Rubens Peter Paul Roman Charity ,1612 The Hermitage, St. Petersburg סיפור "החסד הרומי "בלטינית ” "Caritas Romana נכתב על ידי ההיסטוריון הרומי ,Valerius Maximus , בספרו.
Download ReportTranscript Rubens Peter Paul Roman Charity ,1612 The Hermitage, St. Petersburg סיפור "החסד הרומי "בלטינית ” "Caritas Romana נכתב על ידי ההיסטוריון הרומי ,Valerius Maximus , בספרו.
Rubens Peter Paul Roman Charity ,1612 The Hermitage, St. Petersburg סיפור "החסד הרומי "בלטינית ” "Caritas Romanaנכתב על ידי ההיסטוריון הרומי ,Valerius Maximus ,בספרו "Facta et dicta memorabilia' Libri IX”- "מעשים ואימרות שראוי לזכור" ,המתוארך לשנת 30לספירה לערך, כמשל למידה טובה (פייטס) ,וכאות ומופת לערכי כיבוד אב ואם של בני רומא .בסיפור “ "De pietate in parenteהוא מספר על אישה צעירה פרו ( )Peroאשר הניקה את אביה הזקן קימון ( )Cimonשהיה כלוא ונידון למוות מרעב .היא נתפשת בשעת מעשה על ידי אחד מסוהרי אביה ,אך המעשה המיטיב והבלתי-אנוכי שלה מרשים את שופטי אביה והוא זוכה להשתחרר. Matthias Meyvogel Caritas Romana, 17th century ביצירות אמנות רבות לאורך ההיסטוריה הוצגו השדיים הנשיים בעירום ובאופן בולט .הפירוש הסמבולי שניתן לשד היה קשור בדרך כלל למשמעות של פוריות והזנה ,הן רוחנית והן פיזית ,ובמובן רחב יותר – של חיים. ארטמיס מאפסוס היא דוגמא ידועה לאלת פוריות מהעת העתיקה. ריבוי השדיים שלה מסמל את כוח ההזנה והפוריות הנשית ,והיא יכולה לייצג את "אימא אדמה" או את הטבע עצמו. Artemis of Ephesus 1st century CE Roman copy Museum of Efes, Turkey השד כמקור חיים והזנה של ילדים מופיע במיתוסים ובתיאורים ויזואליים קדומים ,כמו למשל ההנקה של הרה את הרקולס התינוק ,שלא רק הצילה את חייו אלא אף העניקה לו חיי אלמוות. הרקולס נולד ממערכת יחסיו של זאוס עם בת תמותה. כדי להבטיח לו חיי נצח ,הניחו אביו בחיקה של אשתו ,הרה אשר ישנה אותה שעה ,כדי שהילד יוכל לינוק משדיה חלב אלים. תוך שהתינוק יונק התעוררה הרה משנתה ,ותלשה את הילד משדה. החלב שניתז יצר בשמים את "שביל החלב". Peter Paul Rubens, The Birth of the Milky Way, 1636 – 1937, Museo Nacional del Prado, Madrid סיפורם של קימון ופרו הדהד בקרב בני רומא העתיקה את סיפורו של הרקולס בגירסתו המוקדמת יותר כפי שהיא מופיעה במיתולוגיה האטרוסקית :האלה האם הקדומה אּונ ִי (יונו הרומית=הרה היוונית) מניקה את הגבר הבוגר הרקולס לאחר סיום פעילותו הארצית ,כשהוא מתקבל לאולימפוס כגבר הראוי לשאת את בתה ,הבה .