Slide 1

‫חיז'ו –‬

‫בטטה‪-‬‬

‫האם מכונה בפי כולם‪-‬‬
‫חיז'ו בטטה‬
‫מבטא את ההרמוניה‬
‫המשפחתית‪.‬‬
‫הילדים שומעים בקול‬
‫אמם‪ ,‬למרות התנהגותה‬
‫המוזרה‪.‬‬

‫תקציר הסיפור‬
‫הסיפור מתאר אם חד הורית‪ ,‬המגדלת את שני בניה המתבגרים‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬אדוארד בן ‪ 16‬ובטטה‪ ,‬שמעון כבן ‪.13‬‬

‫האם עובדת בתור מנקה בקופת חולים‪ ,‬משש וחצי בבוקר ועד שלוש‬
‫אחר הצהריים כדי לפרנס את ילדיה‪ .‬היא מצטיירת כעובדת רצינית‬
‫ומסורה‪ .‬מגייסת את הילדים לעזרתה לפני בוא המפקחת‪ ,‬כדי שהכול‬
‫יהיה נקי ומבריק והביקורת תעבור בשלום‪.‬‬
‫האם והבנים הם בלתי נפרדים‪ .‬הולכים מחובקים ברחוב ונראים‬
‫כמקשה אחת‪.‬‬
‫"והייתי מחבק את אמא שלנו מהצד השני‪ ...‬כמעט עד הבית‬
‫הלכנו ככה‪ ,‬שלושה שלא מסתכלים לצדדים ולא חושבים אם‬
‫מסתכלים עליהם"(‪" .)39‬‬

‫"אבל" אומר המספר מיד בהמשך‪" :‬אני חושב שאני ושמעון תמיד‬
‫הסתכלנו על אלה שרואים אותנו" ‪.‬‬
‫הנערים אינם מסתגרים מפני הסביבה כפי שעושה האם‪ ,‬בעיקר שמעון‬
‫שהיה רוצה לחיות חיים יותר משוחררים ומהנים‪.‬‬
‫האם היא הסמכות הקובעת בכל הקשור‬
‫בחינוכם‪( ,‬מחנכת את הילדים לציית למורים בבית הספר ולדבר‬
‫רק כשהם נשאלים)‬
‫בסדרי הבית הקבועים‬
‫ובמזונות שהיא מועידה לכל אחד לפי צרכיו ואופיו‪.‬‬
‫האם מטביעה את חותמה בכל הקשור לחיי הבנים‪ :‬השמות‬
‫והכינויים שהיא נותנת להם הם בעלי משמעות להמשך‬
‫התפתחותם‪ ,‬היא מאפיינת כל אחד מהם לפי ראות עיניה והבנתה‪,‬‬
‫ומתאימה להם ירקות שיעזרו להתפתחותם‪.‬‬

‫ההרמוניה המשפחתית קורסת בבת אחת‪ ,‬כשהאם עוזבת את עבודתה‬
‫ומתמוטטת‪.‬‬
‫את בריחתה אל הפרדס מפרשים הרופאים כניסיון התאבדות‪ ,‬ומחליטים‬
‫לאשפז אותה‪.‬‬
‫חיזו ובטטה נותרים לבד‪.‬‬
‫חיזו מקבל אחריות על אחיו הצעיר ועל ניהול הבית ברוח שהשרתה אימו‪.‬‬
‫הסיום מעומעם ומשאיר את הקורא עם סימני שאלה רבים‪,‬לא רק‬
‫באשר לעתיד המשפחה‪ ,‬אלא גם באשר לעברה‪ ,‬בניסיון להבין את‬
‫סיבת ההתמוטטות של האם‪ ,‬שהצטיירה כדמות חזקה‪ ,‬סמכותית‬
‫ויציבה‬

‫סיכום דמויות בכתב‬

‫חיזו‬

‫בטטה‬

‫• שמו אדוארד‪.‬‬
‫• גילו – ‪.16‬‬
‫• כשנולד קרנו עיניו‪.‬‬
‫• בברית המילה לא הניד עפעף‪.‬‬
‫• אימו החליטה שכוחו בעיניו‪.‬‬
‫• יש לו ראייה שלעולם אינה שוכחת‬
‫שום דבר‪.‬‬
‫• זוכר תמונות מן החיים שלו‪ ,‬של‬
‫אחיו ושל אמו‪.‬‬
‫רוצה לשמור על המסגרת הקיימת‪.‬‬
‫רוצה להרחיק את אחיו ממחשבות על‬
‫שינוי‬

‫• שמו שמעון‪.‬‬
‫• בן ‪ 13‬וחודשיים‪.‬‬
‫• נולד בריא וגדול‪.‬‬

‫הוא אוהב את הבית יותר מכל דבר‪.‬‬

‫• אוהב לעשות ספורט של ריצה‬
‫וקפיצה למרחק‪.‬‬
‫• הוא בכלל אינו בטטה‬
‫מחפש שינויים ורוצה לשבור את‬
‫המסגרת המוכרת לו בבית‪.‬‬
‫"עוף עם גבינה זה טעים אידיוט"‪.‬‬
‫"שבת על הים זה הכי טוב"‪.‬‬
‫"עד מתי נהיה ככה"‪.‬‬
‫אוהב להיות בחוץ ולשחק עם חברים‬

‫מבנה היצירה‬
‫האקספוזיציה‬
‫האקספוזיציה ארוכה ‪ -‬כשני שליש מאורך הסיפור‪.‬‬
‫דמויות‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬בטטה‪ ,‬והאם‬
‫מקום‪:‬‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬בית יחסית עני‪.‬‬
‫מצב‪:‬‬
‫הסתגרות בתוך הבית‪.‬‬
‫כל המשפחה שותפה לניקיון בקופת החולים כדי לשמור על מקום העבודה של‬
‫האם‪( ,‬מקור פרנסה היחיד)‬
‫בעיה‪ :‬נרמזת – בעיה עם האם‪.‬‬

‫העלילה‬
‫העלילה מתחילה עם מחלתה של האם‪.‬‬
‫המחלה גורמת למהפך בכמה‬

‫מישורים‪:‬‬

‫משתנים ִסדרי הבית‪ -‬הילדים נותרים לבד ללא השגחת מבוגר‬
‫יחס הקורא‪ -‬הקורא מזדהה עם האם ומרחם עליה לעומת יחסו הלועג קודם‪.‬‬

‫דמותה של האם באקספוזיציה מוצגת כגרוטסקית ונלעגת‪ .‬העיסוק‬
‫שלה‪ ,‬צורת התנהגותה כלפי הסביבה‪ ,‬יחס הסביבה כלפיה‪,‬‬
‫הסגירות שלה והחינוך החונק שהיא מקנה לילדיה כדי לגונן עליהם‪,‬‬
‫וכן גם התנהגותה המוזרה בתוך ביתה‪ ,‬גורמים לקורא להרגיש‬
‫כלפיה דחייה והיעדר אמפתיה‪ .‬המחלה משנה את נקודת המבט‬
‫של הקורא והופכת אותה לקרובה‪ ,‬לאנושית ולמעוררת חמלה‪.‬‬

‫סיום הסיפור‬
‫הילדים נותרים לבדם‬
‫הסיום לא ברור‪ -‬כמו השאלות‪-‬‬
‫• מה קרה לאמא?‬
‫•האם היא תחלים?‬
‫•האם היא באמת צריכה אשפוז?‬

‫היפוך תפקידים‪-‬‬
‫•הסמכות עוברת מהאם לאנשים מבחוץ‬
‫(אחרי שתמיד הם היו מסוגרים)‬
‫•ולבנים – שתמיד האם החליטה עבורם‬
‫שיא הסיפור ‪ -‬הבריחה אל הפרדס‬
‫מפנה – האשפוז‬
‫סיבוך – התפרצות המחלה‬

‫שיא‬
‫מעשה יוצא דופן‬
‫בריחה אל הפרדס‬

‫סיבוך‬
‫התפרצות‬
‫המחלה‬

‫אקספוזיציה‬
‫חיי השגרה של‬
‫האם ושלושת‬
‫ילדיה‬

‫מפנה‬
‫האשפוז‬

‫סיום‬
‫ההתמודדות של‬
‫הילדים עם המחלה‬

‫המוטיבים ותפקידיהם ביצירה‬
‫ביצירה כמה מוטיבים‪:‬‬
‫‪‬מוטיב העיניים‬
‫‪‬מוטיב המחלה‬
‫‪‬מוטיב הסמכות‬

‫‪‬מוטיב הפחד‬

‫תפקידו של מוטיב העיניים‪:‬‬
‫•לתאר את הסיפור מנקודת מבטו של חיזו‪.‬‬
‫•לתאר את עצמו כבעל תכונות מיוחדות כיאה למלך או‬
‫לאמן‪.‬‬
‫•לתאר את ביתו כמקום אהוב בונה ומרגיע‬
‫•לתאר את הסתכלותו על שמעון מזווית הראייה של אח‬
‫בוגר‪ ,‬הדואג לבריאותו של אחיו עוד לפני המחלה‪ ,‬וכמי‬
‫שמקבל אחריות על גידול אחיו אחרי פרוץ המחלה‪.‬‬

‫מוטיב הסמכות‬
‫בסיפור שלושה בעלי סמכות‪:‬‬
‫‪‬האם‪ -‬בעלת סמכות בכל הקשור לגידול ילדיה ולעבודתה‬
‫בקופת חולים‪.‬‬
‫‪‬המפקחת‪-‬מפניה פוחדים האם והילדים‪ .‬לפני הגעתה‬
‫מתגייסת המשפחה לניקיון יסודי ללא רבב‪ ,‬כדי שהיא לא‬
‫תחשוב מחשבות רעות על האם‪.‬‬
‫‪‬האחים בחלוקים הלבנים‪-‬באים לטפל באם לאחר בריחתה‬
‫לפרדס‪ ,‬מפרשים את התנהגותה כניסיון להתאבדות‪,‬‬
‫ומאשפזים אותה כעבור שבועיים‪ .‬חיזו אינו שותף לפרשנות‬
‫שלהם‪ ,‬אך נאלץ להיכנע‪.‬‬
‫הסמכות ניתנת לאנשים שונים בסיטואציות שונות במשך‬
‫הסיפור‪ ,‬אך המסקנה זהה בכל המצבים‪ .‬אין ואי אפשר‬
‫לצאת נגד הסמכות‪ .‬היא קובעת את ההתנהלות האנושית‬
‫והאדם הבודד אינו יכול לה‪.‬‬

‫נושאים המרכזיים בסיפור ומשמעותם‬
‫מחאה על מציאות חברתית קשה –‬
‫עימות בין שגרה אפורה למציאות אחרת אליה היו רוצים האם ובניה להגיע‬
‫•הסיפור מתרחש בעיירת פיתוח ללא ציון שמה‪,‬לכן היא סמל לישובים נחשלים‬
‫באשר הם‪.‬‬
‫•בני המשפחה שייכים לעדות המזרח (מרוקאים)‪ ,‬ומייצגים את המגזר החלש‬
‫הסובל מעוני ומקיפוח ממסדי‪.‬‬
‫•עוסקים רק בהשגת צרכים הבסיסיים‪ ,‬אין התייחסות לשאיפות‬
‫אינטלקטואליות או רוחניות כלשהן‪.‬‬
‫•רק שמעון מסתכל לצדדים ורואה שאפשר גם לחיות אחרת‪ .‬הוא שואף‬
‫למציאות אחרת ואומר את זה בכאב‪.‬‬
‫•חיזו חושב שהבעת מחאה ותסכול היא בגדר מעשה מביש‬
‫• הערגה למציאות אחרת מתבטאת בסצנת היציאה לחתונה‪ .‬השניים נוסעים‬
‫במונית ולזמן קצר הם מתנתקים מהוויית המחסור‪ ,‬לטובת רגעים של קסם‬
‫נוכח המקום שאינם מכירים‪ .‬בשובם הביתה‪ ,‬שבה לשלוט המציאות האפורה‪:‬‬


Slide 2

‫חיז'ו –‬

‫בטטה‪-‬‬

‫האם מכונה בפי כולם‪-‬‬
‫חיז'ו בטטה‬
‫מבטא את ההרמוניה‬
‫המשפחתית‪.‬‬
‫הילדים שומעים בקול‬
‫אמם‪ ,‬למרות התנהגותה‬
‫המוזרה‪.‬‬

‫תקציר הסיפור‬
‫הסיפור מתאר אם חד הורית‪ ,‬המגדלת את שני בניה המתבגרים‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬אדוארד בן ‪ 16‬ובטטה‪ ,‬שמעון כבן ‪.13‬‬

‫האם עובדת בתור מנקה בקופת חולים‪ ,‬משש וחצי בבוקר ועד שלוש‬
‫אחר הצהריים כדי לפרנס את ילדיה‪ .‬היא מצטיירת כעובדת רצינית‬
‫ומסורה‪ .‬מגייסת את הילדים לעזרתה לפני בוא המפקחת‪ ,‬כדי שהכול‬
‫יהיה נקי ומבריק והביקורת תעבור בשלום‪.‬‬
‫האם והבנים הם בלתי נפרדים‪ .‬הולכים מחובקים ברחוב ונראים‬
‫כמקשה אחת‪.‬‬
‫"והייתי מחבק את אמא שלנו מהצד השני‪ ...‬כמעט עד הבית‬
‫הלכנו ככה‪ ,‬שלושה שלא מסתכלים לצדדים ולא חושבים אם‬
‫מסתכלים עליהם"(‪" .)39‬‬

‫"אבל" אומר המספר מיד בהמשך‪" :‬אני חושב שאני ושמעון תמיד‬
‫הסתכלנו על אלה שרואים אותנו" ‪.‬‬
‫הנערים אינם מסתגרים מפני הסביבה כפי שעושה האם‪ ,‬בעיקר שמעון‬
‫שהיה רוצה לחיות חיים יותר משוחררים ומהנים‪.‬‬
‫האם היא הסמכות הקובעת בכל הקשור‬
‫בחינוכם‪( ,‬מחנכת את הילדים לציית למורים בבית הספר ולדבר‬
‫רק כשהם נשאלים)‬
‫בסדרי הבית הקבועים‬
‫ובמזונות שהיא מועידה לכל אחד לפי צרכיו ואופיו‪.‬‬
‫האם מטביעה את חותמה בכל הקשור לחיי הבנים‪ :‬השמות‬
‫והכינויים שהיא נותנת להם הם בעלי משמעות להמשך‬
‫התפתחותם‪ ,‬היא מאפיינת כל אחד מהם לפי ראות עיניה והבנתה‪,‬‬
‫ומתאימה להם ירקות שיעזרו להתפתחותם‪.‬‬

‫ההרמוניה המשפחתית קורסת בבת אחת‪ ,‬כשהאם עוזבת את עבודתה‬
‫ומתמוטטת‪.‬‬
‫את בריחתה אל הפרדס מפרשים הרופאים כניסיון התאבדות‪ ,‬ומחליטים‬
‫לאשפז אותה‪.‬‬
‫חיזו ובטטה נותרים לבד‪.‬‬
‫חיזו מקבל אחריות על אחיו הצעיר ועל ניהול הבית ברוח שהשרתה אימו‪.‬‬
‫הסיום מעומעם ומשאיר את הקורא עם סימני שאלה רבים‪,‬לא רק‬
‫באשר לעתיד המשפחה‪ ,‬אלא גם באשר לעברה‪ ,‬בניסיון להבין את‬
‫סיבת ההתמוטטות של האם‪ ,‬שהצטיירה כדמות חזקה‪ ,‬סמכותית‬
‫ויציבה‬

‫סיכום דמויות בכתב‬

‫חיזו‬

‫בטטה‬

‫• שמו אדוארד‪.‬‬
‫• גילו – ‪.16‬‬
‫• כשנולד קרנו עיניו‪.‬‬
‫• בברית המילה לא הניד עפעף‪.‬‬
‫• אימו החליטה שכוחו בעיניו‪.‬‬
‫• יש לו ראייה שלעולם אינה שוכחת‬
‫שום דבר‪.‬‬
‫• זוכר תמונות מן החיים שלו‪ ,‬של‬
‫אחיו ושל אמו‪.‬‬
‫רוצה לשמור על המסגרת הקיימת‪.‬‬
‫רוצה להרחיק את אחיו ממחשבות על‬
‫שינוי‬

‫• שמו שמעון‪.‬‬
‫• בן ‪ 13‬וחודשיים‪.‬‬
‫• נולד בריא וגדול‪.‬‬

‫הוא אוהב את הבית יותר מכל דבר‪.‬‬

‫• אוהב לעשות ספורט של ריצה‬
‫וקפיצה למרחק‪.‬‬
‫• הוא בכלל אינו בטטה‬
‫מחפש שינויים ורוצה לשבור את‬
‫המסגרת המוכרת לו בבית‪.‬‬
‫"עוף עם גבינה זה טעים אידיוט"‪.‬‬
‫"שבת על הים זה הכי טוב"‪.‬‬
‫"עד מתי נהיה ככה"‪.‬‬
‫אוהב להיות בחוץ ולשחק עם חברים‬

‫מבנה היצירה‬
‫האקספוזיציה‬
‫האקספוזיציה ארוכה ‪ -‬כשני שליש מאורך הסיפור‪.‬‬
‫דמויות‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬בטטה‪ ,‬והאם‬
‫מקום‪:‬‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬בית יחסית עני‪.‬‬
‫מצב‪:‬‬
‫הסתגרות בתוך הבית‪.‬‬
‫כל המשפחה שותפה לניקיון בקופת החולים כדי לשמור על מקום העבודה של‬
‫האם‪( ,‬מקור פרנסה היחיד)‬
‫בעיה‪ :‬נרמזת – בעיה עם האם‪.‬‬

‫העלילה‬
‫העלילה מתחילה עם מחלתה של האם‪.‬‬
‫המחלה גורמת למהפך בכמה‬

‫מישורים‪:‬‬

‫משתנים ִסדרי הבית‪ -‬הילדים נותרים לבד ללא השגחת מבוגר‬
‫יחס הקורא‪ -‬הקורא מזדהה עם האם ומרחם עליה לעומת יחסו הלועג קודם‪.‬‬

‫דמותה של האם באקספוזיציה מוצגת כגרוטסקית ונלעגת‪ .‬העיסוק‬
‫שלה‪ ,‬צורת התנהגותה כלפי הסביבה‪ ,‬יחס הסביבה כלפיה‪,‬‬
‫הסגירות שלה והחינוך החונק שהיא מקנה לילדיה כדי לגונן עליהם‪,‬‬
‫וכן גם התנהגותה המוזרה בתוך ביתה‪ ,‬גורמים לקורא להרגיש‬
‫כלפיה דחייה והיעדר אמפתיה‪ .‬המחלה משנה את נקודת המבט‬
‫של הקורא והופכת אותה לקרובה‪ ,‬לאנושית ולמעוררת חמלה‪.‬‬

‫סיום הסיפור‬
‫הילדים נותרים לבדם‬
‫הסיום לא ברור‪ -‬כמו השאלות‪-‬‬
‫• מה קרה לאמא?‬
‫•האם היא תחלים?‬
‫•האם היא באמת צריכה אשפוז?‬

