Transcript העיר אבלה העתיקה - קלריטה ואפרים מצגות

‫קלריטה ואפרים‬
‫מצגות‬
‫‪Ebla‬‬
‫ֶאב ָלה‬
‫אבלה המוקדמת‬
‫ֶ‬
‫אב ָלה )‪ (Ebla‬השוכנת ליד חאלב‪ ,‬בצפון מערב סוריה של ימינו ‪ ,‬הייתה עיר‪-‬מדינה חשובה בשלהי האלף ה‪ 3-‬לפנה"ס‬
‫(בערך ‪ 3000‬לפנה"ס עד ‪ 2240‬לפנה"ס) וכן בערך בין ‪ 1900‬לפנה"ס ל‪ 1650-‬לפנה"ס‪.‬‬
‫האתר נקרא כיום תל מַ ִ‬
‫רדיך‪ ,‬והוא נודע בעיקר בשל לוחות אבלה – גנזכים שבהם מעל ‪ 20,000‬טבלאות של כתב יתדות‪,‬‬
‫ֶ‬
‫ובאב ָלאִ ית‪ ,‬המתוארכות ל‪ 2250-‬לפנה"ס לערך‪ ,‬ובהן מופיעים לראשונה שמות שונים של אישים ומקומות‪,‬‬
‫בשומרית‬
‫שהופיעו לאחר מכן במקרא‪ ,‬כמו אבראום (אברהם)‪ ,‬איסראיל (ישראל)‪ ,‬אסאו (עשו)‪ ,‬אישמאיל (ישמעאל)‪ ,‬שאול‪ ,‬דאוד‬
‫(דוד)‪ ,‬סדום‪ ,‬עמורה ועוד‪.‬‬
‫‪Ebla at its height c. 2340 BC. The first Eblaite kingdom extended from Urshu in the north, to Damascus area in the south. And from‬‬
‫‪Phoenicia and the coastal mountains in the west, to Tuttul, and Haddu in the east. The eastern kingdom of Nagar controlled most of‬‬
‫‪the Khabur basin from the river junction with the Euphrates to the northwestern part at Nabada.‬‬
‫ב‪ ,1964-‬החלו ארכיאולוגים איטלקים לחפור באזור תל מרדיך‪ .‬כעבור ‪ 4‬שנים‪ ,‬ב‪ ,1968-‬הם מצאו פסל המוקדש לאלה‬
‫עשתר הנושא את שמו של איביט‪-‬לים‪ ,‬אחד ממלכי אבלה‪ .‬גילוי זה תרם למיקום העיר אבלה‪ ,‬אשר על קיומה היה ידוע‬
‫בעבר מתוך כתבים מצריים ואכדיים‪ .‬בשנות ה‪ 70-‬גילתה המשלחת שרידים של חדר בארמון‪ ,‬אשר הוערך כי נבנה‬
‫בסביבות ‪ 2300‬לפנה"ס‪ ,‬דהיינו‪ ,‬בשלהי תקופת פעילותה הראשונה של העיר‪ .‬בין הריסות החדר מצאו החוקרים‬
‫כ‪ 20,000-‬לוחות של כתבי יתדות אשר נשתמרו היטב מתחת לאדמה‪ .‬הכתבים מאופיינים בניב שמי‪ ,‬הקרוי כיום אבלאית‬
‫ודומה לכתב השומרי‪ ,‬מה שמעיד על קרבתה של אבלה לדרום מסופוטמיה‪ ,‬שם הומצא הכתב‪ .‬בין הכתבים שנמצאו היו‬
‫גם רישומים של אוצר מילים (מעין מילון)‪ ,‬אשר איפשרו לתרגם את הכתבים‪.‬‬
‫הארמון המלכותי ‪G‬‬
‫במשך תקופה ארוכה חשבו החוקרים כי החדר שהתגלה שימש כספריית הארמון‪ ,‬אך לאחרונה התגלה כי החדר שימש‬
‫כארכיון לרישומי אספקת מזון‪ ,‬תשלומי מס‪ ,‬עניינים משפטיים‪ ,‬קשרי מסחר ודיפלומטיה‪ .‬בנוסף‪ ,‬החדר שימש להעתקת‬
