכו של דופק "עצור" גדול מסיבית אחת‪ ,‬היא מותנית בקצב השידור ובשיטת הקידוד‪ .‬האורכים המקובלים‬
‫הם של ‪ 1.42 ,1.5 ,1‬או ‪ 2‬סיביות‪.‬‬
‫השיטה הסינכרונית‬
‫במקלט קיים שעון המבוקר על‪-‬ידי שעון המשדר (שעון האב)‪.‬‬
‫‪ ‬הפענוח דורש‬
‫א‪ .‬סנכרון הסיביות )‪(bit synchronization‬‬
‫ב‪ .‬סנכרון התווים )‪(character synchronization‬‬
‫סדרת תווים הנשלחים ממשדר למקלט ובראשם שני תווי סנכרון‬
‫לעיתים נעשה הסנכרון בתחילתה ובסופה של סדרת דפקים הנקראת מסגרת )‪ .(frame‬במקרה כזה שולחים בתחילתה של‬
‫המסגרת תו הנקרא דגל )‪ ,(flag‬דגל מקובל לפי ‪ CCITT‬הוא הסדרה ‪. 01111110‬‬
‫כאשר שולחים שני תווי הסינכרון‪ ,‬מזהה המקלט את התו הראשון כתו סנכרון‪ ,‬ומצפה לקבל תו שני‪ .‬כאשר התו השני אכן‬
‫מופיע‪ ,‬המקלט יסתנכרן ויתחיל לזהות ‪ -‬תחילה את הסיביות ואחר כך את התווים‪.‬‬
‫ומצפה לקבל תו שני‪ .‬כאשר התו השני אכן מופיע‪ ,‬המקלט יסתנכרן ויתחיל לזהות ‪ -‬תחילה את הסיביות ואחר כך את התווים‪.‬‬
‫קודי נתונים ‪ -‬קוד ‪( baudot‬קוד ‪)CCITT 2‬‬
‫מיועד לתקשורת אסינכרונית‬
‫לכן הוא מלווה בסיביות ‪.START STOP‬‬
‫קצבי שידור‬
‫קצב העברה‬
‫קצב העברה )‪ :(bit\baud rate‬מספר הסיביות‪ ,‬או באוד או תווים המשודרים בשניה‪.‬‬
‫באוד‬
‫יחידה של קצב אותות בערוץ תקשורת‪.‬‬
‫הערך ההפוך של משך הדופק הקצר ביותר בערוץ התקשורת‪.‬‬
‫דוגמה‪ 50 :‬באוד פירושו דופק של ‪ 1/50‬השנייה כלומר ‪ 20‬מילישניות‬
‫סיביות לשניה (סל"ש)‬
‫קצב בבאוד מוכפל במספר הסיביות שמיצג כל דופק‬
‫הקצב המרבי באפיק תקשורת ‪ -‬קיבול האפיק‬
‫‪‬הרעש באפיק התקשורת מגביל את קצב העברה המרבי‪.‬‬
‫‪ ‬נוסחת שנון )‪ (Shannon‬לקצב העברה מרבי באפיק רועש‬
‫‪S‬‬
‫)‬
‫‪N‬‬
‫‪C  BW * log 2 (1 ‬‬
‫כאשר‪ - C :‬קצב העברה בסיביות לשניה‬
‫‪ - BW‬רוחב פס בהרץ‬
‫‪ - S/N‬יחס אות לרעש באפיק‬
‫דוגמה‪ :‬עבור אפיק טלפוניה ברוחב פס של ‪ 3.1KHz‬ויחס אות לרעש של ‪ 1000‬נקבל בערך ‪C=31000 b/s‬‬
‫נצילות המערכת‬
‫נצילות המערכת מגדירה את מידת ניצולו של קו התקשורת‪ .‬הדבר נעשה על‪-‬ידי השוואת סך כל הסיביות המועברות למספר סיביות המידע‪.‬‬
‫יתירות )‪(REDUNDANCY‬‬
‫מידע יתיר הוא מידע עודף ובלתי דרוש לקביעת משמעות הנתונים‪.‬‬
‫דוגמאות‪ .1 :‬סיביות זוגיות ובקרה‬
‫‪ .2‬שימוש באפיקים מקבילים‬
‫‪ .3‬שידור מחדש של מידע בפעם נוספת‬
‫סיביות ‪ ‬מידע‬
‫כלל ‪ ‬הסיביות‬
‫‪R‬‬
‫דוגמה‪ :‬קוד ‪ 7‬סיביות הכולל סיבית שמינית לצורכי יתירות‪ ,‬נקבל‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ 0.125  12 .5%‬‬
