Slide 1

‫תקשורת סלולארית ובריאות‬
‫פרופ' יוסף ריבק‬
‫ראש החוג לבריאות סביבתית ותעסוקתית‬
‫ביה"ס לבריאות הציבור‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬


Slide 2


Slide 3

People love their Cell Phones…

26


Slide 4

‫קצב השימוש בתקשורת סלולרית‬


Slide 5

‫תקשורת סלולרית‬
‫• תחנות בסיס‪.‬‬
‫• מכשירים אישיים‪.‬‬


Slide 6


Slide 7


Slide 8

‫רשת התקשורת הסלולרית היא‬
‫תשתית חיונית‬
‫‪‬מעל ‪ 90%‬מתושבי ישראל מבצעים מדי יום‬
‫שיחות בטלפון הסלולרי‪ ,‬ללא התחשבות במיקום‪,‬‬
‫בשעה או במצב‪.‬‬
‫‪‬הקליטה חיונית במיוחד במצבי חירום‪ ,‬אך גם‬
‫להתנהלות היומיומית הרגילה של כל אחד מאתנו ‪-‬‬
‫בבית ובעבודה‪.‬‬
‫‪‬כפי שכבר התרגלנו שיש לנו מים זורמים בברז‪ ,‬גז‬
‫בכיריים וחשמל בקירות – כך אנו מצפים שתהיה‬
‫לנו קליטה בכל מקום ובכל שעה‪.‬‬


Slide 9

‫כיצד פועלת רשת סלולרית?‬
‫מחלקים את כל‬
‫המדינה לתאים‬
‫קטנים (‪.)cells‬‬
‫לכל תא יש אנטנה‬
‫שמספקת קליטה‬
‫למנויים הנמצאים‬
‫בתוכו‪.‬‬
‫כל האנטנות מחוברות‬
‫ביניהן דרך מרכזיה‬
‫אחת‪ ,‬כך יכול מנוי‬
‫מתא אחד לדבר עם‬
‫מנוי הנמצא בתא‬
‫אחר‪.‬‬


Slide 10

‫כיצד פועלת רשת סלולרית?‬
‫מחלקים את כל‬
‫המדינה לתאים‬
‫קטנים (‪.)cells‬‬
‫לכל תא יש אנטנה‬
‫שמספקת קליטה‬
‫למנויים הנמצאים‬
‫בתוכו‪.‬‬
‫כל האנטנות מחוברות‬
‫ביניהן דרך מרכזיה‬
‫אחת‪ ,‬כך יכול מנוי‬
‫מתא אחד לדבר עם‬
‫מנוי הנמצא בתא‬
‫אחר‪.‬‬


Slide 11

‫מדוע צריך כל כך הרבה אנטנות‬
‫סלולריות?‬
‫אם נסיר אנטנה אחת‬
‫ ייווצר "חור"‬‫ברשת‪.‬‬
‫לא נוכל לספק קליטה‬
‫בתא שבו הוסרה‬
‫האנטנה‪.‬‬
‫"טווח גמישות" להעתקת אנטנה‬
‫עומד על רדיוס של כ‪50 -‬מ'‪ ,‬אך‬
‫מותנה במגבלות הנדסיות‬
‫ובבעלויות הנכסים באזור‬

‫רק רצף של אנטנות יכול להבטיח קליטה מלאה!‬


Slide 12

‫ככל שיש יותר אנטנות – עוצמת‬
‫השידור פוחתת!‬
‫ככל שיש יותר‬
‫אנטנות‪ ,‬כך הטלפון‬
‫הסלולרי יהיה קרוב‬
‫יותר לאנטנה שלידו‪.‬‬
‫ככל שהטלפון‬
‫הסלולרי והאנטנה‬
‫שלידו קרובים יותר‬
‫אחד אל השני – כך‬
‫שניהם נדרשים לשדר‬
‫בפחות עוצמה‪.‬‬

‫‪ 50‬מ' = ‪ 0.01‬מיקרו ואט‬
‫‪ 2000‬מ' = ‪ 4‬מיקרו ואט‬

‫פי ‪!400‬‬


Slide 13

‫תוצאות ניסוי מעשי שערכו מהנדסי הרדיו ‪:‬‬
‫כאשר נמצאים במרחק ‪ 50‬מ' מאנטנת האתר ‪:‬‬
‫עוצמת השידור של מכשיר ‪ 3 = CDMA‬מאיות המיקרו וואט‬