‫הרישומים‪ .‬הלוחות הגדולים יותר הוצבו במקור על מדפים‪ ,‬אך עם הריסת הארמון הם נפלו על רצפתו‪ .‬מיקומם של‬
‫הלוחות עם הימצאם איפשר לחוקרים למקמם מחדש על המדפים לפי אופן סידורם המקורי‪ .‬במהרה נתגלה כי הלוחות‬
‫סודרו לפי הנושאים שבהם עסקו‪.‬‬
‫שיחזור אולם הארכיון עם מיקום הטבליות על המדפים‬
‫אבלה באלף השלישי לפנה"ס‬
‫השם אבלה‪ ,‬שפירושו "אבן לבנה"‪ ,‬מתייחס לאבני הסיד השזורות על אדמת העיר‪ .‬ההתיישבות הראשונית באבלה‬
‫התרחשה עוד לפני שנת ‪ 3000‬לפנה"ס‪ ,‬אך כוחה גדל והגיע לשיאו במחצית השנייה של האלף ה‪ 3-‬לפנה"ס‪ ,‬בין ‪2400‬‬
‫לפנה"ס ל‪ 2240-‬לפנה"ס‪ .‬אבלה מוזכרת בכתבים מאכד אשר נכתבו בסביבות שנת ‪ 2300‬לפנה"ס‪.‬‬
‫רוב הלוחות אשר נמצאו בחפירות באבלה נכתבו כאשר הייתה בשיא כוחה‪ ,‬והם עוסקים בעיקר בנושאים כלכליים‪ .‬הלוחות‬
‫מעניקים מידע נרחב על חיי היום‪-‬יום באבלה ועל תחומי התרבות‪ ,‬הכלכלה והפוליטיקה באזור צפון סוריה ובמזרח התיכון‬
‫באמצע האלף ה‪ 3-‬לפנה"ס‪ .‬הכתבים עוסקים בעיקר בהכנסות העיר‪ ,‬אך חלקם מהווים מכתבים מלכותיים‪ ,‬מילונים‪,‬‬
‫מסמכים הקשורים לחינוך ומסמכים דיפלומטיים כגון הסכמי‪-‬שלום בין אבלה לערים הסובבות אותה‪.‬‬
‫כלכלה‬
‫בתקופת כתיבת הלוחות אבלה הייתה מרכז מסחרי ראשי אשר התחרה בעיר מארי על הבכורה בתחום זה‪.‬‬
‫ישנו חשד כי אבלה הייתה שותפה לחורבנה הראשון של מארי מסיבה זו‪ .‬מן הלוחות ניתן ללמוד כי בתקופה זו תושבי‬
‫אבלה גידלו כ‪ 200,000-‬כבשים‪ ,‬עִ זים ופרות‪ .‬תחומי המסחר העיקריים של אבלה היו‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬עץ לבניה מן ההרים‬
‫הסמוכים (או אולי מלבנון) וטקסטיל (תחום זה נזכר בכתבים שומריים מעיר‪-‬המדינה לַ ַגש)‪ .‬נראה כי שותפות המסחר‬
‫העיקריות של אבלה היו ארצות מסופוטמיה (ובראשן כיש)‪ ,‬עם זאת‪ ,‬ישנן עדויות כי לאבלה היו קשרים גם עם הפרעונים‬
‫המצריים חפרע ופפי הראשון‪ .‬ייתכן כי אבלה הייתה גם יצואנית של עבודת אמנות מעשה יד אדם‪ :‬בין הריסות העיר‬
‫נתגלו יצירות מרהיבות כמו רהיטי עץ משובצים בפנינים ופסלים המורכבים מאבנים בצבעים שונים‪ .‬ישנה סברה הטוענת‬
‫כי האומנות באבלה השפיעה על מוצרי האמנות של האימפריה האכדית אשר התקיימה בין ‪ 2150–2350‬לפנה"ס‪.‬‬
‫נשר ושור עם ראש אדם‪ ,‬דמויות נפוצות במיתולוגיה המסופוטמית‬
