Transcript אקספרסיוניזם1

‫המאה ה‪20 -‬‬
‫פרק רביעי‪ :‬חקר ההבעה והרגש‬
‫‪ .l‬הגדרות‬
‫‪ .II‬מבשרי האקספרסיוניזם‬
‫‪.1‬אדוארד מונק‬
‫‪.2‬ג'יימס אנסור‬
‫‪ .lIl‬אקספרסיוניזם גרמני‪:‬‬
‫‪ .1‬קבוצת "הגשר"‬
‫‪ .2‬קבוצת "הפרש הכחול"‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬פרק רביעי‪ -‬חקר ההבעה והרגש ◄הגדרות‬
‫אקספרסיה‬
‫הבעה עצמית חריפה ומוגזמת‪.‬‬
‫משמעות המושג באמנות‪ :‬ביטוי יצירתי‬
‫המשקף את רגשות האמן‪ ,‬בניגוד ליצירה‬
‫שמבוססת על השכל‪.‬‬
‫היצירה האקספרסיבית מתבטאת בבחירת‬
‫נושאים אישיים על ידי האמן‪ ,‬ובבחירת סגנון‬
‫ביטוי המדגיש את הסובייקטיבי (האישי)‬
‫ומעורר את רגשות הצופה‪.‬‬
‫יצירות אקספרסיביות לרוב מתרחקות‬
‫מהמציאות על ידי עיוותים והגזמות בצבע‪,‬‬
‫בקו‪ ,‬בתנועה‪ ,‬בהבעות פנים‪ ,‬במבנה גוף‬
‫ובפרופורציות‪.‬‬
‫אדוארד מונק‪ ,‬אפר‪1894 ,‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬פרק רביעי‪ -‬חקר ההבעה והרגש ◄הגדרות‬
‫סימבוליזם‬
‫סימליות‪ ,‬צורה המביעה רעיון‪.‬‬
‫משמעות המושג באמנות‪ :‬סימבוליזם הוא זרם אמנותי וספרותי שהתקיים ברחבי‬
‫אירופה בסוף מאה ה‪.19-‬‬
‫הסימבוליסטים השתמשו בצורות ובדימויים‪ ,‬לעיתים פנטסטיים‪ ,‬כדי לעורר‬
‫אסוציאציות‪ ,‬רעיונות ורגשות‪.‬‬
‫"הסימבוליזם שואף לעטוף את הרעיון במעטה של צורה‪ ...‬היצירה האמנותית‬
‫חייבת להיות‪...‬סובייקטיבית ודקורטיבית"‪( .‬אלברט אוריה)‬
‫פול גוגן‪ ,‬מאין באנו‪ ,‬מי אנחנו‪ ,‬לאן אנחנו‬
‫הולכים?‪1897 ,‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬פרק שלישי‪ -‬חקר ההבעה והרגש ◄הגדרות‬
‫נושאים מאפיינים לציור האקספרסיבי‬
‫• תחושות אנושיות (סבל‪ ,‬יאוש‪ ,‬ניכור‪ ,‬אהבה‪ ,‬חופש‪ ,‬תשוקה וכו')‬
‫• חוויות אישיות‪ ,‬לעיתים טראומטיות (אובדן‪ ,‬מלחמה‪ ,‬קשר זוגי וכו')‪.‬‬
‫•תיאור החוויה האישית‪ ,‬לרוב ע"י תכנים קיומיים ואוניברסליים‪.‬‬
‫מאפיינים סגנוניים‪-‬‬
‫• צבעים מנוגדים‬
‫• עיוותי צורה חריפים‬
‫• קווים שחורים וגסים‬
‫• כתמיות דחוסה‬
‫• הנחת צבע רוטטת‬
‫שילה‪ ,‬דיוקן עצמי‬
‫מונק‪ ,‬יאוש‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬פרק שלישי‪ -‬חקר ההבעה והרגש ◄‬
‫אדוארד מונק‬
‫האם זהו ציור אקספרסיבי?‬
‫‪ .II‬מבשרי האקספרסיוניזם‬
‫אדוארד מונק‬
‫ג'יימס אנסור‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם וסימבוליזם ◄ אדוארד מונק‬
‫אדורד מונק‪,‬‬
‫‪1944 – 1863‬‬
‫צייר ואמן הדפסים נורווגי‪.‬‬
‫יצירתו קשורה לסימבוליזם‪ ,‬לגוגן ולסגנון‬
‫האר‪ -‬נובו‪ ,‬ועוסקת בתכנים קשים ופסימיים‬
‫אוטוביוגרפיים ואוניברסליים‪.‬‬
‫עבודותיו של מונק מבטאות מסתורין‪ ,‬קושי‪,‬‬
‫אלימות או מצוקה‪.‬‬
‫מונק חפש אחר ביטוי אמנותי למיתוסים‬
‫ואמונות הקשורות לנפש האדם ולקיום האנושי‬
‫מונק מתאר בזיכרונותיו‪:‬‬
‫"חולי‪ ,‬שיגעון ומוות היו מלאכי השחור‬
‫בכלל‪ .‬בו בזמן‪ ,‬הוא הכניס ליצירתו את‬
‫סביב מיטתי‪ .‬אמי שמתה צעירה שתלה בי‬
‫את זרעי מחלתה‪ .‬אבי בטירופו ובדתיותו‬
‫המטענים האוטוביוגרפיים שלו‪ :‬מות אמו‬
‫ואחותו האהובה‪ ,‬האוירה הקשה בבית בו גדל‪ ,‬הקיצונית – זרע בי את השיגעון‪".‬‬
‫יחסיו האומללים עם נשים ונטייתו לדיכאון‪.‬‬
‫דיוקן עצמי‪ ,‬עם זרוע של שלד‪1895 ,‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם וסימבוליזם ◄ אדוארד מונק‬
‫מאפייני יצירתו של מונק‬
‫• נושאים‪:‬‬
‫‪ .1‬נושאים אישיים ואוניברסליים כאחד‪ .‬עיסוק במין‪ ,‬לידה ומוות‪,‬‬
‫‪ .2‬ציורי נוף וטבע‪.‬‬
‫• דמויות‪:‬‬
‫‪ .1‬דמויותיו מייצגות מצבי נפש‪ ,‬ומבטאות לרוב‪ ,‬עצב מצוקה ובדידות‪.‬‬
‫‪ .2‬הדמויות חסרות ייחוד‪ ,‬מעין "כל אדם"‪ .‬לעיתים הן מעוותות‪.‬‬
‫‪ .3‬דמות האישה‪ -‬מונק עסק רבות באישה‪ ,‬כמייצגת של המושגים‬
‫הקיומיים שהעסיקו אותו (מיניות‪ ,‬טוהר וחטא‪ ,‬מוות ולידה)‪ .‬יחסו‬
‫של מונק לאישה הוא אמביוולנטי‪ ,‬והיא מתוארת פעם לחיוב‪ ,‬פעם‬
‫לשלילה‪ ,‬ולעיתים כקדושה וקדשה (=זונה) גם יחד‪.‬‬
‫• צבעוניות‪ :‬שאיננה טבעית‪ ,‬אלא סוגסטיבית וסמלית‪ .‬צבעים‬
‫כהים משולבים עם צבע טהור‪ ,‬אלים וזועק (בעיקר אדום)‪.‬‬
