בין עיתונות משקפת למעצבת – אופן סיקורו של עיתון הארץ את פרשת הסזון ( 1944- )1945 מטרת העבודה מטרת המחקר הינה לבחון את השיח התקשורתי.

Download Report

Transcript בין עיתונות משקפת למעצבת – אופן סיקורו של עיתון הארץ את פרשת הסזון ( 1944- )1945 מטרת העבודה מטרת המחקר הינה לבחון את השיח התקשורתי.

Slide 1

‫בין עיתונות משקפת למעצבת –‬

‫אופן סיקורו של עיתון הארץ את פרשת הסזון (‪1944-‬‬
‫‪)1945‬‬

‫מטרת העבודה‬
‫מטרת המחקר הינה לבחון את השיח התקשורתי הציבורי שהתנהל‬
‫במשך תקופת הסזון מתוך כוונה להצביע על מגמות אפשריות של‬
‫השפעה תקשורתית על עוצמת הסיכסוך‪ ,‬על האופן שבו הגיבו הצדדים‬
‫היריבים זה למעשיו של זה נוכח דיווחי התקשורת‪ ,‬ועל האופן שבו‬
‫שיקף \ עיצב השיח התקשורתי את דעת הקהל של הישוב היהודי בארץ‬
‫ישראל‪.‬‬

‫מבנה העבודה‬

‫• מבוא‬
‫• פרק א' ‪ -‬רקע היסטורי ‪ -‬תיאורטי‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬

‫*‬

‫תאוריות מרכזיות על השפעתה של התקשורת ויכולותיה בעיצוב דעת קהל‬
‫סקירת מחקרים דומים על ארועים היסטורים קרובים‬
‫סקירת מפת התקשורת היהודית בארץ ישראל בשנות הארבעים תוך התמקדות‬
‫בעיתונות העברית‬
‫איפיון עיתון 'הארץ' והגדרת האורינטציה שלו במפת התקשורת הארצישראלית‪ ,‬וביחס‬
‫למוסדות הישוב‬
‫עמידה על ההבדל בין עיתונות מפלגתית ומגוייסת לבין עיתונות "חופשית" מלחצים‬
‫פוליטיים‬

‫• פרק ב' ‪ -‬ניתוח כתבות‬
‫* הצגת שיטת המחקר והבסיס המתודולוגי המנחה את המחקר‬
‫* ניתוח מוטיבים רטוריים וחזותיים בכתבות עיתון 'הארץ'‬
‫* הצגת ממצאי הניתוח‪ ,‬השוואתם ודיון בהם‪ ,‬תוך עמידה על מגמות שיקוף ועיצוב‬

‫• סיכום‬

‫מקורות‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫ספרי תאוריה בנושא תקשורת המונים ועיתונות‪:‬‬
‫– המתווכים‬
‫– עיתונות תחת השפעה‬
‫ספרים בנושא העיתונות העיברית בארץ ישראל‪:‬‬
‫– אור ראשון – סיפורה של ראשית העיתונות העיברית‬
‫– העיתונות של התנועה הרביזיוניסטית‬
‫– עיתונות ומפלגה‬
‫– הפנקס פתוח והיד רושמת – ‪ 50‬שנות עיתונות ‪1938-1988‬‬
‫ספרי היסטוריה העוסקים בתקופת הסזון‪:‬‬
‫– במאבק ובמרד‪ :‬ההגנה‪ ,‬אצ"ל ולח"י‬
‫– הפרוטוקולים של מפקדת הארגון הצבאי הלאומי‬
‫– הארגון הצבאי הלאומי בא"י – אוסף מקורות ומסמכים‬
‫קטעי עיתונות מתוך עיתון 'הארץ' המצויים במאגר התשלילים בסיפרית ארן‬

‫עיתון 'הארץ' – יתרונות וחסרונות‬
‫יתרונות‬

‫חסרונות‬

‫• עיתון פרטי ולא מפלגתי‬

‫• כפוף לפקודת העיתונות הבריטית‬

‫• אינו מזוהה בצורה מוצהרת עם צד‬
‫מסויים בסיכסוך‬

‫• שותף בוועדת העורכים‬
‫• נתון תחת פיקוח של מוסדות הישוב‬

‫• בעל תפוצה רחבה של ‪ 11‬אלף‬
‫גליונות ביום‬
‫• אנטי לאומני‬

‫• כפוף ללחצים כלכליים‬

‫‪" -19‬עורכי הטרור הם עוכרי‬

‫‪" -20.11.44‬ויצמן קורא לביעור הטרור"‬

‫‪" -‬מלחמה לנוער העיברי‬

‫‪" -14‬נאסר השני לפיקוד בארגון הצבאי לאומי" (עמוד‬


Slide 2

‫בין עיתונות משקפת למעצבת –‬

‫אופן סיקורו של עיתון הארץ את פרשת הסזון (‪1944-‬‬
‫‪)1945‬‬

‫מטרת העבודה‬
‫מטרת המחקר הינה לבחון את השיח התקשורתי הציבורי שהתנהל‬
‫במשך תקופת הסזון מתוך כוונה להצביע על מגמות אפשריות של‬
‫השפעה תקשורתית על עוצמת הסיכסוך‪ ,‬על האופן שבו הגיבו הצדדים‬
‫היריבים זה למעשיו של זה נוכח דיווחי התקשורת‪ ,‬ועל האופן שבו‬
‫שיקף \ עיצב השיח התקשורתי את דעת הקהל של הישוב היהודי בארץ‬
‫ישראל‪.‬‬