‫תכשיטי זהב שנמצאו בקברו של האציל קפרידי‬
‫אתר העתיקות אבלה‬
‫שלטון וממשל‬
‫צורת הממשל באבלה אינה ידועה בוודאות‪ ,‬אך ככל הנראה המשטר בעיר היה אריסטוקרטי ובראשו עמדו סוחרים‪.‬‬
‫הסוחרים מינו לעיר מלך ודאגו לביטחונה בעזרת העסקת חיילים בשכר‪ .‬מתוך הלוחות שנתגלו ניתן לדעת מהם שמות‬
‫המלכים בעיר; למשל‪ :‬איגריש‪-‬האלאם‪ ,‬אירקב‪-‬דמו‪ ,‬אר‪-‬אנום‪ ,‬איבריום ואיבי‪-‬סיפיש‪ .‬בתקופת שלטונו של איבריום שונה‬
‫המשטר מאריסטוקרטיה למונרכיה (מלוכנות) אבסולוטית‪ .‬ממשיך דרכו של איבריום היה בנו – איבי‪-‬סיפיש‪.‬‬
‫הארמון המלכותי באבלה‬
‫חורבנה הראשון של אבלה‬
‫הן סרגון שליט אכד והן נכדו נאראם‪-‬סין‪ ,‬אשר כבשו חלקים נרחבים ממסופוטמיה‪ ,‬טענו כי כבשו את אבלה‪.‬‬
‫קיימת מחלוקת מקצועית בנוגע לשנת הכיבוש המדויקת‪ ,‬אך האפשרות המועדפת היא ‪ 2240‬לפנה"ס‪.‬‬
Ruins of the outer wall and the "Damascus Gate"
‫אבלה באלף השני לפני הספירה‬
‫כשלוש מאות שנה לאחר חורבנה הראשון‪ ,‬הצליחה אבלה לשקם את מעמדה ולשגשג שוב‪ ,‬במשך כשלוש מאות שנה‬
‫(בערך בין השנים ‪ 1900‬לפנה"ס ל–‪ 1650‬לפנה"ס‪ .‬היא הפכה שוב בתקופה זו‪ ,‬לגורם כלכלי חשוב‪ ,‬ככל הנראה עקב‬
‫קרבתה לעיר החשובה אורשו‪ .‬עובדה זו באה לידי ביטוי בכתבים אשר נמצאו בדרהם (פרבר של ניפור) ובממצאים מהעיר‬
‫קילטפה‪ .‬תושביה של אבלה היו ידועים בתקופה זאת בשם אמורים‪ .‬מלכּה הראשון אז‪ ,‬היה איביט‪-‬לים‪.‬‬
‫אבלה של תקופה זו מוזכרת בכתבים מאללח'‪ ,‬אשר נכתבו בסביבות שנת ‪ 1750‬לפנה"ס‪.‬‬
‫‪Second Eblaite Kingdom Eblac.‬‬
‫‪2300 BC–c. 2000 BC‬‬
‫סוריה באלף השני לפנה"ס‬
‫אבלה‬
‫סוריה היום‬
‫מלחמת האזרחים ‪ -‬אזורי שליטה ‪11/9/2015‬‬
‫דת‬
‫באבלה סגדו למספר אלים שמיים ידועים (דגון‪ ,‬אישתר‪ ,‬רשף‪ ,‬קניש‪ ,‬בעל) ולמספר אלים לא ידועים (קורה‪,‬‬
‫נידקול)‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנן עדויות לאמונה באלים שומריים ( ֶאנקִ י ונינקי) ובאלים נוספים‪.‬‬
‫מקדש אישתר‬
‫האלה אישתר‪.‬‬
‫העיר נהרסה שנית במהלך התקופה הסוערת שבין ‪ 1650‬ל‪ 1600-‬לפנה"ס‪ ,‬בידי מלך חתי (מורשיליש הראשון או‬
‫חנתיליש הראשון)‪ .‬היא לא שוקמה לאחר חורבנה השני‪ .‬במקום שבו שכנה העיר נותר כפר‪ ,‬אשר ננטש במאה ה‪7-‬‬
‫לספירה‪ ,‬והעיר נשכחה עד גילויּה הארכיאולוגי‪.‬‬
‫שרידי הזיגוראת* באבלה‬