‫הניסוי התבצע במצב בו‬
‫האתר שידר‬
‫במלוא ההספק‬
‫( ‪ 100‬וואט )‬

‫כאשר נמצאים במרחק ‪ 500‬מ' מאנטנת האתר ‪:‬‬
‫עוצמת השידור של מכשיר ‪ 1 = CDMA‬מילי וואט !!!‬
‫מכשיר הנמצא ‪ 500‬מ' מהאנטנה מקרין‬
‫פי ‪30,000‬‬
‫ממכשיר הנמצא במרחק ‪ 50‬מי מהאנטנה‬
‫‪ 500‬מ'‬

‫‪ 0.001‬וואט‬

‫‪ 0.00000003‬וואט‬
‫‪ 500‬מ'‬

‫בשני המקרים צפיפות ההספק הנמדדת מהאנטנה‬
‫קטנה ממאית מסף החשיפה הבריאותי‬

‫‪35‬‬

‫‪ 60‬מ'‬

‫‪ 50‬מ'‬


Slide 14

‫מדידות מעשיות של המשרד להגנת הסביבה‬

‫המדידות מתבצעות‬
‫ביחס לאתר המשדר‬
‫במלוא ההספק‬
‫( ‪ 100‬וואט )‬
‫‪35‬‬

‫‪ 500‬מ'‬
‫‪ 0.01‬מהתקן הבריאותי ( אחוז אחד )‬

‫‪ 50‬מ'‬
‫‪ 0.0001‬מהתקן הבריאותי (מאית ‪)%‬‬

‫בשני המקרים צפיפות ההספק הנמדדת מהאנטנה‬
‫קטנה ממאית מסף החשיפה הבריאותי‬


Slide 15

‫פרטנר ‪:‬נמוכה יותר‬
‫שלהקרינה‬
‫רמת‬
‫קרוב‪,‬‬
‫עם אתר‬
‫בצפיפות‬
‫מאוכלסים‬
‫באזורים‬
‫הרדיו‬
‫מהנדסי‬
‫שערכו‬
‫ניסוי מעשי‬
‫תוצאות‬
‫מדידה בחצר ‪ 2‬בתי ספר באור יהודה‬
‫(‪100‬ו‪ 400-‬מטר מאתר סלולרי)‬
‫מקור קרינה תחנות בסיס‬
‫מקור קרינה טלפונים ניידים‬

‫תוצאות מדידת הקרינה בהשוואה לתקן‬
‫תקן בריאותי (משרד לאיכות הסביבה)‬

‫‪40‬‬

‫סף חשיפה לאזורים מאוכלסים (תקן)‬

‫‪35‬‬

‫‪1000.000%‬‬

‫‪100.000%‬‬

‫‪30‬‬
‫‪10.000%‬‬
‫אות הנקלט [‪]uW‬‬

‫‪20‬‬

‫‪1.000%‬‬

‫‪15‬‬

‫אות הנקלט [‪ %‬מתקן סביבתי]‬

‫‪25‬‬

‫‪0.100%‬‬

‫‪10‬‬
‫‪5‬‬

‫‪0.010%‬‬

‫‪0‬‬
‫ביה"ס אורט ‪400‬‬
‫מ' מאתר‬

‫‪.1‬‬

‫ביה"ס רוגוזין ‪100‬‬
‫מ' מאתר‬

‫בבית הספר שמרוחק מאתרים סלולאריים‬
‫הקרינה הנובעת ממכשירים הניידים גבוהה יותר‬
‫( פי ‪ 10‬עד פי ‪) 100‬‬

‫‪0.001%‬‬
‫ביה"ס אורט ‪ 400‬מ' ביה"ס רוגוזין ‪100‬‬
‫מ' מאתר‬
‫מאתר‬

‫‪.2‬‬

‫הקרינה בשני בתי הספר נמוכה בהרבה‬
‫מסף החשיפה עפ"י התקן‬


Slide 16

‫בדיקות מעשיות מוכיחות כי ‪:‬‬
‫בני אדם הנמצאים בבניין‬
‫שעל גגו מותקנת אנטנה סלולארית‪,‬‬
‫פחות חשופים לשידורי הרדיו של האנטנה‬
‫מאשר אלה הנמצאים ‪ 120-150‬מ' מאותה אנטנה‬


