מצגת מס' 1 [חלק ב] עם ביס"ש כפר עציון 31.7.11-3.8.11 מדריך : שי בייטנר דיפדוף בתמונות ע"י העכבר או ENTER

Download Report

Transcript מצגת מס' 1 [חלק ב] עם ביס"ש כפר עציון 31.7.11-3.8.11 מדריך : שי בייטנר דיפדוף בתמונות ע"י העכבר או ENTER

‫מצגת מס' ‪1‬‬
‫[חלק ב]‬
‫עם ביס"ש כפר עציון‬
‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬
‫לראשונה נזכרת רבת עמון במקרא‪ ,‬בעת התנחלות שבטי ישראל בעבר הירדן‪ .‬העיר שימשה‬
‫בירתו של עוג מלך הבשן ככתוב‪" :‬כִּ י ַרק‪-‬עוֹג ֶמלְֶך הַ בָּ ָּשן נִּ ְׁשַאר ִּמיֶ תֶ ר הָּ ְׁרפָּ ִּאים ִּהנֵּה עַ ְׁרׂש ֹוֹ עֶ ֶרׂש בַ ְׁרזֶל‬
‫הֲ ֹלה ִּהיא בְׁ ַרבַ ת ְׁבנֵּי עַ ּמוֹן"‪(...‬דברים ג'‪,‬יא)‪ .‬היא נזכרת בשם " ַרבָּ ה" בתאור נחלתו של שבט גד בעבר‬
‫הירדן (יהושע יג'‪,‬כה)‪ .‬העיר נכבשה בידי יואב שר צבאו של המלך דוד‪ ,‬ולאחר פילוג הממלכה עם מות‬
‫שלמה‪ ,‬שבה רבת עמון והיתה לבירת ממלכת בני עמון‪ .‬העיר זכתה לשגשוג עם צירוף עבר‬
‫הירדן לאימפריה האשורית במאות ה‪ 8 -‬וה‪ 7 -‬לפסה"נ‪ .‬בתקופה זו היא נזכרת ע"י נביאי ישראל‬
‫כאחת הערים העוינות לממלכת יהודה ומנבאים על מר גורלה באחרית הימים‪" :‬וְׁ נָּתַ ִּתי אֶ ת‪ַ -‬רבָּ ה‬
‫לִּ נְׁ וֵּה גְׁ מַ לִּ ים וְׁ אֶ ת‪-‬בְׁ נֵּי עַ ּמוֹן לְׁ ִּמ ְׁרבַ ץ‪-‬צֹאן"‪( ...‬יחזקאל כה'‪,‬ה)‪.‬‬
‫רבת עמון נכבשה בהמשך על ידי האשורים‪ ,‬הפרסים והסלאוקים‪ ,‬ובמאה ה‪ 3-‬לפנה"ס שינה‬
‫תלמי פילדלפוס השני את שמה ל"פילדלפיה"‪ .‬פילדלפיה הייתה לחלק מהממלכה הנבאטית עד‬
‫לשנת ‪ 106‬לפסה"נ‪ ,‬עת נכבשה על ידי האימפריה הרומית והפכה לאחת מעשר ערי הדקאפוליס‬
‫הרומיות‪ .‬בתחילת התקופה הביזנטית הייתה העיר למקום מושבו של בישוף‪ .‬הסאסאנים כבשו‬
‫את העיר בשנת ‪ 614‬ולאחריהם כבשו אותה הערבים ב‪ ,636 -‬אשר שינו את שמה מפילדלפיה‬
‫לעמאן‪ .‬העיר פרחה תחת שלטונה של שושלת בית אומיה ובהמשך תחת שלטונו של בית עבאס‪,‬‬
‫אך במרוצת השנים חרבה על ידי מספר רעידות אדמה ואסונות טבע אחרים‪ ,‬ובמאה ה‪ 19 -‬כל‬
‫שנותר ממנה היה כפר קטן ובו כ‪ 2,000-‬תושבים‪ .‬מיפנה בתולדותיה של עמאן החל בשנת‬
‫‪ ,1887‬עת התיישבו בה צ'רקסים‪ ,‬וזה הואץ משמעותית עם סלילת מסילת הרכבת החיג'אזית‬
‫והפיכתה של העיר לתחנה מרכזית בנתיבה‪.‬‬
‫עמאן היא בירת ירדן‪ ,‬בה נמצאים ארמון המלך‪ ,‬מושב השלטון‪ ,‬בית הנבחרים‪ ,‬משרדי הממשלה‪ ,‬הצבא‬
‫והמינהל‪ .‬עמאן היא המרכז המסחרי והכלכלי ומרכז הכספים והבנקאות ומושב השגרירויות הזרות‪ .‬היא‬
‫משמשת מרכז תיירות ונקודת מוצא למרבית הסיורים בירדן‪ :‬צפונה לגרש‪ ,‬לעג'לון ולאום קייס‪ ,‬דרומה‬
‫למידבא‪ ,‬לכרך ולפטרה‪ ,‬מזרחה לארמונות המדבר ומערבה לעראק אל אמיר‪ ,‬למִ כוור ולים המלח‪ .‬לא יהיה‬
‫מוגזם לומר כי "עמאן היא ירדן"‪.‬‬
‫העיר שוכנת בצפון‪-‬מערבה של ירדן‪ ,‬באזור גבעי על גבול המדבר ובגובה של ‪ 773‬מטרים מעל פני הים‪.‬‬
‫העיר הוקמה במקור על שבע גבעות‪ ,‬אך כיום היא משתרעת על פני ‪ 19‬גבעות‪ ,‬ואזוריה העיקריים נוטלים‬
‫את שמותיהם משמן של גבעות אלה‪ .‬סמוך לעמאן נמצאים מעיינות המשמשים לה כמקורות מים זמינים‪.‬‬
‫תל‬
‫רבת עמון‬
‫גבעת האקרופוליס (ג'בל קלעה) נמצאת‬
‫במרכזה של עמאן‪ .‬זהו התל של "רבת בני‬
‫עמון" הקדומה ובו מצויות חורבות העיר‬
‫המקראית‪ .‬הגבעה מתנשאת לגובה רב‬
‫מעל הגאיות המקיפים אותה‪ ,‬ולה צורת‬
‫ר'‪ .‬האקרופוליס משתרע על כ‪ 160 -‬דונם‪.‬‬
‫העיר – בראשית האלף השלישי לפסה"נ‬
‫– היתה בפסגת האקרופוליס ובתחילת‬
