Transcript 2014x - עמותת דולפין

‫תוכן‪:‬‬
‫• מבוא‬
‫• הזמנה לתחרות אדם וים ‪2014‬‬
‫• תחרות בנושא מדע וטכנולוגיה‪ ,‬שייט‬
‫• תחרות בנושא מדעי הים‬
‫• תחרות בנושא קולנוע‬
‫• תחרות בנושא צילום‬
‫•הערה‪ :‬סדר הכרזות המוצגות בחוברת זו הנו בחלוקה לנושאים‪ ,‬ראשונות העבודות הזוכות והמשכן על פי האלף‪-‬בית‬
‫יולי ‪2014‬‬
‫תחרות "אדם וים" ‪2014‬‬
‫כותב נשיא המדינה התשיעי‪ ,‬מר שמעון פרס‪ ,‬על חשיבות הים למדינת ישראל ‪" :‬ביבשה יש גבולות ‪ -‬בים יש אופקים"‪.‬‬
‫תחרות "אדם וים" היא תוצאה של אמנת האימוץ שנחתמה באוקטובר ‪ 2004‬בין ראש עיריית הרצליה לעמותת "דולפין" (יוצאי שייטת‬
‫הצוללות)‪ .‬בין היעדים המשותפים הייתה "השאיפה לטעת בבני הנוער את הקשר והאהבה לים‪ ,‬לפעילויות החינוך והתרבות בו‪ "...‬וכן‬
‫"‪...‬לפעול ככול יכולתנו כדי לסייע לעיר הרצליה בקידום ופיתוח פרויקטים הקשורים לחינוך ולמסורת הימית‪."...‬‬
‫ברוח אמנת האימוץ יזמו שני הגופים לפני ‪ 5‬שנים את תחרות "אדם וים"‪ .‬עד כה השתתפו בתחרות במהלך חמש השנים האחרונות (‪-2010‬‬
‫‪ )2014‬עשרות בתי"ס ומוסדות ומאות תלמידים בשכבות הגיל יוד‪-‬י"ב‪.‬‬
‫החזון ומטרת תחרות "אדם וים" להטמיע את חשיבות הים כמשאב מרכזי וחיוני בהווה ובעתיד‪ ,‬להבטחת קיומה הכלכלי‪ ,‬הביטחוני‬
‫והאקולוגי של מדינת ישראל‪ ,‬ולקרב את הנוער אל הנושא הימי במגוון תחומי תוכן ונושאים במדעי הים‪ ,‬מדע וטכנולוגיה ימית‪ ,‬כלכלה‬
‫ואקולוגיה‪ ,‬קולנוע וצילום‪ .‬כול זאת כדי להביא לידי ביטוי את היותה של מדינת ישראל מדינה ימית הנשענת על הים בכל תחומי החיים‪.‬‬
‫מטרה זאת מושגת באמצעות‪:‬‬
‫• קידום החינוך המדעי והטכנולוגי הימי בקרב התלמידים‪.‬‬
‫• עידוד יזמות וחדשנות ותמיכה בתלמידים בגילאי התיכון (ט'‪ -‬י"ב) בפיתוח פרויקטים ועבודות חקר בתחומי התחרות‪ ,‬בדגש על מדע‬
‫וטכנולוגיה ימית‪.‬‬
‫• הנגשה של מנחים מקצועיים‪ ,‬תשתיות וחומר לימודי לתלמידים המשתתפים בתחרות "אדם וים"‪.‬‬
‫לפעילות ולתחרות שותפים גם אנשי התעשייה‪ ,‬המחקר והאקדמיה‪ ,‬המגזר השלישי‪ ,‬חיל‪-‬הים ומשרד החינוך‪ .‬הפעילות כוללת הנחיה‬
‫מקצועית ע"פ הצורך‪ ,‬ייעוץ בבחירת הנושאים ותמיכה עד שלב התחרות‪.‬‬
‫עמותת "דולפין" מבקשת להודות לעיריית הרצליה ולחברות שתמכו גם השנה תכנית‪ High Q, Dsit :‬וחברת נמלי ישראל (חנ"י)‪ ,‬כמו כן‬
‫לגורמים שתמכו בתחרות הצילום‪ :‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬כפר הצוללים‪ ,‬מועדון הגלישה הישראלי‪ ,‬ריף הדולפינים‪ ,‬המצפה התת‪-‬מימי‪ ,‬דרך‬
‫הים וצוללי קיסריה‪.‬‬
‫גם השנה זכתה התכנית להכרת מחוז ת"א במשרד החינוך ואנו נעשה את המיטב כדי להרחיב ולהעצים את היקף התכנית ופריסתה הארצית‪.‬‬
‫תודה לכול המשתתפים‪ ,‬המורים‪ ,‬המנהלים‪ ,‬המנחים‪ ,‬התומכים והשותפים‪.‬‬
‫תא"ל (מיל) גדעון רז‬
‫יו" ר ועדת ערר‬
‫עמותת "דולפין"‬
‫ד"ר מאיר אריאל‬
‫מנהל מרכז המדעים‬
‫הרצלייה‬
‫אל"מ (מיל) מיקי קיסרי‬
‫יו"ר צוות השיפוט‬
‫עמותת "דולפין"‬
‫תחרות מדע וטכנולוגיה‬
‫שופטי התחרות‪:‬‬
‫אל"מ (מיל) מיקי קיסרי ‪ -‬יו"ר ועדת השופטים‪ ,‬עמותת "דולפין"‬
‫ד"ר מאיר אריאל ‪ -‬מנהל מרכז המדעים‬
‫אל"מ (מיל) אברהם פאר ‪ -‬עמותת "דולפין"‬
‫סא"ל (מיל) איל ישראלי ‪ -‬מרכז‪ ,‬עמותת "דולפין"‬
‫סא"ל (מיל) יוחנן פלץ ‪ -‬מילואי חיל‪-‬הים‬
‫דן דר ‪ -‬עמותת "דולפין"‬
‫שם הפרויקט‪ :‬מערכת לטיפול מיידי בדליפות דלק ממיכליות‬
‫עבודה זו זכתה במקום ראשון בקטגוריית מדע וטכנולוגיה‬
‫רקע לפרויקט‬
‫תיאור הרעיון‬
‫תוצאות המחקר והפיתוח‬
‫קשה לדמיין כיצד היה נראה עולמנו‬
‫ללא נפט‪ .‬חשמל‪ ,‬פלסטיק‪ ,‬מכוניות‪ ,‬כל אלה‬
‫מתאפשרים הודות לנפט‪.‬‬
‫אך ביחד עם הדרישה הרבה לנפט‪ ,‬עולים‬
‫גם הסיכויים לדליפות נפט היכולות להפוך‬
‫לאסונות אקולוגיים בעלי השפעה ארוכת‬
‫טווח על הסביבה האקולוגית והכלכלה‬
‫העולמית‪.‬‬
‫מערכת המורכבת על‪-‬גבי המיכלית ואשר תזהה דליפה בזמן‬
‫אמת‪.‬‬
‫המערכת תבחין בין שני סוגי דליפות ותפעל באופן המתאים‬
‫ביותר‪:‬‬
‫דליפה קטנה ‪ -‬האטת הדליפה‬
‫דליפה גדולה ‪ -‬הזרמת חומרים לזירוז פירוק הנפט ישירות למיכל‪.‬‬
‫בסופו של התהליך‪ ,‬פיתחנו מערכת ייחודית‬
‫העונה על כל הדרישות אשר הצבנו לה‪.‬‬
‫ייחודיות וחדשנות המערכת נתמכים על‪-‬ידי‬
‫המומחים איתם היינו בקשר וגם בכתבה‬
‫שהתפרסמה עליה בעיתון הרישמי של ארגון‬
‫ה‪ ISCO-‬תחת הכותרת‪:‬‬
‫כמויות הנפט שדלפו במרוצת השנים‬
‫‪"ISRAEL: HIGH SCHOOL PUPILS‬‬
‫‪REACH COMPETITION FINALS WITH‬‬
‫‪INNOVATIVE OIL SPILL COMBAT‬‬
‫”‪PROJECT‬‬
‫יתרונות ותרומה לחברה‬
‫המצב כיום‬
‫דרכי הטיפול העיקריות כיום הן‪:‬‬
‫ שאיבת הנפט‬‫ חומרים כימיים לזירוז פירוק הנפט‬‫הבעיות העיקריות בשיטות אלה ‪:‬‬
