Slide 1

‫אקספרסיוניזם מופשט‬
‫אסכולת ניו יורק‬

‫המצגת מבוססת על פי חומר מתוך "אמנות בעידן הטכנולוגי" יחידה ‪11‬‬
‫‪kooning‬‬
‫‪Willem‬המאה ה‪"20-‬‬
‫עיונים‪de‬האמנות‬
‫נורית הדס "‬
‫”‪“untitled‬‬
‫‪Oil on‬‬
‫‪paper‬‬
‫‪1958‬‬
‫קוקולביץ‬
‫מיכאל‬
‫עורך‪:‬‬
‫‪58.5 x 74 cm‬‬
‫‪Peggy guggenheim collection‬‬


Slide 2

‫•‬

‫•‬

‫קבוצת אמנים המהפכנית‪ ,‬שיצרה כיוון חדש באמנות‬
‫האמריקנית כונתה אסכולת ניו‪-‬יורק‪ ,‬וסגנונם נקרא‬
‫האקספרסיוניזם המופשט‪ .‬למרות שיש בשם הזה‬
‫הגדרה סגנונית‪ ,‬אין אחידות סגנונית בין האמנים‪.‬‬
‫המשותף לכולם היא תחושת החוויה‪ ,‬אך יצירתם אישית‬
‫וסגנונם ייחודי‪.‬‬
‫פעילותם היצירתית העיקרית של אמני האקספרסיוניזם‬
‫המופשט הייתה בשנים ‪ 1947-1955‬ובשנים אלו ניתן‬
‫לראות שתי "קבוצות" אמנים שנבדלו בסגנון הציור‬
‫שלהם‪:‬‬

‫‪ .1‬ציור המחווה או ציור הפעולה‬
‫‪ .2‬ציור שדה הצבע‬


Slide 3

‫רקע‬
‫• "המושג אקספרסיוניזם מופשט נטבע ע"י היסטוריון‬
‫האמנות אלפרד באר כבר בשנת ‪ ,1929‬כאשר הגדיר את‬
‫יצירותו של קנדינסקי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬השתמש בו שוב‬
‫רוברט קוטס כדי לאפיין את יצירותיהם של כמה אמנים‬
‫אמריקנים‪".‬‬
‫• המשותף היחיד לקבוצת אמנים זו‪ ,‬שנהגו להפגש בווליג'‬
‫ביו‪-‬יורק‪ ,‬היה שלילת מוחלטת של אלמנטים מהמסורת‬
‫האמנותית הקודמת‪.‬‬
‫• הם דחו את המגמות הריאליסטיות והגיאומטריות‬
‫הקיימות למען גישה אסתטית חדשה‪ ,‬שנראתה כהמשכו‬
‫הטבעי של הסוריאליזם ושל התהליכים האוטומטיסטיים‬
‫שלו‪ ,‬אך בצורה שונה מזו של הסוריאליסטים האירופאים‪.‬‬


Slide 4

‫ציירי "ציורי המחווה" ("ציור פעולה")‬
‫• הכינוי לסגנון הציור של ג'קסון פולוק וויליאם דה‪-‬קונינג‬
‫"ציור פעולה" (‪ )action painting‬ניתן בגלל אופן‬
‫העשייה האמנותית והתייחס לדרך שבה עבד פולוק‬
‫על הקומפוזיציות שלו‪ ,‬כאשר כל גופו משתתף באופן‬
‫פעיל בהתזה טפטוף והתזה מתוך קופסת הצבע אל‬
‫הבד הענק שנפרש על הרצפה‪.‬‬
‫• תוצאת הציור תתבטא בתהליך הציור‪ ,‬תהליך שבו כל‬
‫הגוף משתתף באופן פעיל ביצירה ולכן מקובל לכנות‬
‫סגנון זה גם בשם "ציור מחווה"‬
‫• מחווה ‪ -‬הבעת גוף‪ ,‬ג'סטה‪.‬‬