‫‪8‬‬
‫דוגמה‪ :‬עבור הקוד המחומש של בודו‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫כלומר זהו קוד ללא יתירות‬
‫‪R  1‬‬
‫‪R  1‬‬
‫נצילות מערכת הקידוד‬
‫כאשר משתמשים בקוד עם יתירות כדי להתגבר על השיבושים‪ ,‬קטנה נצילות האפיק‪ .‬הנצילות תחושב לפי‪:‬‬
‫סיביות ‪ ‬מידע‬
‫‪ 1 R‬‬
‫כלל ‪ ‬סיביות‬
‫‪ ‬נצילות ‪Ec ‬‬
‫עבור קוד בודו‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ 1  100 %‬‬
‫‪5‬‬
‫‪Ec ‬‬
‫עבור קוד ‪ 7‬סיביות מידע וסיבית זוגיות‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ 87.5%‬‬
‫‪8‬‬
‫‪Ec ‬‬
‫נצילות מערכת השידור‬
‫נצילות זו מוגדרת עבור כל הדפקים המועברים במערכת כולל דופקי "התחל" ו‪"-‬עצור"‪.‬‬
‫דופקי ‪ ‬מידע‬
‫כלל ‪ ‬דפקים‬
‫‪E‬‬
‫דוגמה‪ :‬מה נצילות מערכת שידור המשתמשת בקוד בודו בעל ‪ 5‬סיביות מידע‪ ,‬סיבית "התחל" ו‪ 1.42 -‬סיביות "עצור"?‬
‫‪5‬‬
‫‪ 67.4%‬‬
‫‪7.42‬‬
‫‪E‬‬
‫נצילות קידוד ושידור משולבת‬
‫בחישוב כולל יש לקחת בחשבון את שתי הנצילויות במשולב‪:‬‬
‫דופקי ‪ ‬מידע סיביות ‪ ‬מידע‬
‫*‬
‫כלל ‪‬הדפקים כלל ‪‬הסיביות‬
‫‪Et  Ec * E ‬‬
‫דוגמה‪ :‬מערכת פועלת ב‪ 600 -‬סל"ש ובה משתמשים בקוד ‪ ASCII‬שהוא קוד של ‪ 7‬סיביות וסיבית זוגיות‪ ,‬וכן בדופק להתחלה‬
‫ולעצירה‪ .‬נקבל‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫‪Ec  7‬‬
‫‪10‬‬
‫‪E8‬‬
‫‪Et  ( 7 ) * ( 8 )  70%‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫מכאן שהמידע יועבר במהירות ממשית של ‪ 420‬סל"ש = ‪0.7*600‬‬
‫מודמים ‪MODEM‬‬
‫המודם משמש לצורכי קידוד אותות הנתונים‪ ,‬כך שהאות שיחובר לקו יהיה דומה לאות שמע‪ .‬בדומה‪,‬‬
‫האות שמגיע מהקו כאות תקבילי מומר במודם חזרה לאות ספרתי‪.‬‬
‫המרת האותות במודם נעשית תוך שימוש באחת משיטות האפנון‪ .‬השיטות המקובלות הן אפנון תנופה‪,‬‬
‫אפנון תדר ואפנון מופע‪.‬‬
‫מדוע יש צורך במודם?‬
‫אות ספרתי מלבני ‪ -‬לפני עיוותו ואחריו‬
‫סוגי מודמים‬
‫נהוג לסווג את המודמים לפי‪:‬‬
‫‪ ‬אופי הקווים שאליהם מחוברים‪ :‬דו‪-‬תילי או ארבעה‪-‬תילי‪.‬‬
‫‪ ‬שיטת העבודה‪ :‬חד סטרי‪ ,‬דו‪-‬סטרי או דו‪-‬סטרי בזה אחר זה‪.‬‬
‫‪ ‬קצב העבודה (בסיביות לשנייה)‬
‫‪ ‬עבודה סינכרונית ואסינכרונית‬
‫‪ ‬יכולת שינוי קצה העבודה בתחומים מוגדרים לפי הקצבים התקניים‪,‬‬
‫וכן יכולת הורדה עצמית של הקצב )‪ (fold back‬במקרה של שיבושים‬
‫בקו מעל המותר‪.‬‬
‫שיטות האפנון המקובלות במודמים‬