‫היפוך תפקידים‪-‬‬
‫•הסמכות עוברת מהאם לאנשים מבחוץ‬
‫(אחרי שתמיד הם היו מסוגרים)‬
‫•ולבנים – שתמיד האם החליטה עבורם‬
‫שיא הסיפור ‪ -‬הבריחה אל הפרדס‬
‫מפנה – האשפוז‬
‫סיבוך – התפרצות המחלה‬

‫שיא‬
‫מעשה יוצא דופן‬
‫בריחה אל הפרדס‬

‫סיבוך‬
‫התפרצות‬
‫המחלה‬

‫אקספוזיציה‬
‫חיי השגרה של‬
‫האם ושלושת‬
‫ילדיה‬

‫מפנה‬
‫האשפוז‬

‫סיום‬
‫ההתמודדות של‬
‫הילדים עם המחלה‬

‫המוטיבים ותפקידיהם ביצירה‬
‫ביצירה כמה מוטיבים‪:‬‬
‫‪‬מוטיב העיניים‬
‫‪‬מוטיב המחלה‬
‫‪‬מוטיב הסמכות‬

‫‪‬מוטיב הפחד‬

‫תפקידו של מוטיב העיניים‪:‬‬
‫•לתאר את הסיפור מנקודת מבטו של חיזו‪.‬‬
‫•לתאר את עצמו כבעל תכונות מיוחדות כיאה למלך או‬
‫לאמן‪.‬‬
‫•לתאר את ביתו כמקום אהוב בונה ומרגיע‬
‫•לתאר את הסתכלותו על שמעון מזווית הראייה של אח‬
‫בוגר‪ ,‬הדואג לבריאותו של אחיו עוד לפני המחלה‪ ,‬וכמי‬
‫שמקבל אחריות על גידול אחיו אחרי פרוץ המחלה‪.‬‬

‫מוטיב הסמכות‬
‫בסיפור שלושה בעלי סמכות‪:‬‬
‫‪‬האם‪ -‬בעלת סמכות בכל הקשור לגידול ילדיה ולעבודתה‬
‫בקופת חולים‪.‬‬
‫‪‬המפקחת‪-‬מפניה פוחדים האם והילדים‪ .‬לפני הגעתה‬
‫מתגייסת המשפחה לניקיון יסודי ללא רבב‪ ,‬כדי שהיא לא‬
‫תחשוב מחשבות רעות על האם‪.‬‬
‫‪‬האחים בחלוקים הלבנים‪-‬באים לטפל באם לאחר בריחתה‬
‫לפרדס‪ ,‬מפרשים את התנהגותה כניסיון להתאבדות‪,‬‬
‫ומאשפזים אותה כעבור שבועיים‪ .‬חיזו אינו שותף לפרשנות‬
‫שלהם‪ ,‬אך נאלץ להיכנע‪.‬‬
‫הסמכות ניתנת לאנשים שונים בסיטואציות שונות במשך‬
‫הסיפור‪ ,‬אך המסקנה זהה בכל המצבים‪ .‬אין ואי אפשר‬
‫לצאת נגד הסמכות‪ .‬היא קובעת את ההתנהלות האנושית‬
‫והאדם הבודד אינו יכול לה‪.‬‬

‫נושאים המרכזיים בסיפור ומשמעותם‬
‫מחאה על מציאות חברתית קשה –‬
‫עימות בין שגרה אפורה למציאות אחרת אליה היו רוצים האם ובניה להגיע‬
‫•הסיפור מתרחש בעיירת פיתוח ללא ציון שמה‪,‬לכן היא סמל לישובים נחשלים‬
‫באשר הם‪.‬‬
‫•בני המשפחה שייכים לעדות המזרח (מרוקאים)‪ ,‬ומייצגים את המגזר החלש‬
‫הסובל מעוני ומקיפוח ממסדי‪.‬‬
‫•עוסקים רק בהשגת צרכים הבסיסיים‪ ,‬אין התייחסות לשאיפות‬
‫אינטלקטואליות או רוחניות כלשהן‪.‬‬
‫•רק שמעון מסתכל לצדדים ורואה שאפשר גם לחיות אחרת‪ .‬הוא שואף‬
‫למציאות אחרת ואומר את זה בכאב‪.‬‬
‫•חיזו חושב שהבעת מחאה ותסכול היא בגדר מעשה מביש‬
‫• הערגה למציאות אחרת מתבטאת בסצנת היציאה לחתונה‪ .‬השניים נוסעים‬
‫במונית ולזמן קצר הם מתנתקים מהוויית המחסור‪ ,‬לטובת רגעים של קסם‬
‫נוכח המקום שאינם מכירים‪ .‬בשובם הביתה‪ ,‬שבה לשלוט המציאות האפורה‪:‬‬


Slide 3

‫חיז'ו –‬

‫בטטה‪-‬‬

‫האם מכונה בפי כולם‪-‬‬
‫חיז'ו בטטה‬
‫מבטא את ההרמוניה‬
‫המשפחתית‪.‬‬
‫הילדים שומעים בקול‬
‫אמם‪ ,‬למרות התנהגותה‬
‫המוזרה‪.‬‬

‫תקציר הסיפור‬
‫הסיפור מתאר אם חד הורית‪ ,‬המגדלת את שני בניה המתבגרים‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬אדוארד בן ‪ 16‬ובטטה‪ ,‬שמעון כבן ‪.13‬‬

‫האם עובדת בתור מנקה בקופת חולים‪ ,‬משש וחצי בבוקר ועד שלוש‬
‫אחר הצהריים כדי לפרנס את ילדיה‪ .‬היא מצטיירת כעובדת רצינית‬
‫ומסורה‪ .‬מגייסת את הילדים לעזרתה לפני בוא המפקחת‪ ,‬כדי שהכול‬
‫יהיה נקי ומבריק והביקורת תעבור בשלום‪.‬‬
‫האם והבנים הם בלתי נפרדים‪ .‬הולכים מחובקים ברחוב ונראים‬
‫כמקשה אחת‪.‬‬
‫"והייתי מחבק את אמא שלנו מהצד השני‪ ...‬כמעט עד הבית‬
‫הלכנו ככה‪ ,‬שלושה שלא מסתכלים לצדדים ולא חושבים אם‬
‫מסתכלים עליהם"(‪" .)39‬‬

‫"אבל" אומר המספר מיד בהמשך‪" :‬אני חושב שאני ושמעון תמיד‬
‫הסתכלנו על אלה שרואים אותנו" ‪.‬‬
‫הנערים אינם מסתגרים מפני הסביבה כפי שעושה האם‪ ,‬בעיקר שמעון‬
‫שהיה רוצה לחיות חיים יותר משוחררים ומהנים‪.‬‬
‫האם היא הסמכות הקובעת בכל הקשור‬
‫בחינוכם‪( ,‬מחנכת את הילדים לציית למורים בבית הספר ולדבר‬
‫רק כשהם נשאלים)‬
‫בסדרי הבית הקבועים‬
‫ובמזונות שהיא מועידה לכל אחד לפי צרכיו ואופיו‪.‬‬
‫האם מטביעה את חותמה בכל הקשור לחיי הבנים‪ :‬השמות‬
‫והכינויים שהיא נותנת להם הם בעלי משמעות להמשך‬
‫התפתחותם‪ ,‬היא מאפיינת כל אחד מהם לפי ראות עיניה והבנתה‪,‬‬
‫ומתאימה להם ירקות שיעזרו להתפתחותם‪.‬‬

‫ההרמוניה המשפחתית קורסת בבת אחת‪ ,‬כשהאם עוזבת את עבודתה‬
‫ומתמוטטת‪.‬‬
‫את בריחתה אל הפרדס מפרשים הרופאים כניסיון התאבדות‪ ,‬ומחליטים‬
‫לאשפז אותה‪.‬‬
‫חיזו ובטטה נותרים לבד‪.‬‬
‫חיזו מקבל אחריות על אחיו הצעיר ועל ניהול הבית ברוח שהשרתה אימו‪.‬‬
‫הסיום מעומעם ומשאיר את הקורא עם סימני שאלה רבים‪,‬לא רק‬
‫באשר לעתיד המשפחה‪ ,‬אלא גם באשר לעברה‪ ,‬בניסיון להבין את‬
‫סיבת ההתמוטטות של האם‪ ,‬שהצטיירה כדמות חזקה‪ ,‬סמכותית‬
‫ויציבה‬

‫סיכום דמויות בכתב‬

‫חיזו‬

‫בטטה‬

‫• שמו אדוארד‪.‬‬
‫• גילו – ‪.16‬‬
‫• כשנולד קרנו עיניו‪.‬‬
‫• בברית המילה לא הניד עפעף‪.‬‬
‫• אימו החליטה שכוחו בעיניו‪.‬‬
‫• יש לו ראייה שלעולם אינה שוכחת‬
‫שום דבר‪.‬‬
‫• זוכר תמונות מן החיים שלו‪ ,‬של‬
‫אחיו ושל אמו‪.‬‬
‫רוצה לשמור על המסגרת הקיימת‪.‬‬
‫רוצה להרחיק את אחיו ממחשבות על‬
‫שינוי‬

‫• שמו שמעון‪.‬‬
‫• בן ‪ 13‬וחודשיים‪.‬‬
‫• נולד בריא וגדול‪.‬‬

‫הוא אוהב את הבית יותר מכל דבר‪.‬‬

‫• אוהב לעשות ספורט של ריצה‬
‫וקפיצה למרחק‪.‬‬
‫• הוא בכלל אינו בטטה‬
‫מחפש שינויים ורוצה לשבור את‬
‫המסגרת המוכרת לו בבית‪.‬‬
‫"עוף עם גבינה זה טעים אידיוט"‪.‬‬
‫"שבת על הים זה הכי טוב"‪.‬‬
‫"עד מתי נהיה ככה"‪.‬‬
‫אוהב להיות בחוץ ולשחק עם חברים‬

‫מבנה היצירה‬
‫האקספוזיציה‬
‫האקספוזיציה ארוכה ‪ -‬כשני שליש מאורך הסיפור‪.‬‬
‫דמויות‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬בטטה‪ ,‬והאם‬
‫מקום‪:‬‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬בית יחסית עני‪.‬‬
‫מצב‪:‬‬
‫הסתגרות בתוך הבית‪.‬‬
‫כל המשפחה שותפה לניקיון בקופת החולים כדי לשמור על מקום העבודה של‬
‫האם‪( ,‬מקור פרנסה היחיד)‬
‫בעיה‪ :‬נרמזת – בעיה עם האם‪.‬‬

‫העלילה‬
‫העלילה מתחילה עם מחלתה של האם‪.‬‬
‫המחלה גורמת למהפך בכמה‬

‫מישורים‪:‬‬

‫משתנים ִסדרי הבית‪ -‬הילדים נותרים לבד ללא השגחת מבוגר‬
‫יחס הקורא‪ -‬הקורא מזדהה עם האם ומרחם עליה לעומת יחסו הלועג קודם‪.‬‬

‫דמותה של האם באקספוזיציה מוצגת כגרוטסקית ונלעגת‪ .‬העיסוק‬
‫שלה‪ ,‬צורת התנהגותה כלפי הסביבה‪ ,‬יחס הסביבה כלפיה‪,‬‬
‫הסגירות שלה והחינוך החונק שהיא מקנה לילדיה כדי לגונן עליהם‪,‬‬
‫וכן גם התנהגותה המוזרה בתוך ביתה‪ ,‬גורמים לקורא להרגיש‬
‫כלפיה דחייה והיעדר אמפתיה‪ .‬המחלה משנה את נקודת המבט‬
‫של הקורא והופכת אותה לקרובה‪ ,‬לאנושית ולמעוררת חמלה‪.‬‬

‫סיום הסיפור‬
‫הילדים נותרים לבדם‬
‫הסיום לא ברור‪ -‬כמו השאלות‪-‬‬
‫• מה קרה לאמא?‬
‫•האם היא תחלים?‬
‫•האם היא באמת צריכה אשפוז?‬

‫היפוך תפקידים‪-‬‬
‫•הסמכות עוברת מהאם לאנשים מבחוץ‬
‫(אחרי שתמיד הם היו מסוגרים)‬
‫•ולבנים – שתמיד האם החליטה עבורם‬
‫שיא הסיפור ‪ -‬הבריחה אל הפרדס‬
‫מפנה – האשפוז‬
‫סיבוך – התפרצות המחלה‬

‫שיא‬
‫מעשה יוצא דופן‬
‫בריחה אל הפרדס‬

‫סיבוך‬
‫התפרצות‬
‫המחלה‬

‫אקספוזיציה‬
‫חיי השגרה של‬
‫האם ושלושת‬
‫ילדיה‬

‫מפנה‬
‫האשפוז‬

‫סיום‬
‫ההתמודדות של‬
‫הילדים עם המחלה‬

‫המוטיבים ותפקידיהם ביצירה‬
‫ביצירה כמה מוטיבים‪:‬‬
‫‪‬מוטיב העיניים‬
‫‪‬מוטיב המחלה‬
‫‪‬מוטיב הסמכות‬

‫‪‬מוטיב הפחד‬

‫תפקידו של מוטיב העיניים‪:‬‬
‫•לתאר את הסיפור מנקודת מבטו של חיזו‪.‬‬
‫•לתאר את עצמו כבעל תכונות מיוחדות כיאה למלך או‬
‫לאמן‪.‬‬
‫•לתאר את ביתו כמקום אהוב בונה ומרגיע‬
‫•לתאר את הסתכלותו על שמעון מזווית הראייה של אח‬
‫בוגר‪ ,‬הדואג לבריאותו של אחיו עוד לפני המחלה‪ ,‬וכמי‬
‫שמקבל אחריות על גידול אחיו אחרי פרוץ המחלה‪.‬‬

‫מוטיב הסמכות‬
‫בסיפור שלושה בעלי סמכות‪:‬‬
‫‪‬האם‪ -‬בעלת סמכות בכל הקשור לגידול ילדיה ולעבודתה‬
‫בקופת חולים‪.‬‬
‫‪‬המפקחת‪-‬מפניה פוחדים האם והילדים‪ .‬לפני הגעתה‬
‫מתגייסת המשפחה לניקיון יסודי ללא רבב‪ ,‬כדי שהיא לא‬
‫תחשוב מחשבות רעות על האם‪.‬‬
‫‪‬האחים בחלוקים הלבנים‪-‬באים לטפל באם לאחר בריחתה‬
‫לפרדס‪ ,‬מפרשים את התנהגותה כניסיון להתאבדות‪,‬‬
‫ומאשפזים אותה כעבור שבועיים‪ .‬חיזו אינו שותף לפרשנות‬
‫שלהם‪ ,‬אך נאלץ להיכנע‪.‬‬
‫הסמכות ניתנת לאנשים שונים בסיטואציות שונות במשך‬
‫הסיפור‪ ,‬אך המסקנה זהה בכל המצבים‪ .‬אין ואי אפשר‬
‫לצאת נגד הסמכות‪ .‬היא קובעת את ההתנהלות האנושית‬
‫והאדם הבודד אינו יכול לה‪.‬‬

‫נושאים המרכזיים בסיפור ומשמעותם‬
‫מחאה על מציאות חברתית קשה –‬
‫עימות בין שגרה אפורה למציאות אחרת אליה היו רוצים האם ובניה להגיע‬
‫•הסיפור מתרחש בעיירת פיתוח ללא ציון שמה‪,‬לכן היא סמל לישובים נחשלים‬
‫באשר הם‪.‬‬
‫•בני המשפחה שייכים לעדות המזרח (מרוקאים)‪ ,‬ומייצגים את המגזר החלש‬
‫הסובל מעוני ומקיפוח ממסדי‪.‬‬
‫•עוסקים רק בהשגת צרכים הבסיסיים‪ ,‬אין התייחסות לשאיפות‬
‫אינטלקטואליות או רוחניות כלשהן‪.‬‬
‫•רק שמעון מסתכל לצדדים ורואה שאפשר גם לחיות אחרת‪ .‬הוא שואף‬
‫למציאות אחרת ואומר את זה בכאב‪.‬‬
‫•חיזו חושב שהבעת מחאה ותסכול היא בגדר מעשה מביש‬
‫• הערגה למציאות אחרת מתבטאת בסצנת היציאה לחתונה‪ .‬השניים נוסעים‬
‫במונית ולזמן קצר הם מתנתקים מהוויית המחסור‪ ,‬לטובת רגעים של קסם‬
‫נוכח המקום שאינם מכירים‪ .‬בשובם הביתה‪ ,‬שבה לשלוט המציאות האפורה‪:‬‬


Slide 4

‫חיז'ו –‬

‫בטטה‪-‬‬

‫האם מכונה בפי כולם‪-‬‬
‫חיז'ו בטטה‬
‫מבטא את ההרמוניה‬
‫המשפחתית‪.‬‬
‫הילדים שומעים בקול‬
‫אמם‪ ,‬למרות התנהגותה‬
‫המוזרה‪.‬‬

‫תקציר הסיפור‬
‫הסיפור מתאר אם חד הורית‪ ,‬המגדלת את שני בניה המתבגרים‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬אדוארד בן ‪ 16‬ובטטה‪ ,‬שמעון כבן ‪.13‬‬

‫האם עובדת בתור מנקה בקופת חולים‪ ,‬משש וחצי בבוקר ועד שלוש‬
‫אחר הצהריים כדי לפרנס את ילדיה‪ .‬היא מצטיירת כעובדת רצינית‬
‫ומסורה‪ .‬מגייסת את הילדים לעזרתה לפני בוא המפקחת‪ ,‬כדי שהכול‬
‫יהיה נקי ומבריק והביקורת תעבור בשלום‪.‬‬
‫האם והבנים הם בלתי נפרדים‪ .‬הולכים מחובקים ברחוב ונראים‬
‫כמקשה אחת‪.‬‬
‫"והייתי מחבק את אמא שלנו מהצד השני‪ ...‬כמעט עד הבית‬
‫הלכנו ככה‪ ,‬שלושה שלא מסתכלים לצדדים ולא חושבים אם‬
‫מסתכלים עליהם"(‪" .)39‬‬

‫"אבל" אומר המספר מיד בהמשך‪" :‬אני חושב שאני ושמעון תמיד‬
‫הסתכלנו על אלה שרואים אותנו" ‪.‬‬
‫הנערים אינם מסתגרים מפני הסביבה כפי שעושה האם‪ ,‬בעיקר שמעון‬
‫שהיה רוצה לחיות חיים יותר משוחררים ומהנים‪.‬‬
‫האם היא הסמכות הקובעת בכל הקשור‬
‫בחינוכם‪( ,‬מחנכת את הילדים לציית למורים בבית הספר ולדבר‬
‫רק כשהם נשאלים)‬
‫בסדרי הבית הקבועים‬
‫ובמזונות שהיא מועידה לכל אחד לפי צרכיו ואופיו‪.‬‬
‫האם מטביעה את חותמה בכל הקשור לחיי הבנים‪ :‬השמות‬
‫והכינויים שהיא נותנת להם הם בעלי משמעות להמשך‬
‫התפתחותם‪ ,‬היא מאפיינת כל אחד מהם לפי ראות עיניה והבנתה‪,‬‬
‫ומתאימה להם ירקות שיעזרו להתפתחותם‪.‬‬

