Transcript ברוך פרצמן, לימור גור-אריה, מפ"י-מיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל

‫מיפוי‪-‬ימי‬
‫כינוס הועדה הבין משרדית‬
‫‪18.12.2011‬‬
‫גף מיפוי ימי‬
‫המרכז למיפוי ישראל‬
‫רקע‬
‫• כ‪ 80% -‬מנפח הסחר בעולם עובר בתעבורה ימית ובישראל כ‪.95%-‬‬
‫• נפחי תעבורה בסדר גודל כזה מחייב בנייה של נמלים חדשים‪,‬‬
‫הרחבה של ישנים‪ ,‬פעולות העמקה‪ ,‬הגדרת נתיבי שייט בטוחים‪.‬‬
‫• עד תחילת הפרויקט בשנת ‪ 1998‬הסקר הימי הכללי האחרון‬
‫שנעשה במדינת ישראל היה בסוף שנות ה‪ .60 -‬תוצרי מיפוי מסקר‬
‫זה לא נמצאים היום בשימוש כיוון שהסקר לא בוצע לפי תקן מקובל‬
‫והתברר כי איכות הנתונים שהתקבלו בסקר הם ברמה נמוכה‪.‬‬
‫• מפות ניווט ימיות באזור שלנו עד השנים האחרונות הן מפות של‬
‫האדמירליות הבריטית ונתוני העומק במפות מסקר שנעשה ע"י‬
‫הבריטים בשנות ה‪.30 -‬‬
‫נתונים‬
‫•ים תיכון – אורכו כ – ‪ 180‬ק"מ‪ ,‬המים הריבוניים – ‪ 12‬מייל ימי (כ‪4000-‬‬
‫קמ"ר)‬
‫•מפרץ אילת (הגבול הימי) – אורכו כ – ‪ 11‬ק"מ‪ ,‬רוחבו כ – ‪ 3‬ק"מ‬
‫•ים כנרת – אורך כ – ‪ 20‬ק"מ‪ ,‬רוחב כ – ‪ 12‬ק"מ‬
‫•ים המלח‪ ,‬אגן צפוני – אורכו כ‪ 50 -‬ק"מ‪ ,‬רוחבו כ‪ 7 -‬ק"מ‬
‫החשיבות בבניית תשתית מיפוי ימי עדכני‬
‫•בטיחות השיט והצלה ימית‬
‫•קביעת גבולות ימיים‬
‫•בניית תשתיות ימיות וחופיות (נמלים‪ ,‬הנחת כבלי תקשורת‪ ,‬צנרת‬
‫דלק וגז)‬
‫•שמירת הסביבה החופית והים‬
‫•מחקר אקדמי‬
‫•דיג וחקלאות ימית‬
‫•תיירות וקיט‬
‫•בטחון‬
‫צרכני המידע‬
‫משרדי ממשלה‪ ,‬חיל הים‪ ,‬נמלים ומעגנות‪ ,‬אוניברסיטאות ומוסדות מחקר‪,‬‬
‫חברות מסחריות‪ ,‬בתי ספר ימיים ובתי ספר לשיט‪ ,‬אנשים פרטיים‪.‬‬
‫ועדת היגוי למיפוי ימי‬
‫בשנת ‪ 1998‬הוקמה ועדת ההיגוי למיפוי ימי כגוף מנחה מקצועי לנושא המיפוי‬
‫הימי‪.‬‬
‫חברי הועדה היו נציגים מרשות הספנות והנמלים‪ ,‬המרכז למיפוי ישראל‪ ,‬המכון‬
‫לחקר ימים ואגמים‪ ,‬המכון הגיאולוגי וחיל הים‪.‬‬
‫הועדה החליטה על הקמת גף מיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל‪.‬‬
‫תפקיד הועדה למסד את נושא המיפוי הימי בארץ ולשמש כגוף מנחה מקצועי‬
‫לגף מיפוי ימי‪.‬‬
‫גף מיפוי ימי‬
‫גף מיפוי ימי עובד בשיתוף עם גופים פרטיים וממשלתיים רבים ומגוונים‪.‬‬
‫מנהל קשרי חוץ עם גופים הידרוגרפיים מקבילים‪.‬‬