‫האלף השני לפסה"נ‪ ,‬הוקפה לראשונה‬
‫במערכת ביצור שכללה חומות וחלקלקה‪.‬‬
‫העיר הקדומה הגיעה לשיאה בתקופת‬
‫המקרא‪ ,‬בעת השלטון האשורי‪ .‬מעידים‬
‫על כך‪ ,‬ממצאים רבים שנתגלו בתל‪,‬‬
‫שכללו שרידי ארמון ופסלים עמוניים‬
‫יחודיים‪ .‬מרכז הפולחן של העיר‪ ,‬היה‬
‫כנראה בשטח הסלע המקודש שנמצא‬
‫במקום שבו נבנה מאוחר יותר מקדש‬
‫הרקולס הרומי‪ .‬דרך מפותלת שנבנתה‬
‫במדרון הדרומי של האקרופוליס‪ ,‬איפשרה‬
‫עלייה מהעיר הרומית החדשה אל המקדש‬
‫שבפסגתו‪.‬‬
‫תל‬
‫רבת עמון‬
‫בפינה הדרומית‪-‬מערבית של האקרופוליס הוקם בימיו של אורליוס (‪ 161-166‬לסה"‬
‫מקדשנ)הרקולס‬
‫מקדש להרקולס‪ ,‬כעדות כתובת שנתגלתה באתר‪.‬‬
‫רבת בני עמון‬
‫על פי ממצאים רבים שנחשפו במתחם מקדש הרקולס‪ ,‬שָׁ כְנה במקום העיר הקדומה מתקופת‬
‫המקרא – רבת בני עמון ["רּבה"]‪.‬‬
‫נחש העמוני היה מלך בני עמון בתקופת שאול ודוד‪ .‬הוא נזכר כמי שתקף את אנשי יבש גלעד‪,‬‬
‫וכשנכנעו דרש לנקר את עיניהם של אנשי העיר‪ .‬שאול גייס את העם למלחמה והכניע את בני‬
‫עמון‪ .‬נחש העמוני נזכר גם כמי שסייע לדוד‪ ,‬כאשר משפחתו ברחה משאול למואב ונרצחה על‬
‫ידי מלך מואב‪ .‬אחד מאחיו של דוד‪ ,‬אליהוא‪ ,‬הצליח להמלט והגיע אל נחש העמוני‪ ,‬שמתוך‬
‫שנאתו לשאול (ממלחמת יבש גלעד) לא הסגיר את אחי דוד‪ .‬לפיכך נמנע דוד ממלחמה בבני‬
‫עמון עד מותו של נחש‪ .‬עם מותו‪ ,‬שלח דוד שליחים לחנון בן נחש לנחמו‪ ,‬אך הלה חשד כי הם‬
‫באים למטרת ריגול‪ ,‬גילח אח חצי זקנם‪ ,‬חתך את בגדיהם ושלחם בבוז חזרה ליהודה‪ .‬יואב בן‬
‫צרויה – שר צבאו של דוד יוצא בראש הצבא להכניע את בני עמון‪.‬‬
‫"וַיְׁ ִּהי לִּ ְׁתשּובַ ת ַה ָּשנָּה לְׁ עֵּ ת צֵּ את ַה ְּׁמלָּאכִּ ים וַיִּ ְׁשלַח ָּדוִּ ד אֶ ת‪-‬יוָֹאב וְׁ אֶ ת‪-‬עֲבָּ דָּ יו עִּ ּמ ֹוֹ וְׁ אֶ ת‪ָּ -‬כל‪-‬יִּ ְׁׂש ָּראֵּ ל‬
‫לם" (שמואל ב יא' א)‪.‬‬
‫ירּוש ִּ ָּ‬
‫ָּ‬
‫וַיַ ְׁש ִּחתּו אֶ ת‪-‬בְׁ נֵּי עַ ּמוֹן וַיָּ צֻרּו עַ ל‪ַ -‬רבָּ ה; וְׁ ָּדוִּ ד יו ֵֹּשב בִּ‬
‫לרבת בני עמון נקשרת פרשת דוד ובת שבע‪ .‬דוד מלך ישראל חומד את בת שבע ‪ -‬אשתו של‬
‫אוריה החתי ‪ -‬כאשר אוריה צר עם הלוחמים על רבת בני עמון‪ .‬אוריה נקרא אל דוד‪ ,‬ודוד שולח‬
‫אותו בחזרה לשדה הקרב‪ ,‬ובידו אגרת ליואב‪ ,‬שתביא למותו על ידי נטישתו בשדה הקרב‪ .‬יואב‬
‫בן צרויה ממלא‪ ,‬בשינוי‪ ,‬אחַ ר ההוראות וגורם למותו של אוריה יחד עם חיילים נוספים‪ .‬העיר‬
‫התחתונה נכבשת‪ ,‬אולם עדיין מצודת המלך החזיקה מעמד‪ .‬יואב שלח לקרוא לדוד על מנת‬
‫שדוד יכבוש את העיר והכיבוש יקרא על שמו‪.‬‬
‫" ַויֶאֱ סֹף דָּ וִּ ד אֶ ת‪-‬כָּל‪-‬הָּ עָּ ם וַיֵּ לְֶך ַרבָּ תָּ ה וַיִּ לָּחֶ ם בָּ ּה וַיִּ לְׁ כְׁ ָּדּה" (שמואל ב יב' כט)‪.‬‬
‫הידוע בשם ה"קצר"‪ ,‬והוא‬
‫נמצא (המבנה‬
‫המצודההמתחם‬
‫במקום‪ .‬במרכז‬
‫ביותר‬
‫הארמון והשמור‬
‫הארמון האומיי הוא המבנה הגדול‬
‫שחזור)‬
‫בעמאן‬
‫באזור‬
‫האומיי‬
‫המרשים ביותר במכלול הארמון‪ .‬למרות שחלקו הרוס‪ ,‬ניכר עדיין פארו מימים עברו‪ .‬זהו מבנה מרובע [‪ 27X25‬מ']‬
‫האומיי‬
‫הארמוןעל ארבע‬
‫בנוי מאבנים גדולות שממנו יצאו ארבע זרועות שנפתחו כלפי המרכז‪ .‬מרכז ה"קצר" קורה בכיפה שנשענה‬
‫קשתות‪ .‬מוקדאסי (‪ )985‬מעיד‪ ,‬שבמקום זה היה קברו של אוריה החתי שנהרג ברבת עמון (שמואל ב יא' טו‪-‬כד)‪.‬‬
‫פסל רומי אדיר – אצבעות הרקולס‬
‫בתקופה הרומית נבנה המרכז העירוני החדש של עמאן‪-‬פילדלפיה בעמק שמדרום לגבעת האקרופוליס‪ .‬התאטרון של‬