Slide 17

‫אנטנה באורך ‪ 65‬ס"מ מפתח אנכי ‪ ,30o‬זווית הטיה אנכית =‪16o‬‬
‫אנטנה באורך ‪ 130‬ס"מ מפתח אנכי ‪ ,16o‬זווית הטיה אנכית =‪8o‬‬
‫אנטנה באורך ‪ 270‬ס"מ מפתח אנכי ‪ ,8o‬זווית הטיה אנכית =‪4o‬‬
‫‪30m‬‬

‫בטווחים של ‪ 120-150‬מ' מבסיס האנטנה‬
‫נקלטת עוצמת הקרינה הגבוהה ביותר‬
‫( עוצמה זו עדיין מהוות רק כ‪ 2% -‬מהמותר בתקן ) ‪Percents of Standard‬‬

‫מרחק מבסיס התורן‬

‫עוצמת הקרינה על הקרקע‬

‫‪3.50%‬‬
‫‪3.00%‬‬
‫‪2.50%‬‬
‫‪2.00%‬‬
‫‪1.50%‬‬
‫‪1.00%‬‬
‫‪0.50%‬‬
‫‪0.00%‬‬

‫‪300‬‬

‫‪250‬‬

‫)‪739686(8deg‬‬

‫‪200‬‬

‫‪150‬‬

‫)‪739684(16deg‬‬

‫‪100‬‬

‫‪50‬‬

‫‪0‬‬

‫)‪739620(30deg‬‬

‫מסקנה‪ :‬אזור עוצמת הקרינה הנמוכה ביותר מתקיים ממש מתחת לאנטנה‬


Slide 18

‫עמדת מומחים כולל המשרד להגנת הסביבה‬

‫אתרים קרובים – מקטינים‬
‫את עוצמת שידור המכשיר הסלולארי !‬
‫עובדה הרלוונטית ביחס למוסדות חינוך ובתי חולים‪:‬‬

‫• ילדים רבים משתמשים במכשירים סלולאריים בחצר‬
‫בית הספר‪.‬‬
‫• רופאים‪ ,‬חולים ומבקרים בבתי חולים – צרכנים‬
‫המנצלים רבות את השירותים סלולאריים‪.‬‬
‫• משרד הבריאות דורש רישות סלולרי מלא ומקיף בכל‬
‫בתי החולים‪.‬‬


Slide 19

‫התייחסות למוסדות רגישים‬
‫• תקן הבריאות הבינלאומי (‪) ICNIRP‬‬
‫התקנים שנקבעו בארץ נסמכים על תקני ארגון הבריאות העולמי‪.‬‬
‫תקן הבריאות העולמי מתייחס מלכתחילה וכולל בתוכו מקדם‬
‫בטיחות שנועד להבטיח שמירה על אוכלוסיות רגישות כגון‬
‫קשישים וילדים‪.‬‬
‫• מסקנה מתבקשת‬
‫מגבלות נוספות על מקורות הקרינה ביחס ל‪"-‬אוכלוסיות רגישות"‬
‫יוצרות כפל החמרה ‪ -‬התקן הבינלאומי כבר החמיר בהגדירו את הסף‬
‫ביחס לאוכלוסיות אלה כקבוצת הייחוס הקובעת‪.‬‬

‫• בהיבט עוצמת הקרינה כבר ראינו כי ‪:‬‬
‫הרחקת אתר שידור‪ ,‬מעל גג בניין בו שוהה אוכלוסיה כלשהי‪,‬‬
‫עלולה ליצור מצב בו ‪ :‬עוצמת הקרינה רק תגדל מכיוון האתר‬
‫הסלולארי המורחק‪.‬‬


Slide 20

‫האנטנות בישראל פועלות על פי‬
‫דרישות משרד איכות הסביבה‬
‫‪ ‬סקר בטיחות מקדים נערך לפני הקמת האנטנה על מנת‬
‫לוודא כי הקמתה תעשה במסגרת התקן‪.‬‬

