Transcript פסיפס לוד - קלריטה ואפרים מצגות

‫מצגת מחודשת‬
‫יולי ‪-2009‬דצמבר ‪2010‬‬
‫התמונות במצגת זו צולמו על ידינו למעט אלו שצוין אחרת‬
‫‪ 13‬שנה אחרי שנתגלה בלוד וכוסה הוצג הפסיפס לקהל‪ ,‬לאחר שנסתיימה החפירה‬
‫הארכיאולוגית שחשפה אותו בשנית‪ .‬הפסיפס‪ ,‬אשר יוצא מהשטח לזמן מוגבל ויוחזר‬
‫לעיר למושב קבע‪ ,‬יעמוד במרכזה של תכנית להפיכת העיר לוד למוקד תיירותי‪ .‬רצפת‬
‫הפסיפס בת ה‪ 1,700 -‬שנה‪ ,‬מהמפוארות ומהגדולות שנראו בישראל‪ ,‬נחשפה בעיר לוד‬
‫ב‪ .1996-‬הפסיפס‪ ,‬המהווה פנינה ארכיאולוגית של ממש ומצב השתמרותו יוצא דופן‪,‬‬
‫בגודל‬
‫כ‪ 180-‬מ"ר‪ .‬הוא מורכב משטיחים צבעוניים שמתוארים בהם בפירוט יונקים‪,‬‬
‫ציפורים‪ ,‬דגים‪ ,‬מיני צמחים וכלי השיט והמסחר הימי שהיו בשימוש באותה תקופה‪.‬‬
‫ייעוד המבנה שבו מוקמה רצפת הפסיפס אינו ידוע‪)9/7/09( .‬‬
‫בסיום החפירה ב‪ , 1996‬משלא נמצא‬
‫תקציב לשימור ולפיתוח האתר לכדי‬
‫תצוגה‪ ,‬כוסה הפסיפס‪ ,‬על מנת‬
‫לשמור עליו מפני נזקי האדם והזמן‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬בתום מאמצים לגיוס הסכום‬
‫הגבוה הנדרש לטיפול בממצא‬
‫הייחודי‪ ,‬אתרה רשות העתיקות‬
‫תרומה ייעודית מקרן לאון לוי‪ ,‬לצורך‬
‫שימור ופיתוח האתר‪ .‬שימור האתר‬
‫בלוד יהווה מקפצה תיירותית‬
‫ומנוף לשינוי תדמית העיר‪ .‬הפסיפס‬
‫נמצא במזרח העיר לוד‪ ,‬סמוך לכניסה‬
‫מצומת גינתון‪.‬‬
‫מראה כללי של הפסיפס‪ .‬צילם‪ :‬ניקי דוידוב‬
‫האתר תחום בין שני רחובות‪ :‬רחוב החלוץ ‪ -‬המוביל לשוק‪ ,‬ורחוב סטרומה‪ ,‬המוביל למרכז‬
‫ההיסטורי של העיר‪ .‬מיקום האתר בסמוך לצירי תנועה ארציים‪ ,‬מאפשר רמת נגישות‬
‫גבוהה‪ ,‬ויאפשר את הפיכתו לאתר בעל עניין כלל ארצי‪ .‬העירייה‪ ,‬בשיתוף עם רשות‬
‫העתיקות‪ ,‬מתכננות לקשור אותו למסלול שיכלול מספר אתרים היסטוריים בעיר‪.‬‬
‫שורות הפסיפס המקושטות המפרידות בין השטיח הקדמי לשטיח הציפורים‬
‫צילום‪ :‬ניקי דוידוב‪ ,‬רשות העתיקות‬
‫קודם להכרזה על תחילת העבודות בשטח‪ ,‬התקיים תהליך הידברות מורכב ובונה בין תושבי‬
‫לוד‪ ,‬העירייה ורשות העתיקות‪ .‬מאחר שלצורך שימורו‪ ,‬נדרשת הוצאה של הפסיפס מהשטח‬
‫וביצוע עבודות שימור במעבדות רשות העתיקות בירושלים‪ ,‬חששו תושבי לוד שהפסיפס לא‬
‫יוחזר לאתרו‪ .‬מנהל רשות העתיקות‪ ,‬מר שוקה דורפמן‪ ,‬התחייב בפני התושבים שהעבודה על‬