‫ההרמוניה המשפחתית קורסת בבת אחת‪ ,‬כשהאם עוזבת את עבודתה‬
‫ומתמוטטת‪.‬‬
‫את בריחתה אל הפרדס מפרשים הרופאים כניסיון התאבדות‪ ,‬ומחליטים‬
‫לאשפז אותה‪.‬‬
‫חיזו ובטטה נותרים לבד‪.‬‬
‫חיזו מקבל אחריות על אחיו הצעיר ועל ניהול הבית ברוח שהשרתה אימו‪.‬‬
‫הסיום מעומעם ומשאיר את הקורא עם סימני שאלה רבים‪,‬לא רק‬
‫באשר לעתיד המשפחה‪ ,‬אלא גם באשר לעברה‪ ,‬בניסיון להבין את‬
‫סיבת ההתמוטטות של האם‪ ,‬שהצטיירה כדמות חזקה‪ ,‬סמכותית‬
‫ויציבה‬

‫סיכום דמויות בכתב‬

‫חיזו‬

‫בטטה‬

‫• שמו אדוארד‪.‬‬
‫• גילו – ‪.16‬‬
‫• כשנולד קרנו עיניו‪.‬‬
‫• בברית המילה לא הניד עפעף‪.‬‬
‫• אימו החליטה שכוחו בעיניו‪.‬‬
‫• יש לו ראייה שלעולם אינה שוכחת‬
‫שום דבר‪.‬‬
‫• זוכר תמונות מן החיים שלו‪ ,‬של‬
‫אחיו ושל אמו‪.‬‬
‫רוצה לשמור על המסגרת הקיימת‪.‬‬
‫רוצה להרחיק את אחיו ממחשבות על‬
‫שינוי‬

‫• שמו שמעון‪.‬‬
‫• בן ‪ 13‬וחודשיים‪.‬‬
‫• נולד בריא וגדול‪.‬‬

‫הוא אוהב את הבית יותר מכל דבר‪.‬‬

‫• אוהב לעשות ספורט של ריצה‬
‫וקפיצה למרחק‪.‬‬
‫• הוא בכלל אינו בטטה‬
‫מחפש שינויים ורוצה לשבור את‬
‫המסגרת המוכרת לו בבית‪.‬‬
‫"עוף עם גבינה זה טעים אידיוט"‪.‬‬
‫"שבת על הים זה הכי טוב"‪.‬‬
‫"עד מתי נהיה ככה"‪.‬‬
‫אוהב להיות בחוץ ולשחק עם חברים‬

‫מבנה היצירה‬
‫האקספוזיציה‬
‫האקספוזיציה ארוכה ‪ -‬כשני שליש מאורך הסיפור‪.‬‬
‫דמויות‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬בטטה‪ ,‬והאם‬
‫מקום‪:‬‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬בית יחסית עני‪.‬‬
‫מצב‪:‬‬
‫הסתגרות בתוך הבית‪.‬‬
‫כל המשפחה שותפה לניקיון בקופת החולים כדי לשמור על מקום העבודה של‬
‫האם‪( ,‬מקור פרנסה היחיד)‬
‫בעיה‪ :‬נרמזת – בעיה עם האם‪.‬‬

‫העלילה‬
‫העלילה מתחילה עם מחלתה של האם‪.‬‬
‫המחלה גורמת למהפך בכמה‬

‫מישורים‪:‬‬

‫משתנים ִסדרי הבית‪ -‬הילדים נותרים לבד ללא השגחת מבוגר‬
‫יחס הקורא‪ -‬הקורא מזדהה עם האם ומרחם עליה לעומת יחסו הלועג קודם‪.‬‬

‫דמותה של האם באקספוזיציה מוצגת כגרוטסקית ונלעגת‪ .‬העיסוק‬
‫שלה‪ ,‬צורת התנהגותה כלפי הסביבה‪ ,‬יחס הסביבה כלפיה‪,‬‬
‫הסגירות שלה והחינוך החונק שהיא מקנה לילדיה כדי לגונן עליהם‪,‬‬
‫וכן גם התנהגותה המוזרה בתוך ביתה‪ ,‬גורמים לקורא להרגיש‬
‫כלפיה דחייה והיעדר אמפתיה‪ .‬המחלה משנה את נקודת המבט‬
‫של הקורא והופכת אותה לקרובה‪ ,‬לאנושית ולמעוררת חמלה‪.‬‬

‫סיום הסיפור‬
‫הילדים נותרים לבדם‬
‫הסיום לא ברור‪ -‬כמו השאלות‪-‬‬
‫• מה קרה לאמא?‬
‫•האם היא תחלים?‬
‫•האם היא באמת צריכה אשפוז?‬

‫היפוך תפקידים‪-‬‬
‫•הסמכות עוברת מהאם לאנשים מבחוץ‬
‫(אחרי שתמיד הם היו מסוגרים)‬
‫•ולבנים – שתמיד האם החליטה עבורם‬
‫שיא הסיפור ‪ -‬הבריחה אל הפרדס‬
‫מפנה – האשפוז‬
‫סיבוך – התפרצות המחלה‬

‫שיא‬
‫מעשה יוצא דופן‬
‫בריחה אל הפרדס‬

‫סיבוך‬
‫התפרצות‬
‫המחלה‬

‫אקספוזיציה‬
‫חיי השגרה של‬
‫האם ושלושת‬
‫ילדיה‬

‫מפנה‬
‫האשפוז‬

‫סיום‬
‫ההתמודדות של‬
‫הילדים עם המחלה‬

‫המוטיבים ותפקידיהם ביצירה‬
‫ביצירה כמה מוטיבים‪:‬‬
‫‪‬מוטיב העיניים‬
‫‪‬מוטיב המחלה‬
‫‪‬מוטיב הסמכות‬

‫‪‬מוטיב הפחד‬

‫תפקידו של מוטיב העיניים‪:‬‬
‫•לתאר את הסיפור מנקודת מבטו של חיזו‪.‬‬
‫•לתאר את עצמו כבעל תכונות מיוחדות כיאה למלך או‬
‫לאמן‪.‬‬
‫•לתאר את ביתו כמקום אהוב בונה ומרגיע‬
‫•לתאר את הסתכלותו על שמעון מזווית הראייה של אח‬
‫בוגר‪ ,‬הדואג לבריאותו של אחיו עוד לפני המחלה‪ ,‬וכמי‬
‫שמקבל אחריות על גידול אחיו אחרי פרוץ המחלה‪.‬‬

‫מוטיב הסמכות‬
‫בסיפור שלושה בעלי סמכות‪:‬‬
‫‪‬האם‪ -‬בעלת סמכות בכל הקשור לגידול ילדיה ולעבודתה‬
‫בקופת חולים‪.‬‬
‫‪‬המפקחת‪-‬מפניה פוחדים האם והילדים‪ .‬לפני הגעתה‬
‫מתגייסת המשפחה לניקיון יסודי ללא רבב‪ ,‬כדי שהיא לא‬
‫תחשוב מחשבות רעות על האם‪.‬‬
‫‪‬האחים בחלוקים הלבנים‪-‬באים לטפל באם לאחר בריחתה‬
‫לפרדס‪ ,‬מפרשים את התנהגותה כניסיון להתאבדות‪,‬‬
‫ומאשפזים אותה כעבור שבועיים‪ .‬חיזו אינו שותף לפרשנות‬
‫שלהם‪ ,‬אך נאלץ להיכנע‪.‬‬
‫הסמכות ניתנת לאנשים שונים בסיטואציות שונות במשך‬
‫הסיפור‪ ,‬אך המסקנה זהה בכל המצבים‪ .‬אין ואי אפשר‬
‫לצאת נגד הסמכות‪ .‬היא קובעת את ההתנהלות האנושית‬
‫והאדם הבודד אינו יכול לה‪.‬‬

‫נושאים המרכזיים בסיפור ומשמעותם‬
‫מחאה על מציאות חברתית קשה –‬
‫עימות בין שגרה אפורה למציאות אחרת אליה היו רוצים האם ובניה להגיע‬
‫•הסיפור מתרחש בעיירת פיתוח ללא ציון שמה‪,‬לכן היא סמל לישובים נחשלים‬
‫באשר הם‪.‬‬
‫•בני המשפחה שייכים לעדות המזרח (מרוקאים)‪ ,‬ומייצגים את המגזר החלש‬
‫הסובל מעוני ומקיפוח ממסדי‪.‬‬
‫•עוסקים רק בהשגת צרכים הבסיסיים‪ ,‬אין התייחסות לשאיפות‬
‫אינטלקטואליות או רוחניות כלשהן‪.‬‬
‫•רק שמעון מסתכל לצדדים ורואה שאפשר גם לחיות אחרת‪ .‬הוא שואף‬
‫למציאות אחרת ואומר את זה בכאב‪.‬‬
‫•חיזו חושב שהבעת מחאה ותסכול היא בגדר מעשה מביש‬
‫• הערגה למציאות אחרת מתבטאת בסצנת היציאה לחתונה‪ .‬השניים נוסעים‬
‫במונית ולזמן קצר הם מתנתקים מהוויית המחסור‪ ,‬לטובת רגעים של קסם‬
‫נוכח המקום שאינם מכירים‪ .‬בשובם הביתה‪ ,‬שבה לשלוט המציאות האפורה‪:‬‬


Slide 5

‫חיז'ו –‬

‫בטטה‪-‬‬

‫האם מכונה בפי כולם‪-‬‬
‫חיז'ו בטטה‬
‫מבטא את ההרמוניה‬
‫המשפחתית‪.‬‬
‫הילדים שומעים בקול‬
‫אמם‪ ,‬למרות התנהגותה‬
‫המוזרה‪.‬‬

‫תקציר הסיפור‬
‫הסיפור מתאר אם חד הורית‪ ,‬המגדלת את שני בניה המתבגרים‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬אדוארד בן ‪ 16‬ובטטה‪ ,‬שמעון כבן ‪.13‬‬

‫האם עובדת בתור מנקה בקופת חולים‪ ,‬משש וחצי בבוקר ועד שלוש‬
‫אחר הצהריים כדי לפרנס את ילדיה‪ .‬היא מצטיירת כעובדת רצינית‬
‫ומסורה‪ .‬מגייסת את הילדים לעזרתה לפני בוא המפקחת‪ ,‬כדי שהכול‬
‫יהיה נקי ומבריק והביקורת תעבור בשלום‪.‬‬
‫האם והבנים הם בלתי נפרדים‪ .‬הולכים מחובקים ברחוב ונראים‬
‫כמקשה אחת‪.‬‬
‫"והייתי מחבק את אמא שלנו מהצד השני‪ ...‬כמעט עד הבית‬
‫הלכנו ככה‪ ,‬שלושה שלא מסתכלים לצדדים ולא חושבים אם‬
‫מסתכלים עליהם"(‪" .)39‬‬

‫"אבל" אומר המספר מיד בהמשך‪" :‬אני חושב שאני ושמעון תמיד‬
‫הסתכלנו על אלה שרואים אותנו" ‪.‬‬
‫הנערים אינם מסתגרים מפני הסביבה כפי שעושה האם‪ ,‬בעיקר שמעון‬
‫שהיה רוצה לחיות חיים יותר משוחררים ומהנים‪.‬‬
‫האם היא הסמכות הקובעת בכל הקשור‬
‫בחינוכם‪( ,‬מחנכת את הילדים לציית למורים בבית הספר ולדבר‬
‫רק כשהם נשאלים)‬
‫בסדרי הבית הקבועים‬
‫ובמזונות שהיא מועידה לכל אחד לפי צרכיו ואופיו‪.‬‬
‫האם מטביעה את חותמה בכל הקשור לחיי הבנים‪ :‬השמות‬
‫והכינויים שהיא נותנת להם הם בעלי משמעות להמשך‬
‫התפתחותם‪ ,‬היא מאפיינת כל אחד מהם לפי ראות עיניה והבנתה‪,‬‬
‫ומתאימה להם ירקות שיעזרו להתפתחותם‪.‬‬

‫ההרמוניה המשפחתית קורסת בבת אחת‪ ,‬כשהאם עוזבת את עבודתה‬
‫ומתמוטטת‪.‬‬
‫את בריחתה אל הפרדס מפרשים הרופאים כניסיון התאבדות‪ ,‬ומחליטים‬
‫לאשפז אותה‪.‬‬
‫חיזו ובטטה נותרים לבד‪.‬‬
‫חיזו מקבל אחריות על אחיו הצעיר ועל ניהול הבית ברוח שהשרתה אימו‪.‬‬
‫הסיום מעומעם ומשאיר את הקורא עם סימני שאלה רבים‪,‬לא רק‬
‫באשר לעתיד המשפחה‪ ,‬אלא גם באשר לעברה‪ ,‬בניסיון להבין את‬
‫סיבת ההתמוטטות של האם‪ ,‬שהצטיירה כדמות חזקה‪ ,‬סמכותית‬
‫ויציבה‬

‫סיכום דמויות בכתב‬

‫חיזו‬

‫בטטה‬

‫• שמו אדוארד‪.‬‬
‫• גילו – ‪.16‬‬
‫• כשנולד קרנו עיניו‪.‬‬
‫• בברית המילה לא הניד עפעף‪.‬‬
‫• אימו החליטה שכוחו בעיניו‪.‬‬
‫• יש לו ראייה שלעולם אינה שוכחת‬
‫שום דבר‪.‬‬
‫• זוכר תמונות מן החיים שלו‪ ,‬של‬
‫אחיו ושל אמו‪.‬‬
‫רוצה לשמור על המסגרת הקיימת‪.‬‬
‫רוצה להרחיק את אחיו ממחשבות על‬
‫שינוי‬

‫• שמו שמעון‪.‬‬
‫• בן ‪ 13‬וחודשיים‪.‬‬
‫• נולד בריא וגדול‪.‬‬

‫הוא אוהב את הבית יותר מכל דבר‪.‬‬

‫• אוהב לעשות ספורט של ריצה‬
‫וקפיצה למרחק‪.‬‬
‫• הוא בכלל אינו בטטה‬
‫מחפש שינויים ורוצה לשבור את‬
‫המסגרת המוכרת לו בבית‪.‬‬
‫"עוף עם גבינה זה טעים אידיוט"‪.‬‬
‫"שבת על הים זה הכי טוב"‪.‬‬
‫"עד מתי נהיה ככה"‪.‬‬
‫אוהב להיות בחוץ ולשחק עם חברים‬

‫מבנה היצירה‬
‫האקספוזיציה‬
‫האקספוזיציה ארוכה ‪ -‬כשני שליש מאורך הסיפור‪.‬‬
‫דמויות‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬בטטה‪ ,‬והאם‬
‫מקום‪:‬‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬בית יחסית עני‪.‬‬
‫מצב‪:‬‬
‫הסתגרות בתוך הבית‪.‬‬
‫כל המשפחה שותפה לניקיון בקופת החולים כדי לשמור על מקום העבודה של‬
‫האם‪( ,‬מקור פרנסה היחיד)‬
‫בעיה‪ :‬נרמזת – בעיה עם האם‪.‬‬

‫העלילה‬
‫העלילה מתחילה עם מחלתה של האם‪.‬‬
‫המחלה גורמת למהפך בכמה‬

‫מישורים‪:‬‬

‫משתנים ִסדרי הבית‪ -‬הילדים נותרים לבד ללא השגחת מבוגר‬
‫יחס הקורא‪ -‬הקורא מזדהה עם האם ומרחם עליה לעומת יחסו הלועג קודם‪.‬‬

‫דמותה של האם באקספוזיציה מוצגת כגרוטסקית ונלעגת‪ .‬העיסוק‬
‫שלה‪ ,‬צורת התנהגותה כלפי הסביבה‪ ,‬יחס הסביבה כלפיה‪,‬‬
‫הסגירות שלה והחינוך החונק שהיא מקנה לילדיה כדי לגונן עליהם‪,‬‬
‫וכן גם התנהגותה המוזרה בתוך ביתה‪ ,‬גורמים לקורא להרגיש‬
‫כלפיה דחייה והיעדר אמפתיה‪ .‬המחלה משנה את נקודת המבט‬
‫של הקורא והופכת אותה לקרובה‪ ,‬לאנושית ולמעוררת חמלה‪.‬‬

‫סיום הסיפור‬
‫הילדים נותרים לבדם‬
‫הסיום לא ברור‪ -‬כמו השאלות‪-‬‬
‫• מה קרה לאמא?‬
‫•האם היא תחלים?‬
‫•האם היא באמת צריכה אשפוז?‬

‫היפוך תפקידים‪-‬‬
‫•הסמכות עוברת מהאם לאנשים מבחוץ‬
‫(אחרי שתמיד הם היו מסוגרים)‬
‫•ולבנים – שתמיד האם החליטה עבורם‬
‫שיא הסיפור ‪ -‬הבריחה אל הפרדס‬
‫מפנה – האשפוז‬
‫סיבוך – התפרצות המחלה‬

‫שיא‬
‫מעשה יוצא דופן‬
‫בריחה אל הפרדס‬

‫סיבוך‬
‫התפרצות‬
‫המחלה‬

‫אקספוזיציה‬
‫חיי השגרה של‬
‫האם ושלושת‬
‫ילדיה‬

‫מפנה‬
‫האשפוז‬

‫סיום‬
‫ההתמודדות של‬
‫הילדים עם המחלה‬

‫המוטיבים ותפקידיהם ביצירה‬
‫ביצירה כמה מוטיבים‪:‬‬
‫‪‬מוטיב העיניים‬
‫‪‬מוטיב המחלה‬
‫‪‬מוטיב הסמכות‬

‫‪‬מוטיב הפחד‬

‫תפקידו של מוטיב העיניים‪:‬‬
‫•לתאר את הסיפור מנקודת מבטו של חיזו‪.‬‬
‫•לתאר את עצמו כבעל תכונות מיוחדות כיאה למלך או‬
‫לאמן‪.‬‬
‫•לתאר את ביתו כמקום אהוב בונה ומרגיע‬
‫•לתאר את הסתכלותו על שמעון מזווית הראייה של אח‬
‫בוגר‪ ,‬הדואג לבריאותו של אחיו עוד לפני המחלה‪ ,‬וכמי‬
‫שמקבל אחריות על גידול אחיו אחרי פרוץ המחלה‪.‬‬

‫מוטיב הסמכות‬
‫בסיפור שלושה בעלי סמכות‪:‬‬
‫‪‬האם‪ -‬בעלת סמכות בכל הקשור לגידול ילדיה ולעבודתה‬
‫בקופת חולים‪.‬‬
‫‪‬המפקחת‪-‬מפניה פוחדים האם והילדים‪ .‬לפני הגעתה‬
‫מתגייסת המשפחה לניקיון יסודי ללא רבב‪ ,‬כדי שהיא לא‬
‫תחשוב מחשבות רעות על האם‪.‬‬
‫‪‬האחים בחלוקים הלבנים‪-‬באים לטפל באם לאחר בריחתה‬
‫לפרדס‪ ,‬מפרשים את התנהגותה כניסיון להתאבדות‪,‬‬
‫ומאשפזים אותה כעבור שבועיים‪ .‬חיזו אינו שותף לפרשנות‬
‫שלהם‪ ,‬אך נאלץ להיכנע‪.‬‬
‫הסמכות ניתנת לאנשים שונים בסיטואציות שונות במשך‬
‫הסיפור‪ ,‬אך המסקנה זהה בכל המצבים‪ .‬אין ואי אפשר‬
‫לצאת נגד הסמכות‪ .‬היא קובעת את ההתנהלות האנושית‬
‫והאדם הבודד אינו יכול לה‪.‬‬