‫*זיגוראת (באכדית‪ (ziqqurratu :‬הוא סוג של מגדל מונומנטלי ‪,‬טיפוס שהוקם במיוחד במסופוטמיה (אזור עיראק המודרנית) בממלכות‬
‫שומר‪ ,‬אכד‪ ,‬עילם‪ ,‬בבל ואשור‪ ,‬החל מ‪ 2,500-‬שנה לערך לפני הספירה ועד המאה ה‪ 5-‬לפני הספירה לערך‪.‬‬
‫ארכיון ֶאב ָלה‬
‫ארכיון ֶאב ָלה הוא אוסף של כ‪ 1,800-‬לוחות חימר שלמים וכ‪ 4,700-‬שברי לוחות חימר ואלפי שברים אחרים שנתגלו‬
‫בארמון הארכיונים של עיר המדינה העתיקה אבלה‪ ,‬הנמצאת כיום בשטחה של סוריה‪ .‬תגלית חשובה זו נתגלתה על‬
‫יד הארכאולוג האיטלקי פאולו מטיאה )‪ ) Matthiae‬וצוותו בין השנים ‪ .1974-5‬לאחר כ‪ 10-‬שנות מחקר שבוצע בעיר‬
‫העתיקה על ידי אנשי מקצוע‪ ,‬נתגלו הלוחות על גבי מדפים שהתמוטטו‪ ,‬והם מתוארכים כולם לשנת ‪ 2500‬לפנה"ס‬
‫לערך‪ .‬ארכיון אבלה הוא הארכיון הקדום ביותר שנמצא עד היום במזרח התיכון‪.‬‬
‫ארכיון אבלה‬
‫שפה‬
‫הלוחות שנמצאו הם בשתי שפות‪ :‬שומרית‪ ,‬ושפה קדומה ובלתי ידועה הכתובה בכתב קרוב לכתב היתדות השומרי‬
‫כייצוג פונטי של השפה המקומית‪ .‬מטיאה סיווג שפה זו ככזו לראשונה מאחר שהיא קדמה לשפות ידועות אחרות כמו‬
‫עברית ואּוגרית‪ .‬שפה זו נודעה מאוחר יותר בשם "אבלאית"‪ ,‬ע"ש מקום מציאת הלוחות‪ .‬השימוש בפונטיקה טהורה‬
‫בלוחות אלה מהווה התקדמות שלב בהיסטוריה של הכתב האנושי‬
‫תעודות חימר כתובות בכתב יתדות באתר‬
‫האבלאית היא שפה שמית עתיקה מהאלף ה‪3-‬‬
‫לפנה"ס‪ ,‬שעדויות לקיומה נמצאו בעיר אבלה‬
‫שבצפון סוריה‪.‬‬
‫מידע על שפה זו שאוב מקרב אלפי לוחות חימר‬
‫שנמצאו בגנזכי ארמונות אבלה בחפירות‬
‫ארכיאולוגיות שנערכו במקום בשנות ה‪ 70-‬של‬
‫המאה ה‪ .20-‬ממה שהצליחו החוקרים לגלות‬
‫שפה זו נכתבת בכתב יתדות ומאופיינת במילים‬
‫בעלות צורה שמית צפון‪-‬מערבית‪ .‬ההנחה היא‬
‫שאבלאית מהווה שפה שמית צפון‪-‬מערבית או‬
‫שפה העומדת בין האכדית ללשונות המערביות‪.‬‬
‫חקר האבלאית נמצא עדיין בחיתוליו‪.‬‬
‫חרס מהארכיון המלכותי‬
‫מכתב מהמלך של מארי למלך אבלה‬
‫העתק של הלוח המקורי בכתב יתדות‬
‫‪ 2400-2350‬לפנה"ס‬
‫רומא‪ ,‬המוזיאון למזרח הקרוב‪ ,‬אוניברסיטה "‪"La Sapienza‬‬
‫מארי‪ ,‬על הפרת התיכונה‪ ,‬הייתה במילניום השלישי לפנ"ה‬
‫מרכז גדול של סחר בין מסופוטמיה והאזור הסורי וים תיכוני‪.‬‬
‫היין מאבלה ואזור הים התיכון נשלח למארי‪ ,‬והוגש על שולחנות‬