‫חישוף הפסיפס תעשה תוך שיתוף מלא של הציבור‪ ,‬וכן ‪ -‬שהפסיפס יוחזר לאתרו‪ ,‬תוך‬
‫הכשרת המקום כאתר תיירות‪.‬‬
‫תיאור הממצא הארכיאולוגי‬
‫הפסיפס נחפר בגבולות האולם‪ ,‬ומהקירות שתחמו את החלל שרדו אבנים בודדות‪.‬‬
‫אורכו כ‪ 17-‬מ' ורוחבו כ‪ 9-‬מ'‪ .‬לא ידוע מי הזמין את הפסיפס ומה היה תפקיד הבית‬
‫והאולם‪ .‬החופרת מעלה אפשרות‪ ,‬כי גודל האולם מרמז שהיה חלק ממבנה ציבור‪.‬‬
‫הפסיפס מורכב משטיחים צבעוניים שמתוארים בהם בפירוט יונקים‪ ,‬ציפורים‪ ,‬דגים‪,‬‬
‫מיני צמחים ואף כלי שיט‪ .‬השטיחים הצבעוניים מוקפים במשטחי פסיפס לבן‪.‬‬
‫עיצוב הפסיפס מושפע מפסיפסי צפון אפריקה‪ .‬רבים מדגמי המשנה ניתן למצוא‬
‫בפסיפסי אנטיוכיה‪ .‬בניגוד לפסיפסים אחרים מהתקופה‪ ,‬אין בו תיאורים של בני אדם ‪.‬‬
‫המחקר הארכיאולוגי באתר אינו שלם‪ ,‬ואף שהעיר ידועה ממקורות היסטוריים‪,‬‬
‫אין כיום מידע ארכיאולוגי נוסף על לוד בתקופה הרומית‪.‬‬
Avishai Teicher ‫צילום‬
- ‫בעלי כנף‬
‫הערכת האתר‬
‫הפסיפס יוצא דופן באיכות בנייתו‪ ,‬בתכניו ובמצב השתמרותו‪ .‬הוא נמנה עם הפסיפסים‬
‫המרשימים ביותר שהתגלו בארץ בכלל ומהתקופה הרומית בפרט‪ .‬איכותו האמנותית‬
‫מתבטאת בגודל האבנים‪ ,‬בעושר הגוונים ובכישרונו של האומן המבצע‪ .‬רוב הפסיפס‬
‫השתמר היטב‪ ,‬אף שקירות האולם כמעט לא שרדו‪ .‬תכני הפסיפס מרמזים על קשרי‬
‫תרבות עם צפון אפריקה ושליטה בידיעת החי והצומח האופיינית שם‪ .‬תיאורי האניות‬
‫מעשירים את המחקר על אודות השיט והמסחר הימי בתקופה הרומית‪.‬‬
‫ז'ק נגב‪ ,‬ראש ענף שימור אמנותי ברשות העתיקות‪ ,‬אומר כי האמנות‬
‫בפסיפס לא שייכת לאזורנו‪ ,‬אלא יותר לאמנות הרומית האימפריאלית של‬
‫צפון אפריקה‪ ,‬כמו טוניסיה ולוב‪" .‬רמת האמנות בפסיפס יוצאת מן הכלל‪,‬‬
‫מאסטר‪-‬פיס שאין כמוהו בכל האזור‪ .‬מי שהוביל את הרכבת הפסיפס היה‬
‫מאסטר ברמה גבוהה והצוות היה מקצועי מאד‪ .‬השתמשו פה בחומרים‬
‫מגוונים ויקרים ביותר מהתקופה ההיא‪ ,‬אבני זכוכית לא שקופה מכל‬
‫הצבעים‪ .‬הירוק‪ ,‬הכחול ‪ -‬הם מזכוכית‪ .‬מדובר פה על רצפה של כמאתיים‬
‫מטר שנשארה בשלמותה‪ ,‬למעט נזק שלא ניתן לשחזור שנגרם מתעלה‬
‫שנחפרה בשנות החמישים והחוצה באלכסון חלק מהפסיפס‪.‬‬
Avishai Teicher - ‫גביע‬
‫הארכיאולוגית מרים אבישר שגילתה אותו מספרת שבתחילה נשלחה לחפירה פשוטה‬