‫נושאים המרכזיים בסיפור ומשמעותם‬
‫מחאה על מציאות חברתית קשה –‬
‫עימות בין שגרה אפורה למציאות אחרת אליה היו רוצים האם ובניה להגיע‬
‫•הסיפור מתרחש בעיירת פיתוח ללא ציון שמה‪,‬לכן היא סמל לישובים נחשלים‬
‫באשר הם‪.‬‬
‫•בני המשפחה שייכים לעדות המזרח (מרוקאים)‪ ,‬ומייצגים את המגזר החלש‬
‫הסובל מעוני ומקיפוח ממסדי‪.‬‬
‫•עוסקים רק בהשגת צרכים הבסיסיים‪ ,‬אין התייחסות לשאיפות‬
‫אינטלקטואליות או רוחניות כלשהן‪.‬‬
‫•רק שמעון מסתכל לצדדים ורואה שאפשר גם לחיות אחרת‪ .‬הוא שואף‬
‫למציאות אחרת ואומר את זה בכאב‪.‬‬
‫•חיזו חושב שהבעת מחאה ותסכול היא בגדר מעשה מביש‬
‫• הערגה למציאות אחרת מתבטאת בסצנת היציאה לחתונה‪ .‬השניים נוסעים‬
‫במונית ולזמן קצר הם מתנתקים מהוויית המחסור‪ ,‬לטובת רגעים של קסם‬
‫נוכח המקום שאינם מכירים‪ .‬בשובם הביתה‪ ,‬שבה לשלוט המציאות האפורה‪:‬‬


Slide 6

‫חיז'ו –‬

‫בטטה‪-‬‬

‫האם מכונה בפי כולם‪-‬‬
‫חיז'ו בטטה‬
‫מבטא את ההרמוניה‬
‫המשפחתית‪.‬‬
‫הילדים שומעים בקול‬
‫אמם‪ ,‬למרות התנהגותה‬
‫המוזרה‪.‬‬

‫תקציר הסיפור‬
‫הסיפור מתאר אם חד הורית‪ ,‬המגדלת את שני בניה המתבגרים‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬אדוארד בן ‪ 16‬ובטטה‪ ,‬שמעון כבן ‪.13‬‬

‫האם עובדת בתור מנקה בקופת חולים‪ ,‬משש וחצי בבוקר ועד שלוש‬
‫אחר הצהריים כדי לפרנס את ילדיה‪ .‬היא מצטיירת כעובדת רצינית‬
‫ומסורה‪ .‬מגייסת את הילדים לעזרתה לפני בוא המפקחת‪ ,‬כדי שהכול‬
‫יהיה נקי ומבריק והביקורת תעבור בשלום‪.‬‬
‫האם והבנים הם בלתי נפרדים‪ .‬הולכים מחובקים ברחוב ונראים‬
‫כמקשה אחת‪.‬‬
‫"והייתי מחבק את אמא שלנו מהצד השני‪ ...‬כמעט עד הבית‬
‫הלכנו ככה‪ ,‬שלושה שלא מסתכלים לצדדים ולא חושבים אם‬
‫מסתכלים עליהם"(‪" .)39‬‬

‫"אבל" אומר המספר מיד בהמשך‪" :‬אני חושב שאני ושמעון תמיד‬
‫הסתכלנו על אלה שרואים אותנו" ‪.‬‬
‫הנערים אינם מסתגרים מפני הסביבה כפי שעושה האם‪ ,‬בעיקר שמעון‬
‫שהיה רוצה לחיות חיים יותר משוחררים ומהנים‪.‬‬
‫האם היא הסמכות הקובעת בכל הקשור‬
‫בחינוכם‪( ,‬מחנכת את הילדים לציית למורים בבית הספר ולדבר‬
‫רק כשהם נשאלים)‬
‫בסדרי הבית הקבועים‬
‫ובמזונות שהיא מועידה לכל אחד לפי צרכיו ואופיו‪.‬‬
‫האם מטביעה את חותמה בכל הקשור לחיי הבנים‪ :‬השמות‬
‫והכינויים שהיא נותנת להם הם בעלי משמעות להמשך‬
‫התפתחותם‪ ,‬היא מאפיינת כל אחד מהם לפי ראות עיניה והבנתה‪,‬‬
‫ומתאימה להם ירקות שיעזרו להתפתחותם‪.‬‬

‫ההרמוניה המשפחתית קורסת בבת אחת‪ ,‬כשהאם עוזבת את עבודתה‬
‫ומתמוטטת‪.‬‬
‫את בריחתה אל הפרדס מפרשים הרופאים כניסיון התאבדות‪ ,‬ומחליטים‬
‫לאשפז אותה‪.‬‬
‫חיזו ובטטה נותרים לבד‪.‬‬
‫חיזו מקבל אחריות על אחיו הצעיר ועל ניהול הבית ברוח שהשרתה אימו‪.‬‬
‫הסיום מעומעם ומשאיר את הקורא עם סימני שאלה רבים‪,‬לא רק‬
‫באשר לעתיד המשפחה‪ ,‬אלא גם באשר לעברה‪ ,‬בניסיון להבין את‬
‫סיבת ההתמוטטות של האם‪ ,‬שהצטיירה כדמות חזקה‪ ,‬סמכותית‬
‫ויציבה‬

‫סיכום דמויות בכתב‬

‫חיזו‬

‫בטטה‬

‫• שמו אדוארד‪.‬‬
‫• גילו – ‪.16‬‬
‫• כשנולד קרנו עיניו‪.‬‬
‫• בברית המילה לא הניד עפעף‪.‬‬
‫• אימו החליטה שכוחו בעיניו‪.‬‬
‫• יש לו ראייה שלעולם אינה שוכחת‬
‫שום דבר‪.‬‬
‫• זוכר תמונות מן החיים שלו‪ ,‬של‬
‫אחיו ושל אמו‪.‬‬
‫רוצה לשמור על המסגרת הקיימת‪.‬‬
‫רוצה להרחיק את אחיו ממחשבות על‬
‫שינוי‬

‫• שמו שמעון‪.‬‬
‫• בן ‪ 13‬וחודשיים‪.‬‬
‫• נולד בריא וגדול‪.‬‬

‫הוא אוהב את הבית יותר מכל דבר‪.‬‬

‫• אוהב לעשות ספורט של ריצה‬
‫וקפיצה למרחק‪.‬‬
‫• הוא בכלל אינו בטטה‬
‫מחפש שינויים ורוצה לשבור את‬
‫המסגרת המוכרת לו בבית‪.‬‬
‫"עוף עם גבינה זה טעים אידיוט"‪.‬‬
‫"שבת על הים זה הכי טוב"‪.‬‬
‫"עד מתי נהיה ככה"‪.‬‬
‫אוהב להיות בחוץ ולשחק עם חברים‬

‫מבנה היצירה‬
‫האקספוזיציה‬
‫האקספוזיציה ארוכה ‪ -‬כשני שליש מאורך הסיפור‪.‬‬
‫דמויות‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬בטטה‪ ,‬והאם‬
‫מקום‪:‬‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬בית יחסית עני‪.‬‬
‫מצב‪:‬‬
‫הסתגרות בתוך הבית‪.‬‬
‫כל המשפחה שותפה לניקיון בקופת החולים כדי לשמור על מקום העבודה של‬
‫האם‪( ,‬מקור פרנסה היחיד)‬
‫בעיה‪ :‬נרמזת – בעיה עם האם‪.‬‬

‫העלילה‬
‫העלילה מתחילה עם מחלתה של האם‪.‬‬
‫המחלה גורמת למהפך בכמה‬

‫מישורים‪:‬‬

‫משתנים ִסדרי הבית‪ -‬הילדים נותרים לבד ללא השגחת מבוגר‬
‫יחס הקורא‪ -‬הקורא מזדהה עם האם ומרחם עליה לעומת יחסו הלועג קודם‪.‬‬

‫דמותה של האם באקספוזיציה מוצגת כגרוטסקית ונלעגת‪ .‬העיסוק‬
‫שלה‪ ,‬צורת התנהגותה כלפי הסביבה‪ ,‬יחס הסביבה כלפיה‪,‬‬
‫הסגירות שלה והחינוך החונק שהיא מקנה לילדיה כדי לגונן עליהם‪,‬‬
‫וכן גם התנהגותה המוזרה בתוך ביתה‪ ,‬גורמים לקורא להרגיש‬
‫כלפיה דחייה והיעדר אמפתיה‪ .‬המחלה משנה את נקודת המבט‬
‫של הקורא והופכת אותה לקרובה‪ ,‬לאנושית ולמעוררת חמלה‪.‬‬

‫סיום הסיפור‬
‫הילדים נותרים לבדם‬
‫הסיום לא ברור‪ -‬כמו השאלות‪-‬‬
‫• מה קרה לאמא?‬
‫•האם היא תחלים?‬
‫•האם היא באמת צריכה אשפוז?‬

‫היפוך תפקידים‪-‬‬
‫•הסמכות עוברת מהאם לאנשים מבחוץ‬
‫(אחרי שתמיד הם היו מסוגרים)‬
‫•ולבנים – שתמיד האם החליטה עבורם‬
‫שיא הסיפור ‪ -‬הבריחה אל הפרדס‬
‫מפנה – האשפוז‬
‫סיבוך – התפרצות המחלה‬

‫שיא‬
‫מעשה יוצא דופן‬
‫בריחה אל הפרדס‬

‫סיבוך‬
‫התפרצות‬
‫המחלה‬

‫אקספוזיציה‬
‫חיי השגרה של‬
‫האם ושלושת‬
‫ילדיה‬

‫מפנה‬
‫האשפוז‬

‫סיום‬
‫ההתמודדות של‬
‫הילדים עם המחלה‬

‫המוטיבים ותפקידיהם ביצירה‬
‫ביצירה כמה מוטיבים‪:‬‬
‫‪‬מוטיב העיניים‬
‫‪‬מוטיב המחלה‬
‫‪‬מוטיב הסמכות‬

‫‪‬מוטיב הפחד‬

‫תפקידו של מוטיב העיניים‪:‬‬
‫•לתאר את הסיפור מנקודת מבטו של חיזו‪.‬‬
‫•לתאר את עצמו כבעל תכונות מיוחדות כיאה למלך או‬
‫לאמן‪.‬‬
‫•לתאר את ביתו כמקום אהוב בונה ומרגיע‬
‫•לתאר את הסתכלותו על שמעון מזווית הראייה של אח‬
‫בוגר‪ ,‬הדואג לבריאותו של אחיו עוד לפני המחלה‪ ,‬וכמי‬
‫שמקבל אחריות על גידול אחיו אחרי פרוץ המחלה‪.‬‬

‫מוטיב הסמכות‬
‫בסיפור שלושה בעלי סמכות‪:‬‬
‫‪‬האם‪ -‬בעלת סמכות בכל הקשור לגידול ילדיה ולעבודתה‬
‫בקופת חולים‪.‬‬
‫‪‬המפקחת‪-‬מפניה פוחדים האם והילדים‪ .‬לפני הגעתה‬
‫מתגייסת המשפחה לניקיון יסודי ללא רבב‪ ,‬כדי שהיא לא‬
‫תחשוב מחשבות רעות על האם‪.‬‬
‫‪‬האחים בחלוקים הלבנים‪-‬באים לטפל באם לאחר בריחתה‬
‫לפרדס‪ ,‬מפרשים את התנהגותה כניסיון להתאבדות‪,‬‬
‫ומאשפזים אותה כעבור שבועיים‪ .‬חיזו אינו שותף לפרשנות‬
‫שלהם‪ ,‬אך נאלץ להיכנע‪.‬‬
‫הסמכות ניתנת לאנשים שונים בסיטואציות שונות במשך‬
‫הסיפור‪ ,‬אך המסקנה זהה בכל המצבים‪ .‬אין ואי אפשר‬
‫לצאת נגד הסמכות‪ .‬היא קובעת את ההתנהלות האנושית‬
‫והאדם הבודד אינו יכול לה‪.‬‬

‫נושאים המרכזיים בסיפור ומשמעותם‬
‫מחאה על מציאות חברתית קשה –‬
‫עימות בין שגרה אפורה למציאות אחרת אליה היו רוצים האם ובניה להגיע‬
‫•הסיפור מתרחש בעיירת פיתוח ללא ציון שמה‪,‬לכן היא סמל לישובים נחשלים‬
‫באשר הם‪.‬‬
‫•בני המשפחה שייכים לעדות המזרח (מרוקאים)‪ ,‬ומייצגים את המגזר החלש‬
‫הסובל מעוני ומקיפוח ממסדי‪.‬‬
‫•עוסקים רק בהשגת צרכים הבסיסיים‪ ,‬אין התייחסות לשאיפות‬
‫אינטלקטואליות או רוחניות כלשהן‪.‬‬
‫•רק שמעון מסתכל לצדדים ורואה שאפשר גם לחיות אחרת‪ .‬הוא שואף‬
‫למציאות אחרת ואומר את זה בכאב‪.‬‬
‫•חיזו חושב שהבעת מחאה ותסכול היא בגדר מעשה מביש‬
‫• הערגה למציאות אחרת מתבטאת בסצנת היציאה לחתונה‪ .‬השניים נוסעים‬
‫במונית ולזמן קצר הם מתנתקים מהוויית המחסור‪ ,‬לטובת רגעים של קסם‬
‫נוכח המקום שאינם מכירים‪ .‬בשובם הביתה‪ ,‬שבה לשלוט המציאות האפורה‪:‬‬


Slide 7

‫חיז'ו –‬

‫בטטה‪-‬‬

‫האם מכונה בפי כולם‪-‬‬
‫חיז'ו בטטה‬
‫מבטא את ההרמוניה‬
‫המשפחתית‪.‬‬
‫הילדים שומעים בקול‬
‫אמם‪ ,‬למרות התנהגותה‬
‫המוזרה‪.‬‬

‫תקציר הסיפור‬
‫הסיפור מתאר אם חד הורית‪ ,‬המגדלת את שני בניה המתבגרים‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬אדוארד בן ‪ 16‬ובטטה‪ ,‬שמעון כבן ‪.13‬‬

‫האם עובדת בתור מנקה בקופת חולים‪ ,‬משש וחצי בבוקר ועד שלוש‬
‫אחר הצהריים כדי לפרנס את ילדיה‪ .‬היא מצטיירת כעובדת רצינית‬
‫ומסורה‪ .‬מגייסת את הילדים לעזרתה לפני בוא המפקחת‪ ,‬כדי שהכול‬
‫יהיה נקי ומבריק והביקורת תעבור בשלום‪.‬‬
‫האם והבנים הם בלתי נפרדים‪ .‬הולכים מחובקים ברחוב ונראים‬
‫כמקשה אחת‪.‬‬
‫"והייתי מחבק את אמא שלנו מהצד השני‪ ...‬כמעט עד הבית‬
‫הלכנו ככה‪ ,‬שלושה שלא מסתכלים לצדדים ולא חושבים אם‬
‫מסתכלים עליהם"(‪" .)39‬‬

‫"אבל" אומר המספר מיד בהמשך‪" :‬אני חושב שאני ושמעון תמיד‬
‫הסתכלנו על אלה שרואים אותנו" ‪.‬‬
‫הנערים אינם מסתגרים מפני הסביבה כפי שעושה האם‪ ,‬בעיקר שמעון‬
‫שהיה רוצה לחיות חיים יותר משוחררים ומהנים‪.‬‬
‫האם היא הסמכות הקובעת בכל הקשור‬
‫בחינוכם‪( ,‬מחנכת את הילדים לציית למורים בבית הספר ולדבר‬
‫רק כשהם נשאלים)‬
‫בסדרי הבית הקבועים‬
‫ובמזונות שהיא מועידה לכל אחד לפי צרכיו ואופיו‪.‬‬
‫האם מטביעה את חותמה בכל הקשור לחיי הבנים‪ :‬השמות‬
‫והכינויים שהיא נותנת להם הם בעלי משמעות להמשך‬
‫התפתחותם‪ ,‬היא מאפיינת כל אחד מהם לפי ראות עיניה והבנתה‪,‬‬
‫ומתאימה להם ירקות שיעזרו להתפתחותם‪.‬‬

‫ההרמוניה המשפחתית קורסת בבת אחת‪ ,‬כשהאם עוזבת את עבודתה‬
‫ומתמוטטת‪.‬‬
‫את בריחתה אל הפרדס מפרשים הרופאים כניסיון התאבדות‪ ,‬ומחליטים‬
‫לאשפז אותה‪.‬‬
‫חיזו ובטטה נותרים לבד‪.‬‬
‫חיזו מקבל אחריות על אחיו הצעיר ועל ניהול הבית ברוח שהשרתה אימו‪.‬‬
‫הסיום מעומעם ומשאיר את הקורא עם סימני שאלה רבים‪,‬לא רק‬
‫באשר לעתיד המשפחה‪ ,‬אלא גם באשר לעברה‪ ,‬בניסיון להבין את‬
‫סיבת ההתמוטטות של האם‪ ,‬שהצטיירה כדמות חזקה‪ ,‬סמכותית‬
‫ויציבה‬

‫סיכום דמויות בכתב‬

‫חיזו‬

‫בטטה‬

‫• שמו אדוארד‪.‬‬
‫• גילו – ‪.16‬‬
‫• כשנולד קרנו עיניו‪.‬‬
‫• בברית המילה לא הניד עפעף‪.‬‬
‫• אימו החליטה שכוחו בעיניו‪.‬‬
‫• יש לו ראייה שלעולם אינה שוכחת‬
‫שום דבר‪.‬‬
‫• זוכר תמונות מן החיים שלו‪ ,‬של‬
‫אחיו ושל אמו‪.‬‬
‫רוצה לשמור על המסגרת הקיימת‪.‬‬
‫רוצה להרחיק את אחיו ממחשבות על‬
‫שינוי‬

‫• שמו שמעון‪.‬‬
‫• בן ‪ 13‬וחודשיים‪.‬‬
‫• נולד בריא וגדול‪.‬‬

‫הוא אוהב את הבית יותר מכל דבר‪.‬‬

‫• אוהב לעשות ספורט של ריצה‬
‫וקפיצה למרחק‪.‬‬
‫• הוא בכלל אינו בטטה‬
‫מחפש שינויים ורוצה לשבור את‬
‫המסגרת המוכרת לו בבית‪.‬‬
‫"עוף עם גבינה זה טעים אידיוט"‪.‬‬
‫"שבת על הים זה הכי טוב"‪.‬‬
‫"עד מתי נהיה ככה"‪.‬‬
‫אוהב להיות בחוץ ולשחק עם חברים‬

‫מבנה היצירה‬
‫האקספוזיציה‬
‫האקספוזיציה ארוכה ‪ -‬כשני שליש מאורך הסיפור‪.‬‬
‫דמויות‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬בטטה‪ ,‬והאם‬
‫מקום‪:‬‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬בית יחסית עני‪.‬‬
‫מצב‪:‬‬
‫הסתגרות בתוך הבית‪.‬‬
‫כל המשפחה שותפה לניקיון בקופת החולים כדי לשמור על מקום העבודה של‬
‫האם‪( ,‬מקור פרנסה היחיד)‬
‫בעיה‪ :‬נרמזת – בעיה עם האם‪.‬‬