החלב המקודש משדיה נועד להעניק לו חיי אלמוות וכוחות אלוהיים. Drawing of a scene on an Etruscan mirror, in which Uni suckles the adult Hercle before he ascends to immortality, Museo Archeologico, Firenze בין מיתוסי ההנקה הכירו הרומים את סיפור ינקותו של האל יופיטר (זאוס היווני) אשר הופקד על ידי אימו מיד עם היוולדו בידי הנימפות מכרתים וינק חלבה של העז אמלתיאה. Nicolas Poussin The Nurture of Jupiter between 1636 and 1637 Dulwich Picture Gallery, London הרומים הכירו היטב גם את סיפור ייסודה של רומא והזאבה .שהניקה את רומולוס ורמוס Peter Paul Rubens Romulus and Remus milked by the she-wolf, circa 1616 Capitoline Museums, Rome The Capitoline she-wolf with the boys Romulus and Remus. 13th century AD with figures of Romulus and Remus added in the 15th century Museo Nuovo in the Palazzo dei Conservatori, Rome. במקום בו עמד בית הסוהר הקימו הרומים מקדש לאלה פיאטס* – אלת המידות הטובות והנאמנות הרומית ,שכן כאן 'בחרה' האלה להפגין נוכחותה. במקדש הוצב ציור של מעשה החסד הרומי .ולריוס מוסיף ומספר בספרו על הרושם העז שעשה ציור זה" :אנשים עוצרים בהשתאות ולא מסוגלים להסיר את עיניהם מהסצינה ...והדמויות נראות כגופים אמיתיים וחיים ,ולפיכך ,האפקט בציור חזק יותר מאשר בספרות וזאת משום שהאדם רואה את הסצינה מול עיניו" .הסיפור סופר גם על ידי סופרים רומיים נוספים ,כדגם של מסירות בת לאביה ,ביניהם פליניוס ,הייגינוס ,פסטוס וסולינוס**. בסמוך למקדש פיאטס בשוק הפירות והירקות*** ניצב עמוד החלב (קולומנה לקטריה) **** לידו התאספו מיניקות והציעו את שירותיהן בתשלום לנשים אשר מסיבות רפואיות לא יכלו להיניק את ילדיהן .בקולומנה לקטריה התנהל גם מפעל צדקה ,שבמסגרתו היניקו גם תינוקות יתומים או תינוקות עניים שאימותיהן לא יכלו להניק מכל סיבה שהיא .מתן חלב אם לתינוקות עניים ,לחולים או לחלשים נחשב למעשה חסד מן המעלה הראשונה. עמוד החלב נהרס ככל הנראה בתחילת שנות ה 40-לפני הספירה כשנבנה במקום תיאטרון מרקלוס (התיאטרון מצוי ברומא בקרבת נהר הטיבר). *Pietas **Plinius, Hyginus, Festus & Solinus ***Forum Holitorium ****Columna Lactaria A highly conjectural drawing of what the Columna Lactaria might have looked like Flavia Maximiana Theodora. Æ 15mm (1.62 gm). Treveri (Trier) mint. Struck before April 340 AD. FL MAX THEO DORAE AVG, mantled bust right PIETAS ROMANA, Pietas standing facing, head right, holding infant to breast; •TRS•. )(Flavia Maximiana Theodora, also known as Theodora, was a Roman Empress, wife of Constantius Chlorus סיפור מסירותה של פרו לאביה ,היה פופולארי באמנות הרומית העתיקה. בפרסקו שנתגלה בפומפיי אנו רואים את קימון כורע על הקרקע בפני פרו שיושבת בתנוחה חזיתית ומביטה באביה במבט רך .היא מחזיקה את שדה ומכוונת אותו לכיוון פיו אשר יונק ממנו .