‫מבנה העבודה‬

‫• מבוא‬
‫• פרק א' ‪ -‬רקע היסטורי ‪ -‬תיאורטי‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬

‫*‬

‫תאוריות מרכזיות על השפעתה של התקשורת ויכולותיה בעיצוב דעת קהל‬
‫סקירת מחקרים דומים על ארועים היסטורים קרובים‬
‫סקירת מפת התקשורת היהודית בארץ ישראל בשנות הארבעים תוך התמקדות‬
‫בעיתונות העברית‬
‫איפיון עיתון 'הארץ' והגדרת האורינטציה שלו במפת התקשורת הארצישראלית‪ ,‬וביחס‬
‫למוסדות הישוב‬
‫עמידה על ההבדל בין עיתונות מפלגתית ומגוייסת לבין עיתונות "חופשית" מלחצים‬
‫פוליטיים‬

‫• פרק ב' ‪ -‬ניתוח כתבות‬
‫* הצגת שיטת המחקר והבסיס המתודולוגי המנחה את המחקר‬
‫* ניתוח מוטיבים רטוריים וחזותיים בכתבות עיתון 'הארץ'‬
‫* הצגת ממצאי הניתוח‪ ,‬השוואתם ודיון בהם‪ ,‬תוך עמידה על מגמות שיקוף ועיצוב‬

‫• סיכום‬

‫מקורות‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫ספרי תאוריה בנושא תקשורת המונים ועיתונות‪:‬‬
‫– המתווכים‬
‫– עיתונות תחת השפעה‬
‫ספרים בנושא העיתונות העיברית בארץ ישראל‪:‬‬
‫– אור ראשון – סיפורה של ראשית העיתונות העיברית‬
‫– העיתונות של התנועה הרביזיוניסטית‬
‫– עיתונות ומפלגה‬
‫– הפנקס פתוח והיד רושמת – ‪ 50‬שנות עיתונות ‪1938-1988‬‬
‫ספרי היסטוריה העוסקים בתקופת הסזון‪:‬‬
‫– במאבק ובמרד‪ :‬ההגנה‪ ,‬אצ"ל ולח"י‬
‫– הפרוטוקולים של מפקדת הארגון הצבאי הלאומי‬
‫– הארגון הצבאי הלאומי בא"י – אוסף מקורות ומסמכים‬
‫קטעי עיתונות מתוך עיתון 'הארץ' המצויים במאגר התשלילים בסיפרית ארן‬

‫עיתון 'הארץ' – יתרונות וחסרונות‬
‫יתרונות‬

‫חסרונות‬

‫• עיתון פרטי ולא מפלגתי‬

‫• כפוף לפקודת העיתונות הבריטית‬

‫• אינו מזוהה בצורה מוצהרת עם צד‬
‫מסויים בסיכסוך‬

‫• שותף בוועדת העורכים‬
‫• נתון תחת פיקוח של מוסדות הישוב‬

‫• בעל תפוצה רחבה של ‪ 11‬אלף‬
‫גליונות ביום‬
‫• אנטי לאומני‬

‫• כפוף ללחצים כלכליים‬

‫‪" -19‬עורכי הטרור הם עוכרי‬

‫‪" -20.11.44‬ויצמן קורא לביעור הטרור"‬

‫‪" -‬מלחמה לנוער העיברי‬

‫‪" -14‬נאסר השני לפיקוד בארגון הצבאי לאומי" (עמוד‬


Slide 3

‫בין עיתונות משקפת למעצבת –‬

‫אופן סיקורו של עיתון הארץ את פרשת הסזון (‪1944-‬‬
‫‪)1945‬‬

‫מטרת העבודה‬
‫מטרת המחקר הינה לבחון את השיח התקשורתי הציבורי שהתנהל‬
‫במשך תקופת הסזון מתוך כוונה להצביע על מגמות אפשריות של‬
‫השפעה תקשורתית על עוצמת הסיכסוך‪ ,‬על האופן שבו הגיבו הצדדים‬
‫היריבים זה למעשיו של זה נוכח דיווחי התקשורת‪ ,‬ועל האופן שבו‬
‫שיקף \ עיצב השיח התקשורתי את דעת הקהל של הישוב היהודי בארץ‬
‫ישראל‪.‬‬