‫ארמון המלך והשופטים‪.‬‬
‫דיווח על הבדים מיוצרים באבלה‬
‫העתק של הלוח המקורי בכתב יתדות ‪ 2400-2350‬לפנה"ס ‪,‬רומא המוזיאון למזרח הקרוב‪,‬‬
‫אוניברסיטה "‪"La Sapienza‬‬
‫דו"ח חודשי על המשלוח של מוצרי רקמה באזור של מלכי אבלה‪ ,‬בתמורה‪ ,‬ערי‬
‫הברית של אבלה שלחו מוצרים יקרי ערך משטחיהם‪ ,‬בעיקר יין‬
‫אמנה בין אבל ‪l‬אברסל‬
‫העתק של הלוח המקורי בכתב יתדות‬
‫שנה ‪ 2400‬לפני הספירה‬
‫רומא‪ ,‬המוזיאון למזרח הקרוב‪ ,‬אוניברסיטה ”“‪La Sapienza‬‬
‫זהו הטקסט העתיק ביותר בהיסטוריה של האנושות של‬
‫הסכם מסחרי‪ .‬מסדיר את היחסים בין המדינה אבלה‬
‫ולאברסל )‪ )Abarsal‬ששכנה לאורך נהר במסופוטמיה‬
‫העליונה‪ .‬מזכיר הובלת מוצרים‪ ,‬ביניהם שמן ויין‪ ,‬דרך‬
‫הנהר או על גבי חמורים‪.‬‬
‫ארכיאולוגיה מקראית‬
‫ממצאי הארכיון עזרו לאמת ולעמת את סיפורי התורה‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫טקסי קורבן וחתונה המוזכרים בספר ויקרא טז‪ ,‬אשר היו‬
‫מקובלים ביהדות באלף הראשון לפנה"ס‪ ,‬מוזכרים כבר בלוחות‬
‫קדומים אלה‪ .‬הניסיון לאתר בלוחות אלה קשר לדמויות ידועות‬
‫(כמו אברהם‪ ,‬דוד) ומקומות ידועים (כמו סדום ועמורה) נתון‬
‫במחלוקת‪ .‬בנוסף‪ ,‬נתגלו בלוחות שמות הנוטים להזכיר שמות‬
‫מקראיים ידועים כמו‪ :‬אבראום (אברהם)‪ ,‬איסראיל (ישראל)‪,‬‬
‫אסאו (עשו)‪ ,‬אישמאיל (ישמעאל)‪ ,‬שאול‪ ,‬דאוד (דוד)‪ ,‬מיכאיל‬
‫(מיכאל) ועוד‪ .‬וכן שמות נוספים עם הסיומת התיאופורית "‪-‬יה"‬
‫או "‪-‬יהו"‪ :‬מיכיה‪ ,‬עבדויה‪ ,‬פטריה‪ ,‬שומיהו‪.‬‬
‫השלטונות הסוריים התערבו באופן ישיר בניסיון לקשר בין החפירות לבין אמיתות המקרא; האשורולוג המומחה לכתב‬
‫האבלאי ג'ובאני ֶפטִ ינָטֹו (אנ') פוטר מן המשלחת הארכאולוגית בלחצם‪ ,‬ובמקומו הובא מומחה אחר‪ .‬על פטינטו נאסר‬
‫להיכנס לסוריה‪ .‬העיתון הסורי תישרין פרסם ריאיון עם ד"ר עפיף בהנסי‪ ,‬שטען כי הקשר לתנ"ך הוא זיוף ציוני שנכפה‬
‫על פטינטו‪" ,‬אבלה תמשיך לספק את ההוכחות ההפוכות"‪ .‬ה‪ biblical archaeology -‬כתב במרץ ‪ 1979‬כי "ברור לנו‬
‫שבאמצעות לחצים פוליטיים אנטי‪-‬ציוניים מנסים בסוריה להשפיע על הפירוש המדעי ללוחות אבלה"‪ .‬ואילו המלומד‬
‫הסורי ד"ר צבאח קבאני סיפר בריאיון לאותו גיליון ‪" :‬העניין חשוב לנו בגלל הצהרותיהם של מר בגין ומפלגת הליכוד‪,‬‬