‫ זמן תגובה ארוך במיוחד‬‫ עלויות גבוהות‬‫ תלות רבה בגורמים סביבתיים‬‫‪ -‬שימוש לא מדויק בחומרים הכימיים‬
‫המערכת החדשנית שאנו מתכננים פשוטה‬
‫אך משפרת בכל היבט את דרכי הטיפול‬
‫הקיימים כיום‪:‬‬
‫ מתן תגובה מיידית‬‫ חיסכון באמצעים וחומרים‬‫ יעילות מקסימאלית‬‫ פגיעה סביבתית מינימאלית‬‫כל אלה משמעותם ששימוש במערכת זו‬
‫יחסוך רבות בעלויות הטיפול וימנע מכל‬
‫דליפה להפוך לאסון אקולוגי במימדי ענק‪.‬‬
‫אבי‬
‫דובובסקי‬
‫תאמר חמוד‬
‫רועי שפרן‬
‫אורט‬
‫פסגות ע"ש‬
‫ברוך וגנר‪,‬‬
‫כרמיאל‬
‫ראובן‬
‫דינוביץ'‬
‫ג'ון‬
‫מקמורת'רי‬
‫מארק‬
‫פרנסיס‬
‫ראובן‬
‫דינוביץ'‬
‫שם הפרויקט‪ :‬קל‪-‬גל‬
‫עבודה זו זכתה במקום שני בקטגוריית מדע וטכנולוגיה‬
‫מבוא‪:‬‬
‫תאור דגם הפרויקט‪:‬‬
‫אנרגית הגלים היא אנרגיה עצומה ובלתי נגמרת אך‬
‫לצערנו‪ ,‬כמעט שאינה מנוצלת כיום‪.‬‬
‫ייצור האנרגיה בישראל כיום צורך משאבים רבים ומזהם‬
‫מאוד עקב חוסר שימוש במקורות אנרגיה טבעיים‪.‬‬
‫"קל‪-‬גל" היא מערכת המונעת הלוך וחזור באמצעות‬
‫כף המחוברת לרשת גלגלי שיניים המגבירים את מהירות‬
‫סיבובם מאחד לשני וכך גם מוגברת האנרגיה הסופית‬
‫המגיעה אל המנוע‪.‬‬
‫בזכות מערכת תמסורת מתוחכמת אנו הצלחנו להגביר את‬
‫כמות האנרגיה אשר אפשר להפיק מהגל עצמו פי כמה‬
‫וכמה‪.‬‬
‫גלים אשר מפיקה אנרגיה זמינה‪.‬‬
‫אור קרן‬
‫לירון אטל‬
‫גל קנטור‬
‫רותם גזאלה‬
‫אורט יד‬
‫לבוביץ‪,‬‬
‫נתניה‬
‫מוטי‬
‫חדד‬
‫מטרת הניסוי‪:‬‬
‫חשיבות פרויקט קל‪-‬גל‪:‬‬
‫מטרת הניסוי היא הפקת אנרגיה זמינה‪ ,‬זולה ורבה‬
‫מגלי הים אשר הנם מקור אנרגיה ירוק ובלתי מתכלה‪.‬‬
‫המכשיר החדש שבנינו הוא פרויקט המאפשר יצירת אנרגיה‬
‫זמינה ורבה‪ ,‬ממקורות ירוקים ובלתי מתכלים בעלות נמוכה‬
‫מאוד‪.‬‬
‫שם הפרויקט‪ :‬טיהור והתפלת מים באמצעות אנרגיית השמש‬
‫עבודה זו זכתה במקום שלישי בקטגוריית מדע וטכנולוגיה‬
‫מבוא‬
‫מצוקת המחסור במים היא בעיה כלל עולמית‪ .‬אדם זקוק לפחות ל‪-‬‬
‫‪ 4‬ליטר מים ביום כדי להתקיים‪ ,‬ובאזורים חמים לפחות לפי שניים‪.‬‬
‫ל‪ 65% -‬מאוכלוסיית העולם‪ ,‬בעיקר במדינות העולם השלישי‪ ,‬אין‬
‫נגישות למים נקיים‪ .‬כיוון שאמצעי ההתפלה שקיימים כיום יקרים‬
‫מאוד‪ ,‬מדינות העולם השלישי אינן יכולות להרשות לעצמן לרכוש‬
‫מתקנים להתפלת מים‪.‬‬
‫המשך פיתוח‬
‫שלוש שקתות פרבוליות בגודל השוקת המקורית‬
‫כל אחת‪ ,‬כך שאחת נמצאת במרכז והשתים‬
‫האחרות נמצאות בתוך המעגל הדמיוני שהיא‬
‫יוצרת‪ .‬במצב הזה קווי המוקד של ‪ 3‬השקתות‬
‫יתלכדו‪ ,‬דבר שיכפיל את עוצמת קרני האור‬
‫שיתרכזו על הנחושת‪.‬‬
‫מוט הנחושת בקצהו‪ ,‬בחלק שניכנס לתוך מיכל‬
‫המים‪ ,‬יתפצל לארבעה חלקים ויהיה דמוי קלשון‪.‬‬
‫צורה זו תפזר את החום אל המים המזוהמים‪ ,‬מה‬
‫שיזרז את תהליך האידוי‪.‬‬
‫כיוון שהשוקת מרכזת לקו המוקד רק את הקרניים‬
‫שפוגעות בה במקביל לציר האופטי הראשי‪,‬‬
‫המערכת כולה תעקוב אחר תנועת השמש‪ ,‬כך‬
‫שבכל רגע נתון היא תקבל את מלוא קרינת השמש‪.‬‬
‫תיאור דגם הפרוייקט‬
‫שוקת פרבולית בגודל ‪ 1 x 0.78‬מטר‪ ,‬המרכזת את קרני האור לקו מוקד שנמצא בגובה ‪0.18‬‬
‫מטר מהגובה המינימלי של השוקת‪ ,‬ויוצרת בקו זה חום של כ‪ .150°-‬בקו זה ממוקם מוט נחושת‬
‫שאוגר עליו את אנרגיית החום‪ .‬אנרגיית החום המצטברת על המוט מוסעת אל תוך מיכל המכיל‬
‫‪ 200‬מ"ל מי ים‪ .‬היא מעלה את טמפרטורת המים לכ‪ 100-‬מעלות‪ ,‬המים המזוהמים שנכנסים‬
‫למיכל הזה‪ ,‬עברו חימום ראשוני לטמפרטורה של ‪ 50‬מעלות צלסיוס בתוך מבנה דמוי חממה‪.‬‬
‫מעל המיכל הקטן ממוקם מבנה המצופה בנייר כסף‪ ,‬דבר שמאפשר לאוויר במיכל להישאר‬
‫בטמפרטורה מינימלית‪ ,‬כך שהפרש הטמפרטורות בין המים החמים לאוויר הקר יהיה מקסימלי‪,‬‬
‫דבר שמאפשר קצב אידוי גבוה‪ .‬אדי המים מתעבים על דפנות מבנה זה‪ ,‬והופכים לטיפות של מים‬
‫מזוקקים‪ ,‬המתרכזות אל מיכלי איסוף‪.‬‬
‫קצב הפקת המים‬
‫ביצענו ניסוי בתנאים שאינם אידיאליים‪ -‬כאשר ישנם עננים בשמים המפחיתים את עוצמת אנרגית‬
‫השמש שפוגעת ברפלקטור‪ ,‬השוקת אינה קעורה במדויק כמתוכנן ומוט הנחושת עבה מן‬
‫המתוכנן‪.‬‬
‫בתנאים אלו‪ ,‬הצלחנו להפיק מים בקצב של ‪ 25‬מ"ל ב‪ 5-‬דקות‪ ,‬או ‪ 300‬מ"ל בשעה‪.‬‬
‫יעל בר כהן‬
‫אליו פיקולי‬
‫אורט‬
‫פסגות ע"ש‬
‫ברוך ונגר‪,‬‬
‫כרמיאל‬
‫ראובן‬
‫דינוביץ'‬
‫איליה‬
‫וינוקר‬
‫שם הפרויקט‪ :‬המחשת אווירודינמיקה עבור כטב"מ לעזרה באיסוף אדם בים‬
‫הקדמה‪ :‬הפרויקט עוסק בתחום האווירודינמיקה של רחפנים ומסוקים בלתי מאויישים‬
‫המותאמים לעזרה באיסוף אדם שנפל מכלי שייט לים בתנאי מזג אוויר קשים‪ ,‬בים גלי‬
‫ובתנאי ראות קשים‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט‪:‬‬
‫הכרחי‪ :‬יכולת להדגמת אופן הפעולה של‬
‫המערכות העיקריות ברחפן או במסוק‬
‫המשמש לעזרה באיסוף אדם בים‪ :‬טיסה‪,‬‬
‫בקרה‪.‬‬
‫רצוי‪ :‬בניית מערכת להמחשת התמרון‬