‫מונק‪,‬מדונה‬
‫• חלל ‪:‬סמלי ולא מציאותי‪ ,‬לרוב חסום‪.‬‬
‫• קווי מיתאר‪ :‬מודגשים ועבים‪ ,‬קו אקספרסיבי‪.‬‬
‫• ליתוגרפיות‪ :‬לעיתים יצר מונק גרסת הדפס לציורי השמן שלו‪.‬‬
‫כיצד משפיעה טכניקת הליתוגרפיה על היצירות?‬
‫מונק‪ ,‬על ערש דווי‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם וסימבוליזם ◄ אדוארד מונק‬
‫אדוארד מונק‬
‫ריקוד החיים‬
‫‪1890‬‬
‫שמן על בד‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם וסימבוליזם ◄ אדוארד מונק‬
‫ריקוד החיים‬
‫אדוארד מונק‬
‫נושא היצירה‪ -‬מעגל החיים המתואר כמחול‪ ,‬שבו מיוצגת דמות האישה בשלבי החיים השונים‪.‬‬
‫הדמויות‪-‬‬
‫ האשה הימינית מסמלת את הנעורים והתמימות‪ ,‬התקווה והחיים‪ ,‬המיוצגים על ידי פניה היפים‪,‬‬‫שמלתה הלבנה ופרח החבצלת לצדה (סמל נוצרי לבתולין של מריה)‪.‬‬
‫ האשה האמצעית צמודה לבן זוג‪ .‬שיערה ושמלתה האדומה הם ביטוי לחטא ולפיתוי‪ .‬שובל‬‫שמלתה מתואר כשלולית דם ומרמז על לידה‪ .‬קו מתאר אדום שמקיף גם את בן זוגה מרמז על‬
‫שליטתה בו וניצולו לצרכי פריון‪.‬‬
‫ האשה משמאל היא בת דמותה של הימינית אך הבעתה אומרת מרירות‪ ,‬בגדיה שחורים ותנוחת‬‫גופה סגורה‪ .‬היא מייצגת את הטינה‪ ,‬הדחייה‪ ,‬הבדידות והמוות‪.‬‬
‫סמליות‪ -‬הצבעוניות סימבולית (לבן =טוהר ובתולין‪ ,‬אדום= מיניות‪ ,‬פריון וחטא‪ ,‬שחור= מוות‪,‬‬
‫דכאון)‪ ,‬הנוף סמלי ולא ספציפי (ים וירח כסמלים נשיים‪ .‬השתקפות הירח בים‪ -‬פאלית)‪ ,‬הריקוד‬
‫(סמל למיניות‪ -‬זוגי‪ ,‬חושני‪ ,‬אירוטי)‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם וסימבוליזם ◄ אדוארד מונק‬
‫אדוארד מונק‬
‫ריקוד החיים‬
‫(פרט)‬
‫‪1890‬‬
‫מאפיינים אקספרסיביים בציור‪-‬‬
‫•קו מיתאר עבה וגס מתפתל סביב הדמויות ומגדיר את בדידותן‪.‬‬
‫•צבעוניות‪ -‬שימוש בצבעים עזים שיוצרים אפקטים רגשיים‪.‬‬
‫•בניית חלל‪ -‬התרחקות מהמציאות ויצירת סביבה סמלית ורגשית‪.‬‬
‫השפעות‪:‬‬
‫•גוגן‪ -‬בצבעים המנותקים מן המציאות‪ ,‬בבניית החלל הסמלי‪ ,‬בקווי‬
‫המתאר סביב הדמויות‪.‬‬
‫•הסימבוליסטים‪ -‬בנושא‪ ,‬בעיסוק במין ובמוות‪ ,‬בפרטים הסמליים (ים‪,‬‬
‫ירח‪ ,‬מחול) ובצבעים הסמליים‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם וסימבוליזם ◄ אדוארד מונק‬
‫ליתוגרפיה‬
‫‪1895‬‬
‫אהבה וכאב‬
‫(הערפד)‬
‫אדוארד מונק‬
‫‪1893‬‬
‫שמן על בד‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם וסימבוליזם ◄ אדוארד מונק‬
‫אהבה וכאב (הערפד)‬
‫אדוארד מונק‬
‫תיאור היצירה‪ -‬אישה הרוכנת על בן זוגה‪ ,‬ראשה שקוע בצווארו‪ ,‬ושערה האדמוני והפזור‬
‫מעלה אסויציאציה של נחלי דם הזורמים מראשה אל גופו‪ .‬הגבר נצמד אליה‪ ,‬מחפש‬
‫בגופה מחסה וניחומים‪.‬‬
‫היחס לדמות האישה‪ -‬האישה מתוארת כדמות מינית‪ ,‬מנצלת וטורפת‪ .‬היא רוכנת על‬
‫צווארו של הגבר‪ ,‬ספק מנשקת אותו ספק מוצצת את דמו כמו ערפד‪ .‬ידיה כאילו‬
‫מלטפות בחום‪ ,‬אך למעשה זוהי אחיזה לצורך ניצול הגבר לצרכי פריון של האישה‪.‬‬
‫היא מסמלת את הפיתוי ואת המוות הכרוך בכך‪ ,‬לצרכי התחדשות ולידה‪ .‬המין והמוות‬
‫שלובי זה בזה‪ -‬האישה כבוראת ויוצרת חיים‪.‬‬
‫אמצעים אקספרסיביים‪-‬‬
‫קו‪ -‬קווי שערותיה של האישה כנחלים של דם‪ ,‬הם נמשכים ומתחברים לקווי המיתאר‬
‫המקיפים את הגבר וכמו חונקים אותו‪.‬‬
‫הצבע‪ -‬סימבולי‪ .‬ניגודים בין אדום לשחור מחזקים תוכן של אימה‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם וסימבוליזם ◄ ג'יימס אנסור‬
‫ג'ימס אנסור‪1949– 1860 ,‬‬
‫צייר‪ ,‬אמן תחריטים ומוסיקאי בלגי‪.‬‬
‫ציוריו נדחו בבוז על ידי שופטי ה"סלונים" והוא חש‬
‫מושפל ולא מוערך‪.‬‬
‫ברבים מציוריו הוא מבטא את תחושת הקורבן שלו‪,‬‬
‫ואת שנאתו ולעגו לחברה ולפוליטיקה של תקופתו‪.‬‬
‫רק במעבר למאה ה‪ 20 -‬זכה אנסור להכרה ואפילו‬
‫מחק חלק מציורי הגנאי שצייר (פוליטיקאים ודמויות‬
‫מוכרות אוכלים את איבריו וכן הלאה)‪.‬‬
‫הוא זכה לתואר ברון ומת כאמן בלגי מכובד‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם וסימבוליזם ◄ ג'יימס אנסור‬
‫ג'יימס אנסור‬
‫דיוקן עצמי עם מסיכות‬
‫‪1899‬‬
‫שמן על בד‬