‫‪ ‬בדיקה מעשית של עוצמות השידור בפועל נערכת מיד‬
‫לאחר הקמת האנטנה‪.‬‬
‫‪ ‬כל אנטנה נבדקת מדי שנה כדי לוודא שהיא עומדת‬
‫בתקן‪.‬‬
‫‪ ‬המידע לגבי האנטנות מופיע באתר האינטרנט של‬
‫המשרד לאיכות הסביבה ונגיש לכל תושב‪.‬‬


Slide 21

‫רמת הפיקוח בישראל גבוהה ביחס‬
‫למדינות המערב‬
‫הולנד‬
‫לא נדרש‬

‫היתר בטיחות‬
‫להפעלת אנטנה‬
‫בדיקות תקופתיות של לא נדרש‬
‫מתקני השידור‬
‫תקן מגבלת החשיפה ‪WHO‬‬

‫ספרד‬

‫ארה"ב‬

‫בריטניה‬

‫ישראל‬

‫לא נדרש‬

‫נדרש‬

‫לא נדרש‬

‫לא נדרש‬

‫נדרש‪ ,‬אך‬
‫ספורדי‬

‫בהתאם לרצון נדרש כל שנה‬
‫החברה‬

‫‪WHO‬‬

‫‪-FCC‬‬
‫מחמיר פחות‬
‫מ‪WHO-‬‬

‫‪WHO‬‬

‫נדרשים שניים‬

‫מחמיר פי ‪10‬‬
‫מ‪WHO-‬‬


Slide 22

‫השוואת תקני קרינה‬

‫סף החשיפה המרבי המותר עבור תדרים ברשת הסלולרי‬

‫‪18‬‬

‫‪16‬‬

‫‪12‬‬

‫אירופה‬

‫‪10‬‬

‫‪8‬‬

‫‪6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬

‫הולנד‬
‫קנדה‬
‫יפן‬
‫אוסטריה‬
‫‪US‬‬
‫‪ICNIRP‬‬
‫‪EU‬‬
‫בריטניה‬
‫גרמניה‬
‫ספרד‬
‫צכיה‬
‫צרפת‬
‫אירלנד‬
‫דנמרק‬
‫פינלנד‬
‫הונגריה‬
‫אסטוניה‬
‫לטביה‬
‫מלטה‬
‫פורטוגל‬
‫סלובקיה‬
‫שוודיה‬
‫יוון‬
‫בלגיה‬
‫אוסטרליה‬
‫ניו זילנד‬
‫איטליה‬
‫סלובניה‬
‫ישראל‬
‫סין‬
‫רוסיה‬
‫פולין‬
‫איטליה מיוחד‬
‫שוויץ‬

‫*‬

‫‪W/m2‬‬

‫* ‪ :ICNIRP‬הוועדה לקרינה בלתי מייננת‬

‫ארה"ב‬

‫ישראל‬

‫‪14‬‬


Slide 23

‫השוואת תקני קרינה‬
‫הערכים המרבים המותרים בשלושה תדרים‬
‫(‪W/m2 – )2000 ,1800 ,900‬‬
‫שווי ץ‬
‫איטליה מיוחד‬
‫פולין‬
‫רוסיה‬
‫סין‬
‫ישראל‬
‫סלובניה‬
‫איטליה‬
‫בלגיה‬
‫ניו זילנד‬
‫אוסטרליה‬
‫יוון‬
‫שוודיה‬
‫סלובקיה‬
‫פורטוגל‬
‫מלטה‬
‫לטביה‬
‫אסטוניה‬
‫הונגריה‬
‫פינלנד‬
‫דנ מרק‬
‫אירלנד‬
‫צרפת‬
‫צכיה‬
‫ספרד‬
‫גר מניה‬
‫בריטניה‬
‫‪EU‬‬
‫‪ICNIRP‬‬
‫‪US‬‬
‫אוסטריה‬
‫יפן‬
‫קנדה‬
‫הולנד‬