‫בעזרת חיישנים‪ ,‬בקרת מנועיו של הרחפן או‬
‫המסוק תתבצע באמצעות בקר טיסה מסוג‬
‫‪.Arduiono‬‬
‫טוב שיהיה‪ :‬פיתוח מערכת עצמאית לאיתור‬
‫וזיהוי מיקומו של אדם שנפל לים‪ ,‬גם בתנאי‬
‫מזג אוויר קשים‪ ,‬בים גלי ובתנאי ראות‬
‫קשים‪.‬‬
‫מבוא‪ :‬נפילת אדם לים במהלך הפלגה בכלי‬
‫שייט היא מצב מסוכן שיכול לגרום לפגיעה‬
‫פיזית באדם הנופל‪ .‬למשך הזמן של שהיית‬
‫האדם במים יש משמעות גדולה עבור סיכויי‬
‫הישרדותו ולנזק הגופני שיגרם לו‪.‬‬
‫לשם כך אנו מציעים פתרון באמצעות‬
‫כטב"מ (כלי טיס בלתי מאויש) אשר יוצב על‬
‫גשר כלי השיט וישוגר באופן פשוט ומהיר‬
‫ויהיה בעל יכולת לאתר אדם בים גם בתנאי‬
‫מזג אוויר‪ ,‬ים וראות קשים‪.‬‬
‫כמתאימים ביותר לביצוע המשימה נמצאו על‬
‫ידינו כטב"מ בתצורה של רחפן או מסוק בשל‬
‫יכולותיהם המתאימות יותר בהמראה‪ ,‬נחיתה‬
‫ותמרון אך זמן השהייה באוויר של כלי טיס‬
‫אלה אינו מספק‪.‬‬
‫תיאור מערכת הפרויקט ‪:‬‬
‫אווירודימיקה‪:‬‬
‫מתקן להדגמת תמרון מסוקים ורחפנים‬
‫המבוסס על חישנים ואוגרן נתונים‪.‬‬
‫המתקן מאפשר חופש של צירי כלי הטיס‬
‫באופן שמאפשר את מדידת הכוחות הפועלים‬
‫על כלי הטיס בזמן תמרון‪.‬‬
‫המערכת מאפשרת חיבור כלי טיס או מערכות‬
‫הנעה (מנוע ומדחף) לצורך הדגמה‪.‬‬
‫המדידות נעשות על ידי חיישנים מחוברים‬
‫למחשב אשר מציג את הכוחות המתפתחים‬
‫במהלך הניסוי‪.‬‬
‫התוצאות נשמרות ומאפשרות ניתוח ועיבוד‬
‫לאחר הניסוי‪.‬‬
‫בקרה‪:‬‬
‫מתבצעת באמצעות שימוש בבקר ‪Arduino‬‬
‫לשליטה על מהירות המנועים ושימוש במספר‬
‫סוגי מדחפים להמחשת נושא העילוי‪.‬‬
‫דביר פאר‬
‫נועם פרץ‬
‫תמונה ‪ .1‬דגם מחקרי להדגמת תמרון מסוקים ורחפנים‬
‫המשך פיתוח‪:‬‬
‫שימוש בכטב"מ האופטימלי עבור ביצוע‬
‫המשימה המבוסס על דגם של המסוק‪-‬‬
‫מטוס "‪ V-22 "Osprey‬בעל זוית מדחפים‬
‫משתנה המאפשרת המראה ונחיתה מסיפון‬
‫כלי שיט וטיסה ממושכת המאפשרת ביצוע‬
‫המשימה‪.‬‬
‫תיכון‬
‫הנדסאים‬
‫הרצליה‬
‫נני רוזנשטיין‬
‫לילך מוזיקנט‬
‫עדי לק‬
‫תמונה ‪ .2‬דגם של המטוס‪-‬מסוק ‪V-22‬‬
‫שם הפרויקט‪ :‬מתקן להתפלת מים בעזרת אוסמוזה הפוכה‬
‫רקע‪:‬‬
‫הפיכת מי ים למי שתייה בעזרת אנרגיה‬
‫ירוקה מתחדשת‪.‬‬
‫מערכת הפעלה‪:‬‬
‫בזכות מערכת ההתפלה אנו מצליחים לייצר‬
‫מים באיכות ראוייה לשתייה במערכת‬
‫הפועלת על עקרון של אוסמוזה הפוכה‬
‫מטרת הפיתוח הטכנולוגי‪:‬‬
‫אריאל אנגלברג‬
‫עדי חיים‬
‫סופיה לוי‬
‫מאיה עודד‬
‫כיום במדינת ישראל ישנו מחסור של מים‪ ,‬בכל שנה מדווחות ירידה של מטר בעומק מי התהום‪ ,‬לכן יש צורך בפתוח‬
‫מערכות להתפלת מים בכדי לשפר את מאזן המים במדינת ישראל ‪.‬‬
‫אורט יד‬
‫לבוביץ‪,‬‬
‫נתניה‬
‫השנה דווחה ירידה של עד ‪ 40%‬בכמות מי הגשמים שירדו‪ ,‬לכן בנינו מערכת שתוכל לעבוד גם בעזרת אנרגיה ירוקה‬
‫ומתחדשת ע"י תאים סולאריים‪ ,‬המערכת שלנו עובדת על עיקרון של אוסמוזה הפוכה הפועלת על מים בלחץ גבוה‬
‫ומסננים ההופכת את מי הים המותפלים למי שתייה איכותיים‪.‬‬
‫מוטי‬
‫חדד‬
‫מטרת הניסוי‪:‬‬
‫מטרת הניסוי היא הפקת מים מותפלים ראויים לשתייה באיכות טובה‪ ,‬בדרך הפקה זולה ובריאה תוך כדי חסכון בכסף‬
‫ובאנרגיה‪.‬‬
‫תיאור דגם הפרויקט‪:‬‬
‫משאבה שואבת את מי הים לתוך ממברנה המסננת את המים בשיטה של אסמוזה הפוכה‪ ,‬המערכת פועלת בעזרת‬
‫אנרגיה המופקת באמצעות תא סולארי המזין את המערכת במתח של ‪ 12‬וולט‪,‬המים עוברים במערכת ומסוננים עד‬
‫לקבלת מים באיכות ראוייה לשתייה‪.‬‬
‫שם‪:‬הפרויקט‬
‫רובודג‪( :‬רובוט‪-‬דג)‬
‫שם הפרויקט‬
‫מטרות הפרויקט‪:‬‬
‫תכנון ובניית כלי המסוגל לשקוע ולצוף ולצלול מתחת למים באמצעות שליטה מרחוק‪,‬‬
‫צורתו כצורה של דג (כריש)‪.‬‬
‫שימוש בכלי לחקר העולם התת מימי (צילום וידאו‪ ,‬אודיו‪ ,‬חיישני לחץ למדידת טמפ'‪,‬‬
‫אור‪ ,‬מליחות וחמצן) ‪ -‬בשלב שני של הפרויקט‬
‫שימוש בחומרים ממוחזרים ואנרגיה ירוקה‪.‬‬
‫שיטת העבודה‪:‬‬
‫חקר הנושאים באמצעות האינטרנט ופגישות‬
‫עם מומחים בתחום‪ ,‬אזרחים ואנשי צבא‪,‬‬
‫מהנדס אניות ומהנדסי אלקטרוניקה ובקרה‪.‬‬
‫הדרכה בבסיס חיל הים כולל תצפית על‬
‫צוללת‪.‬‬
‫בחירת חומרים וטכנולוגיות‪.‬‬
‫הרצת מערכות המשנה והכלי השלם "על יבש"‬
‫במעבדה וגם "על רטוב" בבריכות ובכינרת‪.‬‬
‫ביצוע שינויים ותיקונים בהתאם לתוצאות‬
‫הניסויים‪.‬‬
‫אבירם וינברג‬
‫קורל מזרחי‬
‫עדי כהן‬
‫בר פסחוב‬
‫אדיר סרוסי‬
‫מבואות ים‬
‫שמוליק סרוסי‬
‫מנשה ברודצקי‬
‫תהליך העבודה‪:‬‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫הגדרת פעילויות ושלבי עבודה וחלוקה לצוותים‪ ,‬זיהוי פערי ידע‪,‬‬
‫טכנולוגיה‪ ,‬עמידה בלוחות זמנים‪.‬‬
‫גיבוש רעיוני בנושאי‪ :‬צלילה וציפה‪ ,‬תנועה‪ ,‬בקרה ושליטה‪ ,‬מקור‬
‫אנרגיה‪ ,‬שיתוף ואינטגרציה של הידע‪.‬‬
‫הכלי פועל ועומד במטרות שהוגדרו בשלב א'‪.‬‬