‫מבנה העבודה‬

‫• מבוא‬
‫• פרק א' ‪ -‬רקע היסטורי ‪ -‬תיאורטי‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬

‫*‬

‫תאוריות מרכזיות על השפעתה של התקשורת ויכולותיה בעיצוב דעת קהל‬
‫סקירת מחקרים דומים על ארועים היסטורים קרובים‬
‫סקירת מפת התקשורת היהודית בארץ ישראל בשנות הארבעים תוך התמקדות‬
‫בעיתונות העברית‬
‫איפיון עיתון 'הארץ' והגדרת האורינטציה שלו במפת התקשורת הארצישראלית‪ ,‬וביחס‬
‫למוסדות הישוב‬
‫עמידה על ההבדל בין עיתונות מפלגתית ומגוייסת לבין עיתונות "חופשית" מלחצים‬
‫פוליטיים‬

‫• פרק ב' ‪ -‬ניתוח כתבות‬
‫* הצגת שיטת המחקר והבסיס המתודולוגי המנחה את המחקר‬
‫* ניתוח מוטיבים רטוריים וחזותיים בכתבות עיתון 'הארץ'‬
‫* הצגת ממצאי הניתוח‪ ,‬השוואתם ודיון בהם‪ ,‬תוך עמידה על מגמות שיקוף ועיצוב‬

‫• סיכום‬

‫מקורות‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫ספרי תאוריה בנושא תקשורת המונים ועיתונות‪:‬‬
‫– המתווכים‬
‫– עיתונות תחת השפעה‬
‫ספרים בנושא העיתונות העיברית בארץ ישראל‪:‬‬
‫– אור ראשון – סיפורה של ראשית העיתונות העיברית‬
‫– העיתונות של התנועה הרביזיוניסטית‬
‫– עיתונות ומפלגה‬
‫– הפנקס פתוח והיד רושמת – ‪ 50‬שנות עיתונות ‪1938-1988‬‬
‫ספרי היסטוריה העוסקים בתקופת הסזון‪:‬‬
‫– במאבק ובמרד‪ :‬ההגנה‪ ,‬אצ"ל ולח"י‬
‫– הפרוטוקולים של מפקדת הארגון הצבאי הלאומי‬
‫– הארגון הצבאי הלאומי בא"י – אוסף מקורות ומסמכים‬
‫קטעי עיתונות מתוך עיתון 'הארץ' המצויים במאגר התשלילים בסיפרית ארן‬

‫עיתון 'הארץ' – יתרונות וחסרונות‬
‫יתרונות‬

‫חסרונות‬

‫• עיתון פרטי ולא מפלגתי‬

‫• כפוף לפקודת העיתונות הבריטית‬

‫• אינו מזוהה בצורה מוצהרת עם צד‬
‫מסויים בסיכסוך‬

‫• שותף בוועדת העורכים‬
‫• נתון תחת פיקוח של מוסדות הישוב‬

‫• בעל תפוצה רחבה של ‪ 11‬אלף‬
‫גליונות ביום‬
‫• אנטי לאומני‬

‫• כפוף ללחצים כלכליים‬

‫‪" -19‬עורכי הטרור הם עוכרי‬

‫‪" -20.11.44‬ויצמן קורא לביעור הטרור"‬

‫‪" -‬מלחמה לנוער העיברי‬

‫‪" -14‬נאסר השני לפיקוד בארגון הצבאי לאומי" (עמוד‬


Slide 4

‫בין עיתונות משקפת למעצבת –‬

‫אופן סיקורו של עיתון הארץ את פרשת הסזון (‪1944-‬‬
‫‪)1945‬‬

‫מטרת העבודה‬
‫מטרת המחקר הינה לבחון את השיח התקשורתי הציבורי שהתנהל‬
‫במשך תקופת הסזון מתוך כוונה להצביע על מגמות אפשריות של‬
‫השפעה תקשורתית על עוצמת הסיכסוך‪ ,‬על האופן שבו הגיבו הצדדים‬
‫היריבים זה למעשיו של זה נוכח דיווחי התקשורת‪ ,‬ועל האופן שבו‬
‫שיקף \ עיצב השיח התקשורתי את דעת הקהל של הישוב היהודי בארץ‬
‫ישראל‪.‬‬

‫מבנה העבודה‬

‫• מבוא‬
‫• פרק א' ‪ -‬רקע היסטורי ‪ -‬תיאורטי‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬

‫*‬

‫תאוריות מרכזיות על השפעתה של התקשורת ויכולותיה בעיצוב דעת קהל‬
‫סקירת מחקרים דומים על ארועים היסטורים קרובים‬
‫סקירת מפת התקשורת היהודית בארץ ישראל בשנות הארבעים תוך התמקדות‬
‫בעיתונות העברית‬
‫איפיון עיתון 'הארץ' והגדרת האורינטציה שלו במפת התקשורת הארצישראלית‪ ,‬וביחס‬
‫למוסדות הישוב‬
‫עמידה על ההבדל בין עיתונות מפלגתית ומגוייסת לבין עיתונות "חופשית" מלחצים‬
‫פוליטיים‬

‫• פרק ב' ‪ -‬ניתוח כתבות‬
‫* הצגת שיטת המחקר והבסיס המתודולוגי המנחה את המחקר‬
‫* ניתוח מוטיבים רטוריים וחזותיים בכתבות עיתון 'הארץ'‬
‫* הצגת ממצאי הניתוח‪ ,‬השוואתם ודיון בהם‪ ,‬תוך עמידה על מגמות שיקוף ועיצוב‬

‫• סיכום‬

‫מקורות‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫ספרי תאוריה בנושא תקשורת המונים ועיתונות‪:‬‬
‫– המתווכים‬
‫– עיתונות תחת השפעה‬
‫ספרים בנושא העיתונות העיברית בארץ ישראל‪:‬‬
‫– אור ראשון – סיפורה של ראשית העיתונות העיברית‬
‫– העיתונות של התנועה הרביזיוניסטית‬
‫– עיתונות ומפלגה‬
‫– הפנקס פתוח והיד רושמת – ‪ 50‬שנות עיתונות ‪1938-1988‬‬
‫ספרי היסטוריה העוסקים בתקופת הסזון‪:‬‬
‫– במאבק ובמרד‪ :‬ההגנה‪ ,‬אצ"ל ולח"י‬
‫– הפרוטוקולים של מפקדת הארגון הצבאי הלאומי‬
‫– הארגון הצבאי הלאומי בא"י – אוסף מקורות ומסמכים‬
‫קטעי עיתונות מתוך עיתון 'הארץ' המצויים במאגר התשלילים בסיפרית ארן‬

‫עיתון 'הארץ' – יתרונות וחסרונות‬
‫יתרונות‬

‫חסרונות‬

‫• עיתון פרטי ולא מפלגתי‬

‫• כפוף לפקודת העיתונות הבריטית‬

‫• אינו מזוהה בצורה מוצהרת עם צד‬
‫מסויים בסיכסוך‬

‫• שותף בוועדת העורכים‬
‫• נתון תחת פיקוח של מוסדות הישוב‬

‫• בעל תפוצה רחבה של ‪ 11‬אלף‬
‫גליונות ביום‬
‫• אנטי לאומני‬

‫• כפוף ללחצים כלכליים‬

‫‪" -19‬עורכי הטרור הם עוכרי‬

‫‪" -20.11.44‬ויצמן קורא לביעור הטרור"‬

‫‪" -‬מלחמה לנוער העיברי‬

‫‪" -14‬נאסר השני לפיקוד בארגון הצבאי לאומי" (עמוד‬


Slide 5

‫בין עיתונות משקפת למעצבת –‬

‫אופן סיקורו של עיתון הארץ את פרשת הסזון (‪1944-‬‬
‫‪)1945‬‬

‫מטרת העבודה‬
‫מטרת המחקר הינה לבחון את השיח התקשורתי הציבורי שהתנהל‬
‫במשך תקופת הסזון מתוך כוונה להצביע על מגמות אפשריות של‬
‫השפעה תקשורתית על עוצמת הסיכסוך‪ ,‬על האופן שבו הגיבו הצדדים‬
‫היריבים זה למעשיו של זה נוכח דיווחי התקשורת‪ ,‬ועל האופן שבו‬
‫שיקף \ עיצב השיח התקשורתי את דעת הקהל של הישוב היהודי בארץ‬
‫ישראל‪.‬‬

‫מבנה העבודה‬

‫• מבוא‬
‫• פרק א' ‪ -‬רקע היסטורי ‪ -‬תיאורטי‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬

‫*‬

‫תאוריות מרכזיות על השפעתה של התקשורת ויכולותיה בעיצוב דעת קהל‬
‫סקירת מחקרים דומים על ארועים היסטורים קרובים‬
‫סקירת מפת התקשורת היהודית בארץ ישראל בשנות הארבעים תוך התמקדות‬
‫בעיתונות העברית‬
‫איפיון עיתון 'הארץ' והגדרת האורינטציה שלו במפת התקשורת הארצישראלית‪ ,‬וביחס‬
‫למוסדות הישוב‬
‫עמידה על ההבדל בין עיתונות מפלגתית ומגוייסת לבין עיתונות "חופשית" מלחצים‬
‫פוליטיים‬