המשמעות המוסרית של הנושא בציורים מפומפיי מסתברת מכתובת מלווה המציגה אותו כ"דגם למעלות טובות" (.)Exemplum Virtutis חשוב לציין שפומפיי התגלתה רק במחצית המאה השמונה-עשרה ,ולפיכך ,יצירותיה אינן יכולות להיחשב כמקור השראה לאמנים מאוחרים יותר. “Mykon and Perona or "Caritas Romana Glazed terracotta, Egyptian manufacture , from Pompeii, Museo Archeologico Nazionale, Naples Cimon and Pero , ancient Roman fresco (45-79 d.C), Casa di Marco Lucrezio Frontone Pompeii , Museo Archeologico Nazionale di Napoli אחד התיאורים הבודדים של "החסד הרומי" מימי הביניים מצוי בכתב יד Solinus- Collectanea rerum memorabiliumמהמאה השלוש-עשרה. פרו מתוארת מחוץ לכלא הדומה למבצר ,וקימון ,אשר אינו נראה מבוגר דיו להיות אביה ,משרבב את פלג גופו העליון מבעד לסורגי הכלא על מנת לינוק משדה .פרו לבושה באופן צנוע ,מבטה נוקשה ולמעשה אין באופן התיאור שום קונוטציות ארוטיות. ברנסנס ,ובמיוחד בבארוק ,גילו האמנים עניין מחודש בסיפור הפגני ,דבר המתבטא במספר רב של יצירות .ייתכן שהמספר הגדול יחסית של תיאורי "החסד הרומי" באמנות הרנסנס והבארוק נובע מהעובדה שהחל משנת 1470-1החלו להופיע כתבי ולריוס מקסימוס בדפוס. במאה השש-עשרה תואר הנושא בכשלושים יצירות. )Alessandro Araldi, (1460- 1528 Roman Charity Parma, Monastero di San Paolo, stanza con grottesche ‘Simon de Hesdin presents his translation of the `Facta et dicta memorabilia by Valerius Maximus to Charles V, King of France, The Hague, KB, 66 B 13, fol. 2r National Library of the Netherlands באיקונוגרפיה השכיחה של "החסד הרומי" הוצגה פרו חשופת שד כשהיא מניקה את אביה הכלוא. הסופרים הקלאסיים וכן הדימויים הויזואליים בתקופות השונות ,במיוחד אלו שלוו בטקסט ,היו אמפטים למשמעות המוסרית של הנושא ,ועם זאת ,מובן מאליו שגלום בו גם פוטנציאל ארוטי. ניתן להניח שהפטרונים והאמנים ,היו מודעים לכפל משמעות זה ולאפשרות להדגיש היבט זה או אחר מבין השניים ,בהתאם לנסיבות. Print made by Georges Reverdy After Rosso Fiorentino, Roman Charity, 1542 דגשים ארוטיים יותר של "החסד הרומי" אנו מוצאים בתחריטים הרבים מאמצע המאה השש-עשרה, של האחים ברהם .קימון כבול באזיקים ,פרו עירומה נצמדת בגופה אל אביה ודוחקת את רגלה בין רגליו כשהיא מניקה אותו .תחריטים אלה ,שזכו לתפוצה גדולה ,השפיעו ככל הנראה על הפופולריות של הנושא בקרב אמני הבארוק ,במיוחד באיטליה ובארצות השפלה. יצירה זו הנמצאת בפלאצו דוריה בג'נובה ,שבה נראית פרו מחוץ לכלא מניקה את קימון מבעד לסורגים ,נחשבת מקור השראה לקרוואג'ו ביצירתו "שבעת מעשי החסד" מ( 1607-אליה נגיע בהמשך). Perino del Vaga (1501-1547) , Roman Charity, Palazzo Doria Pamphili, Genoa, Italy Roman Charity , pottery,Artist unknown (ca. 1540-1540 AD ( Goujon Jean, Cimon and Pero, also called Roman Charity, ca. 1550-62. Musée du Louvre במהלך המאה השבע עשרה והמאה השמונה עשרה ,שימש המוטיב בציוריהם של ציירים אירופאיים רבים .