‫עמאן הוא האתר ההיסטורי המרשים ביותר בעיר‪ .‬מושבי התאטרון נשענים על השקע הטבעי בחלקו‪ ,‬בגוש הגבעות‬
‫הסוגר על העיר מדרום‪ .‬בתאטרון היו למעלה מ‪ 8000 -‬מושבים והוא גדול התאטראות במזרח הרומי‪.‬‬
‫המוזיאון הארכיאולוגי במצודה‪ ,‬מייצג את‬
‫המורשת התרבותית‪-‬היסטורית של ירדן‪ ,‬כפי‬
‫שזו משתקפת בממצאים הארכיאולוגיים‪.‬‬
‫במוזיאון דגש על שלוש תקופות עיקריות‪:‬‬
‫תקופת המקרא‪ ,‬התקופה הרומית‪-‬ביזאנטית‬
‫והתקופה המוסלמית‪.‬‬
‫עראק אל אמיר נמנית עם האתרים היותר מרשימים בירדן‪ .‬המקום נמצא בעמק א‪-‬ציר‪,‬‬
‫כ‪ 20 -‬ק"מ דרומית‪-‬מערבית לעמאן‪ .‬זוהי פינה קסומה ומרוחקת‪ ,‬טובלת בעצים ובירק‪,‬‬
‫הנמצאת בבקעה טבעית מוקפת סלעים‪ .‬בקצה הדרומי‪-‬מערבי‪ ,‬נמצא בניין גדול ויוצא‬
‫דופן בדמות ארמון‪ ,‬המכונה קצר אל עבד [מצודת העבד]‪ .‬אפשר שהשם מרמז על‬
‫תוארו של הורקנוס בן טוביה‪ ,‬המכונה בספר נחמיה "העבד העמוני"‪ ,‬כינוי לפקיד רם‬
‫דרג מטעם המלך‪ .‬ברם לפי האגדה המוסלמית המקומית‪ ,‬מקור השם שונה בתכלית‪:‬‬
‫"לאמיר‪ ,‬ששמו מונצח במקום‪ ,‬היתה בת יפהפיה"‪ ,‬כך מספרת האגדה‪" .‬יום אחד‪,‬‬
‫כשעמד לעלות לרגל למכה‪ ,‬הפקיד את בתו למשמרת בידי עבד כושי‪ .‬העבד התאהב‬
‫בבתו‪ ,‬שמצידה הבטיחה לו את ידה בתנאי שיבנה לה ארמון‪ .‬העבד הכושי ניגש מיד‬
‫למלאכה‪ ,‬אך לא הספיק לסיימה‪ ,‬כעדות האבנים הפזורות במקום‪ ,‬ומכאן השם קצר אל‬
‫עבד‪ .‬כוחותיו העל אנושיים של אותו עבד באים לידי ביטוי בגודלן העצום של האבנים‪.‬‬
‫טרם שהעבד השלים מלאכתו‪ ,‬שב האמיר מדרכו‪ ,‬כילה זעמו בעבד ושרף את גופתו‪,‬‬
‫שנקברה מתחת לאבנים"‪.‬‬
‫המבנה‪ ,‬שהוא בניין אחוזה מפואר‪ ,‬הוקם בשנים ‪ 175-182‬לפסה"נ ע"י הורקנוס בן‬
‫יוסף‪ ,‬בן טוביה‪ ,‬משפחת אצילים יהודית מתייוונת‪ ,‬שנמלט מירושלים ומצא מפלט‬
‫בארץ עמון‪ .‬עראק אל אמיר מזוהה עם "בירתא של ארץ עמון" בתחום הנחלה של‬
‫משפחת הכהנים לבית טוביה‪.‬‬
‫תמונת אינטרנט‬
‫יוסף בן מתתיהו מעיד‪:‬‬
‫"הורקנוס (מבית טוביה) ויתר על כוונותיו לשוב לירושלים והתיישב בארץ שממזרח לירדן‪,‬‬
‫ששם התמיד במלחמתו בערבים עד שהרג רבים מהם ואחרים לקח בשבי‪ .‬והוא בנה מבצר‬
‫חזק שאת כולו עד גובה גגו בנה באבנים‪ ,‬שעליהן גילף חיות גדולות מידה‪ ,‬ואת הבניין כולו‬
‫הקיף בחפיר רחב ועמוק‪ .‬הוא חצב בסלע שממול להר‪ ,‬מערות גדולות באורך איצטדיות‬
‫רבות‪ .‬במערות עשה אולמות וחדרים‪ ,‬חלקם לסעודות‪ ,‬ואחרות למחיה ולשינה‪ ,‬ואל תוך‬
‫המערות האלו הביא שפע של מים רבים‪ ,‬ששימשו לעונג וקישוט לאחוזתו‪ .‬את הכניסות אל‬
‫המערות עשה כשהן צרות‪ ,‬באופן שרק אדם אחד בלבד היה יכול לבוא בהן בעת ובעונה‬
‫אחת‪ .‬דבר זה עשה מתוך זהירות‪ ,‬בכדי למנוע את הסכנה שאֶ חיו יצורו על המקום ויכבשוהו‪.‬‬
‫מלבד אלה הקיף את המקום במתחמים רבים ובהם גנים מפוארים‪ ,‬ולאחר שהשלים את‬
‫בניית המקום קרא לו בשם צור‪ .‬מקום זה שוכן בין ערביה ליהודה‪ ,‬מעבר לירדן‪ ,‬לא רחוק‬
‫מחשבון‪ .‬הוא שלט באותו אזור במשך שבע שנים‪ ,‬ככל ששלט סלבקוס באסיה"‪.‬‬
‫המבנה המפואר שבמקום מעוטר בפסלי אריות ונשרים באפריז ופסלי פנתרים ששימשו‬
‫כמזרקות‪ .‬המבנה הוקם על פודיום גדול במרכזו של אגם מלאכותי‪ ,‬שנתחם ע"י סוללה‬
‫מדורגת ולה שער מונומנטלי‪ .‬האגם יבש כיום‪ ,‬אך לעיתים הוא מתמלא מים בעקבות‬
‫הגשמים‪ .‬הבנייה בעראק אל אמיר נעשתה בטכניקה סורית‪-‬פיניקית קדומה‪ .‬האבנים‬
‫הענקיות הונחו בהתאמה מירבית זו על גבי זו‪ ,‬ללא שימוש במלט‪ ,‬שיטה ששיוותה למבנה‬