‫‪ 80X 117‬ס"מ‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם וסימבוליזם ◄ ג'יימס אנסור‬
‫דיוקן עצמי עם מסכות‬
‫ג'יימס אנסור‬
‫נושא היצירה‪ -‬הקשר בין אמן וחברה‪ .‬האמן‪ ,‬המתואר בריאליזם‪ ,‬מוקף בדחיסות באנשים עוטי‬
‫מסכות גרוטסקיות‪ ,‬שהן למעשה פרצופיהם האמיתיים‪.‬‬
‫צבעוניות‪ -‬לא טבעית‪ ,‬חולנית‪ ,‬מדגישה את העיוות שבחברה המקיפה את האמן‪.‬‬
‫קומפוזיציה‪ -‬עמוסה‪ ,‬מרכזית‪ .‬הפורמט דחוס מקצה לקצה בדימויים‪.‬‬
‫חלל‪ -‬המסכות מטשטשות וקטנות בחלק העליון של התמונה‪ ,‬כמו באשלייה של עומק‪ ,‬אבל מישורי‬
‫התמונה אינם אמינים והדמויות נערמות זו על זו‪ .‬התמונה נראית שטוחה‪.‬‬
‫סמליות‪ -‬הכובע‪ -‬סמל להיותו צייר‪ .‬המסכות‪ -‬פני החברה‪ ,‬מייצגות את הסביבה הצבועה‬
‫והמכוערת שמקיפה את אנסור בהמולה עליזה וגרוטסקית‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם וסימבוליזם ◄ ג'יימס אנסור‬
‫המסכות הן נושא בעל נוכחות רבה ביצירתו של‬
‫אנסור‪.‬‬
‫המסכות כחפץ צבעוני ועליז‪ ,‬מהווי הקרנבל‬
‫הפלמי והמסכות שהיו בבית הוריו‪,‬‬
‫הופכות בהמשך דרכו האמנותית לסמל בעל‬
‫משמעויות רבות ובמיוחד כסאטירה פוליטית‬
‫וחברתית אודות הצביעות בחברה‪.‬‬
‫דיוקן עצמי עם מסכות (פרט)‬
‫אנסור‪ ,‬מסכת המוות ‪1897 ,‬‬
‫אנסור‪ ,‬המזימה‪1890 ,‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם וסימבוליזם ◄ ג'יימס אנסור‬
‫כניסת ישו לבריסל ב ‪ , 1889‬צויר ב‪ 4.3 X 2.5 ,1888-‬מ'‬
‫אנסור בביתו‪1937 ,‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם וסימבוליזם ◄ מונק ואנסור‬
‫אדוארד מונק‬
‫אהבה וכאב‬
‫(הערפד)‪1893 ,‬‬
‫ג'יימס אנסור‪1899 ,‬‬
‫דיוקן עצמי עם‬
‫מסיכות‪,‬‬
‫אדוארד מונק‬
‫ריקוד‬
‫החיים‪1890 ,‬‬
‫‪ .I I‬אקספרסיוניזם גרמני‪-‬‬
‫‪ .1‬קבוצת "הגשר"‬
‫‪ .2‬קבוצת "הפרש הכחול"‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬חקר ההבעה והרגש ◄אקספרסיוניזם‪ -‬השפעות‬
‫אבות האקספרסיוניזם‬
‫אמנות עממית‬
‫ופרימיטיבית‬
‫הפוסט‪ -‬אימפרסיוניסטים‬
‫ואן גוך‬
‫גוגן‬
‫מונק‬
‫אקספרסיוניזם‬
‫הפוביזם‬
‫אנסור‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬חקר ההבעה והרגש ◄אקספרסיוניזם‪ -‬השפעות‬
‫פרימיטיביזם‪-‬‬
‫מקור השפעה חשוב נוסף על הזרם והאמנים ה"אקספרסיוניסטים"‬
‫בסוף המאה ה‪ 19 -‬ובתחילת המאה ה‪ 20 -‬הייתה האמנות‬
‫הפרימיטיבית‪.‬‬
‫המושג "פרימיטיביזם" הוא כינוי לכל אמנות לא נטורליסטית‪,‬‬
‫באירופה או מחוצה לה‪ .‬האמנות הפרימיטיבית והעממית‬
‫מתארת בעיקר נושאים פולחניים או מאגיים‪ .‬האמן הפרימיטיבי‬
‫לא היה מעוניין בתיאור הטבע‪ ,‬אלא לעבור אל מעבר אליו‪ ,‬תוך‬
‫שימוש בחומרים ראשוניים ובטכניקה גסה ובלתי מתוחכמת‪.‬‬
‫באמצעים פשוטים אלה מביע האמן הפרימיטיבי עוצמת רגשות‬
‫אמיתית וכנה המשפיעה באופן ישיר על הצופה‪.‬‬
‫החל מסוף המאה ה‪ 19 -‬אמנים מערביים רבים ניסו שוב ושוב‬
‫להגיע לעוצמת ההבעה הטמונה באמנות הפרימיטיבית‪,‬‬
‫שסימלה בעיניהם את אידיאל היופי והפשטות‪ ,‬ואת האמנות‬
‫שטרם "התקלקלה" ע"י הרוח השכלתנית‪ ,‬המדעית והחילונית‬
‫המודרנית‪.‬‬
‫מומיה‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬פרק רביעי‪ -‬חקר ההבעה והרגש ◄אקספרסיוניזם גרמני‬
‫אקספרסיוניזם‬
‫תנועה אמנותית שהתפתחה בגרמניה בשנים ‪,1925- 1905‬‬
‫ושעניינה היה ביטוי עצמי באמצעים אקספרסיביים‪.‬‬
‫קבוצת "הגשר"‪ -‬סגנונם אלים ונועז‪ .‬אמני הקבוצה מרדו‬
‫במוסכמות האמנותיות המקובלות ובאורח החיים‬
‫הבורגני‪ .‬סגנונם התבטא בעיוותים של האמצעים‬
‫האמנותיים‪.‬‬
‫קבוצת "הפרש הכחול" – האקספרסיוניזם כאן התבטא‬
‫בהתרחקות מן המציאות לכיוון של הפשטה‪ ,‬באופן‬
‫שעוקב אחרי רגשות האמן‪.‬‬
‫‪ .1‬קבוצת הגשר‬
‫קבוצת אמנים‬
‫‪1926-27‬‬
‫קירשנר‪,‬‬
‫(משמאל‪ :‬מילר‪ ,‬קרישנר‪ ,‬הקל‪ ,‬רוטלף‪ -‬שמידט)‪,‬‬
‫שמן על בד‪ 168 X 1260 ,‬ס"מ‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם ◄ קבוצת הגשר‬
‫מאטיס‪ ,‬שמחת חיים ‪ 174 X 236 ,1905-1906‬ס"מ‬
‫"גדולתו של האדם נעוצה‬
‫בהיותו גשר ולא תכלית‬
‫כשלעצמה‪ .‬הוא ראוי‬
‫לאהבה רק בהיותו יצור של‬