‫הגף אחראי על איסוף מידע חדש בים ואיסוף מידע קיים‪,‬‬
‫על עיבוד המידע‪ ,‬עריכתו הקרטוגרפית ועדכונו‪.‬‬
‫מטרותיו העיקריות הן‪:‬‬
‫•יצירת מפות ימיות דו לשוניות לבטיחות השיט‬
‫•בניית מאגר מידע ימי שבעתיד ישולב בממ”ג היבשתי ליצירת רצף‬
‫נתונים אחיד ים‪-‬יבשה‪.‬‬
‫•לספק מידע ימי לשימושים ימיים‬
‫•פרסומים ימיים (מדריך סימנים מוסכמים ימיים‪ ,‬רשימת מגדלורים‪,‬‬
‫טבלאות גאות ושפל)‬
‫תקנים בינלאומיים‬
‫דרישות מינימום של סקר הידרוגרפי מבחינת הדיוק‬
‫(אופקי ואנכי)‪ ,‬כיסוי השטח ופרמטרים נוספים‪ ,‬על מנת‬
‫להבטיח שהמפה תעמוד במטרתה העיקרית ‪ -‬בטיחות‬
‫השיט‪.‬‬
‫‪Chart Specifications of the IHO‬‬
‫הוראות ותקנות של הארגון ההידרוגרפי הבין לאומי להפקת מפות‬
‫ימיות‪.‬‬
‫מדריך סימנים מוסכמים ומונחים למפות ימות‪.‬‬
‫המידע היבשתי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המידע מגיע מהממ”ג הלאומי ועובר עריכה דילול והכללה בהתאם‬
‫לקנ”מ‪.‬‬
‫המידע החשוב למטרותינו‪ ,‬הוא זה שיכול לעזור לימאי בניווט (עצמים‬
‫שבולטים במבט מהים) ובמידע על השירותים העומדים לרשותו באזור‪.‬‬
‫שימוש במקורות קודמים והוספת עזרי ניווט‪.‬‬
‫אורתופוטו עדכני משלים את עבודת העריכה‪.‬‬
‫יציאה לסיור בשטח ומדידות במידת הצורך‪.‬‬
‫•קו החוף‬
‫•מבנים‬
‫•קווי גובה‬
‫•כבישים‬
‫איסוף מידע הידרוגרפי חדש‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המידע הגולמי נאסף ע”י כלי שיט הנושא בתחתיתו מד עומק‬
‫חד‪-‬אלומה עם סונר סורק צד או לחילופין מד עומק רב‪-‬אלומה‪.‬‬
‫תא השטח הנבחר מחולק לקווי סריקה (לפי תקן ‪ S44‬עליהם מפליג‬
‫כלי השיט ואוסף נתונים בתימטרים (בפרמטרים של ‪)) x,y,z,Time‬‬
‫מד עומק שולח גלי קול בתדר גבוה‪ ,‬אל הקרקעית ומחשב את העומק‬
‫עפ”י ההחזרים ומהירות גלי הקול במים‪( .‬סינגל‪-‬בים‪,‬מולטי‪-‬בים)‪.‬‬
‫כלי השיט עוקב אחרי מיקומו בעזרת מערכת ניווט לוויינים‪.‬‬
‫מחשב המותקן בתוכנה ייעודית‪ ,‬מאחד את נתוני המיקום העומק‬
‫והזמן‪.‬‬
‫במקביל נאספים נתוני מפלס פני הים (גיאות שפל)‪ .‬נתונים אלה‬
‫חיוניים למהלך עיבוד הנתונים ע”מ לקבל נתון עומק מתוקן‪.‬‬
‫החומר המתקבל עובר עיבוד ועריכה‪.‬‬
‫סקר ימי – תחום כיסוי ‪2011‬‬
‫סינגל‪-‬בים ומולטי‪-‬בים‬