‫תחושה של מונומנטליות רבת רושם‪.‬‬
‫פסלי אריות ופנתרים מעטרים את המבנה המפואר‪.‬‬
‫עראק אל אמיר – תכנית האתר‬
‫‪ .1‬אמת מים שהוליכה את מימי ואדי א‪-‬ציר‬
‫לאגם המלאכותי שמסביב לבניין האחוזה‪.‬‬
‫‪ .2‬מצוק תלול שבו חצובות מערות בשני‬
‫מפלסים‪ .‬נועדו אולי לשמש מקום מפלט‬
‫וקבורה‪ .‬בחזית שתיים מהן מופיע השם‬
‫טוביה‪.‬‬
‫‪ .3‬תל ובו שרידים קדומים‪ ,‬נושב ברציפות‬
‫מתקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה‬
‫הממלוכית‪.‬‬
‫‪ .4‬בניין ששרד מישוב שהוקם במאה ה‪2 -‬‬
‫וניטש בתקופה הביזאנטית‪.‬‬
‫‪ .5‬בניין האחוזה של הורקנוס [קצר אל עבד]‪.‬‬
‫האתר היהודי (וההלניסטי) השלם‬
‫והמפואר ביותר בעבר הירדן‪.‬‬
‫‪ .6‬אגם מלאכותי מוקף בחומה נמוכה‪ ,‬שניזון‬
‫ממי ואדי א‪-‬ציר‪ .‬במרכזו אי [או פודיום]‬
‫שעליו הוקם בניין האחוזה‪.‬‬
‫תמונת אינטרנט‬
‫מלכתחילה נועד הבנין לעמוד במרכז האגם – מעין אי שהשתרע על שטח של כ‪60 -‬‬
‫דונם‪ .‬אל הפאביליון אפשר היה להגיע ללא קושי באמצעות סירות‪ .‬מכל מקום היה זה‬
‫פאביליון אקזוטי‪ ,‬מעין ספינה השרויה במצב של עגינה מתמדת‪ .‬מטרתו של האדריכל‬
‫היתה להרשים את המבקרים‪-‬הצופים באמצעות השתקפותו של הבנין במים‪,‬‬
‫ובמיוחד השתקפותם של תבליטי החיות שבחזיתות‪[ .‬קדמוניות – תרגום א‪.‬שליט]‬
‫במבואות האתר‪ ,‬מצפון‪ ,‬מתרומם מצוק תלול‬
‫וגבוה‪ ,‬הנמשך ממזרח למערב לאורך של כ‪500 -‬‬
‫מ'‪ .‬במצוק חצובות ‪ 14‬מערות בשני מפלסים‪.‬‬
‫פתחי המערות צרים‪ ,‬עד כי במבט ראשון לא קל‬
‫להבחין בהן‪ ,‬ואין ספק שנועד להן תפקיד הגנתי‬
‫כלשהו‪ .‬המערות נזכרות בידי יוסף בן מתתיהו‪,‬‬
‫המייחס את חציבתן להורקנוס מבית טוביה‪.‬‬
‫טיפוס אל מערות "בית טוביה"‬
‫אחת המערות בעראק אל אמיר עם כתובת בארמית "טוביה" בחזיתה‪.‬‬
‫סלעי‬
‫הנסיך" (או "‬
‫מערות‬
‫שפירושו "‬
‫אמיר‪,‬‬
‫עראק אל‬
‫למקום‪:‬‬
‫המערות שמן‬
‫העליוןשנתנו את‬
‫במפלסאלו הן‬
‫מערות‬
‫קולומבריום)‪,‬‬
‫יונים (‬
‫שובך‬
‫בורות מים‪,‬‬
‫וכוללות‬
‫למגורים‪,‬‬
‫הוכשרו‬
‫והתלול והמערות החצובות בו‪.‬‬
‫הגבוה‬
‫מקומותהמצוק‬
‫הרושם שעשו‬
‫ומחסנים‪.‬‬
‫מגורים‬
‫הנסיך")‪ ,‬שם המבטא את אורווה‪,‬‬
‫ממול למערות נמצא כפר‪ ,‬השוכן על התל הקדום של הישוב‪.‬‬
‫חשבון נמצאת בהרי מואב‪ ,‬על דרך המלך‪ ,‬בין‬
‫רבת עמון למידבא‪ .‬העיר התפרסמה במקרא‬
‫כבירתו של סיחון מלך האמורי (דברים ב' כד)‪.‬‬
‫חשבון ותחומה עלתה בגורלם של בני שבט ראובן‬
‫(יהושע יג' יז)‪ ,‬אך לבסוף נפלה בחלקו של שבט‬
‫גד (שם יג' כו) והיתה לעיר לווים בתחום נחלתו‬
‫(שם כא' לז)‪ .‬בתקופה ההלניסטית נודעו העיר‬
‫וסביבותיה כ"ארץ חשבון"‪ .‬היא נכבשה בידי מלכי‬
‫החשמונאים והיתה בשלטונו של אלכסנדר ינאי‪.‬‬
‫הורדוס ביצר את חשבון שעל גבול ממלכת‬
‫הנבטים‪ .‬לאחר שעבר הירדן צורפה לאימפריה‬
‫הרומית ב‪ 63 -‬לפסה"נ‪ ,‬חזרה העיר לידי‬
‫האוכלוסיה המקומית‪ .‬היא נמנתה עם ערי הגויים‬
‫בעבר הירדן‪ ,‬שנהרסו בידי היהודים במרד הגדול‪.‬‬
‫חשבון הקדומה מזוהה בתל חיסבאן‪ ,‬שלידו כפר‬
‫בשם זה‪ .‬תל חיסבאן משתרע על שטח של כ‪-‬‬
‫‪ 200‬דונם ונתגלו בו שכבות ישוב מאז ייסוד העיר‬
‫בראשית תקופת הברזל ועד לשלהי התקופה‬
‫העות'מאנית‪.‬‬
‫הביזנטית‬
‫מהתקופה‬
‫חיסבאן‬
‫כנסייה – תל‬
‫שרידי הכפר‬
‫חשבון‬
‫רחוב עמוס חנויות בעיירה הקטנה מידבא (מדאבא)‪ .‬מכאן – הדרך קצרה‬
‫לכנסיית סט‪ .‬ג'ורג'‪ ,‬שבה נמצאת מפת מידבא המפורסמת‪.‬‬
‫מידבא – כיום העיירה מאדבא כ‪ 30 -‬ק"מ מדרום‬