‫מר בגין מנסה להשתמש בתנ"ך הקדוש כברישום מקרקעין‪ ,‬הוא תובע את הגדה המערבית ועלול לתבוע לעצמו גם את‬
‫סוריה"‪ .‬מחברי הספר "אבלה תעלומה ארכאולוגית" קובעים כי "מאז התערבותו של ד"ר בהנסי פחתו במידה ניכרת‬
‫אזכורי הקשרים עבריים או תנ"כיים במחקריהם הנדפסים של המשלחת הארכיאולוגית‬
An article on 'Scientific American' September 1977, about the
Ebla discoveries, states the confirmation of the existence of
the five towns mentioned in this passage: "…they made war
with Bera king of Sodom, and with Birsha king of Gomorrah,
Shinab king of Admah, and Shemeber king of Zeboiim, and the
king of Bela (the same is Zoar)". (Genesis 14:2) For these
names are found in the Ebla tablet nº 1860:
si-da-mu (Sodoma)
e-ma-ra (Gomorra)
ad-ma (Adma)
si-ba-i-um (Tseboim)
be-la (Tsoar o Bela)
Professor Noel Freedman, principal of the archaeological
investigation institute W.F. Albright of Jerusalem, pointed this
out, and also the fact that Birsha, the name of the king of
Gomorrah mentioned on the tablet, is the same mentioned by
the Bible in Abraham's day. (Genesis 14:2)
‫חורבות תל‪-‬מרדיך ‪ -‬אבלה‬
‫אבני לַ פִ יס לַ זּולִ י שנמצאו בארמון המלכותי ‪G‬‬
‫חלקים של פסלונים‪ ,‬ציפויים ורדיד זהב מהארמון המלכותי ‪G‬‬
The Royal Palace G*
The Royal Palace G of the mature Early Syrian period was
probably founded around 2400 BC, and was destroyed,
after a thorough pillage, after the conquest in the years
around 2300 BC, quite likely by Sargon of Akkad, who in
one inscription of his boasts about having in his hands
Mari, Yarmuti, and Ebla.
The Palace stretched over a large part of Ebla Acropolis,
and was a multifunction building with ceremonial,
residential, administrative, handicraft, storage quarters,
and, with its ramifications at the foot of the natural
hillock probably made higher by previous settlements,
also stretched into part of the Lower Town. During the
last phase of the life of Early Syrian Ebla, the
monumental Red Temple was built on the east edge of
the Acropolis, which was certainly related with the
palace, functioning as dynastic sanctuary.