‫• פרק ב' ‪ -‬ניתוח כתבות‬
‫* הצגת שיטת המחקר והבסיס המתודולוגי המנחה את המחקר‬
‫* ניתוח מוטיבים רטוריים וחזותיים בכתבות עיתון 'הארץ'‬
‫* הצגת ממצאי הניתוח‪ ,‬השוואתם ודיון בהם‪ ,‬תוך עמידה על מגמות שיקוף ועיצוב‬

‫• סיכום‬

‫מקורות‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫ספרי תאוריה בנושא תקשורת המונים ועיתונות‪:‬‬
‫– המתווכים‬
‫– עיתונות תחת השפעה‬
‫ספרים בנושא העיתונות העיברית בארץ ישראל‪:‬‬
‫– אור ראשון – סיפורה של ראשית העיתונות העיברית‬
‫– העיתונות של התנועה הרביזיוניסטית‬
‫– עיתונות ומפלגה‬
‫– הפנקס פתוח והיד רושמת – ‪ 50‬שנות עיתונות ‪1938-1988‬‬
‫ספרי היסטוריה העוסקים בתקופת הסזון‪:‬‬
‫– במאבק ובמרד‪ :‬ההגנה‪ ,‬אצ"ל ולח"י‬
‫– הפרוטוקולים של מפקדת הארגון הצבאי הלאומי‬
‫– הארגון הצבאי הלאומי בא"י – אוסף מקורות ומסמכים‬
‫קטעי עיתונות מתוך עיתון 'הארץ' המצויים במאגר התשלילים בסיפרית ארן‬

‫עיתון 'הארץ' – יתרונות וחסרונות‬
‫יתרונות‬

‫חסרונות‬

‫• עיתון פרטי ולא מפלגתי‬

‫• כפוף לפקודת העיתונות הבריטית‬

‫• אינו מזוהה בצורה מוצהרת עם צד‬
‫מסויים בסיכסוך‬

‫• שותף בוועדת העורכים‬
‫• נתון תחת פיקוח של מוסדות הישוב‬

‫• בעל תפוצה רחבה של ‪ 11‬אלף‬
‫גליונות ביום‬
‫• אנטי לאומני‬

‫• כפוף ללחצים כלכליים‬

‫‪" -19‬עורכי הטרור הם עוכרי‬

‫‪" -20.11.44‬ויצמן קורא לביעור הטרור"‬

‫‪" -‬מלחמה לנוער העיברי‬

‫‪" -14‬נאסר השני לפיקוד בארגון הצבאי לאומי" (עמוד‬


Slide 6

‫בין עיתונות משקפת למעצבת –‬

‫אופן סיקורו של עיתון הארץ את פרשת הסזון (‪1944-‬‬
‫‪)1945‬‬

‫מטרת העבודה‬
‫מטרת המחקר הינה לבחון את השיח התקשורתי הציבורי שהתנהל‬
‫במשך תקופת הסזון מתוך כוונה להצביע על מגמות אפשריות של‬
‫השפעה תקשורתית על עוצמת הסיכסוך‪ ,‬על האופן שבו הגיבו הצדדים‬
‫היריבים זה למעשיו של זה נוכח דיווחי התקשורת‪ ,‬ועל האופן שבו‬
‫שיקף \ עיצב השיח התקשורתי את דעת הקהל של הישוב היהודי בארץ‬
‫ישראל‪.‬‬

‫מבנה העבודה‬

‫• מבוא‬
‫• פרק א' ‪ -‬רקע היסטורי ‪ -‬תיאורטי‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬

‫*‬

‫תאוריות מרכזיות על השפעתה של התקשורת ויכולותיה בעיצוב דעת קהל‬
‫סקירת מחקרים דומים על ארועים היסטורים קרובים‬
‫סקירת מפת התקשורת היהודית בארץ ישראל בשנות הארבעים תוך התמקדות‬
‫בעיתונות העברית‬
‫איפיון עיתון 'הארץ' והגדרת האורינטציה שלו במפת התקשורת הארצישראלית‪ ,‬וביחס‬
‫למוסדות הישוב‬
‫עמידה על ההבדל בין עיתונות מפלגתית ומגוייסת לבין עיתונות "חופשית" מלחצים‬
‫פוליטיים‬

‫• פרק ב' ‪ -‬ניתוח כתבות‬
‫* הצגת שיטת המחקר והבסיס המתודולוגי המנחה את המחקר‬
‫* ניתוח מוטיבים רטוריים וחזותיים בכתבות עיתון 'הארץ'‬
‫* הצגת ממצאי הניתוח‪ ,‬השוואתם ודיון בהם‪ ,‬תוך עמידה על מגמות שיקוף ועיצוב‬