‫לרבת עמון – היתה אחת הערים החשובות בעבר‬
‫הירדן העתיקה‪ .‬היא נבנתה על גבעה נישאת מעל‬
‫המישור הפורה שמסביבה‪ ,‬בסמוך ל"דרך המלך"‬
‫הקדומה‪ .‬שמה של העיירה יצא למרחקים בזכות‬
‫מפת הפסיפס המופלאה שנתגלתה בשנת ‪,1884‬‬
‫בעת הקמת כנסייה חדשה ע"י יוונים‬
‫אורתודוכסים‪ .‬הבונים לא היו מודעים תחילה‬
‫לחשיבות המפה‪ ,‬שנהרסה בחלקה בעת הקמת‬
‫הכנסייה‪ .‬המפה‪ ,‬שגודלה ‪ 15.7X5.6‬מ'‪ ,‬נמצאת‬
‫בכנסיית סט‪ .‬ג'ורג'‪ .‬זוהי המפה ההיסטורית‪-‬‬
‫גאוגרפית החשובה ביותר של ארץ ישראל‪,‬‬
‫והקדומה שבהן‪ .‬המפה‪ ,‬שהיא מהמחצית השניה‬
‫של המאה ה‪ ,6 -‬מתארת את ארץ ישראל‬
‫והארצות השכנות בגבולות ארצות המקרא [או‬
‫"הארץ המובטחת"] מהדלתה של מצרים בדרום‬
‫ועד לצור וצידון בצפון‪ ,‬מהים התיכון במערב ועד‬
‫למדבר הערבי במזרח‪ .‬במפה מובאים כ‪150 -‬‬
‫אתרים ומקומות‪ ,‬ששמם מצויין בשפה היוונית‪,‬‬
‫ובהם ‪ 16‬ישובים‪ ,‬שאינם ידועים משום מקור‬
‫אחר‪ .‬במרכז המפה מובאת העיר ירושלים‪ ,‬בקנה‬
‫מידה העולה פי ‪ 10‬על שאר הישובים‪.‬‬
‫כנסיית סט‪ .‬ג'ורג'‬
‫כנסיית סט‪ .‬ג'ורג' – כאן נמצאו הפסיפסים של מפת מידבא‬
‫מידבא‬
‫‪ .1‬ירושלים‬
‫‪ .2‬בית לחם‬
‫‪ .3‬ים המוות‬
‫‪ .4‬נהר הירדן‬
‫‪ .5‬יריחו‬
‫‪ .6‬באר יעקב‬
‫‪ .7‬הים התיכון‬
‫‪ .8‬הר סיני‬
‫‪ .9‬דלתת הנילוס‬
‫‪ .10‬כרך‬
‫‪ .11‬מנזר לוט הקדוש‬
‫‪ .12‬חברון‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫הר נבו (ג'בל נבא) מתנשא לגובה ‪ 800‬מ'‪ .‬בצפון תוחם אותו ערוצו של ואדי עיון מוסא‪,‬‬
‫שבו נובעים המעיינות החשובים באזור‪ ,‬ובדרומו – ואדי אל עפרית והמשכו המערבי –‬
‫ואדי ג'דידה‪ .‬מפסגתו המערבית‪ ,‬ג'בל סיאע'ה‪ ,‬ראה משה את הארץ המובטחת ושם‬
‫מת‪.‬‬
‫"וַיַ עַ ל מ ֶֹשה מֵּ עַ ְׁרבֹת מוָֹאב אֶ ל‪-‬הַ ר נְׁ ב ֹוֹ רֹאש הַ ִּפ ְׁסגָּה אֲ ֶשר עַ ל‪ְׁ -‬פנֵּי יְׁ ֵּרח ֹוֹ; וַיַ ְׁראֵּ הּו יְׁ הוָּה אֶ ת‪-‬כָּ ל‪-‬‬
‫ַשה; וְׁ אֵּ ת כָּל‪-‬אֶ ֶרץ יְׁ הּודָּ ה עַ ד‬
‫ּומנ ֶ‬
‫ָארץ אֶ ת‪-‬הַ גִּ לְׁ עָּ ד עַ ד‪ָּ -‬דן‪ .‬וְׁ אֵּ ת כָּ ל‪-‬נ ְַׁפ ָּתלִּ י וְׁ אֶ ת‪-‬אֶ ֶרץ אֶ ְׁפ ַריִּ ם ְׁ‬
‫הָּ ֶ‬
‫הַ יָּ ם הָּ ַאחֲ רוֹן‪ .‬וְׁ אֶ ת‪-‬הַ ֶנגֶב וְׁ אֶ ת‪-‬הַ כִּ כָּ ר בִּ ְׁקעַ ת יְׁ ֵּרח ֹוֹ עִּ יר הַ ְׁתמָּ ִּרים‪--‬עַ ד‪-‬צֹעַ ר‪ַ .‬ויֹאמֶ ר יְׁ הוָּה אֵּ לָּיו‬
‫יתיָך בְׁ עֵּ ינֶיָך‬
‫ָארץ אֲ ֶשר נִּ ְׁשבַ עְׁ ִּתי לְׁ ַאבְׁ ָּרהָּ ם לְׁ יִּ צְׁ חָּ ק ּולְׁ ַי ֲעקֹב לֵּאמֹר לְׁ ז ְַׁרעֲָך אֶ ְׁת ֶננָּה; הֶ ְׁר ִּא ִּ‬
‫זֹאת הָּ ֶ‬
‫עבֹר"‪( .‬דברים לד'‪ ,‬א‪-‬ד)‬
‫וְׁ ָּשּמָּ ה ֹלא תַ ֲ‬
‫ָאסף אֶ ל‪-‬עַ ּמֶ יָך‪...‬‬
‫‪ֲ "...‬עלֵּה אֶ ל‪-‬הַ ר ָּהעֲבָּ ִּרים הַ זֶה הַ ר‪-‬נְׁ ב ֹוֹ‪ּ ...‬ומֻ ת בָּ הָּ ר אֲ ֶשר אַ ָּתה ֹעלֶה ָּשּמָּ ה וְׁ הֵּ ֵּ‬
‫שּמָּ ה ֹלא תָּ בוֹא"‪(...‬דברים לב'‪ ,‬מח‪-‬נב)‬
‫ָארץ; וְׁ ָּ‬
‫כִּ י ִּמ ֶנגֶד ִּת ְׁראֶ ה אֶ ת‪-‬הָּ ֶ‬
‫להר נבו חשיבות רבה גם במסורת היהודית‪ .‬הוא לא נחשב "מקום קדוש" במובן‬
‫המקובל‪ ,‬ולא היה בו ציון שינציח את קבר משה‪ .‬זאת על פי הנאמר כי "וְׁ ֹלא‪-‬יָּדַ ע ִּאיש‬
‫אֶ ת‪ְׁ -‬קב ָֻּרת ֹוֹ עַ ד הַ יוֹם הַ זֶה" (דברים לד'‪ ,‬ו)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מילא הר נבו מקום חשוב בתודעת‬
‫עולי הרגל היהודים‪ ,‬שצפו אליו מרחוק – בעיקר מהר הזיתים בירושלים‪ ,‬והוא נזכר לא‬
‫אחת בספרות הנוסעים בימי הביניים‪ .‬מהר נבו מבט מרהיב על ארץ ישראל המערבית‪.‬‬