‫פסל זהב של המלכה יושבת‬
‫ כפי‬,G ‫*אנו מביאים כאן בהרחבה את המאמר על הארמון המלכותי‬
‫ בסוף המצגת דף קישוריות של האתר‬.‫שהופיע באתר "אלבה" האיטלקי‬
‫המקדש האדום‬
Compared with the noteworthy size of the
palace, certainly stretching over a large part of
the Acropolis, only a few quarters are known,
located in a peripheral position from the main
core of the monumental complex: in particular,
the Administrative Quarter, at the western foot
of the Acropolis, which certainly was the main
seat of the town government; the Audience
Court, a wide porched space, placed as a kind of
hinge between the structures on the Acropolis,
and the Lower Town; the North-West Wing on
the western slope of the Acropolis, where
precious remains of inlaid court furniture were
found; the West Unit of the Central Complex,
with rooms devoted to food preparation; the
pottery store-rooms of the South Unit of the
same Central Complex, on the south slope of
the Acropolis; a residential quarter perhaps
belonging to a high official in the southern
region, called Southern Quarter.
.
,‫ פסל מהממלכה השלישית‬,‫שליט יושב‬
‫ המוזיאון לאמנות‬,‫הוצג בקליבלנד‬
The Royal Palace G
The palace was entered through three entrances, all
related with the Audience Court: the Ceremonial
Staircase, including four ramps with steps inlaid with
mother-of-pearl, inside a tower in the North-East
corner of the Audience Court, leading directly from
the Court to the residential quarters of the king,
queen, and the court, certainly built in the central
and northern regions of the Acropolis and not yet
excavated; the Monumental Gateway, the main, if
not the only entrance to the Palace structures on top
of the Acropolis, with a staircase brought to light for
a length of 22 m, with beautiful stone steps; the
entrance to the Administrative Quarter, in the
southernmost region of the east porch of the
Audience Court, leading, by means of a beautiful
door with basalt thresholds decorated with two
steps inlaid with mother-of-pearl, to the region
where the Throne Room, and perhaps the Treasury
stood, opened to the side of the Main Archives
The decoration of the building, preserved in fragments which only give a
pale glimpse of the original wealth of its furniture, included composite wall
panels covered with gold leaf, bearing repeated figures of officials and of
the king, nearly life-size royal statues made of different materials, inlaid
wooden pieces of furniture of great artistic value. The materials they
employed were wood, as base for most of the fittings, limestone, steatite,
alabaster and other stones, also imported ones, like precious lapis lazuli, for
parts of the objects, like the clothes of human figures, hair-dresses and
head-dresses, and gold or silver foil to represent the naked skin or to further
decorate the inlaid wooden furniture.
One peculiar kind of fitting, of which only important fragments are
preserved, are the standards, which members of the royal family and high
officials probably exhibited during the most important ceremonies: the
standard included a vertical stand, on which, one a small platform, there
was, more often, a symbol of the personage, an animal representing the
deity protecting him/her, or a human figure representing his/her function.
Only one standard was completely reconstructed, the so-called “maliktum’s
standard”, belonging to the queen, probably representing the last queen of
Ebla, meditating in front of the a dead queen-mother’s statue.
Statua in argento della regina
The Royal Palace G
Tabur Damu
On the other hand, the remains of another important figurative
inlaid monument belong to the first phase of life of the Palace:
this is the so-called “Victory Standard”, a large panel in
horizontal registers, where several figures of triumphant Eblaic
soldiers, with captured defeated enemies, cut-off heads of
killed enemies, or parts of booty, are represented walking
towards the large size figure of the front-facing king, largely
lost. The registers with soldiers alternate with registers bearing
groups with a lion-headed eagle, symbol of the War God,
Rashap, dominating pairs of human-headed bulls.
In the Palace, which was the main place for the centralization
and redistribution of agricultural production, which was the
original base of wealth of the Early Syrian town, also precious
goods coming from abroad were stored. Ebla was one of the
main centres along the great route of international longdistance trade, connecting the Arabic-Persian Gulf with the
Mediterranean Sea, along which lapis lazuli coming from
Afghanistan, shells from the Red Sea, and other precious stones
for ornament and building were carried from South to North,
and metals from Anatolia and wood, particularly the precious
Lebanese cedar wood, from the mountains of Syria, were
carried from North to South. The finding in the Administrative
Quarter of the Royal Palace G, of more than 40 kg of raw lapis
lazuli is an exceptional, and thus far unique in the Near East,
evidence of these fecund commercial relations of at high level.