‫מנגנון צלילה וציפה מאפשר פעולה בעומקים‬
‫שונים‪.‬‬
‫פעילות המשך‪ :‬בתחילת שלב ב'‪.‬‬
‫אורי בקשי‬
‫ירון ביסמוט‬
‫שם הפרויקט‪ :‬תכנון ובניית גלשן גלים‬
‫הקדמה‪:‬‬
‫תיאור מערכת הפרויקט ‪:‬‬
‫חקירת מבנה הגלשן והחומרים השונים שמהם הוא‬
‫מורכב‪ ,‬ושימוש בידע זה לצורך בניית גלשן ייחודי‬
‫לאחר המחקר שעשינו‪ ,‬הגענו למסקנה שבעזרת‬
‫הנתונים הבאים נוכל לייצר את הגלשן שאנו‬
‫שואפים אליו‪ ,‬נתוני הגלשן יהוו שילוב בין נתוני‬
‫הדגם של דגם הפיש‪ ,‬לבין הנתונים של דגם‬
‫השורטבורד ובכך תתאפשר יכולת הכניסה לגל‬
‫של הראשון עם התמרון המעולה של השני‪.‬‬
‫מימדי הגלשן המתוכנן (המידות באינצ'ים)‪:‬‬
‫רוחב ‪19 1/8 -‬‬
‫אורך ‪45 -‬‬
‫נפח ‪24.5L -‬‬
‫עובי ‪2 1/8 -‬‬
‫הסיבות שבחרנו בנתונים האלו הן‪ :‬הגובה‬
‫הנמוך מהרגיל בשילוב הרוחב הרחב ועובי‬
‫הגלשן יאפשרו שליטה טובה על הגלשן וגם‬
‫יציבות‪.‬‬
‫אף – רחב‪ ,‬זנב ‪ DOUBLE WINGER -‬צר‬
‫הסיבה לכך היא שרוחב האף יאפשר יותר‬
‫יציבות בעוד שזנבו בעל מבנה הכנף הכפולה‬
‫הצרה יאפשר שליטה טובה ותמרונים‪.‬‬
‫ריילס ‪ -‬מהודק‬
‫סוג הריילס המהודק מאפשר חופשיות תמרון‬
‫בשל הקצה המחודד שלו‪ ,‬ובו בזמן מאפשר‬
‫שליטה בזכות הקצה המעוגל‪.‬‬
‫רוקר ‪ -‬נמוך‪ 5 ,‬חרבות‬
‫שילוב הרוקר הנמוך עם מספר החרבות הגדול‬
‫יאפשר מהירות‪ ,‬בזמן שהחרבות יאפשרו‬
‫שליטה ואחיזה טובה יותר בגל‪.‬‬
‫עקומה תחתונה ‪ SINGLE CONCAVE -‬עמוק‬
‫הסינגל קונקייב העמוק העובר לכל אורכו של‬
‫הגלשן מעניק לו מהירות ודרייב גדול גם בחלקיו‬
‫השטוחים של הגל‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט‪:‬‬
‫הכרחי‪ :‬תכנון ובניית גלשן בעל מבנה ייחודי‪ ,‬חקירת‬
‫האספקט המדעי‪ -‬טכנולוגי מאחורי מאפייני הגלשן‪,‬‬
‫כגון צורתו‪ ,‬מימדיו וההחומרים המשמשים לבנייתו‪.‬‬
‫רצוי‪ :‬לימוד החלק המעשי של בניית הגלשן‬
‫והשתתפות בתהליך ייצורו מתחילתו ועד סופו‪.‬‬
‫בדיקת תפקוד הגלשן במצב אמיתי של גלישה בים‪.‬‬
‫טוב שיהיה‪ :‬בניית גלשן ייחודי שביצועיו יעלו על‬
‫ביצועי הגלשנים שנמצאים בשוק כיום‪ ,‬תוך שימוש‬
‫בחומרים המתקדמים ביותר העומדים לרשות עולם‬
‫הגלשנים‪.‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫כיום קיימים סוגים רבים של גלשנים‪ ,‬אך באף אחד‬
‫מהם לא נמצא האיזון המושלם בין ציפה ויציבות‬
‫לעומת טכניקת גלישה ויכולת תמרון‪ .‬קיים דגם רחב‪,‬‬
‫ארוך ועבה יותר המאפשר יותר יציבות ויותר ציפה עם‬
‫כניסה קלה לגל‪ ,‬אך קשה מאוד לתמרן איתו‪ ,‬וקיים‬
‫דגם אחר קצר‪ ,‬דק וצר המאפשר תמרונים מעולים‪,‬‬
‫אך השליטה עליו קשה מאוד והכניסה לגל איתו‬
‫מאכזבת‪.‬‬
‫במסגרת הפרויקט ניצור דגם בהתאמה אישית‪ ,‬לפי‬
‫הגדרותינו עם עזרתו של השייפר (יצרן גלשנים)‬
‫המפורסם "מוסא"‪ ,‬הגלשן שנתכנן וניצור יאפשר יכולת‬
‫כניסה לגל וציפה כשל גלשן גדול ויכולות ביצועים כשל‬
‫גלשן קצר‪ ,‬ובכך ידהים את עולם הגלישה‪.‬‬
‫רועי לובש‬
‫יובל מאיו‬
‫המשך פיתוח‪:‬‬
‫תחום בניית גלשנים הוא תחום שמאוד מעניין‬
‫אותנו‪ ,‬אנחנו מקווים שפרוייקט זה יעניק לנו כלים‬
‫וידע שיאפשרו לנו בעתיד יכולת לתרום לפיתוח‬
‫עולם הגלשנים‪.‬‬
‫תיכון‬
‫הנדסאים‬
‫הרצליה‬
‫דן דר‬
‫לילך מוזיקנט‬
‫עדי לק‬
‫תוכנית הגלשן מוצגת באמצעות תוכנת העיצוב ‪shape 3d‬‬
‫עבודה זו זכתה במקום ראשון בקטגוריית שייט‬
‫העבודה סוקרת את השימוש במפרשים בעבר בהווה ובעתיד‬
‫ומדגימה את העקרונות הפיזיקליים של פעולת המפרש‪.‬‬
‫גיל‬
‫עומר‬
‫העבודה מדגימה את העקרונות הפיזיקליים הבאים לידי שימוש‬
‫בפעולת מפרשים הגאים וסנפירים בכלי שיט‬
‫תחרות מדעי הים‬
‫שופטי התחרות‪:‬‬
‫ד"ר נוגה סטמבלר ‪ -‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ירון ביסמוט ‪ -‬מרכז‪ ,‬בי"ס "מבואות ים"‬
‫חוריריות (‪ )Foraminifera‬כביואינדיקטור לניטור סביבת כלובי הדגים במכמורת‬
‫עבודה זו זכתה במקום ראשון בקטגוריית מדעי הים‬
‫רקע מדעי ומטרות המחקר‬
‫מול חופי ביה"ס מבואות ים הוצבו כלובים ימיים לגידול דניס‪ .‬הטיפול בדגים‬
‫כולל מתן כמויות מזון גדולות‪ .‬שטפי נוטריינטים וחומר אורגני הנובעים מעודפי מזון שלא נאכל‬
‫ומהפרשות הדגים‪ ,‬משפיעים על סביבתו הפלאגית והבנתית של הכלוב במגוון דרכים‪.‬‬
‫ביואינדיקטור‪ ,‬או סמן ביולוגי‪ ,‬הוא דרך זולה ואמינה לאיתור וניטור מוקדם של‬
‫זיהומים‪ ,‬בהשוואה לטכניקות כימיות‪ .‬סמן ביולוגי הוא אורגניזם‪ ,‬או תגובה ביולוגית‪ ,‬המעידה על‬
‫נוכחות זיהומים‪ .‬מאפיין זה נמדד באופן אובייקטיבי ומעריך תהליכים ביולוגיים נורמליים בהשוואה‬
‫לתהליכים‬
‫פתוגניים‪ .‬חוריריות (‪ )Foraminifera‬הינם מיקרואורגניזמים ימיים –‬
‫חד תאיים איאוקריוטיים‪ ,‬הטרוטרופיים‪ ,‬בעלי שלד חיצוני קשה העשוי לרוב מפחמת‬
‫הסידן‪ .‬החוריריות מאופיינות במגוון טקסונומי עצום וצפיפות אוכלוסין גבוהה‪,‬‬
