"אמר רבי יצחק : עכשיו אין לנו לא נביא , לא כהן , לא קרבן , לא מקדש , לא מזבח ... לא נשתייר בידינו אלא התפילה הזו" (מדרש.
Download ReportTranscript "אמר רבי יצחק : עכשיו אין לנו לא נביא , לא כהן , לא קרבן , לא מקדש , לא מזבח ... לא נשתייר בידינו אלא התפילה הזו" (מדרש.
"אמר רבי יצחק :עכשיו אין לנו לא נביא ,לא כהן, לא קרבן ,לא מקדש ,לא מזבח... לא נשתייר בידינו אלא התפילה הזו" (מדרש תנחומא ,וישלח ,ט') חומר עזר על תפילה ועל העמידה של שבת תיכון תורתנו ,בואנוס איירס בסיוע פרוייקט חי"ל עריכה :אריאלה צ'רבונקו ודבורה טאניס עיצוב :דבורה טאניס הנהלת הפרוייקט :שרה רובינשטיין התפילה היא פנייה אל ד' במטרה: לבקש עזרה להביע תודה לומר דברי שבח היא דרך להתקרב אל ד'. דמויות כמו רחל ,משה ,שמשון וחנה הרגישו צורך להתפלל לד' ברגעים מסויימים בחייהם .תפילתם היתה פרטית, ספונטנית וחד -פעמית. במקרה של חנה מתוארת המצוקה והצורך שלה לתפילה: "והיא מרת נפש ותתפלל על ד' ובכה תבכה. ותדור נדר ותאמר ד' צבאות אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו לד' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו" שמואל א' ,א'11 -10 , בספר דניאל ו' 11 ,מסופר שהנביא נהג להתפלל לכיוון ירושלים שלוש פעמים ביום. תפילה זו היא פרטית אבל קבועה. נראה שמנהג זה היה רק של יחידי סגולה. בתקופת החשמונאים (החל ממחצית המאה ה 2 -לפני הספירה): בעיירות היו האנשים מתכנסים לקריאת התורה ולימודה היו אסיפות עם בחגים בליווי טכסטים מקודשים ותפילות היו עורכים סידרי פסח בעיירות במנותק מהקרבת קרבן במקדש נציגי העיירות היו באים למקדש בירושלים להשתתף בעבודתו כלומר ,עבודת ד' עברה לאט לאט מן המקדש אל הקהילות השונות. לפי הגמרא האבות תקנו כל אחת מן התפילות: "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ד'" בראשית י"ט27 , "אין עמידה אלא תפילה" "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב"... בראשית כ"ד63 , "אין שיחה אלא תפילה" "ויפגע במקום וילן שם"... בראשית כ"ח11 , "אין פגיעה אלא תפילה" ברכות עמ' כ"ו ב' נולדו תפילות קבועות בזמן חובה פרטיות וציבוריות דורות ראשונים לאחר חורבן בית שני ( 70לספירה) :גיבוש תפילות הקבע והחובה כפי שהן מוכרות לנו. תקופת התנאים (עד 220לספירה) :תהליך