‫• סיכום‬

‫מקורות‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫ספרי תאוריה בנושא תקשורת המונים ועיתונות‪:‬‬
‫– המתווכים‬
‫– עיתונות תחת השפעה‬
‫ספרים בנושא העיתונות העיברית בארץ ישראל‪:‬‬
‫– אור ראשון – סיפורה של ראשית העיתונות העיברית‬
‫– העיתונות של התנועה הרביזיוניסטית‬
‫– עיתונות ומפלגה‬
‫– הפנקס פתוח והיד רושמת – ‪ 50‬שנות עיתונות ‪1938-1988‬‬
‫ספרי היסטוריה העוסקים בתקופת הסזון‪:‬‬
‫– במאבק ובמרד‪ :‬ההגנה‪ ,‬אצ"ל ולח"י‬
‫– הפרוטוקולים של מפקדת הארגון הצבאי הלאומי‬
‫– הארגון הצבאי הלאומי בא"י – אוסף מקורות ומסמכים‬
‫קטעי עיתונות מתוך עיתון 'הארץ' המצויים במאגר התשלילים בסיפרית ארן‬

‫עיתון 'הארץ' – יתרונות וחסרונות‬
‫יתרונות‬

‫חסרונות‬

‫• עיתון פרטי ולא מפלגתי‬

‫• כפוף לפקודת העיתונות הבריטית‬

‫• אינו מזוהה בצורה מוצהרת עם צד‬
‫מסויים בסיכסוך‬

‫• שותף בוועדת העורכים‬
‫• נתון תחת פיקוח של מוסדות הישוב‬

‫• בעל תפוצה רחבה של ‪ 11‬אלף‬
‫גליונות ביום‬
‫• אנטי לאומני‬

‫• כפוף ללחצים כלכליים‬

‫‪" -19‬עורכי הטרור הם עוכרי‬

‫‪" -20.11.44‬ויצמן קורא לביעור הטרור"‬

‫‪" -‬מלחמה לנוער העיברי‬

‫‪" -14‬נאסר השני לפיקוד בארגון הצבאי לאומי" (עמוד‬


Slide 7

‫בין עיתונות משקפת למעצבת –‬

‫אופן סיקורו של עיתון הארץ את פרשת הסזון (‪1944-‬‬
‫‪)1945‬‬

‫מטרת העבודה‬
‫מטרת המחקר הינה לבחון את השיח התקשורתי הציבורי שהתנהל‬
‫במשך תקופת הסזון מתוך כוונה להצביע על מגמות אפשריות של‬
‫השפעה תקשורתית על עוצמת הסיכסוך‪ ,‬על האופן שבו הגיבו הצדדים‬
‫היריבים זה למעשיו של זה נוכח דיווחי התקשורת‪ ,‬ועל האופן שבו‬
‫שיקף \ עיצב השיח התקשורתי את דעת הקהל של הישוב היהודי בארץ‬
‫ישראל‪.‬‬

‫מבנה העבודה‬

‫• מבוא‬
‫• פרק א' ‪ -‬רקע היסטורי ‪ -‬תיאורטי‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬

‫*‬

‫תאוריות מרכזיות על השפעתה של התקשורת ויכולותיה בעיצוב דעת קהל‬
‫סקירת מחקרים דומים על ארועים היסטורים קרובים‬
‫סקירת מפת התקשורת היהודית בארץ ישראל בשנות הארבעים תוך התמקדות‬
‫בעיתונות העברית‬
‫איפיון עיתון 'הארץ' והגדרת האורינטציה שלו במפת התקשורת הארצישראלית‪ ,‬וביחס‬
‫למוסדות הישוב‬
‫עמידה על ההבדל בין עיתונות מפלגתית ומגוייסת לבין עיתונות "חופשית" מלחצים‬
‫פוליטיים‬

‫• פרק ב' ‪ -‬ניתוח כתבות‬
‫* הצגת שיטת המחקר והבסיס המתודולוגי המנחה את המחקר‬
‫* ניתוח מוטיבים רטוריים וחזותיים בכתבות עיתון 'הארץ'‬
‫* הצגת ממצאי הניתוח‪ ,‬השוואתם ודיון בהם‪ ,‬תוך עמידה על מגמות שיקוף ועיצוב‬

‫• סיכום‬

‫מקורות‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫ספרי תאוריה בנושא תקשורת המונים ועיתונות‪:‬‬
‫– המתווכים‬
‫– עיתונות תחת השפעה‬
‫ספרים בנושא העיתונות העיברית בארץ ישראל‪:‬‬
‫– אור ראשון – סיפורה של ראשית העיתונות העיברית‬
‫– העיתונות של התנועה הרביזיוניסטית‬
‫– עיתונות ומפלגה‬
‫– הפנקס פתוח והיד רושמת – ‪ 50‬שנות עיתונות ‪1938-1988‬‬
‫ספרי היסטוריה העוסקים בתקופת הסזון‪:‬‬
‫– במאבק ובמרד‪ :‬ההגנה‪ ,‬אצ"ל ולח"י‬
‫– הפרוטוקולים של מפקדת הארגון הצבאי הלאומי‬
‫– הארגון הצבאי הלאומי בא"י – אוסף מקורות ומסמכים‬
‫קטעי עיתונות מתוך עיתון 'הארץ' המצויים במאגר התשלילים בסיפרית ארן‬