‫המאפשרת מספר עצום של פרטים גם בדגימה קטנה‪ ,‬ולכן מתאימות מאוד לשמש‬
‫כיצורים חד תאיים‪ ,‬לחוריריות אינטראקציה ישירה עם הסביבה‬
‫כסמנים ביולוגיים‪.‬‬
‫שבה הן חיות ועל כן הן רגישות מאוד לשינויים פיזיקליים‪ ,‬כימיים וביולוגים‪ .‬כל שינוי‬
‫בתנאי הסביבה עשוי לגרום הן לשינויים פיזיולוגים בפרטים עצמם והן לשינויים במבנה החברה‪.‬‬
‫שאלות המחקר‬
‫כיצד משתנה הרכב החברה של החוריריות הבנתיות בסביבה הנתונה‬
‫להשפעת פעילות כלובי הדגים במכמורת בהשוואה לתחנת ביקורת?‬
‫חוריריות צבועות‬
‫בגרף זה ניתן לראות כי בניגוד‬
‫לצפוי‪ ,‬באתר הביקורת הנמצא‬
‫דרומית לכלובי הדגים (במעלה‬
‫הזרם) תכולת החומר האורגני‬
‫בסדימנט גבוהה יותר‬
‫בהשוואה לאתר הכלובים‪.‬‬
‫בגרף זה ניתן לראות שמגוון‬
‫המינים גבוה יותר מתחת‬
‫בתחנת‬
‫מאשר‬
‫לכלובים‬
‫הביקורת‪ .‬מספר החוריריות‬
‫הכללי ומספר המינים גבוה יותר‪.‬‬
‫בגרף זה אנו רואים שמגוון המינים‬
‫בכלובים גדול יותר מאשר באתר‬
‫ביקורת‪ .‬אתר הביקורת מכיל כמות‬
‫גבוהה של נוטריינטים בסדימנט ולא כל‬
‫מין מותאם להתקיים בתנאים כאלה‪.‬‬
‫שיטות וחומרים‬
‫מסקנות ודיון‬
‫במהלך צלילה‪ ,‬נלקחו ‪ 2‬קורים (‪ )core‬מכל תחנה‪ :‬מתחת לכלובי‬
‫במהלך המחקר מיינתי מעל ‪ 500‬פרטים וזיהיתי ‪ 26‬מינים שונים בכל הדגימות‪.‬‬
‫הדגים ומתחנת הביקורת‪ .‬מכל קור פרסתי את הס"מ העליון של הסדימנט‪ .‬מכל פרוסה‬
‫ניתן לראות על פי מדדי החברה (מספר מינים ומגוון המינים) את הקשר הקיים בין‬
‫לקחתי דגימה לבדיקת‪ :‬התפלגות גודל גרגר‪ % ,‬חומר אורגני‪ ,‬מספר מיני החוריריות ומגוון‬
‫אחוז החומר האורגני בקרקעית הים לבין החברה‪ .‬שני המדדים מצביעים על חברה‬
‫מינים‪.‬‬
‫בריאה יותר ומגוונת יותר‪ ,‬בסביבה עם ריכוז חומר אורגני נמוך יותר‪ .‬הסיבה לכך‬
‫‪.‬‬
‫הסדימנט‬
‫של‬
‫ושריפה‬
‫יבש‬
‫חומר‬
‫שקילת‬
‫ידי‬
‫על‬
‫בדקתי‬
‫‪,‬‬
‫)‬
‫‪LOI‬‬
‫(‬
‫האורגני‬
‫החומר‬
‫אחוז‬
‫את‬
‫•‬
‫היא שבסביבה מופרעת ניתן לראות התפתחות מהירה של מינים אופורטוניסטים‪ .‬גם‬
‫‪.‬‬
‫בירושלים‬
‫הגיאולוגי‬
‫במכון‬
‫לבדיקה‬
‫שלחתי‬
‫גרגר‬
‫גודל‬
‫להתפלגות‬
‫הדגימה‬
‫את‬
‫במחקרי ראיתי ששני מינים נמצאו בכמויות גדולות יותר באופן משמעותי‪ ,‬בסביבה‬
‫• תהליך בדיקת החוריריות‪ :‬תחילה צבעתי את כל הדגימה ברוז‪-‬בנגל‪ .‬ייבשתי וסיננתי בנפה‬
‫עם ריכוז חומר אורגני גבוה יותר‪ ,‬מה שגרם לירידה במדד מגוון המינים‪ .‬במקביל‪,‬‬
‫של ‪ .63µ‬כל דוגמא חילקתי בהתאם לכמות בדגימה (‪ 1/32 ,1/16‬או ‪ )1/64‬כמות הקוורץ‬
‫ריבוי המינים שנמצא בסביבה הנקייה יותר מצביע אף הוא על המצב התקין בסביבה‬
‫בסדימנט זה גדולה מאד ולכן בדקתי דגימה גדולה יחסית לשאר המחקרים שנעשים על‬
‫פחות מופרעת"‪ .‬המסקנה היא‪ ,‬כי אכן ניתן ומומלץ להשתמש בחוריריות‬
‫"‬
‫הניסוי‬
‫מערך‬
‫חוריריות‪ .‬באמצעות מכחול דקיק‪ ,‬הוצאתי את כל החוריריות מכל דוגמא שבדקתי‬
‫כביואינדיקטור לזיהוי אתר עם פעילות אנושית הקשורה להעשרה בחומר אורגני‪.‬‬
‫והעברתי ללוחית חלוקה מיוחדת‪ .‬לאחר‬
‫בניגוד למה שציפיתי‪ ,‬בגרף של ריכוזי החומר האורגני בקרקעית ניתן לראות ממצא‬
‫לוחית‬
‫שכבר נצפה במחקרים קודמים‪ ,‬והוא שאחוז החומר האורגני באתר הכלובים נמוך‬
‫מכן מיינתי את החוריריות למינים וספרתי את מספר‬
‫חלוקה‬
‫מזה שנמצא באתר דרומית לאתר הכלובים‪ .‬ייתכן מאד שההסבר לכך הוא זרימתו‬
‫הפרטים מכל מין‪.‬‬
‫של נחל אלכסנדר המביאה עמה כמויות גדולות של חומר אורגני‪ ,‬ונשפך כקילומטר‬
‫דרומית לאתר כלובי הדגים‪.‬‬
‫טל מעוז‬
‫בית הספר‬
‫הימי‬
‫מבואות ים‬
‫מכמורת‬
‫דר' סימונה‬
‫אבנעים‪-‬כתב‬
‫אורית היימס‬
‫נגה מנו‬
‫רפי יעבץ‬
‫השפעת המזון על רבייה אל‪-‬מינית במדוזת ה‪Cassiopea-‬‬
‫רקע מדעי ומטרות המחקר‬
‫מחלקת מדוזות הסוכך (‪ )Schyphozoa‬משתייכת למשפחת‬
‫הצורבנים‪ .‬הגוף כולו דמוי ג'לי ורובו מורכב מנוזלים‪ .‬תנועת‬
‫המדוזה מתאפשרת על ידי התכווצות שרירים טבעתיים בהיקף‬
‫פעמון הסוכך‪.‬‬
‫מחזור החיים של המדוזות מחולק לשלבים ישיבים ‪ -‬פוליפ‬
‫המתרבה אל‪-‬מינית‪ ,‬וסטרובילה – שבמדוזת ה‪ Cassiopea-‬הינה‬
‫חד דיסקית‪ ,‬ולשלבים שוחים ‪ -‬אפירה ומדוזה בוגרת‪.‬‬
‫שלב הפוליפ יכול להתקיים כל השנה‪ ,‬לעומת שלב המדוזה‪,‬‬
‫המתקיים למשך חודשים ספורים בלבד‪ ,‬לרוב בתקופה בה‬
‫טמפרטורת המים גבוהה יחסית‪.‬‬
‫הקסיופאה היא מדוזת הסוכך עליה ביצעתי את מחקרי‪ .‬היא חיה‬
‫במים רדודים בימים טרופים וסוב‪-‬טרופים ברחבי העולם‪ ,‬ומארחת‬
‫המבצעות‬
‫(זואוקסנטלות)‬
‫שיתופיות‬
‫ברקמותיה אצות‬
‫פוטוסינתזה‪ .‬מדוזת הקסיופאה שונה משאר מיני המדוזות בכך‬
‫שהיא שוחה הפוך בכדי לחשוף את האצות השיתופיות המרוכזות‬
‫בזרועותיה לאור השמש הדרוש להן לביצוע פוטוסינתזה‪.‬‬
‫רבייה במדוזה ‪ :‬למדוזה מספר שלבי רבייה החל בשלב מדוזת‬