‫אפנון תנופה‬
‫אפנון תנופה רגיל‪ :‬האותות "‪ "0‬ו‪ "1" -‬מאפננים את התנופה של האות הנושא‪.‬‬
‫אפנון תנופה בינארי‪ :‬במצב "‪ "1‬יש אות נושא‪ ,‬במצב "‪ "0‬אין אות נושא )‪(ON OFF KEYING -OOK‬‬
‫אפנון תנופה ברמות שונות (מרובה מצבים)‪(M-ARY = MULTIPLE BINARY) :‬כאן עובדים בצמדי סיביות‪ .‬לכל‬
‫צמד מוגדרת תנופה משלו‪ .‬ניתן לעבוד בשלישיות סיביות ואף יותר‪.‬‬
‫אפנון תדר‬
‫אפנון תדר רגיל‪ :‬משנים את תדר האות הנושא בהתאם לתנופת האות המאפנן‪.‬‬
‫אפנון היזז תדר )‪(FREQUENCY SHIFT KEYING - FSK‬בשיטה זו יש תדר נושא בלתי מאופנן ‪ .Fo‬רמה בינרית‬
‫"‪ "1‬גורמת לסטיית התדר לתדר ‪F1‬ואילו רמה בינרית "‪ "0‬גורמת לתדר ‪.F2‬‬
‫אפנון בריבוי צלילים‪ :‬כל צמד של סיביות‪ ,‬כגון "‪ "00‬גורם להיסט תדר מסוים‪ .‬ניתן לעבוד בצרופים של יותר משתי‬
‫סיביות‪.‬‬
‫אפנון מופע‬
‫א‪-‬אפנון מופע רגיל‪ :‬קיים מופע יחוס כלשהו של אות הנושא‪ .‬במצב "‪ "0‬המופע נשאר ללא‬
‫שינוי‪ ,‬במצב "‪ "1‬מוזז המופע ב ‪ 180 -‬מעלות מרמת הייחוס‪.‬‬
‫ב‪ -‬אפנון היזז מופע )‪ :(Phase Shift Keying - PSK‬יש כאן שני מצבי מופע מוגדרים "‪0="0‬‬
‫מעלות ואילו "‪ 180="1‬מעלות‪.‬‬
‫ג‪-‬שיטת ריבוי מופעים )‪ :(MULTIPHASE‬עובדים בצמדי סיביות ולכל צמד זווית מופע‬
‫מוגדרת‪ .‬ניתן גם לעבוד בקבוצות של שלש סיביות או ארבע סיביות‪.‬‬
‫סוף‬
‫‪POCSAG PAGING FORMAT‬‬
‫)‪(Post Office Code Standardization Advisory Group‬‬
‫תקן ה – ‪ POCSAG‬הוגדר לקידוד ושידור‬
‫הודעות‪ .‬הוא משמש כתקן הרשמי לשידור‬
‫הודעות לזימוניות‪ .‬האפנון הינו ‪FSK‬‬
‫)‪ (Frequency Shift Keying‬עם סטיית תדר‬
‫של ‪ 4.5‬קילו‪-‬הרץ‪ .‬התדר הגבוה מציין "‪"0‬‬
‫והנמוך "‪ ."1‬מהירויות העברת הנתונים הן‬
‫‪ 1200 ,512‬או ‪ 2400‬ביטים לשנייה‪.‬‬
‫קידוד זה הוא בעל התכונות‪:‬‬
‫קוד סינכרוני‬
‫משודר בחבילה אחת‬
‫מאפשר חיסכון בסוללות‬
‫מקטין את גודל החבילה המשודרת לפי הצורך‬
POCSAG PAGING FORMAT
‫מבנה האות המשודר‬
‫‪POCSAG PAGING FORMAT‬‬
‫‪ ‬אות המבוא )‪ (Preamble‬מכיל ‪ 576‬ביטים (‪(1010101010 ......‬‬
‫המשודר בקצב ‪ 512‬או ‪ 1200‬או ‪ 2400‬ביטים בשניה‪ .‬המפענח משתמש באות‬
‫זה כדי לגלות אם הקוד הוא ‪ POCSAG‬וכדי לסנכרן את אותות ה‪DATA -‬‬
‫שיבואו בהמשך‪.‬‬
‫‪0111 1100 1101 0010 0001‬‬
‫‪ ‬סנכרון המסגרת )‪ (SC‬מכיל ‪32bit‬‬
‫‪(7CD215D8) 0101 1101 1000‬‬
‫‪ ‬אחרי הסנכרון )‪ (SC‬מופיעות ‪ 8‬מסגרות של ‪ 64‬ביט‪ .‬כל מסגרת מורכבת‬