ארוך של קיבוע הזדמנויות התפילה ותכניה העיקריים. תקופת הגאונים (מאות :)11 -6תקופה מרכזית בהיווצרות הסידור. ימי הביניים (מאות :)15 -11ניסוח מדויק יותר וקביעה אחרונה של מנהגי התפילה. הסידור הראשון נדפס ,ככל הנראה ,באיטליה לקראת סוף המאה ה ,15 -אבל עדיין הנוסח לא היה סופי. נוסחי התפילה של היהודים שגרו בארצות האסלאם מכונים בשם "נוסחי עדות המזרח". עם עליית החסידות במאה ה 18 -היה פיצול בקהילה האשכנזית :חסידי הבעש"ט והמתנגדים להם. חסידי הבעש"ט נוסח ספרד (השפעת תורת הקבלה של האר"י הקדוש) מתנגדים נוסח אשכנז מבטאת את רעיונות היסוד של אמונת ישראל ותורתה: זכות אבות ותחיית המתים התשובה והסליחה בניין ירושלים וביאת המשיח אנשי כנסת הגדולה תיקנו 18ברכות .לאור המציאות העויינת בגולה, בימי הביניים תיקנו החכמים ברכה נוספת ,והיא: "ולמלשינים אל תהי תקווה"... בברכה זו מבקשים להציל את האומה מידי מוסרים ומלשינים. שלוש ראשונות (שבח) .1אבות .2 ,גבורות .3 ,קדושת השם בקשות על הפרט .4דעת צרכים רוחניים .5תשובה .6סליחה .7גאולה צרכים גשמיים .8רפואה .9פרנסה בקשות על האומה .10קיבוץ גלויות .11השבת המשפט .12עונש לרשעים .13גמול לצדיקים .14בניין ירושלים .15משיח בן דוד .16קבלת התפילה שלוש אחרונות (הודאה) .17עבודה .18 ,הודאה .19 ,ברכת כהנים שלוש ראשונות (שבח) .1אבות .2 ,גבורות .3 ,קדושת השם ברכה אמצעית .4קדושת היום שלוש אחרונות (הודאה) .5עבודה .6 ,הודאה .7 ,ברכת כהנים מה אנו מבקשים בברכה האמצעית של שבת? בקשות על הפרט .4דעת .5תשובה צרכים .6סליחה רוחניים .7גאולה צרכים גשמיים .8רפואה .9פרנסה .1קדשנו במצוותך .2ותן חלקנו בתורתך .3שבענו מטובך בארבע הבקשות האלה נמצאות 13הבקשות האמצעיות של העמידה של יום חול. בקשות על האומה .10קיבוץ גלויות .11השבת המשפט .12עונש לרשעים .13גמול לצדיקים .14בניין ירושלים .15משיח בן דוד .4שמחנו בישועתך בותינּו. בָּ רּוְך אַ ָּתה ד' אֱ להֵ ינּו וֵאלהֵ י אֲ ֵ אֱ להֵ י ַאבְ ָּרהָּ ם. אֱ להֵ י י ְִצחָּ ק. וֵאלהֵ י יַעֲ קב. הָּ אֵ -ל הַ גָּדול הַ גִ בור ּנורא וְ הַ ָּ אֵ -ל עֶ לְ יון. גומֵ ל חֲ סָּ ִדים טובִ ים. וְ קונֵה הַ ּכל. וְ זוכֵר חַ ְסדֵ י ָאבות. ּומֵ בִ יא גואֵ ל לִ בְ נֵי בְ נֵיהֶ ם לְ מַ עַ ן ְשמו בְ ַאהֲ בָּ ה: מֶ לְֶך עוזֵר ּומושיעַ ִ ּומָּ גֵן: בָּ רּוְך אַ ָּתה ד' .