‫פרויקט מיפוי בתימטרי לאומי ‪ -‬מולטיבים‬
‫• בתחילת ‪ 2001‬נחתם הסכם שיתוף פעולה בין המכון‬
‫הגיאולוגי‪ ,‬המכון לחקר ימים ואגמים והמרכז למיפוי ישראל‬
‫בנושא פרוייקט מיפוי בתימטרי לאומי‪.‬‬
‫• המכשיר‪ :‬סונר רב‪-‬אלומה‪ ,‬הותקן על הספינה של חיא”ל‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫התקיים קורס בנושא הפעלת הסונר‪ .‬השתתפו נציגים משלשת‬
‫הגופים וכן מחיל הים‪.‬‬
‫העבודה עם הסונר‪ ,‬היחיד מסוגו בארץ‪ ,‬מתנהלת מאז לאורך חופי‬
‫ישראל‪ ,‬כמו כן עיבוד הנתונים‪.‬‬
5
WK
‫צינור דלק ומקשר המצופים בנמל קצא"א באשקלון‬
‫(מיפוי בעזרת מד עומק מולטיבים)‬
‫עוגן‬
‫עוגן‬
‫עוגן‬
‫צינור דלק ומקשר המצופים בנמל קצא"א באשקלון‬
‫(במפה)‬
‫התוכנות שבשימוש‬
‫• תוכנה שמקורה באיטליה ‪ - Pangea‬היא מורכבת ממספר מודולים‬
‫היושבים על בסיס ‪ Microstation‬התוכנה פותחה בכדי לענות על‬
‫כל הצרכים של המיפוי הימי החל מעיבוד הנתונים דרך שמירתם‬
‫בשכבות מידע )‪ (Access‬וכלה בעריכתם הקרטוגרפית‪.‬‬
‫בעזרתה ניתן לראות את כל המידע (אורתופוטו‪ ,‬קבצי ‪ shp‬של‬
‫‪ArcView‬ועוד) ולהשתמש בו ליצירתה ועדכונה של המפה‪.‬‬
‫• התחלת שימוש ב ‪ Nautical Solution -‬של ‪ – ArcMap‬למפות ימיות‬
‫אלקטרוניות ומאגר מידע בתקן ‪ S57‬שבעתיד יומר ויועבר לממ"ג‪.‬‬
‫בניית מאגר ימי לאומי‬
‫דגשים‬
‫• הכנסת כל המידע הימי והיבשתי למאגר אחד שממנו שליפת המידע‬
‫לצרכים השונים‪ ,‬תהיה פשוטה‪.‬‬
‫עומקים‪ ,‬קווים שווי עומק‪ ,‬מצופים‪ ,‬אניות טבועות‪,‬‬
‫זרמים‪ ,‬סוגי קרקעות‪ ,‬מכשולי ניווט‪ ,‬נתיבי הפלגה‪,‬‬
‫גבולות אזורים ועוד‪.‬‬
‫• עמידה בתקן בינלאומי (של אובייקטים והמאפיינים שלהם) לחילופי‬
‫מידע הידרוגרפי ספרתי בין משרדים הידרוגרפיים והפצתו ליצרנים‪,‬‬
‫ימאים ועוד (‪)S-57‬‬
‫• בסיס לפיתוח מוצרים באוריינטציה ימית ובטכנולוגיה מתקדמת ‪-‬‬
‫‪( ENC‬מפות אלקטרוניות)‪( ECDIS ,‬מערכת מידע לצורכי ניווט)‪.‬‬
‫מפתח מפות ימיות לחופי המדינה‬
‫עדכון המפות‬
‫הודעות לימאים ‪ :‬עדכון על כל מידע‬
‫חדש שקשור לים (הנחת כבל‪ ,‬מכשול‬
‫שלא מופה‪ ,‬הצבת‪/‬הסרת מצוף ועוד)‪.‬‬
‫הגורם ה”מבצע” או ה”מוצא” מדווח‬
‫לרשות הספנות והנמלים (שמרכזת‬
‫את המידע)‪ .‬האחרונה‪ ,‬מפיצה את‬
‫ההודעה לכל הנוגעים בדבר ‪.‬‬
‫מה עשינו‬
‫תודה‬