‫מעבר‪ ,‬הנוחל כישלון"‬
‫ארנסט לודוויג קירשנר‬
‫מניפסט קבוצת הגשר (פרט)‬
‫חיתוך עץ‪1906 ,‬‬
‫(ניטשה‪" ,‬כה אמר זרטוסטרא")‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם ◄ קבוצת הגשר‬
‫קבוצת "הגשר"‬
‫פעלו בדרזדן בין השנים ‪ ,1905-10‬ובברלין בין השנים ‪1911-5‬‬
‫חברים בקבוצה‪ :‬ארנסט קירשנר‪ ,‬אמיל נולדה ועוד‪...‬‬
‫השקפת עולם‪ -‬אמני קבוצת "הגשר" ראו את החיים והאמנות ככרוכים זה בזה‪ .‬דרך‬
‫יצירתם הם ביקשו להעביר ביקורת על סגנון החיים של החברה‪ ,‬ולייצר אמנות חדשה‪,‬‬
‫בניגוד לאמנות שרווחה בגרמניה באותה תקופה‪ ,‬אותה ראו כקישוטית‪ ,‬ריקנית‬
‫ומתקתקה‪ .‬הם ראו בעצמם גשר בין מסורת העבר לאמנות העתיד‪.‬‬
‫•אורח החיים‪ -‬את רעיונותיהם‪ ,‬נגד בדידותו של האדם בעיר המודרנית ובעד חיים‬
‫בשיתוף ובהרמוניה‪ ,‬תוך חזרה לראשוניות‪ ,‬לפשטות ולפרמיטיביות‪ ,‬הם בטאו הן‬
‫באמנותם והן באורח חייהם‪ .‬חברי הקבוצה חיו בקומונה בעיר ויצאו לצייר בחיק‬
‫הטבע‪.‬‬
‫•החיים בעיר‪ ,‬יחד עם פרוץ מלחה"ע ה‪ ,1-‬השפיעו מאוד על אמנותם של חברי‬
‫הקבוצה והיא הפכה קודרת ומלאה ברגשות של סבל‪ ,‬בדידות‪ ,‬אימה ואין אונים‪.‬‬
‫•תכנים‪ -‬ביצירתם‪ ,‬נושאים מסורתיים כמו נוף‪ ,‬עירום‪ ,‬דיוקן וסיפורים מהברית‬
‫החדשה והישנה קיבלו פרשנות חדשנית ואישית מאוד‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם ◄ קבוצת הגשר‬
‫מאטיס‪ ,‬שמחת חיים ‪ 174 X 236 ,1905-1906‬ס"מ‬
‫"מתוך אמונה בקידמה‬
‫בדור חדש של יוצרים‬
‫ושל מעריכים‪ ,‬קוראים‬
‫אנו לכל בני הנוער‬
‫להתאחד‪ .‬אנו‪ ,‬הנוער‬
‫של העתיד‪ ,‬רוצים ליצור‬
‫לעצמנו חופש פיזי‬
‫ורוחני לעומת ערכי דור‬
‫המימסד הישן‪ .‬כל מי‬
‫שמביע באופן בלתי‬
‫אמצעי ובכנות את הכח‬
‫קירשנרבו‪ ,‬הוא‬
‫לודוויגהטמון‬
‫היצירתי‬
‫ארנסט‬
‫קבוצת‪".‬‬
‫מניפסטמשלנו‬
‫אחד‬
‫הגשר‬
‫‪ ,1906‬מתוך המניפסט)‬
‫חיתוך עץ(‪,‬קירשנר‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם ◄ קבוצת הגשר‬
‫מניפסט קבוצת "הגשר"‬
‫ארנסט לודוויג קירשנר‬
‫זהו מסמך המצהיר את תפיסת עולמם ואת סגנונם של חברי קבוצת "הגשר"‪.‬‬
‫הטכניקה‪ -‬הדפס חיתוך עץ‪ ,‬שיטה הנשענת על טכניקה עממית מסורתית‪,‬‬
‫הדורשת הפעלת כח פיזי‪ ,‬ויוצרת מראה מעט גולמי ומגושם‪.‬‬
‫טכניקת הדפוס מאפשרת שיעתוק והפצה של המסמך בעותקים רבים‪.‬‬
‫הסמל‪ -‬מבטא את שם הקבוצה בניגודים בולטים של שחור ולבן‪ .‬קבוצת הגשר‬
‫מניחים קשר בין אמנות העבר לעתיד האוטופי‪.‬‬
‫פונט‪ -‬גם סגנון הכתב מזכיר כתב עתיק‪ -‬כחזרה למסורות עבר‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם ◄ קבוצת הגשר‬
‫ארנסט לודוויג קירשנר‬
‫עירומים‬
‫משחקים‬
‫תחת עץ‬
‫‪1910‬‬
‫שמן על בד‬
‫אילו רעיונות מנסה קירשנר להעביר ביצירה?‬
‫באילו אמצעים הוא עושה זאת?‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם ◄ קבוצת הגשר‬
‫עירומים משחקים מתחת לעץ‬
‫ארנסט לודוויג קירשנר‬
‫נושא‪ :‬דמויות בנוף במצב של התרגעות‪ ,‬חיבוק‪ ,‬משחק או ריקוד‪ .‬ביצירה זו באה‬
‫לידי ביטוי השאיפה לחיות באופן הרמוני עם הטבע‪.‬‬
‫סגנון‪ :‬סגנון הציור והנושא מבטאים ראשוניות‪ -‬דמויות עירומות המתמזגות בטבע‬
‫ונטמעות בנוף‪ .‬הסגנון משוחרר‪ ,‬תמציתי‪.‬הגוף מתואר בהפשטה‪ ,‬על ידי משיכות‬
‫מכחול מעטות וחופשיות‪ ,‬ללא איפיונים של תווי פנים‪.‬‬
‫הצבעוניות‪ :‬חופשית ומנותקת ממציאות‪ .‬קירשנר בחר לדמויות גוונים טבעיים של‬
‫אדמה‪ ,‬ירק ושמיים וכך הן מתמזגות בנוף‪ .‬הקווים עבים וחופשיים‪.‬‬
‫האקספרסיביות מתבטאת בשחרור של האמצעים האמנותיים לצורך הבעת רגשות‬
‫ורעיונות של הרמוניה וראשוניות‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬פרק רביעי‪ -‬חקר ההבעה והרגש ◄אקספרסיוניזם גרמני‬
‫◄הגשר‬
‫ארנסט לודוויג קירשנר‬
‫רקדנית עם רגל‬
‫מורמת‬
‫שבט הבאולר‬
‫‪1912‬‬
‫אפריקה המערבית‬
‫עץ‬
‫גילוף עץ‬
‫דמות אישה עומדת‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם ◄ קבוצת הגשר‬
‫רקדנית עם רגל מורמת‬
‫ארנסט לודוויג קירשנר‬
‫נושא‪ :‬רקדנית‪ ,‬שפניה פונות הצדה‪ ,‬מרימה את חצאיתה ואת רגלה‪.‬‬