‫הסוכך שהוא שלב הרביה המינית אחריו שלב הפוליפ שמייצר‬
‫ניצנים שגדלים להיות פוליפים נוספים גם הניצן וגם הפוליפ‬
‫מכילים זואוקסנטלות המספקות להם חומרי הזנה‪ .‬אחרי שלב‬
‫הפוליפ הפוליפ הופך לסטרובילה המשחררת אפירות שיהפכו‬
‫למדוזות סוכך‪ .‬ז"א שגם שלב הניצן וגם שלב הסטרובילה מהווים‬
‫שלבים של רבייה א‪-‬מינית ומכאן‬
‫ניתן להבין את‬
‫פוטנציאל הרבייה‬
‫העצום שיש‬
‫למדוזות ‪.‬‬
‫ניתן לראות בגרף שההאכלה מגבירה את‬
‫קצב הרבייה האל‪-‬מינית בפוליפים באופן‬
‫משמעותי‪ .‬בעזרת קווי המגמה ניתן לראות‬
‫שקצב ייצור תוצרי הרבייה בטיפול ללא מזון‬
‫הוא הנמוך ביותר ‪ 0.078 -‬ניצנים\יום בעוד‬
‫שבהאכלה בארטמיה הקצב הוא ‪0.15‬‬
‫ניצנים\יום‪ .‬קצב הייצור הגבוה ביותר התקבל‬
‫בטיפול עם העשרה ‪ 0.2 -‬ניצנים\יום‪ .‬עוד‬
‫ניתן ללמוד מערך ‪ R2‬של קווי המגמה שקצב‬
‫הרבייה בכל אחד מהתנאים יציב כל מהלך‬
‫הניסוי‪.‬‬
‫שיטות וחומרים‬
‫לצורך הניסוי אספתי פוליפים של מדוזת הקסיופאה מתוך‬
‫אקווריום בו הם היו מרוכזים‪ .‬הוצאתי כל פוליפ בנפרד‪,‬‬
‫באמצעות פיפטת פסטר והעברתי לבארית‪ .‬כל פוליפ‬
‫בבארית נפרדת‪ ,‬סך הכל לקחתי ‪ 12‬פוליפים‪.‬‬
‫כל ‪ 4‬פוליפים יושבו בבאריות סמוכות והיוו ‪ 4‬חזרות לטיפול‪.‬‬
‫הטיפולים‪:‬‬
‫•ללא האכלה‬
‫•האכלה בנאפולי של ארטמיה‬
‫•האכלה בנאפולי של ארטמיה מועשר (‪ 24‬שעות העשרה)‬
‫בתחילת הניסוי‪ ,‬ופעמיים בשבוע במהלך הניסוי‪ ,‬צילמתי‬
‫וספרתי תחת בניקולר את מספר הניצנים (‪ )Buds‬שייצר כל‬
‫פוליפ‪ ,‬את מספר הניצנים המחוברים לפוליפ האם‪ ,‬מספר‬
‫הניצנים השוחים‪ ,‬את מספר הניצנים שהתיישבו וכן את‬
‫מספר הפוליפים בכל בארית‪.‬הניסוי נמשך ‪ 24‬ימים‪.‬‬
‫מדוזות קסיופאה בוגרות באקווריום‬
‫שאלות המחקר‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫מה היא השפעת תוספת מזון על הרבייה האמינית של‬
‫הפוליפ?‬
‫מה היא השפעת איכות המזון על הרבייה האמינית של‬
‫הפוליפ?‬
‫פוליפ של‬
‫קסיופאה‬
‫ניצן על פוליפ‬
‫האם‬
‫פוליפ בת‬
‫סמוך לפוליפ‬
‫האם‬
‫זרועות‬
‫צייד‬
‫מסקנות‬
‫בניסוי שלי חקרתי את פוטנציאל הרבייה אל‬
‫מינית של שלב הפוליפ במדוזת הקסיופאה‪.‬‬
‫ידוע כי לפוליפ שני מקורות מזון‪ :‬טריפה‬
‫וחומרי הטמעה שמקורם בפוטוסינתזה‬
‫המבוצעת ע"י הזואוקסנטלות‪ .‬בחלק זה של‬
‫הניסוי הוכחתי כי תוספת מזון מעלה את‬
‫פוטנציאל הרבייה‪ ,‬ושיפור באיכות המזון‬
‫מעלה אותו אף יותר‪ .‬אך חשוב מכך‬
‫שהוכחתי שגם ללא מזון מוסף‪ ,‬אלא רק‬
‫מהזנה שמקורה בזואוקנטלות‪ ,‬מתקיימים‬
‫תהליכי הרבייה האל מינית‪ ,‬מה שמצביע על‬
‫חשיבותן הרבה לקיום הפוליפ‪ .‬בחלק אחר‬
‫של המחקר הראיתי גם שבמזון מועשר‬
‫עולים סיכויי ההצלחה של הניצן להפוך‬
‫לפוליפ‪.‬‬
‫נועם‬
‫אברהמי‬
‫בית הספר‬
‫הימי‬
‫מבואות ים‬
‫מכמורת‬
‫צפריר‬
‫קופליק‬
‫נגה מנו‬
‫רפי יעבץ‬
‫השפעת כלובי דגים בים על גדילת אלמוג האבן ‪Oculina patagonica‬‬
‫רקע מדעי ומטרות המחקר‬
‫חקלאות ימית היא תעשיה מתפתחת המתפשטת במהירות‬
‫ברחבי מימי החופין בעולם‪ .‬אחת הדאגות העיקריות קשורה‬
‫להשפעת החקלאות הימית על סביבתה הקרובה‪ .‬בכלובי‬
‫דגים אינטנסיביים ימיים‪ ,‬בהם מגודלים בעיקר דגים‬
‫קרניבוריים‪ ,‬יותר ממחצית מהחנקן והזרחן מהם ניזונים‬
‫הדגים‪ ,‬עלולים להשתחרר לסביבה הימית (כשאריות מזון‪,‬‬
‫הפרשות דגים ונשימה)‪ ,‬כתרכובות מומסות או חלקיקיות‪.‬‬
‫שטף עשיר בנוטריינטים זה עלול לחולל השפעות סביבתיות‬
‫שונות‪ .‬ההשפעה הסביבתית היא פונקציה של האיזון בין‬
‫השטפים של שפכי החווה וקצב הצריכה‪ ,‬הפירוק‪ ,‬ההטמעה‬
‫והמיהול שלהם בסביבה הימית‪.‬‬
‫אלמוג האבן ‪ ,Oculina patagonica‬אותו חקרתי‪ ,‬ניזון כמו‬
‫מרבית האלמוגים‪ ,‬מלכידת חלקיקים אורגניים ופלנקטון‬
‫חי בסימביוזה עם אצות שיתופיות‬
‫מהמים‪ .‬האלמוג‬
‫(זואוקסנטלות)‪ ,‬הקולטות נוטריינטים מהמים ומייצרות מהם‬
‫חומרי מזון עבורן ועבור האלמוג‪ .‬כמו כן‪ ,‬האצות מבצעות‬
‫פוטוסינתזה ומעבירות חלק מהמוטמעים לאלמוג כמקור‬
‫אנרגיה‪ .‬תהליך הפוטוסינתזה גם מסייע לאלמוג בתהליך‬
‫השקעת השלד הגירני‪.‬‬
‫המחקר שלי בחן את השפעות כלובי הדגים על גדילת אלמוגי‬
‫האבן בעומקים שונים ובמרחקים שונים מכלובי הדגים‪.‬‬
‫במחקרי בדקתי האם הנוטריינטים והחומר האורגני הנפלטים‬
‫בכלובים אכן משפיע על גדילת אלמוגים‪.‬‬
‫שאלות הדגים‬
‫מהמזון של‬
‫המחקר‬
‫‪ .1‬מהי השפעת המרחק מכלובי הדגים על גדילת האלמוג?‬
‫‪ .2‬מהי השפעת העומק על גדילת האלמוג?‬
‫אלמוג שגדל בניסוי‪.‬‬
‫ניתן לראות את גודלו‬
‫של האלמוג בתחילת‬
‫הניסוי ופוליפים חדשים‬
‫שנוספו סביבו במהלך‬
‫תקופת הניסוי‬
‫בגרף ניתן לראות את השפעת העומק‬
‫והמרחק מהכלוב על מספר הפוליפים שגדלו‬
‫על האלמוג במשך זמן הניסוי (כ‪ 90-‬ימים)‪.‬‬
‫ניתן לראות בבירור כי רק בטיפול שנמצא‬