מָּ גֵן ַאבְ ָּרהָּ ם: למה מזכירים את אבות האומה? כי אברהם הוא הקרוב להקב"ה ,הוא הראשון שהכיר בו, ויעקב הוא הקרוב ביותר לנו ,כי הוא אב האומה. אברהם :הראשון שהגיע לידי אמונה בכוחות אינטלקטואליים עצמאיים. יצחק :מוכן להיעקד ולקדש שם שמים במסירות נפשו. יעקב :דוגמא ומופת לכל עמו בכל הדורות. למה "הגדול הגיבור והנורא -א-ל עליון"? כי כתוב "כי ד' אלקיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים הא-ל הגדול הגיבור והנורא " דברים י'17 , וגם כתוב "ויברכהו ויאמר ברוך אברם לא-ל עליון קונה שמים וארץ" בראשית י"ד19 , למה "חסדים טובים" ולא "חסדים" בלבד? כי לעתים הטובה היא מדומה .רק ד' יכול לגמול חסדים כאלה שהם ממש לטובה ואין רעה בהם. אַ ָּתה גִ בור לְ עולָּם אֲ דנָּי. הושיעַ : ְמחַ יֵה מֵ ִתים אַ ָּתה ַרב לְ ִ מוריד הַ טָּ ל: בקיץִ . ּומוריד הַ ג ֶֶשם: ִ בחורף .מַ ִשיב הָּ רּוחַ ְמכַלְ ּכֵל חַ יִים בְ חֶ סֶ ד. ְמחַ יֶה מֵ ִתים בְ ַרחֲ ִמים ַרבִ ים. סומֵ ְך נופְ לִ ים. וְ רופֵ א חולִ ים סּורים. ּומַ ִתיר אֲ ִ ישנֵי עָּ פָּ ר. ּומ ַקיֵם אֱ מּונָּתו לִ ֵ ְ ּומי דומֶ ה לְָּך. ִמי כָּמוָך בַ עַ ל גְ בּורות ִ מֶ לְֶך מֵ ִמית ּו ְמחַ יֶה ּומַ ְצ ִמיחַ יְשּועָּ ה: וְ נֶאֱ מָּ ן אַ ָּתה לְ הַ חֲ יות מֵ ִתים: בָּ רּוְך אַ ָּתה ד'ְ .מחַ יֵה הַ מֵ ִתים: הנושא המרכזי הוא כוחו של ד' המתבטא בעיקר בתחיית המתים ובמעשי חסד למען החיים. המילה "מחייה" מופיעה ארבע פעמים והפועל "להחיות" עוד פעם אחת. למה הרעיון של תחיית מתים חוזר שלוש פעמים? ד' מחזיר לגוף את נשמתו יום יום כאילו מחייה אותו מחדש. לפי התלמוד ,הורדת גשמים היא כעין תחייה לאדמה (סמיכות "מוריד הגשם" ו"מחייה מתים"). הנס של ממש .במלכים א' ,י"ז ובמלכים ב' ,ד' 13 ,אליהו ואלישע מחיים מתים שלוש פעמים .גם בספר יחזקאל ל"ז כתוב על חזון העצמות היבשות. כנגד כת הצדוקים (תקופת בית שני) שכפרו בתחיית המתים. "אמר רבי יוחנן: שלושה מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו בידי שליח ואלו הן: מפתח של גשמים מפתח של חייה (יולדת) מפתח של תחיית המתים" תענית ב' ,עמ' א' אַ ָּתה ָּקדוש וְ ִש ְמָך ָּקדוש דושים בְ כָּל יום יְהַ לְ לּוָך סֶ לָּה. ּו ְק ִ ּכִ י אֵ ל מֶ לְֶך גָּדול וְ ָּקדוש אָּ ָּתה: בָּ רּוְך אַ ָּתה ד' .