‫טכניקה‪ :‬גילוף בעץ‪ ,‬שמעניק ליצירה זוויתיות וגולמיות‪.‬‬
‫השפעות‪ :‬פיסול פרימיטיבי‪ .‬יש השפעה ישירה של פסל אפריקאי מסוים‪.‬‬
‫למקור ההשראה האפריקני הוסיף קירשנר שמלה מערבית‪ ,‬אך גם פני מסיכה‬
‫זווייתיים‪ ,‬בהשראה אפריקאית‪.‬‬
‫עיצוב הדמות‪ :‬הפשטה‪ .‬הגוף עשוי גלילים מזוותים בתנוחה מעוותת‪ .‬קירשנר‬
‫שאף להגיע לעוצמת הבעה גבוהה בדומה לאמנות הפרימיטיבית‪ ,‬ולכן אימץ את‬
‫הצורות המתומצתות‪ ,‬ואת עיצוב הגוף המוארך והגאומטרי‪ ,‬המתרחק‬
‫מפרופורציות אמיתיות‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם ◄ קבוצת הגשר‬
‫ככר פוטסדאם‪ ,‬צילום מתחילת המאה‬
‫ארנסט לודוויג קירשנר‬
‫ככר פוטסדאם‬
‫‪ ,1914-5‬שמן על בד‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם ◄ קבוצת הגשר‬
‫כיכר פוטסדאם‬
‫ארנסט לודוויג קירשנר‬
‫נושא‪ :‬זונות בכיכר מרכזית בברלין‪.‬‬
‫עיצוב הדמויות‪ :‬הנשים ענקיות ביחס לבניינים ולכיכר‪ ,‬ויש ניכור בינן לדמויות הגברים‪ .‬הן‬
‫מעוצבות כציפורים המשחרות לטרף גברים‪ ,‬נוצות לכובען‪ ,‬איבריהן מחודדים ומאיימים‪ ,‬פניהן‬
‫קפואות ואצבעותיהם נראות כמו טפרים‪ .‬הצעיף השחור הוא צעיף אלמנות‪ .‬קירשנר מתיחס‬
‫להתנהגות המופקרת של הנשים בברלין‪ ,‬בזמן מלחמת העולם ה‪ ,1 -‬שהתחפשו לאלמנות‪ ,‬כדי‬
‫לתפוס לקוחות בזמן שהגברים נלחמים בחזית‪.‬‬
‫חלל‪ :‬מעוות‪ ,‬לא ראליסטי‪ ,‬נדמה שהרחוב מט לנפול בגלל העיוות הפרספקטיבי‪.‬‬
‫הצבעוניות‪ :‬קרה‪ ,‬מנוכרת‪ ,‬קודרת‪ ,‬לא מציאותית‪ .‬יש שימוש בצבעים משלימים‪.‬‬
‫משיכות המכחול וקו‪ :‬עצבניות‪ ,‬חדות וקטועות‪ .‬קו שחור תוחם זוויתי‪.‬‬
‫המסר נגד העיר וחוסר המוסר החברתי עובר דרך תחושה של איום‪ ,‬ניכור וסכנה‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם ◄ קבוצת הגשר‬
‫ארנסט לודוויג קירשנר‬
‫דיוקן עצמי כחייל‬
‫‪1915‬‬
‫שמן על בד‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם ◄ קבוצת הגשר‬
‫דיוקן עצמי כחייל‬
‫ארנסט לודוויג קירשנר‬
‫רקע‪ :‬עם פרוץ המלחמה גויס קירשנר לצבא וחווה משבר קשה שקטע את תנופת‬
‫היצירה שלו‪.‬‬
‫תיאור הדמות‪ :‬קירשנר מציג עצמו כחייל לבוש מדי צבא פניו מאורכות וזוויתיות‪ ,‬עיניו‬
‫חלולות‪ ,‬הבעתו אדישה‪ .‬האמן מרים יד קטועה בעלת גדם אדום‪.‬‬
‫האישה ברקע‪ :‬דמות נשית עירומה המייצגת את המודל או את המוזה היצירתית‬
‫היד הקטועה‪ :‬סמלית לפחד מסירוס ואין אונות (מינית או יצירתית)‪ .‬ניתן לראות בגדם‬
‫מטפורה אימה מפני שיתוק יצירתי‪,‬‬
‫המסר‪ :‬האמן תופס את המלחמה כגורם מאיים‪ ,‬שמסרס את כוחות החיים והיצירה‪.‬‬
‫מאפינים אקספרסיביים‪ :‬הפרופורציות מעוותות‪ ,‬הפנים דמויי מסכה‪ ,‬הצבעוניות לא‬
‫טבעית‪ ,‬הקווים קטועים וזוויתיים‪.‬‬
‫דיוקן עצמי משתי תקופות‪ ,‬כיצד האמן‬
‫רואה את עצמו בכל אחת מהן?‬
‫קירשנר‪,‬דיוקן עצמי עם רקדנית‪,‬‬
‫‪ ,1910‬שמן על בד‬
‫קירשנר‪,‬דיוקן עצמי כחייל‪ ,1915 ,‬שמן‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם ◄ קבוצת הגשר‬
‫אמיל נולדה‬
‫הסעודה‬
‫האחרונה‬
‫‪1909‬‬
‫שמן על בד‬
‫תערוכת "האמנות המנוונת" הציגה יצירות מודרניות למן הסימבוליסטים‪ ,‬דרך‬
‫הפוסט אימפרסיוניסטים‪ ,‬פוביסטים‪ ,‬קוביסטים‪ ,‬אקספרסיוניזם‪ ,‬דאדא וסוריאליזם‪.‬‬
‫‪ 5000‬יצירות הוחרמו מאוספי המוזיאונים והגלריות והוצגו בתערוכה באופן מביש‬
‫וביקורתי‪.‬‬
‫התערוכה ההוצגה לראשונה ב‪ 1937 -‬במינכן והפכה לתערוכה נודדת‪.‬‬
‫תערוכת "אמנות מנוונת" הציגה את כל האמנות המודרנית כאמנות של יהודים‬
‫שמרעילה את התרבות הגרמנית‪ .‬איבת הנאצים לאמנות המודרנית נבעה‬
‫מתחושת האליטיזם‪ ,‬החופש המוסרי‪ ,‬וחוסר הבהירות שנגדה את ערכי טוהר הגזע‬
‫והציתנות המוחלטת של השלטון הנאצי‪.‬‬
‫מה שינה נולדה בנושא זה לעומת‬
‫הגישה המקובלת בתולדות האמנות?‬
‫במקום התיאור המסורתי של דמותו של‬
‫ישו כדמות היושבת בין תלמידיו ויודע מה‬
‫צפוי לו‪ ,‬צייר נולדה את ישו גדול מכולם‪,‬‬
‫פניו בהירות מהאור הקדוש הבוקע מתוכו‪,‬‬
‫שערותיו וזקנו האדומים משלימים את‬
‫אודם בגדו העליון‪ ,‬המסמל מלכות‪ ,‬לעומת‬
‫חולצתו הלבנה‪ ,‬המעידה על טהרתו‪ .‬הוא‬
‫לגמרי חזיתי‪ .‬הבעתו מיוסרות והוא מרוחק‬