Slide 5

‫• פולוק ודה‪-‬קונינג נחשפו לאוטומטיזם הסוריאליסטי מצד‬
‫אחד ולאקספרסיוניזם מצד שני ופיתחו שפה אמנותית‬
‫חדשה‪ .‬בשפה זו נבנה שדה פתוח של מחוות חופשיות –‬
‫של צורות החודרות באורח הדדי זו אל זו ויוצרות מכלול‬
‫המכסה את שטח פני הבד‪ .‬זהו מכלול מאד אנרגטי שאין‬
‫בו שום צורה או אובייקט בודד‪ ,‬בפני עצמו‪.‬‬
‫• הבסיס לציור מסוג זה נעוץ בתהליך העבודה‪ ,‬תהליך‬
‫ישיר המוכתב לאמנים בידי תשוקותיהם ומאפשר להם‬
‫לבטא את עצמם ישירות ובכנות מירבית‪.‬‬
‫• נוצר דימוי של דחיסות שנראה כמו רטט דינמי המתפשט‬
‫אל מעבר לגבולות הבד‪.‬‬


Slide 6

‫ג'קסון פולוק ( ‪)Pollok‬‬
‫‪1912-1956‬‬
‫• בראשית שנות הארבעים ניסה פולוק‬
‫לפתח שפה ציורית חדשה‪ ,‬כששאיפתו‬
‫היתה לחדור עמוק יותר לתוך התת‪-‬מודע‬
‫שלו‪ ,‬ובאופן זה לחשוף ולהביע בצבע‬
‫את המתח‪ ,‬החרדה והתסכול שהוא חש‪.‬‬
‫בחפשו אחר נושאים בוטים שיבטאו את‬
‫רגשותיו החזקים‪ ,‬פנה פולוק למאגר‬
‫המיתוסים והאגדות‪ .‬בפנייה זו העיד על‬
‫נטייתו לתיאוריה של יונג‪ .‬לפי התיאוריה‬
‫של יונג יש לתרביות "הפרימיטיביות"‬
‫גישה קלה וישירה יותר לתת‪-‬מודע‬
‫הקולקטיבי מאשר לתרבויות‬
‫"המתורבתות" של האדם‪.‬‬


Slide 7

‫• ביצירה "הזאבה" ניתן לראות את העניין שגילה בתכנים‬
‫אגדתיים‪ ,‬ואת התפתחות סגנונו החדש‪.‬‬
‫• שם היצירה לקוח מתוך המיתולוגיה הרומית‪ ,‬המספר על‬
‫שני התאומים‪ ,‬רמוס ורומולוס שהופקרו ע"י דודם ואומצו‬
‫ע"י זאבה שהניקה אותם מחלבה‪ .‬רומולוס גדל והפך‬
‫להיות למייסדה של רומא‪ ,‬והזאבה הפכה לאחד מסמלי‬
‫העיר‪.‬‬

‫"הזאבה"‬
‫שמן גואש וגבס‬
‫‪1943‬‬
‫‪Museum of modern art‬‬
‫‪New york‬‬


Slide 8

‫• בציור של פולוק אנו מבחינים החיה ממין נקבה הפונה‬
‫שמאלה‪ ,‬כשהדגש מושם על שדייה שמהם ינקו‬
‫התאומים כמו בפסלים הרומים‪.‬‬
‫• קיים מתח בין תיאור הנושא באופן ברור לבין הנטייה‬
‫להפשטה‪ ,‬הדקות והעדינות מתנגשים עם הקווים‬
‫העבים והגסים‪ ,‬הקו עצמו נעשה עצבני יותר ונטען‬
‫ביותר אנרגיה‪.‬‬