הָּ אֵ ל הַ ָּקדוש: במה שונה הברכה "קדושת ד'" מהברכות הקודמות? "אבות" ו"גבורות" מתייחסות לעולם הגופני ואילו "קדושת ד'" מדגישה את מהותו של ד' הנשגבת והנבדלת מכל מהות אחרת. ִשראֵ ל וְ לִ ְתפִ ל ָָּּתם ְשעֵ ה ְרצֵ ה ד' אֱ להֵ ינּו בְ עַ ְמָך י ָּ יתָך. בודה לִ ְדבִ יר בֵ ֶ וְ הָּ ֵשב אֶ ת הָּ עֲ ָּ בקשות ִשראֵ ל ּו ְתפִ ל ָָּּתםְ .מהֵ ָּרה בְ ַאהֲ בָּ ה ְת ַקבֵ ל בְ ָּרצון. וְ ִא ֵשי י ָּ ִשראֵ ל עַ מֶ ָך: בודת י ָּ ּות ִהי לְ ָּרצון ָּת ִמיד עֲ ַ ְ וְ ֶתחֱ זֶינָּה עֵ ינֵינּו בְ שּובְ ָך לְ ִציון בְ ַרחֲ ִמים: בָּ רּוְך אַ ָּתה ה' .הַ מַ חֲ זִ יר ְשכִ ינָּתו לְ ִציון: שבח מתי ולמה היא נאמרה? היא נאמרה כל יום בסמוך להקרבת הקרבנות במקדש ,במטרה שאלו יתקבלו ברצון. לאחר החורבן התאימו את הנוסח של הברכה למציאות החדשה והוסיפו לה בקשה להחזרת עבודת הקרבנות כמו אז ולשיבה מהירה של ד' אל ירושלים. הודאה מודים אֲ נ ְַחנּו לְָּך. ִ בותינּו לְ עולָּם וָּ עֶ ד. ָּשאַ ָּתה הּוא ד' אֱ להֵ ינּו וֵאלהֵ י אֲ ֵ שבח צּורנּו צּור חַ יֵינּו .מָּ גֵן י ְִשעֵ נּו אַ ָּתה הּוא לְ דור וָּ דור. ֵ נודֶ ה לְ ָך ּונְ סַ פֵ ר ְת ִהל ֶָּתָך סּורים בְ יָּדֶ ָך. עַ ל חַ יֵינּו הַ ְמ ִ מותינּו הַ פְ קּודות לְָּך. וְ עַ ל נִ ְש ֵ פירוט העיניינים וְ עַ ל נִ סֶ יָך ֶשבְ כָּל יום ִעמָּ נּו. טובותיָך ֶשבְ כָּל עֵ ת. ֶ אותיָך וְ וְ עַ ל נִ פְ לְ ֶ זמני עֶ ֶרב וָּ ֶ בקר וְ צָּ הֳ ָּריִם .ההודאה הַ טוב ּכִ י לא כָּלּו ַרחֲ מֶ יָך. שבח והצהרה וְ הַ ְמ ַרחֵ ם ּכִ י לא ַתמּו חֲ סָּ דֶ יָך. ּכִ י מֵ עולָּם ִקּוִ ינּו לְָּך: וְ עַ ל ֻּּכלָּם י ְִתבָּ ֵרְך וְ י ְִתרומֵ ם וְ י ְִתנַּשא ִש ְמָך מַ לְ ּכֵנּו ָּת ִמיד לְ עולָּם וָּ עֶ ד: וְ כל הַ חַ יִים יודּוָך סֶ לָּה. וִ יהַ לְ לּו וִ יבָּ ְרכּו אֶ ת ִש ְמָך הַ גָּדול בֶ אֱ מֶ ת לְ עולָּם ּכִ י טוב. הָּ אֵ ל יְשּועָּ ֵתנּו וְ עֶ זְ ָּר ֵתנּו סֶ לָּה .הָּ אֵ ל הַ טוב: בָּ רּוְך אַ ָּתה ד' .הַ טוב ִש ְמָך ּולְ ָך נָּאֶ ה לְ הודות: הבטחה "ועל ניסיך שבכל יום עמנו"... אילו ניסים מתרחשים יום-יום מול עינינו? הרב מקלנבורג אומר שזריחת אור השמש ביום והירח והכוכבים בלילה הם ניסים שהיות ואנו רגילים לראות אותם בכל יום ,אין אנו מתפלאים ומשתוממים עליהם. שים ָּשלום טובָּ ה ּובְ ָּרכָּה .