‫נפשית מתלמידיו‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם ◄ קבוצת הגשר‬
‫הסעודה האחרונה‬
‫אמיל נולדה‬
‫נושא‪ :‬דתי נוצרי‪ ,‬הסעודה האחרונה‪ ,‬שמקבל פרשנות אישית‪ .‬ישו במרכז‪ ,‬שותה מגביע‬
‫היין ותלמידיו מקיפים שולחן קטן מכל עבריו‪.‬‬
‫עיצוב הדמויות‪ :‬ישו במרכז‪ ,‬בצבעים בהירים ובהבעה רוחנית של קבלת הדין‪.‬‬
‫דמויות השליחים מעוצבות באופן גס ומאיים‪ ,‬בהשפעת מסכות פרימיטיביות והמסכות של‬
‫אנסור‪ .‬הן נראות כחורשות רע ומשתפות פעולה עם בגידתו של יהודה איש קריות‪ .‬הם‬
‫מחבקים את כתפו ואוחזים בידו‪.‬‬
‫אמצעים אקספרסיביים‪ :‬הקומפוזיציה דחוסה‪ ,‬החלל מוגבל‪ ,‬תיאור הדמויות מעוות‪.‬‬
‫הטחות המכחול אקספרסיביות ונוצר אימפסטו‪ .‬הצבעים לא נקיים‪ ,‬לא מציאותיים‬
‫וצורמים‪ .‬הם מעבירים תחושה של איום וסערת רגשות‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם ◄ קבוצת הגשר‬
‫אמיל נולדה‬
‫הנביא‬
‫‪1912‬‬
‫הדפס חיתוך עץ‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם ◄ קבוצת הגשר‬
‫הנביא‬
‫אמיל נולדה‬
‫נושא‪ :‬דתי‪ ,‬דיוקן של נביא‪ ,‬איש רוח שסובל בגלל שליחותו‪.‬‬
‫טכניקה‪ :‬חיתוך עץ‪ , ,‬טכניקה שיוצרת תחושה גסה וגולמיתף כיוון שנולדה בוחר‬
‫להשאיר את המרקם של סיבי העץ וכן הפיזיות של החיתוך בעץ‪ -‬כל אלו תורמים‬
‫למראה אקספרסיבי דרמטי וחמור של דמות הנביא‪ .‬פרטי הפנים מעוצבים‬
‫בניגודים בולטים בין שחור ולבן בהתאם לטכניקה‪.‬‬
‫יתכן ונולדה רואה עצמו כנביא שתפקידו להעביר מסר לחברה‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם ◄ קבוצת הגשר‬
‫אמיל נולדה‬
‫הריקוד סביב עגל‬
‫הזהב‬
‫‪1909‬‬
‫שמן על בד‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם ◄ קבוצת הגשר‬
‫הריקוד סביב עגל הזהב‬
‫אמיל נולדה‬
‫נושא‪ :‬דתי‪ ,‬לקוח מהתנ"ך‪ ,‬בני ישראל רוקדים סביב עגל הזהב‪ .‬נולדה‪ ,‬כדרכו‪ ,‬נותן‬
‫לסצינה פרשנות חדשה ומענינית‪.‬‬
‫השפעה‪ :‬בסצינה תחושה של הסחפות חושים אקסטאטית כמו בריקוד שבטי בעל‬
‫אופי דתי מיסטי‪.‬‬
‫עיצוב הדמויות‪ :‬רוקדות‪ ,‬עירומות ומעוצבות באופן גולמי וגס תוך עיוות איברי הגוף‬
‫והפנים‪.‬‬
‫מאפיינים אקספרסיביים‪ :‬ישנה אווירה דינמית‪ ,‬סוערת‪ ,‬יצרית ופולחנית‪ .‬הצבע עז‪,‬‬
‫גדוש ועבה והוא יוצר מרקם תבליטי על הבד המתקבל על ידי הטחות מכחול פראיות‪.‬‬
‫קירשנר‪,‬‬
‫עירומים משחקים‬
‫תחת עץ‬
‫אמיל נולדה‪,‬‬
‫הריקוד סביב עגל הזהב‬
‫קירשנר‪,‬‬
‫פסל רקדנית‬
‫עם רגל מורמת‬
‫אמיל נולדה‪,‬‬
‫הסעודה האחרונה‪1909 ,‬‬
‫קירשנר‪,‬‬
‫דיוקן עצמי כחייל‬
‫קירשנר‪,‬‬
‫ככר פוטסדאם‬
‫ליאונרדו ודה וינצ'י‪,‬‬
‫הסעודה האחרונה‪1498 ,‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם ◄ קבוצת הגשר‬
‫•האמנים‪:‬‬
‫ארנסט לודוויג קירשנר‪ ,‬אמיל נולדה ועוד‪...‬‬
‫•יצירות חובה‪" :‬הסעודה האחרונה"‪" ,‬הריקוד סביב עגל הזהב"‪ /‬נולדה‬
‫"עירומים משחקים תחת עץ" ‪" ,‬רקדנית עם רגל מורמת"‪" ,‬כיכר‬
‫פוטסדאם"‪" ,‬דיוקן עצמי כחייל" ‪ /‬קירשנר‬
‫•השפעות עיקריות‪- :‬גוגן וואן גוך‬
‫אמנות פרימיטיבית‪ ,‬בעיקר מאפריקה‪.‬‬‫הפוביסטים‬‫‪-‬מונק ואנסור‬
‫תפיסת עולם‪ ,‬מניפסט‪ ,‬מטרת האמנות‪:‬‬‫האמנות כאמצעי מחאה וככלי לביקורת חברתית‪ .‬ביצירתם ובאורח חייהם ניסו‬
‫להוות אנטיתזה לאורח החיים הבורגני בעיר‪ ,‬אותו שנאו‪.‬‬
‫‪ -‬נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫פרשנות חדשה לסיפורים דתיים הלקוחים מהברית הישנה והחדשה‪.‬‬‫ העיר והאנשים בה‬‫דמויות עירומות בטבע‪.‬‬‫תיאורים של מצבים נפשיים‪.‬‬‫‪ -‬טכניקה נפוצה‪ :‬ציור שמן‪ ,‬גילוף פסלים והדפסים מעץ‬
‫המאה ה‪ ◄ 20-‬אקספרסיוניזם ◄ קבוצת הגשר‬
‫המשך‪...‬‬
‫מאפיינים צורניים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קווים‪ -‬קטועים וזוויתיים‪.‬‬
‫צורות‪ -‬חתוכות‪ ,‬זוויתיות ומעוותות‪.‬‬
‫יחס לתיאור המציאות‪ -‬הפשטה ועיוות‪ .‬העדר נפחיות או יחס לאור‪ -‬צל‬
‫עיצוב הדמויות‪ -‬אנונימיות‪ ,‬הפנים דמויי מסיכה‪ ,‬בהשפעת האמנות‬
‫הפרימיטיבית‪.‬‬
‫משיכות מכחול‪ -‬עבות‪ ,‬עזות ורוטטות‪.‬‬