‫נראים היטב ים המלח וסביבתו‪ ,‬הרי יהודה‪ ,‬בית לחם והרודיון‪ ,‬הר הזיתים וירושלים וכן‬
‫בקעת הירדן והרי שומרון ובהם גריזים ועיבל‪ ,‬וצפונה משם כוכב הירדן והרי הגליל‪.‬‬
‫משה‪.‬‬
‫עינות‬
‫עבר‬
‫אל‬
‫מהר‬
‫נבו"‪...‬‬
‫רואים ‪.‬‬
‫בהר‬
‫טובה‪,‬‬
‫שנערכו‬
‫ראות‬
‫בחפירות‬
‫של‬
‫ביום‬
‫שנתגלו‬
‫נבו‪" :‬‬
‫המדריך‬
‫מרהיבים‬
‫מבט‪.‬‬
‫מהר נבו‬
‫פסיפסים‬
‫תצפיות‬
‫כפר דנה נמצא כ‪ 50 -‬ק"מ מצפון לפטרה‪ ,‬על "דרך‬
‫המלך"‪ .‬מדרך המלך יורדים מערבה בכביש צר‪,‬‬
‫ובו נקודות תצפית משובחות לכיוון מערב‪ .‬הכפר‬
‫העתיק נמצא באחת משמורות הטבע היפות ביותר‬
‫במדינת ירדן ומוקף בנוף הואדי‪ ,‬המעוטר בעצי‬
‫ערער אדום‪ ,‬אלונים‪ ,‬אלות אטלנטיות ועוד‪ .‬עם‬
‫סלילת דרך המלך ננטש הכפר‪ ,‬ותושביו עברו לכפר‬
‫קדיסייה בסמוך לדרך הראשית‪ .‬תושבים מעטים‬
‫נותרו בכפר הציורי ומספקים שירותי תיירות בבתי‬
‫הארוח והמלונות הקטנים‪ .‬רשויות השלטון העריכו‬
‫את פוטנציאל התיירות המצוי בכפר דנה ובסיוע‬
‫השקעות חוץ‪ ,‬שיפצו את בתי הכפר העתיקים‬
‫לצרכי תיירות‪ .‬הכפר משמש נקודת יציאה לטרקים‬
‫באזור והוא פופולרי בקרב המטיילים הישראלים‪.‬‬
‫ואדי דנה‪ ,‬הניצפה מלמעלה – מתחתר בתוואי ישר‬
‫[בשונה מתוואי הנחלים המתפתלים] – זאת עקב‬
‫התנאים הטופוגרפיים שנוצרו בעקבות שבר‬
‫גאולוגי‪.‬‬
‫בעקבותיו של ארכיאולוג וסוכן חשאי‪ ,‬רב עטוי עבאיה – נלסון גליק – אל חִ רּבת תנור שבירדן‪ ,‬שם חיפש גליק‪ ,‬שנים‬
‫רבות לפני שהיה מרגל‪ ,‬שרידי מקדש אבוד של אלת פריון עתיקה ‪ -‬העשתורת השֵ מית‪ ,‬הידועה כאפרודיטה‬
‫השמיימית של היוונים או בשמה המאוחר יותר‪ :‬עַ תְ ַרגָׁטיס ‪ -‬האלה הסורית הגדולה‪ .‬ג'בל תנור נמצא בגבול הארץ‬
‫הנושבת‪ .‬שם‪ ,‬מעבר לאפיק הרחב של וואדי חסא‪ ,‬במקום מפגשו עם וואדי אל־אבאן‪ ,‬מתנשא ג'בל תנור‪ .‬נלסון גליק‬
‫העריך‪ ,‬כי קשיי הגישה אל המקום הביאו את הנבטים לבחור בג'בל תנור הגבוה כאתר לבניית מקדשם‪" .‬נדמה כי‬
‫משהגיעו הקדמונים פעם אל הפסגה‪ ,‬טבעי היה בעיניהם לקשט את ראש ההר במקדש‪ ,‬כשם שטבעי היה בעיניהם‬
‫לקשט ראש של אלה בכתר"‪ ,‬כתב בספרו "עבר הירדן המזרחי"‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬נראה כי מיקומו של המקדש בחרבת‬
‫תנור‪ ,‬על גבול הארץ הנושבת והמדבר‪ ,‬מסמל גם את המאבק הנצחי בין הצמיחה לקמילה‪ ,‬נצחון החיים על המוות‪.‬‬
‫לסמלים אלה היה תפקיד חשוב בדרמה הפולחנית של הדתות הקדומות של המזרח התיכון‪.‬‬
‫במחצית המרחק בין פטרה לעמאן‪ ,‬ראינו במהלך נסיעתנו את ג'בל תנור וסכר נחל זרד‪.‬‬
‫שמו של נחל זרד [או בשמו הערבי ואדי חסה] השתמר מתקופת המקרא ומוזכר בתנ"ך בכמה מקומות‪ .‬כמו כן מובן‬
‫מהכתוב שהנחל משמש כגבול בין מואב ואדום‪ .‬גם במפת מידבא הנחל מסומן בצורה ברורה‪ .‬שטח אגן הניקוז שלו‬
‫‪ 2500‬קמ"ר והוא מגדולי הנחלים בירדן (אחרי הירמוך והארנון)‪ .‬האיזכורים במקרא אינם מספקים חלק מהחוקרים‪,‬‬
‫המטילים ספק בזיהוי ואדי חסה עם נחל זרד‪ .‬נחל זרד מוזכר בספר דברים כתחנה במסעם של בני ישראל‪:‬סכר‬
‫"עַ ָּתה‪ ,‬קֻ מּו וְ עִ בְ רּו ָּלכֶם‪--‬אֶ ת‪-‬נַחַ ל זָּ ֶרד; וַ ַנ ֲעבֹר אֶ ת‪-‬נַחַ ל זָּ ֶרד‪ .‬וְ הַ י ִָּמים אֲ ֶשר‪-‬הָּ לַכְ נּו ִמ ָּק ֵדש בַ ְרנֵעַ עַ ד אֲ ֶשר‪-‬עָּ בַ ְרנּו אֶ ת‪-‬נַחַ ל זֶ ֶרד‬
‫נחל זרד‬
‫ִשבַ ע יְ הוָּ ה לָּהֶ ם" (דברים ב' יג‪-‬יד)‬
‫ְשי הַ ִמלְ חָּ מָּ ה ִמ ֶק ֶרב הַ מַ חֲ נֶה כַאֲ ֶשר נ ְ‬
‫מנֶה ָּשנָּה‪--‬עַ ד‪-‬תֹם כָּל‪ -‬הַ ּדוֹר ַאנ ֵ‬
‫ּוש ֹ‬
‫ֹלשים ְ‬
‫ְש ִ‬