‫דרומית לכלובים בעומק ‪ 15‬מטר יש גדילה‬
‫משמעותית‪.‬‬
‫שיטת המחקר‬
‫בגרף זה ניתן לראות את השפעת העומקים‬
‫השונים והמרחקים השונים מכלוב הדגים על‬
‫שטח האלמוג‪ .‬ניתן לראות שקצב הגדילה איטי‬
‫מאד בכל הטיפולים מלבד שני טיפולים שניהם‬
‫בעומק ‪ 15‬מטר אחד ‪ 100‬מטר דרומית והשני‬
‫‪ 150‬מטר צפונית לכלובי הדגים‪.‬‬
‫המחקר באתר הניסויים במבואות ים בסמוך לחוות הדגים "לב ים" במרחק של ‪ 1.1‬מייל ימי מחופי‬
‫מכמורת‪.‬‬
‫לצורך ביצוע המחקר נעזרתי במרכז הצלילה של בית הספר‪ .‬בעזרת מדריכי הצלילה מיקמתי לוחות‬
‫שעליהם הדבקתי שברוני אלמוגים‪ ,‬בעומקים שונים‪" :‬עמוק" (‪ 14-15‬מ')‬
‫ו"רדוד" (‪ 4-5‬מ')‪ ,‬ובמרחקים שונים מהכלוב‪:‬‬
‫(‪ 150‬מ' צפון מזרח‪ ,‬כ‪ 35-‬מ' מצפון לכלוב ו‪ 75-‬מ' מדרום מערב לכלוב הדגים‪.‬‬
‫אחת לחודש הוצאתי את הלוחיות מהמים וצילמתי את האלמוגים לצד נייר מ"מ‪.‬‬
‫בעזרת התמונות ספרתי את מספר הפוליפים ובאמצעות תוכנה לבדיקת‬
‫שטח (‪ ,)CPCe‬חישבתי את שטחי האלמוגים‪ .‬הניסוי נמשך ‪ 91‬ימים‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫‪.1‬בשני הגרפים ניתן לראות שלכלובים השפעה שלילית על גדילת האלמוגים ‪ .‬זרם המים ברוב הזמן הינו זרם צפוני‪,‬‬
‫וסביר שנמצא שההשפעה המירבית היא סמוך לכלובים לכיוון צפון ואכן כך מצאתי‪ .‬ממצא זה עומד בסתירה מוחלטת‬
‫לממצאיו של דר' בוקי רינקביץ שמצא מתחת לכלובי הדגים באילת קצב גדילה גבוה מזה שהיה בסביבה ללא כלובים‪.‬‬
‫ייתכן וממצא זה נובע מהעובדה שהאלמוגים במחקר שלי הונחו לצד הכלובים ולא תחתיהם‪ .‬מצב זה איפשר גדילה של‬
‫פאולינג (צימדה) הזקוק לאור השמש ובתוספת של הנוטריינטים יכלו לפרוח ולחנוק את האלמוגים‪ .‬סברה זו מקבלת חיזוק‬
‫מהעובדה שהגדילה גם בשטח הייתה טובה יותר בסביבה העמוקה יותר (למרות קרינת שמש חלשה יותר)‪.‬‬
‫‪.2‬על פי מספר הפוליפים ניתן לראות שרק האלמוגים שהוצבו דרומית לכלובים (במעלה הזרם) בעומק ‪ 15‬מ' הראו‬
‫התפתחות מהירה יותר‪ ,‬כיוון שהעלייה במספר הפוליפים אינה מחייבת עליה במסת השלד‪ .‬דר' מעוז פיין תיאר במאמרו‬
‫אף מצב של העדר שלד גירני בתנאים מסויימים‪ .‬ייתכן מאד שבעומק ‪ 15‬מ' אין מספיק אור על מנת לקיים אצות שייתחרו‬
‫עם האלמוג אך בהעדר קרינה מספקת חל עיכוב בהשקעת השלד ואם הגדילה היא בעיקרה של רקמות רכות אז תיתכן‬
‫גדילה מהירה יותר‪.‬‬
‫אלמוג ממן‬
‫בית הספר‬
‫הימי‬
‫מבואות ים‬
‫מכמורת‬
‫נגה מנו‬
‫רפי יעבץ‬
‫תחרות קולנוע‬
‫שופטי התחרות‪:‬‬
‫דורית באלין ‪ -‬מרכזת‪ ,‬מפמ"ר הקולנוע‬
‫שרה לאוטמן ‪ -‬הקשר הרב דורי בית התפוצות‬
‫חיליק שלומי ‪ -‬עמותת "דולפין"‬
‫מגמת הקולנוע‬
‫סרטים דוקומנטריים לתעוד מורשת ולקשר בין דורי‬
‫שם הסרט‪ :‬לידיה לזרוב – אלופת העולם בשיט מפרשיות‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫מיה יערי‬
‫עדו לקר‬
‫רותם פלאוט‬
‫עדן ריאז‬
‫סרט זה זכה במקום ראשון בקטגוריית הקולנוע‬
‫שם הסרט‪ :‬מיקי קיסרי – מפקד שייטת הצוללות (לשעבר)‬
‫‪ .1‬נעמה יונטף‬
‫‪ .2‬הדר מרקוס‬
‫‪ .3‬אלון שמר‬
‫סרט זה זכה במקום שני בקטגוריית הקולנוע‬
‫שם הסרט‪ :‬איבן דרור – מפקד שייטת הצוללות (לשעבר)‬
‫‪ .1‬איתי גרויסמן‬
‫‪ .2‬ארד דרורי‬
‫‪ .3‬גיל פישמן‬
‫סרט זה זכה במקום שלישי בקטגוריית הקולנוע‬
‫שם הסרט‪ :‬מרגה גורן – פלי"ם‬
‫‪ .1‬עדו וורדיאל‬
‫‪ .2‬עדן טווסי‬
‫‪ .3‬איליה קוקשרוב‬
‫שם הסרט‪ :‬שרה ארנסון – ארכיאולוגית ימית‬
‫‪ .1‬שובל גלעד‬
‫‪ .2‬אריאל דור‬
‫‪ .3‬יובל כהן‬
‫שם הסרט‪ – "Making-of" :‬תאור יצירת הפרוייקט כולו‬
‫‪ .1‬נדב ליבוביץ'‬
‫‪ .2‬ענבל בראלי‬
‫‪ .3‬נטע וולף‬
‫מורים לקולנוע ‪ -‬מנחים ומלווים של הפרוייקט‪ :‬אלדד בוגנים‪ ,‬גליה שילוח‬
‫מנהלת ביה"ס "בן צבי" קריית אונו‪ ,‬ציפי רוזנבוים‬
‫תחרות צילום "ים מעל ומתחת"‬
‫שופטי התחרות‪:‬‬
‫דוד "פילו" פילוסוף‬
‫דורון ניסים‬
‫איתמר גרינברג‬
‫דלית טרוביצקי ‪ -‬מרכזת‬
‫ג'ריס זיבני‬
‫יונתן גושן‬
‫ג'ריס זיבני‬
‫דין חובב‬
‫יונתן גושן‬
‫בינת קישנר‬
‫ג'ריס זיבני‬
‫גל ביסמוט‬
‫גל ביסמוט‬
‫אלון אברמוב‬
‫דני בוזטרניק‬
‫ג'ריס זיבני‬
‫דין חובב‬
‫גל ביסמוט‬
‫איתן בורק‬
‫גל ביסמוט‬
‫דני בוזטרניק‬
‫בינת קישנר‬
‫אליהו מויאל‬
‫רשימת זוכים במלגת ‪ HIGH Q‬בתחרות אדם וים ‪2014‬‬
‫שם התלמיד‬
‫קטגוריה‬
‫שם בי"ס‬
‫כתה‬
‫‪1‬‬
‫אבי דובובסקי‬
‫אורט פסגות‪ ,‬כרמיאל‬
‫מדע וטכנולוגיה‬
‫י "ב‬
‫‪2‬‬
‫תאמר חמוד‬
‫אורט פסגות‪ ,‬כרמיאל‬
‫מדע וטכנולוגיה‬
‫י "ב‬
‫‪3‬‬
‫רועי שפרו‬
‫אורט פסגות‪ ,‬כרמיאל‬
‫מדע וטכנולוגיה‬
‫י "ב‬
‫‪4‬‬
‫טל מעוז‬
‫מבואות ים‬
‫מדעי הים‬
‫י "ב‬
‫‪5‬‬
‫מיה יערי‬
‫בן צבי‪ ,‬ק‪.‬אונו‬
‫קולנוע‬
‫י"א‬
‫‪6‬‬
‫עדו לקר‬
‫בן צבי‪ ,‬ק‪.‬אונו‬
‫קולנוע‬
‫י"א‬
‫‪7‬‬
‫רותם פלאוט‬
‫בן צבי‪ ,‬ק‪.‬אונו‬
‫קולנוע‬
‫י"א‬
‫‪8‬‬
‫עדן ריאז‬