‫צבעוניות‪ -‬רגשית‪ ,‬הבעתית וחריפה‪ ,‬צבעים סוגסטיביים היוצרים ניגודים‬
‫צבעוניים צורמים לעין‪.‬‬
‫קומפוזיציה‪ -‬לרוב‪ ,‬דחוסה ופתוחה‬
‫חלל‪ -‬מעוות‪ ,‬לעיתים נראה כאילו הציור "גולש" בזוית חדה אל הצופה‪.‬‬
‫האקספרסיוניזם הגרמני השני –‬
‫קבוצת "הפרש הכחול"‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חברי "הפרש הכחול" לא היו בעלי אידיאולוגיה‬
‫משותפת והיו ביניהם הבדלי תפיסה רעיוניים‬
‫וסגנוניים‪.‬‬
‫מה שעניין אותם היה הלכי הנפש והרגשות‬
‫שרצו לעורר בקרב הצופה ביצירותיהם‪ ,‬דרך‬
‫יצירותיהם‪ ,‬ולא אחידות סגנונית כלשהי‪.‬‬
‫הם פעלו ביחד תקופה קצרה מאד‪,‬‬
‫כשבהתחלה הקבוצה התבססה בעיקר על שני‬
‫חברים בלבד‪ :‬ואסילי קנדינסקי ופרנץ מרק‪.‬‬
‫הם אירגנו תערוכות משותפות והוציאו מאסף‬
‫ספרותי – "הפרש הכחול"‪ ,‬שעל שמו נקראה‬
‫קבוצתם‪.‬‬
‫בתערוכה הראשונה הציג קנדינסקי מיצירותיו‬
‫המוקדמות שניכרה בהן השפעה פוביסטית‬
‫ונטייה להפשטה‪ .‬ואילו פרנץ מארק הציג את‬
‫ציורי החיות שלו‪.‬‬
‫ואסילי קנדינסקי (‪:)1866-1944‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נולד במוסקבה‪ ,‬עירוב של דם מונגולי ודם גרמני‪.‬‬
‫בגיל ‪ 20‬החל בלימודי משפטים וכלכלה והשתתף במסע‬
‫אתנולוגי – מדעי‪ ,‬כדי ללמוד על חייהם של איכרי האזור‪.‬‬
‫הוא סיים את לימודיו והחל לעסוק כעורך דין וגם כמרצה‬
‫למשפטים באוניברסיטה‪.‬‬
‫ב‪ 1896-‬הוצעה לו משרת פרופסור באוניברסיטה‬
‫באסטוניה אבל הוא סירב במפתיע‪ ,‬נטש את הקריירה‬
‫האקדמית ונסע למינכן להתמסר‪ ,‬בגיל ‪ ,30‬לציור‬
‫מה גרם למפנה הקיצוני בדרכו?‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ )1‬במסע האתנולוגי – נכנס לבית והרגיש כאילו הוא "פוסע בתוך‬
‫תמונה‪".‬‬
‫‪ – 1895 )2‬נתקל לראשונה בציורי "ערמות השחת" של מונה והבין‬
‫את כוחם של הצבעים‪.‬‬
‫‪ )3‬צפה באופרה של "לוהנגרין" ועבר חוויה סינאסתזית‪ :‬הבחין‬
‫בצבעים וצורות בזמן שמיעת המוזיקה‪.‬‬
‫כבר מתחילת הקריירה מרד קנדינסקי באקדמיה – נגד האקדמיה‬
‫ובעד האמנות החדשה‪.‬‬
‫בתערוכות שלהם הציגו אמנים אימפרסיוניסטים כמו מונה‬
‫ופואנטלסיטים כמו סרה‪.‬‬
‫קנדינסקי הוקסם מהצבע כבר כשהיה נער בן ‪ ,13‬כשקנה לראשונה‬
‫שפופרת צבע והוקסם מהצבע שיצא מהשפופרת – "נראה לי כמו‬
‫ישות חיה"‪.‬‬
‫לוהנגרין‬
‫‪http://www.esnips.com/displayimage.php?pid=6138811‬‬
‫(בגרמנית‪ )Lohengrin :‬היא אופרה בשלוש מערכות מאת ריכרד וגנר‪ ,‬אשר הלחין‪,‬‬
‫וכתב גם את הליברית‪.‬‬
‫עלילת האופרה מושפעת מדמות אגדית מתוך סיפורים גרמנים מימי הביניים ובעיקר‬
‫מתוך "פרציפל" (‪ )Parzival‬של וולפרם פון אשנבאך‪ .‬הבסיס לסיפורי האגדה הללו‬
‫מתחיל במסורת הסיפור העממי של "אביר הברבור" המספרת על אביר מסתורי המגיע‬
‫לעזרה כשהוא רכוב על סירה הרתומה לברבור‪ .‬בסיפור העלילה משתלבים בעקיפין גם‬
‫מוטיבים המבוססים על המאבק בין האמונה הפאגאנית והאמונה הנוצרית כפי‬
‫שהתקיים בצפון אירופה בתקופת המאה ה‪.10-‬‬
‫האופרה הוצגה לראשונה ב‪ 28-‬באוגוסט ‪ 1850‬בוימאר בניצוחו של פרנץ ליסט‪ ,‬ידידו‬
‫הקרוב של וגנר‪ .‬ליסט בחר בתאריך זה לציון יום הולדתו ה‪ 101-‬של גתה‪ ,‬וזכתה‬
‫להצלחה מיידית‪ .‬האופרה השפיעה עמוקות על לודוויג השני‪ ,‬מלך בוואריה המכונה גם‬
‫מלך האגדות‪ .‬בהשפעת הסיפור והאופרה‪ ,‬בנה המלך את טירת נוישוונשטיין לכבודו של‬
‫לוהנגרין‪ ,‬והפך לפטרונו של וגנר‪ ,‬תוך שהוא מספק את המימון לבניית בית האופרה‬
‫בביירוית‪.‬‬
‫מארש החתונה המפורסם של ואגנר מבוצע במערכה השלישית של האופרה‪.‬‬
‫קנדינסקי מתאר את זה בכתביו‪ ,‬וכותב גם על צידם המוזיקלי של הצבעים‪ .‬הוא מחבר‬
‫כל הזמן בין המוזיקה לצבע בציוריו‪ ,‬הוא שואל מושגים מתחום לתחום וחוזר חלילה‪...‬‬
‫די ממוקדם‪ ,‬בהשפעת הפוביזם‪ ,‬הפריד קנדינסקי בין הצבע לייצוג שלו בטבע וצבע‬
‫את האובייקטים שלו ע"פ איך שהרגיש ולא ע"פ איך שהדברים נראים בטבע‪ – .‬את‬
‫הצורות לקח לו עוד קצת זמן עד שהפשיט אותן‪...‬‬
‫קנדינסקי‪ ,‬ההר הכחול‪1908 ,‬‬
‫קנדינסקי‪" ,‬ההר הכחול"‪ ,1908 ,‬שמן על בד‪:‬‬
‫אנחנו רואים קבוצת רוכבים החוצה בדהרה את הנוף‪.‬‬