‫‪UMTS‬‬

‫התקן הישראלי‬

‫‪1800‬‬
‫‪900‬‬

‫תקן ועדה לקרינה בלתי מייננת והאיחוד האירופי‬
‫התקן האמריקאי‬

‫‪20.0‬‬

‫‪17.5‬‬

‫‪15.0‬‬

‫‪12.5‬‬

‫‪10.0‬‬

‫‪W/m2‬‬

‫‪7.5‬‬

‫‪5.0‬‬

‫‪2.5‬‬

‫‪0.0‬‬


Slide 24

‫מה היא קרינה סלולרית‬
‫זו קרינה אלקטרומגנטית בתחום תדירויות‬
‫הרדיו ובאופן פרטני יותר בתחום תדירויות‬
‫המיקרוגל‪.‬‬
‫הקרינה היא בלתי מיננת‪.‬‬


Slide 25

‫הספקטרום האלקטרומגנטי‬


Slide 26

‫קביעת‬
‫צפיפות הספק הנמדדת ליד אתרים סלולאריים – ביחס לתקן‬
‫המומחים‬
‫הסף לחשיפה מותרת נקבע ע"י מומחי ארגון הבריאות העולמי‬
‫גבוה פי ‪ 50‬מהעוצמה המוגדרת בתקן הבריאותי ‪ICNIRP‬‬

‫על פי עקרון הזהירות המונעת‬
‫המליצה הוועדה הבין‪-‬לאומית ( ‪ ) ICNIRP‬על תקן מחמיר‬
‫לסף החשיפה המרבי המותר‪ ,‬הלוקח מקדם ביטחון‬
‫של פי ‪ 50‬מקביעת המומחים = תקן הבריאות הבין‪-‬לאומי‬
‫המשרד לאיכות הסביבה בישראל החמיר יותר‬
‫וקבע סף לחשיפה מותרת הנמוך פי ‪10‬‬
‫ביחס להנחיות ארגון הבריאות העולמי‬
‫( ובמצטבר‪ :‬נמוך פי ‪) 500‬‬
‫בפועל ‪ -‬החשיפה הנמדדת‬
‫ליד אתרי השידור בארץ‪,‬‬
‫נמוכה פי ‪ 10‬גם מהסף המחמיר‬
‫שקבע המשרד להגנת הסביבה בישראל‬

‫( ובמצטבר‪ :‬נמוך פי ‪) 5000‬‬

‫‪0.445‬‬
‫‪mW/cm2‬‬

‫התקן הבין‪-‬לאומי‬
‫התקן הישראלי‬


Slide 27

‫תקנים לקרינה ליד תחנות בסיס‬
‫סלולריות‬
Standards for Mobile Phone Base
Stations


Slide 28

RF Emissions from a Single 1000 W ERP HighGain Antenna
(Top view of the power density close to the
antenna)


Slide 29

‫יש פתרון לאנטנות הסלולאריות‬
‫מאמר של העיתונאי – סבר פלוצקר – ‪5/9/05‬‬
‫שני ישראלים מדברים בטלפון סלולארי ‪:‬‬
‫השני יושב על מרפסת דירה המרוחקת‬
‫כמה קילומטרים מאותה אנטנה אימתנית‪,‬‬
‫ורק נוף ירוק נשקף מהמרפסת שלו‪.‬‬

‫האחד יושב על מרפסת דירה‬
‫שמולה ניצבת אנטנה גדולה‪,‬‬
‫מכוערת ומפחידה‪.‬‬

‫מי משניהם חש יותר את הקרינה הסלולארית ?‬
‫התשובה המדעית חד‪-‬משמעית‪:‬‬
‫הישראלי המדבר לו בנחת בטלפון הנייד הרחוק – מושפע יותר ( משידורי מכשירו )‬
‫מזה שהאנטנה ממוקמת קרוב למרפסת דירתו‪.‬‬
‫כי ככל שהמרחק‪ ,‬בין הטלפון הנייד לבין האנטנה הנייחת‪ ,‬קצר יותר – כך השימוש בו בטוח יותר !!!‬
‫ולכן‪ ,‬למען בריאות הציבור‪ ,‬רצוי להגדיל את מספר האנטנות הסלולאריות ולצמצם את המרחק ביניהן‪.‬‬


Slide 30

‫‪Specific Absorption Rate‬‬
‫‪SAR‬‬
‫יחידה המבטאת את קצב ספיגת האנרגיה‬
‫ברקמה‪.‬‬
‫יחידת המדידה היא וואט לקילוגרם‪.‬‬
‫מגבלת חשיפה לעובדים היא ‪ 0.4‬וואט‬
‫לקילוגרם ולאוכלוסייה הכללית ‪ 0.08‬וואט‬
‫לקילוגרם‪.‬‬