‫עיתון 'הארץ' – יתרונות וחסרונות‬
‫יתרונות‬

‫חסרונות‬

‫• עיתון פרטי ולא מפלגתי‬

‫• כפוף לפקודת העיתונות הבריטית‬

‫• אינו מזוהה בצורה מוצהרת עם צד‬
‫מסויים בסיכסוך‬

‫• שותף בוועדת העורכים‬
‫• נתון תחת פיקוח של מוסדות הישוב‬

‫• בעל תפוצה רחבה של ‪ 11‬אלף‬
‫גליונות ביום‬
‫• אנטי לאומני‬

‫• כפוף ללחצים כלכליים‬

‫‪" -19‬עורכי הטרור הם עוכרי‬

‫‪" -20.11.44‬ויצמן קורא לביעור הטרור"‬

‫‪" -‬מלחמה לנוער העיברי‬

‫‪" -14‬נאסר השני לפיקוד בארגון הצבאי לאומי" (עמוד‬


Slide 8

‫בין עיתונות משקפת למעצבת –‬

‫אופן סיקורו של עיתון הארץ את פרשת הסזון (‪1944-‬‬
‫‪)1945‬‬

‫מטרת העבודה‬
‫מטרת המחקר הינה לבחון את השיח התקשורתי הציבורי שהתנהל‬
‫במשך תקופת הסזון מתוך כוונה להצביע על מגמות אפשריות של‬
‫השפעה תקשורתית על עוצמת הסיכסוך‪ ,‬על האופן שבו הגיבו הצדדים‬
‫היריבים זה למעשיו של זה נוכח דיווחי התקשורת‪ ,‬ועל האופן שבו‬
‫שיקף \ עיצב השיח התקשורתי את דעת הקהל של הישוב היהודי בארץ‬
‫ישראל‪.‬‬

‫מבנה העבודה‬

‫• מבוא‬
‫• פרק א' ‪ -‬רקע היסטורי ‪ -‬תיאורטי‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬

‫*‬

‫תאוריות מרכזיות על השפעתה של התקשורת ויכולותיה בעיצוב דעת קהל‬
‫סקירת מחקרים דומים על ארועים היסטורים קרובים‬
‫סקירת מפת התקשורת היהודית בארץ ישראל בשנות הארבעים תוך התמקדות‬
‫בעיתונות העברית‬
‫איפיון עיתון 'הארץ' והגדרת האורינטציה שלו במפת התקשורת הארצישראלית‪ ,‬וביחס‬
‫למוסדות הישוב‬
‫עמידה על ההבדל בין עיתונות מפלגתית ומגוייסת לבין עיתונות "חופשית" מלחצים‬
‫פוליטיים‬

‫• פרק ב' ‪ -‬ניתוח כתבות‬
‫* הצגת שיטת המחקר והבסיס המתודולוגי המנחה את המחקר‬
‫* ניתוח מוטיבים רטוריים וחזותיים בכתבות עיתון 'הארץ'‬
‫* הצגת ממצאי הניתוח‪ ,‬השוואתם ודיון בהם‪ ,‬תוך עמידה על מגמות שיקוף ועיצוב‬

‫• סיכום‬

‫מקורות‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫ספרי תאוריה בנושא תקשורת המונים ועיתונות‪:‬‬
‫– המתווכים‬
‫– עיתונות תחת השפעה‬
‫ספרים בנושא העיתונות העיברית בארץ ישראל‪:‬‬
‫– אור ראשון – סיפורה של ראשית העיתונות העיברית‬
‫– העיתונות של התנועה הרביזיוניסטית‬
‫– עיתונות ומפלגה‬
‫– הפנקס פתוח והיד רושמת – ‪ 50‬שנות עיתונות ‪1938-1988‬‬
‫ספרי היסטוריה העוסקים בתקופת הסזון‪:‬‬
‫– במאבק ובמרד‪ :‬ההגנה‪ ,‬אצ"ל ולח"י‬
‫– הפרוטוקולים של מפקדת הארגון הצבאי הלאומי‬
‫– הארגון הצבאי הלאומי בא"י – אוסף מקורות ומסמכים‬
‫קטעי עיתונות מתוך עיתון 'הארץ' המצויים במאגר התשלילים בסיפרית ארן‬