‫כיוון שרצו להרחיב את רחוב החלוץ‪ .‬הגילוי המרעיש דחה כמובן את ההרחבה במקום‬
‫הספציפי הזה ואבישר המשיכה בתקופה מאפריל ועד אוגוסט ‪ 1996‬לחשוף את פרטי‬
‫הפסיפס המרשים‪" .‬הוא במצב יוצא מן הכלל‪ ,‬והתיאורים יוצאי דופן ונטורליסטים"‪,‬‬
‫היא אומרת‪ .‬מספר מטרים מהפסיפס הגדול מצאה פסיפס נוסף‪ ,‬קטן יותר‪.‬‬
‫אבישר חושבת שניתן ללמוד על המקום גם ממה שלא מופיע בפסיפס‪" .‬בסצינה המרכזית‬
‫אתה מצפה לראות את אורפיאוס המנגן לחיות‪ ,‬שזו התבנית הרגילה"‪ ,‬היא אומרת‪,‬‬
‫"ואילו פה יש במרכז חיה מיתולוגית‪ .‬כנ"ל בסצינה הימית‪ ,‬אלי הים חסרים‪.‬‬
‫כאן יש במקומם אוניות‪ .‬לכן חושבים שמי שגר פה היה יהודי"‪.‬‬
‫‪ ...‬מרים אבישר מוסיפה שזה מתאים למה שידוע‪ ,‬שהחלק הזה של לוד היה יהודי‬
‫(ומוסיפה שגם רבי עקיבא היה מלוד)‪ .‬אולם כנראה שהעיר החדשה יושבת בדיוק‬
‫על העתיקה‪ ,‬וכך בשולי העיר מוצאים ממצאים רק מהתקופה הרומית העתיקה ולא‬
‫מלפני כן‪ .‬בכל מקרה בחלק זה של העיר היו ממוקמות וילות של עשירי העיר‪.‬‬
‫הסיבה לכך שבשנת ‪ 1996‬לא ניתן היה להשאיר את הפסיפס גלוי היא שמרגע‬
‫החשיפה מתחילה להיות שחיקה והתכלות של פני השטח בשל שינוי האקלים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אחרי כמה צעדים נחוצים קוברים את הממצאים‪ .‬נגב אומר שמה שנחשף‬
‫בימים אלה אכן נשמר בדיוק כפי שהיה ב‪" .1996-‬הפסיפס מתוכנן להיראות‬
‫מגובה אדם"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬ויש חלקים באמצע שלא ניתן לראות מהצד‪ .‬אנחנו רוצים‬
‫להגיע למצב שאנשים יוכלו ממש לדרוך ולטייל על הפסיפס‪ ,‬אבל זה דורש תחזוקה‬
‫אחרת ומקצר את חיי הפסיפס"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬
‫"במוזיאון יש דרכים אחרות להציג"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬כמו תלת‪-‬ממד‪ ,‬תלייה על‬
‫הקירות‪ ,‬תאורה מיוחדת וכו'‪ ,‬אבל באתר ארכיאולוגי אין את זה"‪.‬‬
‫בחודשים הקרובים עומד הפסיפס להישלח למוזיאון המטרופוליטן בניו יורק ולהיות‬
‫מוצג בו כבר במרץ ‪ .2010‬במעבדות השימור של רשות העתיקות תיעשה עבודה‬
‫רבה לפירוקו והדבקתו על בסיסים קלים חדשים‪ ,‬כל מטר מרובע ישקול בסופו של‬
‫דבר כ‪ 50-‬קילוגרם ויכלול כ‪ 12,000-‬אבני פסיפס קטנות‪ .‬בסופו של דבר יישלחו‬
‫חלקים של בערך ‪ 2.5‬מ"ר במטוס לניו יורק‪ .‬תהיה זו עבודה מורכבת ביותר‪.‬‬