‫בן צבי‪ ,‬ק‪.‬אונו‬
‫קולנוע‬
‫י"א‬
‫הזוכים בתחרות הצילום "ים מעל ומתחת"‪:‬‬
‫מקום‬
‫צילום מעל המים‬
‫הפרס‬
‫ראשון‬
‫נופר צברי‬
‫בית ספר גולדה‬
‫קורס צלילה כוכב אחד מתנת מרכז צלילה לי‪-‬ים‪ ,‬מנוי שנתי של רשות הטבע‬
‫והגנים‪ ,‬הפלגה עם חברים מתנת מועדון שייט ‪.Sea-Gal‬‬
‫שני‬
‫לידור סעדון‬
‫בית ספר מבואות ים‬
‫ציוד לשנירקול מתנת מועדון צלילה קיסריה‪ ,‬כניסה זוגית למצפה התת מימי‬
‫באילת מתנת המצפה‪ ,‬מנוי שנתי משפחתי של רשות הטבע והגנים‪.‬‬
‫חביב הקהל‬
‫גל ביסמוט‬
‫בית ספר מבואות עירון‬
‫כניסה זוגית למפגש עם דולפינים בריף הדולפינים באילת‬
‫מקום‬
‫צילום מתחת למים‬
‫הפרס‬
‫ראשון‬
‫גל ביסמוט‬
‫בית ספר מבואות עירון‬
‫קורס כוכב שני מתנת מועדון צלילה כפר הצוללים‪ ,‬חוויה של חקר ימי ייחודית עם‬
‫תשעה חברים מתנת עמותת אקואושן‪.‬‬
‫שני‬
‫דין חובב‬
‫בית ספר מבואות ים‬
‫כניסה זוגית למצפה התת מימי באילת מתנת המצפה‪ ,‬שחייה עם דולפינים‬
‫מתנת ריף הדולפינים באילת‪ ,‬מנוי שנתי משפחתי של רשות הטבע והגנים‪.‬‬
‫חביב הקהל‬
‫גל ביסמוט‬
‫בית ספר מבואות עירון‬
‫שיעור גלישה עם שני חברים מתנת מועדון הגלישה הישראלי‬
‫ערכים מוספים של לימוד בעזרת פרויקטים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הקנית ידע בסיסי‬
‫פיתוח ושכלול כלים ומיומנויות של חשיבה עצמית ויצירתית‬
‫הקנית יכולות לפתרון בעיות‬
‫הקנית יכולות להעמדת השערות והסקת מסקנות‬
‫פיתוח כישורי חשיבה ויישומים רב תחומיים לפתרון בעיות‬
‫פיתוח וגיבוש ה"אני"‪ ,‬כולל עמידה והצגה בפני קהל‬
‫פיתוח כישורים חברתיים ‪ -‬עבודה בצוות‪ ,‬מנהיגות‬
‫הקנית ערכים – אישיים ובין אישים‪ ,‬לאומיים‪ ,‬עולמיים‬
‫מהלך הפרויקט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הצעת נושא על ידי התלמידים ‪ /‬מנחה ‪ /‬יועץ‬
‫בחירה של קבוצת התלמידים‬
‫במהלך כיתה י"א ‪ -‬הגשת הצעה לאישור משרד החינוך‬
‫במהלך כיתה י"ב ‪ -‬ספר הפרויקט ‪ /‬דף פרסום ‪ /‬מבחן בעל‪-‬‬
‫פה והערכה סופית‬
‫הגשה לתחרויות ארציות ובין לאומיות‬
‫כל פרויקט חייב במנחה מטעם ביה"ס‪ ,‬עליו חלה האחריות‬
‫על צוות התלמידים והפרויקט‬
‫במידת הצורך‪ ,‬תיעשה פניה לצירוף יועץ חיצוני‬
‫סוגי פרויקטים במערכת החינוך‬
‫מדעי טכנולוגי ‪ -‬מוצר ‪ /‬דגם ‪ /‬מחקר ‪ /‬חקר‬
‫"טכנולוגיה מוכללת" ‪ -‬מדעי טכנולוגי חברתי (מהגדרה עד שיווק)‬
‫• מחקר ‪ /‬חקר ‪ -‬לימוד ויישום שיטות מחקר‬
‫• בדיקת היתכנות טכנולוגית‬
‫• בדיקת שיטות הוראה חדשות‬
‫פרויקטים עבור תחרויות –משימה שהוגדרה על ידי מארגני התחרות‬
‫(לדוגמה‪ ,FIRST :‬מדענים צעירים‪ ,‬מהנדסים צעירים‪" ,‬אדם וים")‬
‫תפקידי היועץ‬
‫• הגדרת תחו(מי)ם בהם הוא מוכן ומסוגל לייעץ‬
‫• הצעת נושאים קונקרטיים (רצוי)‬
‫• קשר עם המנחה והתלמידים‪ ,‬בעיקר בשלבי הגיבוש‪ ,‬הפנייה‬
‫למקורות‪ ,‬הגדרת המשימות והתוויית המסלול‬
‫• מעקב תקופתי‬
‫• במידת הצורך‪ ,‬מענה לבעיות המעכבות התקדמות‬
‫התפתחות פרויקט מדעי‪-‬טכנולוגי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בחירת נושא‬
‫סקר שוק ‪ -‬תוכן ‪ /‬צורך חברתי (כלכלי)‬
‫הגדרת צרכי קהל היעד – אילוצים‪ ,‬דרישות‬
‫הצגה של מספר פתרונות אפשריים‪ ,‬השונים מהותית זה מזה‬
‫בחירת פתרון מוביל‬
‫הגדרת מסמך יזום‪ ,‬הצעת פרויקט‬
‫אישור הצעת הפרויקט (מבוצע בידי הפיקוח)‬
‫ביצוע הפרויקט‬
‫בדיקת הפרויקט ביחס לדרישות על ידי קהל היעד‬
‫מבחן " הגנה " על הפרויקט‬
‫תקציר של עבודה מחקרית‪ ,‬פרויקט הנדסי‪ ,‬טכנולוגי‬
‫תקציר של עבודה מחקרית צריך לכלול את הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫• כותרת העבודה‬
‫• מבוא‪ ,‬הכולל רקע מדעי לעבודה‬
‫• שאלת המחקר‬
‫• שיטות העבודה ‪ /‬כלי מחקר שנעשה בהם שימוש‬
‫• תוצאות (אם עדיין אין תוצאות סופיות‪ ,‬יש לדווח על תוצאות חלקיות או צפויות)‬
‫• מסקנות (אם עדיין אין מסקנות סופיות‪ ,‬יש לנסח מסקנות חלקיות או לדון במסקנות‬
‫הצפויות)‬
‫• חשיבות המחקר‪/‬תרומת המחקר‬
‫תקציר של פרויקט הנדסי‪/‬טכנולוגי צריך לכלול את הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫• שם הפרויקט‬
‫• מבוא הכולל את הצורך שעליו עונה המוצר ופתרונות אחרים שקיימים היום‪.‬‬
‫• מטרות הפרויקט‬
‫• אופן העבודה‬
‫• תיאור המוצר‬
‫• יתרונות המוצר ותרומה לחברה‬
‫• רצוי לצרף תמונה‪/‬תרשים של הפרויקט‪.‬‬
‫מדדים כלליים להערכת עבודות מדענים‬
‫ומפתחים צעירים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בקיאות‪ ,‬הבנה והעמקה‪.‬‬
‫חשיבה מדעית ומחקרית (בפרויקטים מדעיים‪-‬מחקריים)‪,‬‬
‫חשיבה הנדסית‪-‬טכנולוגיית (בפרויקטים טכנולוגים)‪.‬‬
‫איכות ההצגה בכתב‪.‬‬
‫איכות ההצגה בעל‪-‬פה‪.‬‬
‫מקוריות‪ ,‬חדשנות ויצירתיות‪.‬‬
‫יסודיות ועקביות‪.‬‬
‫מעורבות אישית ועצמאות‪.‬‬
‫תרומה עתידית למדע ולחברה‪.‬‬