‫עיתון 'הארץ' – יתרונות וחסרונות‬
‫יתרונות‬

‫חסרונות‬

‫• עיתון פרטי ולא מפלגתי‬

‫• כפוף לפקודת העיתונות הבריטית‬

‫• אינו מזוהה בצורה מוצהרת עם צד‬
‫מסויים בסיכסוך‬

‫• שותף בוועדת העורכים‬
‫• נתון תחת פיקוח של מוסדות הישוב‬

‫• בעל תפוצה רחבה של ‪ 11‬אלף‬
‫גליונות ביום‬
‫• אנטי לאומני‬

‫• כפוף ללחצים כלכליים‬

‫‪" -19‬עורכי הטרור הם עוכרי‬

‫‪" -20.11.44‬ויצמן קורא לביעור הטרור"‬

‫‪" -‬מלחמה לנוער העיברי‬

‫‪" -14‬נאסר השני לפיקוד בארגון הצבאי לאומי" (עמוד‬


Slide 9

‫בין עיתונות משקפת למעצבת –‬

‫אופן סיקורו של עיתון הארץ את פרשת הסזון (‪1944-‬‬
‫‪)1945‬‬

‫מטרת העבודה‬
‫מטרת המחקר הינה לבחון את השיח התקשורתי הציבורי שהתנהל‬
‫במשך תקופת הסזון מתוך כוונה להצביע על מגמות אפשריות של‬
‫השפעה תקשורתית על עוצמת הסיכסוך‪ ,‬על האופן שבו הגיבו הצדדים‬
‫היריבים זה למעשיו של זה נוכח דיווחי התקשורת‪ ,‬ועל האופן שבו‬
‫שיקף \ עיצב השיח התקשורתי את דעת הקהל של הישוב היהודי בארץ‬
‫ישראל‪.‬‬

‫מבנה העבודה‬

‫• מבוא‬
‫• פרק א' ‪ -‬רקע היסטורי ‪ -‬תיאורטי‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬

‫*‬

‫תאוריות מרכזיות על השפעתה של התקשורת ויכולותיה בעיצוב דעת קהל‬
‫סקירת מחקרים דומים על ארועים היסטורים קרובים‬
‫סקירת מפת התקשורת היהודית בארץ ישראל בשנות הארבעים תוך התמקדות‬
‫בעיתונות העברית‬
‫איפיון עיתון 'הארץ' והגדרת האורינטציה שלו במפת התקשורת הארצישראלית‪ ,‬וביחס‬
‫למוסדות הישוב‬
‫עמידה על ההבדל בין עיתונות מפלגתית ומגוייסת לבין עיתונות "חופשית" מלחצים‬
‫פוליטיים‬

‫• פרק ב' ‪ -‬ניתוח כתבות‬
‫* הצגת שיטת המחקר והבסיס המתודולוגי המנחה את המחקר‬
‫* ניתוח מוטיבים רטוריים וחזותיים בכתבות עיתון 'הארץ'‬
‫* הצגת ממצאי הניתוח‪ ,‬השוואתם ודיון בהם‪ ,‬תוך עמידה על מגמות שיקוף ועיצוב‬

‫• סיכום‬

‫מקורות‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫ספרי תאוריה בנושא תקשורת המונים ועיתונות‪:‬‬
‫– המתווכים‬
‫– עיתונות תחת השפעה‬
‫ספרים בנושא העיתונות העיברית בארץ ישראל‪:‬‬
‫– אור ראשון – סיפורה של ראשית העיתונות העיברית‬
‫– העיתונות של התנועה הרביזיוניסטית‬
‫– עיתונות ומפלגה‬
‫– הפנקס פתוח והיד רושמת – ‪ 50‬שנות עיתונות ‪1938-1988‬‬
‫ספרי היסטוריה העוסקים בתקופת הסזון‪:‬‬
‫– במאבק ובמרד‪ :‬ההגנה‪ ,‬אצ"ל ולח"י‬
‫– הפרוטוקולים של מפקדת הארגון הצבאי הלאומי‬
‫– הארגון הצבאי הלאומי בא"י – אוסף מקורות ומסמכים‬
‫קטעי עיתונות מתוך עיתון 'הארץ' המצויים במאגר התשלילים בסיפרית ארן‬

‫עיתון 'הארץ' – יתרונות וחסרונות‬
‫יתרונות‬

‫חסרונות‬

‫• עיתון פרטי ולא מפלגתי‬

‫• כפוף לפקודת העיתונות הבריטית‬

‫• אינו מזוהה בצורה מוצהרת עם צד‬
‫מסויים בסיכסוך‬

‫• שותף בוועדת העורכים‬
‫• נתון תחת פיקוח של מוסדות הישוב‬

‫• בעל תפוצה רחבה של ‪ 11‬אלף‬
‫גליונות ביום‬
‫• אנטי לאומני‬

‫• כפוף ללחצים כלכליים‬

‫‪" -19‬עורכי הטרור הם עוכרי‬

‫‪" -20.11.44‬ויצמן קורא לביעור הטרור"‬

‫‪" -‬מלחמה לנוער העיברי‬

‫‪" -14‬נאסר השני לפיקוד בארגון הצבאי לאומי" (עמוד‬