‫הכתבה פורסמה באפוק טיימס ישראל‬
‫הפסיפס מורכב משטיחים צבעוניים שמתוארים בהם בפירוט יונקים ציפורים‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬מיני צמחים וכלי השיט והמסחר הימי שהיו בשימוש באותה תקופה‪.‬‬
‫בעלי החיים המוצגים בפסיפס אינם בהכרח כאלו שחיו בארץ ‪.‬‬
‫הם הוצגו בספר דוגמאות‪ ,‬ובעל המבנה בחר את הדמויות שמצאו חן בעיניו‪.‬‬
‫השטיח הקדמי‬
‫תמונות מהשטיח הקדמי‬
‫שטיח הציפורים‬
‫צילום‪ :‬ניקי דוידוב‪ ,‬רשות העתיקות‬
‫צילום‪ :‬ניקי דוידוב‪ ,‬רשות העתיקות‬
‫ניקי דוידוב‬
‫רשות העתיקות‬
‫בשטיח הפסיפס הדרומי מתוארת סצינת ים ובה שלל דגי ים‪ ,‬אוניות סוחר‪ ,‬קונכיות ומעין סלים שהיו‬
‫מיועדים כנראה לשליית צדפות‪ .‬בצד הימני מתואר דולפין גדול‪ .‬הקומפוזיציה החופשית והדגים‬
‫הפונים לכיוונים שונים יוצרים את התנועה והזרימה בהתאם לתנועת המים‪.‬‬
‫שתי אוניות סוחר מתוארות בפירוט רב‪ :‬אחת בעת שיט והשנייה (במקום שבו נפגע‬
‫הפסיפס) עוגנת ומפרשיה מקופלים‪ .‬מפתיע שאין באוניות דמויות אדם כמו בתיאורי שיט‬
‫אחרים מהתקופה‪ .‬לאוניה השטה מפרש פתוח ונפוח ממשב הרוח המחזק את התנועה‬
‫בסצינה‪ .‬לתיאור האוניות ערך חשוב בקידום חקר השיט בתקופה הרומית‬
‫שטיח הפסיפס המרכזי‬
‫שטיח הפסיפס המרכזי הוא הריבוע שבו‬
‫נתון מצולע בן שתים עשרה צלעות‪ ,‬הנחלק‬
‫למצולעים משניים שבמרכזם מתומן‪.‬‬
‫הצלעות עשויות בדגם "ניוש" – מקלעת של‬
‫שתי רצועות‪ .‬בכל קבוצה בת שלושה‬
‫מצולעים מתוארים דג ושתי ציפורים‪ .‬בכל‬
‫מצולע פרט מרכזי‪ .‬במרכז המצולעים‬
‫הרבועים סצינה של בעלי חיים‪ :‬בשניים‬
‫מהם‬
‫חיות טרף במהלך ציד‪ ,‬פינות‬
‫הריבוע מעוטרות בזוגות דולפינים שביניהם‬
‫קלשון של נפטון‪ ,‬אל הים‪.‬‬
‫נמר חברבורות טורף ראם‬
‫‪ -‬נמר טורף ראם שדמו ניגר‬
‫‪Avishai Teicher -‬‬
‫במתומן המרכזי סצינה בקומפוזיציה‬
‫המושפעת מפסיפסים שהיו אופייניים‬
‫למבנים בצפון אפריקה‪ .‬הסצינה היא‬
‫ייצוג תלת‪-‬ממדי‪ .‬בחלקה האחורי‬
‫מתוארים הרים שבראשם ניצבים אריה‬
‫ולביאה זה מול זה וביניהם מקווה מים‬
‫שבו מפלצת ים מיתולוגית‪.‬‬
‫לפניהם בשני מישורים ‪ ,‬מתוארים‬
‫בקומפוזיציה חופשית‪ ,‬בעלי חיים‬
‫האופייניים לצפון אפריקה כמו פיל‬
‫וג'ירפה‪ .‬מורכבות התמונה והעמדת‬
‫בעלי החיים אלה מול אלה יוצרת מתח‬
‫בולט על רקע שאר הדמויות‪.‬‬