חַ יִים חֵ ן וָּ חֶ סֶ ד וְ ַרחֲ ִמים שתי בקשות ִשראֵ ל עַ מֶ ָך. עָּ לֵינּו וְ עַ ל ּכָּל י ָּ בָּ ְרכֵנּו ָאבִ ינּו ֻּּכלָּנּו ּכְ אֶ חָּ ד (יַחַ ד) בְ אור פָּ נֶיָך. תורת חַ יִים וְ ַאהֲ בַ ת חֶ סֶ ד. ּכִ י בְ אור פָּ נֶיָך נ ַָּת ָּת לָּנּו ה' אֱ להֵ ינּו ַ הנמקה ּוצ ָּד ָּקה ּובְ ָּרכָּה וְ ַרחֲ ִמים וְ חַ יִים וְ ָּשלום. ְ וְ טוב י ְִהיֶה בְ עֵ ינֶיָך לְ בָּ ְרכֵנּו בקשה שלישית ִשראֵ ל ּולְ בָּ ֵרְך אֶ ת ּכָּל עַ ְמָך י ָּ בְ כָּל עֵ ת ּובְ כָּל ָּשעָּ ה בִ ְשלומֶ ָך .בְ רב עז וְ ָּשלום: שלום :שבח ִשראֵ ל בַ ָּ בָּ רּוְך אַ ָּתה ה' .הַ ְמבָּ ֵרְך אֶ ת עַ מו י ָּ מהו הטעם הכללי לברכה? הכהנים היו מברכים את עם ישראל כל פעם אחרי השלמת הקרבנות. "וישא אהרון את ידיו אל העם ויברכם"... ויקרא ט'22 , "דבר אל אהרון ואל בניו לאמור כה תברכו את בני ישראל אמור להם .יברכך ד' וישמרך .יאר ד' פניו אליך ויחונך .ישא ד' פניו אליך וישם לך שלום" במדבר ו'25 -22 , אחר החורבן נקבע שהכהנים ימלאו את חובת הברכה בבית הכנסת. הברכה מדגישה את ערך השלום. בערבית א .מבוא "אתה קדשת" (בריאת העולם) ב .פסוקי תורה "ויכולו" מבראשית ג .פסקא נוספת (בקצת נוסחאות: "ישמחו") ד .הבקשה "רצה במנוחתנו" בשחרית במוסף "ישמח משה" "תכנת שבת" (בית המקדש (מתן לוחות והקרבן) הברית) "וביום השבת" "ושמרו" במדבר -פנחס משמות- כי תשא "ישמחו "ולא נתתו" (יחוד השבת במלכותך" (עונג שבת) לישראל) "רצה במנוחתנו" "רצה במנוחתנו" במנחה "אתה אחד" (שבת שלעתיד לבוא) ----- ----- "רצה במנוחתנו" יעי לִ ְשמֶ ָך. אַ ָּתה ִק ַד ְש ָּת אֶ ת יוֹם הַ ְשבִ ִ ָארץ. ַתכְ לִ ית מַ עֲ ֵשה ָּשמַ יִם וָּ ֶ ּובֵ ַרכְ ת ֹו ִמּכָּל הַ י ִָּמים. וְ ִק ַד ְשת ֹו ִמּכָּל הַ זְ מַ ּנִ ים. וְ כֵן ּכָּתּוב בְ תו ָֹּר ֶתָך: שבח יעי ֹלהים בַ יוֹם הַ ְשבִ ִ ָארץ וְ כָּל ְצבָּ ָאם :וַ ְיכַל אֱ ִ וַ ְיכֻּלּו הַ ָּשמַ יִם וְ הָּ ֶ יעי ִמּכָּל ְמלַאכְ ת ֹו אֲ ֶשר ְמלַאכְ ת ֹו אֲ ֶשר עָּ ָּשה .וַ י ְִשבֹת בַ יוֹם הַ ְשבִ ִ יעי וַ י ְַקדֵ ש אֹ ת ֹוּ .כִ י ב ֹו ָּשבַ ת ֹלהים אֶ ת יוֹם הַ ְשבִ ִ עָּ ָּשה :וַ יְבָּ ֶרְך אֱ ִ ֹלהים לַעֲ שוֹת: ִמּכָּל ְמלַאכְ ת ֹו אֲ ֶשר בָּ ָּרא אֱ ִ אֱ ֹלהֵ ינּו וֵאֹלהֵ י אֲ בו ֵֹתינּוְ .