Slide 31


Slide 32


Slide 33

‫מכשירי ה"דור השלישי"‬
‫• פועלים בתדר ‪ 2350‬מגה הרץ‪.‬‬
‫• בתדר זה מותר להיחשף לרמות גבוהות פי ‪ 2‬ממכשירי‬
‫דור ראשון או שני‪ .‬המשמעות היא שפחד הציבור‬
‫מ"דור שלישי" אינו מוצדק כלל‪.‬‬
‫• יש תוספת מסוימת של אנטנות אך היא מתקזזת עם‬
‫ירידה בצורך באנטנות מדורות קודמים‪.‬‬


Slide 34

‫השוואה בין חשיפה לאנטנות מול שימוש‬
‫במכשיר סלולארי‬
‫(כנס ‪ WHO‬יוני ‪)2005‬‬


Slide 35

‫השוואה בין רמות חשיפה אלקטרומגנטית‬
‫למכשור בסביבת הבית והמשרד‬

‫(כנס ‪ WHO‬יוני ‪)2005‬‬


Slide 36

‫ההשפעות הביולוגיות של קרינה‬
‫סלולרית‬
‫• השפעות תרמיות‪.‬‬
‫• השפעות אתרמיות‪.‬‬


Slide 37

‫השפעות חום (תרמי)‬
‫• קטרקט מוקדם (ירוד)‬
‫• השפעות על פריון‬


Slide 38

‫השפעות אתרמיות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחקר בתאים בודדים‬
‫מחקר ברקמות‬
‫מחקר בבעלי חיים (‪) Reflex Study‬‬
‫מחקר על אוכלוסיות משתמשים‬


Slide 39

‫גופים וועדות בין לאומיות התומכות‬
‫בסיכום‬
WHO
NRPB
ROYAL SOCIETY OF CANADA
INDEPENDENT EXPERT GROUP IN
ENGLAND
FDA USA

•
•
•
•

•


Slide 40

‫עובדות על סרטן‬
‫• סרטן היא כיום אחת המחלות השכיחות ביותר‪.‬‬
‫• כל גבר שני וכל אישה שלישית יחלו בסרטן במהלך‬
‫חייהם‪.‬‬
‫• סרטן ממקור חשיפה תעסוקתית מהווה ‪ 2-8%‬מסך מקרי‬
‫הסרטן‪.‬‬


Slide 41

‫‪Cancer Clusters‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫עליה משמעותית בדווח על צברי מקרים של סרטן‪.‬‬
‫הרוב המכריע של צברים אלו משקף את התחלואה‬
‫הצפויה בקבוצות אנשים גדולות‪.‬‬
‫במקרים בהם יש כביכול שעורי סרטן גבוהים מן‬
‫הממוצע‪ ,‬הסיבה המרכזית היא מקריות‪ .‬קבוצות‬
‫האוכלוסייה בהן יש שעור היארעות סרטן נמוך מהממוצע‬
‫אינו מדווח‪.‬‬
‫להערכה מדויקת יש צורך לבצע הערכות ‪ SIR‬על כל‬
‫המשתמע מכך‪.‬‬


Slide 42

‫‪Cancer Clusters‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫סרטן אינו מחלה אחת‪.‬‬
‫סרטנים באברים שונים‪ ,‬רקמות שונות ואפילו באותו‬
‫איבר‪ ,‬יכול שיהיו להם גורמים שונים‪.‬‬
‫ברב המכריע של הצברים מדובר על סרטנים שונים‪,‬‬
‫באברים שונים‪ ,‬בתקופות חביון זמן שונות וגילאים‬
‫שונים‪.‬‬
‫ברוב המקרים "גילוי" צבר מקרים משול לירית חץ‬
‫וסימון המטרה לאחר מכן‪.‬‬