‫העלילה‬
‫העלילה מתחילה עם מחלתה של האם‪.‬‬
‫המחלה גורמת למהפך בכמה‬

‫מישורים‪:‬‬

‫משתנים ִסדרי הבית‪ -‬הילדים נותרים לבד ללא השגחת מבוגר‬
‫יחס הקורא‪ -‬הקורא מזדהה עם האם ומרחם עליה לעומת יחסו הלועג קודם‪.‬‬

‫דמותה של האם באקספוזיציה מוצגת כגרוטסקית ונלעגת‪ .‬העיסוק‬
‫שלה‪ ,‬צורת התנהגותה כלפי הסביבה‪ ,‬יחס הסביבה כלפיה‪,‬‬
‫הסגירות שלה והחינוך החונק שהיא מקנה לילדיה כדי לגונן עליהם‪,‬‬
‫וכן גם התנהגותה המוזרה בתוך ביתה‪ ,‬גורמים לקורא להרגיש‬
‫כלפיה דחייה והיעדר אמפתיה‪ .‬המחלה משנה את נקודת המבט‬
‫של הקורא והופכת אותה לקרובה‪ ,‬לאנושית ולמעוררת חמלה‪.‬‬

‫סיום הסיפור‬
‫הילדים נותרים לבדם‬
‫הסיום לא ברור‪ -‬כמו השאלות‪-‬‬
‫• מה קרה לאמא?‬
‫•האם היא תחלים?‬
‫•האם היא באמת צריכה אשפוז?‬

‫היפוך תפקידים‪-‬‬
‫•הסמכות עוברת מהאם לאנשים מבחוץ‬
‫(אחרי שתמיד הם היו מסוגרים)‬
‫•ולבנים – שתמיד האם החליטה עבורם‬
‫שיא הסיפור ‪ -‬הבריחה אל הפרדס‬
‫מפנה – האשפוז‬
‫סיבוך – התפרצות המחלה‬

‫שיא‬
‫מעשה יוצא דופן‬
‫בריחה אל הפרדס‬

‫סיבוך‬
‫התפרצות‬
‫המחלה‬

‫אקספוזיציה‬
‫חיי השגרה של‬
‫האם ושלושת‬
‫ילדיה‬

‫מפנה‬
‫האשפוז‬

‫סיום‬
‫ההתמודדות של‬
‫הילדים עם המחלה‬

‫המוטיבים ותפקידיהם ביצירה‬
‫ביצירה כמה מוטיבים‪:‬‬
‫‪‬מוטיב העיניים‬
‫‪‬מוטיב המחלה‬
‫‪‬מוטיב הסמכות‬

‫‪‬מוטיב הפחד‬

‫תפקידו של מוטיב העיניים‪:‬‬
‫•לתאר את הסיפור מנקודת מבטו של חיזו‪.‬‬
‫•לתאר את עצמו כבעל תכונות מיוחדות כיאה למלך או‬
‫לאמן‪.‬‬
‫•לתאר את ביתו כמקום אהוב בונה ומרגיע‬
‫•לתאר את הסתכלותו על שמעון מזווית הראייה של אח‬
‫בוגר‪ ,‬הדואג לבריאותו של אחיו עוד לפני המחלה‪ ,‬וכמי‬
‫שמקבל אחריות על גידול אחיו אחרי פרוץ המחלה‪.‬‬

‫מוטיב הסמכות‬
‫בסיפור שלושה בעלי סמכות‪:‬‬
‫‪‬האם‪ -‬בעלת סמכות בכל הקשור לגידול ילדיה ולעבודתה‬
‫בקופת חולים‪.‬‬
‫‪‬המפקחת‪-‬מפניה פוחדים האם והילדים‪ .‬לפני הגעתה‬
‫מתגייסת המשפחה לניקיון יסודי ללא רבב‪ ,‬כדי שהיא לא‬
‫תחשוב מחשבות רעות על האם‪.‬‬
‫‪‬האחים בחלוקים הלבנים‪-‬באים לטפל באם לאחר בריחתה‬
‫לפרדס‪ ,‬מפרשים את התנהגותה כניסיון להתאבדות‪,‬‬
‫ומאשפזים אותה כעבור שבועיים‪ .‬חיזו אינו שותף לפרשנות‬
‫שלהם‪ ,‬אך נאלץ להיכנע‪.‬‬
‫הסמכות ניתנת לאנשים שונים בסיטואציות שונות במשך‬
‫הסיפור‪ ,‬אך המסקנה זהה בכל המצבים‪ .‬אין ואי אפשר‬
‫לצאת נגד הסמכות‪ .‬היא קובעת את ההתנהלות האנושית‬
‫והאדם הבודד אינו יכול לה‪.‬‬

‫נושאים המרכזיים בסיפור ומשמעותם‬
‫מחאה על מציאות חברתית קשה –‬
‫עימות בין שגרה אפורה למציאות אחרת אליה היו רוצים האם ובניה להגיע‬
‫•הסיפור מתרחש בעיירת פיתוח ללא ציון שמה‪,‬לכן היא סמל לישובים נחשלים‬
‫באשר הם‪.‬‬
‫•בני המשפחה שייכים לעדות המזרח (מרוקאים)‪ ,‬ומייצגים את המגזר החלש‬
‫הסובל מעוני ומקיפוח ממסדי‪.‬‬
‫•עוסקים רק בהשגת צרכים הבסיסיים‪ ,‬אין התייחסות לשאיפות‬
‫אינטלקטואליות או רוחניות כלשהן‪.‬‬
‫•רק שמעון מסתכל לצדדים ורואה שאפשר גם לחיות אחרת‪ .‬הוא שואף‬
‫למציאות אחרת ואומר את זה בכאב‪.‬‬
‫•חיזו חושב שהבעת מחאה ותסכול היא בגדר מעשה מביש‬
‫• הערגה למציאות אחרת מתבטאת בסצנת היציאה לחתונה‪ .‬השניים נוסעים‬
‫במונית ולזמן קצר הם מתנתקים מהוויית המחסור‪ ,‬לטובת רגעים של קסם‬
‫נוכח המקום שאינם מכירים‪ .‬בשובם הביתה‪ ,‬שבה לשלוט המציאות האפורה‪:‬‬


Slide 8

‫חיז'ו –‬

‫בטטה‪-‬‬

‫האם מכונה בפי כולם‪-‬‬
‫חיז'ו בטטה‬
‫מבטא את ההרמוניה‬
‫המשפחתית‪.‬‬
‫הילדים שומעים בקול‬
‫אמם‪ ,‬למרות התנהגותה‬
‫המוזרה‪.‬‬

‫תקציר הסיפור‬
‫הסיפור מתאר אם חד הורית‪ ,‬המגדלת את שני בניה המתבגרים‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬אדוארד בן ‪ 16‬ובטטה‪ ,‬שמעון כבן ‪.13‬‬

‫האם עובדת בתור מנקה בקופת חולים‪ ,‬משש וחצי בבוקר ועד שלוש‬
‫אחר הצהריים כדי לפרנס את ילדיה‪ .‬היא מצטיירת כעובדת רצינית‬
‫ומסורה‪ .‬מגייסת את הילדים לעזרתה לפני בוא המפקחת‪ ,‬כדי שהכול‬
‫יהיה נקי ומבריק והביקורת תעבור בשלום‪.‬‬
‫האם והבנים הם בלתי נפרדים‪ .‬הולכים מחובקים ברחוב ונראים‬
‫כמקשה אחת‪.‬‬
‫"והייתי מחבק את אמא שלנו מהצד השני‪ ...‬כמעט עד הבית‬
‫הלכנו ככה‪ ,‬שלושה שלא מסתכלים לצדדים ולא חושבים אם‬
‫מסתכלים עליהם"(‪" .)39‬‬

‫"אבל" אומר המספר מיד בהמשך‪" :‬אני חושב שאני ושמעון תמיד‬
‫הסתכלנו על אלה שרואים אותנו" ‪.‬‬
‫הנערים אינם מסתגרים מפני הסביבה כפי שעושה האם‪ ,‬בעיקר שמעון‬
‫שהיה רוצה לחיות חיים יותר משוחררים ומהנים‪.‬‬
‫האם היא הסמכות הקובעת בכל הקשור‬
‫בחינוכם‪( ,‬מחנכת את הילדים לציית למורים בבית הספר ולדבר‬
‫רק כשהם נשאלים)‬
‫בסדרי הבית הקבועים‬
‫ובמזונות שהיא מועידה לכל אחד לפי צרכיו ואופיו‪.‬‬
‫האם מטביעה את חותמה בכל הקשור לחיי הבנים‪ :‬השמות‬
‫והכינויים שהיא נותנת להם הם בעלי משמעות להמשך‬
‫התפתחותם‪ ,‬היא מאפיינת כל אחד מהם לפי ראות עיניה והבנתה‪,‬‬
‫ומתאימה להם ירקות שיעזרו להתפתחותם‪.‬‬

‫ההרמוניה המשפחתית קורסת בבת אחת‪ ,‬כשהאם עוזבת את עבודתה‬
‫ומתמוטטת‪.‬‬
‫את בריחתה אל הפרדס מפרשים הרופאים כניסיון התאבדות‪ ,‬ומחליטים‬
‫לאשפז אותה‪.‬‬
‫חיזו ובטטה נותרים לבד‪.‬‬
‫חיזו מקבל אחריות על אחיו הצעיר ועל ניהול הבית ברוח שהשרתה אימו‪.‬‬
‫הסיום מעומעם ומשאיר את הקורא עם סימני שאלה רבים‪,‬לא רק‬
‫באשר לעתיד המשפחה‪ ,‬אלא גם באשר לעברה‪ ,‬בניסיון להבין את‬
‫סיבת ההתמוטטות של האם‪ ,‬שהצטיירה כדמות חזקה‪ ,‬סמכותית‬
‫ויציבה‬

‫סיכום דמויות בכתב‬

‫חיזו‬

‫בטטה‬

‫• שמו אדוארד‪.‬‬
‫• גילו – ‪.16‬‬
‫• כשנולד קרנו עיניו‪.‬‬
‫• בברית המילה לא הניד עפעף‪.‬‬
‫• אימו החליטה שכוחו בעיניו‪.‬‬
‫• יש לו ראייה שלעולם אינה שוכחת‬
‫שום דבר‪.‬‬
‫• זוכר תמונות מן החיים שלו‪ ,‬של‬
‫אחיו ושל אמו‪.‬‬
‫רוצה לשמור על המסגרת הקיימת‪.‬‬
‫רוצה להרחיק את אחיו ממחשבות על‬
‫שינוי‬

‫• שמו שמעון‪.‬‬
‫• בן ‪ 13‬וחודשיים‪.‬‬
‫• נולד בריא וגדול‪.‬‬

‫הוא אוהב את הבית יותר מכל דבר‪.‬‬

‫• אוהב לעשות ספורט של ריצה‬
‫וקפיצה למרחק‪.‬‬
‫• הוא בכלל אינו בטטה‬
‫מחפש שינויים ורוצה לשבור את‬
‫המסגרת המוכרת לו בבית‪.‬‬
‫"עוף עם גבינה זה טעים אידיוט"‪.‬‬
‫"שבת על הים זה הכי טוב"‪.‬‬
‫"עד מתי נהיה ככה"‪.‬‬
‫אוהב להיות בחוץ ולשחק עם חברים‬

‫מבנה היצירה‬
‫האקספוזיציה‬
‫האקספוזיציה ארוכה ‪ -‬כשני שליש מאורך הסיפור‪.‬‬
‫דמויות‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬בטטה‪ ,‬והאם‬
‫מקום‪:‬‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬בית יחסית עני‪.‬‬
‫מצב‪:‬‬
‫הסתגרות בתוך הבית‪.‬‬
‫כל המשפחה שותפה לניקיון בקופת החולים כדי לשמור על מקום העבודה של‬
‫האם‪( ,‬מקור פרנסה היחיד)‬
‫בעיה‪ :‬נרמזת – בעיה עם האם‪.‬‬

‫העלילה‬
‫העלילה מתחילה עם מחלתה של האם‪.‬‬
‫המחלה גורמת למהפך בכמה‬

‫מישורים‪:‬‬

‫משתנים ִסדרי הבית‪ -‬הילדים נותרים לבד ללא השגחת מבוגר‬
‫יחס הקורא‪ -‬הקורא מזדהה עם האם ומרחם עליה לעומת יחסו הלועג קודם‪.‬‬

‫דמותה של האם באקספוזיציה מוצגת כגרוטסקית ונלעגת‪ .‬העיסוק‬
‫שלה‪ ,‬צורת התנהגותה כלפי הסביבה‪ ,‬יחס הסביבה כלפיה‪,‬‬
‫הסגירות שלה והחינוך החונק שהיא מקנה לילדיה כדי לגונן עליהם‪,‬‬
‫וכן גם התנהגותה המוזרה בתוך ביתה‪ ,‬גורמים לקורא להרגיש‬
‫כלפיה דחייה והיעדר אמפתיה‪ .‬המחלה משנה את נקודת המבט‬
‫של הקורא והופכת אותה לקרובה‪ ,‬לאנושית ולמעוררת חמלה‪.‬‬

‫סיום הסיפור‬
‫הילדים נותרים לבדם‬
‫הסיום לא ברור‪ -‬כמו השאלות‪-‬‬
‫• מה קרה לאמא?‬
‫•האם היא תחלים?‬
‫•האם היא באמת צריכה אשפוז?‬

‫היפוך תפקידים‪-‬‬
‫•הסמכות עוברת מהאם לאנשים מבחוץ‬
‫(אחרי שתמיד הם היו מסוגרים)‬
‫•ולבנים – שתמיד האם החליטה עבורם‬
‫שיא הסיפור ‪ -‬הבריחה אל הפרדס‬
‫מפנה – האשפוז‬
‫סיבוך – התפרצות המחלה‬

‫שיא‬
‫מעשה יוצא דופן‬
‫בריחה אל הפרדס‬

‫סיבוך‬
‫התפרצות‬
‫המחלה‬

‫אקספוזיציה‬
‫חיי השגרה של‬
‫האם ושלושת‬
‫ילדיה‬

‫מפנה‬
‫האשפוז‬

‫סיום‬
‫ההתמודדות של‬
‫הילדים עם המחלה‬

‫המוטיבים ותפקידיהם ביצירה‬
‫ביצירה כמה מוטיבים‪:‬‬
‫‪‬מוטיב העיניים‬
‫‪‬מוטיב המחלה‬
‫‪‬מוטיב הסמכות‬

‫‪‬מוטיב הפחד‬

‫תפקידו של מוטיב העיניים‪:‬‬
‫•לתאר את הסיפור מנקודת מבטו של חיזו‪.‬‬
‫•לתאר את עצמו כבעל תכונות מיוחדות כיאה למלך או‬
‫לאמן‪.‬‬
‫•לתאר את ביתו כמקום אהוב בונה ומרגיע‬
‫•לתאר את הסתכלותו על שמעון מזווית הראייה של אח‬
‫בוגר‪ ,‬הדואג לבריאותו של אחיו עוד לפני המחלה‪ ,‬וכמי‬
‫שמקבל אחריות על גידול אחיו אחרי פרוץ המחלה‪.‬‬

‫מוטיב הסמכות‬
‫בסיפור שלושה בעלי סמכות‪:‬‬
‫‪‬האם‪ -‬בעלת סמכות בכל הקשור לגידול ילדיה ולעבודתה‬
‫בקופת חולים‪.‬‬
‫‪‬המפקחת‪-‬מפניה פוחדים האם והילדים‪ .‬לפני הגעתה‬
‫מתגייסת המשפחה לניקיון יסודי ללא רבב‪ ,‬כדי שהיא לא‬
‫תחשוב מחשבות רעות על האם‪.‬‬
‫‪‬האחים בחלוקים הלבנים‪-‬באים לטפל באם לאחר בריחתה‬
‫לפרדס‪ ,‬מפרשים את התנהגותה כניסיון להתאבדות‪,‬‬
‫ומאשפזים אותה כעבור שבועיים‪ .‬חיזו אינו שותף לפרשנות‬
‫שלהם‪ ,‬אך נאלץ להיכנע‪.‬‬
‫הסמכות ניתנת לאנשים שונים בסיטואציות שונות במשך‬
‫הסיפור‪ ,‬אך המסקנה זהה בכל המצבים‪ .‬אין ואי אפשר‬
‫לצאת נגד הסמכות‪ .‬היא קובעת את ההתנהלות האנושית‬
‫והאדם הבודד אינו יכול לה‪.‬‬

‫נושאים המרכזיים בסיפור ומשמעותם‬
‫מחאה על מציאות חברתית קשה –‬
‫עימות בין שגרה אפורה למציאות אחרת אליה היו רוצים האם ובניה להגיע‬
‫•הסיפור מתרחש בעיירת פיתוח ללא ציון שמה‪,‬לכן היא סמל לישובים נחשלים‬
‫באשר הם‪.‬‬
‫•בני המשפחה שייכים לעדות המזרח (מרוקאים)‪ ,‬ומייצגים את המגזר החלש‬
‫הסובל מעוני ומקיפוח ממסדי‪.‬‬
‫•עוסקים רק בהשגת צרכים הבסיסיים‪ ,‬אין התייחסות לשאיפות‬
‫אינטלקטואליות או רוחניות כלשהן‪.‬‬
‫•רק שמעון מסתכל לצדדים ורואה שאפשר גם לחיות אחרת‪ .‬הוא שואף‬
‫למציאות אחרת ואומר את זה בכאב‪.‬‬
‫•חיזו חושב שהבעת מחאה ותסכול היא בגדר מעשה מביש‬
‫• הערגה למציאות אחרת מתבטאת בסצנת היציאה לחתונה‪ .‬השניים נוסעים‬
‫במונית ולזמן קצר הם מתנתקים מהוויית המחסור‪ ,‬לטובת רגעים של קסם‬
‫נוכח המקום שאינם מכירים‪ .‬בשובם הביתה‪ ,‬שבה לשלוט המציאות האפורה‪:‬‬


Slide 9

‫חיז'ו –‬

‫בטטה‪-‬‬

‫האם מכונה בפי כולם‪-‬‬
‫חיז'ו בטטה‬
‫מבטא את ההרמוניה‬
‫המשפחתית‪.‬‬
‫הילדים שומעים בקול‬
‫אמם‪ ,‬למרות התנהגותה‬
‫המוזרה‪.‬‬

‫תקציר הסיפור‬
‫הסיפור מתאר אם חד הורית‪ ,‬המגדלת את שני בניה המתבגרים‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬אדוארד בן ‪ 16‬ובטטה‪ ,‬שמעון כבן ‪.13‬‬

‫האם עובדת בתור מנקה בקופת חולים‪ ,‬משש וחצי בבוקר ועד שלוש‬
‫אחר הצהריים כדי לפרנס את ילדיה‪ .‬היא מצטיירת כעובדת רצינית‬
‫ומסורה‪ .‬מגייסת את הילדים לעזרתה לפני בוא המפקחת‪ ,‬כדי שהכול‬
‫יהיה נקי ומבריק והביקורת תעבור בשלום‪.‬‬
‫האם והבנים הם בלתי נפרדים‪ .‬הולכים מחובקים ברחוב ונראים‬
‫כמקשה אחת‪.‬‬
‫"והייתי מחבק את אמא שלנו מהצד השני‪ ...‬כמעט עד הבית‬
‫הלכנו ככה‪ ,‬שלושה שלא מסתכלים לצדדים ולא חושבים אם‬
‫מסתכלים עליהם"(‪" .)39‬‬