‫כ ַַרכ הידועה גם בשמותיה העבריים קיר מואב‪ ,‬קִ יר חֲ ֶרשֶ ת וקִ יר חֶ ֶרש היא עיר בירדן‪ ,‬מזרחית לים המלח‪ ,‬ומשמשת‬
‫כבירת נפת כרכ‪ .‬העיר שימשה כבירתה של ממלכת מואב הקדומה‪ .‬ליד מרכז העיר שוכנת מצודת כרכ הצלבנית‪.‬‬
‫העיר נוסדה בתקופת המקרא‪ ,‬בתקופת התנחלות שבטי מואב במזרח ים המלח‪ .‬היא שימשה כבירת הממלכה‬
‫המואבית‪ ,‬החל מכיבוש צפון מואב על ידי סיחון ועד לגלות מואב על ידי אשור‪ .‬המפורסם בין המלכים שישבו בעיר הוא‬
‫מישע‪ ,‬שכתב את מצבת מישע‪ ,‬המתארת את ניצחונו על מלך ישראל‪.‬‬
‫בתנ"ך מוזכרת העיר מספר פעמים‪ :‬במלכים ב' ג‪ ,‬כה – מתוארת הריסת העיר על ידי שלושת המלכים במלחמתם‬
‫נגד מישע‪ .‬במלכים ב' טז‪ ,‬ט מתוארת הריגתו של רצין מלך ארם והגליית עירו דמשק לקיר מואב על ידי תגלת פלאסר‬
‫מלך אשור‪ .‬הגליה זו מוזכרת בעמוס א‪ ,‬ה וט‪ ,‬ז‪ .‬חורבנה הסופי של קיר מואב הוא הנושא של מספר נבואות‪ :‬משא‬
‫מואב של ישעיהו פותח במילים‪" :‬מַ שָׁ א מֹוָאב כִי ְּבלֵיל שֻׁ דַ ד עָׁ ר מֹוָאב נִדְ מָׁ ה כִי ְּבלֵיל שֻׁ דַ ד קִ יר מֹוָאב נִדְ מָׁ ה"‪ ,‬והעיר‬
‫מוזכרת גם בנבואה המקבילה בירמיהו מח‪.‬‬
‫לאחר הכיבוש האשורי נכבשה העיר על ידי האימפריות בבל‪ ,‬פרס‪ ,‬האימפריה המוקדונית של אלכסנדר הגדול‪.‬‬
‫בתקופה ההלניסטית הייתה העיר ידועה בשם חרקה‪ .‬היישוב היהודי בעיר פרח במשך כל תקופה זו‪ .‬האזור התחיל‬
‫להיות מוקד לנדידת הנבטים מחצי האי ערב‪ ,‬והעיר עברה לשליטתם‪ .‬הרומאים הגיעו אליה רק בשנת ‪ .105‬בתקופת‬
‫האימפריה הביזנטית נבנתה בעיר כנסייה‪ ,‬והיא הפכה לעיר נוצרית ומרכז מחוזי‪ .‬בתקופת הצלבנים עלתה חשיבות‬
‫העיר‪ ,‬והחל בשנת ‪ 1142‬בנה פולק מלך ירושלים את מצודת כרכ‪ ,‬מבצר ליד העיר‪ .‬המבצר עבר לידיו של רנו משטיון‪,‬‬
‫בזכות נישואיו לשַ ליטת עבר הירדן‪ .‬בשנות השמונים של המאה ה‪ 12 -‬ניסה צלאח א‪-‬דין מספר פעמים לכבוש את‬
‫המבצר‪ ,‬ללא הצלחה‪ .‬ניסיון אחד היה במהלך נישואיו של בנו החורג של רנו‪ .‬הסולטאן הנאור כיבד את האירוע והמתין‬
‫לסיום הטקס כדי להמשיך בהפגזות‪ .‬המבצר נפל לידי המוסלמים לאחר נפילת הצבא הצלבני בקרב קרני חטין‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1263‬האזור נכבש על ידי הממלוכים‪ ,‬ב‪ 1514-‬על ידי העות'מאנים‪ ,‬בשנת ‪ 1917‬על ידי הבריטים‪ ,‬ומ‪ 1946-‬כרכ היא‬
‫עיר בירדן ההאשמית‪.‬‬
‫בשלהי המאה ה‪ 19-‬חלה התעוררות לאומית בקרב יהודי בולגריה‪ ,‬תוך חתירה להתיישבות בארץ ישראל‪ .‬הוקמו‬
‫אגודות בערים ונוצרו גרעיני התיישבות‪ ,‬שהחלו בהתיישבות פזורה בחורן ובהמשך ביבנאל והר‪-‬טוב‪ .‬התקיימה‬
‫פעילות לצורך אישור התיישבות בסמוך לכרכ‪ ,‬אולם הדבר לא הסתייע והתכנית ירדה מהפרק‪.‬‬
‫כניסה כיום‬
‫תכנית המצודה‬
‫חפיר צפוני‬
‫‪.1‬השער העות'מני‬
‫‪.2‬השער הצלבני‬
‫‪.3‬חפיר‬
‫‪.4‬באר ומאגר מים‬
‫‪.5‬חלקלקה‬
‫‪.6‬כנסייה צלבנית‬
‫‪.7‬ארמון ממלוכי‬
‫‪.8‬המוזיאון‬
‫חצר עליונה‬
‫חצר תחתונה‬
‫חפיר דרומי‬
‫החפיר הצפוני‬
‫מבצר כ ַַּּרכ‬
‫מבצר כ ַַּּרכ‬
‫מבצר כ ַַּּרכ‬
‫מבצר כ ַַּּרכ‬
‫תבליט הלוחם הנבטי‬
‫מבצר כ ַַּּרכ‬
‫מבצר כ ַַּּרכ‬
‫מבצר כ ַַּּרכ‬
‫מבצר כ ַַּּרכ‬
‫הכניסה למוזיאון‬
‫מבצר כ ַַּּרכ‬
‫דגם העיר ומבצר כ ַַּּרכ במוזיאון‬
‫מבצר כ ַַּּרכ‬
‫מבט אל עבר העיר ממבצר כַּרַּ כ‬
‫נחל ארנון (בערבית‪ :‬ואדי אל‪-‬מוג'יב) ‪ -‬נחל איתן הנמצא בעבר הירדן‬
‫המזרחי ונשפך לים המלח‪ .‬שטח אגן הניקוז של הנחל הוא ‪ 6,450‬קמ"ר‬
‫וספיקת המים שלו היא כ‪ 7,200-‬מטר מעוקב בשעה‪ .‬בחלקו הצפוני של אגן‬