רצֵ ה נָּא בִ ְמנּוחָּ ֵתנּו. ַק ְד ֵשנּו בְ ִמ ְצו ֶֹתיָך בקשות למנוחה, קדושה ושמחה וְ ֵתן חֶ לְ ֵקנּו בְ תו ָֹּר ֶתָך. ַשבְ עֵ נּו ִמטּובֶ ָך וְ ַשמַ ח נַפְ ֵשנּו בִ ישּועָּ ֶתָך. וְ טַ הֵ ר לִ בֵ נּו לְ עָּ בְ ְדָך בֶ אֱ מֶ ת. וְ הַ נְ ִחילֵנּו ד' אֱ ֹלהֵ ינּו בְ ַאהֲ בָּ ה ּובְ ָּרצוֹן ַשבַ ת ָּק ְד ֶשָך. וְ יָּנּוחּו בָּ ּה ּכָּל י ְִש ָּראֵ ל ְמ ַק ְד ֵשי ְשמֶ ָך: בָּ רּוְך אַ ָּתה ד'ְ .מ ַקדֵ ש הַ ַשבָּ ת: "וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים"... למה ד' ברך וקידש את היום השביעי ואילו בשער ימי הבריאה אמר "כי טוב" בלבד? לימות החול אין תפקיד מיועד ולכן אפשר לייחס להם תוכן ומשמעות שונים: "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך"... (שמות כ' ,ט') אך לשבת יש מהות אחרת כי: היא יום המנוחה של הקב"ה היא קדמה לעם ישראל היא עוד שייכת לבריאה לכן השבת היא ההזדמנות להתעלות הנפש לדרגת קדושה. את ל ֹו. משה בְ מַ ְתנַת חֶ לְ ק ֹו ּכִ י עֶ בֶ ד נֶאֱ מָּ ן ָּק ָּר ָּ י ְִשמַ ח ֶ ּכְ לִ יל ִתפְ אֶ ֶרת בְ ראש ֹו נ ַָּת ָּת ל ֹו בְ עָּ ְמד ֹו לְ פָּ נֶיָך עַ ל הַ ר ִסינַי. ּושנֵי לֻּחוֹת אֲ בָּ נִ ים הו ִֹריד בְ יָּד ֹו וְ כָּתּוב בָּ הֶ ם ְש ִמ ַירת ַשבָּ ת. ְ וְ כֵן ּכָּתּוב בְ תו ָֹּר ֶתָך. הדגשת הקשר המיוחד בין השבת לעם ישראל וְ ָּש ְמרּו בְ נֵי י ְִש ָּראֵ ל אֶ ת הַ ַשבָּ ת. לַעֲ שוֹת אֶ ת הַ ַשבָּ ת לְ ֹדר ָֹּתם בְ ִרית ע ֹולָּם. בֵ ינִ י ּובֵ ין בְ נֵי י ְִש ָּראֵ ל אוֹת ִהיא לְ ע ֹולָּם. ָארץ ּכִ י ֵש ֶשת י ִָּמים עָּ ָּשה ד' אֶ ת הַ ָּשמַ יִם וְ אֶ ת הָּ ֶ יעי ָּשבַ ת וַ ִיּנָּפַ ש. ּובַ יוֹם הַ ְשבִ ִ וְ לא נְ ַתת ֹו ה' אֱ ֹלהֵ ינּו לְ ג ֹויֵי הָּ אֲ ָּרצוֹת. וְ לא ִהנְ חַ לְ ת ֹו מַ לְ ּכֵנּו לְ עוֹבְ דֵ י פְ ִסילִ ים. וְ גַם בִ ְמנּוחָּ ת ֹו לא י ְִשּכְ נּו עֲ ֵרלִ ים. ּכִ י לְ י ְִש ָּראֵ ל עַ ְמָך נְ ַתת ֹו בְ ַאהֲ בָּ ה. לְ ז ֶַרע יַעֲ קב אֲ ֶשר בָּ ם בָּ חָּ ְר ָּת. ייחוד השבת לעם ישראל זאת ההזדמנות היחידה בה מוזכר דמותו של משה רבנו בתפילה. מה הסיבה לכך? כי: "אמר הקב"ה למשה :מתנה טובה יש לי בבית גנזי ,ושבת שמה .