‫חקר המוטיבים האמנותיים בפסיפס לא הושלם ומוקדם לקבוע אם ההשפעות הסיגנוניות של‬
‫פסיפסי צפון אפריקה ייחודיות לפסיפס זה או שהן חלק ממגמה רחב‪.‬‬
‫(מתוך כתבי מ‪ .‬אבישר‪ ,‬א‪ .‬עובדיה‪ ,‬ס‪ .‬מוזניק ור‪ .‬טלגם)‬
‫ניקי דוידוב‪ ,‬רשות העתיקות‬
‫צילום תמונות‪ :‬ניקי דוידוב‬
‫האגרטלים‬
‫נחשפו עקבות הרגליים של בוני פסיפס לוד‬
‫לפניכם כתבה שפורסמה בעיתונות ביום ‪:7-8-2009‬‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬ביקר בפסיפס לוד‪:‬‬
‫"נפעל לתת הזדמנות לאנשים מהארץ ומהעולם‬
‫לראות את האוצר הזה בלוד"‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬בנימין נתניהו ושרת התרבות לימוד‬
‫לבנת‪ ,‬ביקרו ביום שישי האחרון באתר הפסיפס‬
‫בלוד‪ .‬ראש הממשלה אשר גילה עניין רב בממצא‬
‫החשוב‪ ,‬הפגין בקיאות רבה באשר לאתרים הקיימים‬
‫בלוד אשר נחשבים כאתרי תיירות בקנה מידה עולמי‬
‫דוגמת כנסיית סנט ג'ורג' אשר מביאה ללוד עשרות‬
‫אלפי תיירים מידי שנה‪" .‬הפסיפס הנהדר הזה הוא‬
‫חלק מהפסיפס המהותי ‪ -‬הארכיאולוגי וההיסטורי‪,‬‬
‫שמציין את מדינת ישראל ואת ארץ ישראל‪ .‬יש פה‬
‫אוצרות‪ ,‬תרתי משמע‪ .‬אוצרות מן העבר‪ ,‬שיכולים‬
‫להוות בסיס לתיירות מאוד ענפה בהווה ובעתיד ואני‬
‫והשרה לבנת‪ ,‬שר התיירות ושרים אחרים נעבוד על‬
‫כך כדי לתת הזדמנות להרבה מאוד אנשים מהארץ‬
‫ומהעולם לראות את האוצר הזה"‪.‬‬
‫שרת התרבות‪ ,‬לימור לבנת‪ ,‬התרשמה מהפסיפס‬
‫המדהים‪" :‬יש צורך באיגום כוחות במשרדי הממשלה‬
‫כדי למנף את הפוטנציאל הקיים בלוד מבחינה‬
‫תרבותית‪ -‬תיירותית‪ ,‬ואקח זאת על עצמי"‪.‬‬
‫אילן הררי‪ ,‬יו"ר הועדה הממונה לעיריית לוד‪ ,‬ביקש מראש הממשלה לאשרר ולקדם‬
‫את החלטת הממשלה משנת ‪ 2002‬לשיקום העיר לוד‪ ,‬אשר בין היתר מתייחסת גם‬
‫לאתרי הארכיאולוגיה בעיר דוגמת אתר הפסיפס‪ ,‬כמנוף תיירותי לעיר‪ ,‬וכן להוביל‬
‫החלטת ממשלה אשר תכיר בלוד כפרויקט לאומי‪ .‬ראש הממשלה אשר גילה עניין רב‬
‫ביקש כי תגובש תכנית אשר תבחן את האפשרות למנף את הפוטנציאל הקיים בלוד‬
‫מהיבטים תיירותיים וכלכליים במטרה לעודד את ההשקעות בה‪" .‬אני אוהב‬
‫ארכיאולוגיה ומאוד מעניין אותי לשלב בין ארכיאולוגיה לתיירות"‪ ,‬אמר נתניהו‪".‬‬
‫מאז הביקור ב‪ 07/08/2009‬של ראש הממשלה‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬ושרת התרבות והספורט‪,‬‬