‫משתי מילים של ‪ 32‬ביט‪.‬‬
‫‪ ‬כל מסגרת יכולה להיות כתובת או הודעה‬
‫‪POCSAG PAGING FORMAT‬‬
‫מבנה המסגרת‬
‫מבנה המילה‬
‫‪POCSAG PAGING FORMAT‬‬
‫‪‬‬
‫לכל כתובת זימונית ניתן להכניס ‪ 4‬כתובות משנה‪ .‬אלה יופיעו‬
‫בביטים ‪ 20‬ו‪ 21 -‬לפי הטבלה באיור ‪3‬‬
‫אם חלק מהמסגרת נשאר ריק יוכנס קוד של פעולה במצב סרק‬
‫‪‬‬
‫)‪ (Idle code‬של מילה שמורה ‪1001 0001 1100 1001 1000 1010 0111‬‬
‫‪0111‬‬
‫‪POCSAG PAGING FORMAT‬‬
‫‪‬‬
‫מידע התווים מקודד לפי קוד ‪ ASCII‬של ‪ 7‬ביטים‬
‫סוף‬
‫תקשורת ספרתית‬
‫אות המידע‬
)"‫סדרת דפקים שווים ("גל נושא‬
‫אפנון תנופת הדופק‬
(PAM – Pulse Amplitude Modulation)
‫אפנון משך הדופק‬
(PDM – Pulse Duration Modulation)
(PWM – Pulse Width Modulation)
‫אפנון מיקום הדופק‬
(PPM – Pulse Position Modulation)
‫תקשורת ספרתית‬
‫ריבוב אפיקים בזמן )‪(TDM - Time Division Multiplexing‬‬
‫‪‬מסנני ‪ LPF‬מגבילים את ספקטרום המידע‬
‫ל‪ 4 -‬קה"ץ‬
‫‪‬תדר הדגימה הוא ‪ 8‬קה"ץ‬
‫‪‬המתגים הם מתגים אלקטרוניים‬
‫שמסונכרנים זה עם זה‪.‬‬
‫תקשורת ספרתית‬
‫דוגמה למערכת תקשורת ספרתית‬
‫השיטה בה הופכים אות אנלוגי לקבוצת דפקים‬
‫בינאריים‪ ,‬המייצגות את רמות הכינוי‪ ,‬נקראת אפנן‬
‫דופק מקודד )‪(PCM – Pulse Code Modulation‬‬
‫תקשורת ספרתית‬
‫מערכת התקליטור –‬
‫תרשים מלבנים עקרוני‬
‫תקשורת ספרתית‬
‫(ריבוב אפיקים בזמן במערכות ‪)PCM‬‬
‫משפט‪ :‬במערכת ריבוב אפיקים‬
‫בזמן‪ ,‬אשר בה ‪ m‬אותות מידע שכל‬
‫אחד מהם נדגם בקצב ‪ ,Fs‬קצב‬
‫הדגימה של הדוגם הוא ‪m*Fs‬‬
‫הסבר‪ :‬נניח שהדוגם עושה סיבוב‬
‫בשנייה‪ .‬תדר הדגימה של כל אות‬
‫מידע יהיה ‪ 1‬הרץ‪ ,‬אבל‪ ,‬במוצא‬
‫הדוגם נקבל ‪ 4‬פולסים בשנייה (פולס‬
‫אחד מכל אות מידע) לכן תדר הדוגם‬
‫יהיה ‪ 4‬הרץ‪.‬‬
‫משפט‪ :‬במערכת תקשורת ‪PCM-‬‬
‫‪ TDM‬שבה ‪ m‬אותות מידע‪,‬‬
‫והמקודד מפיק מילים בנות ‪ n‬סיביות‪,‬‬
‫קצב הסיביות בתווך הוא ‪m*n*Fs‬‬
‫‪ -Fs‬הוא קצב הדגימה של אות מידע‬
‫אחד‪.‬‬
‫תקשורת ספרתית‬
‫דוגמה למערכת טלפוניה מעשית‬
‫‪ ‬המערכת מיועדת להעברת ‪ 24‬שיחות טלפון בו‬
‫זמנית‬
‫‪ ‬כל אחד מאותות המידע מוגבל פס ל – ‪ 4‬קה"ץ‬
‫‪ ‬לפי משפט הדגימה יש לדגום כל שיחה בקצב של‬
‫‪ 8‬קה"ץ‬
‫‪ ‬קצב הדגימה של הדוגם יהיה לכן ‪192=8*24‬‬
‫קה"ץ‬
‫‪ ‬המקודד מתרגם כל דגימה למילת קוד בת שמונה‬
‫סיביות‬
‫‪ ‬קצב הסיביות במוצא המקודד יהיה לכן‬
‫‪ 1536=8*8*24‬קה"ץ‬
‫‪ ‬בפועל קצב הסיביות גבוה במקצת ‪1.544Mb/s‬‬
‫בגלל תוספת סיביות תזמון‪.‬‬