‫"אבל" אומר המספר מיד בהמשך‪" :‬אני חושב שאני ושמעון תמיד‬
‫הסתכלנו על אלה שרואים אותנו" ‪.‬‬
‫הנערים אינם מסתגרים מפני הסביבה כפי שעושה האם‪ ,‬בעיקר שמעון‬
‫שהיה רוצה לחיות חיים יותר משוחררים ומהנים‪.‬‬
‫האם היא הסמכות הקובעת בכל הקשור‬
‫בחינוכם‪( ,‬מחנכת את הילדים לציית למורים בבית הספר ולדבר‬
‫רק כשהם נשאלים)‬
‫בסדרי הבית הקבועים‬
‫ובמזונות שהיא מועידה לכל אחד לפי צרכיו ואופיו‪.‬‬
‫האם מטביעה את חותמה בכל הקשור לחיי הבנים‪ :‬השמות‬
‫והכינויים שהיא נותנת להם הם בעלי משמעות להמשך‬
‫התפתחותם‪ ,‬היא מאפיינת כל אחד מהם לפי ראות עיניה והבנתה‪,‬‬
‫ומתאימה להם ירקות שיעזרו להתפתחותם‪.‬‬

‫ההרמוניה המשפחתית קורסת בבת אחת‪ ,‬כשהאם עוזבת את עבודתה‬
‫ומתמוטטת‪.‬‬
‫את בריחתה אל הפרדס מפרשים הרופאים כניסיון התאבדות‪ ,‬ומחליטים‬
‫לאשפז אותה‪.‬‬
‫חיזו ובטטה נותרים לבד‪.‬‬
‫חיזו מקבל אחריות על אחיו הצעיר ועל ניהול הבית ברוח שהשרתה אימו‪.‬‬
‫הסיום מעומעם ומשאיר את הקורא עם סימני שאלה רבים‪,‬לא רק‬
‫באשר לעתיד המשפחה‪ ,‬אלא גם באשר לעברה‪ ,‬בניסיון להבין את‬
‫סיבת ההתמוטטות של האם‪ ,‬שהצטיירה כדמות חזקה‪ ,‬סמכותית‬
‫ויציבה‬

‫סיכום דמויות בכתב‬

‫חיזו‬

‫בטטה‬

‫• שמו אדוארד‪.‬‬
‫• גילו – ‪.16‬‬
‫• כשנולד קרנו עיניו‪.‬‬
‫• בברית המילה לא הניד עפעף‪.‬‬
‫• אימו החליטה שכוחו בעיניו‪.‬‬
‫• יש לו ראייה שלעולם אינה שוכחת‬
‫שום דבר‪.‬‬
‫• זוכר תמונות מן החיים שלו‪ ,‬של‬
‫אחיו ושל אמו‪.‬‬
‫רוצה לשמור על המסגרת הקיימת‪.‬‬
‫רוצה להרחיק את אחיו ממחשבות על‬
‫שינוי‬

‫• שמו שמעון‪.‬‬
‫• בן ‪ 13‬וחודשיים‪.‬‬
‫• נולד בריא וגדול‪.‬‬

‫הוא אוהב את הבית יותר מכל דבר‪.‬‬

‫• אוהב לעשות ספורט של ריצה‬
‫וקפיצה למרחק‪.‬‬
‫• הוא בכלל אינו בטטה‬
‫מחפש שינויים ורוצה לשבור את‬
‫המסגרת המוכרת לו בבית‪.‬‬
‫"עוף עם גבינה זה טעים אידיוט"‪.‬‬
‫"שבת על הים זה הכי טוב"‪.‬‬
‫"עד מתי נהיה ככה"‪.‬‬
‫אוהב להיות בחוץ ולשחק עם חברים‬

‫מבנה היצירה‬
‫האקספוזיציה‬
‫האקספוזיציה ארוכה ‪ -‬כשני שליש מאורך הסיפור‪.‬‬
‫דמויות‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬בטטה‪ ,‬והאם‬
‫מקום‪:‬‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬בית יחסית עני‪.‬‬
‫מצב‪:‬‬
‫הסתגרות בתוך הבית‪.‬‬
‫כל המשפחה שותפה לניקיון בקופת החולים כדי לשמור על מקום העבודה של‬
‫האם‪( ,‬מקור פרנסה היחיד)‬
‫בעיה‪ :‬נרמזת – בעיה עם האם‪.‬‬

‫העלילה‬
‫העלילה מתחילה עם מחלתה של האם‪.‬‬
‫המחלה גורמת למהפך בכמה‬

‫מישורים‪:‬‬

‫משתנים ִסדרי הבית‪ -‬הילדים נותרים לבד ללא השגחת מבוגר‬
‫יחס הקורא‪ -‬הקורא מזדהה עם האם ומרחם עליה לעומת יחסו הלועג קודם‪.‬‬

‫דמותה של האם באקספוזיציה מוצגת כגרוטסקית ונלעגת‪ .‬העיסוק‬
‫שלה‪ ,‬צורת התנהגותה כלפי הסביבה‪ ,‬יחס הסביבה כלפיה‪,‬‬
‫הסגירות שלה והחינוך החונק שהיא מקנה לילדיה כדי לגונן עליהם‪,‬‬
‫וכן גם התנהגותה המוזרה בתוך ביתה‪ ,‬גורמים לקורא להרגיש‬
‫כלפיה דחייה והיעדר אמפתיה‪ .‬המחלה משנה את נקודת המבט‬
‫של הקורא והופכת אותה לקרובה‪ ,‬לאנושית ולמעוררת חמלה‪.‬‬

‫סיום הסיפור‬
‫הילדים נותרים לבדם‬
‫הסיום לא ברור‪ -‬כמו השאלות‪-‬‬
‫• מה קרה לאמא?‬
‫•האם היא תחלים?‬
‫•האם היא באמת צריכה אשפוז?‬

‫היפוך תפקידים‪-‬‬
‫•הסמכות עוברת מהאם לאנשים מבחוץ‬
‫(אחרי שתמיד הם היו מסוגרים)‬
‫•ולבנים – שתמיד האם החליטה עבורם‬
‫שיא הסיפור ‪ -‬הבריחה אל הפרדס‬
‫מפנה – האשפוז‬
‫סיבוך – התפרצות המחלה‬

‫שיא‬
‫מעשה יוצא דופן‬
‫בריחה אל הפרדס‬

‫סיבוך‬
‫התפרצות‬
‫המחלה‬

‫אקספוזיציה‬
‫חיי השגרה של‬
‫האם ושלושת‬
‫ילדיה‬

‫מפנה‬
‫האשפוז‬

‫סיום‬
‫ההתמודדות של‬
‫הילדים עם המחלה‬

‫המוטיבים ותפקידיהם ביצירה‬
‫ביצירה כמה מוטיבים‪:‬‬
‫‪‬מוטיב העיניים‬
‫‪‬מוטיב המחלה‬
‫‪‬מוטיב הסמכות‬

‫‪‬מוטיב הפחד‬

‫תפקידו של מוטיב העיניים‪:‬‬
‫•לתאר את הסיפור מנקודת מבטו של חיזו‪.‬‬
‫•לתאר את עצמו כבעל תכונות מיוחדות כיאה למלך או‬
‫לאמן‪.‬‬
‫•לתאר את ביתו כמקום אהוב בונה ומרגיע‬
‫•לתאר את הסתכלותו על שמעון מזווית הראייה של אח‬
‫בוגר‪ ,‬הדואג לבריאותו של אחיו עוד לפני המחלה‪ ,‬וכמי‬
‫שמקבל אחריות על גידול אחיו אחרי פרוץ המחלה‪.‬‬

‫מוטיב הסמכות‬
‫בסיפור שלושה בעלי סמכות‪:‬‬
‫‪‬האם‪ -‬בעלת סמכות בכל הקשור לגידול ילדיה ולעבודתה‬
‫בקופת חולים‪.‬‬
‫‪‬המפקחת‪-‬מפניה פוחדים האם והילדים‪ .‬לפני הגעתה‬
‫מתגייסת המשפחה לניקיון יסודי ללא רבב‪ ,‬כדי שהיא לא‬
‫תחשוב מחשבות רעות על האם‪.‬‬
‫‪‬האחים בחלוקים הלבנים‪-‬באים לטפל באם לאחר בריחתה‬
‫לפרדס‪ ,‬מפרשים את התנהגותה כניסיון להתאבדות‪,‬‬
‫ומאשפזים אותה כעבור שבועיים‪ .‬חיזו אינו שותף לפרשנות‬
‫שלהם‪ ,‬אך נאלץ להיכנע‪.‬‬
‫הסמכות ניתנת לאנשים שונים בסיטואציות שונות במשך‬
‫הסיפור‪ ,‬אך המסקנה זהה בכל המצבים‪ .‬אין ואי אפשר‬
‫לצאת נגד הסמכות‪ .‬היא קובעת את ההתנהלות האנושית‬
‫והאדם הבודד אינו יכול לה‪.‬‬

‫נושאים המרכזיים בסיפור ומשמעותם‬
‫מחאה על מציאות חברתית קשה –‬
‫עימות בין שגרה אפורה למציאות אחרת אליה היו רוצים האם ובניה להגיע‬
‫•הסיפור מתרחש בעיירת פיתוח ללא ציון שמה‪,‬לכן היא סמל לישובים נחשלים‬
‫באשר הם‪.‬‬
‫•בני המשפחה שייכים לעדות המזרח (מרוקאים)‪ ,‬ומייצגים את המגזר החלש‬
‫הסובל מעוני ומקיפוח ממסדי‪.‬‬
‫•עוסקים רק בהשגת צרכים הבסיסיים‪ ,‬אין התייחסות לשאיפות‬
‫אינטלקטואליות או רוחניות כלשהן‪.‬‬
‫•רק שמעון מסתכל לצדדים ורואה שאפשר גם לחיות אחרת‪ .‬הוא שואף‬
‫למציאות אחרת ואומר את זה בכאב‪.‬‬
‫•חיזו חושב שהבעת מחאה ותסכול היא בגדר מעשה מביש‬
‫• הערגה למציאות אחרת מתבטאת בסצנת היציאה לחתונה‪ .‬השניים נוסעים‬
‫במונית ולזמן קצר הם מתנתקים מהוויית המחסור‪ ,‬לטובת רגעים של קסם‬
‫נוכח המקום שאינם מכירים‪ .‬בשובם הביתה‪ ,‬שבה לשלוט המציאות האפורה‪:‬‬


Slide 10

‫חיז'ו –‬

‫בטטה‪-‬‬

‫האם מכונה בפי כולם‪-‬‬
‫חיז'ו בטטה‬
‫מבטא את ההרמוניה‬
‫המשפחתית‪.‬‬
‫הילדים שומעים בקול‬
‫אמם‪ ,‬למרות התנהגותה‬
‫המוזרה‪.‬‬

‫תקציר הסיפור‬
‫הסיפור מתאר אם חד הורית‪ ,‬המגדלת את שני בניה המתבגרים‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬אדוארד בן ‪ 16‬ובטטה‪ ,‬שמעון כבן ‪.13‬‬

‫האם עובדת בתור מנקה בקופת חולים‪ ,‬משש וחצי בבוקר ועד שלוש‬
‫אחר הצהריים כדי לפרנס את ילדיה‪ .‬היא מצטיירת כעובדת רצינית‬
‫ומסורה‪ .‬מגייסת את הילדים לעזרתה לפני בוא המפקחת‪ ,‬כדי שהכול‬
‫יהיה נקי ומבריק והביקורת תעבור בשלום‪.‬‬
‫האם והבנים הם בלתי נפרדים‪ .‬הולכים מחובקים ברחוב ונראים‬
‫כמקשה אחת‪.‬‬
‫"והייתי מחבק את אמא שלנו מהצד השני‪ ...‬כמעט עד הבית‬
‫הלכנו ככה‪ ,‬שלושה שלא מסתכלים לצדדים ולא חושבים אם‬
‫מסתכלים עליהם"(‪" .)39‬‬

‫"אבל" אומר המספר מיד בהמשך‪" :‬אני חושב שאני ושמעון תמיד‬
‫הסתכלנו על אלה שרואים אותנו" ‪.‬‬
‫הנערים אינם מסתגרים מפני הסביבה כפי שעושה האם‪ ,‬בעיקר שמעון‬
‫שהיה רוצה לחיות חיים יותר משוחררים ומהנים‪.‬‬
‫האם היא הסמכות הקובעת בכל הקשור‬
‫בחינוכם‪( ,‬מחנכת את הילדים לציית למורים בבית הספר ולדבר‬
‫רק כשהם נשאלים)‬
‫בסדרי הבית הקבועים‬
‫ובמזונות שהיא מועידה לכל אחד לפי צרכיו ואופיו‪.‬‬
‫האם מטביעה את חותמה בכל הקשור לחיי הבנים‪ :‬השמות‬
‫והכינויים שהיא נותנת להם הם בעלי משמעות להמשך‬
‫התפתחותם‪ ,‬היא מאפיינת כל אחד מהם לפי ראות עיניה והבנתה‪,‬‬
‫ומתאימה להם ירקות שיעזרו להתפתחותם‪.‬‬

‫ההרמוניה המשפחתית קורסת בבת אחת‪ ,‬כשהאם עוזבת את עבודתה‬
‫ומתמוטטת‪.‬‬
‫את בריחתה אל הפרדס מפרשים הרופאים כניסיון התאבדות‪ ,‬ומחליטים‬
‫לאשפז אותה‪.‬‬
‫חיזו ובטטה נותרים לבד‪.‬‬
‫חיזו מקבל אחריות על אחיו הצעיר ועל ניהול הבית ברוח שהשרתה אימו‪.‬‬
‫הסיום מעומעם ומשאיר את הקורא עם סימני שאלה רבים‪,‬לא רק‬
‫באשר לעתיד המשפחה‪ ,‬אלא גם באשר לעברה‪ ,‬בניסיון להבין את‬
‫סיבת ההתמוטטות של האם‪ ,‬שהצטיירה כדמות חזקה‪ ,‬סמכותית‬
‫ויציבה‬

‫סיכום דמויות בכתב‬

‫חיזו‬

‫בטטה‬

‫• שמו אדוארד‪.‬‬
‫• גילו – ‪.16‬‬
‫• כשנולד קרנו עיניו‪.‬‬
‫• בברית המילה לא הניד עפעף‪.‬‬
‫• אימו החליטה שכוחו בעיניו‪.‬‬
‫• יש לו ראייה שלעולם אינה שוכחת‬
‫שום דבר‪.‬‬
‫• זוכר תמונות מן החיים שלו‪ ,‬של‬
‫אחיו ושל אמו‪.‬‬
‫רוצה לשמור על המסגרת הקיימת‪.‬‬
‫רוצה להרחיק את אחיו ממחשבות על‬
‫שינוי‬

‫• שמו שמעון‪.‬‬
‫• בן ‪ 13‬וחודשיים‪.‬‬
‫• נולד בריא וגדול‪.‬‬

‫הוא אוהב את הבית יותר מכל דבר‪.‬‬

‫• אוהב לעשות ספורט של ריצה‬
‫וקפיצה למרחק‪.‬‬
‫• הוא בכלל אינו בטטה‬
‫מחפש שינויים ורוצה לשבור את‬
‫המסגרת המוכרת לו בבית‪.‬‬
‫"עוף עם גבינה זה טעים אידיוט"‪.‬‬
‫"שבת על הים זה הכי טוב"‪.‬‬
‫"עד מתי נהיה ככה"‪.‬‬
‫אוהב להיות בחוץ ולשחק עם חברים‬

‫מבנה היצירה‬
‫האקספוזיציה‬
‫האקספוזיציה ארוכה ‪ -‬כשני שליש מאורך הסיפור‪.‬‬
‫דמויות‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬בטטה‪ ,‬והאם‬
‫מקום‪:‬‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬בית יחסית עני‪.‬‬
‫מצב‪:‬‬
‫הסתגרות בתוך הבית‪.‬‬
‫כל המשפחה שותפה לניקיון בקופת החולים כדי לשמור על מקום העבודה של‬
‫האם‪( ,‬מקור פרנסה היחיד)‬
‫בעיה‪ :‬נרמזת – בעיה עם האם‪.‬‬

‫העלילה‬
‫העלילה מתחילה עם מחלתה של האם‪.‬‬
‫המחלה גורמת למהפך בכמה‬

‫מישורים‪:‬‬

‫משתנים ִסדרי הבית‪ -‬הילדים נותרים לבד ללא השגחת מבוגר‬
‫יחס הקורא‪ -‬הקורא מזדהה עם האם ומרחם עליה לעומת יחסו הלועג קודם‪.‬‬

‫דמותה של האם באקספוזיציה מוצגת כגרוטסקית ונלעגת‪ .‬העיסוק‬
‫שלה‪ ,‬צורת התנהגותה כלפי הסביבה‪ ,‬יחס הסביבה כלפיה‪,‬‬
‫הסגירות שלה והחינוך החונק שהיא מקנה לילדיה כדי לגונן עליהם‪,‬‬
‫וכן גם התנהגותה המוזרה בתוך ביתה‪ ,‬גורמים לקורא להרגיש‬
‫כלפיה דחייה והיעדר אמפתיה‪ .‬המחלה משנה את נקודת המבט‬
‫של הקורא והופכת אותה לקרובה‪ ,‬לאנושית ולמעוררת חמלה‪.‬‬

‫סיום הסיפור‬
‫הילדים נותרים לבדם‬
‫הסיום לא ברור‪ -‬כמו השאלות‪-‬‬
‫• מה קרה לאמא?‬
‫•האם היא תחלים?‬
‫•האם היא באמת צריכה אשפוז?‬

‫היפוך תפקידים‪-‬‬
‫•הסמכות עוברת מהאם לאנשים מבחוץ‬
‫(אחרי שתמיד הם היו מסוגרים)‬
‫•ולבנים – שתמיד האם החליטה עבורם‬
‫שיא הסיפור ‪ -‬הבריחה אל הפרדס‬
‫מפנה – האשפוז‬
‫סיבוך – התפרצות המחלה‬

‫שיא‬
‫מעשה יוצא דופן‬
‫בריחה אל הפרדס‬

‫סיבוך‬
‫התפרצות‬
‫המחלה‬

‫אקספוזיציה‬
‫חיי השגרה של‬
‫האם ושלושת‬
‫ילדיה‬

‫מפנה‬
‫האשפוז‬

‫סיום‬
‫ההתמודדות של‬
‫הילדים עם המחלה‬

‫המוטיבים ותפקידיהם ביצירה‬
‫ביצירה כמה מוטיבים‪:‬‬
‫‪‬מוטיב העיניים‬
‫‪‬מוטיב המחלה‬
‫‪‬מוטיב הסמכות‬

‫‪‬מוטיב הפחד‬

‫תפקידו של מוטיב העיניים‪:‬‬
‫•לתאר את הסיפור מנקודת מבטו של חיזו‪.‬‬
‫•לתאר את עצמו כבעל תכונות מיוחדות כיאה למלך או‬
‫לאמן‪.‬‬
‫•לתאר את ביתו כמקום אהוב בונה ומרגיע‬
‫•לתאר את הסתכלותו על שמעון מזווית הראייה של אח‬
‫בוגר‪ ,‬הדואג לבריאותו של אחיו עוד לפני המחלה‪ ,‬וכמי‬
‫שמקבל אחריות על גידול אחיו אחרי פרוץ המחלה‪.‬‬