Slide 9

‫שברקע‪.‬פני‬
‫ביתה של‬
‫הקווים‬
‫עםעבור‬
‫גדול‬
‫המתמזגות‬
‫פולוק ציור קיר‬
‫לדמיות מקל‬
‫שנה צייר‬
‫צומצמו‬
‫באותה‬
‫• •הם‬
‫גוגנהיים‪.‬למצוא "ראשים" במקומות שונים המנותקים‬
‫• אנו יכולים‬
‫רואים בציור את המאבק שלו נגד האלמנטים‬
‫מגופם"‪.‬‬
‫•" אנו‬
‫מלאהדמויות‬
‫לקרוא"‬
‫עדיין "‬
‫אחדשאנו‬
‫למרות‬
‫הפיגורטיביים‪.‬‬
‫חרות‬
‫יכוליםייתן‬
‫מהצופים‬
‫אם כל‬
‫• ניתן לומר כי‬
‫בתנועות‬
‫ושוניםכנעים‬
‫רביםלמשל‪,‬‬
‫אותם‪,‬‬
‫נקבלולראות‬
‫הקווים‬
‫לתוך‬
‫לשאלה מה‬
‫בתשובה‬
‫תיאורים‬
‫לדמיונו –‬
‫מימין לשמאל‪,‬‬
‫רחבות כאן‪.‬‬
‫מתרחש‬

‫"ציור קיר" שמן על בד‬
‫‪1943‬‬

‫‪School of art, iowa‬‬
‫‪city‬‬


Slide 10

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫החל משנת ‪ 1947‬חל השוני המהותי בקומפוזיציות‪ ,‬הציור‬
‫נהפך למארג של קווים נוזליים‪ ,‬מטפטפים – שלוליות צבע‬
‫הרצפה‪.‬נתן תחושה שכונתה על‬
‫של הציור‬
‫באופי‬
‫והדחוסעל‬
‫המלאשפרוש‬
‫בד ענק‬
‫על‬
‫ידי המבקר קלמנט גרינברג כוליות )‪)allover‬‬
‫יש נטייה לוותר על נקודת מגוז מרכזית ולאפשר לתמונה‬
‫אתעם‬
‫האמן‬
‫כלשבה‬
‫אבסולוטית‬
‫לפעולה‬
‫הציור‬
‫הבד‬
‫מתמזגהניח‬
‫הבד‪ .‬הוא‬
‫אחיד על פני‬
‫נהפךבאופן‬
‫להתפשט‬
‫היצירה‪.‬‬
‫תהליך‬
‫באמצעות‬
‫בדרך המקובלת עם מכחול‪ ,‬הוא‬
‫לצייר‬
‫ובמקום‬
‫עצמוהרצפה‬
‫על‬
‫כשהוא נוזל‬
‫וצבע גולמי‬
‫סוערים‪ ,‬זוויות‬
‫מסיט– אותו‬
‫חתוכותהבד‪,‬‬
‫מהמכחול אל‬
‫צורות לטפטף‬
‫דימויי לצבע‬
‫הניח‬
‫המבקר‬
‫שהביא‬
‫ראשוני‪,‬עלמה‬
‫הכל‬
‫את הציור‪.‬‬
‫משטח‬
‫פני כל‬
‫ברברי‪,‬ומפזרו‬
‫נראהרחבות‬
‫התנועות‬
‫מסורתיציור‬
‫לכנות זאת‬
‫רוזנברג‬
‫פעולה‪.‬בו אמנים כדי לתחום את‬
‫השתמשו‬
‫שבאופן‬
‫הקו‬
‫צורותיהם‪ ,‬מקבל עצמאות משלו והוא הופך להיות‬
‫האלמנט המרכזי בציור‪.‬‬
‫ליצירות אלו אין ראשית ואין סוף‪ ,‬כאילו הצבע נשפך מעבר‬
‫לקצותיהן‬


Slide 11

‫• היצירה "קתדרלה" היא ביטוי‬
‫לתהליך הנפשי‪ ,‬יצירתי העובר‬
‫על האמן‪ .‬ותוכנה הוא ביטויה‬
‫של פעולה דרמטית טוטאלית‬
‫וחופשית‪.‬‬
‫• ליצירה אין התחלה ואין סוף‪ ,‬אין‬
‫נקודת מגוז מרכזית‪.‬‬
‫• לטקסטורות יש חשיבות רבה‬
‫ולפעמים שכבות הצבע כה‬
‫עבות עד שהן עומדות בפני‬
‫עצמן כמין תבליט‪.‬‬
‫קתדרלה‬
‫‪1947‬‬