חלק מן האמנים בחרו לתת לסיפור פרשנות נועזת וכמו-אירוטית ,ואחרים בחרו בהצגה צנועה יותר. Abraham Bloemaert, Roman Charity, 1610 Verspronck Johannes Cornelisz (between 1600 and 1603 - 1662) , Roman Charity נראה שהאספקטים החושניים הגלומים ב"חסד הרומי" משכו את לבו של רובנס ,שצייר מספר גרסאות של הנושא .בגרסה זו ניכרת השפעת התחריטים של בהאם. על-אף שניתן לחוש את עצמת הרחמים של הבת לאביה הכבול חסר-אונים בשלשלאות ,קיים מתח ארוטי בין שתי הדמויות. קימון המורעב מתואר כגבר בעל שרירים חזקים ,שגילו קרוב לגילה של בתו. Rubens Peter Paul Roman Charity ,1612 The Hermitage, St. Petersburg בתחריט שנעשה לפי הציור של רובנס ,ניסו "לרכך" את ההיבטים הארוטיים על ידי הוספת כתובת שהסבירה את העיקרון המוסרי של הסיפור המתואר" :עתה אתה רואה מהי אהבה אמיתית .הילדה המסורה מעניקה את החלב שלה לאב אשר באופן מעורר רחמים נידון לרעב ולכבלים ,ואהבה גדולה זו ,נאמר ,השיבה לקימון את חייו .כך הפכה הבת להורה של אביה" After Peter Paul Rubens Print made by Alexander Voet II , 1650-1690 Print made by Willem Panneels After Peter Paul Rubens , 1631 ביצירה זו של רובנס מתוארים פרו וקימון באופן חושני ותאוותני .פרו מלאת בשר ושני שדיה השופעים פורצים מחוץ לשמלתה ,דבר המעצים את ההיבט הארוטי גם אם אפשר לומר שהתיאור מצביע על התיאבון הגדול של קימון .רובנס העצים את הדרמה על ידי הוספת שני שומרים המביטים מבעד לסורגי החלון של הכלא .פרו ,המודעת לכך שמתבוננים בה ,פונה לעברם במבט מתחנן. Rubens, Peter Paul , Roman Charity , 1630 , Rijksmuseum, Amsterdam Nuvolone Carlo Francesco (1609-1662) Roman Charity Bernard Picart, after a drawing by Rembrandt. Roman Charity, c.1724/33 British Museum, London Bernard Picart, after a drawing by Rembrandt. Roman Charity, c.1724/33 British Museum, London Anonymous Napolitan or Roman painter, active in the second half of the 17th-century Roman Charity Museu Nacional de Belas Artes, Rio de Janeiro Dirck van Baburen Caritas Romana, 1623 Jan Janssens Caritas Romana, 1620-1625 Royal Academy of Fine Arts of San Fernando Gaspard de Crayer Caritas Romana, 1645 Nicolas Regnier (1590 - 1667) Roman Charity Galleria e Museo Estense, Modena Jan Janssens Caritas Romana, 1620 MELLIN, Charles Roman Charity, 1627-28 Musée du Louvre, Paris Lorenzo Pasinelli Roman Charity, 1670 Mattia Preti, Caritas Romana, 17th century Bernardino Mei (1615-1676 ) Cimon and Pero Isabella Maria dal Pozzo (after Guido Reni) Roman Charity (Cimon and Pero), 1660 – 1699 Kedleston Hall, Derbyshire