.
‫טבלאות המכילות חשבונות ודיווחים נמצאו בתאים קטנים בקיר המזרחי של חדר הכס‬
Tavolette contabili trovati nei piccoli vani contro la
parete est della Sala del Trono
The most relevant find in the Royal
Palace G are the several cores of the
exceptional State Archives of the Early
Syrian town, with more than 17,000
inventory numbers, including
complete tablets, large fragments and
chips. These famous cuneiform texts
are allowing to reconstruct not only
the economy and society of the great
north inner Syrian town in the mature
Early Syrian period, but also aspects
of history, religion and culture of a
larger region, reaching to the
Euphrates
‫שיבוצי שיש מאולם בארמון ‪ ,G‬הדמויות של הלוחמים ובעלי חיים מיתולוגיים היו מסודרות ב‪ 12-‬שורות על קיר‪ ,‬אולי כדי‬
‫לחגוג את ניצחון‪ .‬לוחמים נלחמים באויבים‪ ,‬שבויים בידיהם‪ .‬בסביבות ‪ 2400‬לפנ"ה ‪ 14-15H:‬סנטימטר‬
‫חותמת גליל‬
Basalt sacrificial basin with reliefs. Short side: warriors searching
over 4 crouching lions. Long side: banquet scene with a ruler
sitting in front of an offering table with bread being consecrated
by a priest. Middle Bronze Age. T emple B1
King or ruler in his role of priest seated before an
offering table consecrates bread. Banquet scene.
Relief on the long side of a basalt sacrificial basin
from Temple B1, Middle Bronze Age, 17th c. BCE.
Soilders tread with lances and sticks over 4
crouching lions. Detail of the short side of basalt
sacrificial basin. From Temple B1, Tel Mardikh
(found 1955), Ebla, Syria.
‫אגן טכסי מבית המקדש של אישתאר‬
‫סטלת האקרובט‬
The basalt torso of Ibbit-Lim, king of Ebla, discovered in
1968, gave the first identification of Tell Mardikh as Ebla.
The cuneiform inscription in Akkadian states that IbbitLim, “the son of Igris-Hepa,” presented a basin as a votive
gift to the goddess Ishtar. The inscription continues with a
dedication to Ishtar of a statue of the king, “for his [the
king’s] life and the life of his sons.” The statue has been
dated to between 2000 and 1900 B.C.
‫האתר האיטלקי הרשמי של חפירות הארכיאולוגיות באבלה‬
http://www.ebla.it/eindex.html
Early Syrian Town
I Templi Protosiriani
The Royal Palace G
The State Archives
Old Syrian Town
Old Syrian Temples
Old Syrian Palaces
Le Case Private
Old Syrian Fortifications
The Syrian City Gates
The Old Syrian Forts Il
Parco Archeologico
Galleria
To learn more...
‫למעוניינים להעמיק בנושא מומלץ להיכנס לאתר החפירות‬
.‫ לפי הקישוריות המצורפות משמאל‬,‫הרשמי‬
:‫מקורות‬
https://he.wikipedia.org/wiki/
https://en.wikipedia.org/wiki/Ebla
https://fr.wikipedia.org/wiki/Ebla
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%
http://www.ebla.it/escavi__galleria.html
http://www.historyofinformation.com/
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value
http://www.mesopotamia.co.uk/writing
Palace G. 24th-23rd
http://www.ebla.it/escavi__la_citta_
http://www.ebla.it/escavi__gli_archivi_
‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬
https://www.youtube.com/watch?v=
http://www.artres.com/C.aspx?VP
https://en.wikipedia.org/wiki/Ebla_tablets
http://terraeantiqvae.blogia.com/temas