ואני מבקש ליתנה לישראל ,לך והודיעם" שבת י' ,ע"ב מכאן שמחתו של מנהיג האומה. "ושמרו בני ישראל את השבת"... שמות ל"ה ,ט"ז-י"ז בחלק הראשון של קדושת היום מוזכר מתן תורה .למה לא מופיעים הפסוקים של "זכור את יום השבת לקדשו" מתוך עשרת הדברות אלא אלו שמתוך פרשת "כי תשא"? אולי מפני שבעשרת הדברות פונים אל בני ישראל בגוף שני. לא נאמר בפירוש אל מי מדברים; ובפרשת "כי תשא" בני ישראל מודגשים פעמיים (גוף שלישי). הפעם השבת איננה "זכר למעשה בראשית" אלא "זכר ליציאת מצרים". הפיסקא הבאה נושאת בקירבה את הרעיון של ייחוד השבת לעם ישראל. נותיהָּ . ית ָּק ְרבְ ֶ ִתּכַנְ ָּת ַשבָּ ת ָּר ִצ ָּ דּורי נְ סָּ כֶיהָּ . רּושיהָּ ִעם ִס ֵ ית פֵ ֶ ִצּוִ ָּ ְמעַ ּנְ גֶיהָּ לְ עולָּם ָּּכבוד ִינְ חָּ לּו. פיוט העוסק בחביבות השבת טועֲ מֶ יהָּ חַ יִים ָּזכּו. וְ גַם הָּ אוהֲ בִ ים ְדבָּ ֶריהָּ גְ דֻּ לָּה בָּ חָּ רּו. ָאז ִמ ִסינַי נִ ְצטַ ּוּו ִצּוּוי פָּ עֳ לֶיהָּ ָּּכ ָּראּוי. וַ ְתצַ ּוֵנּו ה' אֱ להֵ ינּו לְ הַ ְק ִריב בָּ ּה ָּק ְרבַ ן מּוסַ ף ַשבָּ ת ּכ ָָּּראּוי. בותינּו. י ְִהי ָּרצון ִמלְ פָּ נֶיָך ה' אֱ להֵ ינּו וֵאלהֵ י אֲ ֵ ַארצֵ נּו וְ ִתטָּ עֵ נּו בִ גְ בּולֵנּו שמחָּ ה לְ ְ ֶש ַתעֲ לֵנּו בְ ְ חובותינּו. ֵ וְ ָּשם נַעֲ שה לְ פָּ נֶיָך אֶ ת ָּק ְרבְ נות ְת ִמ ִידים ּכְ ִס ְד ָּרם ּומּוסָּ פִ ים ּכְ ִהלְ כ ָָּּתם. וְ אֶ ת מּוסַ ף יום הַ ַשבָּ ת (הַ מָּ נוחַ ) הַ זֶה. נַעֲ שה וְ נ ְַק ִריב לְ פָּ נֶיָך בְ ַאהֲ בָּ ה ּכְ ִמ ְצוַ ת ְרצונֶָך. תור ֶתָך ּכְ מו ֶשּכ ַָּתבְ ָּת עָּ לֵינּו בְ ָּ משה עַ בְ דֶ ָך ִמפִ י כְ בודֶ ָך ּכָָּאמּור: עַ ל יְדֵ י ֶ ּושנֵי ימםְ . ּובְ יום הַ ַשבָּ תְ .שנֵי כְ בָּ שים בְ נֵי ָּשנָּה ְת ִמ ִ עֶ שרנִ ים סלֶת ִמנְ חָּ ה בְ לּולָּה בַ ֶשמֶ ן וְ נִ ְסּכו .עלַת ַשבַ ת בְ ַשבַ תו עַ ל עלַת הַ ָּת ִמיד וְ נִ ְסּכָּּה: כּותָך שו ְֹמ ֵרי ַשבָּ ת וְ קו ְֹראֵ י ֹענֶג. י ְִש ְמחּו בְ מַ לְ ְ יעי. עַ ם ְמ ַק ְד ֵשי ְשבִ ִ ֻּּכלָּם י ְִשבְ עּו וְ י ְִתעַ ּנְ גּו ִמטּובֶ ָך. ית ב ֹו וְ ִק ַד ְשת ֹו יעי ָּר ִצ ָּ ּובַ ְשבִ ִ אשית: אתֵ .זכֶר לְ מַ עֲ ֵשה בְ ֵר ִ חֶ ְמ ַדת י ִָּמים אוֹת ֹו ָּק ָּר ָּ עונג שבת תוכן פיסקא זו הוא עונג שבת כי עכשיו ,עם היציאה מבית הכנסת בבוקרו של שבת ,מגיע הזמן העיקרי של עונג שבת. יוצאי מצרים ומקבלי התורה נמצאים כעת בארץ הקודש. איך מתבטאת השבת במרכז הרוחני של העם ,כלומר, בביהמ"ק שבירושלים? השבת גורמת לסדר יום שונה מכל הימים :בעוד שבימי השבוע היו מקריבים כל מיני קורבנות ,ואפילו גם בימים טובים, בשבת "שורר שקט בכל שטח העזרה" ואין מקריבים אלא את שני התמידים ,אחד בבוקר ואחד בין הערביים (עולת התמיד) וביניהם ,שני כבשים בני שנה תמימים (קורבן מוסף של שבת). אַ ָּתה אֶ חָּ ד וְ ִש ְמָך אֶ חָּ ד ָארץ. ִשראֵ ל גוי אֶ חָּ ד בָּ ֶ ּומי ּכְ עַ ְמָך י ָּ ִ ִתפְ אֶ ֶרת גְ דֻּ לָּה וַ עֲ טֶ ֶרת יְשּועָּ ה ּוקדֻּ ָּשה לְ עַ ְמָך נ ַָּת ָּת. יום ְמנּוחָּ ה ְ ַאבְ ָּרהָּ ם ָּיגֵל י ְִצחָּ ק י ְַרּנֵן יַעֲ קב ּובָּ נָּיו יָּנּוחּו בו. ְמנּוחַ ת ַאהֲ בָּ ה ּונְ ָּדבָּ ה. ְמנּוחַ ת אֱ מֶ ת וֶאֱ מּונָּה. ְמנּוחַ ת ָּשלום וְ ַשלְ וָּ ה וְ הַ ְש ֵקט וָּ בֶ טַ ח ְמנּוחָּ ה ְשלֵמָּ ה ָּשאַ ָּתה רוצֶ ה בָּ ּה. יַּכִ ירּו בָּ נֶיָך וְ י ְֵדעּו ּכִ י מֵ ִא ְתָך ִהיא ְמנּוחָּ ָּתם וְ עַ ל ְמנּוחָּ ָּתם י ְַק ִדישּו אֶ ת ְשמֶ ָך: בעמידות של ערבית ,שחרית ומנחה של שבת מובאים פסוקים מן התורה .למה לא קורה כך במנחה? "קדושת היום" של מנחה מתעסקת ב"נפש השבת" ,השבת האידיאלית ,העולם שכולו שבת" :מעין עולם הבא". למבוא כזה אין פסוקים בתורה ,כי היא בדרך כלל לא עוסקת בעתיד לבוא ובמה שמחוץ לעולמנו של עכשיו. הנביא זכריה מדבר על חזון אחרית הימים בלשון עתיד: "והיה ד' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד" זכריה י"ד ,ט' בברכה זו החזון הופך למציאות שבהווה: "אתה אחד ושמך אחד "...כי אנו "עמך ישראל גוי אחד בארץ" דברי הימים א' ,י"ז ,כ"א איך מתקשר ייחודו זה של הקב"ה עם אבות האומה? האבות הם הראשונים שהכריזו "ד' אחד". ייחודו של ד' על ידי היחידים (אברהם ויצחק) ,התרחב והפך לקידוש ד' על ידי עם שלם. "אברהם ויצחק ישמחו כשיעקוב ובניו ינוחו בו בשבת ושומרין אותו" (אבודרהם) הרב יששכר יעקבסון" ,נתיב בינה" ,כרכים א' וב' מאמרים של אליעזר אלינר וד"ר יעקב רוטשילד מתוך "תפילה" ,מהסידרה "מעיינות -מאסף לענייני חינוך והוראה" סידור "אבי חי" לבית ולמשפחה ,ערך וביאר אביגדור שנאן, הוצאה "ידיעות אחרונות" ,סידרה "ספרי חמד"