‫מוטיב הסמכות‬
‫בסיפור שלושה בעלי סמכות‪:‬‬
‫‪‬האם‪ -‬בעלת סמכות בכל הקשור לגידול ילדיה ולעבודתה‬
‫בקופת חולים‪.‬‬
‫‪‬המפקחת‪-‬מפניה פוחדים האם והילדים‪ .‬לפני הגעתה‬
‫מתגייסת המשפחה לניקיון יסודי ללא רבב‪ ,‬כדי שהיא לא‬
‫תחשוב מחשבות רעות על האם‪.‬‬
‫‪‬האחים בחלוקים הלבנים‪-‬באים לטפל באם לאחר בריחתה‬
‫לפרדס‪ ,‬מפרשים את התנהגותה כניסיון להתאבדות‪,‬‬
‫ומאשפזים אותה כעבור שבועיים‪ .‬חיזו אינו שותף לפרשנות‬
‫שלהם‪ ,‬אך נאלץ להיכנע‪.‬‬
‫הסמכות ניתנת לאנשים שונים בסיטואציות שונות במשך‬
‫הסיפור‪ ,‬אך המסקנה זהה בכל המצבים‪ .‬אין ואי אפשר‬
‫לצאת נגד הסמכות‪ .‬היא קובעת את ההתנהלות האנושית‬
‫והאדם הבודד אינו יכול לה‪.‬‬

‫נושאים המרכזיים בסיפור ומשמעותם‬
‫מחאה על מציאות חברתית קשה –‬
‫עימות בין שגרה אפורה למציאות אחרת אליה היו רוצים האם ובניה להגיע‬
‫•הסיפור מתרחש בעיירת פיתוח ללא ציון שמה‪,‬לכן היא סמל לישובים נחשלים‬
‫באשר הם‪.‬‬
‫•בני המשפחה שייכים לעדות המזרח (מרוקאים)‪ ,‬ומייצגים את המגזר החלש‬
‫הסובל מעוני ומקיפוח ממסדי‪.‬‬
‫•עוסקים רק בהשגת צרכים הבסיסיים‪ ,‬אין התייחסות לשאיפות‬
‫אינטלקטואליות או רוחניות כלשהן‪.‬‬
‫•רק שמעון מסתכל לצדדים ורואה שאפשר גם לחיות אחרת‪ .‬הוא שואף‬
‫למציאות אחרת ואומר את זה בכאב‪.‬‬
‫•חיזו חושב שהבעת מחאה ותסכול היא בגדר מעשה מביש‬
‫• הערגה למציאות אחרת מתבטאת בסצנת היציאה לחתונה‪ .‬השניים נוסעים‬
‫במונית ולזמן קצר הם מתנתקים מהוויית המחסור‪ ,‬לטובת רגעים של קסם‬
‫נוכח המקום שאינם מכירים‪ .‬בשובם הביתה‪ ,‬שבה לשלוט המציאות האפורה‪:‬‬


Slide 11

‫חיז'ו –‬

‫בטטה‪-‬‬

‫האם מכונה בפי כולם‪-‬‬
‫חיז'ו בטטה‬
‫מבטא את ההרמוניה‬
‫המשפחתית‪.‬‬
‫הילדים שומעים בקול‬
‫אמם‪ ,‬למרות התנהגותה‬
‫המוזרה‪.‬‬

‫תקציר הסיפור‬
‫הסיפור מתאר אם חד הורית‪ ,‬המגדלת את שני בניה המתבגרים‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬אדוארד בן ‪ 16‬ובטטה‪ ,‬שמעון כבן ‪.13‬‬

‫האם עובדת בתור מנקה בקופת חולים‪ ,‬משש וחצי בבוקר ועד שלוש‬
‫אחר הצהריים כדי לפרנס את ילדיה‪ .‬היא מצטיירת כעובדת רצינית‬
‫ומסורה‪ .‬מגייסת את הילדים לעזרתה לפני בוא המפקחת‪ ,‬כדי שהכול‬
‫יהיה נקי ומבריק והביקורת תעבור בשלום‪.‬‬
‫האם והבנים הם בלתי נפרדים‪ .‬הולכים מחובקים ברחוב ונראים‬
‫כמקשה אחת‪.‬‬
‫"והייתי מחבק את אמא שלנו מהצד השני‪ ...‬כמעט עד הבית‬
‫הלכנו ככה‪ ,‬שלושה שלא מסתכלים לצדדים ולא חושבים אם‬
‫מסתכלים עליהם"(‪" .)39‬‬

‫"אבל" אומר המספר מיד בהמשך‪" :‬אני חושב שאני ושמעון תמיד‬
‫הסתכלנו על אלה שרואים אותנו" ‪.‬‬
‫הנערים אינם מסתגרים מפני הסביבה כפי שעושה האם‪ ,‬בעיקר שמעון‬
‫שהיה רוצה לחיות חיים יותר משוחררים ומהנים‪.‬‬
‫האם היא הסמכות הקובעת בכל הקשור‬
‫בחינוכם‪( ,‬מחנכת את הילדים לציית למורים בבית הספר ולדבר‬
‫רק כשהם נשאלים)‬
‫בסדרי הבית הקבועים‬
‫ובמזונות שהיא מועידה לכל אחד לפי צרכיו ואופיו‪.‬‬
‫האם מטביעה את חותמה בכל הקשור לחיי הבנים‪ :‬השמות‬
‫והכינויים שהיא נותנת להם הם בעלי משמעות להמשך‬
‫התפתחותם‪ ,‬היא מאפיינת כל אחד מהם לפי ראות עיניה והבנתה‪,‬‬
‫ומתאימה להם ירקות שיעזרו להתפתחותם‪.‬‬

‫ההרמוניה המשפחתית קורסת בבת אחת‪ ,‬כשהאם עוזבת את עבודתה‬
‫ומתמוטטת‪.‬‬
‫את בריחתה אל הפרדס מפרשים הרופאים כניסיון התאבדות‪ ,‬ומחליטים‬
‫לאשפז אותה‪.‬‬
‫חיזו ובטטה נותרים לבד‪.‬‬
‫חיזו מקבל אחריות על אחיו הצעיר ועל ניהול הבית ברוח שהשרתה אימו‪.‬‬
‫הסיום מעומעם ומשאיר את הקורא עם סימני שאלה רבים‪,‬לא רק‬
‫באשר לעתיד המשפחה‪ ,‬אלא גם באשר לעברה‪ ,‬בניסיון להבין את‬
‫סיבת ההתמוטטות של האם‪ ,‬שהצטיירה כדמות חזקה‪ ,‬סמכותית‬
‫ויציבה‬

‫סיכום דמויות בכתב‬

‫חיזו‬

‫בטטה‬

‫• שמו אדוארד‪.‬‬
‫• גילו – ‪.16‬‬
‫• כשנולד קרנו עיניו‪.‬‬
‫• בברית המילה לא הניד עפעף‪.‬‬
‫• אימו החליטה שכוחו בעיניו‪.‬‬
‫• יש לו ראייה שלעולם אינה שוכחת‬
‫שום דבר‪.‬‬
‫• זוכר תמונות מן החיים שלו‪ ,‬של‬
‫אחיו ושל אמו‪.‬‬
‫רוצה לשמור על המסגרת הקיימת‪.‬‬
‫רוצה להרחיק את אחיו ממחשבות על‬
‫שינוי‬

‫• שמו שמעון‪.‬‬
‫• בן ‪ 13‬וחודשיים‪.‬‬
‫• נולד בריא וגדול‪.‬‬

‫הוא אוהב את הבית יותר מכל דבר‪.‬‬

‫• אוהב לעשות ספורט של ריצה‬
‫וקפיצה למרחק‪.‬‬
‫• הוא בכלל אינו בטטה‬
‫מחפש שינויים ורוצה לשבור את‬
‫המסגרת המוכרת לו בבית‪.‬‬
‫"עוף עם גבינה זה טעים אידיוט"‪.‬‬
‫"שבת על הים זה הכי טוב"‪.‬‬
‫"עד מתי נהיה ככה"‪.‬‬
‫אוהב להיות בחוץ ולשחק עם חברים‬

‫מבנה היצירה‬
‫האקספוזיציה‬
‫האקספוזיציה ארוכה ‪ -‬כשני שליש מאורך הסיפור‪.‬‬
‫דמויות‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬בטטה‪ ,‬והאם‬
‫מקום‪:‬‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬בית יחסית עני‪.‬‬
‫מצב‪:‬‬
‫הסתגרות בתוך הבית‪.‬‬
‫כל המשפחה שותפה לניקיון בקופת החולים כדי לשמור על מקום העבודה של‬
‫האם‪( ,‬מקור פרנסה היחיד)‬
‫בעיה‪ :‬נרמזת – בעיה עם האם‪.‬‬

‫העלילה‬
‫העלילה מתחילה עם מחלתה של האם‪.‬‬
‫המחלה גורמת למהפך בכמה‬

‫מישורים‪:‬‬

‫משתנים ִסדרי הבית‪ -‬הילדים נותרים לבד ללא השגחת מבוגר‬
‫יחס הקורא‪ -‬הקורא מזדהה עם האם ומרחם עליה לעומת יחסו הלועג קודם‪.‬‬

‫דמותה של האם באקספוזיציה מוצגת כגרוטסקית ונלעגת‪ .‬העיסוק‬
‫שלה‪ ,‬צורת התנהגותה כלפי הסביבה‪ ,‬יחס הסביבה כלפיה‪,‬‬
‫הסגירות שלה והחינוך החונק שהיא מקנה לילדיה כדי לגונן עליהם‪,‬‬
‫וכן גם התנהגותה המוזרה בתוך ביתה‪ ,‬גורמים לקורא להרגיש‬
‫כלפיה דחייה והיעדר אמפתיה‪ .‬המחלה משנה את נקודת המבט‬
‫של הקורא והופכת אותה לקרובה‪ ,‬לאנושית ולמעוררת חמלה‪.‬‬

‫סיום הסיפור‬
‫הילדים נותרים לבדם‬
‫הסיום לא ברור‪ -‬כמו השאלות‪-‬‬
‫• מה קרה לאמא?‬
‫•האם היא תחלים?‬
‫•האם היא באמת צריכה אשפוז?‬

‫היפוך תפקידים‪-‬‬
‫•הסמכות עוברת מהאם לאנשים מבחוץ‬
‫(אחרי שתמיד הם היו מסוגרים)‬
‫•ולבנים – שתמיד האם החליטה עבורם‬
‫שיא הסיפור ‪ -‬הבריחה אל הפרדס‬
‫מפנה – האשפוז‬
‫סיבוך – התפרצות המחלה‬

‫שיא‬
‫מעשה יוצא דופן‬
‫בריחה אל הפרדס‬

‫סיבוך‬
‫התפרצות‬
‫המחלה‬

‫אקספוזיציה‬
‫חיי השגרה של‬
‫האם ושלושת‬
‫ילדיה‬

‫מפנה‬
‫האשפוז‬

‫סיום‬
‫ההתמודדות של‬
‫הילדים עם המחלה‬

‫המוטיבים ותפקידיהם ביצירה‬
‫ביצירה כמה מוטיבים‪:‬‬
‫‪‬מוטיב העיניים‬
‫‪‬מוטיב המחלה‬
‫‪‬מוטיב הסמכות‬

‫‪‬מוטיב הפחד‬

‫תפקידו של מוטיב העיניים‪:‬‬
‫•לתאר את הסיפור מנקודת מבטו של חיזו‪.‬‬
‫•לתאר את עצמו כבעל תכונות מיוחדות כיאה למלך או‬
‫לאמן‪.‬‬
‫•לתאר את ביתו כמקום אהוב בונה ומרגיע‬
‫•לתאר את הסתכלותו על שמעון מזווית הראייה של אח‬
‫בוגר‪ ,‬הדואג לבריאותו של אחיו עוד לפני המחלה‪ ,‬וכמי‬
‫שמקבל אחריות על גידול אחיו אחרי פרוץ המחלה‪.‬‬

‫מוטיב הסמכות‬
‫בסיפור שלושה בעלי סמכות‪:‬‬
‫‪‬האם‪ -‬בעלת סמכות בכל הקשור לגידול ילדיה ולעבודתה‬
‫בקופת חולים‪.‬‬
‫‪‬המפקחת‪-‬מפניה פוחדים האם והילדים‪ .‬לפני הגעתה‬
‫מתגייסת המשפחה לניקיון יסודי ללא רבב‪ ,‬כדי שהיא לא‬
‫תחשוב מחשבות רעות על האם‪.‬‬
‫‪‬האחים בחלוקים הלבנים‪-‬באים לטפל באם לאחר בריחתה‬
‫לפרדס‪ ,‬מפרשים את התנהגותה כניסיון להתאבדות‪,‬‬
‫ומאשפזים אותה כעבור שבועיים‪ .‬חיזו אינו שותף לפרשנות‬
‫שלהם‪ ,‬אך נאלץ להיכנע‪.‬‬
‫הסמכות ניתנת לאנשים שונים בסיטואציות שונות במשך‬
‫הסיפור‪ ,‬אך המסקנה זהה בכל המצבים‪ .‬אין ואי אפשר‬
‫לצאת נגד הסמכות‪ .‬היא קובעת את ההתנהלות האנושית‬
‫והאדם הבודד אינו יכול לה‪.‬‬

‫נושאים המרכזיים בסיפור ומשמעותם‬
‫מחאה על מציאות חברתית קשה –‬
‫עימות בין שגרה אפורה למציאות אחרת אליה היו רוצים האם ובניה להגיע‬
‫•הסיפור מתרחש בעיירת פיתוח ללא ציון שמה‪,‬לכן היא סמל לישובים נחשלים‬
‫באשר הם‪.‬‬
‫•בני המשפחה שייכים לעדות המזרח (מרוקאים)‪ ,‬ומייצגים את המגזר החלש‬
‫הסובל מעוני ומקיפוח ממסדי‪.‬‬
‫•עוסקים רק בהשגת צרכים הבסיסיים‪ ,‬אין התייחסות לשאיפות‬
‫אינטלקטואליות או רוחניות כלשהן‪.‬‬
‫•רק שמעון מסתכל לצדדים ורואה שאפשר גם לחיות אחרת‪ .‬הוא שואף‬
‫למציאות אחרת ואומר את זה בכאב‪.‬‬
‫•חיזו חושב שהבעת מחאה ותסכול היא בגדר מעשה מביש‬
‫• הערגה למציאות אחרת מתבטאת בסצנת היציאה לחתונה‪ .‬השניים נוסעים‬
‫במונית ולזמן קצר הם מתנתקים מהוויית המחסור‪ ,‬לטובת רגעים של קסם‬
‫נוכח המקום שאינם מכירים‪ .‬בשובם הביתה‪ ,‬שבה לשלוט המציאות האפורה‪:‬‬


Slide 12

‫חיז'ו –‬

‫בטטה‪-‬‬

‫האם מכונה בפי כולם‪-‬‬
‫חיז'ו בטטה‬
‫מבטא את ההרמוניה‬
‫המשפחתית‪.‬‬
‫הילדים שומעים בקול‬
‫אמם‪ ,‬למרות התנהגותה‬
‫המוזרה‪.‬‬

‫תקציר הסיפור‬
‫הסיפור מתאר אם חד הורית‪ ,‬המגדלת את שני בניה המתבגרים‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬אדוארד בן ‪ 16‬ובטטה‪ ,‬שמעון כבן ‪.13‬‬

‫האם עובדת בתור מנקה בקופת חולים‪ ,‬משש וחצי בבוקר ועד שלוש‬
‫אחר הצהריים כדי לפרנס את ילדיה‪ .‬היא מצטיירת כעובדת רצינית‬
‫ומסורה‪ .‬מגייסת את הילדים לעזרתה לפני בוא המפקחת‪ ,‬כדי שהכול‬
‫יהיה נקי ומבריק והביקורת תעבור בשלום‪.‬‬
‫האם והבנים הם בלתי נפרדים‪ .‬הולכים מחובקים ברחוב ונראים‬
‫כמקשה אחת‪.‬‬
‫"והייתי מחבק את אמא שלנו מהצד השני‪ ...‬כמעט עד הבית‬
‫הלכנו ככה‪ ,‬שלושה שלא מסתכלים לצדדים ולא חושבים אם‬
‫מסתכלים עליהם"(‪" .)39‬‬

‫"אבל" אומר המספר מיד בהמשך‪" :‬אני חושב שאני ושמעון תמיד‬
‫הסתכלנו על אלה שרואים אותנו" ‪.‬‬
‫הנערים אינם מסתגרים מפני הסביבה כפי שעושה האם‪ ,‬בעיקר שמעון‬
‫שהיה רוצה לחיות חיים יותר משוחררים ומהנים‪.‬‬
‫האם היא הסמכות הקובעת בכל הקשור‬
‫בחינוכם‪( ,‬מחנכת את הילדים לציית למורים בבית הספר ולדבר‬
‫רק כשהם נשאלים)‬
‫בסדרי הבית הקבועים‬
‫ובמזונות שהיא מועידה לכל אחד לפי צרכיו ואופיו‪.‬‬
‫האם מטביעה את חותמה בכל הקשור לחיי הבנים‪ :‬השמות‬
‫והכינויים שהיא נותנת להם הם בעלי משמעות להמשך‬
‫התפתחותם‪ ,‬היא מאפיינת כל אחד מהם לפי ראות עיניה והבנתה‪,‬‬
‫ומתאימה להם ירקות שיעזרו להתפתחותם‪.‬‬

‫ההרמוניה המשפחתית קורסת בבת אחת‪ ,‬כשהאם עוזבת את עבודתה‬
‫ומתמוטטת‪.‬‬
‫את בריחתה אל הפרדס מפרשים הרופאים כניסיון התאבדות‪ ,‬ומחליטים‬
‫לאשפז אותה‪.‬‬
‫חיזו ובטטה נותרים לבד‪.‬‬
‫חיזו מקבל אחריות על אחיו הצעיר ועל ניהול הבית ברוח שהשרתה אימו‪.‬‬
‫הסיום מעומעם ומשאיר את הקורא עם סימני שאלה רבים‪,‬לא רק‬
‫באשר לעתיד המשפחה‪ ,‬אלא גם באשר לעברה‪ ,‬בניסיון להבין את‬
‫סיבת ההתמוטטות של האם‪ ,‬שהצטיירה כדמות חזקה‪ ,‬סמכותית‬
‫ויציבה‬

‫סיכום דמויות בכתב‬

‫חיזו‬

‫בטטה‬

‫• שמו אדוארד‪.‬‬
‫• גילו – ‪.16‬‬
‫• כשנולד קרנו עיניו‪.‬‬
‫• בברית המילה לא הניד עפעף‪.‬‬
‫• אימו החליטה שכוחו בעיניו‪.‬‬
‫• יש לו ראייה שלעולם אינה שוכחת‬
‫שום דבר‪.‬‬
‫• זוכר תמונות מן החיים שלו‪ ,‬של‬
‫אחיו ושל אמו‪.‬‬
‫רוצה לשמור על המסגרת הקיימת‪.‬‬
‫רוצה להרחיק את אחיו ממחשבות על‬
‫שינוי‬