‫הניקוז של הנחל‪ ,‬מגיע יובלו העיקרי‪ ,‬ואדי ואלה‪ ,‬עד סמוך לעמאן ובִדרום אגן‬
‫הניקוז‪ ,‬מגיעות שלוחותיו עד כרך‪ .‬מקורו המזרחי של הנחל האיתן מצוי בעין‬
‫אל‪-‬לג'ון‪ ,‬בגובה של ‪ 690‬מטר מעל פני הים‪ ,‬בין כרך ובין תחנת קטראני שעל‬
‫מסילת הברזל החיג'אזית במקום הנקרא "ראס אל מוג'יב"‪ .‬מנקודה זו ועד‬
‫שפכו במרכז חופו המזרחי של ים המלח‪ ,‬יורד הנחל כ‪ 1111-‬מטרים במהלך‬
‫של ‪ 51‬קילומטר‪ .‬הנחל הוא בעל אופי קניוני לכל אורכו וכולל מפלי מים רבים‬
‫שמונעים הליכה רצופה בערוצו‪ .‬נחל ארנון מוזכר בתנ"ך כגבול ממלכת מואב‪.‬‬
‫לפי ספר דברים עברו אותו בני ישראל‬
‫כשבאו להילחם בסיחון‪.‬‬
‫סכר‬
‫נחל ארנון‬
‫דיבון על רקע הכפר הנוכחי דיבאן‪.‬‬
‫לדיבון היה בתקופות הקדומות ערך אסטרטגי רב‪.‬‬
‫העיר שכנה על גבעה מוקפת גאיות‪ ,‬על דרך המלך‬
‫שקישרה בין ממלכות אדום ומואב‪ .‬היא מצויה כ‪4 -‬‬
‫ק"מ מצפון לנחל ארנון‪ ,‬ששימש גבול טבעי נוח‬
‫להגנה‪ .‬זיהויה של דיבון ודאי ומסתמך על שם‬
‫הכפר הנוכחי דיבאן‪ ,‬על גילוי מצבת מישע במקום‬
‫ועל השרידים שנחשפו בחפירות‪ .‬דיבון נזכרת בין‬
‫ערי מואב שכבש סיחון מלך האמורי מידי "מלך‬
‫ירם‬
‫מואב הראשון"‪ ,‬שעברו לידי בני ישראל‪ :‬וַ נִ ָּ‬
‫ָאבַ ד חֶ ְשבוֹן עַ ד‪ִּ -‬דיבֹן; וַ נ ִַשים עַ ד‪-‬נֹפַ ח אֲ ֶשר עַ ד‪-‬‬
‫ידבָּ א‪( .‬במדבר לב' לד)‪ .‬היא ניתנה לנחלה לשבט‬
‫מֵ ְ‬
‫ראובן‪ ,‬אך שבט גד הם שבנו את העיר‪ ,‬ומכאן גם‬
‫השם דיבון‪-‬גד‪.‬‬
‫על קורותיה של דיבון במאה ה‪ 9 -‬לפסה"נ אנו‬
‫למדים ממצבת מישע‪ .‬העיר היתה מקום הולדתו‬
‫ובירתו של מישע מלך מואב‪ ,‬שהשתחרר מעולו של‬
‫עמרי מלך ישראל‪ .‬מישע בנה בדיבון קרית שלטון‬
‫מבוצרת כמתואר במצבת מישע‪ .‬מצבת מישע מלך‬
‫מואב נתגלתה בד`יבאן על ידי מיסיונר ב‪.1868 -‬‬
‫המיסיונר דיווח לשארל קלרמון גנו בקונסוליה‬
‫הצרפתית בירושלים‪ .‬זה ניסה מיד לארגן את ‪60‬‬
‫הלירות שנדרשו לקנייה‪ ,‬אלא שבזמן שבו אורגן‬
‫הכסף‪ ,‬החלו משפחות המוצאים להתווכח וניפצו‬
‫את האבן‪ .‬חלקה שוקם והועבר למוזיאון הלובר‬
‫בפריס‪.‬‬
‫ילד מהכפר דיבאן‬
‫האם יֵדע על מישע מלך מואב ?‬
‫האם יֵדע על סיחון מלך האמורי ?‬
‫האם יֵדע על נחלת ראובן וגד ?‬
‫האם יֵדע ?‬
‫מכוור‪ ,‬הבנויה על הר נישא ומבודד בהרי מואב ממזרח לים המלח‪ ,‬בוצרה לראשונה בשנת ‪ 100‬לפסה"נ בידי‬
‫אלכסנדר ינאי‪ .‬בשנת ‪ 64‬לפסה"נ נכבשה ונהרסה בידי פומפיוס‪ .‬הורדוס בנה אותה מחדש וביצרה בשנת ‪ 30‬לפסה"נ‪,‬‬
‫כעמדה קדומנית נגד הנבטים‪ .‬מכוור היתה בין המבצרים החזקים ביותר בארץ יהודה ושנייה רק לירושלים‪ .‬לאחר‬
‫נפילת ירושלים‪ ,‬נמלטו אחרוני המורדים למכוור‪ .‬הצבא הרומי הטיל עליה מצור בשנת ‪ 72‬לסה"נ‪ .‬המפקד הרומי‪,‬‬
‫בסוס‪ ,‬הורה להחריב את המצודה עד היסוד‪.‬‬
‫למכוור דמיון מפתיע למצדה‪ .‬שתיהן מצויות באזור מדברי ליד ים המלח‪ ,‬ובנויות על הר תלול ונישא‪ ,‬שתיהן נבנו בימי‬
‫החשמונאים ובוצרו בידי הורדוס כמבצר וכמקום מפלט‪ ,‬בשמשן מעוז אחרון למורדים היהודים לאחר חורבן ירושלים‪.‬‬
‫גם מכוור וגם מצדה עמדו במצור ממושך של הצבא הרומי‪ ,‬שהסתיים בהכנעת הנצורים ובמותם הטרגי‪ .‬ואם לא די‬
‫בכך‪ ,‬הרי בשתיהן הדמות המרכזית‪ ,‬היתה לוחם בשם אלעזר‪.‬‬
‫תם טיולינו‪ .‬בדרך הביתה בדרך הערבה הירדנית ממזרח לים המלח‪.‬‬
‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬
‫מוסיקת רקע‪" :‬אתמול"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