Bartolomeo Manfredi (1582-1622) Roman Charity Giovanni Antonio Pellegrini (1675–1741) Caritas Romana Vouet, Simon (1590-1649( Roman Charity, Musee Bonnat, Bayonne, France Giovanni Domenico Cerrini Roman Charity, 17th century Jerôme Duquesnoy (attributed to Artus Quellinus the Elder) 1602 - 1654 Caritas Romana, Marble , 87 cm The Royal Museum of Fine Arts Antwerp נראה שלאמנים ולפטרונים לא הייתה בעיה בהצגת החזה הנשי במבט חושני וארוטי בהקשר לנושא בעל משמעויות מוסריות .העובדה שהנושא סווג כ"מופת למעלות טובות" לא הכתיבה ,בהכרח ,אופן תיאור רציני וצנוע. באופן התיאור הריאליסטי של שני "השחקנים" ב"החסד הרומי" ,הפיחו האמנים רוח חיים בפרו ובקימון ויצרו ,כפי שתיאר ולריוס מקסימוס את הציור הרומי ,דמויות הנראות כגופים אמיתיים וחיים ,ולפיכך ,האפקט בציור חזק יותר מאשר בספרות. Christoph Maucher Cimon and Pero, amber, 1690 Bode-Museum Berlin Carlo Cignani Roman Charity, c.1690-1700 Kunsthistorisches Museum, Vienna Michele Benedetti After Carlo Cignani Roman Charity , 1792 Januarius Zick Caritas Romana, by 1797 Jean-Baptiste Deshays (1729 - 1765) Also known as Deshays de Colleville. Roman Charity Johan Zoffany Roman Charity , 1769 Jean-Baptiste Greuze , Cimon and Pero: "Roman Charity“, about 1767, J. Paul Getty Museum Bernardino Ludovisi Caritas Romana, Circa 1735 Terracotta. State Hermitage Museum, St Petersburg Januarius Zick, Cimon and Pero, 1794, Germanisches Nationalmuseum, Nuremberg Jean-Jacques Lagrenée (1739-1821) Roman Charity Antoine Rivalz (1667–1735) Roman Charity Musée Bossuet, Meaux Jacques-Louis David (1748 – 1825( Roman Charity Carl Gustav Pilo )1711-1793( Roman Charity Francois-xavier Fabre (1766-1837) Roman Charity. Musee Magnin, Dijon, France Print made by Quirin Mark After Baronin von Pelisky, Beyspiel kindlicher Liebe (An example of a child's love) c. 1770-1800 British Museum, London השמונה עשרה ירד מספר היצירות המתארות-אחרי המאה נושא זה באופן משמעותי Italian School, 19th Century Roman Charity Rembrandt Peale The Roman Daughter, 1811 Smithsonian American Art Museum, Washington, D.C. הסיפור זכה לפרשנויות ספרותיות שונות, בהן ב"ענבי זעם" של ג'ון סטיינבק וב"חסד ספרדי" של א .ב .יהושע. Max Sauco, Caritas Romana, 2011 תיאורים אמנותיים של הנקת ילדים מצויים בהקשרים שונים גם באמנות הנוצרית .לא אחת מציגים את המדונה כשהיא מניקה את ישוע העולל*. בכך מודגש תפקידה כאם המשיח ,ובמובן רחב יותר את "מרים המתווכת" **(על פי האמונה הנוצרית מרים נחשבת מליצת יושר עבור הנשמות הנוצריות ומכשיר חיוני לגאולה בזכות היותה אם המשיח .