‫לימור לבנת במרכז הארכיאולוגי פסיפס לוד‪ ,‬ואחרי שהפסיפס הוצא מהמקום‪ ,‬עבר לשימור‬
‫ברשות העתיקות ולאחר מכן הועבר למוזיאון מטרופוליטן בניו יורק‪.‬‬
‫למרות ההבטחות להקים מרכז מבקרים במקום ולהחזיר את הפסיפס לעיר לוד כדי להפוך‬
‫את הישוב למוקד משיכה לתיירים עד שנת ‪ ,2011‬דבר לא נעשה עד היום‪.‬‬
‫דוברת עיריית לוד מסרה בנובמבר ‪ 2010‬שדבר לא נעשה עד עכשיו מחוסר תקציב‪.‬‬
‫אולי זה הזמן‪ ,‬כשכספים רבים מובטחים לעיריית לוד‪ ,‬להפנות חלק מכספים אלה לביצוע‬
‫פרויקט חשוב זה‪.‬‬
‫בלוד אתרים רבים שניתן לשלבם למכלול תיירותי‬
‫אחד גדול וחשוב!‬
‫מוזיאון עדות ישראל‬
‫כנסיה לצד מסגד‪.‬‬
‫ג'ורג' הקדוש נאבק בדרקון‬
‫נמצא על אפיק נחל איילון‪ .‬גשר ג'ינדאס‬
‫הכומר יוס שופרוני מתחת לשנדלייר מצופה הזהב‪.‬‬
‫כנסיית סנט ג'ורג'‬
‫חאן אל חילו‬
‫התכנית הכללית לאתר הפסיפס‬
‫התכנון המוצע‬
‫הפסיפס יוצג בהקשר רעיוני של חפירה ארכיאולוגית‪ .‬כדי להציג את הפסיפס בהקשר זה יותווה‬
‫הפיתוח על רשת קורדינטות של חפירה (‪ X55‬מ') ויכלול תאי שטח למחקר עתידי‪ ,‬לתצוגה‪ ,‬לפיתוח‬
‫נופי ולצורכי שירותים שונים למבקרים‪ .‬פעולות הפיתוח ייעשו בריבועים לפי הרשת‪ ,‬כשכל ריבוע‬
‫מנותק בתשתיתו מהריבועים הסמוכים לו‪ ,‬וכך משיקולי מחקר ניתן יהיה לפתוח כמעט כל ריבוע‬
‫לחפירה בלי לפגוע בתפקוד האתר‪ .‬התכנון יקפיד על הבחנה בין מפלס השרידים והפעילות‬
‫הארכיאולוגית לבין המתקנים המודרניים הנחוצים באתר‪.‬‬
‫תהליך החפירה יקשר בין שכבת החיים הקדומה לזו המודרנית‪ .‬ככל הניתן ייעשו פעולות החפירה‬
‫בשיתוף מערכת החינוך המקומית כחפירה לימודית‪ ,‬בהדרכה מלווה‪ .‬צמוד לאתר ניצב מבנה‬
‫בבעלות המדינה‪ .‬אם ניתן‪ ,‬יתפקד המבנה כמרכז לפעילות חברתית‪-‬קהילתית‪ .‬האתר ינוהל ממרכז‬
‫מבקרים קטן שיוקם צמוד לפסיפס‪ ,‬שבו ימכרו מזכרות‪ .‬מחוץ לשעות הפעילות באתר ייסגרו חלקים‬
‫ובהם ממצאים בעלי רגישות גבוהה‪.‬‬
‫בפרק זמן זה יקודמו עבודות התכנון והביצוע‪ ,‬ובסופן יוחזר הפסיפס למקומו והאתר ייפתח לקהל‪.‬‬
‫יערה שאלתיאל‪ ,‬פברואר ‪2009‬‬
‫מראה כללי של האתר לפי התכנית‬
‫הערה אישית‪:‬‬
‫פסיפס זה‪ ,‬מהיפים שקיימים בארץ‪ ,‬נקבר משך שלוש עשרה שנים מחוסר תקציב!‬
‫איש מהממונים על תקציב המדינה לא ראה לנכון להפנות את הכספים הדרושים כדי להפוך‬
‫את הגילוי המדהים לכוח משיכה לעיר לוד‪ ,‬את היכולת של האתר למשוך תיירים רבים לאזור‬