Slide 12

‫• ב ‪ 1953‬זנח פולוק את טכניקת ה"טפטוף" יצירתו וחייו‬
‫נכנסו למשבר עמוק‪ .‬הוא היה אלכוהוליסט מזה שנים‬
‫רבות‪ ,‬וטיפולי הגמילה שעבר הצליחו רק בשנים ‪1948-‬‬
‫‪ :1950‬בשנים אלה הוא לא שתה ויצירתו אכן הגיעה‬
‫לרמתה הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫• בשנות ה‪ 50-‬הוא שב לשתות‬
‫• ב ‪ 1956‬נהרג פולוק בתאונת דרכים‪ ,‬כשנהג במכוניתו‬
‫במצב של שכרות‪.‬‬


Slide 13

‫ווילאם דה קונניג ‪1997 - 1904‬‬
‫• ווילאם דה קונניג נולד בנוטרדאם‬
‫שבהולנד בשנת ‪ .1904‬כבר בגיל‬
‫‪ 12‬החל לעבוד כשוליית אמן מסחרי‬
‫בציור שלטים‪.‬‬
‫• בשנות ה ‪ 20-‬הגיע לניו יורק‬
‫והתחבר אם אמני הווליג שלימים‬
‫יהפכו לאסכולת ניו יורק‪.‬‬
‫• המהפכה בציוריו התרחשה כשגילה‬
‫את ציור המחווה‪.‬‬


Slide 14

‫• משנת ‪ 1942‬יצירתו התבססה על האוטומטיזם‬
‫הסוריאליסטי והמחווה‪ .‬בניגוד לפולק ציוריו נותרו על כן‬
‫הציור גם כשגדלו הפורמטים שלהם‪.‬יצירתו נעה בין‬
‫הפיגורטיבי למופשט‪.‬‬
‫• דמות האישה היא מוטיב מרכזי בציוריו‪ ,‬שאיתה התמודד‬
‫בציור שהלך ונעשה אלים ופרוע‪.‬‬
‫• דה קונינג לא עבד עם מודל‪ ,‬האישה בציוריו היא כעין אלה‬
‫קדמונית "אמא אדמה" ענקית‪ ,‬כעורה הממלאת בנשיותה‬
‫הוולגרית את כל הבד‪.‬‬


Slide 15

‫סידרת ציורי ה‪"-‬אישה"‬


Slide 16

‫תיאור האישה של דה קונינג‪:‬‬
‫• ענייה הענקיות מודגשות‬
‫• שיניה מאימות‪ ,‬בולטות מתוך‬
‫פה מחייך‬
‫• שדה התפוחים שולטים בגופה‬
‫מעוות הצורה‬
‫• אצבעותיה נראים כטורפי חיה‬
‫• הרגלים מודגשות בגלל הצבע‬
‫המטפטף מהן כלפי מטה‬
‫• הדמות מרחפת בחלל המקיף‬
‫אותה‪ .‬חלל בלתי מוגדר בתוך‬
‫מערבולת בלתי מאורגנת‬
‫היוצרת ממח בין הדמות לחלל‪.‬‬