‫• שמו שמעון‪.‬‬
‫• בן ‪ 13‬וחודשיים‪.‬‬
‫• נולד בריא וגדול‪.‬‬

‫הוא אוהב את הבית יותר מכל דבר‪.‬‬

‫• אוהב לעשות ספורט של ריצה‬
‫וקפיצה למרחק‪.‬‬
‫• הוא בכלל אינו בטטה‬
‫מחפש שינויים ורוצה לשבור את‬
‫המסגרת המוכרת לו בבית‪.‬‬
‫"עוף עם גבינה זה טעים אידיוט"‪.‬‬
‫"שבת על הים זה הכי טוב"‪.‬‬
‫"עד מתי נהיה ככה"‪.‬‬
‫אוהב להיות בחוץ ולשחק עם חברים‬

‫מבנה היצירה‬
‫האקספוזיציה‬
‫האקספוזיציה ארוכה ‪ -‬כשני שליש מאורך הסיפור‪.‬‬
‫דמויות‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬בטטה‪ ,‬והאם‬
‫מקום‪:‬‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬בית יחסית עני‪.‬‬
‫מצב‪:‬‬
‫הסתגרות בתוך הבית‪.‬‬
‫כל המשפחה שותפה לניקיון בקופת החולים כדי לשמור על מקום העבודה של‬
‫האם‪( ,‬מקור פרנסה היחיד)‬
‫בעיה‪ :‬נרמזת – בעיה עם האם‪.‬‬

‫העלילה‬
‫העלילה מתחילה עם מחלתה של האם‪.‬‬
‫המחלה גורמת למהפך בכמה‬

‫מישורים‪:‬‬

‫משתנים ִסדרי הבית‪ -‬הילדים נותרים לבד ללא השגחת מבוגר‬
‫יחס הקורא‪ -‬הקורא מזדהה עם האם ומרחם עליה לעומת יחסו הלועג קודם‪.‬‬

‫דמותה של האם באקספוזיציה מוצגת כגרוטסקית ונלעגת‪ .‬העיסוק‬
‫שלה‪ ,‬צורת התנהגותה כלפי הסביבה‪ ,‬יחס הסביבה כלפיה‪,‬‬
‫הסגירות שלה והחינוך החונק שהיא מקנה לילדיה כדי לגונן עליהם‪,‬‬
‫וכן גם התנהגותה המוזרה בתוך ביתה‪ ,‬גורמים לקורא להרגיש‬
‫כלפיה דחייה והיעדר אמפתיה‪ .‬המחלה משנה את נקודת המבט‬
‫של הקורא והופכת אותה לקרובה‪ ,‬לאנושית ולמעוררת חמלה‪.‬‬

‫סיום הסיפור‬
‫הילדים נותרים לבדם‬
‫הסיום לא ברור‪ -‬כמו השאלות‪-‬‬
‫• מה קרה לאמא?‬
‫•האם היא תחלים?‬
‫•האם היא באמת צריכה אשפוז?‬

‫היפוך תפקידים‪-‬‬
‫•הסמכות עוברת מהאם לאנשים מבחוץ‬
‫(אחרי שתמיד הם היו מסוגרים)‬
‫•ולבנים – שתמיד האם החליטה עבורם‬
‫שיא הסיפור ‪ -‬הבריחה אל הפרדס‬
‫מפנה – האשפוז‬
‫סיבוך – התפרצות המחלה‬

‫שיא‬
‫מעשה יוצא דופן‬
‫בריחה אל הפרדס‬

‫סיבוך‬
‫התפרצות‬
‫המחלה‬

‫אקספוזיציה‬
‫חיי השגרה של‬
‫האם ושלושת‬
‫ילדיה‬

‫מפנה‬
‫האשפוז‬

‫סיום‬
‫ההתמודדות של‬
‫הילדים עם המחלה‬

‫המוטיבים ותפקידיהם ביצירה‬
‫ביצירה כמה מוטיבים‪:‬‬
‫‪‬מוטיב העיניים‬
‫‪‬מוטיב המחלה‬
‫‪‬מוטיב הסמכות‬

‫‪‬מוטיב הפחד‬

‫תפקידו של מוטיב העיניים‪:‬‬
‫•לתאר את הסיפור מנקודת מבטו של חיזו‪.‬‬
‫•לתאר את עצמו כבעל תכונות מיוחדות כיאה למלך או‬
‫לאמן‪.‬‬
‫•לתאר את ביתו כמקום אהוב בונה ומרגיע‬
‫•לתאר את הסתכלותו על שמעון מזווית הראייה של אח‬
‫בוגר‪ ,‬הדואג לבריאותו של אחיו עוד לפני המחלה‪ ,‬וכמי‬
‫שמקבל אחריות על גידול אחיו אחרי פרוץ המחלה‪.‬‬

‫מוטיב הסמכות‬
‫בסיפור שלושה בעלי סמכות‪:‬‬
‫‪‬האם‪ -‬בעלת סמכות בכל הקשור לגידול ילדיה ולעבודתה‬
‫בקופת חולים‪.‬‬
‫‪‬המפקחת‪-‬מפניה פוחדים האם והילדים‪ .‬לפני הגעתה‬
‫מתגייסת המשפחה לניקיון יסודי ללא רבב‪ ,‬כדי שהיא לא‬
‫תחשוב מחשבות רעות על האם‪.‬‬
‫‪‬האחים בחלוקים הלבנים‪-‬באים לטפל באם לאחר בריחתה‬
‫לפרדס‪ ,‬מפרשים את התנהגותה כניסיון להתאבדות‪,‬‬
‫ומאשפזים אותה כעבור שבועיים‪ .‬חיזו אינו שותף לפרשנות‬
‫שלהם‪ ,‬אך נאלץ להיכנע‪.‬‬
‫הסמכות ניתנת לאנשים שונים בסיטואציות שונות במשך‬
‫הסיפור‪ ,‬אך המסקנה זהה בכל המצבים‪ .‬אין ואי אפשר‬
‫לצאת נגד הסמכות‪ .‬היא קובעת את ההתנהלות האנושית‬
‫והאדם הבודד אינו יכול לה‪.‬‬

‫נושאים המרכזיים בסיפור ומשמעותם‬
‫מחאה על מציאות חברתית קשה –‬
‫עימות בין שגרה אפורה למציאות אחרת אליה היו רוצים האם ובניה להגיע‬
‫•הסיפור מתרחש בעיירת פיתוח ללא ציון שמה‪,‬לכן היא סמל לישובים נחשלים‬
‫באשר הם‪.‬‬
‫•בני המשפחה שייכים לעדות המזרח (מרוקאים)‪ ,‬ומייצגים את המגזר החלש‬
‫הסובל מעוני ומקיפוח ממסדי‪.‬‬
‫•עוסקים רק בהשגת צרכים הבסיסיים‪ ,‬אין התייחסות לשאיפות‬
‫אינטלקטואליות או רוחניות כלשהן‪.‬‬
‫•רק שמעון מסתכל לצדדים ורואה שאפשר גם לחיות אחרת‪ .‬הוא שואף‬
‫למציאות אחרת ואומר את זה בכאב‪.‬‬
‫•חיזו חושב שהבעת מחאה ותסכול היא בגדר מעשה מביש‬
‫• הערגה למציאות אחרת מתבטאת בסצנת היציאה לחתונה‪ .‬השניים נוסעים‬
‫במונית ולזמן קצר הם מתנתקים מהוויית המחסור‪ ,‬לטובת רגעים של קסם‬
‫נוכח המקום שאינם מכירים‪ .‬בשובם הביתה‪ ,‬שבה לשלוט המציאות האפורה‪:‬‬


Slide 13

‫חיז'ו –‬

‫בטטה‪-‬‬

‫האם מכונה בפי כולם‪-‬‬
‫חיז'ו בטטה‬
‫מבטא את ההרמוניה‬
‫המשפחתית‪.‬‬
‫הילדים שומעים בקול‬
‫אמם‪ ,‬למרות התנהגותה‬
‫המוזרה‪.‬‬

‫תקציר הסיפור‬
‫הסיפור מתאר אם חד הורית‪ ,‬המגדלת את שני בניה המתבגרים‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬אדוארד בן ‪ 16‬ובטטה‪ ,‬שמעון כבן ‪.13‬‬

‫האם עובדת בתור מנקה בקופת חולים‪ ,‬משש וחצי בבוקר ועד שלוש‬
‫אחר הצהריים כדי לפרנס את ילדיה‪ .‬היא מצטיירת כעובדת רצינית‬
‫ומסורה‪ .‬מגייסת את הילדים לעזרתה לפני בוא המפקחת‪ ,‬כדי שהכול‬
‫יהיה נקי ומבריק והביקורת תעבור בשלום‪.‬‬
‫האם והבנים הם בלתי נפרדים‪ .‬הולכים מחובקים ברחוב ונראים‬
‫כמקשה אחת‪.‬‬
‫"והייתי מחבק את אמא שלנו מהצד השני‪ ...‬כמעט עד הבית‬
‫הלכנו ככה‪ ,‬שלושה שלא מסתכלים לצדדים ולא חושבים אם‬
‫מסתכלים עליהם"(‪" .)39‬‬

‫"אבל" אומר המספר מיד בהמשך‪" :‬אני חושב שאני ושמעון תמיד‬
‫הסתכלנו על אלה שרואים אותנו" ‪.‬‬
‫הנערים אינם מסתגרים מפני הסביבה כפי שעושה האם‪ ,‬בעיקר שמעון‬
‫שהיה רוצה לחיות חיים יותר משוחררים ומהנים‪.‬‬
‫האם היא הסמכות הקובעת בכל הקשור‬
‫בחינוכם‪( ,‬מחנכת את הילדים לציית למורים בבית הספר ולדבר‬
‫רק כשהם נשאלים)‬
‫בסדרי הבית הקבועים‬
‫ובמזונות שהיא מועידה לכל אחד לפי צרכיו ואופיו‪.‬‬
‫האם מטביעה את חותמה בכל הקשור לחיי הבנים‪ :‬השמות‬
‫והכינויים שהיא נותנת להם הם בעלי משמעות להמשך‬
‫התפתחותם‪ ,‬היא מאפיינת כל אחד מהם לפי ראות עיניה והבנתה‪,‬‬
‫ומתאימה להם ירקות שיעזרו להתפתחותם‪.‬‬

‫ההרמוניה המשפחתית קורסת בבת אחת‪ ,‬כשהאם עוזבת את עבודתה‬
‫ומתמוטטת‪.‬‬
‫את בריחתה אל הפרדס מפרשים הרופאים כניסיון התאבדות‪ ,‬ומחליטים‬
‫לאשפז אותה‪.‬‬
‫חיזו ובטטה נותרים לבד‪.‬‬
‫חיזו מקבל אחריות על אחיו הצעיר ועל ניהול הבית ברוח שהשרתה אימו‪.‬‬
‫הסיום מעומעם ומשאיר את הקורא עם סימני שאלה רבים‪,‬לא רק‬
‫באשר לעתיד המשפחה‪ ,‬אלא גם באשר לעברה‪ ,‬בניסיון להבין את‬
‫סיבת ההתמוטטות של האם‪ ,‬שהצטיירה כדמות חזקה‪ ,‬סמכותית‬
‫ויציבה‬

‫סיכום דמויות בכתב‬

‫חיזו‬

‫בטטה‬

‫• שמו אדוארד‪.‬‬
‫• גילו – ‪.16‬‬
‫• כשנולד קרנו עיניו‪.‬‬
‫• בברית המילה לא הניד עפעף‪.‬‬
‫• אימו החליטה שכוחו בעיניו‪.‬‬
‫• יש לו ראייה שלעולם אינה שוכחת‬
‫שום דבר‪.‬‬
‫• זוכר תמונות מן החיים שלו‪ ,‬של‬
‫אחיו ושל אמו‪.‬‬
‫רוצה לשמור על המסגרת הקיימת‪.‬‬
‫רוצה להרחיק את אחיו ממחשבות על‬
‫שינוי‬

‫• שמו שמעון‪.‬‬
‫• בן ‪ 13‬וחודשיים‪.‬‬
‫• נולד בריא וגדול‪.‬‬

‫הוא אוהב את הבית יותר מכל דבר‪.‬‬

‫• אוהב לעשות ספורט של ריצה‬
‫וקפיצה למרחק‪.‬‬
‫• הוא בכלל אינו בטטה‬
‫מחפש שינויים ורוצה לשבור את‬
‫המסגרת המוכרת לו בבית‪.‬‬
‫"עוף עם גבינה זה טעים אידיוט"‪.‬‬
‫"שבת על הים זה הכי טוב"‪.‬‬
‫"עד מתי נהיה ככה"‪.‬‬
‫אוהב להיות בחוץ ולשחק עם חברים‬

‫מבנה היצירה‬
‫האקספוזיציה‬
‫האקספוזיציה ארוכה ‪ -‬כשני שליש מאורך הסיפור‪.‬‬
‫דמויות‪:‬‬
‫חיזו‪ ,‬בטטה‪ ,‬והאם‬
‫מקום‪:‬‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬בית יחסית עני‪.‬‬
‫מצב‪:‬‬
‫הסתגרות בתוך הבית‪.‬‬
‫כל המשפחה שותפה לניקיון בקופת החולים כדי לשמור על מקום העבודה של‬
‫האם‪( ,‬מקור פרנסה היחיד)‬
‫בעיה‪ :‬נרמזת – בעיה עם האם‪.‬‬

‫העלילה‬
‫העלילה מתחילה עם מחלתה של האם‪.‬‬
‫המחלה גורמת למהפך בכמה‬

‫מישורים‪:‬‬

‫משתנים ִסדרי הבית‪ -‬הילדים נותרים לבד ללא השגחת מבוגר‬
‫יחס הקורא‪ -‬הקורא מזדהה עם האם ומרחם עליה לעומת יחסו הלועג קודם‪.‬‬

‫דמותה של האם באקספוזיציה מוצגת כגרוטסקית ונלעגת‪ .‬העיסוק‬
‫שלה‪ ,‬צורת התנהגותה כלפי הסביבה‪ ,‬יחס הסביבה כלפיה‪,‬‬
‫הסגירות שלה והחינוך החונק שהיא מקנה לילדיה כדי לגונן עליהם‪,‬‬
‫וכן גם התנהגותה המוזרה בתוך ביתה‪ ,‬גורמים לקורא להרגיש‬
‫כלפיה דחייה והיעדר אמפתיה‪ .‬המחלה משנה את נקודת המבט‬
‫של הקורא והופכת אותה לקרובה‪ ,‬לאנושית ולמעוררת חמלה‪.‬‬

‫סיום הסיפור‬
‫הילדים נותרים לבדם‬
‫הסיום לא ברור‪ -‬כמו השאלות‪-‬‬
‫• מה קרה לאמא?‬
‫•האם היא תחלים?‬
‫•האם היא באמת צריכה אשפוז?‬

‫היפוך תפקידים‪-‬‬
‫•הסמכות עוברת מהאם לאנשים מבחוץ‬
‫(אחרי שתמיד הם היו מסוגרים)‬
‫•ולבנים – שתמיד האם החליטה עבורם‬
‫שיא הסיפור ‪ -‬הבריחה אל הפרדס‬
‫מפנה – האשפוז‬
‫סיבוך – התפרצות המחלה‬

‫שיא‬
‫מעשה יוצא דופן‬
‫בריחה אל הפרדס‬

‫סיבוך‬
‫התפרצות‬
‫המחלה‬

‫אקספוזיציה‬
‫חיי השגרה של‬
‫האם ושלושת‬
‫ילדיה‬

‫מפנה‬
‫האשפוז‬

‫סיום‬
‫ההתמודדות של‬
‫הילדים עם המחלה‬

‫המוטיבים ותפקידיהם ביצירה‬
‫ביצירה כמה מוטיבים‪:‬‬
‫‪‬מוטיב העיניים‬
‫‪‬מוטיב המחלה‬
‫‪‬מוטיב הסמכות‬

‫‪‬מוטיב הפחד‬

‫תפקידו של מוטיב העיניים‪:‬‬
‫•לתאר את הסיפור מנקודת מבטו של חיזו‪.‬‬
‫•לתאר את עצמו כבעל תכונות מיוחדות כיאה למלך או‬
‫לאמן‪.‬‬
‫•לתאר את ביתו כמקום אהוב בונה ומרגיע‬
‫•לתאר את הסתכלותו על שמעון מזווית הראייה של אח‬
‫בוגר‪ ,‬הדואג לבריאותו של אחיו עוד לפני המחלה‪ ,‬וכמי‬
‫שמקבל אחריות על גידול אחיו אחרי פרוץ המחלה‪.‬‬

‫מוטיב הסמכות‬
‫בסיפור שלושה בעלי סמכות‪:‬‬
‫‪‬האם‪ -‬בעלת סמכות בכל הקשור לגידול ילדיה ולעבודתה‬
‫בקופת חולים‪.‬‬
‫‪‬המפקחת‪-‬מפניה פוחדים האם והילדים‪ .‬לפני הגעתה‬
‫מתגייסת המשפחה לניקיון יסודי ללא רבב‪ ,‬כדי שהיא לא‬
‫תחשוב מחשבות רעות על האם‪.‬‬
‫‪‬האחים בחלוקים הלבנים‪-‬באים לטפל באם לאחר בריחתה‬
‫לפרדס‪ ,‬מפרשים את התנהגותה כניסיון להתאבדות‪,‬‬
‫ומאשפזים אותה כעבור שבועיים‪ .‬חיזו אינו שותף לפרשנות‬
‫שלהם‪ ,‬אך נאלץ להיכנע‪.‬‬
‫הסמכות ניתנת לאנשים שונים בסיטואציות שונות במשך‬
‫הסיפור‪ ,‬אך המסקנה זהה בכל המצבים‪ .‬אין ואי אפשר‬
‫לצאת נגד הסמכות‪ .‬היא קובעת את ההתנהלות האנושית‬
‫והאדם הבודד אינו יכול לה‪.‬‬

‫נושאים המרכזיים בסיפור ומשמעותם‬
‫מחאה על מציאות חברתית קשה –‬
‫עימות בין שגרה אפורה למציאות אחרת אליה היו רוצים האם ובניה להגיע‬
‫•הסיפור מתרחש בעיירת פיתוח ללא ציון שמה‪,‬לכן היא סמל לישובים נחשלים‬
‫באשר הם‪.‬‬
‫•בני המשפחה שייכים לעדות המזרח (מרוקאים)‪ ,‬ומייצגים את המגזר החלש‬
‫הסובל מעוני ומקיפוח ממסדי‪.‬‬
‫•עוסקים רק בהשגת צרכים הבסיסיים‪ ,‬אין התייחסות לשאיפות‬
‫אינטלקטואליות או רוחניות כלשהן‪.‬‬
‫•רק שמעון מסתכל לצדדים ורואה שאפשר גם לחיות אחרת‪ .‬הוא שואף‬
‫למציאות אחרת ואומר את זה בכאב‪.‬‬
‫•חיזו חושב שהבעת מחאה ותסכול היא בגדר מעשה מביש‬
‫• הערגה למציאות אחרת מתבטאת בסצנת היציאה לחתונה‪ .‬השניים נוסעים‬
‫במונית ולזמן קצר הם מתנתקים מהוויית המחסור‪ ,‬לטובת רגעים של קסם‬
‫נוכח המקום שאינם מכירים‪ .‬בשובם הביתה‪ ,‬שבה לשלוט המציאות האפורה‪:‬‬