להדגשת זכותה כסניגורית של האנושות היא מתוארת לעתים באמנות כשהיא חושפת את חזה ומצביעה עליו כאומרת" :ממני ינק בן האלוהים". *Virgo Lactans **Maria Mediatrix )Lucas Cranach the Elder (1472-1553 Virgo Lactans Stiftung Wilhelm Lehmbruck Museum, Duisburg Unknown French Master Virgo lactans, 1335-1340 Museum Mayer van den Bergh, Antwerp French Miniaturist Tree of Jesse, c. 1130 Bibliothèque Municipale, Dijon דוגמא אחרת של דמות מניקה המופיעה באמנות בקונטקסט נוצרי-מוסרי היא הדמות הסימבולית של ה"חסד" Caritas החשובה מבין שלוש המידות התיאולוגיות הנוצריות ,לצד ה"אמונה" וה"תקווה" .דמות נשית זו החלה להופיע באיקונוגרפיה חדשה באמנות האיטלקית במחצית הראשונה של המאה הארבע-עשרה ,כשהיא מניקה שני ילדים – אולי בהשפעת "מריה המניקה" .לעתים תוארה דמות ה"חסד" חשופת חזה ומספר ילדים ,בדרך כלל שניים, עומדים לידה. Jacques Blanchard Allegory of Charity, 1636-37 Toledo Museum of Art, Toledo, Ohio באמנות הנוצרית קיימים גם תיאורים בהם המדונה מעניקה לאנשים מבוגרים מחלב שדה :בתיאורי החיזיון המיסטי אגדי של הקדוש ברנרד מקלרוו ( ,)1153-1090הוא פונה אל מריה ומבקש ממנה הוכחה שהיא אם האלוהים ,והיא "מספקת" את ההוכחה בזרם של חלב אשר פורץ משדה .כך היא גם גומלת לו עבור החיבורים הרבים שהקדיש לה .בתמונה הקדוש ברנרד כורע ברך ומקבל זרם של חלב לתוך פיו הפתוח .מריה אינה מניקה אותו מכיוון שתיאור כזה עלול היה לגרום להסחת לב הצופה מהמשמעות הדתית של החיזיון. CANO, Alonso The Vision of St Bernard, c. 1650 Museo del Prado, Madrid שבעה מעשי חסד מצווה הנוצרי הקתולי כדי לזכות בגאולה :האכלת הרעב ,השקיית הצמא ,אירוח הזר ,הלבשת העירום ,ביקור החולה ,ביקור אסירים וקבורת המת ,ששת הראשונים נזכרים בברית החדשה והשביעי נוסף במאה ה. 13- ְו ָהיָה כִּי יָבֹוא בֶּן־הָָאדָ ם ִּבכְבֹודֹו ְוכָל־ ַה ַמלְָאכִּים ַהקְד ֹשִּ ים עִּמֹו ְויָשַ ב עַל־ ִּכסֵּא כְבֹודֹו׃ ְ 32ונֶּאֶּ סְפּו ְל ָפנָיו כָל־הַּגֹויִּם ְו ִּהפ ְִּריד בֵּינֵּיהֶּם כַאֲ שֶּ ר יַפ ְִּריד הָרֹעֶּה בֵּין ַה ְכבָשִּ ים ּובֵּין ָהעַּתּודִּ ים׃ ְ 33ו ִּהצִּיב אֶּ ת־ ַה ְכבָשִּ ים לִּימִּינֹו וְאֵּ ת ָהעַּתּודִּ ים לִּשְ מ ֹאלֹו׃ ָ 34אז י ֹאמַ ר הַמֶּ לְֶּך ּורשּו אֶּ ת־ ַה ַמלְכּות הַמּו ָכנָה ָלכֶּם לְמִּן־ ִּה ָּוסֵּד הָעֹולָם׃ 35כִּי ָרעֵּב ָהיִּיתִּ י וַּתַ אֲ כִּי ֻלנִּי צָמֵּא ָהיִּיתִּ י אֶּ ל־ ַהנִּ ָצבִּים לִּי ִּמינֹו ב ֹאּו בְרּוכֵּי ָאבִּי ְ וַּתַ שְ קּונִּי א ֵֹּר ַח ָהיִּיתִּ י וַּתַ ַאסְפּונִּי׃ 36עָרֹום וַּתְ כַסּונִּי חֹולֶּה וַּתְ ַבקְרּונִּי בַמִּשְ מָ ר ָהיִּיתִּ י וַּתָ ב ֹאּו אֵּ לָי׃ ְ 37ועָנּו ַהצַדִּ יקִּים וְָאמְ רּו אֲ דֹנֵּינּו ָמתַ י ְראִּ ינּוָך ָרעֵּב ַונְ ַכ ְל ְכלֶָּך אֹו ָצמֵּא ַונַשְ קֶּה אֹותָ ְך׃ ּ 38ו ָמתַ י ְראִּ ינּוָך א ֵֹּר ַח ַונַַא ְס ֶּפֲֲ ֲָ אֹו עָר ֹם ַונְ ַכסֲֲֶּ ֲָ ׃ ּ 39ומָ תַ י ְראִּ ינּוָך חֹולֶּה אֹו ִּירים הָאֵּ לֶּה לִּי עֲשִּ יתֶּ ם׃ בַמִּשְ מָ ר ַונָב ֹא אֵּ לֶּיָך׃ ְ 40והַמֶּ לְֶּך יַ ֲענֶּה וַי ֹאמַ ר אֲ לֵּיהֶּם ָאמֵּ ן א ֹ ֵּמר אֲ נִּי ָלכֶּם מַה־שֶּ עֲשִּ יתֶּ ם לְאֶּ חָד מֵַּאחַי ַה ְצע ִּ רּורים אֶּ ל־אֵּ ש עֹולָם הַמּו ָכנָה לַָָּׂ ָָ ן ּולְמַ ְלָאכָיו׃ 42כִּי ָרעֵּב ָהיִּיתִּ י וְֹלא 41וְָאז י ֹא ַמר ּגַם אֶּ ל־ ַהנִּ ָצבִּים לִּשְ מ ֹאלֹו לְכּו ֵּמ ָעלַי אֲ ִּ הֶּאֱ ַכלְּתֶּ ם אֹותִּ י ָצמֵּא ָהיִּיתִּ י וְֹלא הִּשְ קִּיתֶּ ם אֹותִּ י׃ 43א ֵֹּר ַח ָהיִּיתִּ י וְֹלא אֲ ַספְּתֶּ ם אֹותִּ י עָרֹום וְֹלא ִּכסִּיתֶּ ם אֹותִּ י חֹולֶּה ּובַמִּשְ מָ ר וְֹלא ִּבק ְַרּתֶּ ם אֹותִּ י׃ ְ 44ועָנּו גַם־הֵּם וְָא ְמרּו אֲ דֹנֵּינּו ָמתַ י ְראִּ ינּוָך ָרעֵּב אֹו צָמֵּ א אֹו א ֵֹּר ַח אֹו עָרֹום אֹו חֹולֶּה אֹו בַמִּשְ מָ ר וְֹלא שֵּ ַרתְ נּוָך׃ 45 ִּירים הָאֵּ לֶּה ּגַם־לִּי ֹלא עֲשִּ יתֶּ ם׃ ְ 46ו ָהלְכּו אֵּ לֶּה לְמַ ֲע ֵּצבַת ָאז יַ ֲענֶּה א ֹתָ ם לֵּאמ ֹר ָאמֵּ ן א ֹמֵּ ר אֲ נִּי ָלכֶּם מַ ה־שֶּ לא עֲשִּ יתֶּ ם לְאֶּ חָד מִּן־ ַה ְצע ִּ עֹולָם ְו ַהצַדִּ יקִּים ְל ַחיֵּי עֹולָם׃ (הבשורה על פי מתי ,כה)31-46 , בציור המזבח ל Pio Monte della Misericordia-בנאפולי ,מתאר קרוואג'ו את שבעת מעשי החסד הנוצריים :בצד ימין של היצירה דמות נשית מניקה גבר אשר ראשו מגיח מבעד לסורגים של בית כלא .הפרט זה של הסצינה מתייחס לשני מעשי חסד :ביקור האסיר והזנת הרעב .בתיאור זה השתמש קרוואג'ו בספור של "החסד הרומי" ,שלא היה לה תקדים בקונטקסט נוצרי של תיאור "שבעת מעשי החסד" .את הדימוי הוא שואל מתמונתו של פרינו דל ואגה ,כשהוא מניח שהצופה יכיר את המשמעות המוסרית של הסיפור הרומי וכך יוכל להבין את הופעתו בקונטקסט נוצרי. Caravaggio The Seven Works of Mercy, 1607 Pio Monte della Misericordia, Naples :מקורות תיאורים של "החסד הרומי" באמנות, השַ ד הנשי כמקור לחסד: ד"ר גולדה בלס http://en.wikipedia.org/wiki/Roman_Charity http://apaclassics.org/annual-meeting/146/abstracts/tara-mulder http://www.academia.edu/10129318/Adult_Breastfeeding_in_Ancient_Rome http://marinni.dreamwidth.org/384064.html?thread=7805248 http://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Roman_Charity http://www.yoshuaokon.com//luismunozoliveira_eng.pdf http://www.lunday.com/the-milk-of-human-kindness Fedor (Fidelio) Antonovich Bruni (1799-1875) Roman Charity אסף פלר:עיצוב שלום לך, אני מזמין אותך לבקר באתר המצגות שלי ולהנות ממצגות נוספות להתראות ,אסף פלר http://assaffeller.com