‫הנושא לקוח מאגדות העם ששמע בילדותו‪.‬‬
‫קנדינסקי משתמש ברקע בשלושת צבעי היסוד שמקיפים רקע לבן מלוכלך – ממזג את‬
‫כל הצבעים‪ .‬תחתית התמונה – שוב צבעי היסוד וצבעים משניים‪.‬‬
‫היצירה מזכירה מאד את הפואנטליזם‪.‬‬
‫מתחילה השטחה של האובייקטים‪.‬‬
‫התערוכה השנייה‬
‫•‬
‫•‬
‫בתערוכה השנייה שיתפו את חברי‬
‫"הגשר" לשעבר‪ :‬נולדה‪ ,‬קירשנר‪ ,‬הקל‪,‬‬
‫מילר ופכשטיין‪ ...‬וגם את פיקאסו‪ ,‬בראק‪,‬‬
‫דרן ואף את מאלביץ'‪ .‬באותה תערוכה‬
‫הוצגה גם אמנות עממית רוסית מהמאה‬
‫ה‪ 19-‬וגם יצירות של פול קליי‪.‬‬
‫הרעיון להקמת הקבוצה היה של ציירים‬
‫שפרשו ב‪ 1909 -‬מ"סלון הדחויים"‬
‫(ה"סצסון") במינכן‪ .‬הם התאגדו ובראשם‬
‫עמד קנדינסקי ואיתו פרנץ מארק ומאקֶ ה‬
‫וכן גם חברתו של קנדינסקי‪( .‬הם החלו‬
‫להתאגד עוד ב‪ .)1908-‬מאוחר יותר‬
‫הצטרף גם פול קליי‪.‬‬
‫פאול קלה (‪ 18 ;Paul Klee‬בדצמבר ‪ 29 - 1879‬ביוני ‪,)1940‬‬
‫צייר שווייצרי‬
‫• בהנהגת קנדינסקי‪ ,‬התרחקו חברי "אגודת האמנים החדשה" (כך‬
‫הם קראו לעצמם אז) מהקו האקדמי הרשמי שהיה נהוג במינכן‪.‬‬
‫• ב‪ 1911-‬התגלעו חילוקי דעות גם בקבוצה עצמה וקנדינסקי ועוד‬
‫כמה פרשו והקימו את קבוצה "הפרש הכחול" – הם האמינו בחופש‬
‫בלתי מוגבל באמנות‪.‬‬
‫• קנדינסקי בלט בקרב הציירים שפעלו במינכן והסביבה‪ ,‬הוא היה‬
‫אמן ואסתטיקן‪ ,‬פיתח תיאוריות‪ ,‬כתב מאמרים וספרים – "על‬
‫הרוחני באמנות" ב‪1913-‬‬
‫קנדינסקי חש שבציוריו הוא צריך להעביר מסר שיבטא את‬
‫רגשותיו הפנימיים ← זה נהפך למטרה המוצהרת של הפרש‬
‫הכחול‪.‬‬
‫הקבוצה הראשונה שעסקה במוצהר בציור המופשט‪ .‬העברת חוויה‬
‫דרך אמצעים אמנותיים‪.‬‬
‫שם הקבוצה – "הפרש הכחול" – קשור במוטיב הפרש על הסוס‬
‫שהופיע אצל קנדינסקי בציוריו באותו עשור וימשיך להופיע‪ .‬לנושא‬
‫זה ישנם כמה פירושים‪:‬‬
‫•סמל רומנטי לחיית פרא שהאדם ביית‪ .‬מופיע בהרבה תמונות‪,‬‬
‫סיפורים ושירים רומנטיים‪.‬‬
‫•קנדינסקי אהב סוסים מילדותו (היה לו סוס עץ)‪ ,‬מילדותו הרבה‬
‫לצייר אותם‪.‬‬
‫•זהו מוטיב פופולארי באיקונות רוסיות – הקדוש הרוכב על סוס –‬
‫ג'ורג' הקדוש הורג דרקון ומציל את הנסיכה – סמל ניצחון הטוב‬
‫על הרע‪.‬‬
‫•קנדינסקי ממשיל את הסוס לכשרון האמנותי ואת הרוכב לא ֹמן‪.‬‬
‫כמו שהסוס נושא את הרוכב אך הרוכב מנווט את הסוס = הכישרון‬
‫נושא את האמן לשיאים ולגבהים והאמן מנווט ושולט בכישרון ←‬
‫"המודע" ביצירה‪ .‬הפרש והסוס מסמלים את שתי הפנים באישיותו‬
‫של האמן – הכישרון היצרי (הסוס) והמודעות והאיפוק (הפרש)‪.‬‬
‫קנדינסקי תרם רבות לפיתוח רעיון‬
‫המרכזי של האוונטגרד‪ :‬האומנות נוצרת‬
‫מתוך צורך פנימי ואינה תלויה בגורמים‬
‫חיצוניים‪ .‬כך לאומנות יש תפקיד רוחני‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1911‬פירסם את מאמרו החשוב‬
‫והמשפיע ‪On The Spiritual In Art. -‬‬
‫בחלק הראשון שלו המאמר עוסק‬
‫בהגיגים פילוסופים על אומנות‪ ,‬שבעניי‬
‫קנדינסקי‪ ,‬אינה אמורה להיות מטרה‬
‫בפני עצמה ואינה צריכה להיות כפופה‬
‫לשיקולים מטיאירליסטים‪ .‬ובחלק השני‬
‫עוסק בצב‪ ,‬שלדעתו בעל כוחות נסתרים‬
‫הנחשפים ע"י הצייר בתמונה‪.‬‬
‫יחד עם פרנץ מארק הקים את חבורת "הפרש‬
‫הכחול" (על שם התמונה שבראש הרשומה‪,‬‬
‫‪ ,)1903‬מה שהניע את הבחירה בשם היתה‬
‫אהבתם שלו ושל מארק לצבע הכחול ועל שום‬
‫אהבתו של מארק לסוסים ולרוכבים‪.‬‬
‫הבחירה במוטיב הפרש הכחול מגלמת נרטיב‬
‫שלם שינחה את עבודתו של קנדינסקי בעשורים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫הפרש מופיע לעיתים ביצירה של קנדינסקי‬
‫בתלבושות שונות‪ :‬החל מדמות הפיה מהאגדות‪,‬‬
‫דרך פרש ימי ביניים‪ ,‬וכלה בדימוי של שליח או‬
‫סימן‪ .‬הוא יופיע גם בעבודות המופשטות שלו‪.‬‬
‫הצבע הכחול מהווה את הספיריטואליסטי‬
‫ולעומתו הפרש מסמל את המאבק של‬
‫האוונטגרד בגבולות המסורתיים של הביטוי‬
‫האומנותי‪.‬‬
‫אבל יותר מכל‪ ,‬הפרש הכחול מסמל את המאבק‬
‫בין הערכים הרוחניים‪ ,‬שמגלם החלום על עתיד‬
‫טוב יותר‪ ,‬ובין המטריאליזם של החיים‬
‫העכשוויים‪ .‬הוא מסמל את סוף העולם ותחייתו‬
‫מחדש‪.‬‬
‫פרנץ מארק‪ ,‬פרש כחול‬
‫‪1911‬‬