Slide 43

‫‪Comparing Risks and Keeping Them‬‬
‫‪in Perspective‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עישון (‪ 20-40‬סיגריות ליום) אובדן של כ‪ 7 -‬שנות חיים‪.‬‬
‫השמנה (‪ )15%‬גורמת לאובדן של כ‪ 700 -‬ימי חיים‪.‬‬
‫אבטלה ופטורים גורמים לאבדן של ‪ 500‬ימי חיים‪.‬‬
‫זהום אוויר גורם אובדן של ‪ 77‬ימי חיים‪.‬‬
‫חשיפה לרדון גורמת אובדן ‪ 30‬ימי חיים‪.‬‬
‫ירידה ברמת האוזון גורמת אובדן ‪ 22‬ימי חיים‪.‬‬
‫שימוש ביתי בחומרי הדברה גורם לאובדן ‪ 8‬שעות חיים‪.‬‬
‫שימוש בטלפון סלולארי גורם לאובדן של שניית חיים‪.‬‬
‫שהות ליד אנטנה סלולארית במרחק ‪ 6‬מ' גורמת לאובדן מיקרו‬
‫שניית חיים‪.‬‬


Slide 44

‫עובדות מפתח‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫חשיפה אלקטרומגנטית היא חלק בלתי נפרד מחיים בעידן‬
‫המודרני (חשמל‪ ,‬תקשורת‪ ,‬טלפון אלחוטי‪ ,DECT ,‬שן‬
‫כחולה‪.) BABY MONITORS ,WI FI ,‬‬
‫חשיפה מאנטנות בטלה בשישים מול דבור במכשירים‬
‫סלולאריים שגם הם אינם מסוכנים ככל הידוע כיום‪24(.‬‬
‫שעות ליד אנטנה שווה שנייה דיבור במכשיר)‪.‬‬
‫כאשר יש דאגה לעתיד ממכשירים סלולאריים הפתרון הוא‬
‫הפחתת חשיפה מהם = יותר אנטנות‪.‬‬
‫אין מבחינת החברות כל בעיה בהפעלת פיקוח חיצוני‬


Slide 45

‫סיכום‬
‫על סמך המידע המעבדתי והאפידמי ולוגי‬
‫העדכני‪ ,‬אין נכון להיום הוכחה העומדת במבחן‬
‫הסיבתיות בדבר קיום נזק בריאותי (סרטן ו‪/‬או‬
‫מחלות אחרות עקב שימוש בתקשורת‬
‫סלולארית‪( .‬בין אם תחנות בסיס ובין אם‬
‫המכשירים הסלולאריים האישיים)‪.‬‬


Slide 46

‫הנזק המשמעותי שהוכח עד היום‬
‫משימוש בתקשורת סלולארית הוא ריבוי‬
‫תאונות דרכים במשתמשים בתקשורת‬
‫בעת הנהיגה‬


Slide 47

26


Slide 48

‫אז‪...‬סעו בזהירות‬
‫תודה רבה‬


Slide 49

‫מיקום תחנות בסיס (אנטנות)‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫תחנות בסיס והאנטנות ימוקמו כך שלציבור לא תהיה כל‬
‫גישה אליהן‪.‬‬
‫פלטי הקרינה הסלולרית מן האנטנות חייבים להיות בהתאם‬
‫לתקנים מחמירים ולהיבדק תקופתית‪.‬‬
‫נתוני המדידות חייבים להיות זמינים לציבור בכל עת‪.‬‬
‫עובדים המטפלים באנטנות ינהגו לפי תנאי בטיחות הולמים‬
‫ולא יטפלו ישירות באנטנה בזמן שידור אקטיבי‪.‬‬
‫יש להרבות בתחנות בסיס‪ .‬ככל שהמרחק בין התחנה‬
‫והמכשיר מתקצר‪ ,‬רמת הפליטה של הקרינה מן המכשיר‬
‫פוחתת משמעותית‪.‬‬


Slide 50

‫התנהגות נכונה בתקשורת סלולרית‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫יש לוודא המצאות אנטנת המכשיר בחוץ בעת‬
‫השימוש‪.‬‬
‫יש לעודד שימוש בדיבוריות אישיות ובערכות‬
‫דיבורית לרכב‪ .‬הן מפחיתות משמעותית רמות‬
‫הקרינה‪.‬‬
‫אין לשוחח זמן רב שלא לצורך‪.‬‬
‫יש לצמצם למינימום שיחות בעת נהיגה גם עם‬
‫דיבורית עקב סיכון משמעותי לתאונות דרכים‪.‬‬