‫המקופח והנשכח על ידי הרשויות‪.‬‬
‫אלפים נהרו לצפות בפסיפס בשלושת הימים בהם הוא הוצג לקהל‪ ,‬מה שמדגים כמה כספים‬
‫אבדו לאוצר המדינה ולעיר לוד בפרט במהלך השנים הללו בהן היה הפסיפס קבור‪.‬‬
‫עובדה זו מצביעה עד כמה‪ ,‬חישובים כלכליים אינם מנחים את הממונים על התקציבים‪.‬‬
‫מטרתם של אלה חשבונאית בלבד‪ :‬להקטין את תקציב המדינה על ידי צמצום פעילותה‬
‫והורדת מיסים לשכבות המבוססות‪.‬‬
‫ראו עד כמה מצומצמים מדי שנה תקציבי האוניברסיטאות‪ ,‬החינוך והתרבות בכל גווניה‪.‬‬
‫עצוב שכל המשרדים הנוגעים בדבר‪ ,‬משרד החינוך והתרבות‪ ,‬משרד התיירות‪ ,‬והשלטון‬
‫המקומי מקבלים את תכתיבי אנשי האוצר כעובדה מוגמרת‪.‬‬
‫אנו מקווים שלא יהיה צורך להמתין שלוש עשרה שנים עד שנוכל לראות את פסיפס מגידו‪...‬‬
‫אפרים וקלריטה (‪)2009‬‬
‫כפי שציינו‪ ,‬עד כה‪ ,‬דצמבר ‪ ,2010‬דבר לא זז‪ ,‬חרף ההבטחות!‬
‫ ניתוקו מהקרקע והעברתו לשימור ולתצוגה‬,‫סרטון המראה את עבודות חשיפת הפסיפס‬
:‫מחדש‬
http://www.metmuseum.org/special/se_event.asp?OccurrenceId=%7b6C
51E9CC-0958-4743-A2FE-4A3304C3AAD9%7d
.‫) במטרופוליטן מוזיאון בניו יורק‬28/9/2010-3/4/2011( ‫הפסיפס מוצג כעת‬
:)‫הסבר ממצא על הפסיפס (באנגלית‬
http://www.metmuseum.org/now-at-themet/features/2010/09/23/the-roman-mosaic-from-lod,-israel.aspx
‫מפנים את האדמה שכיסתה את הפסיפס ‪ 13‬שנה‬
‫ניקוי הפסיפס‬
‫קהל רב מבקר באתר בשלושת הימים בהם נפתח האתר לתצוגה‬
‫קודם שהוצא משם לשימור‬
‫ולהעברה לתצוגה במוזיאון מטרופוליטן בניו יורק‬
‫כיסוי הפסיפס לשם שמירה‬
‫מנתקים את הפסיפס מהקרקע‬
‫אריזת הפסיפס קודם העברתו למוזיאון רוקפלר‬
‫לצורך שימור והכנתו לתצוגה‬
‫הפסיפס מוכן להעברה ולתצוגה במטרופוליטן בניו יורק‬
‫פסיפס לוד מוצג במטרופוליטן מוזיאון בניו יורק‬
:‫מקורות‬
http://www.antiquities.org.il/lod_live_stream_heb.asp
http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/11800/85/
http://www.antiquities.org.il/article_
http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.
http://www.tsofar.com/zofar/see_article.asp?id=11141
http://www.lod.muni.il/show_item.asp?levelId
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3963617,00.html
‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