Slide 17

‫• דה קונניג ממזג בין שתי‬
‫במשיכות‬
‫תכונות‪,‬צויר‬
‫• הציור‬
‫ותאוותנות‬
‫מיניות‬
‫אגרסיביות‬
‫מכחול‬
‫ואלימות מצד שני‪.‬‬
‫אחד‪,‬‬
‫מצד‬
‫ובעזרת צבע‬
‫ואלימות‬
‫המסורת‬
‫ממשיך את‬
‫הוא‬
‫שהדמות‬
‫האמנותיתרק‬
‫עבה‪ .‬לא‬
‫באישה‬
‫הרואה‬
‫ואובייקטאלא‬
‫פריוןמפחידה‬
‫נראות לנו‬
‫מיני‬
‫אללית‬
‫וונוסהרושם‬
‫מתעורר‬
‫גם‬
‫שדה"‪,‬‬
‫מווילנדורף‬
‫כדוגמת "‬
‫מודגשיםאותה‪,‬‬
‫קונניג תוקף‬
‫אפילואך‬
‫השדיים‪.‬‬
‫שבה‬
‫משיכות‬
‫בעזרת‬
‫מכה‬
‫אישה ‪ I‬רחוק‬
‫עיצובהבהשל‬
‫שלו‪.‬‬
‫הסוערות‬
‫בשלל‬
‫המכחולמסורתי‬
‫מלהיות‬
‫תכונותיה המפחידות והדרך‬
‫שבה תוקף האמן את גופה‪.‬‬


Slide 18

‫• לפי עדותו של דה קונניג השימוש‬
‫בדמות האישה כנושא ביצירתו עורר‬
‫בו תשוקות ורגשות עזים‪" .‬אישה‬
‫התקשרה עם כל הנשים שתוארו‬
‫וצוירו במרוצת כל הדורות‪ ,‬כל אותם‬
‫פסלונים ואלילות‪ ,‬ויתכן כי הייתי‬
‫"תקוע" במידת מה ולא יכולתי‬
‫להמשיך‪ .‬היצירה עשתה דבר אחד‬
‫עבורי‪ :‬היא ביטלה את הקומפוזיציה‪,‬‬
‫את הארגון את היחסים הפנימיים‬
‫את האור – כל אותו דיבור טיפשי על‬
‫קו‪ ,‬צבע וצורה – משום שהיא‬
‫(האישה) הייתה הדבר שרציתי‬
‫לתפוס"‬


Slide 19

‫• בהמשך יצירתו החל הרקע לכבוש‬
‫את החלל שנתפס בידי האישה‪.‬‬
‫האישה פחות ריאליסטית‬
‫והאספקטים הנשיים שלה אינם‬
‫מודגשים‪.‬‬
‫• הרקע כאן בנוי ממשטחי צבע‬
‫גדולים והתכונות המופשטות של‬
‫הציור שוב חוזרות לתפוס את‬
‫מקומן‪.‬‬
‫• הוא עדיין תוקף את הבד אבל‬
‫התנועה השלטת וכתב ידו חשוב‬
‫הרבה יותר מהנושא‪ :‬אישה‪.‬‬


Slide 20

‫המשך הפעילות של אסכולת ניו יורק‬
‫ציירי "שדות הצבע" נמצא במצגת‬
‫אקספרסיוניזם מופשט ‪2‬‬

‫• להצגת אמנים נוספים מזרם האקספרסיוניזם‬
‫המופשט – המשך במצגת זו‪.‬‬


Slide 21

Arshile Gorky

Water of the Flowery
1944 ,Mill
Arshile Gorky (American,
born Armenia, 1904–
1948)
Oil on canvas; 42 1/4 x 48
3/4 in. (107.3 x 123.8 cm)
The metropolitan museum
of art


Slide 22

Franz Kline

.Painting Number 2
.1954
Oil on canvas,
6' 8 1/2 x 8' 9" (204.3 x 271.6
cm)
moma


Slide 23

Robert Motherwell

Elegy to the Spanish Republic No. 110, Easter Day,
1971. Acrylic with pencil and charcoal on canvas, 82 x 114 ©


Slide 24

‫‪Philip Guston‬‬

‫• לאתר ובו מצגת יפה על‬
‫האמן לחץ כאן‬


Slide 25

‫לרשימת אמנים נוספים המזוהים עם‬
‫האקספרסיוניזם המופשט‪:‬‬

‫‪Abstract Expressionism‬‬

‫סוף‬